"בנק הדואר" - החברה, בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת, בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות חוק הדואר; בהגדרה זו, "החברה" ו"השירותים הכספיים" כהגדרתם בחוק הדואר, ו"החברה הבת" כהגדרתה בסעיף 88יא לחוק האמור ;

"בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) וכן תאגיד שבשליטתו; לעניין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק האמור ;

"חברת תשלומים" - כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום ;

"חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 ;

"חשבון תשלום משותף ביחד ולחוד" - חשבון תשלום שלגביו רשומים יותר מבעל חשבון אחד, שלפי החוזה כל אחד מבעלי החשבון רשאי לתת הוראות בחשבון בלא הסכמת בעל החשבון האחר ;

(4) לעניין חברת תשלומים - רשות ניירות ערך;

"מנהל חשבון תשלום למשלם" - נותן שירותי תשלום למשלם, שנותן שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום לטובת משלם ;

"רשות ניירות ערך" - כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ;

(א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 17, נעשתה עסקת יסוד בין משלם למוטב המספק נכסים באספקה שאינה מיידית, ובשלה נתן המשלם הוראת תשלום לביצוע פעולת תשלום מובטחת, והובא לידיעת נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב שהם צד לפעולת התשלום המובטחת, כי הוגשה לבית המשפט, לגבי המוטב, בקשה למתן צו לכינוס נכסים או צו פירוק או כי הוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, והבקשה לצו כאמור פורסמה לפי דין או הומצאה לנותן שירותי התשלום, יפסיק נותן שירותי התשלום להעביר את הכספים האמורים להיות משולמים במסגרת פעולת התשלום החל במועד שבו נודע לו על הגשת הבקשה עד למועד ההחלטה בה (בסעיף זה - תקופת הפסקת הזיכוי).

(ב) ניתן לגבי המוטב צו כאמור בסעיף קטן (א) למעט צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת מוטב שהוא תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, נותן שירותי התשלום למשלם, ישיב למשלם, בהקדם האפשרי אך לא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום מתן הצו, את הכספים שחויב בהם המשלם במסגרת אותה פעולת תשלום מובטחת במהלך תקופת הפסקת הזיכוי; נדחתה בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א) או ניתן צו המורה על הפעלת מוטב שהוא תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, יחזור ויעביר נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב, לפי העניין, את הכספים במסגרת פעולת התשלום המובטחת.

(ג) בית משפט המוסמך לדון בהליכים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להורות כי נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב יחזור ויעביר את הכספים למוטב במסגרת פעולת התשלום המובטחת, אם שוכנע שהנכס או השירות שנרכשו בעסקת היסוד סופקו למשלם או כי אין במתן צו כאמור כדי לפגוע במשלם; בית המשפט רשאי לשמוע לעניין זה את עמדתו של הממונה על הגנת הצרכן.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב לחזור ולהעביר את הכספים במסגרת פעולת התשלום המובטחת, אם נוכח שהנכס או השירות שנרכשו בעסקת היסוד סופקו למשלם; נותן שירותי התשלום ימסור למשלם הודעה בכתב המפרטת את הנימוקים לזיכוי המוטב, 15 ימים לפחות לפני הזיכוי בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה.

(ה) סופק הנכס או השירות במסגרת עסקת היסוד באופן חלקי, רשאי נותן שירותי התשלום, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), לחזור ולהעביר את הכספים בשל החלק האמור, ובלבד שהזיכוי בשל החלק האמור ניתן להפרדה, ורשאי בית המשפט, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), להורות לנותן שירותי התשלום לחזור ולהעביר את הכספים בשל החלק שסופק.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 17, נעשתה עסקת יסוד בין משלם למוטב, ובשלה נתן המשלם הוראת תשלום לביצוע פעולת תשלום, והממונה על הגנת הצרכן מסר לנותן שירותי תשלום למוטב העתק של הודעת כוונה, יפסיק נותן שירותי התשלום למוטב שהוא צד לפעולת התשלום, להעביר את הכספים האמורים להיות משולמים במסגרת פעולת התשלום, למוטב שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, ויחזיק בהם בנאמנות לטובת המשלם והמוטב, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה עד למועד קבלת ההעתק של ההודעות כאמור בסעיף קטן (ג) או (ד), לפי העניין (בסעיף זה - התקופה של הפסקת העברת הכספים).

(ג) מסר הממונה על הגנת הצרכן לנותן שירותי תשלום העתק של הודעת קביעה -

(1) יפסיק נותן שירותי התשלום לבצע פעולות תשלום לטובת המוטב שנמסרה לגביו הודעת הקביעה (בסעיף זה - מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), החל במועד קבלת הודעת הקביעה; היה נותן שירותי התשלום מנהל חשבון תשלום עסקי למוטב כאמור, יפסיק לבצע פעולות תשלום לטובתו לחשבון כאמור;

(2) נותן שירותי תשלום למשלם יודיע למשלם בהקדם האפשרי כי הממונה על הגנת הצרכן קבע כי המוטב הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;

(3) נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב, לפי העניין, ישיבו למשלם בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום קבלת הודעת הקביעה, את הכספים שחויב בהם המשלם במסגרת פעולת התשלום במהלך התקופה של הפסקת העברת הכספים; הוראות פסקה זו יחולו אף אם נדחתה בקשה לצו כאמור בסעיף 18(א) או אם ניתן צו המורה על הפעלת מוטב שהוא תאגיד לשם שיקומו הכלכלי לפי אותו סעיף;

(4) לא יתקשר נותן שירותי תשלום למוטב בחוזה שירותי תשלום עם מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לתקופה של שנתיים מיום קבלת ההעתק של הודעת הקביעה; היה נותן שירותי התשלום למוטב מנהל חשבון תשלום, רשאי הוא להתקשר עם מוטב כאמור בחוזה למתן שירותי ניהול חשבון תשלום, ובלבד שהחשבון אינו חשבון תשלום עסקי.

(ד) מסר הממונה על הגנת הצרכן לנותן שירותי תשלום למוטב הודעת אי-קביעה או הודעה כי חלפו המועדים כאמור בסעיף 22לא(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, יחזור ויעביר למוטב את הכספים האמורים להיות משולמים לו במסגרת פעולת התשלום; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 18.

(ה) בית משפט רשאי, לבקשת אדם הנוגע בדבר, להורות כי נותן שירותי תשלום יחזור ויבצע פעולת תשלום שהופסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או (ג)(1), במסגרת עסקה מסוימת, או יחזור ויבצע פעולות תשלום כאמור שיש להן מאפיינים מסוימים, אם שוכנע כי לא בוצעה בעניינן הפרה בנסיבות מחמירות כמשמעותה בסעיף 22כז לחוק הגנת הצרכן.

(2) רשומה מוסדית קבילה כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, המתעדת את אימות זהות המשלם שנתן את הוראת התשלום באמצעות פרט אימות מוגבר ואת הסכמתו לביצוע פעולת התשלום; השר, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול ברשומה כאמור.

(ב) חויב משלם בשל פעולת תשלום במסמך חסר והודיע לנותן שירותי התשלום למשלם, בתוך 30 ימים מיום שמסר לו הודעה על החיוב, כי הוא לא ביצע את פעולת התשלום או כי הסכום לחיוב הוגדל בלא הרשאה, ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב בערכו ביום החיוב, או את ההפרש בין הסכום שחויב בו בלא הרשאתו ובין הסכום שעליו הודיע המשלם כי התחייב בו, לפי העניין; הסכום כאמור יושב בתוך שמונה ימי עסקים מיום מסירת הודעת המשלם, והוראות סעיפים 27(ב) ו-28(ב) יחולו לפי העניין ובשינויים המחויבים.

(א) בסעיף זה, "רכיב חיוני" - כהגדרתו בסעיף 1, ולגבי אמצעי תשלום שהוא כרטיס חיוב כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי) - הלוחית או החפץ שהם כרטיס החיוב.

(ב) אלה דינם - מאסר שלוש שנים:

(1) מי שנטל או החזיק רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם, בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו; לעניין זה, "נטילה" - כהגדרתה בסעיף 383(ג)(1) לחוק העונשין;

(2) מי שהשתמש ברכיב חיוני באמצעי תשלום, או מסר לאחר רכיב חיוני כאמור, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו, בכוונה להונות.

(ג) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ב)(2), בנסיבות מחמירות, דינו של עובר העבירה - מאסר חמש שנים; בסעיף קטן זה, "נסיבות מחמירות" - אחת מאלה:

(1) המעשה המהווה את העבירה נעשה כלפי מספר רב של משלמים או כלפי קשיש, קטין, חסר ישע, או משלם אחר הנתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;

(2) עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה משמעותיים מהמעשה המהווה את העבירה;

(3) העבירה נעברה בתחכום שהקל באופן ניכר את ביצועה או שהקשה את גילויה.

(ד) נותן שירותי תשלום שלא כלל בחוזה שירותי תשלום תיאור פשוט ותמציתי של התנאים המהותיים בו, בניגוד להוראות סעיף 7(ב), דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור.

(ה) נותן שירותי תשלום שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה למתן שירותי תשלום, בניגוד להוראות סעיף 8, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - פי שניים מהקנס האמור.

(ו) (בוטל).

(4) לעניין נותן שירותי תשלום שהוא בנק הדואר - סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בנק הדואר בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 109ב(ד) לחוק הדואר;

(4א) לעניין נותן שירותי תשלום שהוא חברת תשלומים - הסכום הבסיסי לעניין חברת תשלומים, כמפורט בתוספת השנייה לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

(9) לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי - סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון כאמור בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 72(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

(1) לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי - ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, בשינויים המחויבים;

(2) לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי - ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו-74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון;

(3) לגבי בנק הדואר - ההוראות לפי סעיפים 109ב1 עד 109ט1 לחוק הדואר, בשינויים המחויבים;

(4) לגבי חברת תשלומים - ההוראות לפי סעיפים 52טז עד 52כט ו-56ח לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

(1) לגבי עוסק - ההוראות לפי סעיפים 22ד עד 22כו לחוק הגנת הצרכן, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון;

(2) לגבי מבטח - ההוראות לפי סעיפים 92א1 עד 92יד ו-92טז עד 92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות;

(3) לגבי חברה מנהלת - ההוראות לפי סעיפים 44 ו-47 לחוק הפיקוח על קופות גמל, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות;

(4) לגבי בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו-74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון.

(1) לעניין יחיד - אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

(2) לעניין תאגיד - תאגיד הרשום בישראל או שעסקיו או פעילותו בישראל.

(ב) לעניין סעיף זה, יראו נותן שירותי תשלום כמי שמכוון את שירותיו ללקוחות בישראל, בשים לב למכלול נסיבות העניין, בין השאר, אם הוא איפשר ללקוח לספק לו במסגרת ההתקשרות מען בישראל או אם נותן שירותי התשלום פנה ללקוח בעברית או הציע את שירותיו ללקוח במטבע ישראלי או אם עשה שימוש במערכת ממשק למתן הוראות תשלום, כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

(3) שירותי תשלום הניתנים למשתתף במערכת תשלומים במסגרת פעילותו במערכות התשלומים; לעניין זה, "משתתף" ו "מערכת תשלומים" - כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008;

(4) פעולת תשלום הנעשית מכוח שטר כהגדרתו בפקודת השטרות;

(5) העברת כספים מחשבון תשלום לחשבון תמורה או מחשבון תמורה לחשבון תשלום, אם החשבונות האמורים מנוהלים בידי אותו נותן שירותי תשלום בעבור אותו לקוח; לעניין זה, "חשבון תמורה" - חשבון המיועד למתן שירות פיננסי שאינו שירות תשלום, ובכלל זה רכישה, החזקה או מכירה של ניירות ערך כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, הפקדת פיקדונות או רכישה או מכירה של מטבע חוץ;

(6) פעולת תשלום שבמסגרתה מועברים כספים בין נותני שירותי תשלום בעבור עצמם.

(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע פטור מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לסוגים שונים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, חשבונות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות, ורשאי הוא להתנות את הפטור כאמור בתנאים שיקבע.