חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 1 |
1. |
2. (ב) בכל מקום בחוק זה שבו נאמר "מטרה", ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן. |
2א. |
3. |
4. |
5. |
6. |
7. |
8. |
9. (ה) בסעיף זה, |
10. |
12. |
13. |
14. (1) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959; (2) חוק העונשין; (3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979; (4) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969. |
15. |
16. |
17. |
18. |
19. (א) בכל הליך משפטי, לרבות הליך משפטי לפי חוק זה, לא יזדקק בית משפט לטענה כי חבר בני אדם או אדם שהוכרז לפי הוראות פרק זה אינו ארגון טרור או פעיל טרור, לפי העניין, או לטענה שעניינה בטלותה של הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור, וסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לא יחול לעניין זה. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 15(ג) ו–(ד) לחוק–יסוד: השפיטה. |
20. |
21. |
22. |
23. |
24. (ג1)2 (1) הצורך באופן שיטתי ומתמשך פרסומים של ארגון טרור המנוי בתוספת השנייה, כאמור בפסקה (2), בנסיבות שמעידות על הזדהותו עם ארגון הטרור, דינו - מאסר שנה; ואולם לעניין פרסומים כאמור בפסקת משנה (ג) של אותה פסקה יראו צריכה שיטתית ומתמשכת של פרסומים כאמור רק אם התלוותה לצריכת פרסומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) של אותה פסקה. (2) עבירה כאמור בפסקה (1) תחול לעניין פרסומים הכוללים אחד מאלה: (א) קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור; (ב) דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור; (ג) תיעוד של ביצוע מעשה טרור. (3) לא יראו צריכה של פרסומים כאמור בפסקה (2) שנעשתה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה, ובכלל זה לשם העמדת מידע לציבור, מניעת עבירות טרור או מחקר, כצריכה אסורה לפי סעיף קטן זה. (4) בלי לגרוע מהוראות סעיף 98(ב), שר המשפטים, בדרך האמורה באותו סעיף, רשאי להוסיף ארגון טרור לתוספת השנייה, אם הארגון הוא ארגון טרור כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "ארגון טרור" ואם שוכנע כי לנוכח מאפייני הארגון, אזורי פעילותו והאופן שבו הוא מגייס פעילים לארגון, יש בצריכת פרסומי הארגון באופן שיטתי ומתמשך כדי ליצור סיכון לביצוע מעשה טרור. (ד) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על הפרסום האסור לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), אינו מהווה עבירה לפי סעיף זה. (ה) לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. |
25. |
26. |
27. |
28. (3) הכנת אמצעים לשם ביצוע עבירה כאמור, לרבות כלי נשק, חומרים, מסמכים, אמצעי צילום והקלטה, תחפושות וכלי תחבורה, או החזקת אמצעים כאמור; (4) איסוף או העברת מידע לשם ביצוע עבירה כאמור; (5) הכשרת דרך, מעבר או מנהרה לשם ביצוע עבירה כאמור או לשם הימלטות לאחר ביצועה. (ב) לעניין סעיף קטן (א), אין נפקא מינה אם הפעולה כוונה לביצוע מעשה טרור מסוים או בלתי מסוים, או אם מעשה הטרור שהאדם השתתף בהכנתו תוכנן להתבצע על ידיו או על ידי אחר. (ג) מי שניסה לבצע מעשה כאמור בסעיף קטן (א), וחדל מהשלמת המעשה מתוך חרטה, כאמור בסעיף 28 לחוק העונשין, יחולו עליו הוראות אותו סעיף. |
29. |
30. (א) המחזיק, רוכש, מוכר, מייצר, מתקן, מייבא, מייצא, מוביל, מתווך, מפיץ או עושה עסקה אחרת בנשק, במטרה לקדם פעילות של ארגון טרור או ביצוע מעשה טרור או לסייע לפעילות או ביצוע כאמור, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו - מאסר 20 שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ב) עשה אדם פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי או בחומר מזיק או במיתקן רגיש, דינו - מאסר 25 שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ג) נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) כשהצד האחר לפעולה או לעסקה כאמור הוא ארגון טרור או חבר בארגון טרור, חזקה כי הפעולה או העסקה נעשתה למטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת. |
31. (א) העושה פעולה ברכוש במטרה לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או במטרה לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה או במטרה לסייע, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ב) לעניין סעיף קטן (א) - (1) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מהן; (2) |
32. (1) פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה גם אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה; לעניין פסקה זו, די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות גם אם לא יוכח איזו מהן; (2) פעולה ברכוש של ארגון טרור או רכוש הקשור לעבירת טרור חמורה; (3) מעביר רכוש לארגון טרור. (ב) העושה פעולה ברכוש של אדם, בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור כאמור בפסקה (1) להגדרה "פעיל טרור" בסעיף 2א, או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי סעיפים 3 או 11, חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כאמור כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה, או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח שלא ידע כאמור. (ג) לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לעניין סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, אם התקיימו כל אלה: (1) עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין וכן לצורך דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות סעיף 33, היה בו, בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית; (2) בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש, דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות סעיף 33, ופעל לפי הנחיות משטרת ישראל לגביה; השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד והדרך למתן הנחיות המשטרה. (ד) (1) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן היתר מראש מאת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים. (2) הודעה על מתן היתר לפי סעיף קטן זה, המיועד לציבור בלתי מסוים, תפורסם ברשומות; שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר מתן ההיתר לידיעת הציבור. |
33. (ב) דיווח לפי סעיף קטן (א) אינו גורע מחובת הדיווח לפי סעיף 95 ולפי סעיפים 7 ו–8א לחוק איסור הלבנת הון. (ג) דיווח לפי סעיף קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לעניין, ויימסר בסמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח כאמור באותו סעיף קטן. (ד) דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי סעיפים 6(ב), 7(ה) או 8א(ה) לחוק איסור הלבנת הון, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת כאמור באותם סעיפים. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן היתר מראש לפי סעיף 32(ד), אלא אם כן צוין אחרת בהיתר. |
34. |
36. לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיפים 33 או 34, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; עשה כן במטרה להכשיל תפיסה של רכוש כאמור באותם סעיפים, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור, והכול אם לא הוכיח כי לא היה מודע שהארגון הוא ארגון טרור; לעניין זה, |
37. (א) העובר עבירה ובכלל זה עבירת מין לפי סעיפים 345, 347(ב) ו-348(א), (ב) ו–(ג1) לחוק העונשין שהיא מעשה טרור, למעט עבירה כמפורט להלן, דינו - כפל העונש הקבוע לאותה עבירה אך לא יותר מ–25 שנים: (1) עבירה לפי חוק זה; (2) עבירה לפי סימן ב' או סימן ד' לפרק ז' לחוק העונשין; (3) עבירה שדינה מאסר עולם חובה. (ב) על אף האמור בסעיף 41 לחוק העונשין, העובר עבירה שהיא מעשה טרור שדינה מאסר עולם, ולא נקבע שהוא עונש חובה, דינו - מאסר 30 שנים. (ג) החמרת הענישה לא תחול על העונש המזערי הקבוע לעבירה. (ד) קבע בית המשפט כי אדם ביצע עבירה שהיא מעשה טרור או הרשיע אדם בעבירה כאמור, יציין זאת בפסק דינו. |
38. (א) הוראות סעיף 32 לחוק העונשין יחולו על המסייע לעבור עבירה שהיא מעשה טרור, אולם ככל שנקבעה החמרת העונש לפי חוק זה, ייראו את העונש לאחר ההחמרה כעונש שנקבע בחיקוק בשל ביצוע העבירה. (ב) על אף האמור בסעיף 32(2) לחוק העונשין, היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שדינה מאסר עולם, דינו של המסייע - מאסר 15 שנים. (ג) על אף האמור בסעיף 499 לחוק העונשין, הקושר קשר עם אדם לעבור עבירה שהיא מעשה טרור או עבירה לפי סעיף 30, דינו - (1) אם העבירה היא פשע - מאסר 14 שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה לפי סעיף 37, והכול לפי העונש הקל יותר; (2) אם העבירה היא עוון - מאסר ארבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה לפי סעיף 37, והכול לפי העונש הקל יותר. |
39. |
40. |
40א . לא ישוחרר על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, מי שנגזר עליו עונש מאסר בשל ביצוע עבירה של רצח, רצח בנסיבות מחמירות או ניסיון לרצח שבית המשפט קבע לגביה בפסק דינו, לפי סעיף 37, שהיא מעשה טרור, או מי שוועדת שחרורים מיוחדת לפי סעיף 33(א) לחוק האמור, מצאה על יסוד פסק הדין בעניינו כי עבר עבירה כאמור שהיא מעשה טרור לפני תחילתו של חוק זה. |
41. |
42. (א) על אף האמור בסעיף 10א(א) לפקודת הראיות, בדונו בהליך פלילי בעבירת טרור, רשאי בית המשפט לקבל אמרה כאמור באותו סעיף אף אם נותן האמרה אינו עד, אם שוכנע כי מנסיבות העניין עולה שלא ניתן להביא את נותן האמרה לבית המשפט משום שיצא למדינה או לאזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, לשטחי המועצה הפלסטינית, לאזור חבל עזה או למדינה או לאזור אחרים המנויים בתוספת הראשונה, או שהוא שוהה במקום כאמור; בסעיף זה, (ב) על אמרה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 10א(ג) לפקודת הראיות. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין. (ד) לא יורשע אדם על סמך אמרה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א), ואולם אמרה כאמור עשויה לשמש תוספת ראייתית לראיות התביעה, ובלבד שלא תשמש סיוע לראיות התביעה. |
43. לעניין סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה בעבירת טרור תושב מקום המנוי בסעיף 42(א), חזקה שאי–אפשר יהיה לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת. |
44. |
45. הוראות חוק המעצרים יחולו על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון חמורה (בפרק זה - עצור בעבירת ביטחון חמורה), בשינויים המפורטים בפרק זה. |
46. (1) קצין ממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון חמורה לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה - להשהות את הבאת העצור לפני שופט לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מתחילת המעצר; (2) קצין ממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובאישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון חמורה לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם - להשהות את הבאת העצור לפני שופט לתקופה נוספת על התקופה האמורה בפסקה (1), שלא תעלה על 24 שעות; (3) בית משפט רשאי, במקרים חריגים, לבקשת ראש שירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון חמורה לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם - להורות על השהיית הבאתו של העצור לפני שופט לתקופה נוספת על התקופות האמורות בפסקאות (1) ו–(2), שלא תעלה על 24 שעות; דיון לפי פסקה זו יתקיים שלא בנוכחות העצור. (ב) השהה קצין ממונה או בית משפט הבאת עצור בעבירת ביטחון חמורה לפני שופט, לפי הוראות סעיף קטן (א), יתעד בית המשפט, בכתב, את המועד שבו הובא העצור לפני שופט. (ג) בסעיף זה, |
47. (1) סעיף קטן (א) ייקרא כך: "(א) על אף הוראת סעיף 13(א)(3) סיפה, ציווה שופט על מעצרו של חשוד בנוכחותו, לא תעלה תקופת המעצר על 20 ימים ובלבד ששופט לא יצווה על מעצר לתקופה העולה על 15 ימים, אלא אם כן שוכנע כי אם לא יוחזק העצור במעצר לצורך המשך החקירה קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; שופט רשאי להאריך, מעת לעת, מעצר של חשוד כאמור לתקופות שלא יעלו על 15 ימים, כל אחת."; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "30 ימים" יקראו "35 ימים. |
48. על אף האמור בסעיף 16(2) לחוק המעצרים, לעניין נוכחותו של עצור בעבירת ביטחון חמורה בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור בסעיף 47, ציווה בית המשפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ–20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט העליון, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, שהוגשה בכתב בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהיה לתקופות נוספות שלא יעלו על 72 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 144 שעות, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצרה מביניהן. |
49. (א) לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, בהחלטה הנוגעת למעצרו של חשוד בעבירת ביטחון חמורה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה לבקשה כאמור באותו סעיף; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור. |
50. (א) (1) על אף האמור בסעיף 53(ג) לחוק המעצרים, ערר על החלטת בית משפט לפי סעיף 53(א) לחוק המעצרים, וכן בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט בערר כאמור לפי סעיף 53(א1)(1) לאותו חוק, בעניין הנוגע למעצרו של עצור בעבירת ביטחון חמורה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגשו לבית המשפט בתוך 30 שעות ממועד מתן החלטת בית המשפט; ואולם רשאי בית המשפט, בעת שהורה על מעצרו של עצור בעבירת ביטחון חמורה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור; בית המשפט יקיים את הדיון בערר לפי סעיף 53(א) או (א1) לחוק המעצרים בתוך 24 שעות מהמועד שבו הוגשו הערר או הבקשה למתן רשות לערור, לפי העניין, לבית המשפט; הגשת ערר או בקשה למתן רשות לערור לפי פסקה זו, בתקופה הקבועה בה, תהיה במזכירות בית המשפט או בדרך אחרת לפי נוהל שיקבע מנהל בתי המשפט. (2) על אף האמור בפסקה (1), שבתות וחגים לא יובאו במניין השעות; דיון שעל בית המשפט לקיימו במוצאי שבת או חג, רשאי בית המשפט לקיימו בתוך שש שעות מעת צאת השבת או החג; לעניין זה, "חג" - כהגדרתו בסעיף 29 לחוק המעצרים. (ב) על אף האמור בסעיף 57 לחוק המעצרים, בית המשפט הדן בערר כאמור בסעיף קטן (א) רשאי, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי דיון בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם. |
51. (ב) הוראות סעיף 15(ג) עד (ח) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בשאלת נוכחות העצור בהליכים לפי סעיפים 48 עד 50, ורשאי בית המשפט, בדיון כאמור, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות העצור או סניגורו, אם שוכנע שהדבר נדרש כדי למנוע פגיעה בביטחון המדינה או סיכול החקירה. (ג) דיון שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון חמורה לפי סעיפים 48, 49(ב) או 50(ב), יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור, ואם אינו מיוצג - ימנה לו השופט סניגור; נעדר סניגורו של העצור מהדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סניגור לצורך הדיון כאמור, בלבד, ורשאי הוא להורות על הארכת תקופת המעצר כאמור בסעיף 48 לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות העניין עד שסניגור יהיה נוכח בדיון. (ד) החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון חמורה לפי סעיפים 48, 49(ב) או 50(ב), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם. (ה) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף 49(א), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה. |
52. (א) על אף האמור בסעיף 34 לחוק המעצרים ובלי לגרוע מהוראות סעיף 35 לחוק האמור, מצא הממונה כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים בעבירת ביטחון חמורה והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, רשאי הוא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור עם יותר מעצור אחד; הממונה ימסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין ; לעניין זה - (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מניעת פגישה כאמור באותו סעיף קטן לתקופה העולה על 30 ימים תהיה באישור היועץ המשפטי לממשלה. (ג) הוראות סעיף 35(ה) עד (י) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה לפי סעיף זה; לעניין זה, רשאי לערור גם עורך הדין שפגישתו עם העצור נמנעה לפי סעיף זה. |
53. לעניין חילוט רכוש של אדם שהורשע בעבירת טרור, הוראות סעיפים 21, 23 ו–26(א) לחוק איסור הלבנת הון יחולו בשינויים המחויבים ובשינוים אלה: (1) הוראות סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בחוק זה - פקודת הסמים), לא יחולו לגבי ניהול הרכוש המחולט ושימוש בו; (3) על אף האמור בסעיף 36ג(ג) לפקודת הסמים, בית המשפט רשאי לצוות על חילוטם של מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. |
54. |
55. |
56. |
57. (א) לא יורה שר הביטחון על תפיסת רכוש הקשור לעבירת טרור חמורה, אם נחקר אדם באזהרה לגבי אותה עבירה שהרכוש קשור אליה; הורה שר הביטחון על תפיסת רכוש כאמור ונחקר אדם באזהרה לאחר הוצאת צו תפיסה מינהלי לגבי אותו רכוש, יחולו לגבי המשך ההחזקה ברכוש הוראות פקודת מעצר וחיפוש, ולא יחולו הוראות סעיף 58; ששת החודשים האמורים בסעיף 35 לפקודה האמורה יימנו מהיום שבו נחקר אדם באזהרה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הביטחון רשאי לתפוס רכוש כאמור אם פרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר שהוא הסמיכו לכך הודיע כי לא ניתן לחלט את הרכוש בהליך פלילי, אף ששוכנע בדבר הקשר שבין הרכוש לעבירה, בשל אחד מאלה: (1) אי–קבילות הראיות בדבר הקשר בין הרכוש לעבירה או חסיונן; (2) אין מקום להגיש כתב אישום בשל העבירה משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, או שעל אף קיומן של ראיות משמעותיות הן לא מגבשות תשתית מספקת ברמה הפלילית להגשת כתב אישום בשל העבירה. (ג) הודיע פרקליט כאמור בסעיף קטן (ב), ישובו לחול על צו התפיסה המינהלי הוראות סעיף 58 במקום הוראות פקודת מעצר וחיפוש. |
58. |
59. |
60. על תפיסה וחילוט של רכוש לפי סימן זה יחולו הוראות סעיף 36ג לפקודת הסמים, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף 53(2) ו–(3). |
61. (ג) שר הביטחון יבטל או יתקן צו תפיסה מינהלי אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים המנויים בסעיף 36ג(א) לפקודת הסמים המסוכנים, כפי שהוחל בסעיף 60; על ביטול או תיקון צו תפיסה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 63(ב), בשינויים המחויבים. |
62. (א) צו תפיסה מינהלי יכול שיבוצע בידי עובד ציבור שראש הממשלה או שר הביטחון הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס 22 - יכול שיבוצע גם בידי פקיד מכס שמנהל המכס ומע"מ הסמיכו לכך. (ב) (1) לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) או לשוטר יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות הנתונות לשוטר לשם ביצוע צו חיפוש כאמור בסעיף 24(א)(1) לפקודת מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים 26 עד 29 , 45 ו– 46 של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע הצו כאמור, בשינויים המחויבים. (2) לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי סעיפים 174, 177, 184 ו–185 לפקודת המכס, ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חל צו התפיסה המינהלי, כטובין שיבואם או יצואם נאסר. |
63. |
64. |
65. |
66. |
67. (א) סמכות לתפיסת רכוש לפי תקנה 74 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, בעניין רכוש שהוא רכוש הקשור לארגון טרור או לעבירת טרור, תהיה נתונה רק לגבי רכוש שניתן לתפוס או לחלט לפי הוראות פרק זה; ואולם רכוש שנתפס לפי תקנה 74 לתקנות האמורות לא יוחרם לפי הוראות אותה תקנה, ויחולו לעניין חילוטו הוראות פרק זה. (ב) (1) נתפס רכוש כאמור בסעיף קטן (א), ולא הוציא שר הביטחון צו תפיסה מינהלי בתוך חודש ימים מיום התפיסה, יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס, ואולם השר רשאי להאריך את התקופה האמורה ב–15 ימים נוספים, מטעמים מיוחדים. (2) נחקר אדם באזהרה כאמור בסעיף 57, יחולו לגבי המשך ההחזקה ברכוש הוראות אותו סעיף. |
68. |
69. |
70. |
70א. (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשוטר לפי כל דין. |
70ב. |
71. |
72. 73 93. |
94. |
95. [תיקון התשפ"ד (מס' 2)] (א) הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של חוק איסור הלבנת הון כאמור בסעיפים 7, 8א או 8ב לאותו חוק יהיו נתונות להם גם לשם אכיפת הוראות סעיפים 31 עד 36 לחוק זה, וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או גוף, כאמור בסעיפים 7, 8א או 8ב לחוק האמור, הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים ופרטי הזיהוי של מי שהוכרז עליהם לפי סעיפים 3 או 11 שהם פעילי טרור. (ב) דיווחים שיתקבלו לפי סעיף זה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יישמרו במאגר המידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון; העברת מידע שהתקבל לפי סעיף זה או לשם אכיפת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), ממאגר המידע, תיעשה לפי הוראות החוק האמור; הוראות סעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון שעניינן חובת סודיות ואיסור גילוי מידע ושימוש בו שלא לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון, יחולו גם על אדם שהגיע אליו מידע שהתקבל לפי סעיף זה. (ג) אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, שמונה לפי סעיף 8 לחוק האמור, או אחראי למילוי חובות בתאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, שמונה לפי סעיף 8א(ו) לחוק האמור, יפעל גם לקיום החובות שיוטלו בצווים לפי סעיף קטן (א) על התאגיד או הגוף האמור ולהדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין. (ד) המפקחים שמונו לפי סעיף 11יד לחוק איסור הלבנת הון יפקחו גם על ביצוע הוראות צווים לפי סעיף קטן (א), שעניינן חובות תאגיד בנקאי, גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק האמור וסוחר באבנים יקרות, ולשם כך יהיו נתונות להם הסמכויות שלפי החוק האמור ויחולו הוראות פרק ד'2 לחוק האמור. (ה) הוראות סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות לפי החוק האמור, יחולו גם לעניין הפרת הוראות צווים לפי סעיף קטן (א); הסמכויות הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק איסור הלבנת הון יהיו נתונות לה גם לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולעניין עיצום כספי יחולו ההוראות לפי פרק ה' לחוק האמור. (ו) הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה ושולם העיצום, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 36 בשל אותו מעשה שבשלו הוטל העיצום הכספי. (ז) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו לפי סעיף קטן (א), לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד, אף אם המעשה מהווה הפרה גם של צו לפי חוק איסור הלבנת הון. |
96. |
97. (2) דרכים ומועדים להמצאת הודעות לארגון טרור מוכרז או למי שהוכרז פעיל טרור, ולמי שחלה עליו חובת דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א לחוק איסור הלבנת הון; (3) הדרך והמועד להגשת בקשה לביטול הכרזה, וכן אופן קיום הביקורת התקופתית על הכרזה לפי סימן ב' לפרק ב'; (4) צווי תפיסה מינהליים או צווי חילוט לפי פרק ה'; תקנות לעניין ביצוע צווים כאמור יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. (ה) (1) תקנות לפי חוק זה, למעט צווים בעניין הכרזות על ארגון טרור או על פעיל טרור לפי פרק ב', יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (2) על אף האמור בפסקה (1), תקנות לפי פרק ו' יותקנו באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. |
98. |
99. (ב)4 שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ב-1 ביוני וב-1 בדצמבר בכל שנה, על אופן יישום הוראות סעיף 24(ג1), על מספר החקירות שנפתחו בחשד לביצוע עבירה לפי סעיף 24(ג1), מספר העצורים בשל חשד כאמור, מספר כתבי האישום שהוגשו בשל אותה עבירה, ותוצאות ההליכים הפליליים האמורים, בששת החודשים שקדמו למועד הדיווח, בפילוח לפי ארגון הטרור שפרסומיו נצרכו. |
100. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של ביטול תקנות 84, 85 ו–120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כאמור בסעיף 76 לחוק זה, ביום ג' באדר התשע"ז (1 במרס 2017), ואולם העמדה לדין בעבירה שנעברה לאחר יום התחילה או הפעלת סמכות אחרת לפי תקנות 84, 85 או 120 לתקנות ההגנה שעת חירום), 1945, בתקופה שבין יום התחילה ליום ביטולן, טעונה אישור של היועץ המשפטי לממשלה או של פרקליט המדינה; הסמכות לתת אישור כאמור אינה ניתנת לאצילה. |
101. (א) חבר בני אדם שהוכרז, לפני יום התחילה, שהוא ארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948 (בסעיף זה - פקודת מניעת טרור) או שהוא התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה שעת חירום), 1945, יראו אותו כאילו הכריזו עליו בהכרזה קבועה שהוא ארגון טרור לפי סעיף 6 לחוק זה. (ב) חבר בני אדם שהוכרז, לפני יום התחילה, שהוא ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (בסעיף זה - חוק איסור מימון טרור), יראו אותו כאילו הכריזו עליו שהוא ארגון טרור לפי סעיף 11(א) לחוק זה. (ג) אדם שהוכרז, לפני יום התחילה, שהוא פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, יראו אותו כאילו הכריזו עליו שהוא פעיל טרור לפי סעיף 11(א)(2) או (3)(ג) לחוק זה. (ד) על רכוש שנתפס, חולט או הוחרם ערב יום התחילה יחול הדין שחל ערב יום התחילה. (ה) העבירות המנויות להלן, שנעברו ערב יום התחילה, יראו אותן כעבירת טרור חמורה: (4) לעניין הוראות פרק ד' - גם עבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006. |
(תיקון התשפ"ד) (סעיף 24(ג1)) (1) ארגון דאעש ("המדינה האסלאמית", "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה", "הח'ליפות האסלאמית", "אלקאעדה עיראק", "ISIL " ,"ISIS " "ISLAMIC " STATE "") כהגדרתו בהכרזה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, מיום ט"ו בחשוון התשע"ו (29 באוקטובר 2015); (2) ארגון החמאס (חרכת מקאומה איסלאמיה) כהגדרתו בהכרזה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, מיום י"ט בסיוון התשמ"ט (22 ביוני 1989).
|