אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007 1 |
| 1. |
| 2. (ו) מגמול תעסוקה לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגמלה בשיעור הנקוב בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום גמול התעסוקה לאותו משתקם לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגמלה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך. |
| 3. (א) מועסק עם מוגבלות, או מי שמוסמך או מורשה לפעול בשמו, שאינו המעסיק, רשאי להגיש בקשה למנהל לקביעת מעמדו כמשתקם ולקביעת שיעור גמול התעסוקה (בחוק זה - בקשה), והכל בהתייחס להעסקה במקום תעסוקה רגיל מסוים ובתפקיד מסוים; בקשה תוגש ותידון בהתאם להליכים שנקבעו לפי הוראות סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום (בחוק זה - הוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם), בשינויים המחויבים ובשינויים האמורים בסעיף זה. (ב) מצא המנהל כי יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות פחותה, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה בשיעור של 81% לפחות, יקבע המנהל כי הוא משתקם לעניין חוק זה, לגבי התקופה שמיום הגשת הבקשה ואילך וכן יקבע את דרגת יכולת התעסוקה שלו לפי הדרגות המפורטות בתוספת הראשונה, יחסית ליכולת עבודה רגילה; על משתקם יחולו הוראות חוק זה על אף האמור בהוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם. (ג) (1) בקביעה לפי סעיף קטן (ב), יביא המנהל בחשבון את הנתונים כאמור בפסקאות (2) ו–(3) וכן את הדיווחים שנתקבלו לפי הוראות סעיף קטן (ד). (2) השר יקבע, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, שר הביטחון, שר הבריאות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון זכויות, המוסד לביטוח לאומי, ארגונים המשמשים כגורמים שיקומיים מלווים שלדעת השר הם נוגעים בדבר וארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שלדעת השר הם נוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נתונים, לרבות מדדים, כלי הערכה ומבחנים, שישמשו להערכת יכולת התעסוקה ודרגתה וכן לבדיקה האם ההעסקה נועדה במהותה לשיקום במקום תעסוקה רגיל. (3) עד לקביעת נתונים כאמור בפסקה (2), יביא המנהל בחשבון, לעניין פסקה (1), נתונים לעניין יכולת התמדה בתעסוקה, איכותה ורמתה, התפוקה, הרגלי עבודה ומידת ההשתלבות במקום התעסוקה, וכן יביא בחשבון האם ההעסקה נועדה במהותה לשיקום במקום תעסוקה רגיל. (ד) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), יודיע המנהל לשר האחראי על הגשת הבקשה; בכפוף להוראות סעיף קטן (ה), השר האחראי יעביר בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, דיווח בעניין אבחון או הערכת יכולת תעסוקה שנערכו בעבר למועסק עם מוגבלות שלגביו הוגשה הבקשה, ככל שנערכו מטעם משרדו של השר האחראי או בהנחיית משרדו; כן יעביר השר האחראי למנהל, בתוך פרק הזמן האמור, דיווח לעניין תכנית השיקום שנקבעה למועסק עם מוגבלות, ככל שנקבעה, ולעניין שירותי השיקום שניתנו מטעם משרדו או בהנחיית משרדו, כבל שניתנו. (ה) החלטה בבקשה תינתן בתוך 135 ימים מתחילת התעסוקה, ובלבד שלעניין בקשה שהוגשה אחרי שחלפו 90 ימים מתחילת התעסוקה תינתן החלטה בבקשה בתוך 45 ימים מיום שהוגשה. (ו) המנהל יבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם בתום שנה ובתום שלוש שנים מהמועד שבו ניתנה החלטה בבקשה, ואולם המנהל רשאי לבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם, או לשנות הערכה שביצע לגביו, בכל עת ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות, בין אם הוגשה בקשה חדשה ובין אם לאו; הוראות סעיף קטן (ד) יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין הערכת יכולת תעסוקה חוזרת. (ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 45 ימים מיום שההחלטה נמסרה לו. |
| 4. |
| 5. |
| 6. |
| 7. |
| 8. |
| 9. |
| 10. |
| 11. בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, בסעיף 1, בהגדרה "עובד", בסופה יבוא "ומשתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007". |
| 12. בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, בסעיף 78(1)(א), אחרי "שמגיע לעובד" יבוא "וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים במשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור," ואחרי "שסך כל השכר" יבוא "או גמול התעסוקה, לפי העניין,". |
| 13. בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, בסעיף 354(א)(1), אחרי "שמגיע לעובד" יבוא "וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור" ואחרי "שסך כל השכר" יבוא "או גמול התעסוקה, לפי העניין,". |
| 14. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 - (1) בסעיף 75(א), בפסקה (3), בסופה יבוא "ולעניין זה יראו משתקם בהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, כמצוי בשיקום מקצועי; (2) בסעיף 350(א), אחרי פסקה (8) יבוא: "(9) גמול תעסוקה המשתלם למשתקם לפי הוראות חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007." |
| 15. בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, בסעיף 3(א)(6) - (1) ברישה, במקום "(א) עד (ה)" יבוא "(א) עד (ו)"; (2) אחרי פסקת משנה (ה) יבוא: "(ו) למשתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, במסגרת תעסוקה - תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או ניצול תלות." |
| 16. |
| 17. |
| 18. |
| 19. |
(א) משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה בשיעור העולה על אחוז אחד ואינו עולה על 10 אחוזים מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה - סכום השווה ל-10 אחוזים משכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום; (ב) משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה בשיעור שיעור העולה על 10 אחוזים ואינו עולה על 19 אחוזים מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה - סכום השווה ל–19% משכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום. 2. משתקם המועסק בתעסוקה חודשית ונעדר מהתעסוקה, יהיה זכאי לגמול תעסוקה ששיעורו לא יפחת מהשיעורים האמורים בפרט 1 להלן בניכוי חלק יחסי לזמן היעדרותו, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו לפי פרטים 1 ו–2 לתוספת השניה. 3. גמול תעסוקה המשתלם למשתקם שלא מועסק על בסיס חודשי או על בסיס שעות, לא יפחת מהשיעורים האמורים בפרט 1. |
(2) נוסף על האמור בפסקה (1), זכאי משתקם לתשעה ימי חגים בתשלום שיכללו לגבי משתקם שהוא יהודי - את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ואת יום העצמאות, ולגבי משתקם שאינו יהודי - את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם בסעיף האמור, לפי בחירתו, ואת יום העצמאות. (3) התשלום ליום חופשה או ליום חג יהיה כגובה הגמול שהיה זכאי לו משתקם בעבור יום תעסוקה. (ב) משתקם זכאי לזכויות ככל שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לעניין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף 10 לחוק–יסוד: הכנסת, ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 4א לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963, וביום ירושלים לפי סעיף 1 לחוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998. 2. משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי היעדרות בתשלום בשל מחלתו; תקופת הזכאות תהיה של יום וחצי לכל חודש תעסוקה מלא שהמשתקם היה מועסק בו באותו מקום תעסוקה, ולא יותר מ–90 ימים; התשלום ליום מחלה יהיה שווה לגמול התעסוקה שהמשתקם זכאי לו בעבור יום תעסוקה. 3. (א) משך יום תעסוקה של משתקם לא יעלה על 8 שעות וחצי ליום והיקף חודש תעסוקה לא יעלה על 186 שעות בחודש. (ב) משתקם יהיה זכאי להפסקה בת חצי שעה במהלך יום התעסוקה. (ג) לא יועסק משתקם אלא אם כן ניתנה לו, בין יום תעסוקה אחד למשנהו, הפסקה בת 10 שעות לפחות. (ד) במקום תעסוקה שעובדים בו במשמרות, לא יועסק משתקם בלילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות; לעניין זה, 4. לעניין תוספת זו והתוספת הראשונה ועל אף האמור בפרט 3, חישוב היקף המשרה של משתקם ייעשה לפי 6 שעות תעסוקה ליום, ו–132 שעות תעסוקה לחודש, ומשרה שהיקפה בין 132 ל–186 שעות לחודש תיחשב למשרה מלאה; זכויותיו של משתקם המועסק פחות מ–132 שעות יחושבו באופן יחסי למשרה מלאה בת 132 שעות. 5. משתקם זכאי להחזר הוצאות נסיעה ככל שהיה זכאי להן אילו היה עובדו של המעסיק, ובלבד שסכום ההחזר לא יעלה על סכום החזר הוצאות נסיעה לעובד הקבוע בצו הרחבה שניתן לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לעניין השתתפות המעביר בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה. 6. משתקמת לא תועסק בתעסוקה למשך 14 שבועות מיום שילדה. 7. מעסיק ימסור למשתקם, בתחילת העסקתו, הודעה המפרטת את תנאי התעסוקה, לרבות תאריך תחילת התעסוקה, מהות התעסוקה, זהות הממונה, שיעור גמול התעסוקה ומועדי התשלום, זכויות שיקבל בשל התעסוקה, לרבות ימי חופשה וימי היעדרות בתשלום, וכל פרט מהותי אחר הנוגע לתעסוקה.
|