"גישור" - כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט);

"דיון" - שמיעת ראיות בעל–פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, ולמעט שמיעת ראיות או שמיעת טענות כאמור במסגרת ישיבת קדם–משפט כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007;

(ה) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991.

(ו) נזקק בית הדין להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית הדין למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בעדו.

(ז) דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.

(ח) בעד פעולות המפורטות בתוספת הראשונה תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחויבים.

(2) האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978;

(3) האפוטרופוס לנכסי נפקדים כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950, או האפוטרופוס לנכסי גרמנים כמשמעותו בחוק נכסי גרמנים, התש"י-1950, אם הגיש יחד עם הבאת ההליך הצהרה כי ברכושו של אדם שהוא מנהל או המוקנה לו, ואשר לגביו הובא או נדרש ההליך, אין כספים לתשלום האגרה;

(4) המוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי);

(5) בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו;

(6) בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי, בעניינים ובהיקף שנקבעו בה.

(13) הליכים לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;

(14) הליכים לפי סעיף 30 לחוק שעות עבורה ומנוחה, התשי"א-1951;

(15) הליכים לפי סעיף 14 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951;

(16) הליכים לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996;

(17) הליכים לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;

(18) הליכים לפי סעיף 13 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;

(19) הליכים שעניינם חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

(20) הליכים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994;

(21) הליכים לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992;

(22) הליכים לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981 (להלן - חוק הבטחת הכנסה);

(23) הליכים לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;

(24) ערעור לפי סעיף 47 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004;

(25) תובענה לפי חוק משפחות חד–הוריות, התשנ"ב-1992;

(26) הליכים לפי סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי;

(27) ערעור ובקשת רשות לערער על החלטה שניתנה בהליכים כאמור בפסקאות (11) עד (26);

(28) תובענה שעניינה פיטורים או מתן הודעת פיטורים בלא היתר בניגוד להוראות סעיף 9(ד) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - חוק עבודת נשים), לאישה השוהה במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים.

בתביעה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, תשולם אגרה לפי פרט 8 שבתוספת הראשונה.

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגעת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב).

(ה) לדיון בבקשה, רשאי בית הדין להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית הדין לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי, במקום להתייצב לדיון, לתת את הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית הדין.

(ו) דחה בית הדין את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 11 יחולו בהתאמה, זולת אם הורה בית הדין אחרת.

(ז) פטר בית הדין מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלים המבקש את תשלום יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית הדין כתב תביעה מתוקן.

(ח) ניתן לבעל דין פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך שניתן לגביו הפטור הראשוני ובאותה ערכאה.

(ט) ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית הדין או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך, בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק.

תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשכ"ט-1969 (להלן - התקנות המתבטלות) - בטלות.

(א) על הליכים שהסתיימו לפני יום התחילה יחולו התקנות המתבטלות.

(ב) על הליכים תלויים ועומדים ביום התחילה יחולו תקנות אלה, ואולם יראו את האגרה ששולמה במועד הבאת ההליך לפי התקנות המתבטלות כאגרה החלה; בהליכים כאמור לא תוחזר אגרה שסכומה הופחת לפי תקנות אלה, ולא יחול פטור לפי תקנות אלה, למעט אם עילת הפטור קמה לאחר יום התחילה.