1. |
2. |
3. |
4. |
5. |
6. |
7. (ב) בקשת תאגיד שהוא שותפות יכול שתוגש גם בידי שותף כללי של השותפות. |
8. |
9. |
10. 3 (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - חזקת חדלות הפירעון): (1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; (2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; (3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 83,313.65 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 83,313.65 שקלים חדשים; (5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,108.48 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,108.48 שקלים חדשים. (ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו–(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. |
11. |
12. |
13. |
14. |
15. |
16. |
17. |
18. |
19. תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט. |
20. (1) איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט; (2) מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סימן א': מינוי נאמן, לפרק ו'; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני; (3) איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; ניתן סעד זמני כאמור - (א) ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2); (ב) רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז', כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד; (ג) יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד. (ב) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר - (1) את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן; (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. (ג) סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. |
21. (2) לבקשת נושה - סעד זמני שעניינו איסור ביצוע עסקה מסוימת, איסור חלוקה, איסור ביצוע כל עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט. (ב) הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר. (ג) ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום נתינתו. |
22. |
23. |
24. |
25. |
26. |
27. |
28. |
29. (4) לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) - בטל; (5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון; (6) ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר ריבית פיגורים, קנס פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי-תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם. |
30. |
31. |
32. |
33. 4 (א) בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים. (ב) הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 (בסימן זה - רשימת הנאמנים) או לפי סעיפים 35 או 36. (ג) הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן, שמספרם לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים; ואולם אם מינה בית המשפט נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, יתייחס לכך בהחלטתו. (ד) בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. (ה) בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך. (ו) הממונה יפרסם, באופן שוטף, באתר האינטרנט שלו, את רשימת הנאמנים שעליהם המליץ, ומיהו הנאמן שנבחר בכל הליך. |
34. 5 לא ניתן למנות את הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ימנה בית המשפט נאמן זמני, מתוך רשימת הנאמנים או לפי הוראות סעיף 35 או 36, שיכהן עד למינוי הנאמן. |
35. |
36. 5 (א) בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת הנאמנים, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד. (ב) מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים. |
37. (ב) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן. (ג) השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה: (1) תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ולמורכבותם; (2) סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה. |
38. |
39. |
40. |
41. |
42. |
43. |
44. |
45. |
46. |
47. |
48. |
49. |
50. |
51. |
52. |
53. |
54. |
55. |
56. |
57. |
58. |
59. הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות. |
60. |
61. |
62. |
63. |
64. |
65. |
66. |
67. |
68. |
69. |
70. |
71. |
72. |
73. |
74. |
75. (א) על אף האמור בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969, ובכפוף להוראות סעיפים 61 עד 63, בית המשפט רשאי לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות - גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה דרושה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה. (ב) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה. |
76. |
77. |
78. |
79. |
80. |
81. |
82. (5) כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בפסקה זו - פטור מאחריות) - הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור. (ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה. |
83. |
84. (א1)6 הגיש המוסד לביטוח לאומי תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, יסווג המוסד לביטוח לאומי כאסיפת סוג נפרדת לפי סעיף זה לשם אישור הצעת תוכנית לשיקום כלכלי. (ב) לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד. (ג) הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך ההכרעה ביניהן, באסיפות. (ד) נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה. (ה) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג. |
85. |
86. |
87. |
88. |
89. |
90. |
91. |
92. |
93. |
94. |
95. |
96. |
97. |
98. |
99. |
100. |
101. |
102. |
103. 7 (א) בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 166,627.31 שקלים חדשים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 166,627.31 שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך. (ג) בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים יוגשו לבית המשפט לפי הוראות פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה. |
104. (ב) לבקשה יצרף היחיד את אלה: (1) תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה; (2) דוח הכולל את הפרטים שלהלן לגבי השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים: (א) פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד; (ב) תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו; (ג) מקצועו והשכלתו; (ד) פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם של בן זוגו, ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו; (3) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים ומהגורמים כמפורט להלן: (א) מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו - מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אך למעט גוף המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה ורשות המסים בישראל; (ב) מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל - מכל גורם המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה בעניינים המפורטים בטור ב' שלצדו. (ג) בדוח כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 107(ב). (ד) בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור - בירושלים, וניתן להגישה גם באופן מקוון; לעניין זה, "מחוז" - בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. |
105. |
106. |
107. |
108. |
109. |
110. 9 (א) לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - חזקת חדלות פירעון): (1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום; (2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 83,313.65 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 83,313.65 שקלים חדשים; (4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,108.48 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,108.48 שקלים חדשים. (ב) בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו–(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. |
111. |
112. |
113. |
114. |
115. |
116. |
117. |
118. |
119. |
120. |
121. (4) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; (5) הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לפי הוראות פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו; (6) תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז': תקופת הביניים - ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, שבמהלכה - (א) יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א': הגבלות, לפרק ז' לפי הוראות אותו סימן; (ב) הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו לפי הוראות סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז'. |
122. |
123. |
124. |
125. (ב) 10 הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126, על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו. (ג) הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. (ד) הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך. (ה) הממונה יפרסם מדי רבעון, באתר האינטרנט שלו, את מספר התיקים שקיבל כל נאמן לטיפולו ברבעון החולף. |
126. (ב) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין, או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן. (ג) השר יקבע, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה: (1) תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם; (2) סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה. |
127. |
128. |
129. |
130. |
131. |
132. |
133. |
134. |
135. |
136. |
137. |
138. |
139. |
140. |
141. |
142. (1) הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל; (2) עיכוב יציאת היחיד מהארץ; (3) הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (4) (א) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה - (ב) דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור. (5) הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי. |
143. |
144. |
145. |
146. |
147. |
148. |
149. |
150. |
151. |
152. (ב) בהודעת הזימון יצוינו מועד הבירור ומקומו וכן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין וזכויותיו לפי סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. (ג) בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לבירור, למסור ליחיד את הפרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי סעיף 281 הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד. (ד) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי הבירור, אופן הזימון, מקומו ואופן תיעודו. (ה) הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים, בין השאר באמצעות בדיקות תקופתיות. (ו) סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף 281, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף. (ז) היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור לפי סעיף 274. |
153. |
154. |
155. |
156. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. (ד) בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (ה) הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. |
157. |
158. |
159. |
160. |
161. |
162. (3) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. (ב) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין - (1) דרך חישוב דמי המחיה (בחלק זה - כללי המחיה בכבוד); (2) דרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד. |
163. (3) היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; (4) ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון. (ד) מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג)(1) עד (3), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. (ה) מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג). |
164. |
165. |
166. (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יעביר הנאמן לקופת הנשייה את התשלומים לפי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואת היתרה יעביר לידיו של היחיד; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. |
167. |
168. |
169. |
170. |
171. |
172. |
173. |
174. |
175. (2) חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001; (3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים: (1) ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים; (2) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין. (ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה. |
176. |
177. (ד)11 על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 166,627.31 שקלים חדשים, ופרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה, בשינויים המחויבים. (ה) אישר הממונה או בית המשפט, לפי העניין, את ניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, לפי בקשה כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות אלה: (1) הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי יחיד; (2) הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן; (3) הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי, בדבר ניהול העיזבון, יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון. |
178. |
179. (ב) הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. (ג) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין. |
180. |
181. |
182. |
183. |
184. |
185. |
186. 12 יחיד רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 166,627.31 שקלים חדשים, לפי הוראות פרק זה, ובלבד שהוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו (בפרק זה - יחיד בעל חובות בסכום נמוך). |
187. 13 (א) פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יכול שתהיה באחת מאלה: (1) הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, שרואים אותה לפי הסעיף האמור כבקשה לצו לפתיחת הליכים; (2) הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שסך חובותיו עולה על 55,542.43 שקלים חדשים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו לפתיחת הליכים ליחיד שסך חובותיו אינו עולה על 55,542.43 שקלים חדשים, ובלבד שמצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה אם מתנהלים נגד היחיד הליכים לפי פקודת המסים (גבייה). (ג) בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (ב) יכול שתוגש לרשם ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון כאמור בסעיף 189; לבקשה כאמור יצרף היחיד את המסמכים המנויים בסעיף 104(ב). |
188. (ב) רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון יהיה רשם הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל, בהתייעצות עם הממונה על הרשמים כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק ההוצאה לפועל, הסמיך אותו לשמש כרשם ייעודי להליכי חדלות פירעון, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לשם כך; עיקר עיסוקו של רשם כאמור יהיה בניהול הליכי חדלות פירעון. (ג) על הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם הוצאה לפועל לפי פרק זה יחולו הוראות סעיפים 3א, 3ב ו-73א לחוק ההוצאה לפועל. |
189. (ב) מסלול חדלות פירעון יפעל בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג) לחוק ההוצאה לפועל; השר יפרסם ברשומות הודעה על לשכות הוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון. (ג) ניתן להגיש בקשות ומסמכים הנוגעים להליך חדלות הפירעון ולקבל מידע בעניין הליך זה בכל לשכת הוצאה לפועל. |
190. |
191. |
192. |
193. |
194. (ג) באסיפת הנושים יקיים רשם ההוצאה לפועל דיון בהסדר התשלומים שגיבש נציג הרשם ורשאי הוא לערוך במסגרת הדיון חקירת יכולת ליחיד לפי הוראות חוק ההוצאה לפועל, במעמד הנושים. (ד) בתום הדיון בהסדר התשלומים ואם מצא כי היחיד מסכים להסדר וכי אין בו משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון, יביא רשם ההוצאה לפועל את ההסדר לאישור הנושים באסיפה. |
195. |
196. |
197. |
198. |
199. |
200. |
201. |
202. |
203. |
204. |
205. |
206. |
207. |
208. (1)14 רשם ההוצאה לפועל מצא, במהלך הליכי חדלות הפירעון, כי סך חובותיו של היחיד עולה באופן משמעותי על 166,627.31 שקלים חדשים; (2) הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף 133(ג), לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו; (3) הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה, פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, לפי סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב' בחלק ד'. |
209. |
210. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תוגש תביעת החוב בתוך 45 ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר. (ג) הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה. (ד) לעניין נכס המשועבד בשעבוד קבוע, תכלול תביעת חוב של נושה גם פירוט של הנכס המשועבד לטובתו ואומדן שוויו ככל האפשר; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן לשנותו. (ה) מתביעת חוב של עובד יופחת הסכום שקיבל כגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין דרך הגשת תביעת חוב של עובד ולעניין חובת דיווח של הנאמן למוסד לביטוח לאומי. (ו) השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה, ובכלל זה פרטים לעניין רכיבי ריבית והפרשי הצמדה, והמסמכים שיש לצרף אליה. |
211. (ד) תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל בהליך מינהלי או בהליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף 210(ו). (ה) הממונה רשאי לפטור את הנאמן מבירור תביעות חוב, אם מצא כי אין די בנכסי קופת הנשייה כדי לבצע חלוקה לנושה מגיש תביעת החוב ולשאר הנושים באותה דרגה בסדר הפירעון. |
212. |
213. |
214. |
215. |
216. |
217. (2) זכויות לגמלה שחלות עליהן הוראות סעיף 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי, הוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. |
218. |
220. |
221. |
222. |
223. |
224. |
225. |
226. (ד) עיכב הנאמן תחת ידו כספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ג), ישלם הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה על הכספים שעיכב. (ה) הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת הליכי חדלות הפירעון. |
227. |
228. משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, טעונה אישור של בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים, כולם או חלקם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה. |
229. (ו) על זכות במקרקעין של היחיד או של מי שהיה שותפו בזכות במקרקעין, שהוראות סעיף זה חלות עליה, לא יחולו הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972. (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מימוש של משכנתה או משכון של זכות במקרקעין של היחיד המשמשים, כולם או חלקם, למגוריו, ויחולו לגבי הזכות כאמור הוראות סימן א': נושה מובטח, לפרק ו', ולעניין מתן סידור חלופי - יחולו הוראות סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים. |
230. |
231. |
232. |
233. |
234. (1) (א)16 חוב בשל שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 שמגיע לעובד בעד התקופה שלפני הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, בניכוי הגמלה המשולמת לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, בסכום שלא יעלה על 33,206 שקלים חדשים לעניין שכר עבודה או על 49,809 שקלים חדשים לעניין פיצויי פיטורין יחד עם שכר עבודה; (ב) הסכומים הנקובים בפסקת משנה (א) יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור שינוי השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, ויעוגלו לעשרת השקלים הקרובים; השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר עדכון הסכומים; (2) סכום שהחייב ניכה במקור לפי סעיפים 164 או 170 לפקודת מס הכנסה, וטרם העביר לרשות המסים, וכן סכום שהחייב ניכה לפי סעיף 342(ג) לחוק הביטוח הלאומי וטרם העביר למוסד לביטוח לאומי; (3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ומועד פירעונו חל לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; (4) קרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצר ב-12 החודשים שקדמו למתן הצו לפתיחת הליכים; (5) תשלום חובה שתשלומו נפרס על פי הסדר פריסה שנחתם לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; דין קדימה לפי פסקה זו יחול על סכום קרן החוב בלבד ויהיה מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה, ואם חל הסדר הפריסה על חיובים בשל תקופה ארוכה יותר - יחול דין הקדימה על חיובים שנוצרו בשלוש שנים, לאו דווקא רצופות, לפי בחירת בעל החוב; לעניין זה - (ב) אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין קדימה, ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף. |
235. (ב) החובות הכלליים יכללו הפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד למועד הפירעון בפועל וריבית בסיסית שנוספה לפי דין או הסכם עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ואם לא נקבעו הפרשי הצמדה או ריבית בסיסית לפי דין או הסכם - ייווספו לחובות הכלליים הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה. (ג) החובות הכלליים לא יכללו ריבית פיגורים. (ד) בסעיף זה - |
236. (2) יתרת הריבית שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה (1). |
237. |
238. |
239. |
240. |
241. |
242. |
243. |
244. |
245. |
246. הנאמן רשאי, בכל עת, לפדות את הנכס המשועבד; על פידיון הנכס המשועבד יחולו הוראות חוק המשכון, בשינויים המחויבים. השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. |
247. |
248. |
249. הוראות סעיפים 247 ו-248 לא יחולו על משכון כאמור בסעיף 17(3) לחוק המשכון, ועל מימושו יחולו הוראות החוק האמור. |
250. |
251. |
252. |
253. |
255. (3) החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, או לפי סעיפים 312 או 315 לחוק הביטוח הלאומי. |
256. |
257. |
258. |
259. |
260. |
261. |
262. |
263. |
264. |
265. |
266. |
267. |
268. |
269. |
270. |
271. |
272. |
273. |
274. |
275. |
276. |
277. |
278. (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979; (2) חוק העונשין - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969; (4) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; (5) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959; (6) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; (7) חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, בשינויים המחויבים. |
279. |
280. |
281. (ו) על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; בוצעה חקירה בידי הנאמן לפי סעיף קטן (ד) וביקש הנחקר להימנע ממסירת ראיה לפי הוראות סעיף 47(א) לפקודה האמורה, יכריע בית המשפט בבקשה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 47(ב) לפקודה האמורה. (ז) נחקר זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין. |
282. |
283. |
284. |
285. |
286. |
287. |
288. (ג) על אף האמור בסעיפים 259 ו-260 לחוק החברות, חברה אינה רשאית לפטור דירקטור או מנהל כללי מאחריותו לפי סעיף זה או לקבוע הוראה בתקנונה המאפשרת לשפות דירקטור או מנהל כללי בשל הפרת חובתו לפי סעיף קטן (א). (ד) לא תקום לדירקטור או למנהל כללי חבות לפי סעיף זה אם הוכיח כי הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון. |
289. (ג) לעניין סעיף זה, "בעל תפקיד", בתאגיד - יזם התאגיד כהגדרתו בחוק החברות, נושא משרה בתאגיד, הנאמן או מי שפעל מטעמו וכן כונס נכסים. |
290. |
291. |
292. |
293. |
294. |
295. |
296. |
297. |
298. |
299. |
300. |
301. |
303. |
304. |
305. |
306. |
307. |
308. |
309. |
310. |
311. |
312. |
313. |
314. |
315. |
316. |
317. |
318. |
319. |
319א. |
319א1. |
319ב. |
319ג. |
319ד. תאגיד שהגיש בקשה לעיכוב הליכים לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן בחוק החברות או עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה אלא באישור בית המשפט. |
319ה. |
319ו. |
319ז. |
319ח. |
319ט. |
319י. |
319יא. (3) התאגיד לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן בחוק החברות או עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות אלא באישור בית המשפט; (4) בית המשפט רשאי להורות על איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור בית המשפט; (5) יחולו סעיפים 77 עד 79; (6) בית המשפט רשאי להתיר לתאגיד להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים או להורות על מסגרת אשראי שהתאגיד יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיורה בית המשפט (בפסקה זו - אשראי חדש); דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; (7) תאגיד שניתנה לגביו החלטה על עיכוב הליכים יציין בתקופת עיכוב ההליכים, בצד שמו, בכל פרסום מטעמו שהוא הצעה לציבור לרכוש מוצרים או שירותים, את הביטוי "בעיכוב הליכים בתקופת מצב חירום בשל נגיף קורונה"; (8) התאגיד רשאי לעשות שימוש בנכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשימור בעלות, במהלך העסקים הרגיל בלבד, ויחולו סעיפים 61, 63 ו-64; (9) לעניין ביטול חוזה קיים שהתאגיד צד לו, יחולו הוראות סעיפים 66, 68, 69 ו–71(ג), בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: במקום "הנאמן" יבוא "התאגיד"; הייתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, רשאי הוא לבקש מבית המשפט להורות על ביטולו, ובית המשפט יורה כאמור רק אם סבר כי התקיים אחד מאלה: (א) המשך קיומו של החוזה אינו דרוש כדי לאפשר את המשך קיומו של התאגיד כעסק פעיל עד לגיבוש הסדר החוב; (ב) התאגיד לא יקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופת עיכוב ההליכים; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה. |
319יב. |
319יג. |
319יד. |
319טו. |
319טז. |
319יז. |
319יח. |
319יט. |
319כ. |
319כא. |
319כב. |
319כג. |
319כד. |
319כה. |
319כו. |
319כז. |
319כח. |
319כט. |
319ל. |
319לא. |
320. |
321. |
322. |
323. |
324. |
325. |
326. |
327. |
328. |
329. (ד) המומחה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240(א1) לחוק החברות או בעל כשירות מקצועית אחרת הנדרשת למילוי תפקידיו לפי פרק זה, וכן בעל ניסיון מתאים, והכול כפי שיקבע השר, באישור ועדת החוקה. (ה) בית המשפט לא ימנה למומחה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמומחה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן המומחה לבעל עניין בהליך או לבא כוח של בעל עניין. (ו) ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חברת איגרות החוב, יחדל המומחה מכהונתו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, או למנות את המומחה לנאמן אם מתקיימים בו התנאים לעניין זה לפי סימן א': מינוי הנאמן, לפרק ו' בחלק ב'. |
330. (3) לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה למינוי המומחה, היא חלוקה אסורה כמשמעותה בסעיף 301(ב) לחוק החברות (בסימן זה - בחינת חלוקות העבר); ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות דעת המומחה. |
331. (ג) כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בסעיף קטן זה - פטור מאחריות), תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: (1) בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור מאחריות, בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר החוב, מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו, לרבות עילת תביעה לפי סעיף 106(ג) לחוק החברות; (2) הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי הבחינה לפי פסקה (1), והשיקולים למתן הפטור כאמור. (ד) כלל הסדר החוב המוצע תמורה שונה לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחת מהסדרות ולהוגנות חלוקת התמורה בין בעלי איגרות החוב. (ה) היה הסדר החוב המוצע חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר לאותם נושים. (ו) השר רשאי לקבוע עניינים נוספים שייכללו בחוות דעת המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי בחינת חלוקות העבר. |
332. |
333. |
334. |
335. |
336. |
337. |
338. |
339. |
340. |
341. |
342. |
343. (ב) התאגיד ידווח מדי חודש לנציג הנושים על ההיקף הצפוי של הוצאות הנהלה והוצאות כלליות כמשמעותן בכללי החשבונאות המקובלים. (ג) התאגיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע תנאים לעניין נוכחות נציג הנושים בישיבות הדירקטוריון וקבלת המידע לפי סעיף 342 ולעניין מסירת מידע לפי סעיף זה או בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או לנושים בשל סודיותו. (ד) בסעיף זה, "חלוקה" ו"עסקה חריגה" - כהגדרתן בחוק החברות. |
344. |
345. |
346. |
347. |
348. (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים; (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא יהיו נתונות לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי סעיף 346(א)(1) או (2) שנעברה באחת או יותר מאלה: (1) באמצעות ביצוע עבירה נוספת; (2) אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 בדרך של פעולה ברכוש, כהגדרתה באותו חוק, שהוא רכוש אסור. (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). (ד) חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודת חוקר החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. |
349. |
350. |
351. |
352. |
353. |
354. |
355. |
356. (3) באישור ועדת החוקה19 - אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חוק זה. |
357. |
358. 359 - 372. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, למעט סעיף 97 לפקודה - בטלה. (תיקונים עקיפים - התיקונים שולבו בחוקים השונים). |
373. (ב) על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה. |
374. חל על נכס מנכסיו של תאגיד שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום התחילה, לא יחולו ההגבלות לעניין שעבוד צף שבסעיף 244 וההוראות לעניין חובות בדין קדימה שבסעיף 234 בהליכי חדלות הפירעון המתנהלים לגבי התאגיד, ויחולו לגביו ההוראות לעניין חובות בדין קדימה הקבועות בסעיף 354 לפקודת החברות, כנוסחה ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיים אחד מאלה: (1) השעבוד הצף ניתן בין השאר כערובה להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי שניתן לפני יום התחילה; לעניין זה, שונה מועד הפירעון או שיעור הריבית אחרי יום התחילה יראו את האשראי כאילו ניתן לאחר יום התחילה; (2) הליכי חדלות הפירעון נפתחו לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה. |
375. (א) נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל, לפשיטת רגל או להליכים לפי פקודת פשיטת הרגל, יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה, בהתאמה. (ב) צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת הרגל לפני יום התחילה, יראו אותו לעניין סעיף 163(ג)(4) כצו לפתיחת הליכים אחר. |
376. (1)20 בתקופה של שמונה שנים מיום התחילה, ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה פקודת החברות לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו בעניינן לפי פקודת החברות, ערב יום התחילה, בהתאם להוראות פרק ז' לחוק העמותות או הוראות הפרק הראשון א' בחלק התשיעי לחוק החברות, לפי העניין; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת; (2) סעיף 369 לפקודת החברות ימשיך לעמוד בתוקפו לגבי חברות שנמחקו בהתאם לסעיף 368 לפקודה האמורה לפני יום תחילתו של חוק החברות. |
376א. "(ב) לנאמן ימונה מי שבית המשפט שוכנע כי הוא בעל כישורים וניסיון מקצועי מתאימים ומתקיים בו אחד מאלה: הוא חבר לשכת עורכי הדין, בידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, או שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון."; (ג) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, המילים "מתוך רשימת הנאמנים" - לא ייקראו; (2) בסעיף 34, במקום "מתוך רשימת הנאמנים" יקראו "לפי הוראות סעיף 33(ב) עד (ו)"; (3) בסעיף 36 - (א) בסעיף קטן (א), במקום "אינו כלול ברשימת הנאמנים" יקראו "לא מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 33(ב)"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "מתוך רשימת הנאמנים" יקראו "שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 33(ב) ואינו נושא משרה בתאגיד". (ב) בתקופת הוראת השעה, יקראו את סעיף 125(ב) כך שהמילים "מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126" - לא ייקראו ובלבד שאם חל גידול משמעותי במספר הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, יבחן הממונה את הצורך בהגדלה בהתאם של מספר הנאמנים שרשאים להתמנות לפי אותן אמות מידה. (ג) בתקופת הוראת השעה, יקראו את סעיף 360(10) כך שבסעיף 342יד(א) לחוק החברות, המובא בו, פסקה (1) - לא תיקרא. |
377. (הוראת שעה בחוק הביטוח הלאומי - ההוראה שולבה בחוק). |
378. תקנות שהותקנו לפי פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות וחוק החברות (בסעיף קטן זה - התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, והכול כל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה. |
379. (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדת החוקה מתום שנתיים מיום התחילה במשך שבע שנים; בשלוש השנים הראשונות לדיווח תיערך השוואה, ככל הניתן, בין שיעור הפירעון הממוצע לפי פקודת החברות, ולפי פקודת פשיטת הרגל, לפי העניין, ובין שיעור הפירעון הממוצע לפי חוק זה. |
380. (2) מספר העובדים שחוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידם חייב להם עלה על תקרת הגמלה לפי סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי ושיעורם היחסי מכלל הזכאים, וכן ממוצע ההפרשים בין סכום החוב האמור ובין תקרת הגמלה; (3) הסכום הכולל ששילם המוסד לביטוח לאומי לעובדים בשל חובות מעסיק לפי חוק זה והסכום שלגביו המוסד לביטוח לאומי לא נפרע את חובו לפי חוק זה. (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בחלוקה למעסיקים שהם יחידים ומעסיקים שהם תאגידים, ולגבי מעסיקים שהם תאגידים - בחלוקה להליכים שבהם או אחריהם הורה בית המשפט על פירוקו של התאגיד ולהליכים שבהם לא הורה בית המשפט על פירוק התאגיד. (ג) דיווח לפי סעיף זה יימסר בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה. |
381. |