תאריך תצוגה: 14/11/2023
הקליקו על כותרת הסעיף
1. מטרה
2. הגדרות ופרשנות
2א. הגדרות - סימן א'
3. הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור ועל אדם זר כפעיל טרור
4. הכרזה זמנית
5. זכות שימוע
6. הכרזה קבועה
7. ביטול הכרזה על ארגון טרור ועל אדם זר כפעיל טרור
8. זכות עיון לשם שימוע או לשם בקשה לביטול הכרזה
9. מידע חסוי
סימן ב': הכרזה על ארגון טרור או פעיל טרור, בשל הכרזה מחוץ לישראל
10. הגדרות - סימן ב'
11. הכרזת ועדת שרים על ארגון טרור או על פעיל טרור, בשל הכרזה מחוץ לישראל
12. ביקורת תקופתית
13. ביטול הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור
סימן ג': הוראות כלליות
14. מינוי הוועדה המייעצת ותפקידיה
15. איסור ניגוד עניינים
16. דיוני הוועדה המייעצת
17. תוקף הכרזה על ארגון טרור
18. פרסום
19. ייחוד הליך ביטול הכרזה
פרק ג': עונשין
סימן א': עבירות
20. עמידה בראש ארגון טרור
21. מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור
22. חברות בארגון טרור וגיוס חברים
23. מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור
24. גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור
25. מתן אמצעים לביצוע מעשה טרור
26. אי–מניעת מעשה טרור
27. איום בביצוע מעשה טרור
28. הכנה לביצוע מעשה טרור
29. אימונים או הדרכה למטרות טרור
30. פעולה או עסקה בנשק, בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור
31. איסור פעולה ברכוש למטרות טרור
32. איסור פעולה ברכוש טרור
33. חובת דיווח על רכוש טרור
34. חובת דיווח על רכוש של ארגון טרור מוכרז
35. פטור מאחריות והגבלות על גילוי ודיווח
36. הפרת חובות דיווח
סימן ב': החמרת ענישה
37. החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור
38. ענישה בשל קשר וסיוע לעבירה שהיא מעשה טרור
39. מעשה טרור המוני
40. קציבת עונש מאסר עולם
40א מניעת שחרור על-תנאי ממאסר של מי שהורשע ברצח או בניסיון לרצח
סימן ג': תחולה וראיות
41. תחולת דיני העונשין על עבירת טרור שהיא עבירת חוץ
42. אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור
43. עדות מוקדמת בעבירת טרור
44. התיישנות בעבירות טרור
פרק ד': עצור בעבירת ביטחון חמורה - הוראות מיוחדות
45. שינויים בתחולת חוק המעצרים על עצור בעבירת ביטחון חמורה
46. השהיה של הבאת עצור בעבירת ביטחון חמורה לפני שופט
47. מעצר לפני הגשת כתב אישום
48. הארכת מעצר שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון חמורה
49. עיון חוזר בהחלטת בית משפט בנוגע לעצור בעבירות ביטחון חמורה
50. ערר על החלטת בית משפט בנוגע לעצור בעבירת ביטחון חמורה
51. הארכת מעצר, ערר ועיון חוזר - הוראות כלליות
52. מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה
פרק ה': חילוט שיפוטי וחילוט מינהלי
סימן א': חילוט שיפוטי בהליך פלילי
53. חילוט רכוש לאחר הרשעה בעבירת טרור
54. חילוט רכוש של ארגון טרור לאחר הרשעה בניהול ארגון טרור
55. חילוט רכוש שהתגלה לאחר מתן גזר הדין
סימן ב': תפיסה וחילוט מינהליים
56. צו תפיסה מינהלי
57. הגבלת התפיסה המינהלית בהתקיים הליך פלילי
58. תקופת תוקפו של צו תפיסה מינהלי
59. תוכנו של צו תפיסה מינהלי
60. סייג לתפיסה
61. שימוע לאחר תפיסה
62. ביצוע צו תפיסה מינהלי
63. תיקון צו תפיסה מינהלי
64. ביקורת שיפוטית- מינהלית מורחבת
65. סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות
66. חילוט רכוש שנתפס
67. תפיסת רכוש לפי תקנות ההגנה
סימן ג': ניהול רכוש שנתפס או חולט
68. ניהול רכוש
69. צו למניעת פעילות של ארגון טרור
70. צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור
70א. צו הגבלה לעניין לוויית מפגע
70ב. צו לעיכוב מסירת גופת מפגע
71. הוראות לגבי עתירה בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום
72. הפרת צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום
73 הפרת צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום
93. הפרת צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום
פרק ז': תיקוני חקיקה
פרק ח': הוראות שונות
94. אצילת סמכויות
95. תחולת חוק איסור הלבנת הון
96. שמירת דינים
97. ביצוע ותקנות
98. שינוי התוספות
99. דיווח לכנסת
100. תחילה
101. תחולה והוראות מעבר
תוספת ראשונה

חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 1

1.   
2.   
"חבר בארגון טרור" - אדם הנמנה עם ארגון טרור, ובכלל זה -
(1) מי שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון טרור או פועל כנציג או כשלוח מטעם ארגון טרור;
(2) מי שהביע את הסכמתו להצטרף לארגון טרור, לפני מי שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא נמנה עם ארגון טרור או נציג או שלוח מטעמו;
לעניין הגדרה זו -
(א) מי שהציג את עצמו לפני אחר כחבר בארגון טרור, חזקה כי הוא נמנה עם ארגון טרור; עורר נאשם ספק סביר לעניין חברותו בארגון טרור, יפעל הספק לטובתו;
(ב) מי שהיה חבר בארגון טרור יראו אותו כחבר באותו ארגון, אלא אם כן הוכיח כי חדל מלהיות חבר בו; ואולם אם לא נטל חלק פעיל בפעילות של ארגון טרור ולא פעל כנציג או כשלוח מטעם ארגון טרור, ועורר ספק סביר לעניין חברותו בארגון הטרור, יפעל הספק לטובתו;
(ג) לא ייחשב חבר בארגון טרור מי שהוכיח שלא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור; לעניין זה, "היה מודע" - לרבות חשד ונמנע מלברר;
"חבר בני אדם" - חבר בני אדם בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד;
"חומר מזיק" - חומר כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי לרבות גרעיני, העלול לפי טיבו, סוגו או כמותו להמית אדם או לגרום לפגיעה חמורה לגוף, לרכוש, לתשתיות או לסביבה;
"מיתקן רגיש" - מקום, לרבות מבנה, מכל או כלי תחבורה, המשמש לייצור, לעיבוד, להחזקה, לאחסנה, לסילוק או להובלה, של חומר מזיק או להפקת אנרגיה מחומר כאמור;
"מעשה טרור" - מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים לגביהם כל אלה:
(1) הם נעשו מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי;
(2) הם נעשו במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לאלץ ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה זרה, או ארגון ציבורי בין–לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה;
(3) במעשה שנעשה או במעשה שאיימו בעשייתו, היה אחד מאלה, או סיכון ממשי לאחד מאלה:
(א) פגיעה חמורה בגופו של אדם או בחירותו;
(ב) פגיעה חמורה בבטיחות הציבור או בבריאותו;
(ג) פגיעה חמורה ברכוש, שבנסיבות שבהן בוצעה יש אפשרות ממשית שתגרום לפגיעה חמורה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) ושנעשתה במטרה לגרום לפגיעה כאמור;
(ד) פגיעה חמורה בקודשי דת; לעניין זה, "קודשי דת" - מקום פולחן או קבורה ותשמישי קדושה;
(ה) פגיעה חמורה בתשתיות, במערכות או בשירותים חיוניים, או שיבוש חמור שלהם, או פגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בסביבה;
לעניין הגדרה זו -
(א) נעשה המעשה או האיום כאמור בפסקה (3)(א) תוך שימוש בנשק או בסכין, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה (2);
(ב) נעשה המעשה או האיום תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, בחומר מזיק או במיתקן רגיש, או תוך פגיעה במיתקן רגיש, העלולים לפי טיבם או סוגם לגרום לפגיעה חמורה בשטח גדול או בציבור גדול, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקאות (2) או (3);
(ג) נעשה המעשה או האיום על ידי ארגון טרור או על ידי חבר בארגון טרור, חזקה כי התקיים האמור בפסקאות (1) ו–(2); עורר נאשם ספק סביר לעניין זה, יפעל הספק לטובתו;
(ד) אין נפקא מינה אם המניע או המטרה המנויים בפסקאות (1) ו–(2) היו המניע או המטרה הבלעדיים או העיקריים למעשה או לאיום;
(ה) נשק - למעט חלק ואבזר כאמור בסעיף 144(ג) לחוק העונשין;
"נשק" - כמשמעותו בסעיף 144(ג) ו–(ג1)(1) לחוק העונשין, לרבות נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי;
" נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי" - נשק המסוגל לפלוט חומר מזיק לרבות קרינה רדיואקטיבית;
"עבירה" - עבירה מסוג עוון או פשע;
"עבירת ביטחון חמורה" - עבירת טרור חמורה, וכן עבירה שנעברה בנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ובזיקה לפעילות טרור שהיא עבירה כמפורט להלן:
(1) עבירה לפי סימן ב' או סימן ד' בפרק ז' לחוק העונשין, למעט סעיפים 102(ב), 103, 111 סיפה לעניין גרם ברשלנות של מסירת ידיעה, 113א ו–115(א) רישה;
(2) עבירה לפי סעיפים 107, 143, 144, 300, 301א, 305, 329, 330, 369 עד 375, 454, 456 ו–497 לחוק העונשין;
(3) עבירה לפי סעיפים 2, , 3, 4, 5, 6 ו–8 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954;
"עבירת טרור" - עבירה לפי חוק זה או עבירה שהיא מעשה טרור;
"עבירת טרור חמורה" - כל אחת מאלה:
(1) עבירה לפי סעיפים 20, 21, 22(ב) ו–(ג), 23, 25, 28, 29, 30 או 31;
(2) עבירה המהווה מעשה טרור שדינה, לאחר החמרת הענישה לפי סימן ב' בפרק ג', מאסר חמש שנים או יותר;
"פומבי", "פרסום" ו "פרסם" - כהגדרתם בסעיף 34כד לחוק העונשין;
"פעולה ברכוש" - הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;
"פעילות" , של ארגון טרור - לרבות פעילות חוקית או פעילות למטרות חוקיות;
"ציבור" - לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל וציבור שאינו ישראלי;
"ראש רשות ביטחון" - כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין שירות הביטחון הכללי - ראש השירות;
(2) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - ראש המוסד;
(3) לעניין צבא הגנה לישראל - ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
(4) לעניין משטרת ישראל - המפקח הכללי של משטרת ישראל;
"רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;
"רכוש הקשור לעבירה" - רכוש שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) נעברה בו עבירה או שהוא שימש לביצוע עבירה, קידם ביצוע עבירה או סייע או יועד לביצוע עבירה;
(2) הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכול במישרין או בעקיפין;
"רכוש טרור" - כל אחד מאלה:
(1) רכוש של ארגון טרור;
(2) רכוש הקשור לעבירה שהיא עבירת טרור;
"רכוש של ארגון טרור" - רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או במשמורתו של ארגון טרור, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש ארגון טרור או לפעילות של ארגון טרור, לרבות רכוש שהארגון מימן את רכישתו או שהעבירו לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של ארגון טרור ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של ארגון טרור, אלא אם כן הוכח אחרת;
"רכוש של הנידון" - רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון, לבד או יחד עם אחר;
"רשות ביטחון" - כל אחד מאלה:
(1) שירות הביטחון הכללי;
(2) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(3) צבא הגנה לישראל;
(4) משטרת ישראל.
(ב) בכל מקום בחוק זה שבו נאמר "מטרה", ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.
סימן א': הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור ועל אדם זר כפעיל טרור
2א.   
(2) לגבי חבר בני אדם - מי שמרכז פעילותו אינו בישראל, ואם הוא תאגיד - מתקיימים בו גם שניים אלה: הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו אינה בידי תושב ישראל; לעניין הגדרה זו, "שליטה " - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"מעשה טרור" - כהגדרתו בסעיף 2 וכן מעשה שמתקיים בו האמור באותה הגדרה, שנעשה מחוץ לישראל, שדיני העונשין של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעשה המעשה, או דיניה של המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה;
"פעיל טרור" - אחד מאלה:
(1) אדם הנוטל חלק בביצוע מעשה טרור או המסייע או המשדל לביצוע מעשה טרור;
(2) אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז;
(3) אדם הנוטל חלק באופן ממשי במימון פעילות של ארגון טרור מוכרז או בהעמדת אמצעים לארגון טרור מוכרז, גם אם אינו חבר בו;
"תושב ישראל" - לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950, ושאילו מקום מגוריו היה בישראל הוא היה בגדר תושב ישראל;
3.   
4.   
5.   
6.   
7.   
8.   
9.   
(ה) בסעיף זה, "ראש רשות ביטחון" - לרבות עובד בכיר שהוא הסמיכו לכך, ולעניין זה, "עובד בכיר" - קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, קצין בצבא הגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה, או עובד בכיר ברשות ביטחון אחרת, לפי העניין.
10.   
11.   
הכרזת ועדת שרים על ארגון טרור או על פעיל טרור, בשל הכרזה מחוץ לישראל

(תיקון התשע"ח)
(א) (1) הכריז גורם מוסמך מחוץ לישראל, מכוח סמכותו לפי הדין החל עליו, כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאי שר הביטחון, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להכריז בצו כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, אם יש לשר יסוד סביר להניח כי מתקיים לגביו האמור בסעיף 3(א), ואולם לעניין האמור באותו סעיף תחול ההגדרה "מעשה טרור" שבסעיף 10.
(2) הכריז גורם מוסמך מחוץ לישראל, מכוח סמכותו לפי הדין החל עליו, כי אדם זר הוא פעיל טרור, והיה לשר הביטחון יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר הוא פעיל טרור, רשאי הוא להכריז בצו כי האדם האמור הוא פעיל טרור; בבואו להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה, לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור שהוכרז לפי פסקאות (1) או (3), רשאי שר הביטחון לראות בחברותו בארגון כאמור ראיה לכאורה לכך שהוא פעיל טרור.
(3) הכריזו מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או מי שהיא הסמיכה לכך (בסעיף זה - מועצת הביטחון) כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור ולא הוכרז עליו שהוא ארגון טרור לפי סימן א', או הכריזה מועצת הביטחון כי אדם זר הוא פעיל טרור, יחולו הוראות אלה:
(א) יראו את חבר בני האדם הזר או את האדם הזר, בתקופה האמורה בפסקת משנה (ב), כאילו הוכרז עליו בישראל שהוא ארגון טרור או שהוא פעיל טרור, לפי העניין (בסעיף זה - אימוץ זמני של הכרזה);
(ב) אימוץ זמני של הכרזה ייכנס לתוקף במועד פרסום הכרזת מועצת הביטחון באתר האינטרנט שלה, ויעמוד בתוקפו עד המועד כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין ארגון טרור - עד להכרזה של שר הביטחון על ארגון הטרור לפי פסקת משנה (ג) או לפי סימן א' ואם החליט שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ, שלא להכריז כאמור - עד למועד החלטתו, או עד תום שלושה חודשים ממועד הפרסום של הכרזת מועצת הביטחון, לפי המוקדם; שר הביטחון רשאי, מטעמים שיירשמו, ביוזמתו או לבקשת ראש שירות הביטחון הכללי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על 90 ימים;
(2) לעניין פעיל טרור - עד להכרזה של שר הביטחון על פעיל הטרור לפי פסקת משנה (ג) ואם החליט שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ, שלא להכריז כאמור - עד למועד החלטתו, או עד תום 60 ימים ממועד הפרסום של הכרזת מועצת הביטחון, לפי המוקדם;
(ג) נכנס אימוץ זמני של הכרזה לתוקף כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להכריז בצו על חבר בני האדם הזר שהוא ארגון טרור או על האדם הזר שהוא פעיל טרור.
(ב) (1) שר הביטחון לא יכריז לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) או (3)(ג), כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, אם אותו חבר בני אדם הוכרז ארגון טרור או אם יש כוונה להכריז עליו כאמור, לפי הוראות סימן א'.
(2) הוכרז כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3)(ג), ולאחר מכן הוכרז בהכרזה קבועה כי הוא ארגון טרור לפי סעיף 6, תיחשב ההכרזה לפי סעיף קטן (א)(1) או (3)(ג) בטלה עם כניסתה לתוקף של ההכרזה הקבועה.
(ג) (בוטל).
(ד) ראש הממשלה רשאי, אם ראה צורך בכך במקרים מיוחדים, ביוזמתו או לבקשת שר הביטחון, לקבוע שהחלטה על הכרזה לפי סעיף קטן (א)(1), (2) או (3)(ג) תהיה של ועדת השרים או של הממשלה; קבע ראש הממשלה כאמור, תבוא לעניין סימן זה ועדת השרים או הממשלה, לפי העניין, במקום שר הביטחון, למעט לעניין הסמכות להאריך מועדים לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(1) או לפי סעיף 7(ד) כפי שהוחל בסעיף 13(א); שר הביטחון יפרסם בצו הכרזה לפי סעיף קטן זה.
12.   
13.   
14.   
15.   
16.   
17.   
18.   
19.   
20.   
21.   
22.   
23.   
24.   
(ג1)2 (1) הצורך באופן שיטתי ומתמשך פרסומים של ארגון טרור המנוי בתוספת השנייה, כאמור בפסקה (2), בנסיבות שמעידות על הזדהותו עם ארגון הטרור, דינו - מאסר שנה; ואולם לעניין פרסומים כאמור בפסקת משנה (ג) של אותה פסקה יראו צריכה שיטתית ומתמשכת של פרסומים כאמור רק אם התלוותה לצריכת פרסומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) של אותה פסקה.
(2) עבירה כאמור בפסקה (1) תחול לעניין פרסומים הכוללים אחד מאלה:
(א) קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור;
(ב) דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור;
(ג) תיעוד של ביצוע מעשה טרור.
(3) לא יראו צריכה של פרסומים כאמור בפסקה (2) שנעשתה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה, ובכלל זה לשם העמדת מידע לציבור, מניעת עבירות טרור או מחקר, כצריכה אסורה לפי סעיף קטן זה.
(4) בלי לגרוע מהוראות סעיף 98(ב), שר המשפטים, בדרך האמורה באותו סעיף, רשאי להוסיף ארגון טרור לתוספת השנייה, אם הארגון הוא ארגון טרור כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "ארגון טרור" ואם שוכנע כי לנוכח מאפייני הארגון, אזורי פעילותו והאופן שבו הוא מגייס פעילים לארגון, יש בצריכת פרסומי הארגון באופן שיטתי ומתמשך כדי ליצור סיכון לביצוע מעשה טרור.
(ד) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על הפרסום האסור לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), אינו מהווה עבירה לפי סעיף זה.
(ה) לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.
25.   
26.   
27.   
28.   
(3) הכנת אמצעים לשם ביצוע עבירה כאמור, לרבות כלי נשק, חומרים, מסמכים, אמצעי צילום והקלטה, תחפושות וכלי תחבורה, או החזקת אמצעים כאמור;
(4) איסוף או העברת מידע לשם ביצוע עבירה כאמור;
(5) הכשרת דרך, מעבר או מנהרה לשם ביצוע עבירה כאמור או לשם הימלטות לאחר ביצועה.
(ב) לעניין סעיף קטן (א), אין נפקא מינה אם הפעולה כוונה לביצוע מעשה טרור מסוים או בלתי מסוים, או אם מעשה הטרור שהאדם השתתף בהכנתו תוכנן להתבצע על ידיו או על ידי אחר.
(ג) מי שניסה לבצע מעשה כאמור בסעיף קטן (א), וחדל מהשלמת המעשה מתוך חרטה, כאמור בסעיף 28 לחוק העונשין, יחולו עליו הוראות אותו סעיף.
29.   
30.   
(ב) עשה אדם פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי או בחומר מזיק או במיתקן רגיש, דינו - מאסר 25 שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ג) נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) כשהצד האחר לפעולה או לעסקה כאמור הוא ארגון טרור או חבר בארגון טרור, חזקה כי הפעולה או העסקה נעשתה למטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת.
(ד) אין נפקא מינה אם הפעולה או העסקה כוונה לביצוע מעשה טרור מסוים או בלתי מסוים.
31.   
(ב) לעניין סעיף קטן (א) -
(1) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מהן;
(2) "לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור" - אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את עבירת הטרור או התכוון לבצעה.
32.   
(1) פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה גם אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה; לעניין פסקה זו, די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות גם אם לא יוכח איזו מהן;
(2) פעולה ברכוש של ארגון טרור או רכוש הקשור לעבירת טרור חמורה;
(3) מעביר רכוש לארגון טרור.
(ב) העושה פעולה ברכוש של אדם, בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור כאמור בפסקה (1) להגדרה "פעיל טרור" בסעיף 2א, או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי סעיפים 3 או 11, חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כאמור כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה, או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח שלא ידע כאמור.
(ג) לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לעניין סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, אם התקיימו כל אלה:
(1) עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין וכן לצורך דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות סעיף 33, היה בו, בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית;
(2) בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש, דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות סעיף 33, ופעל לפי הנחיות משטרת ישראל לגביה; השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד והדרך למתן הנחיות המשטרה.
(ד) (1) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן היתר מראש מאת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים.
(2) הודעה על מתן היתר לפי סעיף קטן זה, המיועד לציבור בלתי מסוים, תפורסם ברשומות; שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר מתן ההיתר לידיעת הציבור.
33.   
(ג) דיווח לפי סעיף קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לעניין, ויימסר בסמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח כאמור באותו סעיף קטן.
(ד) דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי סעיפים 6(ב), 7(ה) או 8א(ה) לחוק איסור הלבנת הון, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת כאמור באותם סעיפים.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן היתר מראש לפי סעיף 32(ד), אלא אם כן צוין אחרת בהיתר.
34.   
35.   
36.   
לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיפים 33 או 34, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; עשה כן במטרה להכשיל תפיסה של רכוש כאמור באותם סעיפים, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור, והכול אם לא הוכיח כי לא היה מודע שהארגון הוא ארגון טרור; לעניין זה, "היה מודע" - לרבות חשד ונמנע מלברר .
37.   
(א) העובר עבירה ובכלל זה עבירת מין לפי סעיפים 345, 347(ב) ו-348(א), (ב) ו–(ג1) לחוק העונשין שהיא מעשה טרור, למעט עבירה כמפורט להלן, דינו - כפל העונש הקבוע לאותה עבירה אך לא יותר מ–25 שנים:
(1) עבירה לפי חוק זה;
(2) עבירה לפי סימן ב' או סימן ד' לפרק ז' לחוק העונשין;
(3) עבירה שדינה מאסר עולם חובה.
(ב) על אף האמור בסעיף 41 לחוק העונשין, העובר עבירה שהיא מעשה טרור שדינה מאסר עולם, ולא נקבע שהוא עונש חובה, דינו - מאסר 30 שנים.
(ג) החמרת הענישה לא תחול על העונש המזערי הקבוע לעבירה.
(ד) קבע בית המשפט כי אדם ביצע עבירה שהיא מעשה טרור או הרשיע אדם בעבירה כאמור, יציין זאת בפסק דינו.
38.   
(א) הוראות סעיף 32 לחוק העונשין יחולו על המסייע לעבור עבירה שהיא מעשה טרור, אולם ככל שנקבעה החמרת העונש לפי חוק זה, ייראו את העונש לאחר ההחמרה כעונש שנקבע בחיקוק בשל ביצוע העבירה.
(ב) על אף האמור בסעיף 32(2) לחוק העונשין, היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שדינה מאסר עולם, דינו של המסייע - מאסר 15 שנים.
(ג) על אף האמור בסעיף 499 לחוק העונשין, הקושר קשר עם אדם לעבור עבירה שהיא מעשה טרור או עבירה לפי סעיף 30, דינו -
(1) אם העבירה היא פשע - מאסר 14 שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה לפי סעיף 37, והכול לפי העונש הקל יותר;
(2) אם העבירה היא עוון - מאסר ארבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה לפי סעיף 37, והכול לפי העונש הקל יותר.
39.   
40.   
40א   
. לא ישוחרר על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, מי שנגזר עליו עונש מאסר בשל ביצוע עבירה של רצח, רצח בנסיבות מחמירות או ניסיון לרצח שבית המשפט קבע לגביה בפסק דינו, לפי סעיף 37, שהיא מעשה טרור, או מי שוועדת שחרורים מיוחדת לפי סעיף 33(א) לחוק האמור, מצאה על יסוד פסק הדין בעניינו כי עבר עבירה כאמור שהיא מעשה טרור לפני תחילתו של חוק זה.
41.   
לעניין סעיף 13(א)(1) לחוק העונשין, יראו עבירה לפי סעיפים 20, 21, 22, 29, 30 או 31, שהיא עבירת חוץ כהגדרתה בסעיף 7(ב) לחוק האמור, שנעברה בידי חבר בארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' ויש לארגון זיקה לישראל, או בקשר לארגון טרור מוכרז כאמור, כעבירה נגד ביטחון המדינה.
42.   
(א) על אף האמור בסעיף 10א(א) לפקודת הראיות, בדונו בהליך פלילי בעבירת טרור, רשאי בית המשפט לקבל אמרה כאמור באותו סעיף אף אם נותן האמרה אינו עד, אם שוכנע כי מנסיבות העניין עולה שלא ניתן להביא את נותן האמרה לבית המשפט משום שיצא למדינה או לאזור המנויים בסעיף לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, לשטחי המועצה הפלסטינית, לאזור חבל עזה או למדינה או לאזור אחרים המנויים בתוספת הראשונה, או שהוא שוהה במקום כאמור; בסעיף זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" - כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה ושומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק.
(ב) על אמרה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 10א(ג) לפקודת הראיות.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין.
(ד) לא יורשע אדם על סמך אמרה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א), ואולם אמרה כאמור עשויה לשמש תוספת ראייתית לראיות התביעה, ובלבד שלא תשמש סיוע לראיות התביעה.
43.   
לעניין סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה בעבירת טרור תושב מקום המנוי בסעיף 42(א), חזקה שאי–אפשר יהיה לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת.
44.   
45.   
שינויים בתחולת חוק המעצרים על עצור בעבירת ביטחון חמורה
הוראות חוק המעצרים יחולו על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון חמורה (בפרק זה - עצור בעבירת ביטחון חמורה), בשינויים המפורטים בפרק זה.
46.   
(א) על אף האמור בסעיפים 17(ג) ו–29(א) לחוק המעצרים, ובלי לגרוע מהוראות סעיף 30 לאותו חוק -
(1) קצין ממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון חמורה לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה - להשהות את הבאת העצור לפני שופט לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מתחילת המעצר;
(2) קצין ממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובאישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון חמורה לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם - להשהות את הבאת העצור לפני שופט לתקופה נוספת על התקופה האמורה בפסקה (1), שלא תעלה על 24 שעות;
(3) בית משפט רשאי, במקרים חריגים, לבקשת ראש שירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון חמורה לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם - להורות על השהיית הבאתו של העצור לפני שופט לתקופה נוספת על התקופות האמורות בפסקאות (1) ו–(2), שלא תעלה על 24 שעות; דיון לפי פסקה זו יתקיים שלא בנוכחות העצור.
(ב) השהה קצין ממונה או בית משפט הבאת עצור בעבירת ביטחון חמורה לפני שופט, לפי הוראות סעיף קטן (א), יתעד בית המשפט, בכתב, את המועד שבו הובא העצור לפני שופט.
(ג) בסעיף זה, "קצין ממונה" - כל אחד מאלה:
(1) הקצין הממונה כמשמעותו בסעיף 25 לחוק המעצרים;
(2) ראש צוות חוקרים בשירות הביטחון הכללי
47.   
(1) סעיף קטן (א) ייקרא כך:
"(א) על אף הוראת סעיף 13(א)(3) סיפה, ציווה שופט על מעצרו של חשוד בנוכחותו, לא תעלה תקופת המעצר על 20 ימים ובלבד ששופט לא יצווה על מעצר לתקופה העולה על 15 ימים, אלא אם כן שוכנע כי אם לא יוחזק העצור במעצר לצורך המשך החקירה קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; שופט רשאי להאריך, מעת לעת, מעצר של חשוד כאמור לתקופות שלא יעלו על 15 ימים, כל אחת.";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "30 ימים" יקראו "35 ימים.
48.   
על אף האמור בסעיף 16(2) לחוק המעצרים, לעניין נוכחותו של עצור בעבירת ביטחון חמורה בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור בסעיף 47, ציווה בית המשפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ–20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט העליון, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, שהוגשה בכתב בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהיה לתקופות נוספות שלא יעלו על 72 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 144 שעות, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצרה מביניהן.
49.   
(א) לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, בהחלטה הנוגעת למעצרו של חשוד בעבירת ביטחון חמורה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה לבקשה כאמור באותו סעיף; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור.
(ב) על אף האמור בסעיף 57 לחוק המעצרים, קבע בית המשפט כי התקיימה עילה כאמור בסעיף 52 לחוק המעצרים, רשאי הוא, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.
50.   
ערר על החלטת בית משפט בנוגע לעצור בעבירת ביטחון חמורה
(א) (1) על אף האמור בסעיף 53(ג) לחוק המעצרים, ערר על החלטת בית משפט לפי סעיף 53(א) לחוק המעצרים, וכן בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט בערר כאמור לפי סעיף 53(א1)(1) לאותו חוק, בעניין הנוגע למעצרו של עצור בעבירת ביטחון חמורה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגשו לבית המשפט בתוך 30 שעות ממועד מתן החלטת בית המשפט; ואולם רשאי בית המשפט, בעת שהורה על מעצרו של עצור בעבירת ביטחון חמורה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור; בית המשפט יקיים את הדיון בערר לפי סעיף 53(א) או (א1) לחוק המעצרים בתוך 24 שעות מהמועד שבו הוגשו הערר או הבקשה למתן רשות לערור, לפי העניין, לבית המשפט; הגשת ערר או בקשה למתן רשות לערור לפי פסקה זו, בתקופה הקבועה בה, תהיה במזכירות בית המשפט או בדרך אחרת לפי נוהל שיקבע מנהל בתי המשפט.
(2) על אף האמור בפסקה (1), שבתות וחגים לא יובאו במניין השעות; דיון שעל בית המשפט לקיימו במוצאי שבת או חג, רשאי בית המשפט לקיימו בתוך שש שעות מעת צאת השבת או החג; לעניין זה, "חג" - כהגדרתו בסעיף 29 לחוק המעצרים.
(ב) על אף האמור בסעיף 57 לחוק המעצרים, בית המשפט הדן בערר כאמור בסעיף קטן (א) רשאי, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי דיון בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.
51.   
(ב) הוראות סעיף 15(ג) עד ) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בשאלת נוכחות העצור בהליכים לפי סעיפים 48 עד 50, ורשאי בית המשפט, בדיון כאמור, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות העצור או סניגורו, אם שוכנע שהדבר נדרש כדי למנוע פגיעה בביטחון המדינה או סיכול החקירה.
(ג) דיון שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון חמורה לפי סעיפים 48, 49(ב) או 50(ב), יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור, ואם אינו מיוצג - ימנה לו השופט סניגור; נעדר סניגורו של העצור מהדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סניגור לצורך הדיון כאמור, בלבד, ורשאי הוא להורות על הארכת תקופת המעצר כאמור בסעיף 48 לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות העניין עד שסניגור יהיה נוכח בדיון.
(ד) החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון חמורה לפי סעיפים 48, 49(ב) או 50(ב), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם.
(ה) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף 49(א), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה.
52.   
(א) על אף האמור בסעיף 34 לחוק המעצרים ובלי לגרוע מהוראות סעיף 35 לחוק האמור, מצא הממונה כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים בעבירת ביטחון חמורה והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, רשאי הוא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור עם יותר מעצור אחד; הממונה ימסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין ;

לעניין זה -
"הממונה" - כל אחד מאלה:
(1) ראש מחלקת חוקרים בשירות הביטחון הכללי, שראש שירות הביטחון הכללי הסמיכו לכך;
(2) קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שהמפקח הכללי במשטרת ישראל
הסמיכו לכך;
"עורך דין אחד" - לרבות עורך דין אחר ממשרדו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מניעת פגישה כאמור באותו סעיף קטן לתקופה העולה על 30 ימים תהיה באישור היועץ המשפטי לממשלה.
(ג) הוראות סעיף 35(ה) עד ) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה לפי סעיף זה; לעניין זה, רשאי לערור גם עורך הדין שפגישתו עם העצור נמנעה לפי סעיף זה.
53.   
(1) הוראות סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בחוק זה - פקודת הסמים), לא יחולו לגבי ניהול הרכוש המחולט ושימוש בו;
(2) הוראות סעיף 36ג(א) לפקודת הסמים יחולו רק על טוען לזכות ברכוש שאינו ארגון טרור;
(3) על אף האמור בסעיף 36ג(ג) לפקודת הסמים, בית המשפט רשאי לצוות על חילוטם של מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
54.   
55.   
56.   
57.   
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הביטחון רשאי לתפוס רכוש כאמור אם פרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר שהוא הסמיכו לכך הודיע כי לא ניתן לחלט את הרכוש בהליך פלילי, אף ששוכנע בדבר הקשר שבין הרכוש לעבירה, בשל אחד מאלה:
(1) אי–קבילות הראיות בדבר הקשר בין הרכוש לעבירה או חסיונן;
(2) אין מקום להגיש כתב אישום בשל העבירה משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, או שעל אף קיומן של ראיות משמעותיות הן לא מגבשות תשתית מספקת ברמה הפלילית להגשת כתב אישום בשל העבירה.
(ג) הודיע פרקליט כאמור בסעיף קטן (ב), ישובו לחול על צו התפיסה המינהלי הוראות סעיף 58 במקום הוראות פקודת מעצר וחיפוש.
58.   
59.   
60.   
על תפיסה וחילוט של רכוש לפי סימן זה יחולו הוראות סעיף 36ג לפקודת הסמים, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף 53(2) ו–(3).
61.   
62.   
(ב) (1) לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) או לשוטר יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות הנתונות לשוטר לשם ביצוע צו חיפוש כאמור בסעיף 24(א)(1) לפקודת מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים 26 עד 29 , 45 ו– 46 של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע הצו כאמור, בשינויים המחויבים.
(2) לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי סעיפים 174, 177, 184 ו–185 לפקודת המכס, ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חל צו התפיסה המינהלי, כטובין שיבואם או יצואם נאסר.
(ג) הוראות סעיפים 26 עד 29, 32, 32א, 45 ו–46 לפקודת המעצר והחיפוש יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי; לא הוציא שר הביטחון צו תפיסה מינהלי בתוך חודש מיום התפיסה, יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס, ואולם השר רשאי להאריך את התקופה האמורה ב–15 ימים נוספים, מטעמים מיוחדים.
(ד) (1) נוכח מי שמבצע צו תפיסה מינהלי, בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתפסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו או היה לו יסוד סביר להניח כי קיים רכוש נוסף שהוא רכוש של ארגון הטרור או רכוש הקשור לעבירה, ואשר לא פורט בצו, ולא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל צו מתוקן לפי סעיף 63, רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף.
(2) הודעה על תפיסה לפי פסקה (1) תימסר לשר הביטחון בתוך 72 שעות ממועד ביצוע התפיסה.
(3) לא הוציא שר הביטחון צו מתוקן כאמור בסעיף 63 לגבי הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף שנתפס לפי פסקה (1), בתוך שבועיים ממועד תפיסתו, יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס.
63.   
64.   
65.   
66.   
67.   
(א) סמכות לתפיסת רכוש לפי תקנה 74 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, בעניין רכוש שהוא רכוש הקשור לארגון טרור או לעבירת טרור, תהיה נתונה רק לגבי רכוש שניתן לתפוס או לחלט לפי הוראות פרק זה; ואולם רכוש שנתפס לפי תקנה 74 לתקנות האמורות לא יוחרם לפי הוראות אותה תקנה, ויחולו לעניין חילוטו הוראות פרק זה.
(ב) (1) נתפס רכוש כאמור בסעיף קטן (א), ולא הוציא שר הביטחון צו תפיסה מינהלי בתוך חודש ימים מיום התפיסה, יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס, ואולם השר רשאי להאריך את התקופה האמורה ב–15 ימים נוספים, מטעמים מיוחדים.
(2) נחקר אדם באזהרה כאמור בסעיף 57, יחולו לגבי המשך ההחזקה ברכוש הוראות אותו סעיף.
68.   
69.   
70.   
70א.   
(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשוטר לפי כל דין.
70ב.   
71.   
72.   73   93.   
הפרת צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום
94.   
95.   

[תיקון התשפ"ד (מס' 2)]
(א) הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של חוק איסור הלבנת הון כאמור בסעיפים 7, 8א או 8ב לאותו חוק יהיו נתונות להם גם לשם אכיפת הוראות סעיפים 31 עד 36 לחוק זה, וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או גוף, כאמור בסעיפים 7, 8א או 8ב לחוק האמור, הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים ופרטי הזיהוי של מי שהוכרז עליהם לפי סעיפים 3 או 11 שהם פעילי טרור.
(ב) דיווחים שיתקבלו לפי סעיף זה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יישמרו במאגר המידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון; העברת מידע שהתקבל לפי סעיף זה או לשם אכיפת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), ממאגר המידע, תיעשה לפי הוראות החוק האמור; הוראות סעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון שעניינן חובת סודיות ואיסור גילוי מידע ושימוש בו שלא לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון, יחולו גם על אדם שהגיע אליו מידע שהתקבל לפי סעיף זה.
(ג) אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, שמונה לפי סעיף 8 לחוק האמור, או אחראי למילוי חובות בתאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, שמונה לפי סעיף 8א(ו) לחוק האמור, יפעל גם לקיום החובות שיוטלו בצווים לפי סעיף קטן (א) על התאגיד או הגוף האמור ולהדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין.
(ד) המפקחים שמונו לפי סעיף 11יד לחוק איסור הלבנת הון יפקחו גם על ביצוע הוראות צווים לפי סעיף קטן (א), שעניינן חובות תאגיד בנקאי, גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק האמור וסוחר באבנים יקרות, ולשם כך יהיו נתונות להם הסמכויות שלפי החוק האמור ויחולו הוראות פרק ד'2 לחוק האמור.
(ה) הוראות סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות לפי החוק האמור, יחולו גם לעניין הפרת הוראות צווים לפי סעיף קטן (א); הסמכויות הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק איסור הלבנת הון יהיו נתונות לה גם לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולעניין עיצום כספי יחולו ההוראות לפי פרק ה' לחוק האמור.
(ו) הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה ושולם העיצום, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 36 בשל אותו מעשה שבשלו הוטל העיצום הכספי.
(ז) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו לפי סעיף קטן (א), לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד, אף אם המעשה מהווה הפרה גם של צו לפי חוק איסור הלבנת הון.
96.   
97.   
(3) הדרך והמועד להגשת בקשה לביטול הכרזה, וכן אופן קיום הביקורת התקופתית על הכרזה לפי סימן ב' לפרק ב';
(4) צווי תפיסה מינהליים או צווי חילוט לפי פרק ה'; תקנות לעניין ביצוע צווים כאמור יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
(ה) (1) תקנות לפי חוק זה, למעט צווים בעניין הכרזות על ארגון טרור או על פעיל טרור לפי פרק ב', יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(2) על אף האמור בפסקה (1), תקנות לפי פרק ו' יותקנו באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
98.   
(ב)3 שר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.
99.   
(ג) שופט ציווה על מעצרו של עצור בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 17(א) לחוק המעצרים כנוסחו כפי שהוא מוחל בסעיף 47 לחוק זה, לרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר כאמור בסעיף 17(ב) לחוק המעצרים כפי שהוא מוחל בסעיף האמור ולרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר לתקופה העולה על 15 ימים;
(ד) בית המשפט העליון האריך את מעצרו של עצור בעבירת ביטחון שלא בנוכחות העצור לפי הוראות סעיף 48, לרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר;
(ה) בית המשפט הורה על קיום דיון לפי הוראות סעיף 49(ב) או 50(ב);
(ו) מונה לעצור סניגור לפי הוראות סעיף 51(ג);
(ז) בית המשפט הורה שלא להביא את החלטתו לידיעת העצור לפי הוראות סעיף 51(ד) והמועד שבו הובאה לידיעת העצור החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחותו כאמור בסעיף האמור;
(ח) הופעלה יותר מסמכות אחת מהסמכויות לפי הוראות סעיפים 46(א)(2) ו–(3), 47, 48, 49(ב) או 50(ב), וסעיף 35 לחוק המעצרים, וכן את פירוט הסמכויות שהופעלו.
(ב)4 שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ב-1 ביוני וב-1 בדצמבר בכל שנה, על אופן יישום הוראות סעיף 24(ג1), על מספר החקירות שנפתחו בחשד לביצוע עבירה לפי סעיף 24(ג1), מספר העצורים בשל חשד כאמור, מספר כתבי האישום שהוגשו בשל אותה עבירה, ותוצאות ההליכים הפליליים האמורים, בששת החודשים שקדמו למועד הדיווח, בפילוח לפי ארגון הטרור שפרסומיו נצרכו.
100.   
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של ביטול תקנות 84, 85 ו–120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כאמור בסעיף 76 לחוק זה, ביום ג' באדר התשע"ז (1 במרס 2017), ואולם העמדה לדין בעבירה שנעברה לאחר יום התחילה או הפעלת סמכות אחרת לפי תקנות 84, 85 או 120 לתקנות ההגנה שעת חירום), 1945, בתקופה שבין יום התחילה ליום ביטולן, טעונה אישור של היועץ המשפטי לממשלה או של פרקליט המדינה; הסמכות לתת אישור כאמור אינה ניתנת לאצילה.
101.   
(א) חבר בני אדם שהוכרז, לפני יום התחילה, שהוא ארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948 (בסעיף זה - פקודת מניעת טרור) או שהוא התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה שעת חירום), 1945, יראו אותו כאילו הכריזו עליו בהכרזה קבועה שהוא ארגון טרור לפי סעיף 6 לחוק זה.
(ב) חבר בני אדם שהוכרז, לפני יום התחילה, שהוא ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (בסעיף זה - חוק איסור מימון טרור), יראו אותו כאילו הכריזו עליו שהוא ארגון טרור לפי סעיף 11(א) לחוק זה.
(ג) אדם שהוכרז, לפני יום התחילה, שהוא פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, יראו אותו כאילו הכריזו עליו שהוא פעיל טרור לפי סעיף 11(א)(2) או (3)(ג) לחוק זה.
(ד) על רכוש שנתפס, חולט או הוחרם ערב יום התחילה יחול הדין שחל ערב יום התחילה.
(ה) העבירות המנויות להלן, שנעברו ערב יום התחילה, יראו אותן כעבירת טרור חמורה:
(1) עבירה לפי סעיפים 2 או 3 לפקודת מניעת טרור;
(2) עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור;
(3) עבירה לפי תקנות 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
(4) לעניין הוראות פרק ד' - גם עבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006.

(תיקון התשפ"ד)
(סעיף 24(ג1))
(1) ארגון דאעש ("המדינה האסלאמית", "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה", "הח'ליפות האסלאמית", "אלקאעדה עיראק", "ISIL " ,"ISIS " "ISLAMIC " STATE "") כהגדרתו בהכרזה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, מיום ט"ו בחשוון התשע"ו (29 באוקטובר 2015);
(2) ארגון החמאס (חרכת מקאומה איסלאמיה) כהגדרתו בהכרזה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, מיום י"ט בסיוון התשמ"ט (22 ביוני 1989).
 
בנימין נתניהו ראש הממשלה
 
איילת שקד שרת המשפטים
ראובן ריבלין נשיא המדינה
 
יולי יואל אדלשטיין יושב ראש הכנסת
 
[1.] ס"ח 2556, התשע"ו (23.6.2016), עמ' 898. הצ"ח - ממשלה 949, התשע"ה, עמ' 1067, הצ"ח - ממשלה 967, התשע"ו, עמ' 126, הצ"ח - ממשלה 782, התשע"ג, עמ' 992.
תיקונים:ס"ח 2690, התשע"ח (14.2.2018), עמ' 160. הצ"ח - ממשלה 1158, התשע"ח, עמ' 6;
ס"ח 2694, התשע"ח (22.2.2018), עמ' 194 [התשע"ח (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 748, התשע"ח, עמ' 56;
ס"ח 2707, התשע"ח (13.3.2018), עמ' 292 [התשע"ח (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 1201, התשע"ח, עמ' 672;
ס"ח 2769, התשע"ט (2.1.2019), עמ' 110. הצ"ח - כנסת 821, התשע"ט, עמ' 48;
ס"ח 2779, התשע"ט (10.1.2019), עמ' 233 [התשע"ט (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 972, התשע"ו, עמ' 166;
ס"ח 2780, התשע"ט (10.1.2019), עמ' 243 [התשע"ט (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 1183, התשע"ח, עמ' 192;
ס"ח 3016, התשפ"ג (9.2.2023), עמ' 24. הצ"ח - כנסת 945, התשפ"ג, עמ' 16;
ס"ח 3083, התשפ"ג (3.8.2023), עמ' 666 [התשפ"ג (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 970, התשפ"ג, עמ' 120;
ס"ח 3110, התשפ"ד (12.11.2023), עמ' 112. הצ"ח - ממשלה 1664, התשפ"ד, עמ' 52;
ס"ח 3113, התשפ"ד (14.11.2023), עמ' 120 [התשפ"ד (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1668, התשפ"ד, עמ' 72.
[2.] ס"ק 24(ג1) חל במשך שנתיים מיום 12.11.23 (תיקון התשפ"ד).
[3.] הסימון (א) והוספת ס"ק 98(ב) חלים במשך שנתיים מיום 12.11.23 (תיקון התשפ"ד).
[4.] הסימון (א) והוספת ס"ק 99(ב) חל במשך שנתיים מיום 12.11.23 (תיקון התשפ"ד).
[5.] התוספת השנייה חלה למשך שנתיים מיום 12.11.23 (תיקון התשפ"ד).

מפת מסמך

פרק א': מטרה ופרשנות
1. מטרה
2. הגדרות ופרשנות
פרק ב': הכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור
סימן א': הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור ועל אדם זר כפעיל טרור
2א. הגדרות - סימן א'
3. הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור ועל אדם זר כפעיל טרור
4. הכרזה זמנית
5. זכות שימוע
6. הכרזה קבועה
7. ביטול הכרזה על ארגון טרור ועל אדם זר כפעיל טרור
8. זכות עיון לשם שימוע או לשם בקשה לביטול הכרזה
9. מידע חסוי
סימן ב': הכרזה על ארגון טרור או פעיל טרור, בשל הכרזה מחוץ לישראל
10. הגדרות - סימן ב'
11. הכרזת ועדת שרים על ארגון טרור או על פעיל טרור, בשל הכרזה מחוץ לישראל
12. ביקורת תקופתית
13. ביטול הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור
סימן ג': הוראות כלליות
14. מינוי הוועדה המייעצת ותפקידיה
15. איסור ניגוד עניינים
16. דיוני הוועדה המייעצת
17. תוקף הכרזה על ארגון טרור
18. פרסום
19. ייחוד הליך ביטול הכרזה
פרק ג': עונשין
סימן א': עבירות
20. עמידה בראש ארגון טרור
21. מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור
22. חברות בארגון טרור וגיוס חברים
23. מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור
24. גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור
25. מתן אמצעים לביצוע מעשה טרור
26. אי–מניעת מעשה טרור
27. איום בביצוע מעשה טרור
28. הכנה לביצוע מעשה טרור
29. אימונים או הדרכה למטרות טרור
30. פעולה או עסקה בנשק, בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור
31. איסור פעולה ברכוש למטרות טרור
32. איסור פעולה ברכוש טרור
33. חובת דיווח על רכוש טרור
34. חובת דיווח על רכוש של ארגון טרור מוכרז
35. פטור מאחריות והגבלות על גילוי ודיווח
36. הפרת חובות דיווח
סימן ב': החמרת ענישה
37. החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור
38. ענישה בשל קשר וסיוע לעבירה שהיא מעשה טרור
39. מעשה טרור המוני
40. קציבת עונש מאסר עולם
40א מניעת שחרור על-תנאי ממאסר של מי שהורשע ברצח או בניסיון לרצח
סימן ג': תחולה וראיות
41. תחולת דיני העונשין על עבירת טרור שהיא עבירת חוץ
42. אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור
43. עדות מוקדמת בעבירת טרור
44. התיישנות בעבירות טרור
פרק ד': עצור בעבירת ביטחון חמורה - הוראות מיוחדות
45. שינויים בתחולת חוק המעצרים על עצור בעבירת ביטחון חמורה
46. השהיה של הבאת עצור בעבירת ביטחון חמורה לפני שופט
47. מעצר לפני הגשת כתב אישום
48. הארכת מעצר שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון חמורה
49. עיון חוזר בהחלטת בית משפט בנוגע לעצור בעבירות ביטחון חמורה
50. ערר על החלטת בית משפט בנוגע לעצור בעבירת ביטחון חמורה
51. הארכת מעצר, ערר ועיון חוזר - הוראות כלליות
52. מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה
פרק ה': חילוט שיפוטי וחילוט מינהלי
סימן א': חילוט שיפוטי בהליך פלילי
53. חילוט רכוש לאחר הרשעה בעבירת טרור
54. חילוט רכוש של ארגון טרור לאחר הרשעה בניהול ארגון טרור
55. חילוט רכוש שהתגלה לאחר מתן גזר הדין
סימן ב': תפיסה וחילוט מינהליים
56. צו תפיסה מינהלי
57. הגבלת התפיסה המינהלית בהתקיים הליך פלילי
58. תקופת תוקפו של צו תפיסה מינהלי
59. תוכנו של צו תפיסה מינהלי
60. סייג לתפיסה
61. שימוע לאחר תפיסה
62. ביצוע צו תפיסה מינהלי
63. תיקון צו תפיסה מינהלי
64. ביקורת שיפוטית- מינהלית מורחבת
65. סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות
66. חילוט רכוש שנתפס
67. תפיסת רכוש לפי תקנות ההגנה
סימן ג': ניהול רכוש שנתפס או חולט
68. ניהול רכוש
פרק ו': צווים למניעה או להגבלה של פעולות
69. צו למניעת פעילות של ארגון טרור
70. צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור
70א. צו הגבלה לעניין לוויית מפגע
70ב. צו לעיכוב מסירת גופת מפגע
71. הוראות לגבי עתירה בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום
72. הפרת צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום
73 הפרת צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום
93. הפרת צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום
פרק ז': תיקוני חקיקה
פרק ח': הוראות שונות
94. אצילת סמכויות
95. תחולת חוק איסור הלבנת הון
96. שמירת דינים
97. ביצוע ותקנות
98. שינוי התוספות
99. דיווח לכנסת
100. תחילה
101. תחולה והוראות מעבר
תוספת ראשונה
תוספת שנייה5