אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
| 1. ( |
| 2. בחוק זה תהא משמעותם של המונחים הבאים כמשמעותם בחוק העונשין, התשל"ז-1977, והם: "חבלה", "ביודעין", "טענת שוא", "פרסום", "החזקה" ו"להחזיק ברשות". |
| 2א. |
| 2ב. |
| 3. |
| 4. |
| 5. |
| 6. (2) עבירה שאינה צבאית שהיא פשע וכן עבירה על סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או עבירה על סעיף 64 לפקודת התעבורה. (ד) על אף ההגבלות האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), כאשר בוצעה עבירה בידי חיילים שהינם צדדים לעבירה, כאמור בסימן ב' לפרק ה' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כל זמן שחוק זה חל על אחד מהם הוא יחול על כולם. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדיני ההתיישנות לפי חוק זה או לפי חוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965. |
| 7. מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא כדי להחזיקו לפי תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה, התש"ט-1949, ועשה בו או לגביו מעשה המהווה עבירה על הסעיפים 45(3), 76(ג), 78, 79, 80, 85 או 133 לחוק זה, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותו מעשה. |
| 8. |
| 8א. |
| 9. |
| 10. |
| 11. (6) מעשה המהווה עבירה לפי תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, או לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, והמטילות חובות על אנשי מילואים כשאינם בשירות. (ב) אדם שעבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בהיותו איש מילואים, יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה אף לאחר שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים; אולם אם לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי תוך שנה מהיום שבו נעברה העבירה והיא איננה עבירה לפי סעיף 99, יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה. |
| 12. |
| 13. |
| 14. |
| 15. |
| 15א. |
| 16. |
| 17. [תיקון התשנ"ח (מס' 2)] מבלי לגרוע מהוראות סעיף 541, יחולו לגבי עבירות צבאיות הוראות פרק א' ופרק ב' בחלק המקדמי והוראות חלק א': כללי, לחוק העונשין התשל"ז-1977, בתיאומים המחויבים לפי הענין. |
| 18. |
| 19. |
| 20. |
| 20א. |
| 21. |
| 22. |
| 23. |
| 24. |
| 25. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מקום שנקבע לעבירה לפי פקודת התעבורה, או לעבירה לפי חיקוק אחר הנוגע לתעבורה, עונש מסויים כעונש חובה, יטיל בית-דין צבאי עונש כאמור באותו חיקוק. האמור בסעיף קטן זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין צבאי להטיל גם אחד או יותר מן העונשים המפורטים בסעיף 21. |
| 26. |
| 26א. |
| 27. חייל שדרגתו אינה למטה מסמל והוא נידון על–ידי בית–דין צבאי על עבירה שדינה מאסר, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש גירוש מהצבא נוסף על העונש הקבוע לאותה עבירה או במקומו. |
| 28. |
| 29. |
| 30. |
| 31. |
| 32. (ד) תקופת התנאי תתחיל מיום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר או מחבוש - מיום שחרורו מן המאסר או המחבוש; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל חופשה מיוחדת או מכח סימן ב1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז-1977, יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית הדין הצבאי; והכל כשבית הדין הצבאי לא הורה אחרת. (ה) תקופת התנאי לא תעלה על שנתיים לגבי עבירה צבאית ולא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים לגבי כל עבירה אחרת. |
| 33. (אא) הוטל בידי בית דין צבאי או בית משפט אחר, או על פי סעיפים 153א, 165(א), 167, 442 או 444א(ב), עונש על תנאי של פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה אזרחי או צבאי, והנידון הורשע בעבירה נוספת תוך תקופת התנאי, יצווה בית הדין על הפעלת עונש הפסילה על תנאי; על הצו כאמור יחולו הוראות סעיף 36 לפקודת התעבורה, בשינויים המחוייבים; (ב) מי שהופעל נגדו מחבוש או מאסר על תנאי, יתחיל לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את העונש על תנאי, זולת אם ציווה בית הדין שיתחיל ביום אחר. (ג) בית הדין שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש או מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף קטן (א) ובמקום לצוות על הפעלת המאסר או המחבוש על תנאי, להורות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית הדין שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש או המאסר על התנאי. לא ישתמש בית הדין בסמכות לפי סעיף קטן זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת. (ג1) האריך בית דין צבאי את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית דין צבאי את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין; והכל כשבית הדין הצבאי לא הורהאחרת. (ד) מי שהוטל עליו עונש מאסר או מחבוש בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש מחבוש או מאסר על תנאי, ישא את שתי תקופות הכליאה בזו אחר זו, זולת אם בית הדין שהרשיע בשל העבירה הנוספת, הורה מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות. (ה) ניתנים לערעור - (1) הוראה לפי סעיף 31; (2) צו לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו-(ד); (3) העדר צו על הפעלת עונש על תנאי בניגוד להוראות סעיףזה. (ו) הוגש ערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת לא יוגש ערעור כאמור בסעיף קטן (ה) בנפרד. (ז) ערער הנידון על הצו בדבר עונש על תנאי - יידחה הביצוע עד להחלטה בערעור; אולם אם הוטל על הנידון עונש מאסר או מחבוש בשל העבירה הנוספת ובית הדין הורה על חפיפת הענשים, ישא הנדון אותו חלק מן העונש על תנאי החופף את העונש בשל העבירה הנוספת, יחד עם אותועונש. (ח) נדחה ביצוע עונש על תנאי או חלקו לפי האמור בסעיף קטן (ז), ישא הנידון תחילה את העונש בשל העבירה הנוספת, ואם בית הדין הצבאי לערעורים דחה את הערעור לפי סעיף קטן (ה), ישא הנידון את העונש שבית הדין הורה על ביצועו או יתרתו, לאחר גמר העונש בשל העבירה הנוספת, זולת אם הורה בית הדין הצבאי לערעורים הוראה אחרת. (ט) הורשע נידון בעבירה נוספת שאינה עבירה צבאית, לא יבוצע עונש מחבוש על תנאי אם חדל הנידון להיות חייל כהגדרתו בסעיף 1. |
| 33א. |
| 34. |
| 35. |
| 36. |
| 37. |
| 38. |
| 39. |
| 40. |
| 41. (ג) על עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית יחולו ההוראות לפי סעיף 9(ג) עד (ו), תוספת ראשונה ב' ותוספת ראשונה ג' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הוראות סעיף 9(ג)(4) לחוק האמור, יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי; (2) הסמכויות הנתונות לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל לפי הוראות סעיף 9(ג)(2) ו–(4) לחוק האמור, יהיו נתונות למפקד משטרה צבאית חוקרת או למפקד היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, לפי העניין; (3) נוסף על פרקי הזמן המנויים בסעיף 9(ג2) לחוק האמור, לא יובאו בחשבון במניין התקופות האמורות באותו סעיף גם פרקי זמן אלה: (א) פרק הזמן שבו שהה החשוד או הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר; (ב) פרק הזמן שבו נעדר החשוד או הנאשם מן השירות שלא ברשות; (4) בתוספת הראשונה ג' לחוק האמור ייכללו גם עבירות לפי סעיפים 72, 77(א)(1), 104 ו-105. |
| 42. עונש שהטיל בית-דין צבאי, בין על עבירה צבאית ובין על עבירה שאינה צבאית יחולו עליו הוראות סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982; אולם אם לא הופסק ביצוע העונש, יתחיל מנין תקופת ההתיישנות מיום אישור גזר הדין, אם הוא טעון אישור. |
| 43. |
| 44. |
| 45. |
| 46. |
| 47. |
| 48. |
| 49. |
| 50. |
| 51. |
| 52. |
| 53. |
| 54. |
| 55. |
| 56. |
| 57. |
| 58. |
| 59. |
| 60. |
| 61. |
| 62. |
| 63. |
| 64. |
| 65. |
| 66. |
| 67. |
| 68. |
| 69. |
| 70. |
| 71. |
| 72. |
| 73. |
| 74. |
| 75. |
| 76. |
| 77. |
| 78. |
| 79. |
| 80. |
| 81. |
| 82. |
| 83. |
| 84. |
| 85. |
| 86. |
| 87. |
| 88. |
| 89. |
| 90. |
| 91. |
| 92. |
| 93. |
| 94. |
| 94א. איש מילואים אשר לא יצר קשר עם יחידתו, בהתאם להוראות שקבע שר הביטחון, לפי סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, דינו - מאסר שישה חודשים. |
| 95. |
| 96. |
| 97. |
| 98. |
| 99. חייל שהשיג לעצמו פטור משירות בטחון כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו - מאסר עשר שנים. |
| 100. |
| 101. |
| 102. |
| 103. |
| 104. |
| 105. |
| 106. |
| 107. |
| 108. |
| 109. |
| 110. |
| 111. |
| 112. |
| 113. |
| 114. |
| 115. |
| 116. |
| 117. |
| 118. |
| 119. |
| 120. |
| 121. |
| 122. |
| 123. |
| 124. |
| 125. |
| 126. |
| 127. |
| 127א. |
| 128. |
| 129. |
| 130. |
| 131. |
| 132. |
| 133. (ב) לענין סעיף 12 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, רואים גם פקודות קבע ופקודות שיגרה כאמור בסעיף קטן (א)(2) כדינים. |
| 133א. |
| 134. |
| 135. |
| 136. (1) חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד-1994; (1א) חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994; (1ב) חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (1ג)4 חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016 ; (3) תקנות על פי פקודת התעבורה, שקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר המשפטים, למעט תקנות שלעבירה עליהן נקבע עונש חובה. |
| 137. |
| 138. |
| 139. |
| 140. |
| 141. |
| 142. |
| 143. |
| 144. |
| 145. |
| 146. |
| 147. |
| 148. |
| 149. |
| 150. |
| 151. |
| 152. |
| 153. |
| 153א. |
| 153ב. |
| 154. |
| 155. |
| 156. |
| 157. |
| 158. |
| 159. |
| 159א. |
| 160. |
| 161. |
| 162. |
| 162א. |
| 162ב. |
| 162ג. |
| 163. |
| 164. |
| 165. |
| 166. |
| 167. |
| 167א. |
| 167ב. |
| 168. |
| 169. |
| 170. |
| 170א. על אף האמור בסעיף 170, עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי תקנות על פי פקודת התעבורה, כאמור בסעיף 136(ב)(3), שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יועמד חייל לדין משמעתי, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה התקיים אחד מאלה: (1) הוגשה נגד החייל תלונה לגבי אותה עבירה והוא ידע על כך; (2) החייל הוזמן לחקירה בקשר עם ביצוע העבירה; (3) ניתנה לחייל הודעה על ביצוע העבירה; ואולם אם הוכיח החייל החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להעמיד לדין משמעתי את מי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה. |
| 171. |
| 172. |
| 173. |
| 174. |
| 175. |
| 176. |
| 176א.- 176ו. |
| 177. |
| 178. |
| 178א. |
| 179. |
| 179א. |
| 180. |
| 181. |
| 182. |
| 183. |
| 184. |
| 185. (ב) חייל הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא ונתמנה שופט על פי חוק בתי המשפט, או על פי חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 - (להלן -חוק בית הדין לעבודה), כשיר להתמנות שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי ולשבת בדין שעה שהוא בשירות מילואים, אם הוא בעל נסיון משפטי כאמור בסעיף קטן (א); ואולם חייל כאמור לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מחוזי או מיוחד או לסגן נשיא. (ג) שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים יתמנו על פי הוראות סעיף 186, ובלבד שועדת הבחירה לא תבחר קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט צבאי-משפטאי, אלא לאחר ששוכנעה שעסק בצבא בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאית ועדת הבחירה לפי סעיף 186, אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל נסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, להציע - ברוב של ששה מבין חבריה - כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית. |
| 186. |
| 187. |
| 187א. |
| 187ב. |
| 187ג. (א) הרמטכ"ל רשאי, לפי הצעת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד, למנות מי שכיהן כשופט צבאי-משפטאי, והפסיק לכהן בשל יציאתו לקצבה או פרישתו מהכוחות הסדירים של הצבא או מכהונתו כשופט לפי חוק בתי המשפט או לפי חוק בית הדין לעבודה, לכהן כשופט צבאי-משפטאי עמית בבית הדין הצבאי לערעורים או בבית הדין הצבאי המיוחד (בסימן זה - שופט עמית); ואולם לא יתמנה ולא יכהן כשופט עמית - (1) מי שגילו עולה על שבעים וחמש שנים; (2) מי שעסק בפעולות שנתייחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, לאחר שיצא לקצבה או פרש. (ב) שופט עמית לא יתמנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית דין צבאי מיוחד או לסגן נשיא. (ג) שופט עמית יכהן כשופט צבאי-משפטאי בבית דין שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית הדין שבו כיהן כשופט צבאי-משפטאי לפני שיצא לקצבה או פרש. (ד) שופט עמית ישב בדין רק שעה שהוא בשירות מילואים. (ה) באין הוראה אחרת בחוק זה, יראו שופט עמית כשופט צבאי-משפטאי הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, לכל דבר וענין. (ו) שופט עמית ישב בדין במקרים שנשיא בית הדין הצבאי לערעורים או נשיא בית הדין הצבאי המיוחד, לפי הענין, החליט על כך. |
| 188. |
| 189. |
| 190. מי שנתמנה שופט צבאי-משפטאי, למעט מי שנתמנה שופט לפי חוק בתי המשפט או לפי חוק בית הדין לעבודה ולמעט מי שנתמנה שופט עמית, יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה: ואלה דברי ההצהרה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים". |
| 191. |
| 192. |
| 192א. |
| 192ב. |
| 192ג. |
| 192ד. |
| 192ה. |
| 192ה1. (1) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי); (2) עבירה שנקבעה כעבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן - חוק העבירות המינהליות). (ב) בעבירות המנויות בסעיף קטן (א), ניתן להגיש כתב אישום, ויחולו הוראות סעיף 192ה, אם נסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרו טופס ברירת דיון לפי סעיף 176ג או הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, או בטרם שולם קנס מינהלי בנסיבות האמורות בסעיף 15 לחוק העבירות המינהליות. (ג) ביקש שופט צבאי-משפטאי להישפט על פי הוראות החיקוקים האמורים בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 192ה(ג) ו-(ד). |
| 192ו. |
| 192ז. |
| 193. |
| 193א. |
| 193ב. 6 (תיקון התשע"ז) סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט יחולו על שופט צבאי-משפטאי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) במקום "שופט" יקראו "שופט צבאי-משפטאי"; (2) במקום "נשיא בית המשפט העליון" יקראו "נשיא בית הדין הצבאי לערעורים"; (3) בסעיף 21ג(א), במקום האמור בפסקה (1) יקראו "בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד"; (4) בסעיף 21ז, במקום "בסעיף 19(1) עד (3)" יקראו "בסעיף 192ד(ה)(1) עד (3)" ובמקום "לבית הדין" יקראו "לבית הדין המשמעתי". |
| 194. |
| 195. |
| 196. |
| 197. |
| 198. |
| 199. |
| 200. |
| 200א. |
| 201. |
| 202. |
| 203. (2) עבירה של החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי סעיף 7(ג) סיפה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בסעיף זה - פקודת הסמים המסוכנים), ועבירה של החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, לפי סעיף 10 סיפה לפקודה האמורה; (3) עבירה לפי סעיפים 129, 130 או 133 בשל אחד מאלה: (א) היעדרות של חייל מהשירות או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו, שלא ברשות, כאמור בסעיף 94; (ב) איבוד קשר עם היחידה, כאמור בסעיף 94א; (ג) בריחה ממשמורת, כאמור בסעיף 121; (ד) סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, כאמור בסעיף 127א; (ה) החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכה עצמית, בלא היתר, או החזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה עצמית, בלא היתר, כאמור בסעיפים 7(ג) סיפה ו–10 סיפה, לפקודת הסמים המסוכנים; (ו) החזקת חומר משכר, מכירתו, שימוש בו או הכנסתו למחנה צבאי, בניגוד לפקודות הצבא; בפסקת משנה זו, (ב) שופט צבאי-משפטאי שדן בעבירה לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יטיל, בשל אותה עבירה, עונש מאסר לריצוי בפועל העולה על שנה. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), בית דין צבאי מחוזי ידון בעבירה המנויה באותו סעיף קטן, במותב שיורכב לפי סעיפים 201 ו–202, באחד מאלה: (1) נשיא בית הדין או סגנו החליט, ביוזמתו או לבקשת הנאשם או תובע צבאי, כי יש לקיים את הדיון במותב כאמור; (2) הפרקליט הצבאי הראשי הודיע לנשיא בית הדין כי הוא סבור שיש צורך לקיים את הדיון לפני מותב כאמור. |
| 204. |
| 205. |
| 206. |
| 207. |
| 208. |
| 209. |
| 209א. (1) עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין פקודת התעבורה מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (2) עבירה לפי סעיף 133, בשל אי-קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה; (3) עבירה לפי סעיף 79(א) בשל שימוש ברכב. (ב) הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר. |
| 209ב. |
| 209ג. |
| 209ד. |
| 210. |
| 211. |
| 212. |
| 213. |
| 214. |
| 215. |
| 215א. |
| 215ב. |
| 216. |
| 217. |
| 218. |
| 219. |
| 220. |
| 221. |
| 222. |
| 223. |
| 224. |
| 224א. 7 [תיקון התשמ"ב (מס' 2)] כל מקום בסימן זה המדובר בחייל שניתנו לו סמכויות מעצר, |
| 225. |
| 226. |
| 227. |
| 227א. מבלי לגרוע מהוראות סעיף 227, הוראות סעיפים 32 עד 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - חוק סמכויות אכיפה - מעצרים), יחולו על מעצר לפי סעיפים 231 ו-237א, הכל לפי הענין, ובשינויים המחוייבים הבאים: (1) הסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית; (2) הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן, לפחות; (3) הסמכויות הנתונות למפקח הכללי של המשטרה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי; (4) הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי; (5) הסמכויות הנתונות לשופט או לנשיא בית המשפט המחוזי ולשופט בית המשפט העליון יהיו נתונות, לפי הענין, לשופט או לנשיא בית דין צבאי מחוזי או בית דין צבאי מיוחד ולשופט בית דין צבאי לערעורים; בפני בית דין צבאי יתייצב, מטעם צבא הגנה לישראל, תובע צבאי; (6) זכות הפגישה עם עורך דין תהיה רק עם סניגור כמשמעותו בסעיף 316. |
| 227א1. |
| 228. |
| 229. |
| 230. אין האמור בסעיפים 228 ו-229 בא לגרוע מהוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, או מהסמכויות הנתונות בידי שוטר צבאי על פי סעיף 227. |
| 231. |
| 232. |
| 233. |
| 234. |
| 234א. |
| 235. |
| 236. |
| 237. |
| 237א. (ד1) על אף הוראות סעיף זה וסעיף 237ג, אם מצא קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה ביותר, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של החשוד, ולא ניתן לדחותה עד לאחר הבאת העצור בפני שופט, או שיש צורך בפעולה דחופה ביותר הנדרשת בקשר לחקירה בעבירה כאמור בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים), התשנ"ו-1996, רשאי הוא להורות על הארכת המעצר לצורך ביצוע אותה פעולה לתקופה שלא תעלה על שבעים ושתיים שעות מתחילת המעצר. (ד2) לא יורה קצין משטרה צבאית על הארכת מעצר כאמור בסעיף קטן (ד1), אלא בעבירה מסוג פשע, ולאחר שיקבל מראש את אישורו של פרקליט צבאי להארכת המעצר; קצין משטרה צבאית שהאריך מעצר כאמור ירשום את הנימוקים לכך. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על פקודת מעצר שנתן שוטר צבאי בתוקף סמכותו כקצין שיפוט ביחידתו על חייל הנתון לפיקודו, אלא אם העבירה שבגינה נעצר החייל נבדקת בידי קצין בודק כאמור בסעיף 252(א)(3). |
| 237ב. |
| 237ג. |
| 238. |
| 239. |
| 240. |
| 241. |
| 241א. |
| 242. |
| 243. |
| 243א. (ב) על שחרור בערבות לפי סעיף זה יחולו סעיפים 41 ו-44 עד 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, אולם הסמכויות המסורות לפי הסעיפים האמורים לבית המשפט שלערעור ולבית המשפט העליון יהיו, לענין סעיף זה, בידי שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי, של בית דין צבאי מיוחד ושל בית הדין הצבאי לערעורים. |
| 243ב. (א) הוראות סעיפים 59 עד 62א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויותאכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, יחולו לגבי חייל המוחזק במעצר לפי סימן זה, אולם במקום "שופט של בית המשפט העליון" כאמור בסעיף 54 לאותו חוק יבוא "שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים". (ב) הוראות סעיף 240(ב) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על דיון במתן פקודות מעצר לפי סעיפים 242 או 243, אולם בית דין צבאי הדן במתן פקודת מעצר לפי סעיף 243 על מי שהואשם בעבירה לפי סעיפים 92, 94 או 121, רשאי לקיים את הדיון לא בנוכחות העצור. |
| 243ג. [תיקון התשנ"ו (מס' 5)] על אף האמור בסעיף 1(ג) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, יחול החוק האמור על הליכי מעצר לפי חוק זה, רק מקום שחוק זה הפנה אליו. |
| 244. |
| 245. (א) לבית-דין צבאי, לשופט-חוקר ולקצין-שיפוט בכיר יהיו לגבי מקום צבאי הסמכויות הנתונות לשופט בית משפט שלום לפי סעיפים 23 ו-24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, אלא שפקודת חיפוש לפי סעיף זה תהיה ערוכה אל שוטרים צבאיים. (ב) לקצין שיפוט זוטר יהיו הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א) לגבי מקום שבפיקודו. (ג) לענין סעיף זה (ד) הסמכות לפי סעיף זה באה להוסיף על סמכותו של מפקד, באשר הוא מפקד, לחפש אצל חייל מפקודיו או במקום שבפיקודו על מנת להבטיח סיום פקודה חוקית. |
| 245א. (א) אין עורכים חיפוש בגופו של חייל, אלא לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996 (בחוק זה -חוק החיפוש), בכפוף להוראות סעיף 245א1. (ב) לענין חיפוש בגופו של חייל יהיו הסמכויות שהוענקו בחוק החיפוש נתונות לגורמים כאמור להלן: (1) לבית דין צבאי מחוזי ולבית דין צבאי מיוחד יהיו הסמכויות שהוענקו לבית משפט, לפי הענין; (2) בחיפוש פנימי יהיו לקצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן רב סרן, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה; (3) בחיפוש חיצוני יהיו לקצין משטרה צבאית שהינו מפקד בסיס משטרה צבאית או לקצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה; לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, את סמכותו לפי סעיף זה, אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב סרן לפחות; (4) לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר. (ג) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מן האמור לענין סעיפים 250א ו-250ב. |
| 245א1. (א) הסמכויות שהוענקו לפי הוראות סימן ב' לפרק ג' בחוק החיפוש, לענין נטילת אמצעי זיהוי מאדם, והסמכויות שהוענקו לפי הוראות סימן ג' לפרק האמור, לענין נטילת אמצעי זיהוי מעצור, מאסיר או ממוחזק במשמורת, יהיו נתונות לגורמים כאמור בפסקאות (1) עד (4) לענין נטילת אמצעי זיהוי מחייל או מכלוא, לפי הענין: (1) לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר או לסוהר; (2) לקצין משטרה צבאית כאמור בסעיף 245א(ב)(3) יהיו הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה לפי סעיף 11ז(ג) בחוק החיפוש, ויחולו הוראות סעיף 245א(ב)(3), סיפה, לענין הפעלת הסמכות האמורה; (3) למשטרה צבאית תהא הסמכות שהוענקה למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר לפי סעיף 11יא(א) בחוק החיפוש, ביחס לנתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לפי הוראות סימן ג' לפרק ג' בחוק החיפוש מכלואים, לצורך ניהולם התקין של בתי הסוהר הצבאיים ומחנות המעצר; (4) לקצין בכיר שימונה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, או לעורך דין שהוא הסמיכו לכך, תהא הסמכות שהוענקה לקצין משטרה בכיר לפי סעיף 11ג בחוק החיפוש. (ב) ההוראות לפי סימנים א' עד ג' של פרק ג' בחוק החיפוש יחולו לענין נטילת אמצעי זיהוי מכוח סמכות כאמור בסעיף קטן (א), לפי הענין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) לענין סעיף 11ב(ה) בחוק החיפוש - נטילת אמצעי הזיהוי תיעשה בבסיס משטרה צבאית, בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר, לפי הענין; (2) לענין סעיף 11ו בחוק החיפוש - הזימון לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור באותו סעיף יהיה לבסיס משטרה צבאית; (3) לענין סעיף 11י בחוק החיפוש - נטילת אמצעי הזיהוי כאמור באותו סעיף תהא מכלוא המתקבל למשמורת בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר; הוראות לענין נטילת אמצעי זיהוי תוך שימוש בכוח סביר כאמור בסעיף 11י(ג) בחוק החיפוש, ייקבעו בפקודות הצבא. (ג) הסמכויות שהוענקו לפי הוראות סימן ד': סריקת טביעת אצבעות לשם זיהוי מעוכב, לפרק ג' בחוק החיפוש, לשוטר, יהיו נתונות לשוטר צבאי לענין סריקת טביעת אצבעות של חייל מעוכב, בשינויים אלה: (2) הוראות לענין ביצוע הסריקה תוך שימוש בכוח סביר, כאמור בסעיף 11יב(ד) בחוק החיפוש, ייקבעו בפקודות הצבא. (ד) הסמכויות שהוענקו לפי הוראות סעיפים 11יז ו–11יח בחוק החיפוש לענין הצגת תצלומים מהמאגר לאדם או ברבים, יהיו נתונות לגורמים אלה, לפי הענין: (1) לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר; (2) למשטרה הצבאית יהיו הסמכויות שהוענקו למשטרת ישראל. (ה) בפקודות הצבא ייקבעו הענינים שיש לקובעם בפקודות משטרת ישראל לפי סעיפים 11יז ו–11יח בחוק החיפוש; בסעיף זה (ו) אמצעי זיהוי שניטלו מחייל מכוח סמכות כאמור בסימן ב' לפרק ג' בחוק החיפוש, שהוענקה לשוטר צבאי לפי הוראות סעיף קטן (א), יועברו מיידית לידי משטרת ישראל וישמשו לצרכים האמורים בסעיף 11ד בחוק החיפוש, בלבד. (ז) בסעיף זה - |
| 245ב. |
| 246. |
| 247. (א) סמכות של שוטר לפי סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, תהיה נתונה גם לשוטר צבאי לגבי אדם המתחמק ממאסר או ממשמורת חוקית לפי חוק זה, וכן לגבי מעשה שאפשר להביא עליו לדין לפני בית דין צבאי, וזה נוסף לאמור בסעיף 227. (ב) בתקופת הוראת השעה כאמור בסעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים ובשינויים האלה: (1) הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן לפחות והנושא תקן רב סרן; (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף 249, החיפוש לפי סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש יתועד באופן שייקבע בנוהלי המשטרה הצבאית; (3) שר הביטחון וקצין משטרה צבאית ראשי ידווחו בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ולפרקליט הצבאי הראשי, בהתאמה, ביום כ"ט באלול התשפ"ג (15 בספטמבר 2023), ביום ג' בטבת התשפ"ד (15 בדצמבר 2023), ביום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024), ביום ט' בתמוז התשפ"ד (15 ביולי 2024), ביום י"ד בחשוון התשפ"ה (15 בנובמבר 2024), ביום י"ז בשבט התשפ"ה (15 בפברואר 2025) וביום י"ז באייר התשפ"ה (15 במאי 2025), על כל אלה, לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח: (א) מספר האישורים לחיפוש ללא צו שניתנו לפי סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש והעבירות שבשלהן ניתנו האישורים; (4) התובע הצבאי הראשי ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים שבהם בוצע חיפוש לפי סעיף 25(ב) לפקודת מעצר וחיפוש; דיווח כאמור יימסר ביום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024) וביום י"ז באייר התשפ"ה (15 במאי 2025). |
| 248. |
| 248א. (א) לשוטר צבאי, לקצין משטרה צבאית בדרגת רב סרן לפחות ובהעדר קצין כאמור - לקצין משטרה צבאית בדרגת סגן לפחות, המשרתים בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר או בחדר משמר צבאי שנקבעו בהתאם לחוק זה, יהיו הסמכויות הנתונות לסוהר ולקצין שירות בתי הסוהר, לפי הענין, לפי סימן ז'1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן בסעיף זה - פקודת בתי הסוהר), למעט הסמכויות המיוחדות הנתונות לסוהר הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים, ולסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים של שירות בתי הסוהר, בשינויים הבאים: (1) הסמכויות הנתונות בפקודת בתי הסוהר לגבי "אסיר" תהיינה נתונות לגבי "כלוא", כהגדרתו בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987; (2) במקום "עבירת בית סוהר" לפי סעיף 95ח(ב) לפקודת בתי הסוהר יבוא "עבירת משמעת" לפי תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987. (ב) לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב-סרן, את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב-סרן לפחות. |
| 249. |
| 250. |
| 250א. (א) סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי בדיקות לפי סעיף זה דרושות כדי לגלות החזקה או שימוש על ידי חייל בסם מסוכן כמשמעותו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, רשאי הוא לצוות על כל חייל - בין בנקיבת שמו ובין בדרך אחרת - להיבדק בדיקות אלה. (ב) שר הבטחון, באישור שר הבריאות, יקבע את אופן עריכת הבדיקות ואת התעודות שיינתנו, על תוצאותיהן. |
| 250ב. (א) קצין משטרה צבאית, שהינו קצין שיפוט בכיר, רשאי להורות על ביצוע בדיקות לשם גילוי של החזקת סמים מסוכנים או גילוי של שימוש בסם מסוכן, בצבא ההגנה לישראל, אף בהעדר חשד שנעברה עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. (ב) בדיקות לפי סעיף קטן (א) לא ייערכו אלא בהסכמתו, בכתב, של החייל שנתבקש לעבור את הבדיקות. |
| 250ג. |
| 251. |
| 252. |
| 253. |
| 254. |
| 255. |
| 256. |
| 257. |
| 258. |
| 259. |
| 260. |
| 261. |
| 262-265. |
| 266. |
| 267. |
| 268. |
| 269. |
| 270. |
| 271. |
| 272. |
| 273. |
| 274. |
| 275. |
| 276. |
| 277. |
| 278. |
| 279. |
| 280. |
| 281. |
| 282. |
| 282א. |
| 282ב. |
| 283. |
| 284. |
| 285. |
| 286. |
| 287. |
| 288. |
| 289. |
| 290. |
| 291. |
| 292. |
| 293. |
| 294. |
| 295. |
| 296. |
| 297. |
| 298. |
| 298א. (ה) מונה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות לפי סעיף זה או שמונה קצין בודק לערוך בדיקה בקשר עם מותו של חייל, לא יחול חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958, אלא אם כן ציווה היועץ המשפטי לממשלה כאמור בסעיף 298י. |
| 298ב. |
| 298ג. |
| 298ד. |
| 298ה. |
| 298ו. (ג) הוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על בדיקה וניתוח לפי סעיף זה. (ד) גוף מוכר, כמשמעותו בתקנות האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ד-1954, התובע הצבאי הראשי בהוראת הפרקליט הצבאי הראשי, וכן אדם מעוניין רשאים לערער בפני נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על צו לפתיחת קבר לפי סעיף זה. |
| 298ז. |
| 298ח. |
| 298ט. |
| 298י. היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהמוות אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנפטר לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד לגמר החקירה, לצוות כי החקירה תיערך על פי חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958, ועם מתן הצו תיפסק החקירה לפי סימן זה. |
| 298יא. |
| 299. |
| 300. |
| 301. |
| 302. |
| 303. |
| 304. |
| 305. |
| 305א. |
| 306. |
| 307. |
| 308. (3) כתב האישום כולל עבירה לפי פרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), עבירה לפי סעיף 43, 44, 45, 46, 47, 51, 52, 56, 57, 58 או 73 לחוק זה, או כל עבירה אחרת שעניינה פגיעה בביטחון המדינה; (4) כתב האישום הוגש בעניין תאונה שאירעה במהלך אימון או פעילות מבצעית או בקשר אליהם; (5) כתב האישום כולל עבירה לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, או כל עבירה אחרת שעניינה פגיעה על רקע מיני; (6) כתב האישום כולל עבירה שעונשה עשר שנות מאסר או יותר; (7) כל עניין אחרי שקבע הפרקליט הצבאי הראשי. (ב) היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו עם הביטול, אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות. |
| 309. |
| 311.- 315. |
| 316. |
| 317. |
| 318. |
| 319. |
| 320. |
| 321. |
| 322. |
| 323. |
| 324. (5) הגנה על ענינו של מתלונן או של נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל; (7) מניעת פגיעה במשמעת הצבא, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (ג), רשאי בית הדין לקיים בדלתיים סגורות. (ה) החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו. |
| 325. (2) המשטרה הצבאית תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית הדין הצבאי לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס שבתוספת הרביעית לחוק בתי המשפט, בשינויים המחויבים, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ–24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט — המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות. (ו2) לענין סעיף זה - (א) הוא חשוד בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה וטרם הוגש נגדו כתב אישום, או שהיה חשוד בעבירה כאמור והוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום; (ב) הוא נאשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, כל עוד לא הורשע בפסק דין חלוט; (ג) הוא הואשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, וכתב האישום שהוגש נגדו בגין אותה עבירה בוטל, או שהוא זוכה. (2) הוראות סעיף קטן (ה1)(2) יחולו לעניין הוראות סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ה1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד. (3) איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי. (ז) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים. |
| 325א. |
| 325ב. |
| 325ג. |
| 325ד. |
| 326. |
| 326א. |
| 326ב. |
| 326ג. |
| 326ד. |
| 327. |
| 328. |
| 329. |
| 330. |
| 330א. |
| 331. |
| 332. |
| 333. |
| 334. |
| 335. |
| 336. |
| 337. |
| 338. |
| 339. |
| 340. |
| 341. |
| 342. |
| 343. |
| 344. |
| 345. |
| 346. |
| 347. |
| 348. |
| 349. |
| 350. |
| 351. |
| 352. |
| 353. |
| 354. |
| 355. |
| 356. |
| 357. |
| 358. |
| 358א. |
| 359. |
| 360. |
| 361. |
| 362. |
| 363. |
| 364. |
| 365. |
| 366. |
| 366א. |
| 367. |
| 368. |
| 369. |
| 370. |
| 371. |
| 372. |
| 373. |
| 373א. [תיקון התשמ"ז (מס' 2)] הוראות פרק ה', סימן ו', לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יחולו על חקירת עדים לפני בית דין צבאי. |
| 374. |
| 375. |
| 376. |
| 377. |
| 378. |
| 379. |
| 380. |
| 381. |
| 382. |
| 382א. |
| 383. |
| 384. |
| 385. |
| 386. קבע בית הדין, לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955, שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יחולו הוראות סעיפים 170 ו-171 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשינויים המחוייבים. |
| 387. |
| 388. |
| 389. |
| 390. |
| 391. |
| 392. |
| 393. |
| 394. |
| 395. |
| 396. |
| 397. |
| 398. |
| 399. |
| 400. |
| 401. |
| 402. |
| 403. |
| 404. |
| 404א. (א) על אף הוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 (בסעיף זה - חוק המידע הפלילי), לעניין מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום יחולו הוראות סעיף זה. (ב) הורשע נאשם בעבירה מסוג עוון, שאינה עבירה מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ג) או בתוספת השנייה, לא יימסר מידע מהמרשם הפלילי על פרט רישום בשל העבירה כאמור אלא לגופים כאמור בסעיף 17(א) לחוק המידע הפלילי או לגופים המפורטים בפרטים 3(3) ו-5(10) שבתוספת הראשונה לחוק האמור, לצורך מילוי תפקידיהם (בסעיף זה - הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי), אם הוטל על הנאשם עונש כמפורט להלן: (1) עונש שאינו כולל מאסר בפועל; (2) עונש שאינו עולה על שני חודשי מאסר בפועל; (3) עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל שבית הדין קבע שחלק ממנו, ירוצה בדרך של עבודה צבאית, ובלבד שהחלק שירוצה בכליאה אינו עולה על חודשיים; בסעיף זה, (4) עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי מאסר בפועל שבית הדין קבע שירוצה כולו בדרך של עבודה צבאית. (ג) הורשע נאשם בעבירה לפי סעיפים 94 או 94א והוטל עליו עונש כמפורט להלן, יחולו לעניין ההגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי הוראות אלה: (1) עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל - ההגבלה תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול; (2) עונש העולה על שלושה חודשי מאסר בפועל ואינו עולה על שישה חודשי מאסר בפועל - ההגבלה לא תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא תחול; (3) עונש העולה על שישה חודשי מאסר בפועל - ההגבלה לא תחול. (ד) תקופת המחיקה כאמור בסעיף 21 לחוק המידע הפלילי, לעניין פרט רישום שחלה לגביו הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או (ג), תהיה חמש שנים ממועד מתן פסק הדין. (ה) הורשע נאשם בעבירה המנויה בתוספת השנייה לא תהווה העבירה פרט רישום. (ו) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו לעניין נאשם שהוטל עליו עונש מאסר על–תנאי ובשל הרשעתו בעבירה נוספת כמשמעותה בסעיף 32(א), שהיא עבירה כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), רשאי בית הדין שהרשיעו כאמור לצוות על הפעלת העונש על–תנאי; בית הדין יציין בפסק הדין כי סעיף זה אינו חל במקרה האמור. |
| 405. |
| 406. |
| 407. |
| 408. |
| 409. |
| 410. |
| 410א. |
| 411. |
| 412. |
| 412א. |
| 412ב. |
| 412ב1. עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות שלפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה לדין, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או ניתנה לו הודעה על ביצוע העבירה; ואולם אם הוכיח החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה לדין, למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה. |
| 412ג. |
| 412ד. |
| 412ה. |
| 412ו. |
| 413. |
| 414. |
| 415. |
| 415א. |
| 416. |
| 417. |
| 418. |
| 419. |
| 420. |
| 421. |
| 422. |
| 423. |
| 424. |
| 425. |
| 426. |
| 427. |
| 428. |
| 429. |
| 430. |
| 431. |
| 432. |
| 433. |
| 434. |
| 435. |
| 435א. |
| 436. |
| 437. |
| 438. |
| 439. |
| 440. |
| 440א. |
| 440ב. |
| 440ב1. |
| 440ב2. (א) הוראות סעיפים 59 עד 62 לחוק סמכויות אכיפה - מעצרים, יחולו גם לגבי אדם המוחזק במעצר לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, אולם במקום "שופט של בית המשפט העליון", כאמור בסעיף 62 לחוק האמור, יבוא "שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים". (ב) הוראות סעיף 240(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בענין מעצר לפי סימן זה. |
| 440ג. |
| 440ד. |
| 440ה. (ד) על ענין שסעיף זה חל עליו יחולו הוראות סעיפים 33 עד 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בכפוף להוראות סעיף זה ובתיאומים המחוייבים לפי הענין. |
| 440ו. |
| 440ז. (ב) הוראות פרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יחולו על כל ענין שסימן זה חל עליו. |
| 440ח. |
| 440ט. |
| 441. |
| 442. |
| 443. |
| 444. |
| 444א. |
| 445. |
| 446. |
| 447. |
| 448. |
| 449. |
| 450. |
| 451. |
| 452. |
| 453. |
| 454. |
| 455. |
| 456. |
| 456א. |
| 457. |
| 458. |
| 459. |
| 460. |
| 461. |
| 462. |
| 463. |
| 464. |
| 465. |
| 466. |
| 467. |
| 468. |
| 469. |
| 470. |
| 471. |
| 472. |
| 473. |
| 474. |
| 475. |
| 476. |
| 477. |
| 478. |
| 479. |
| 480. |
| 481. |
| 482. |
| 483. |
| 484. |
| 485. |
| 486. |
| 487. |
| 488. |
| 488א. |
| 489. |
| 489א. סעיפים 42 ו-46א לפקודת התעבורה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם בבתי הדין הצבאיים; הסמכות להתקין תקנות לפי סעיף 42 תהיה, לענין בתי הדין הצבאיים, בידי שר הבטחון. |
| 490. (א) זוכה נאשם והערכאה השיפוטית שהחליטה על הזיכוי ראתה שלא היה יסוד לאשמה או שהיו נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאית היא לצוות, במעמד מתן הכרעת הדין, כי הצבא ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, בסכום שלא יעלה על הסכום המרבי שנקבע מכוח סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ב) לא דנה הערכאה השיפוטית המזכה במתן צו כאמור בסעיף קטן (א) בעת הכרעת הדין, רשאי הנאשם, תוך ששים ימים מאותו מועד, לבקש מנשיאה של הערכאה השיפוטית המזכה להורות על קיום דיון בבקשה; הדיון יתקיים בפני מותב בית הדין שפסק בענינו ואם לא ניתן לקיים הדיון בפני מותב זה - בפני אב בית הדין של המותב או בפני - (1) מותב אחר שיורכב לעניין זה בידי נשיא הערכאה השיפוטית המזכה; (2) שופט צבאי משפטאי אחד שימונה בידי נשיא הערכאה השיפוטית המזכה, ובלבד שהנאשם נידון בפני שופט צבאי משפטאי אחד לפי הוראות חוק זה. (ב1) נשיא הערכאה השיפוטית המזכה רשאי להורות על קיום דיון בבקשת נאשם כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם הוגשה לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן, מטעמים שיירשמו. (ג) לענין ערעור, דין צו להוצאות או לפיצויים לפי סעיף זה או דחיית בקשה לתתו, כדין פסק הדין; ואולם לא יהיה במתן החלטה לפי סעיף זה לאחר מועד קריאת פסק הדין כדי להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת ערעור לגבי פסק הדין עצמו. |
| 491. |
| 491א. |
| 492. |
| 493. |
| 494. עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי יבוצע במחנה מעצר צבאי או בבית סוהר צבאי או בבית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, או במקצתו באחד ומקצתו במשנהו. |
| 495. מי שנידון למאסר על ידי בית דין צבאי והוא נושא את עונשו בבית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, ינהגו בו לכל דבר כאילו הוא אסיר הנושא עונש מאסר שהוטל על ידי בית משפט. אולם יחולו עליו הכללים להפחתת עונש שנקבעו על פי סעיף 503(א), ולגבי עיון בעונש יחולו עליו הוראות הפרק השני לחלק זה בלבד. |
| 496. |
| 497. (ב) הוראות סעיפים 66(א) ו-67 עד 70 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על קנס או פיצויים שלא שולמו במועדם. |
| 498. |
| 499. |
| 500. |
| 501. |
| 502. |
| 503. (תיקון התשכ"ד) (א) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות את סדרי המינהל, המשמר, והמשטר בבתי הסוהר הצבאיים ואת האמצעים שאפשר לנקוט בהם כלפי אסירים ועצירים לשם קיום המשמעת בבית הסוהר ועידודה, לרבות כללים להפחתת עונש, וכן את הסדרים לקבלת אסירים ועצירים ולשחרורם. (ב) תקנות בתי סוהר צבאיים שהותקנו לפי תקנות-שעת-חירום (חוקת השיפוט התש"ח), התש"ח-1948, לפני תחילתו של חוק זה רואים אותן כאילו הותקנו לפי סעיף זה וכאילו עמד סעיף זה בתקפו ביום התקנתן. (ג) סעיף 80 לפקודת בתי הסוהר, 1946, יחול על בית סוהר צבאי, בשינויים הנובעים מן הענין, וכל מקום שנאמר בו "תקנות" יראו כאילו נאמר "תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון על פי סעיף 503". |
| 503א. הוראות סעיפים 47א עד 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (בסעיף זה - הפקודה), למעט סעיף 47א(ג), יחולו גם בבתי הסוהר הצבאיים, במחנות המעצר ובחדרי המשמר הצבאיים, שנקבעו לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בכל מקום שנאמר בו "אסיר" יראו כאילו נאמר בו "כלוא"; בפסקה זו, (2) הסמכויות הנתונות בפקודה למנהל בית הסוהר תהיינה נתונות למפקד בית סוהר צבאי, מחנה מעצר או חדר משמר צבאי, שהוא קצין משטרה צבאית; (3) הסמכויות הנתונות בפקודה לנציב יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי; (4) לא יוסמך כבודק אלא קצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן של רב סרן. |
| 504. |
| 505. |
| 506. |
| 507. |
| 508. |
| 509. |
| 510. (ג) על העמדה במבחן לפי סעיף זה תחול פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, אולם הסמכויות לפי סעיפים 8, 9 ו-13 עד 25 לפקודה יופעלו כאילו ניתן צו המבחן על ידי בית משפט; לענין זה (ד) (1) הוועדה תקבע תנאים לשחרורו של עבריין מין אשר הוטלו עליו מגבלות בצו לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, או בצו לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה; המגבלות כאמור יהיו תנאי השחרור. (2) אסיר ששוחרר בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, והפר תנאי מהתנאים האמורים, רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה. (3) על ביטול שחרור כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות סעיפים 21 עד 24 לחוק שחרור על–תנאי ממאסר, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לוועדת שחרורים כהגדרתה בחוק שחרור על–תנאי ממאסר, לפי הוראות אותם סעיפים, יהיו נתונות לוועדה. (4) בסעיף קטן זה - |
| 511. (ג) לא תחליט הוועדה על המתקת עונש של עבריין מין כהגדרתו בסעיף 510(ד)(4), או החלפתו, אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית כאמור בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006. |
| 512. |
| 513. |
| 513א. |
| 513ב. |
| 513ג. |
| 513ד. (ב) מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. (ג) מידע והודעות לפי הוראות חלק זה יימסרו, ככל האפשר, בשפה מובנת לנפגע העבירה. |
| 513ה. |
| 513ו. (4) למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (5) להגנה מפני החשוד, הנאשם או הנידון, במקום שירותו, כפי שייקבע בפקודות הצבא. |
| 513ז. (ב) הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א' בתוספת הרביעית שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב אישום. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א' בתוספת הרביעית, כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שעניינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי העניין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע העבירה, והתקיים אחד מאלה: (1) הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה; (2) המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית הדין הצבאי. (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן נפגע העבירה את הסכמתו למסירה. (ה) תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה בחלק א' לתוספת הרביעית, אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה. (ו) בית הדין הצבאי רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם. (ז) הורה בית הדין הצבאי על גילוי פרטים אישיים של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע. (ח) על בקשה לפני בית הדין הצבאי לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות סעיפים 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים. (ט) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון. |
| 513ח. |
| 513ט. |
| 513י. |
| 513יא. |
| 513יב. |
| 513יג. |
| 513יג1. 8 (תיקון התשפ"ב) (א) בסעיף זה - (ב) חוקר לא יבקש מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה על דבר הנוגע לשירות שקיבל לפי סעיף 49 לפקודת הראיות, לעניין טיפול נפשי, או לשירות שקיבל לפי סעיף 50 או 50א לפקודת הראיות, ולא יפנה לבית המשפט או לבית דין צבאי בבקשה להסיר חיסיון כאמור, אלא אם כן קבע הקצין הממונה, מטעמים שיירשמו, כי הראיה נחוצה כדי להגיע לחקר האמת, כי היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין וכי לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר. (ג) בטרם יבקש חוקר מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה כאמור בסעיף קטן (ב), יידע אותו בעניינים המפורטים להלן, וייתן לו זמן סביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו: (1) זכותו שלא לוותר על חסיון הראיה; (2) זכותו להתייעץ עם עורך דין וזכאותו לסיוע משפטי מטעם המדינה בהתאם לפרט 11(ב) לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ובכלל זה לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת העמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי באשר להסרת החיסיון, וזכותו כי יינתן לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו כאמור; (3) המשמעות של ויתור על החיסיון ושל גילוי הראיה, לרבות האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה תימסר להגנה בכפוף להוראות סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות, יכולתו לוותר על חיסיון רק לגבי חלק מהראיה, ומשמעות אי-הסכמתו לוותר על החיסיון, ובכלל זה היעדר האפשרות להסיר את החיסיון בלא החלטה של בית המשפט או בית הדין הצבאי; (4) זכותו להביע את עמדתו לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי לפי סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות ולפי סעיף קטן (ו), אם הגוף החוקר יבקש מבית המשפט או מבית הדין הצבאי להסיר את החיסיון כאמור בסעיפים 49(א), 50(א) או 50א(א) לפקודת הראיות, לפי העניין, וזכותו להביע את עמדתו לפני התובע כאמור בסעיף קטן (ה); (5) זכותו כי גם בעל המקצוע יביע עמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי בדיון כאמור בפסקה (4) אם הנפגע יבקש זאת, ובעניין נפגע עבירה קטין - זכותו שבעל המקצוע יביע עמדתו לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי אם הקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך. (ד) (1) היה נפגע עבירה קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, תתקבל ההחלטה אם לוותר על חסיון הראיה על ידי הורהו או אפוטרופסו, ואם מלאו לקטין 14 שנים - תתקבל ההחלטה על ידי הקטין נוסף על הורהו או אפוטרופסו. (2) הייתה עמדת הקטין באשר לוויתור על החיסיון שונה מעמדת הורהו או אפוטרופסו, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי. (3) נודע לחוקר כי בעניינו של קטין נפגע עבירה מתקיים הליך לפי סעיפים 2, 3 או 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי. (4) במקרה של קטין נפגע עבירה שהורהו או אפוטרופסו, או מי מקרוביהם, חשוד או מעורב בביצוע העבירה כלפי הקטין, או שעובד סוציאלי העביר למשטרה את הדיווח על ביצוע העבירה כלפי הקטין, או שהתעורר חשש כי ההורה או האפוטרופוס נמצא בניגוד עניינים ובשל כך אינו יכול לייצג את טובת הקטין בנוגע להסרת החיסיון, בטרם יבקש החוקר מהקטין או מהורהו או מאפוטרופסו לוותר על החיסיון, יתייעץ עם עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), ואם סבר, לאחר ההתייעצות, כי יש חשש שההורה או האפוטרופוס אינו יכול לייצג את טובת הקטין בשאלת הוויתור על החיסיון, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט או בית הדין הצבאי. (5) חוקר שהגיש לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בקשה להסרת חיסיון בנסיבות כאמור בסעיף קטן זה, יידע את הקטין ואת הורהו או אפוטרופסו על הגשת הבקשה ועל הזכויות המפורטות בסעיף קטן (ג)(2), (4) ו–(5). (ה) תובע לא ימסור ראיה לפי סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות על דבר הנוגע לנפגע עבירה אלא לאחר שניתנה לנפגע העבירה או למי מטעמו הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו בעניין, לפני קבלת ההחלטה על מסירת הראיה, ואם הוחלט על מסירת הראיה - יידע את נפגע העבירה על היקף הגילוי שעליו הוחלט; נפגע עבירה ימסור את עמדתו לתובע בעניין כאמור, בכתב - (1) במהלך החקירה - באמצעות החוקר; (2) לאחר העברת חומר הבדיקה לתובע, אם החשוד אינו במעצר - גם בטרם יחליט התובע על הגשת כתב האישום ועל מסירת הראיה להגנה; עמדה כאמור יכול שתימסר בעל פה אם התובע הסכים לכך. (ו) (1) בית המשפט או בית הדין הצבאי ייתן לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו לפי סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות, באופן סביר בנסיבות העניין ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על פי בחירתו של נפגע העבירה וככל שהוא מעוניין בכך; בית המשפט או בית הדין הצבאי ייתן גם לבעל מקצוע הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם נפגע העבירה ביקש זאת, ולעניין נפגע עבירה קטין - גם אם לא ביקש זאת, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך. (2) הבעת העמדה של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתיעשה בידי מי מטעמו של נפגע העבירה, אלא אם כן קבע בית המשפט או בית הדין הצבאי אחרת. (3) הוגשה לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בקשה להסרת החיסיון בעניין קטין נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ד) - (א) לעניין פסקאות (3) או (4) של אותו סעיף קטן, תובא לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי, לפני הדיון, עמדה של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לעניין הסרת החיסיון ולעניין קיומו של חשש לניגוד עניינים; (ב) לעניין פסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף קטן, רשאי בית המשפט או בית הדין הצבאי למנות לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, לייצגו בהליך בעניין הסרת החיסיון, אם הקטין אינו מיוצג ובית המשפט או בית הדין הצבאי מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו; בית המשפט או בית הדין הצבאי יהיה רשאי לעשות כן לפני הדיון או במהלכו. |
| 513יד. |
| 513טו. (ד) לעניין זה, |
| 513טז. |
| 513יז. |
| 513יח. (1) עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, "בן משפחתו" - כהגדרתו בחלק ב' לתוספת הרביעית; (ג) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת בתוספת החמישית, שקיבל הודעה לפי סעיף 513ח(ג)(2), על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון, לפני פרקליט צבאי, בעל-פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון. (ד) בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית הדין הצבאי הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית הדין הצבאי אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות אם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור. (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט צבאי, כי ישבכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך. (ו) המועדים והדרכים למימוש זכות נפגע העבירה לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות. |
| 513יט. |
| 513כ. |
| 513כא. |
| 513כב. |
| 513כג. |
| 513כד. |
| 513כה. |
| 513כו. |
| 513כז. |
| 513כח. |
| 514. |
| 515. |
| 516. |
| 517. |
| 518. |
| 518א. |
| 518ב. |
| 519. |
| 519א. שוטר צבאי הפועל כחוק על פי סמכויותיו לפי סעיף 227(1), דינו כדין שוטר לענין סעיפים 273 עד 276 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. |
| 520. |
| 521. |
| 522. |
| 523. |
| 524. |
| 525. |
| 526. |
| 527. |
| 528. |
| 529. |
| 530. |
| 531. |
| 532. |
| 533. |
| 533א. |
| 534. |
| 535. |
| 536. |
| 537. |
| 538. |
| 539. |
| 539א. (ב) על אף האמור בכל דין, יחולו לענין תחקיר הוראות אלה: (1) הדברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים והמסקנות (להלן - חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר; (2) חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גופים בצבא שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות פסקה זו לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבע לפי החוק האמור ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו; (3) חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר; (4) (א) חומר התחקיר יימסר לפרקליט הצבאי הראשי או לנציגו, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים; (ב) מצא הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ בקצין שדרגתו אלוף לפחות, להורות בכתב, לגוף חוקר, לפתוח בבדיקה או בחקירה; (ג) הורה הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע; (5) הרמטכ"ל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו, לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בבטחון המדינה; (6) על אף האמור בפסקה (5), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר למי שעורך חקירה פלילית על פי דין; (7) ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שישיבותיה חסויות, תקבל לפי בקשתה, את חומר התחקיר. (ג) המפרסם שם של חייל המעורב באירוע המתברר במסגרת תחקיר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, דינו - מאסר שישה חודשים; איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על העברת שם של חייל, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו כחלק מחומר תחקיר שהועבר לפי הוראות סעיף קטן (ב). |
| 540. |
| 541. [תיקונים: התשמ"ב, התשמ"ז, התשנ"ד, התשס"ד, התשס"ד (מס' 3), התשס"ו] פרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לא יחול על ענין שחוק זה חל עליו, אולם - (1) סעיף 63 לאותו חוק יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן עבירות צבאיות, אך לא יחול על נידון שהוא חייל בשירות חובה; (2) סעיפים 35, 35א, 36, 40, 41, 42, 61 ו-62 לאותו חוק יחולו לגבי עבירות שאינן עבירות צבאיות; (2א) סעיף 87 לאותו חוק יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן צבאיות, והסמכויות הנתונות בסעיף האמור לבית משפט יהיו נתונות, לגבי אותן עבירות, גם לאב בית הדין הצבאי ולנשיא בית הדין הצבאי, ואולם לענין חייל כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה "חייל" שבסעיף 1, לא יתנו בית הדין, אב בית הדין או נשיא בית הדין, לפי הענין, את דחיית ביצוע עונשו במתן ערובה. (3) (א) האמור בסימן ב'1 לאותו פרק (להלן - סימן ב'1) יחול הן לגבי עבירות צבאיות והן לגבי עבירות שאינן צבאיות, בשינויים הבאים: (1) עבודת שירות שבית דין צבאי יהא מוסמך לקבוע תהא עבודה ציבורית כמשמעותה בסימן ב'1 במסגרת הצבא (להלן - עבודה צבאית); (2) הסמכויות הנתונות בסימן ב'1 לממונה, למפקח, למנהל הכללי של שירות התעסוקה ולנציב בתי הסוהר יהיו נתונות, לגבי נידון שבית דין צבאי קבע כי ישא עונשו בעבודה צבאית (להלן - אסיר בעבודה צבאית), למי שהרמטכ"ל מינה לכך באישור שר הבטחון; (3) הסמכויות הנתונות בסימן ב'1 לבית משפט יהיו נתונות לבית דין צבאי, ואולם הסמכות הנתונה לבית המשפט המחוזי בסעיף 51ט(ג) בסימן ב'1 תהיה נתונה לנשיאו של בית הדין הצבאי המחוזי, והסמכות הנתונה לבית המשפט בערעור על החלטות לפי סעיפים 51ט(ג) ו-51י(ב) בסימן ב'1 תהיה נתונה לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים. (4) הסמכויות הנתונות לבית דין צבאי בסעיף זה, תהיינה נתונות לו גם לגבי עונש מחבוש. (ב) על אסיר בעבודה צבאית יוסיפו לחול הדינים החלים על כל חייל, בכפוף לאמור בתקנות לפי סעיף קטן (ג). (ג) סמכויות שר המשטרה לפי סימן ב'1 יהיו נתונות לשר הבטחון והוא יהיה רשאי להתקין תקנות לביצוע האמור בפסקת משנה (א) לגבי אסיר בעבודה צבאית, לרבות בענין תשלומים לאסיר או תמורתם, ניכויים מהם, הפסקה בעבודה בשל מחלה או סיבה אחרת, סדרי דין בערעור ובעתירה לפי סעיף 51ט(ג) בסימן ב'1 ומועד שמיעתם וכן בענין זכויותיו וחובותיו של אסיר בעבודה צבאית. |
| 541א. (א) חייל בשירות חובה שהורשע או שבית משפט קבע לגביו כי עבר עבירה, לפני התייצבותו לשירות סדיר, רשאי לבקש המלצה מאת צבא הגנה לישראל לקיצור או ביטול של תקופת התיישנות או תקופת מחיקה לגבי פרט רישום לעניין הרשעה או קביעה כאמור, והכול בהתאם להוראות שייקבעו בפקודות הצבא; המלצה כאמור תובא לנשיא המדינה בסמוך לתום תקופת השירות שהחייל חייב בה על פי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. (ב) בפקודות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו גם הוראות לעניין הגשת בקשה בידי חייל כאמור באותו סעיף קטן לאחר שחרורו משירות חובה. (ג) צבא הגנה לישראל יביא לידיעת חייל שיש לו פרט רישום כאמור בסעיף קטן (א) את ההוראות שנקבעו בפקודות הצבא לפי סעיף זה ביום גיוסו או בסמוך לאחריו, וכן יביא את ההוראות לידיעת מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, שיש לו פרט רישום כאמור, טרם התייצבותו לשירות חובה. (ד) בסעיף זה, |
| 542. |
| 543. 10 (תיקונים: התשל"ב, התשע"ו) (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, ימנה נציב קבילות חיילים (בחלק זה - נציב הקבילות); נציב הקבילות יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של שבע שנים. (ב) הודעה על מינויו של נציב הקבילות ועל מענו תפורסם ברשומות. |
| 543א. |
| 544. |
| 545. |
| 546. |
| 547. |
| 548. |
| 549. |
| 549א. |
| 550. |
| 551. (ג) על הבירור בפני נציב הקבילות ובפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, בשינויים לפי הענין, וכן יחולו הוראות סעיף 27(ב) לחוק האמור על אדם שאינו חייל שהוזמן להתייצב בפניהם. (ד) ראה נציב הקבילות שאדם אחר עלול להיפגע מעצם הבירור או מתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך ויעמיד לרשותו, בדרך שיראה לנכון, את חומר הראיות הנוגע לאותה פגיעה. (ה) האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) אינו בא לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. |
| 552. |
| 553. |
| 554. |
| 555. |
| 556. |
| 557. |
| 558. |
| 559. |
| 560. (3) פקודת השפיטה האזרחית של חברים לחילות, 1947. |
| 561. |
| 562. |
| 563. (א) על אף האמור בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, התש"ט-1949, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש ימים מיום קבלתו בכנסת. (ב) תחילתו של חוק זה היא ביום י"ז בטבת התשט"ז (1 בינואר 1956). (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילתו של סעיף 189 היא מיום ד' באייר התשי"ט (12 במאי 1959); וכל מינוי לאחד התפקידים המנויים בסעיף 188 שיעמוד בתקפו ערב אותו תאריך יפקע תקפו באותו יום. (ד) על אף האמור בסעיף 189 - מי שמינויו פקע כאמור בסעיף קטן (ג) ונתמנה מחדש לאחר מכן, הרי אם - (1) כיהן ערב פקיעת מינויו תקופה של שנתיים או יותר באחד התפקידים המנויים בסעיף 188 - יהיה מינויו מינוי של קבע; (2) כיהן ערב פקיעת מינויו תקופה פחותה משנתיים - תבוא תקופת כהונתו לפני פקיעת מינויו במנין תקופת שתי השנים האמורה בסעיף 189. |
בגידה
הערות : 1 מנסח כתב האישום יציין במידת האפשר את היום ואת השעה בו נעברה העבירה. אין היום או השעה ידועים, יציינם בקירוב או על ידי ציון תחילתה וסופה של התקופה הכוללת את התאריך המשוער של ביצוע העבירה. דוגמה לציון בקירוב: הנאשם הנ"ל בהיותו חייל בצה"ל ומפקד מוצב צה"ל על גבעה ........ ביום ..... או סמוך לתאריך זה, נטש באופן מחפיר וכו'. דוגמה לציון תקופה כוללת: הנאשם הנ"ל בהיותו חייל בצה"ל ומפקד צה"ל על גבעה ..... בתאריך בלתי ידוע בין יום ........... ליום ........ נטש באופן מחפיר וכו' 2 מקום שהתובע דורש לחייב את הנאשם בפיצויים על פי הוראות סעיף 35 יציין בכתב האישום בסוף פרטי העבירה את סכום הנזק שנגרם. דוגמא: ................... ערך הרכוש הנ"ל שאבד הוא סך .......... לירות. מס' 2 |
עזרה לאויב
מס' 3 |
התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות
מס' 4 |
| מרידה מס' 5 |
מרי
מס' 6 |
זריעת בהלה בין חיילים
מס' 7 |
זריעת בהלה
מס' 8 |
תעמולה המערערת את המשמעת בצבא
מס' 9 |
תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא
מס' 10 |
עבירות בקשר לשבי
מס' 11 |
גילוי סודות
מס' 12 |
נטישת משמרת
מס' 13 |
אלימות כלפי מפקד
מס' 14 |
איום ועלבונות
מס' 15 |
התנגדות לפעולה חוקית
|
| התעללות מס' 16
|
| עיכוב רכוש ללא הצדקה מס' 17
|
| שררה כלפי פקודים מס' 18
|
| חריגה מסמכות מס' 19
|
| ביזה מס' 20
מס' 21 |
השמדת רכוש
מס' 22 |
הוצאת רכוש מרשות הצבא
מס' 23 |
אי-שמירתו של רכוש צבאי
מס' 24 |
שימוש בלתי חוקי בנשק
מס' 25 |
טיסה אסורה
מס' 26 |
עריקה
מס' 27 |
העדר מן השרות שלא ברשות
מס' 28 |
התחלות
מס' 29 |
עבירה במסמכים צבאיים
מס' 30 |
מעצר שלא כדין
מס' 31 |
שימוש באמצעיםבלתי כשרים לצורך חקירה
מס' 32 |
סירוב לקיים פקודה
מס' 33 |
אי-קיום פקודה
מס' 34 |
התרשלות
מס' 35 |
התנהגות מבישה
מס' 36 |
התנהגות שאינה הולמת
|
(3) תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים), התשט"ז-1956: תקנה 6 לעניין איבוד קשר; תקנה 12 לעניין שמירת רכוש צבאי, למעט אם הרכוש הוא נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר. |
עבירות בחוק העונשין, התשל"ז-1977 1. עבירה לפי סעיף 192, בסימן ט' לפרק ח'. 2. עבירות לפי סעיפים 203, 203ב, 203ג ו-214(ב1) בסימן י' לפרק ח'. 3. עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג, 302, 303, 304 ו–305 בסימן א' לפרק י'. 4. עבירות לפי סעיפים 327, 329, 330, 332, 333, 334, 335, 336 ו–337, בסימן ד' לפרק י'. 5. עבירות לפי סעיפים 345, 346, 347, 347א, 348, 349 ו-351 בסימן ה' לפרק י'. 6. עבירות לפי סעיפים 368ב ו-368ג, בסימן ו'1 לפרק י'. 7. עבירות לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373, 374, 374א, 375, 375א, 376, 376ב, 377 ו-377א בסימן ז' לפרק י'. 8. עבירות לפי סעיפים 381,380,379 ו-382 בסימן ח' לפרק י'. 9. עבירות לפי סעיפים 402 ו-404, בסימן ג' לפרק י"א 10. עבירות לפי סעיפים 427 ו-428, בסימן ו' לפרק י"א. עבירות בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 1. עבירה לפי סעיף 3(א)(5א). 2. עבירה לפי סעיף 5. עבירות בפקודת התעבורה 1. עבירה לפי סעיפים 64 ו-64א. עבירות בחוק זה 1. עבירה לפי סעיפים 59 עד 65, 85, 118 ו-119. עבירות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 1. עבירות לפי סעיף 2, למעט פסקאות (2) ו–(8) שבו, וסעיף 5, והכול אם העבירות נעשו בהקשר מיני או על רקע מיני. |
עבירות בחוק העונשין, התשל"ז-1977, המנויות בתוספת השלישית 1. עבירות המנויות בפרט 2. 2. עבירות המנויות בפרט 3, למעט לפי סעיפים 303 ו-304. 3. עבירות המנויות בפרט 4, למעט לפי סעיפים 334 ו-337. 4. עבירות המנויות בפרט 5, למעט לפי סעיף 349. 5. עבירות המנויות בפרט 6. 6. עבירות המנויות בפרט 7. 7. עבירות המנויות בפרט 9. 8. עבירות המנויות בפרט 10. עבירות בחוק זה 1. עבירה לפי סעיף 65(ג) עבירות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, המנויות בתוספת השלישית 1. עבירות המנויות בפרט 1. עבירות בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, המנויות בתוספת השלישית 1. עבירות המנויות בפרט 1. עבירות בחוק העונשין, התשל"ז-1977, המנויות בתוספת השלישית 1. עבירות המנויות בפרט 1, עבירה לפי סעיף 334 המנויה בפרט 4, ועבירות המנויות בפרט 8, והכול כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון; בפרט זה, 2. עבירות לפי סעיפים 303 ו-304 המנויות בפרט 3. עבירות בפקודת התעבורה 1. עבירות לפי סעיפים 64 ו-64א. |
1. עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג ו-305. 2. עבירה לפי סעיף 329. 3. עבירות לפי סעיפים 345 ו-347(ב). 4. עבירות לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373, 374 ו-374א. 5. עבירה לפי סעיף 402. |
1. עבירות לפי סעיפים 203, 203ב, 203ג, 214(ב1) ו-214(ב2) בסימן י' לפרק ח'; 2. עבירות המנויות בסימן ה' לפרק י', למעט עבירה לפי סעיף 352; 3. עבירות לפי סעיפים 374א, 375א, 376ב ו-377א בסימן ז' לפרק י'; 4. העבירות המנויות להלן, אם החשוד או הנאשם בביצוע העבירה הוא בן משפחה של הנפגע - א. לפי סעיפים 300 עד 301ג, 302 ו-305 בסימן א' לפרק י'; ב. לפי סעיפים 327, 329, 330, 332, 333, 335 ו–336 בסימן ד' לפרק י'; ג. לפי סעיפים 368ב ו-368ג בסימן ו' 1 לפרק י'; ד. לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 376 ו-377 בסימן ז' לפרק י'; לעניין זה, עבירות בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 1. לפי סעיף 5. |
|