צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים (חרבות ברזל) 1 לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7004/2024 שנחתם ביום כ"ה בשבט התשפ"ד (4 בפברואר 2024), בין נשיאות המגזר העסקי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שעניינו הסכמות בנוגע לתוספת ימי היעדרות בתשלום על אלו הקיימים בדין לבני ולבנות זוג של המשרתים במילואים, הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים למשרתי המילואים בתקופת ההסכם וצבירת ימי חופשה שנתית לעובדים מסוימים, וכי ההוראות המורחבות שבתוספת לצו זה יחולו על כל העובדים והמעסיקים, למעט על המעסיקים והעובדים שעליהם חלות הוראות הסכם קיבוצי במגזר הציבורי בדבר הרחבת התקופה המוגנת מפיטורים למשרתי המילואים, תוספת ימי היעדרות בתשלום לבני ולבנות זוגם וצבירת ימי חופשה לעובדים מסוימים, לרבות אם הוראות הסכם קיבוצי כאמור הוחלו לגביהם. ועדת פיקוח לפי סעיף 33א לחוק הסכמים קיבוציים אשר הרכבה יפורסם בהודעה ברשומות, תפעל לפי סעיפים 33ה ו–33ו לחוק האמור ותשמש גוף ליישוב חילוקי דעות במקום הוועדה הפריטטית בהסכם זה, לעניין סעיף 5 לצו הרחבה זה. ניתן לפנות לוועדת הפיקוח באמצעות כתובת דואר אלקטרוני שתפורסם באתר האינטרנט של משרד העבודה. אין בהקמת ועדת הפיקוח כדי לגרוע מזכותו של עובד שחל עליו סעיף 5 לצו ורואה עצמו נפגע לפנות בנוגע לפיטוריו או לכוונה לפטרו לוועדת התעסוקה לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 או לבית הדין האזורי לעבודה, לרבות לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 או בזכותו להגיש תלונה במינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה שבמשרד העבודה. צו זה יעמוד בתוקפו עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) 5.1. מעסיק של עובד שנעדר בשל שירות מילואים במשך 60 ימים או יותר במהלך תקופת ההסכם, לא יפטרו גם בתקופה של 30 הימים העוקבים ל–30 הימים שלאחר תום שירות המילואים על פי סעיף 41א(ב) בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן: "החוק"), אלא אם אישרה ועדת פיקוח2 , מטעמים מיוחדים שהביא בפניה מעסיק ושיירשמו בהחלטתה, שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם הוכיח המעסיק כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הוועדה תיתן את החלטתה תוך 14 יום, וככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד3 . 5.2. אין בסעיף זה בכדי לגרוע מסמכויות ועדת התעסוקה כמפורט בסעיפים 21 ו-41א לחוק. 6. לא הורחב 7. ימי היעדרות בתשלום לבן הזוג של משרת במילואים 7.1. בתקופת ההסכם בן זוג של משרת במילואים זכאי לימי היעדרות בתשלום, מעבר לדין, כמפורט להלן (בהסכם זה: "ימי היעדרות"):
7.2. לעניין הסכם זה - "בן זוג של משרת במילואים": 7.2.1. בן זוג של משרת במילואים שלהם ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14; 7.2.2. בן זוג של משרת במילואים שלהם ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה; 7.2.3. בן זוג של משרת במילואים שבהשגחתם או בטיפולם הבלעדי, קרוב שהוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; 7.2.4. בן זוג של משרת במילואים שלו או לבן זוגו הורה חולה כהגדרתו בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993. 7.3. ניתן יהיה לנצל את ימי ההיעדרות בתשלום במהלך תקופת ההסכם באחת או יותר מהנסיבות הבאות: 7.3.1. מחלת ילד עד גיל 14; 7.3.2. טיפול או השגחה בלעדי בקרוב שהוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; 7.3.3. מחלת ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה; 7.3.4. טיפול בהורה חולה כהגדרתו בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993. 7.3.5. הארכת תקופת הלידה וההורות של בן הזוג; 7.3.6. השגחה וטיפול בילד; 7.3.7. היעדרות הנדרשת עקב היציאה לשירות המילואים הפעיל של בן הזוג, לצורך סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה; 7.3.8. היעדרויות אחרות - בתיאום עם המעסיק. ימי ההיעדרות כאמור בסעיפים 7.3.6-7.3.7 לעיל ינוצלו תוך התחשבות עם צורכי העבודה ככל הניתן. 7.4. ימי היעדרות כמפורט בסעיף 7.3 לעיל שנוצלו טרם כניסת ההסכם לתוקף ושולם בגינם שכר מלא, יוחזרו למכסת ימי המחלה ו/או החופשה של העובד (בהתאמה לפי אופי יום ההיעדרות) לא יאוחר ממשכורת החודש העוקב לכניסת ההסכם לתוקף. 7.5. ימי היעדרות כמפורט בסעיף 7.3 לעיל שנוצלו עד ה–31.12.2023 (כולל), אך לא שולם בעדם שכר מלא, לא יופחתו ממכסת ימי היעדרות, וכן לא יתבצע זיכוי בגינם במכסה ממנה נוצלו, אלא בכפוף לבקשת העובד. 7.6. ימי היעדרות כמפורט בסעיף 7.3 לעיל שנוצלו החל מה–1.1.2024 ועד כניסת ההסכם לתוקף ולא שולם בגינם שכר מלא, יוחזרו למכסה של העובד ממנה נוצלו (בהתאמה לפי אופי יום ההיעדרות), וכן ישלים המעסיק לעובד את יתרת השכר שלא שולמה לו בגין ימים אלו, והכל לא יאוחר ממשכורת החודש העוקב לכניסת ההסכם לתוקף. 7.7. להסרת הספק, ימי היעדרות שיוחזרו בהתאם לאמור בס"ק 7.4-7.6 לעיל הינם על חשבון מכסת ימי ההיעדרות שבטבלה לעיל. 7.8. להסרת ספק, ימי היעדרות שינוצלו החל ממועד כניסת הסכם זה לתוקף ועד לתום תקופת ההסכם, ישולם עבורם שכר מלא במשכורת חודש הניצול וייגרעו ממכסת ימי ההיעדרות שבטבלה. 7.9. ימי ההיעדרות ניתנים למימוש רק בעת שירות מילואים פעיל של בן הזוג. 7.10. ימי ההיעדרות ניתנים למימוש גם באופן חלקי כשעות היעדרות ולא בהכרח כניצול של יום עבודה מלא. 7.11. ניצול יום היעדרות בהתאם לעילות המנויות בס"ק 7.3.1-7.3.4, יהיה בכפוף להצגת אישור רפואי בסמוך למועד ניצולו. 7.12. הזכות לימי ההיעדרות אינה נצברת מעבר לתום תקופת ההסכם ואינה ניתנת לפדיון. 7.13. להסרת הספק, ימי ההיעדרות הם בנוסף לכל זכות אחרת מכל מקור שהוא ובכלל זה אינם באים בחשבון ימי מחלה או החופשה של בן הזוג הזכאי לזכות. 7.14. ערך ימי ההיעדרות הינו כשכר בחופשה (לרבות ימי המחלה). 7.15. בן זוג של משרת מילואים שלו מספר ימי חופשה בשכר במהלך שנה קלנדרית העולה על 35 ימים (למעט חופשת מחלה), מכסת ימי ההיעדרות בתשלום תהיה מחצית מימי ההיעדרות המצוינים בטבלה לעיל, וינוצלו בגין העילות המנויות בס"ק 7.3.1-7.3.4. 8. שעת היעדרות לבן/בת זוג של משרת מילואים 8.1. בתקופת הסכם זה, זכות בן/בת הזוג של משרת מילואים הקבועה בסעיף 7(ג)(6) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, על פי התנאים הקבועים שם, תחול גם במקרה בו בן/בת הזוג כאמור מועסקים במשרה מלאה המפוצלת בין מעסיקים שונים, באופן יחסי אצל כל מעסיק, תוך הצגת אסמכתא בדבר היקפי המשרה בפועל בקרב כלל המעסיקים. 9. צבירת חופשה שנתית 9.1. על אף האמור בכל דין, עובד רשאי לצבור את יתרת ימי החופשה השנתית העומדת לרשותו גם בלא הסכמת המעסיק ולצרפה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות, אם במהלך תקופת ההסכם התקיים אחד או יותר מאלה: 9.1.1. המעסיק לא נתן חופשה לעובדו; 9.1.2. העובד נעדר בשל שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 לפחות חמישה ימים רצופים; 9.1.3. העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הנסיבות המפורטות בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום; 9.1.4. העובד נקרא לשירות עבודה או שהועסק במקום עבודה שניתן לו אישור למפעל חיוני או מפעל לשירותים קיומיים בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967; 9.1.5. המעסיק העסיק עובד לפי היתר העסקה בהתאם לסעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 או היתר לפי סעיף 25(ב) ו–26(ב) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, שניתנו או תוקנו בשל מצב החירום; 10. לא הורחב 11. לא הורחב 12. לא הורחב כ"ה באדר א' התשפ"ד (5 במרץ 2024) יואב בן צור שר העבודה |