חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס"ה-2005 1 |
1. |
2. (2) לגבי מבקש שנפל בשבי האויב או נחטף בעת שירותו הצבאי - נפילתו בשבי האויב או חטיפתו היתה בעת עריקה כהגדרתה בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על אדם שהבקשה להכרה בעניינו הוגשה לאחר פטירתו, והוראות סעיף 4 יחולו בשינויים המחויבים. |
3. (ד) הוועדה לא תהיה קשורה בסדרי הדין ובדיני הראיות, למעט ראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ותנהג בדרך הנראית לה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון. |
4. |
5. |
6. |
7. (1) פקודת מס הכנסה, או תשלומי חובה או היטלים אחרים; (3) חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]. |
8. |
8א. (ב) בקשות לפי חוק זה לעניין פדוי שבי שהוא חייל או משרת בכוחות הביטחון יוגשו לוועדה באמצעות משרד הביטחון; בקשות לעניין פדוי שבי אחר יוגשו לוועדה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, ויחולו הוראות סימנים א' ו-ב' לפרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, למעט סעיפים 297א, 299 ו-308, בשינויים המחויבים. (ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן התשלומים לפי הוראות חוק זה ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד לביטוח לאומי הנובעות מביצוע חוק זה. (ד) בסעיף זה, "כוחות הביטחון" - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ושירותי הביטחון. |
8ב. |
9. |
10. |
11. |
12. (תיקון עקיף בחוק בתי משפט לענינים מנהליים, התש"ס-2000. התיקון שולב בחוק).
|