נציב תלונות הציבור על השופטים מצא תלונה מוצדקת בעניינו של שופט שמינה ככונס נכסים בתיק פירוק שיתוף עורך דין שאצלו התמחה ושטיפל בעבר גם בענייניו המשפחתיים והאישיים, מבלי לציין זאת בעת המינוי: "היעדר יידוע של הצדדים אודות יחסי הקרבה בין בית המשפט למומחה מעורר חשש לפגיעה במראית פני הצדק"
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מצא תלונה מוצדקת בעניינו של שופט שמינה ככונס נכסים בתיק פירוק שיתוף עורך דין המוכר לו מבלי לגלות עובדה זו לצדדים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בכתב התביעה לפירוק שיתוף במקרקעין התבקש בית המשפט להורות על מינויו של בא כוח התובעת ככונס נכסים. מרבית הנתבעים הביעו את הסכמתם למינוי אולם השופט החליט למנות עורך דין אחר, שאותו הוא מרבה למנות לתפקידים שונים בתיקים שבטיפולו, בהם כמגשר, כבורר ואף ככונס נכסים בתיק פירוק נוסף. אולם, בהמשך התברר כי השופט התמחה אצל אותו עורך דין ועם מינויו לשופט העביר למשרדו את תיקיו ללא קבלת תמורה כלשהי. עורך הדין גם טיפל בעבר בעניינים משפחתיים ואישיים של השופט.
השופט ציין כי המינוי נעשה מתוך שיקול מקצועי טהור, לאור היכרותו עם כישוריו המקצועיים של עורך הדין, וכי עורך הדין אינו מייצג אותו או מספק לו ייעוץ משפטי, אין להם חוג חברים משותף ואין לו כל ניגוד עניינים במינוי.
הנציב ריבלין הבהיר כי העובדה שהיכרות מקצועית קרובה של בית המשפט, בעבר או בהווה, עם מומחה מסוים היא שהביא למינויו בתיק המתנהל בפניו, אינה גורעת מחובת הגילוי המוטלת עליו. "היעדר יידוע של הצדדים אודות יחסי הקרבה בין בית המשפט למומחה (לא כל שכן כשהוא סייע'/ייצג אותו בעבר בעניינים משפחתיים ואישיים) מעורר חשש לפגיעה במראית פני הצדק", כתב ריבלין בהחלטתו, וציין כי השופט אכן הביע צער על כך שלא יידע את הצדדים. "את יתרון ההיכרות המקצועית החיובית עם בעלי התפקיד יש לשקול כנגד הפגם שבמינוי של מכר לאותו תפקיד", הוסיף ריבלין. "ניתן להניח את קיומם של מועמדים מקצועיים לתפקיד גם מבין אלה שאינם נמנים עם מכריו של השופט.
