חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 1 |
1. ( |
2. |
3. |
4. |
5. |
7. |
8. |
9. |
10. |
11. |
12. |
13. |
14. |
15. |
16. (ב) היתה הבקשה לגביית ראיות בקשר לענין אזרחי, רשאי בית המשפט, מנימוקים שיפרט, להורות שהראיות לא ייגבו בפניו או בפני רשם אלא בפני מי שרשום כעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - חוק לשכת עורכי הדין), ועסק, ברציפות או במצטבר, חמש שנים לפחות, במקצוע עריכת הדין, מהן לפחות שנתיים בארץ; על גביית הראיות יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחויבים. |
17. בהליך לפי סימן זה רשאי להופיע בפני בית המשפט ולשאול שאלות גם מי שאינו רשום כעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, ובלבד שהוכיח, להנחת דעתו של בית המשפט, שהוא מוסמך לחקור עד מטעם בעל הדין או לייצג בעל דין במדינה המבקשת את גביית הראיות, על פי הדין באותה מדינה. |
18. |
19. |
20. |
21. |
22. |
23. |
24. |
25. |
26. |
27. |
28. |
29. |
30. |
31. (א) ביקשה מדינה אחרת לבצע האזנת סתר בקשר לענין פלילי המתנהל באותה מדינה, רשאית הרשות המוסמכת לבקש צו מבית משפט מחוזי לענין זה בהתאם להוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979. (ב) לא תבקש הרשות המוסמכת צו להאזנת סתר אלא בקשר לאחד מאלה: (1) עבירה שלפי דיני המדינה המבקשת דינה מאסר העולה על שלוש שנים; (2) עבירה שאילו נעברה בישראל היה ניתן להתיר בשלה האזנת סתר; (3) לחילוט רכוש כאמור בסימן 6. |
32. |
33. (2) מצאה הרשות כי הרכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר שימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע העבירה או אמצעי כדי לאפשר את ביצוע העבירה, הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה, כתוצאה מביצוע העבירה או שנעברה בו עבירה על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. (ב) החליטה הרשות המוסמכת שנתקיים ברכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר, התנאי המפורט בסעיף קטן (א), תעביר את הבקשה לפרקליט מחוז כדי שיבדוק אם הראיות שעל פיהן ניתן צו החילוט הזר היו מספיקות לפי הדין בישראל למתן צו חילוט, ואם כן, יגיש בקשה לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הרכוש או חלק ממנו כדי ליתן צו לאכיפת צו החילוט הזר. (ג) מצא פרקליט מחוז שהראיות אינן מספיקות לפי הדין בישראל למתן צו חילוט, יודיע זאת לרשות המוסמכת. |
34. (ב) בית המשפט הדן בבקשה לאכיפתו של צו חילוט זר שניתן לאחר הרשעתו של אדם, רשאי להסתמך, בשינויים המחויבים, על חזקת הבעלות הקבועה בסעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים המסוכנים), לגבי רכושו של הנידון. (ג) החליט בית המשפט שאין מקום לאכוף את צו החילוט הזר, תובא החלטתו המנומקת לידיעת הרשות המוסמכת. |
35. |
36. |
37. |
38. |
39. |
40. (4) על אף האמור בפסקאות (2) ו–(3), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת על 30 ימים, אם המשיב הוזמן כדין באחת הדרכים המנויות בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982, בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו במעמד צד אחד, ולא התייצב לדיון; לעניין זה, "המשיב" - מי שטוען לזכות ברכוש כאמור בסעיף 35. (ה1) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו אחרי מתן הצו הזמני, או בשל בקשת משיב לדון בצו שניתן במעמד צד אחד. (ה2) הוראות סעיף 35 יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין צו זמני לפי סעיף זה, ואולם בית המשפט רשאי לתת צו זמני ולדחות את הדיון בטענת הטוען לזכות ברכוש למועד הדיון במתן צו האכיפה. (ה3) בעת מתן הצו הזמני, רשאי בית המשפט להורות כי חלקו של הרכוש שהתבקש לגביו הצו הזמני ישמש למימון הוצאות סבירות לצורך ייצוג משפטי; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את השיעור המרבי של הוצאות סבירות לייצוג משפטי. (ו) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער לפני בית המשפט העליון שידון בערעור בשופט אחד; הערעור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שהודעה ההחלטה למערער. (ז) נתן בית המשפט צו זמני לפי חוק זה, ולא חולט הרכוש, רשאי בית המשפט להורות שמי שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה. |
41. |
42. |
43. |
44. |
45. |
46. |
47. |
48. |
49. |
50. (ג) הוראות חוק ההסגרה, התשי"ד-1954, אינן חלות על החזרתו של אסיר שהובא לישראל לפי סימן זה למדינה שממנה הועבר. |
51. |
52. |
53. |
54. |
55. |
56. |
57. |
58. |
59. |
60. חוק עזרה משפטית למדינות חוץ [נוסח משולב], התשל"ז-1977 - בטל. |
61. |
62. |
א. עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, שעונשן מאסר עשרים שנים או יותר. ב. עבירות לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, שנעברו ברכוש שהוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3 לחוק האמור וכן עבירה המנויה בתוספת לחוק האמור. ג2. העבירות האלה לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), כשיש בהן זיקה למעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בתוספת זו - חוק המאבק בטרור) וכשמבצע העבירה מודע לאותה זיקה: 1. עבירות לפי פרק ז', למעט סעיפים 102(ב), 108(ב), 117(ב), 117(ג); 2. עבירות לפי פרק ח' - סימן א', סימן א'1, סימן ב', סימן ג' למעט סעיף 160, סימן ה', סימן ו', סימן ז' למעט סעיפים 174א, 174ב, סימן ט' למעט סעיפים 193, 193א, 194א, סימן י"א למעט סעיפים 215(ג), 216(א)(1)(2)(3)(4), 216(ב), 217, 218 רישה, 220 ו-223 וסימן י"ב; 3. עבירות לפי פרק ט' - סימן א' למעט סעיפים 251, 254, 264, 265, 266, סימן ג', סימן ד' למעט סעיפים 277-282, 284-288 ו-289, וסימן ה'; 4. עבירות לפי פרק י' - סימן א' למעט סעיפים 303, 304, 311 סימן ד' למעט סעיפים 337-340, 341, 343 ו-344, סימן ז' למעט סעיפים 375א, 377א וסימן ח'; 5. עבירות לפי פרק י"א - סימן א', סימן ב' - למעט סעיפים 394 עד 400, סימן ג', סימן ד', סימן ה' למעט סעיף 413, סימן ה'1 סימן ו' למעט סעיפים 416, 417, 424א, 425, 431 ו-432, סימן ז' למעט סעיפים 439, 445 ו-446, סימן ט' למעט סעיפים 449 ו-455; 6. עבירות לפי פרק י"ב - סימנים א' ו-ב'; 7. עבירות לפי פרק י"ד. ו. סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, כשיש בעבירה זיקה למעשה טרור וכשמבצע העבירה מודע לאותה זיקה; ט. סעיף 15 לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, כשיש בעבירה זיקה למעשה טרור וכשמבצע העבירה מודע לאותה זיקה; יב. עבירות טרור, כהגדרתן בחוק המאבק בטרור.
|