תאריך תצוגה: 01/01/2017
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
2. תנאים לנכויים והגבלתם 2
2ב. שיחות טלפון
2ג. תיאום סכומים ועיגולם
3. ניכוי בשל אירוח
4. סייג להתרת ניכויים
5. אי-התרת פחת
6. דרכי הוכחה
7. ביטול
8. תחילה
9. השם

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 1

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 31 ו-243 לפקודת מס הכנסה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
 
1.   
2.   
ההוצאות המפורטות בפיסקאות (1) עד (7) יותרו לניכוי רק בהתאם לאמור להלן:

כיבוד
(תיקון התש"ס)
(1) 80% מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום; לענין זה, "כיבוד קל" - שתיה קרה או חמה, עוגיות וכיוצא באלה;
נסיעה לחוץ-לארץ
(2) הוצאות שהוצאו בקשר לנסיעה לחוץ-לארץ והשהייה שם אם הנסיעה לחוץ-לארץ והשהייה שם היו הכרחיים לייצור ההכנסה. ובחבר-בני-אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה - אם היו הכרחיים לפעילותו, כמפורט להלן:
(א) הסכום שיותר בשל הוצאות לרכישת כרטיס טיסה -
(1) בטיסה במחלקת תיירים - 100% ממחיר הכרטיס;
(2) בטיסה במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה - 100% ממחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה.
(ב) הסכום שיותר בשל הוצאות לינה -
(1) בנסיעה אשר כללה לא יותר מתשעים לינות -

 
(א) עבור שבע הלינות הראשונות - כל הוצאות הלינה המוכרות;
(ב) עבור שאר הלינות (מהלינה השמינית ואילך) -
(1) לגבי לינה שעלותה נמוכה מ-70 דולר - כל הוצאות הלינה המוכרות;
(2) לגבי לינה שעלותה גבוהה מ-70 דולר - 75% מהוצאות הלינה המוכרות, אך לא פחות מ-70 דולר ללינה;
(2) בנסיעה אשר כללה יותר מתשעים לינות - הוצאות הלינה המוכרות אך לא יותר מ-70 דולר ללינה;
לענין זה - שתי נסיעות או יותר שלא היתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של ארבעה עשר ימים לפחות, ייחשבו כנסיעה אחת;
(3) לענין פסקת משנה זו, "הוצאות לינה מוכרות" - הוצאות הלינה בפועל המוכחות בהתאם לתקנה 6, או 160 דולר ללינה, הנמוך ביניהם.
(ג) הסכום שיותר בשל הוצאות אחרות -
(1) אם נדרשו הוצאות בשל לינה - לא יותר מ-45 דולר לכל יום שהייה בחוץ לארץ;
(2) אם לא נדרשו הוצאות בשל לינה - לא יותר מ-75 דולר לכל יום שהייה בחוץ לארץ.
(ד) הסכום שיותר בשל הוצאות שכירת רכב בחוץ לארץ, לא יעלה על הוצאות השכירות בפועל או על 35 דולר ליום, לפי הנמוך.
(ה) 3 על אף האמור בפסקה זו רשאי הנציב לקבוע רשימת מקומות שבהם יותרו לניכוי, בתקופה שיקבע, עד 125% מסכומי ההוצאות המותרים לניכוי כולן או חלקן; קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

 
(ו) הסכומים הנקובים בפסקה זו יתואמו ב-1 בינואר של כל שנת מס לגבי אותה שנת מס בהתאם לשיעור עלייתו של מדד המחירים לצרכן בארצות הברית של אמריקה כפי שהוא מתפרסם ב-Survey of Current Business על ידי ה-Department of Commerce (להלן - המדד) הידוע ב-1 בינואר של שנת המס לעומת המדד הידוע ב-1 בינואר של שנת המס הקודמת.
(ז) שהה הנישום בחוץ-לארץ תקופה רצופה העולה על 10 חדשים, יותרו לו הוצאות חינוך בשל חינוך ילדיו שטרם מלאו להם 18 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על 400 דולר לחודש לכל ילד כאמור; עלו הוצאות החינוך שהוציא הנישום מעל לסכום האמור, רשאי הנציב להתיר לו בניכוי את עודף הוצאות החינוך שהוציא, כולו או מקצתו בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד;
הוצאות לינה וארוחת בוקר
(תיקון התש"ס)
(2א) (א) הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל או באזור, ובלבד שהסכום המותר בניכוי אינו עולה על הסכומים הנקובים בפסקה (2)(ב)(1)(ב) כשהוא מחושב בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה, ואולם הוצאות שהוציא נישום ללינה במקום המרוחק פחות מ-100 קילומטרים

 
?ממקום מגוריו או ממקום עיסוקו העיקרי, לא יותרו בניכוי, זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה היתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום.
(ב) על אף האמור בפסקה (3), יותרו בניכוי הוצאות שהוציא נישום בשל ארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה המותרת בניכוי, כאמור בפסקת משנה (א) לעיל.
(ג) הוראות פסקה זו לא יחולו על הוצאות לינה שהוציא הנישום במסגרת השתתפות בכנס בתחום עיסוקו.
הוצאות אשל
(3) (נמחקה).
מתנות
(4) מתנות שנתן נישום ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על סכום של 2,300 שקלים לשנה לאדם אחד, אם ניתנו בישראל, ועל סכום של 15 דולר של ארצות הברית לשנה לאדם אחד אם ניתנו מחוץ לישראל ובלבד שנרשמו פרטי זיהוי המקבל, מקום נתינת המתנה וקבלות לאימות ההוצאה.
הפקדות בקרן השתלמות של יחיד שיש לו הכנסה לפי סעיף 2(1) ו-(2)
(5) יחיד שיש לו הכנסות לפי סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודה ושילם סכומים לקרן השתלמות לעצמאיים כהגדרתה בסעיף 17(5א) לפקודה, ובעד אותו יחיד שולמו כספים בידי מעבידו לקרן השתלמות, כהגדרתה בסעיף 3(ה) לפקודה, יותרו בניכוי הסכומים ששילם, ובתנאי שסכום ההוצאות כאמור לא יעלה על 4.5% מסכום התקרה; לענין זה, "סכום התקרה" - הכנסתו החייבת של היחיד לפי סעיף 2(1), לפני הניכוי לפי פסקת משנה זו ולא יותר מהסכום הקבוע בהגדרת "הכנסה קובעת" בסעיף 17(5א) לפקודה, לאחר שהופחתו ממנו סך כל סכומי המשכורת הקובעת, כהגדרתה בסעיף 3(ה) לפקודה, של אותו יחיד שבשלה שילם מעבידו לקרן השתלמות בשנת המס.
הוצאות ביגוד
(תיקון התש"ס)
(6) 80% מההוצאות שהוציא נישום לרכישת ביגוד בעבורו או בעבור עובדו, ואולם אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה - יותרו ההוצאות כאמור במלואן; בפסקה זו, "ביגוד" - בגדים, לרבות נעליים, שנועדו לשמש לצורכי עבודה ומתקיים בהם אחד מאלה:
(1) ניתן לזהות בהם, באופן בולט, השתייכות לעסקו של הנישום;
(2) על פי דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד.

ניכוי בשל דמי חבר ודמי טיפול
(תיקון התשע"ב)
(7) 50% מתשלום דמי הטיפול ששילם עובד משכרו, ולגבי עובד ששילם דמי חבר 50% - מסכום דמי הטיפול שהיה משלם אותו עובד אילו היה מחויב בדמי טיפול; לעניין זה -
"דמי חבר" - דמי חבר שמשלם עובד שהוא חבר בארגון עובדים, לארגון העובדים אשר מותר למעבידו לנכותם מהשכר לפי סעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר);
"דמי טיפול" - תשלום המשולם לארגון עובדים יציג על ידי עובד שאינו חבר בארגון עובדים אשר מותר למעבידו לנכותו מהשכר לפי סעיף 25(א)(3ב) לחוק הגנת השכר;
"עובד" - לרבות מי שמנוכה מהכנסתו מקצבה ממעבידו לשעבר, תשלום דמי חבר על ידי מעבידו לשעבר.
2א.   
2ב.   
(3) לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד שהוצאו בייצור הכנסת עבודה;
(4) בסעיף זה, "רדיו טלפון נייד" - למעט רדיו טלפון נייד המותקן באופן קבוע במרכזיה במקום עסקו או משלח ידו של הנישום.
2ג.   
3.   
4.   
5.   
6.   
7.   
8.   
9.   

ח' בתמוז התשל"ב (20 ביוני 1972)
פנחס ספיר
שר האוצר
[1.] ק"ת 2865, התשל"ב (29.6.1972), עמ' 1337.
תיקונים:ק"ת 3298, התשל"ה (25.2.1975), עמ' 1001;
ק"ת 3316, התשל"ה (31.3.1975), עמ' 1280 [התשל"ה (מס' 2)];
ק"ת 3377, התשל"ה (31.7.1975), עמ' 2406 [התשל"ה (מס' 3)];
ק"ת 3526, התשל"ו (16.5.1976), עמ' 1622;
ק"ת 3661, התשל"ז (3.2.1977), עמ' 858;
ק"ת 3783, התשל"ח (16.11.1977), עמ' 298;
ק"ת 3816, התשל"ח (16.2.1978), עמ' 731 [התשל"ח (מס' 2)];
ק"ת 3821, התשל"ח (2.3.1978), עמ' 792 [התשל"ח (מס' 3);
ק"ת 3828, התשל"ח (21.3.1978), עמ' 922 [התשל"ח (מס' 4)];
ק"ת 3929, התשל"ט (4.1.1979), עמ' 436;
ק"ת 3956, התשל"ט (15.3.1979), עמ' 848 [התשל"ט (מס' 2) ו-(מס' 3)];
ק"ת 3974, התשל"ט (30.4.1979), עמ' 1037 [התשל"ט (מס' 3א)];
ק"ת 4019, התשל"ט (21.8.1979), עמ' 1760 [התשל"ט (מס' 4)];
ק"ת 4064, התש"ם (9.12.1979), עמ' 557 (תחילת התיקון ביום 1.10.1979);
ק"ת 4078, התש"ם (17.1.1980), עמ' 776 [התש"ם (מס' 2)];
ק"ת 4096, התש"ם (26.2.1980), עמ' 1085 [התש"ם (מס' 3)];
ק"ת 4144, התש"ם (15.7.1980), עמ' 2067 [התש"ם (מס' 4)];
ק"ת 4172, התשמ"א (6.10.1980), עמ' 74;
ק"ת 4182, התשמ"א (23.11.1980), עמ' 180 [התשמ"א (מס' 2)];
ק"ת 4195, התשמ"א (8.1.1981), עמ' 362 [התשמ"א (מס' 3) ו-(מס' 4);
ק"ת 4211, התשמ"א (8.3.1981), עמ' 630 [התשמ"א (מס' 5)];
ק"ת 4254, התשמ"א (23.7.1981), עמ' 1233 [התשמ"א (מס' 6)];
ק"ת 4262, התשמ"א (18.8.1981), עמ' 1324 [התשמ"א (מס' 7)];
ק"ת 4313, התשמ"ב (4.2.1982), עמ' 569;
ק"ת 4351, התשמ"ב (20.5.1982), עמ' 998 [התשמ"ב (מס' 2)];
ק"ת 4367, התשמ"ב (15.6.1982), עמ' 1208 [התשמ"ב (מס' 3)];
ק"ת 4380, התשמ"ב (13.7.1982), עמ' 1306 [התשמ"ב (מס' 4)];
ק"ת 4442, התשמ"ג (27.12.1982), עמ' 498;
ק"ת 4515, התשמ"ג (31.7.1983), עמ' 1763 [התשמ"ג (מס' 2)];
ק"ת 4577, התשמ"ד (15.1.1984), עמ' 739;
ק"ת 4690, התשמ"ד (21.8.1984), עמ' 2378 [התשמ"ד (מס' 2)];
ק"ת 4900, התשמ"ו (7.2.1986), עמ' 503;
ק"ת 5034, התשמ"ז (28.5.1987), עמ' 965;
ק"ת 5273, התש"ן (14.6.1990), עמ' 714;
ק"ת 5522, התשנ"ג (16.5.1993), עמ' 810 (תחילת תוקף בשנת המס 1993);
ק"ת 5836, התשנ"ז (24.6.1997), עמ' 878;
ק"ת 6038, התש"ס (31.5.2000), עמ' 624;
ק"ת 6109, התשס"א (17.6.2001), עמ' 850;
ק"ת 6172, התשס"ב (5.6.2002), עמ' 784;
ק"ת 6953, התשע"א (20.12.2010), עמ' 281;
ק"ת 7079, התשע"ב (18.1.2012), עמ' 656;
ק"ת 7160, התשע"ב (30.8.2012), עמ' 1659 [התשע"ב (מס' 2)];
ק"ת 8067, התשע"ח (2.9.2018), עמ' 2762.
[2.] תיקונים: התשל"ה, התשל"ה (מס' 3), התשל"ו, התשל"ז, התשל"ח, התשל"ח (מס' 2), (מס' 3), (מס' 4), התשל"ט, התשל"ט (מס' 2), (מס' 3), (מס' 3א), (מס' 4), התש"ם, התש"ם (מס' 2), (מס' 3), (מס' 4), התשמ"א, התשמ"א (מס' 2), (מס' 3), (מס' 4), (מס' 5), (מס' 6), (מס' 7), התשמ"ב, התשמ"ב (מס' 2), (מס' 3), (מס' 4), התשמ"ג, התשמ"ג (מס' 2), התשמ"ד, התשמ"ד (מס' 2), התשנ"ג, התשנ"ז, התש"ס, התשע"א, התשע"ב, התשע"ח.
[3.] קביעה על פי סעיף זה פורסמה בק"ת 6433, התשס"ו, עמ' 62. קביעה זו מחליפה את הקביעה הקודמת החל ביום 1.10.2005 והיא כוללת את המדינות: אוסטרליה, אוסטריה, איטליה, איסלנד, אירלנד, אנגולה, בלגיה, גרמניה, דובאי, דנמרק, הולנד, הונג קונג, הממלכה המאוחדת (בריטניה), טיוואן, יוון, יפן, לוקסמבורג, נורווגיה, ספרד, עומאן, פינלנד, צרפת, קאטר, קוריאה, קמרון, קנדה, שבדיה, שוויץ.
קביעה קודמת על פי סעיף זה פורסמה בק"ת 5684, התשנ"ה, עמ' 1511 והיא כוללת את המדינות: הונג-קונג, טיואן, יפן, סין, סינגפור, פיליפינים וקוריאה.

מפת מסמך

1. הגדרות
2. תנאים לנכויים והגבלתם 2
2ב. שיחות טלפון
2ג. תיאום סכומים ועיגולם
3. ניכוי בשל אירוח
4. סייג להתרת ניכויים
5. אי-התרת פחת
6. דרכי הוכחה
7. ביטול
8. תחילה
9. השם