(ג) כללי האתיקה המקצועית, כפי שקבעה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לפי סעיף 109(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, יחולו על טוען רבני, בשינויים המחוייבים בהתאם לתקנות אלה.

(ב) חבר בית הדין המשמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו, אלא אם כן הושעה מכהונתו או הועבר מתפקידו לפי סעיפים 22 עד 23 לחוק, או במקרה של טוען רבני, אם הושעה או נפסל לפי תקנה 23.

(ג) נבצר מחבר בית הדין המשמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון או להמשיך בו, יכול נשיא בית הדין הגדול למנות אחר במקומו והדיון יימשך, מהשלב שבו הופסק.

(ד) נבצר מחבר בית הדין המשמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בישיבה, יכול אב בית הדין על אף האמור בתקנה 18(א), להחליט שהישיבה תתקיים לפני שני חברי בית הדין הנותרים, ובלבד שלא ייגרם עיוות דין, הכל אם לא החליט אב בית הדין על דחיית הדיון.

(4) הוגשה נגד הדיין קובלנה לפי סעיף 21 לחוק, או הוגש נגדו כתב אישום, או הורשע בעבירה ונשיא בית הדין הרבני הגדול החליט, שאין הוא ראוי לכהן בבית הדין המשמעתי;

(5) הוגשה נגד הטוען הרבני קובלנה לפי תקנה 26, או הוגש נגדו כתב אישום, או הורשע בעבירה והמנהל קבע שאין הוא ראוי לכהן כחבר בית הדין המשמעתי;

(6) הוגש נגד נציג הציבור כתב אישום, או הורשע בעבירה והשר החליט, שאין הוא יכול לכהן בבית הדין המשמעתי.

(ב) בית משפט ובית דין צבאי שהרשיע טוען רבני בשל עבירה פלילית, ימציא למנהל, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק הדין, למעט בעבירות המנויות בצו לשכת עורכי הדין (עבירות שלגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק), התשכ"ח-1968.

תקנות הטוענים הרבניים, התשכ"ח-1967 - בטלות.