חוק תיירות מרפא, התשע"ח-2018 1 |
1. |
2. |
3. |
4. |
5. (ב) במדינה שבה הוקם התאגיד קיימת חקיקה מספקת לאיסור הלבנת הון; (ג) מתקיים לגבי התאגיד וכן לגבי כל מי שיעסוק בתיווך לתיירות מרפא בתאגיד וכל נושא משרה ובעל שליטה בתאגיד, התנאי המנוי בפסקה (1)(ג), ולגבי נושאי משרה ובעלי שליטה בתאגיד שהם יחידים - מתקיימים גם התנאים המנויים בפסקה (1)(א) ו–(ב). (ב) לשם בדיקת התנאי לפי סעיף קטן (א)(3)(ב) תעביר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מדי שנה, לבקשת המנהל, את רשימת המדינות שבהן לא קיימת חקיקה לאיסור הלבנת הון או שהחקיקה בהן אינה מספקת. (ג) השר, באישור ועדת הבריאות, רשאי לקבוע תנאים נוספים לרישום במרשם, לרבות לעניין הכשרה של סוכני תיירות מרפא. (ד) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, רשאי לקבוע הוראות לעניין בדיקת הרשעות של תושבי חוץ במדינות חוץ. |
6. |
7. |
8. |
9. |
10. |
11. |
12. |
13. |
14. |
15. |
16. |
17. |
18. (1) הוראות כיצד עליו לפעול אם תייר המרפא לא יהיה כשיר לתת הסכמה מדעת כשירות לטיפול הרפואי כאמור בסעיף 13 לחוק זכויות החולה; (2) הודעה על בא כוח שתייר המרפא מינה שיהיה מוסמך להסכים במקומו לטיפול רפואי, ועל הנסיבות והתנאים שפורטו בייפוי הכוח להסכמה כאמור. |
19. |
20. |
21. |
22. |
23. |
24. (ג) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה ימסור השר לוועדת העבודה2 , אחת לשנה, דוח מסכם של המידע שנמסר לו מהמוסדות הרפואיים לפי סעיף זה. |
25. (ב) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה ימסור השר לוועדת העבודה2 , אחת לשנה, דיווח בדבר הסכומים שמקורם בחיסכון בהעברות תקציביות לבתי חולים המטפלים בתיירי מרפא, שהמשרד העביר לבתי חולים בפריפריה שאינם מטפלים בתיירי מרפא, בדרך של ויסות. |
26. |
27. (ב) טיפול רפואי שתייר המרפא נזקק לו במהלך שהותו בישראל, ובלבד שקבלת הטיפול הרפואי האמור אינה המטרה העיקרית שלשמה הגיע לישראל; (2) על אף האמור בפסקה (1), המנהל רשאי משיקולים רפואיים, לתת אישור למוסד רפואי ציבורי לבצע בתייר מרפא טיפול רפואי המנוי ברשימת הטיפולים הרפואיים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), בשעות הפעילות הרגילות, ובלבד שהמנהל מצא כי כנגד מתן טיפולים רפואיים לתיירי מרפא בשעות כאמור מתבצעת במוסד הרפואי תוספת מקבילה של שעות טיפול רפואי במטופלים שאינם תיירי מרפא; (3) לא ישולם למטפל, בשל מתן טיפול רפואי לתייר מרפא, סכום הגבוה מהסכום שהיה משולם לו בשל מתן אותו טיפול רפואי למטופל שאינו תייר מרפא, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת שקבע השר לפי סעיף קטן (ג). (ב) השר, באישור ועדת הבריאות, רשאי לקבוע רשימה של טיפולים רפואיים שלגביהם יהיה רשאי המנהל לתת אישור למוסד רפואי ציבורי לפי סעיף קטן (א)(2). (ג) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות, רשאי לקבוע הוראות לעניין תשלום למטפל במוסד רפואי ציבורי בשל טיפול רפואי בתייר מרפא במוסד הרפואי כאמור, ובלבד שהטיפול ניתן בשעות שאינן שעות הפעילות הרגילות. |
28. |
29. |
30. |
31. |
32 |
33. |
34 (ג) לשם ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה יהיו נתונות לחוקר הסמכויות לפי? סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך חוקר. |
35 |
36. |
37. |
38. |
39. |
40. |
41. |
42. (3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לשם גביית עדות; (4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט. (ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים. (ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין. |
43. (2) קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; על גביית קנס לפי פסקה זו יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995; (3) קביעת תנאים והגבלות הנחוצים להגנה על הציבור או למניעת עבירות משמעת נוספות, כפי שתקבע ועדת המשמעת, שיחולו על הנקבל לתקופה שלא תעלה על שנתיים; (4) התליית רישומו במרשם, לתקופה קצובה שלא תפחת משלושה חודשים ולא תעלה על חמש שנים; (5) מחיקת רישומו מהמרשם. |
44. |
45. |
46. |
47 |
48. |
49 |
50 |
51. |
52. (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך לעניין ביצועו של חוק זה; בפסקה זו, (3) להיכנס לכל מוסד רפואי שיש לו יסוד סביר להניח שניתן בו טיפול רפואי בתיירי מרפא, או להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שמתקיימת בו פעילות של תיווך לתיירות מרפא או שעוסק בו סוכן תיירות מרפא, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט או בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח, שאותה יציג על פי דרישה. |
53. העוסק בתיווך לתיירות מרפא, אף שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות סעיף 2(א), דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור. |
54. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 35 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 53 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. |
55. |
56. |
57. |
58. |
59. |
60. |
61. |
62. |
63. לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. |
64. |
65. |
66. (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. (ד) פרסום לפי סעיף זה יהיה לתקופה של ארבע שנים. (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. |
67. |
68. |
69. |
70. |
71. |
72. |
73. (תיקון עקיף בפקודת בריאות העם, 1940). |
74 |