(1) פינוי ישראלים ונכסיהם מחבל עזה ומשטח בצפון השומרון, בהתאם להחלטות הממשלה;

(2) מתן פיצויים הוגנים וראויים, בנסיבותיו המיוחדות של הענין, מאוצר המדינה, לזכאים לכך לפי חוק זה;

(3) סיוע לזכאים לכך לפי חוק זה בתהליך הפינוי ובמעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים;

(4) העתקת מקומות מגורים של קבוצות מתיישבים והעתקת אגודות שיתופיות התיישבותיות למקומות חלופיים, לפי הוראות חוק זה.

(ב) לשם קביעת מקום מרכז חייו של תובע לענין חוק זה, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם, בין השאר:

(1) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

(2) חברותו באגודה שיתופית התיישבותית או באגודות שיתופיות אחרות של יישוב מפונה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיפים 23 עד 27 ו-30(ב) לא יחולו על השטח בצפון השומרון המסומן במפה שבתוספת הראשונה.

(ג) הוראות סעיף 28 לא יחולו על השטח בצפון השומרון המסומן במפה שבתוספת הראשונה, בכל הנוגע לזכויות האמורות באותו סעיף שהתגבשו מיום פרסום חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג-2023, או לאחריו.

(ב) המינהלה אחראית על ביצוע הוראות חוק זה, למעט הוראות שביצוען מוטל על כוחות הביטחון או על רשות אחרת לפי חוק זה, ולשם כך יהיו לה, בין השאר, התפקידים והסמכויות המפורטים להלן:

(1) לשלם לזכאים את הפיצויים שייקבעו להם לפי חוק זה, בהתאם למנגנוני התשלומים הקבועים לפי חוק זה;

(2) לקבל, לאסוף, לבדוק ולאמת כל מידע ומסמכים הדרושים לשם בירור תביעות וקביעת זכאות לפיצויים לפי חוק זה, היקף הזכאות וסכומי הפיצויים, וכן לדרוש מכל אדם, לרבות תובע, ומכל רשות, למסור לה מידע ומסמכים כאמור, והכל - בכפוף לכל דין;

(3) ליזום עריכת חוות דעת, הערכות ושמאויות, ובלבד ששמאות בעניני מקרקעין תתבצע בידי השמאי הממשלתי הראשי;

(4) לערוך הסכמים עם תובעים בענין הפיצויים, הטעונים אישור ועדת זכאות או הוועדה המיוחדת;

(5) להיכנס בכל עת סבירה, לאחר הודעה מתאימה בנסיבות הענין, לכל נכס בשטח מפונה, לצורך בירור עובדות, רישום מצאי ועריכת מדידות ובדיקות אחרות, ואולם אין להיכנס למקום המשמש לבית מגורים בלבד אם המחזיק מתנגד לכך;

(6) לקבל חזקה במקרקעין בשטח מפונה, שפונו, עד תום תקופת הפינוי או עד למועד מוקדם יותר שעליו תחליט הממשלה;

(7) לארגן פינוי של מיטלטלין, בין בעצמה ובין באמצעות אחר;

(8) להנחות את רשויות המדינה, למעט כוחות הביטחון, בכל הקשור לפעילותן בשטח מפונה, ולהוצאת נכסים ממנו;

(9) לתת למפונים סיוע וייעוץ מיוחדים בכל הקשור לפינוי, לרבות סיוע נפשי וסיוע בתחום הרווחה, במהלך כל תקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים;

(10) לתאם בין רשויות המדינה, וכן בין רשויות המדינה לבין רשויות מקומיות וגופים אחרים, בכל הקשור לסיוע למפונים בתקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים, לרבות לענין העתקת מקומות המגורים של קבוצות מתיישבים, והעתקת אגודות שיתופיות התיישבותיות ומוסדות ציבור, כאמור בחוק זה;

(11) לטפל בפניות של המועצה האזורית שומרון הנובעות מהפינוי;

(12) לבצע כל פעולה אחרת שהממשלה הטילה על המינהלה לצורך ביצוע חוק זה.

(ב) המנהל אחראי על ביצוע תפקידי המינהלה לפי חוק זה, באמצעות עובדי המינהלה ובאמצעות נותני שירותים שעמם נחתמו הסכמים לפי הוראות סעיף 8.

(ג) המנהל מוסמך לדון ולהחליט בכל ענין שדרושה בו החלטה או הנחיה של המינהלה לפי הוראות חוק זה, למעט ענינים שבהם ניתנה הסמכות לגוף אחר.

(ב) המשנה יהיה ממלא מקום המנהל וימלא את תפקידי המנהל בהעדרו, ומוקנות לו לשם כך סמכויות המנהל כאמור בסעיף 5.

(ג) המנהל רשאי, באישור ראש הממשלה, לאצול מסמכויותיו למשנה או לסגן המנהל.

(ב) חדלה המינהלה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש הממשלה להסמיך גורם אחר לבצע תפקיד מתפקידיה שביצועו טרם הושלם ולתת הוראות נוספות הדרושות לשם כך, וכן רשאי הוא לתת הוראות בענין המידע שנאגר ברשות המינהלה.

(ב) ועדת זכאות תהיה בת ארבעה חברים והם:

(1) עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;

(2) המנהל או נציגו שהוא עובד המינהלה;

(3) חשב המינהלה או נציגו;

(4) נציג ציבור בעל ניסיון מתאים, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש המועצה האזורית שומרון, או עם ראש המועצה האזורית חוף עזה או עם שניהם.

(ג) שר המשפטים ימנה אחד מבין יושבי הראש שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1) להיות ראש ועדות הזכאות.

(1) לקבוע את זכאותו של תובע לפיצויים ואת היקף הזכאות לפי הוראות חוק זה;

(2) לקבוע את סכומי הפיצויים המגיעים לתובע לפי הוראות חוק זה;

(3) לאשר, לפני קביעת סכומי הפיצויים כאמור בפסקה (2), מטעמים שיירשמו, מתן תשלומים לתובע על חשבון הפיצויים;

(4) לבדוק ולאשר הסכמים שערכה המינהלה עם תובעים בענין הפיצויים.

(ב) המנהל רשאי לתת הוראות בדבר דרך הגשת התביעה והראיות שיש לצרפן כאמור בסעיף קטן (א), לרבות שאלונים וטפסים שעל התובע למלא; הוראות כאמור יעמדו לעיון הציבור בדרך שהורה המנהל, והודעה בדבר מתן ההוראות והדרך לעיון בהן תפורסם ברשומות.

(ג) לתביעה יצורפו הודעות, בקשות, תצהירים, ומסמכים הנדרשים לפי הוראות פרק ו'.

(ד) התביעה תיתמך בתצהיר המאמת את העובדות הכלולות בה; התובע רשאי לצרף לתביעה כל מסמך ותצהיר נוסף שיש בהם לדעתו כדי לתמוך בתביעה.

(ב) לבקשת תובע, רשאי בית משפט השלום בירושלים, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן למינהלה הזדמנות להשיב לבקשה, להתיר לתובע להגיש את תביעתו אף אם חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתנאים שיקבע; לענין ערעור, דין החלטת בית המשפט לפי סעיף זה כדין החלטת בית המשפט בערעור כאמור בסעיף 18.

(ב) ועדת זכאות רשאית לבקש מידע, מסמכים וחוות דעת מאת גופים ורשויות, אם הדבר דרוש לה לצורך בירור התביעה.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות המינהלה לפי סעיף 4(ב).

(ב) ועדת זכאות לא תהיה קשורה בסדרי הדין ובדיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט, פרט לדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(ג) המנין החוקי בישיבות ועדת זכאות יהיה רוב חברי הועדה.

(ד) החלטות ועדת זכאות יתקבלו ברוב דעות חברי הועדה; באין רוב לדעה אחת, תכריע דעת יושב ראש הועדה.

(ה) לועדת זכאות יהיו סמכויות לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.

(ו) ועדת זכאות רשאית לדון ולהחליט בתביעה על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם לבקשת התובע תיתן לו הועדה הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה.

(ז) ועדת זכאות רשאית להסתמך על מידע, מסמכים, חוות דעת, הערכות ושמאויות שנתקבלו כאמור בסעיפים 4(ב)(2) ו–(3) ו–14, נוסף על אלה שהוגשו על ידי התובע, ובלבד שתיתן לתובע הזדמנות לעיין בהם ולטעון את טענותיו לגביהם, בדרך שתורה.

(ח) לא מסר התובע בתוך זמן סביר מידע או מסמכים שברשותו או שבשליטתו, ושנדרש למסרם לפי סעיפים 4(ב)(2) או 14(א) או הפריע בדרך אחרת לבירור התביעה, רשאית ועדת זכאות להחליט על יסוד ממצאים והנחות שקבעה, לפי שיקול דעתה והחומר שלפניה.

(ב) החלטת ועדת זכאות תינתן לא יאוחר מתום 60 ימים מן המועד שבו הומצאו לה כל הראיות הדרושות להנחת דעתה למתן החלטה, והושלמה שמיעת הראיות והטיעונים כאמור בסעיף 15.

(ג) ההחלטה תישלח לתובע בדואר רשום למען להמצאת מסמכים שציין בתביעתו.

(ד) תמצית של ההחלטה תפורסם בהתאם להנחיות ראש ועדות הזכאות, בהשמטת פרטים מזהים ונתונים אחרים שיש בהם משום פגיעה בפרטיות או בסודות מסחריים.

(ב) המשיבה בערעור תהיה ועדת הזכאות, והיא תיוצג בידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.

(ג) הוגש ערעור לפי סעיף קטן (א), תגיש המשיבה את תגובתה לבית המשפט בתוך 45 ימים מהיום שנמסר לה כתב הערעור, ותצרף את התביעה וכל נספחיה, בצירוף תיק הראיות שהיו לפניה, לרבות חוות דעת, תצהירים וסיכומים שהוגשו לה, או לשמאי הממשלתי הראשי, אם הוגשו, ופרוטוקול הדיון שהתקיים לפניה, אם התקיים.

(ד) בית המשפט לא יקבל ראיות נוספות, ולא ישמע עדויות, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ה) בכפוף לאמור בסעיף זה ולסדרי דין שנקבעו, ידון בית המשפט בערעור בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ו) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות פרט לדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), המועד לתשלום של סכום הפיצוי יהיה בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה של ועדת הזכאות, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) התגבשה הזכאות לפיצויים, כולה או חלקה, במועד מאוחר מהמועד שנקבע בסעיף קטן זה, יחול מועד התשלום של סכום הפיצוי, כולו או חלקו, בתוך 60 ימים מהמועד שבו התגבשה הזכאות לגביו;

(2) נקבעה בחוק זה הוראה אחרת לענין מועד התשלום.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נקבע כי סכום הפיצוי ישולם בתשלומים, תחליט ועדת הזכאות על מועד התשלום, ובלבד שמועד התשלום הראשון יהיה בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.

(ד) התשלום האחרון של סכום הפיצוי לא יפחת מ–25 אחוזים מסך כל הפיצויים, והוא לא ישולם אלא לאחר שהזכאי פינה את השטח המפונה ומסר את החזקה במקרקעין, להנחת דעתה של המינהלה.

(ה) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), במקרים המצדיקים זאת, רשאית ועדת הזכאות לקבוע, מטעמים שיירשמו, מועד אחר לתשלום שלא כאמור בסעיף זה.

(ו) סכומי הפיצויים שתקבע ועדת הזכאות יהיו צמודים למדד מיום החלטתה ועד למועדי התשלום בהתאם לסעיף זה, לפי הענין (בסעיף קטן זה - מועד התשלום); בשל איחור בתשלום מעבר למועד התשלום, תשולם ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, ממועד התשלום ועד למועד התשלום בפועל, והוראות החוק האמור יחולו לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ב) ראש הממשלה רשאי לקבוע, בצו, בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, יום שממנו ואילך תוגבל הכניסה לשטח שניתן לגביו צו לפי סעיף קטן (א).

(ב) המפקד יתיר כניסה לשטח מפונה ושהייה בו בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), לישראלי שמקום מגוריו הקבוע הוא באותו שטח; לענין זה יראו את מי שמסר את החזקה בנכס, כמי שמקום מגוריו הקבוע אינו בשטח המפונה.

(ג) המפקד רשאי, לפי שיקול דעתו, להתיר כניסה לשטח מפונה ושהייה בו בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), למי שמקום עבודתו או עסקו הוא באותו שטח, לספקי שירותים חיוניים, למי שנוכחותם בשטח נחוצה לרבות לצורכי הפינוי, ולאחרים שנוכחותם בשטח לא תפריע לפינוי.

(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמשרת בכוחות הביטחון ועל עובד או מתנדב של רשות כבאות או של מגן דוד אדום, שכניסתו לשטח או שהייתו בו היא לצורך מילוי תפקידו, ובהתאם להנחיות המפקד.

(ה) בסימן זה, "ישראלי" - לרבות מי שניתן לו רישיון ישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמשרת בכוחות הביטחון שכניסתו לשטח או שהייתו בו היא לצורך מילוי תפקידו.

(1) ישראלי הנכנס לשטח מפונה שהכניסה אליו הוגבלה בצו לפי סעיף 22(ב) או השוהה בו בלא היתר או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 23;

(2) ישראלי הנכנס לשטח מפונה אחרי יום הפינוי שנקבע בצו לפי סעיף 22(א) או השוהה בו בלא היתר או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 24.

(ב) (1) ישראלי שמקום מגוריו הוא בשטח מפונה ושהיה כאמור גם ביום הקובע, השוהה בשטח המפונה אחרי יום הפינוי שנקבע בצו לפי סעיף 22(א) בלא היתר או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 24, דינו - מאסר שישה חודשים;

(2) סעיף קטן זה לא יחול על ישראלי שמקום מגוריו הוא בשטח מפונה, השוהה בשטח לאחר שנכנס אליו בניגוד להוראות סעיף 24.

(ג) העובר עבירה כאמור בסעיפים 273, 274 או 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), כלפי איש כוחות הביטחון כהגדרתם בחוק זה או כלפי מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה והפועל לביצועו, דינו - כאמור באותם סעיפים.

(ד) הסמכות לדון אדם בעבירה לפי סעיף זה תהיה בידי בית המשפט בישראל שאזור שיפוטו נמצא קרוב למקום שבו נעברה העבירה או בבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של הנאשם; היה הנאשם עצור בעת הגשת כתב האישום נגדו - תהיה הסמכות גם בידי בית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא מקום המעצר; לענין זה יחולו הוראות סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשינויים המחויבים.

(ה) הוראת סעיף 9(ב) לחוק העונשין לא תחול לענין העמדה לדין לפי סעיף זה.

(ו) על אף האמור בסעיף 13 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה להורות כי קטינים החשודים בביצוע עבירות לפי סעיף זה, יוחזקו במעצר, או יוחזקו בתחנת משטרה לצורך חקירה בלבד, יחד עם בגירים החשודים בביצוע עבירות כאמור, והכל אם ניתנה לכך הסכמתם של הקטינים ואם אין בכך כדי לסכן את שלומם; המפקח הכללי של המשטרה או קצין משטרה שהוא הסמיך לכך יקבע נהלים לענין סעיף זה, שיונחו על שולחן ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לידיעתה.

(ב) כל הסכם שענינו זכות לגבי מקרקעין, מכל סוג שהוא בשטח מפונה, בין ישראלי או גוף כאמור בסעיף קטן (א) לבין הממונה, המדינה או מי מטעמם, בטל החל ביום הפינוי, אם לא בוטל קודם לכן בהסכם בין הצדדים.

(ג) החל ביום כאמור בסעיף קטן (א), לא תהא כל זכות לממש שעבוד או עיקול שהוטלו על זכות כאמור בו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המדינה רשאית לפנות מיטלטלין הנחזים כמיטלטלין שהיו בהחזקתו של ישראלי, כהגדרתו בסעיף 23, או של תאגיד ישראלי, שנמצאים בשטח מפונה לאחר יום הפינוי; פינתה המדינה מיטלטלין כאמור בסעיף זה, תעשה זאת תוך נקיטת אמצעי זהירות ראויים.

(ג) המדינה לא תישא באחריות לאבדן מיטלטלין כאמור בסעיף זה או לנזק שנגרם להם, בין אם פינתה את המיטלטלין ובין אם לאו.

(ד) לא יראו מיטלטלין כאמור בסעיף זה כאבידה, כמשמעותה בחוק השבת אבידה, התשל"ג-1973.

(ה) מיטלטלין אשר הובאו לישראל על ידי המדינה, כאמור בסעיף זה, ולא נדרשו על ידי בעליהם בתוך 30 ימים ממועד פרסום הודעה על כך ולא פחות מ–60 ימים מיום הפינוי, ינהגו בהם כפי שייקבע בתקנות שיתקין שר המשפטים באישור ועדת הכספים של הכנסת; השר רשאי לקבוע נסיבות ומועדים שבהם יראו במיטלטלין כאמור מיטלטלין שבעליהם ויתרו עליהם, וכן את דרכי פרסום ההודעה לפי סעיף קטן זה.

(ו) החל ביום הפינוי, לא תהיה כל זכות לממש שעבוד או עיקול שהוטלו על מיטלטלין כאמור בסעיף זה, שאינם נמצאים בישראל.

(ז) בסעיף זה, "המדינה" - לרבות מי שפועל מטעמה.

(ב) מסירת חזקה במקרקעין וויתור על מיטלטלין, כאמור בפרק זה, יהיו פטורים ממס לפי חוק מע"מ.

(1) מי שהיה ביום הקובע בעל זכות בבית מגורים ביישוב מפונה, ומרכז חייו ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות בתכוף לפני היום הקובע, היה ביישוב המפונה שבו מצוי בית המגורים;

(2) מי שהיה ביום הקובע בעל זכות בבית מגורים ביישוב מפונה, ומרכז חייו ביום הקובע לא היה ביישוב מפונה, אך במשך תקופה של שמונה שנים רצופות לפחות שקדמו ליום הקובע היה מרכז חייו ביישוב מפונה, ובלבד שהתקופה האמורה הסתיימה במהלך עשרים וארבעה חודשים שקדמו ליום הקובע.

(1) זכאי כאמור בסעיפים 35 או 36, שהודיע למינהלה כאמור בסעיף קטן (ג) כי במקום הפיצוי לפי הסעיפים האמורים, הוא מעוניין בשומה פרטנית;

(2) (א) בעל זכות בבית מגורים שביום תחילתו של חוק זה בנייתו טרם הושלמה, ובלבד שביום הקובע היה בידו היתר לבניית אותו בית מגורים; הושלמה הבניה כאמור עד ליום תחילתו של חוק זה, יהיה זכאי לפי סעיף 35.

(ב) הוראות פסקה (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תוספת בניה לבית מגורים של בעל זכות בבית מגורים, ובלבד שנתמלאו התנאים המפורטים בפסקה האמורה.

(ב) שומה פרטנית תיערך בידי השמאי הממשלתי הראשי בהתאם להוראות סעיף 4 בתוספת השניה.

(ג) הזכאי לשומה פרטנית לפי סעיף קטן (א)(1) יודיע למינהלה, לא יאוחר מתום 60 ימים מיום מתן צו לפי סעיף 22(א), כי הוא מעוניין בשומה פרטנית.

(ד) זכאי לפיצוי לפי שומה פרטנית לפי סעיף זה יאפשר לשמאי הממשלתי הראשי להיכנס לבית המגורים או לאתר הבניה, לפי הענין, וימסור לו את כל המידע והמסמכים הנוגעים לענין, ככל שיידרש לדעת השמאי לצורך עריכת השומה; לא פעל כאמור, יחולו לגביו הוראות סעיף 15(ח).

(ה) מי שבחר בפיצוי לפי שומה פרטנית אינו רשאי לחזור בו מבחירתו.

(ב) בעל זכות שכירות בדיור ציבורי שמרכז חייו ומקום מגוריו הקבוע כדין, ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות לפחות לפני היום הקובע, היה בבית המגורים שלגביו יש לו זכות כאמור, זכאי לפיצוי שסכומו יחושב לפי הוראות סעיף 5 בתוספת השניה.

(1) הפיצוי המגיע להם יחד יחושב כאילו הם היו זכאי אחד בלבד;

(2) היה אחד מהם לפחות זכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף 36, זכאותם לפיצוי כאמור בפסקה (1) תהיה לפי הוראות הסעיף האמור;

(3) בחירה בפיצוי לפי שומה פרטנית טעונה הסכמת כל הזכאים.

(ב) לענין סעיף קטן (א), אין נפקא מינה אם הזכאות לפיצוי היא של האדם לבדו או יחד עם אדם אחר.

(ב) קבלת פיצוי לפי סימן זה לא תיחשב כמכירה בפטור ממס לענין פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין.

(2) ואלה התנאים:

(א) ביום הקובע מקום המגורים הקבוע שלו היה כדין בבית מגורים ביישוב מפונה;

(ב) הוא הוכיח כי לא יאוחר מתום 48 שעות מיום הפינוי פינה את בית מגוריו ומסר את החזקה בו כאמור בסעיף 29, וכי עבר להתגורר מחוץ לתחום האמור בסעיף 3;

(ג) הוא לא שהה שלא כדין בשטח מפונה לאחר תום 48 שעות מיום הפינוי.

(ב) המענק לפי סעיף זה יהיה בסכום כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לפי מספר הנפשות שהתגוררו בבית המגורים ביום שבו פונה:

(1) עד שלוש נפשות - 14,000 שקלים חדשים;

(2) ארבע או חמש נפשות - 17,500 שקלים חדשים;

(3) שש נפשות או יותר - 21,000 שקלים חדשים.

(ג) לא תהיה זכאות, בשל פינוי בית מגורים אחד, ליותר ממענק אחד לפי סעיף זה ויראו לענין זה את כל מי שהתגוררו בבית המגורים, כזכאי אחד.

(ב) (1) לא תהיה זכאות בשל פינוי בית מגורים אחד בתוך התחום האמור בסעיף 3, ליותר ממענק אחד לפי סעיף זה; לעניין זה, יראו את כל מי שהתגוררו בבית המגורים, כזכאי אחד.

(2) לצורך חישוב שטח הבית וקביעת סכום המענק של מי שהתגורר ביום הקובע ביותר מבית מגורים אחד בתוך התחום האמור בסעיף 3, יראו את כל הבתים שהתגורר בהם כבית מגורים אחד.

(3) לא תהיה זכאות למענק לפי סעיף זה למי שביום הקובע התגורר במגורים של מוסד חינוך פנימייתי.

(ג) על אף האמור בחוק זה, מועד תשלום המענק לפי סעיף זה לגבי מי שבונה בית מגורים ביישוב שמיושמת בו העתקה קהילתית (בסעיף קטן זה -בית הקבע), יהיה בתוך 60 ימים ממועד המעבר לבית הקבע; המנהל רשאי להורות על הקדמת תשלום המענק או חלקו למועד שלא יקדם למועד הסיום של בניית שלד בית הקבע, אם נוכח שהדבר דרוש לצורך השלמת בנייתו או המעבר אליו, וכן לקבוע תנאים להקדמת התשלום כאמור כפי שימצא לנכון, לרבות תנאים המבטיחים את פינוי מבנה המגורים הזמני; לעניין זה, "יישוב שמיושמת בו העתקה קהילתית" - יישוב שמיושמת בו העתקה קהילתית מכוח הסכם העתקה שנחתם לפי סעיף 85 או מכוח החלטת ממשלה וכן היישוב אבני איתן.

(ד) (1) על אף האמור בסעיף 13, המועד האחרון להגשת תביעה לפי סעיף זה הוא 12 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3.

(2) לבקשת תובע, רשאי בית משפט השלום בירושלים, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן למינהלה הזדמנות להשיב לבקשה, להתיר לתובע להגיש את תביעתו אף אם חלפה התקופה האמורה בפסקת משנה (1), ובתנאים שיקבע; לעניין ערעור, דין החלטת בית המשפט לפי סעיף זה כדין החלטת בית המשפט בערעור כאמור בסעיף 18.

(1) עד שלוש נפשות - 21,600 שקלים חדשים;

(2) ארבע או חמש נפשות - 24,300 שקלים חדשים;

(3) שש נפשות או יותר - 27,000 שקלים חדשים.

(ב) קיבל ישראלי מענק לפי סעיף קטן (א), ועד תום אחד עשר חודשים מיום שפינה את בית המגורים שלו הוכיח להנחת דעתו של המנהל, על יסוד תצהיר וראיות שדרש המנהל, כי טרם עבר לבית מגורים קבוע ועליו להמשיך להתגורר בשכירות משום שרכש קרקע לבניית בית מגורים מחוץ לשטח מפונה והבניה טרם הושלמה, או שרכש דירת מגורים מחוץ לשטח מפונה שבנייתה טרם הושלמה - יורה המנהל על תשלום מענק נוסף אחד בלבד (בסעיף זה - מענק נוסף), בתשלום אחד או בשני תשלומים, בסכום השווה לחלק השנים עשר מסכום המענק לפי פסקאות (1) עד (3) בסעיף קטן (א), לפי מספר הנפשות שהתגוררו בבית המגורים ביום שבו פונה, כשהוא מוכפל במספר חודשי השכירות בתקופה הנוספת הצפויה, ובלבד שסכום המענק הנוסף לא יעלה על המענק שקיבל לפי סעיף קטן (א); סירב המנהל להורות על תשלום מענק נוסף, רשאי המבקש לפנות לועדת זכאות והיא תהיה מוסמכת להורות על תשלום לפי סעיף קטן זה.

(ג) לא תהיה זכאות, בשל פינוי בית מגורים אחד, ליותר מסכום מענק אחד לפי סעיף קטן (א) וליותר מסכום מענק נוסף אחד לפי סעיף קטן (ב), ויראו לענין זה את כל מי שהתגוררו בבית המגורים, כזכאי אחד, בין אם אחרי פינויו המשיכו להתגורר יחד ובין אם לאו.

(ד) הסכם שכירות של בית מגורים שבשלו ניתן מענק לפי סעיף זה, לא יחויב במס בולים לגבי אותו חלק מערך ההסכם שאינו עולה על סכום המענק.

(1) ביום הקובע מלאו לו 21 שנים לפחות;

(2) מרכז חייו היה ביישוב מפונה במשך שלוש שנים רצופות לפחות בתכוף לפני היום הקובע,

זכאי למענק בסכום של 4,800 שקלים חדשים לכל שנה מהשנים שבתכוף לפני היום הקובע, החל ביום הגיעו לגיל 21, שבהן מרכז חייו היה ברציפות ביישוב מפונה; לגבי חלק משנה כאמור יהיה זכאי לחלק יחסי מהסכום האמור.

(ב) ההלוואה תינתן בתנאים הנהוגים לגבי הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, ואולם הלוואה שניתנה כאמור תהפוך למענק בתום חמש שנים מיום קבלתה, בתנאי שהזכאי לא העביר במשך התקופה האמורה את זכויותיו במקרקעין שנרכשו כאמור, ואם ההלוואה ניתנה לרכישת קרקע - גם בתנאי שהזכאי בנה בתקופה האמורה בית מגורים בקרקע שרכש.

(ג) היו שניים או יותר זכאים להלוואה לפי סעיף זה, ייחשבו לענין סעיף זה כזכאי אחד.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותה של מועצת מקרקעי ישראל לקבוע פטור מחובת מכרז על פי כל דין.

(ג) (1) שוכר פרטי רשאי להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בעסקה במקרקעי ישראל בפטור ממכרז כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מגרש מגורים אחד בלבד.

(2) שוכר פרטי אינו רשאי להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בעסקה במקרקעי ישראל בפטור ממכרז כאמור בסעיף קטן (א), כל עוד הוא בעל זכויות במגרש שייעודו למגורים, שרכש מרשות מקרקעי ישראל בפטור ממכרז שניתן בקשר עם הפינוי.

(2) נוסף על הוראות פסקה (1), שוכר פרטי בעל מגרש ביישוב יעד, שרכש את הזכויות במגרש מרשות מקרקעי ישראל במסגרת הסדר המאפשר תשלום דמי חכירה מהוונים בהתאם להיקף הבנייה על פי תכנית הבנייה שיגיש, זכאי לשיפוי בעד תשלום יתרת דמי החכירה המהוונים בעבור מלוא זכויות הבנייה על פי תכנית התכנון התקפה במועד רכישת הזכויות במגרש.

(ב) המנהל רשאי לקבוע, לגבי כל אחד מהיישובים המנויים בסעיף 1 בתוספת החמישית, כי שוכר פרטי שקיבל אישור זכאות עקרוני ובמהלך התקופה הקובעת ירכוש ישירות מרשות מקרקעי ישראל זכויות במגרש מגורים מפותח ביישוב יעד, ומחיר המגרש הכולל של המגרש שירכוש יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 1 בתוספת החמישית לאותו יישוב ולאותו סוג מגרש, יהיה זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה להפרש שבין שני הסכומים האמורים; הודעה על קביעת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.

(ג) על אף האמור בסעיף 140(1), הסכומים הנקובים בסעיף 1 בתוספת החמישית יהיו צמודים למדד מהמועד הנקוב לצד אותו סכום עד למועד שבו החליטה ועדת הזכאות לגביהם.

(ד) על אף האמור בפרק ו', המינהלה רשאית, על פי בקשת הזכאי לשיפוי האמור בסעיף קטן (א)(2) או (ב), לבצע את השיפוי בדרך של תשלום ישיר לגורמים הזכאים לקבלת תשלומים בעבור מחיר המגרש הכולל.

(ה) (1) שוכר פרטי שקיבל שיפוי בהתאם לסעיף קטן (א) או (ב), ולא בנה את ביתו או לא התגורר בבית שבנה במשך מרבית שמונה השנים שממועד השלמת הבנייה, או שהעביר את זכויותיו במגרש לפני תום שמונה שנים ממועד השלמת הבנייה, ישיב את סכום השיפוי שקיבל כאמור, בתוספת הצמדה למדד ממועד קבלת השיפוי עד מועד השבתו.

(2) התבקשה רשות מקרקעי ישראל לאשר העברת זכויות במגרש שהתקבל לגביו שיפוי בהתאם לסעיף קטן (א) או (ב), והבקשה הוגשה במהלך תקופה של תשע שנים ממועד הקצאת זכויות במגרש כאמור, תתנה את אישורה להעברת הזכויות בהשבת סכום השיפוי כאמור בפסקה (1).

(3) התבקשה רשות מקרקעי ישראל לאשר העברת זכויות במגרש שקיים לגביו חוב כאמור בפסקה (1), והבקשה הוגשה לאחר תשע שנים ממועד הקצאת זכויות במגרש כאמור, רשאית היא להתנות את אישורה להעברת הזכויות בהשבת החוב האמור.

(ו) (1) המנהל רשאי להאריך את התקופה הקובעת לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, אם נוכח שהדבר דרוש בשל מניעה שנוצרה להקצאת מגרשי מגורים מפותחים ביישוב יעד לשוכרים פרטיים שניתן לגביהם אישור זכאות עקרוני.

(2) ראש הממשלה ושר האוצר רשאים להאריך את התקופה הקובעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם נוכחו שהדבר דרוש בשל מניעה שנוצרה להקצאת מגרשי מגורים מפותחים ביישוב יעד לשוכרים פרטיים שניתן לגביהם אישור זכאות עקרוני.

(3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו–(2), המנהל וחשב המינהלה רשאים להאריך את התקופה הקובעת לגבי שוכר פרטי מסוים, אם נוכחו שנמנעה ממנו האפשרות לרכוש זכויות במגרש מגורים מפותח בתקופה הקובעת בשל עיכוב בקבלת אישור זכאות עקרוני.

(ז) בסעיף זה, "מחיר המגרש הכולל" - המחיר ששילם או נדרש לשלם שוכר פרטי בעבור המגרש לרשות מקרקעי ישראל, וכן המחיר ששילם או נדרש לשלם כדין בעבור פיתוח תשתיות כבישים, מדרכות, חשמל, טלפון, מים וביוב עד קצה המגרש, בתוספת הפרשי הצמדה למדד לסכומים ששילם מיום התשלום עד למועד שבו החליטה ועדת הזכאות לגביהם.

(ב) שוכר פרטי שקיבל אישור זכאות עקרוני ורכש עד תום שישה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3 זכויות בקרקע ביישוב המנוי בסעיף 4 בתוספת החמישית מתחת ליישוב המקור שלו, לצורך הקמת בית מגורים, זכאי לקבל הלוואה לבניית בית המגורים על אותה קרקע, בסכום המפורט באותו סעיף בתוספת, בהתאם לתקופה שבה התגורר ברציפות, סמוך ליום הקובע, כשוכר פרטי ביישוב מפונה.

(ג) ההלוואה לפי סעיף זה תינתן בתנאים הנהוגים לגבי הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, ואולם הלוואה שניתנה כאמור תהפוך למענק בתום עשר שנים מיום קבלתה, בתנאי שהשוכר הפרטי בנה את ביתו, התגורר בבית שבנה במרבית התקופה האמורה ולא העביר את זכויותיו במקרקעין שנרכשו כאמור לפני תום עשר שנים מיום קבלת ההלוואה.

(ד) הזכות לקבלת הלוואה לפי סעיף זה ניתנת למימוש באחת מהתקופות האלה, לפי העניין:

(1) לגבי שוכר פרטי בעל מגרש - ארבע שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 3;

(2) לגבי שוכר פרטי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש, שרכש זכויות במגרש מגורים ביישוב יעד - ארבע שנים מתום התקופה הקובעת;

(3) לגבי שוכר פרטי שרכש זכויות בקרקע בהתאם לסעיף קטן (ב) -ארבע שנים ושישה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3.

(ב) (1) שוכר פרטי שמתגורר במבנה מגורים זמני והשלים את בניית ביתו על מגרש מגורים שקיבל שיפוי בעדו, כאמור בסעיף 47ג, ולא פינה את מבנה המגורים הזמני ומסר את החזקה בו למדינה בתוך 60 ימים ממועד המעבר לבית שבנה כאמור, ישיב את סכום השיפוי שקיבל בתוספת הצמדה למדד ממועד קבלת השיפוי עד מועד השבתו.

(2) על אף האמור בסעיף 47ד(ג), ההלוואה לפי סעיף 47ד לא תהפוך למענק אם השוכר הפרטי מתגורר במבנה מגורים זמני ולא פינה את מבנה המגורים הזמני ומסר את החזקה בו למדינה בתוך 60 ימים ממועד המעבר לבית שבנה.

(1) המועד האחרון להגשת תביעה לפי סעיף 47ג(א) ו–(ב) על ידי שוכר פרטי בעל מגרש ביישוב יעד ולהגשת תביעה לפי סעיף 47ד(א) על ידי שוכר פרטי בעל מגרש הוא שישה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3;

(2) המועד האחרון להגשת תביעה לפי סעיפים 47ג(א) ו–(ב) ו–47ד(א) על ידי שוכר פרטי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש הוא שישה חודשים מתום התקופה הקובעת;

(3) המועד האחרון להגשת תביעה לפי סעיף 47ד(ב) הוא שנה מיום תחילתו של תיקון מס' 3;

(4) המועד האחרון להגשת בקשה לוועדה המיוחדת לקבלת תשלום מיוחד, לרבות אישור זכאות עקרוני, לפי סעיף 137(ב)(2), חלף זכות לפי סעיפים 47א, 47ג ו–47ד, הוא בהתאם למועד להגשת בקשה לקבלת הזכות למי שזכאי לכך לפי אותם סעיפים.

(ב) לבקשת תובע, רשאי בית משפט השלום בירושלים, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן למינהלה הזדמנות להשיב לבקשה, להתיר לתובע להגיש את תביעתו אף אם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ובתנאים שיקבע; לעניין ערעור, דין החלטת בית המשפט לפי סעיף זה כדין החלטת בית המשפט בערעור כאמור בסעיף 18.

(ב) השיפוי יינתן בשל רכישה של דירת מגורים אחרת אחת בלבד.

(ג) היו שניים או יותר זכאים לפיצוי לפי סימן א' בשל אותו בית מגורים ולשיפוי לפי סעיף זה, ייחשבו לענין סעיף זה כזכאי אחד.

(ד) השיפוי לא יעלה על סכום מס הרכישה שהיה משולם אילו שווי הרכישה של דירת המגורים האחרת היה בסכום הפיצוי שקיבל הזכאי בשל בית מגורים אחד לפי סימן א', בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום תשלום הפיצוי עד יום הרכישה של דירת המגורים האחרת, או על מס הרכישה שהיה משולם אילו שווי הרכישה של דירת המגורים האחרת היה 2,250,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה.

(ה) לענין סעיף זה -

(1) שחל עליו הסכם קיבוצי מיום י"ב באב התש"ם (25 ביולי 1980) בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל והסתדרות עובדי המדינה, או הסכם קיבוצי מיום כ"ט בכסלו התשנ"ד (13 בדצמבר 1993) בין הצדדים האמורים;

(2) שהוא חבר באגודה שיתופית שסווגה לפי פקודת האגודות השיתופיות במושב שיתופי - לגבי עבודתו באותה אגודה, למעט אם נקבע אחרת בהסכם העתקה לפי סעיף 85;

(3) שהוא עובד המדינה;

(4) שהוא מועסק במוסד חינוך מתוקצב ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך; לענין זה, "מוסד חינוך מתוקצב" - מוסד מתוקצב בידי משרד החינוך התרבות והספורט, שהוא אחד מאלה:

(ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לקבוע, כי על עובדים כאמור בפסקאות (3) או (4) של סעיף קטן (א), או סוגי עובדים כאמור, יחולו בהתאמות ובשינויים שיקבע -

(א) הוראות הסכם קיבוצי שענינו הפינוי, כולן או חלקן;

(ב) הוראות סימן זה והוראות לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, כנוסחן בסימן ד' של פרק ח', כולן או חלקן.

(2) תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעמו נהוג לנהל משא ומתן קיבוצי לגבי העובדים שעליהם יחולו התקנות.

(ג) נקבע בהסכם קיבוצי, לרבות בצו הרחבה, הסדר אחר במקום תשלום לפי סימן זה, יחול ההסדר שנקבע כאמור על מי שההסכם או הצו, לפי הענין, חלים לגביו ולא יחולו לאותו ענין הוראות סימן זה, ובלבד שההסכם אושר בידי שר האוצר.

(1) עד 12 חודשי ותק - חודש זכאות אחד;

(2) 13 עד 24 חודשי ותק - שני חודשי זכאות;

(3) 25 עד 36 חודשי ותק - שלושה חודשי זכאות;

(4) 37 עד 48 חודשי ותק - ארבעה חודשי זכאות;

(5) 49 עד 60 חודשי ותק - חמישה חודשי זכאות;

(6) 61 חודשי ותק או יותר - שישה חודשי זכאות.

(ב) לענין סעיף זה -

(1) יראו חלק מחודש כחודש שלם;

(2) הוותק יחושב כלהלן:

(א) לגבי עובד לשעבר, בכפוף להוראות פסקת משנה (ב), התקופה שבה עבד עד היום הקובע, הארוכה מבין אלה:

(1) תקופת עבודתו ברציפות אצל מעבידו לשעבר;

(2) תקופת עבודתו ברציפות במקום העבודה שבו עבד ביום הקובע; לענין פסקת משנה זו ופסקת משנה (1), יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה כאמור בסעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים;

(3) תקופות עבודתו בשטח מפונה או אצל מעביד בשטח מפונה, בתוך תקופה של עשר השנים שקדמו ליום הקובע, ובלבד שכל תקופת עבודתו אצל מעבידו לשעבר עלתה, ביום הקובע, על שישה חודשים;

(ב) לגבי עובד לשעבר שמעבידו אינו בשטח מפונה ושעיקר עבודתו לא היה בשטח מפונה, התקופה שבה עבד עד היום הקובע, הארוכה מבין האמור בפסקאות (1) או (2) של פסקת משנה (א).

(ג) לגבי בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, התקופה עד היום הקובע, שבה היה בעליו של עסק שעיקר פעילותו היה בשטח מפונה ובעסק התקיים האמור בפסקה (2) להגדרה "עסק בשטח מפונה" כאמור בסעיף 62, והכל בתוך תקופה של עשר השנים שקדמו ליום הקובע.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), זכאי לדמי הסתגלות לפי סעיף 51 שביום הקובע מלאו לו 50 שנים לפחות והוא אינו זכאי לקבל גמול פרישה, זכאי לכפל מספר חודשי הזכאות המפורטים בסעיף קטן (א) בהתאם למספר חודשי הוותק החלים עליו לפי הסעיף הקטן האמור.

(ד) (1) בסעיף זה -

(2) בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, זכאי, נוסף על דמי ההסתגלות שלהם הוא זכאי כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ג), לדמי הסתגלות חודשיים גם בעד תקופה כמפורט להלן, לפי הקצרה מביניהן:

(א) מספר החודשים שעברו מיום הפינוי ועד תום 12 חודשים לאחר מועד הקמת העסק;

(ב) מספר החודשים שעברו מיום הפינוי ועד תום 12 חודשים לאחר המועד שבו הוקצתה לו או לעסק בבעלותו קרקע חקלאית חלופית;

(ג) שלוש פעמים מספר חודשי הזכאות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו–(ג), לפי העניין.

(ה) היו בעל עסק הזכאי לדמי הסתגלות לתקופה נוספת כאמור בסעיף קטן (ד) בני זוג שעסק בבעלותו של אחד מהם החל לפעול מחוץ לשטח המפונה או שלבעל העסק או לעסק כאמור הוקצתה קרקע חקלאית, יובא בחשבון לעניין סעיף קטן (ד)(2)(א) או (ב), מועד הקמת העסק של עסק בבעלותו של אחד מבני הזוג כאמור או מועד הקצאת הקרקע החקלאית כאמור, לפי העניין, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין סעיף קטן (ד)(2)(א), מועד הקמת העסק שהחל לפעול מחוץ לשטח המפונה במקום עסק נוסף שפעל בשטח המפונה ובעליו היה אחד מבני הזוג בלבד.

(ו) בעל עסק שהעסק שבבעלותו קיבל פיצוי במסלול הפיננסי הכולל חישוב עלות הפחתת השכר לפי סעיף 11(ב)(2א) לתוספת השלישית, לא יהיה זכאי לתשלום דמי הסתגלות בעד תקופה כאמור בסעיף קטן (ד).

(ז) בעל עסק לא יהיה זכאי לדמי הסתגלות בעד תקופה כאמור בסעיף קטן (ד) כל עוד לא הגיש בקשה לקבלתם שאליה תצורף הודעה של העסק שבבעלותו כי הוא מוותר על חישוב עלות הפחתת השכר לפי סעיף 11(ב)(2א) לתוספת השלישית; הודעה כאמור תהיה בטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.

(2) חל לאחר ההתפטרות או הפיטורים של העובד לשעבר ולפני קבלת דמי ההסתגלות, פיצוי כהגדרתו בפסקה זו, יוגדלו דמי ההסתגלות בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; לענין פסקה זו, "פיצוי" ו "שיעור הפיצוי" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

(3) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות נוספות לענין חישוב שכר העבודה החודשי הממוצע לפי סעיף קטן זה.

(ב) לגבי בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, דמי ההסתגלות לחודש יהיו בסכום עלות השכר שהופחת כאמור בסעיף 11(ב)(2) לתוספת השלישית או שהיה צריך להיות מופחת, אם בעל העסק היה מקבל פיצוי לפי שווי פיננסי, ובלבד שלא יעלו על הסכום המרבי.

(ג) (1) בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, שעבד כשכיר במועד כלשהו במהלך תקופה שתחילתה ביום הפינוי ומשכה בהתאם לאמור בסעיף 52(ד)(2)(ג), לא יהיה זכאי לדמי הסתגלות בעד תקופה נוספת כאמור בסעיף 52(ד) בשל החודשים שבהם קיבל שכר עבודה השווה או עולה על סכום הכולל את סכום דמי ההסתגלות האמור בסעיף קטן (ב) ואת הסכומים שקבעה לו ועדת הזכאות כדמי הסתגלות על פי החלטה של הוועדה המיוחדת.

(2) סכום דמי ההסתגלות בעד תקופה כאמור בסעיף 52(ד) שישולם לבעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, שעבד כשכיר במועד כלשהו במהלך תקופה שתחילתה ביום הפינוי ומשכה בהתאם לאמור בסעיף 52(ד)(2)(ג), בשל החודשים שבהם שכר העבודה שקיבל היה נמוך מסכום הכולל את סכום דמי ההסתגלות האמור בסעיף קטן (ב) ואת הסכומים שקבעה לו ועדת הזכאות כדמי הסתגלות על פי החלטה של הוועדה המיוחדת, יחושב על פי ההפרש שהיה באותם חודשים בין דמי ההסתגלות לשכר העבודה כאמור.

(3) בסעיף קטן זה, "שכר עבודה" , לעניין בעל עסק הזכאי לדמי הסתגלות שהם בני זוג - השכר החודשי הכולל של שני בני הזוג, בניכוי סכום השווה לממוצע שכר העבודה שקיבל אחד מהם, לפי הגבוה, בתקופה של 12 החודשים שקדמו ליום הקובע, ממעביד שאיננו עסק בשטח המפונה בבעלותו של בעל העסק כאמור.

(1) הזכאי לא משך סכומים העומדים לזכותו בחשבונו בקופת הגמל לאחר יום תחילתו של חוק זה;

(2) הזכאי משלם לחשבונו בקופת הגמל סכום השווה למכפלה של המשכורת הבסיסית בסיעוד שלפיו היה עליו לשלם לקופת הגמל ביום הקובע; המינהלה תנכה את הסכום האמור מדמי ההסתגלות מדי חודש ותעבירו לחשבונו של הזכאי בקופת הגמל.

(ב) היתה קופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א) קרן ותיקה כהגדרתה בפרק ז1 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981 (בסימן זה - קרן פנסיה ותיקה) והוראות הפרק האמור חלות עליה, יוגדלו התשלומים כאמור בסעיף זה לפי הוראות סעיף 78יא לחוק האמור.

(ג) לענין ההוראות לפי סעיפים 3(ה3), 45א ו–47 לפקודת מס הכנסה, תיחשב המשכורת הבסיסית כמשכורת או כהכנסת עבודה, לפי הענין, ותשלומי המדינה לפי סעיף זה ייחשבו כתשלומי מעביד.

(ד) בסעיף זה, "משכורת בסיסית" - ממוצע של משכורתו החודשית של הזכאי, כמשמעותה בתקנות קופות הגמל, בחודשים שבהם עבד בתוך 12 החודשים שקדמו ליום הקובע.

(1) הוא עובד בשטח מפונה, וביום הקובע מרכז חייו היה בשטח מפונה;

(2) ביום הקובע מלאו לו 55 שנים לפחות;

(3) בתקופת ארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע מרכז חייו היה בשטח מפונה;

(4) בתקופת ארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע הוא עבד 36 חודשים לפחות בשטח מפונה או אצל מעביד שבתקופה האמורה היה מעביד בשטח מפונה; לענין זה ייחשבו תקופות היעדרות מהעבודה כאמור בפסקאות (2) עד (4) של סעיף 162 לחוק הביטוח הלאומי והיעדרות מחמת שירות מילואים, כתקופה שבה הוא עבד.

(ב) מסכום הגמול של זכאית לגמול פרישה שהגיעה לגיל הפרישה כהגדרתו בסעיף 3 לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף קטן זה - גיל הפרישה), ינוכו:

(1) סכום קצבת הזקנה שהיא זכאית לו; לענין זה, "סכום קצבת הזקנה" - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות סעיפים (ב)-244(א) ו–248 לחוק הביטוח הלאומי;

(2) סכום קצבה הניתנת מחמת פרישה מעבודה בשל גיל המשתלמת מקרן פנסיה ותיקה, למעט קצבה כאמור מסוג ובסכום שיקבע שר האוצר;

(3) סכומים שיקבע שר האוצר בהסכמת שר המשפטים.

(ג) שר האוצר רשאי לקבוע כללים בדבר דרך תשלום גמול הפרישה ועדכונו.

(ב) (1) הזכאי לגמול יבחר את קופת הגמל לתגמולים על פי שיקול דעתו הבלעדי, בהודעה שימסור למינהלה.

(2) זכאי לגמול שלא בחר בקופת גמל לתגמולים עד מועד תחילת תשלום הגמול, יהיה התשלום לקופת גמל שתבחר המינהלה בהתייעצות עם שר האוצר.

(ג) המינהלה תמסור למי שתובע גמול פרישה הודעה בענין זכויותיו אם תביעתו תתקבל, הכוללת את אלה:

(1) זכותו לבחור בקופת גמל לתגמולים לפי שיקול דעתו;

(2) פרטים על האפשרויות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קופת הגמל שנבחרה כאמור בסעיף קטן (ב)(2);

(3) ההוראה שתחול עליו כאמור בסעיף קטן (ב)(2) אם לא יבחר בקופת גמל כאמור.

(ד) לענין ההוראות לפי סעיפים 3(ה1), 9(17) ו–(18) ו–47 לפקודת מס הכנסה, ייחשב גמול הפרישה כמשכורת, ותשלומי המדינה לפי סעיף זה ייחשבו כתשלומי מעביד.

(1) ביום הקובע ובתקופה של ארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע, מרכז חייו היה בשטח המפונה;

(2) ביום הקובע מלאו לו 50 שנים לפחות;

(3) הוא אינו זכאי לגמול פרישה ולא נקבע לו בוועדה המיוחדת תשלום מיוחד חלף גמול פרישה;

(4) לגבי בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה - במשך 36 חודשים לפחות במהלך תקופה של ארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע היה בעליו של עסק בשטח מפונה;

(5) לגבי עובד לשעבר - בתקופה של ארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע עבד 36 חודשים לפחות; לעניין זה ייחשבו תקופות היעדרות מהעבודה כאמור בפסקאות (2) עד (4) של סעיף 162 לחוק הביטוח הלאומי והיעדרות מחמת שירות מילואים, כתקופה שבה עבד;

(6) ממוצע ההכנסה החודשית המופחתת, כהגדרתו בסעיף 58ג(א), לא עלה על 7,621 שקלים חדשים.

(ב) קצבת התאמה תשולם לתובע בעד תקופה שתחילתה במועד סיום ההסתגלות או עם הגיעו לגיל 55, לפי המאוחר, וסיומה במועד שבו הגיע לגיל פרישת חובה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

"ממוצע ההכנסה החודשית המופחתת" - ממוצע השכר החודשי וההכנסה מעסק של תובע בשנים 2006 עד 2008; בחישוב הממוצע האמור לא יובאו בחשבון תשלומים אלה שקיבל התובע בשנים האמורות -

(1) תשלומים שניתנו על פי החלטת ועדת הזכאות או הוועדה המיוחדת כדמי הסתגלות או חלף דמי הסתגלות;

(2) דמי אבטלה;

"תשלומים לעסק ממשיך" - מענקים לפי הוראות סעיף 70 וכן מענקים ותשלומים אחרים שניתנו לשם העתקת פעילות העסק או הקמת עסק חלופי, מהמינהלה, מוועדות הזכאות או מהוועדה המיוחדת, ומענקים שניתנו בקשר עם הפינוי ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר או ממשרד התעשייה המסחר והתעסוקה.

(ב) קצבת ההתאמה החודשית לזכאי אשר ממוצע ההכנסה החודשית המופחתת שלו לא עלה על 7,621 שקלים חדשים, אך היה גבוה מ– 5,355 שקלים חדשים, תהיה 2,000 שקלים חדשים.

(ג) קצבת ההתאמה החודשית לזכאי אשר ממוצע ההכנסה החודשית המופחתת שלו היה נמוך מ– 5,355 שקלים חדשים, תהיה 3,000 שקלים חדשים.

(ד) מסכום קצבת ההתאמה החודשית של בעל עסק אשר עסק בבעלותו קיבל פיצוי לפי הוראות סימן ד' או תשלום מיוחד בוועדה המיוחדת, ינוכו -

(1) סכום השווה לחלק השנים עשר של 0.5 אחוז מהפיצוי שקיבל העסק, עד לסכום של 500,000 שקלים חדשים;

(2) סכום השווה לחלק השנים עשר של 1.5 אחוזים מהפיצוי שקיבל העסק, מסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים;

(ה) לצורך הניכוי כאמור בסעיף קטן (ד) יובאו בחשבון סכומי הפיצויים שחושבו, באופן הכולל הפרשי הצמדה למדד הידוע ביום 18 בפברואר 2005.

(ו) לעניין בעל עסק שהיה בעל זכויות בעסק אשר קיבל פיצוי לפי הוראות סימן ד', יחושבו סכומי הפיצוי וינוכו סכומי הניכוי, האמורים בסעיף קטן (ד), כשהם מוכפלים בחלק היחסי של זכויות בעל העסק בעסק האמור, מתוך כלל הזכויות בעסק.

(ז) בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה לא יהיה זכאי לקצבת התאמה, אלא אם כן הגיש בקשה לקבלת קצבה כאמור שאליה תצורף הודעה של העסק שבבעלותו כי הוא מוותר על קבלת תשלומים לעסק ממשיך; הודעה כאמור תהיה בטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.

(ח) בעל עסק שמרכז חייו בשטח מפונה, אשר העסק שבבעלותו או עסק חלופי שהקים קיבלו תשלומים לעסק ממשיך, לא יקבל קצבת התאמה, אלא אם כן השיב את התשלומים האמורים בתוספת הצמדה למדד ממועד קבלת הכספים ועד מועד השבתם; ועדת הזכאות תהיה רשאית להתיר את השבת התשלומים לעסק ממשיך באמצעות ניכוי מקצבאות ההתאמה, בדרך שתורה, ובלבד שהשבת התשלומים תיעשה בתחילה מהסכומים האמורים בסעיף קטן (י).

(ט) הוראות סעיף 57(ב), יחולו על קצבת ההתאמה, בשינויים המחויבים.

(י) במועד הראשון שבו תשולם לזכאי קצבת התאמה לפי החלטת ועדת הזכאות, ישולמו כל קצבאות ההתאמה החודשיות שלהן הוא זכאי ממועד תחילת תקופת הזכאות עד לאותו מועד; סכום הקצבאות האמורות יהיה בגובה קצבת ההתאמה החודשית כפי שתחושב במועד התשלום בהתאם להוראות סעיף קטן (יא).

(יא) (1) סכום קצבת ההתאמה המחושב, כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), ישתנה ביום השינוי של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(2) לעניין סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 140 והוראות סעיף 19(ו) רישה.

(3) בסעיף קטן זה -

(1) ביום הקובע מקום מגוריו היה בתחום האמור בסעיף 3;

(2) ביום הקובע הוא עבד אצל המעביד שמעבודתו אצלו הוא התפטר;

(3) ההתפטרות היתה במועד שאינו מאוחר מתום התקופה הקובעת;

(4) לענין עובד שמקום עבודתו ביום ההתפטרות היה מחוץ לתחום האמור בסעיף 3 - המרחק בין מקום המגורים החדש לבין מקום עבודתו ביום ההתפטרות עולה על 40 קילומטרים וכן עולה על המרחק שבין מקום המגורים הקודם לבין מקום עבודתו ביום ההתפטרות.

(ב) הזכאי לפיצוי בשל עסק כאמור בסעיף קטן (א) הוא:

(1) בעסק שהוא תאגיד - התאגיד;

(2) בעסק שאינו תאגיד - בעלי הזכויות בעסק, לפי חלקם היחסי בזכויות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שהתקופה הקובעת לגביו היא שנה אחת בלבד, לא ניתן לבחור בפיצוי לפי השווי הפיננסי, והפיצוי בשלו יחושב לפי שווי הנכסים.

(1) בסכום ההוצאות שהוציא העסק לרכישת הזכות במקרקעין ששימשו לצורכי העסק או שבהם פעל הסניף, ובלבד שהזכות אינה שכירות; לענין זה, "שכירות" - שכירות לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים;

(2) בסכום ההוצאות שהוציא העסק לבניית המבנה על המקרקעין, להרחבתו, להתאמתו או לשיפוצו, שבוצעו בפועל, לפני היום הקובע, ועד לשטח המותר לבניה בהתאם לתכנית התכנון התקפה, והכל בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום הוצאתן עד יום תשלום הפיצוי.

(ב) במסגרת סמכותה על פי סעיף זה, רשאית הועדה המיוחדת, לפי הצעת ועדת זכאות, אם הזכאי ביקש זאת, להחליט כי עסק שהוא סניף, לרבות סניף של בנק, כהגדרתו בסעיף 86, יקבל פיצוי לפי השווי הפיננסי שלו, בהתחשב בהוראות סעיף 66, אף אם לא התקיים בו התנאי שבפסקה (3) להגדרה "סניף שהיה פעיל ביום הקובע" ובשל כך בלבד ראו אותו כסניף שלא היה פעיל ביום הקובע.

(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), בקביעת פיצוי לפי סימן זה, רשאית ועדת זכאות לערוך התאמות שמטרתן לבטל את השפעתן של עסקאות מלאכותיות או של עסקאות שנעשו שלא בתנאי שוק, על הנתונים המשמשים בחישוב הפיצוי.

(ג) בטרם תחליט ועדת זכאות כאמור בסעיף זה תיתן לזכאי הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ד) החלטת ועדת זכאות לפי סעיף זה טעונה אישור הועדה המיוחדת, והיא נתונה לערעור; על הערעור יחולו הוראות סימן ג' לפרק ג'.

(א1) מסכום המענק האמור בסעיף קטן (א) ינוכו הסכומים שהעסק קיבל או זכאי לקבל לשם העתקת פעילות העסק או הקמת עסק חלופי, כמענק מהמינהלה שאינו על פי סעיף 70 או כתשלום על פי החלטת הוועדה המיוחדת שניתן כחלף מענק על פי סעיף 70(א) בשל השקעות שנעשו לאחר תום 12 חודשים מיום הפינוי או בשל השקעות שנעשו לשם הקמת עסק חדש שאיננו עסק שהעתיק את פעילותו, וכן סכומים שהוועדה המיוחדת קבעה, על פי המלצת ועדת הזכאות, שיש לנכותם כדי למנוע כפל תשלום בשל אותו עניין.

(2) ראש הממשלה ושר האוצר יקבעו הוראות להארכת המועד האחרון להשקעות מוכרות; הוראות כאמור יביאו בחשבון, בין השאר, את הסיבות האלה לעיכובים בהקמת העסק:

(א) המתנה להסדרת מגורי הקבע במסגרת העתקה קהילתית;

(ב) מעבר של העסק ממקום זמני למקום קבוע;

(ג) המועד שבו ועדת הזכאות החליטה על הפיצוי המגיע לעסק והמועד שבו הוועדה המיוחדת החליטה על תשלום מיוחד המביא להגדלת הפיצוי לעסק.

(3) הוצאות שהוצאו על ידי העסק בשל שכר דירה, ארנונה, ציוד משרדי, ספרות מקצועית, משכורות עובדים, רכישת מלאי, שמירה, אחזקת מכונות במפעל ורכישת חומרי גלם, אשר הוצאו בתקופה כמפורט להלן, יוכרו במלואן, לעניין סעיף קטן (א), כסכומים שהשקיע בהעתקת הפעילות ובעסק החדש, ובלבד שהתקופה המפורטת להלן הסתיימה לא יאוחר מהמועד האחרון להשקעות מוכרות והעסק המציא אסמכתאות מתאימות על תשלומן כדין -

(א) לגבי עסק בענף התעשייה או בענף החקלאות - תקופה של 4 חודשים ממועד תחילת הרצת העסק;

(ב) לגבי עסק בענף המסחר או השירותים - תקופה של 3 חודשים ממועד תחילת הרצת העסק.

(ב) עסק שאינו עסק של חקלאות והוא מפעל תעשייתי, שקיבל או זכאי לקבל מענק לפי סעיף קטן (א), זכאי גם למענק בשיעור של 32 אחוזים מן הסכומים שהשקיע במפעל החדש מעבר לסכומי הפיצוי והמענק לפי סעיף קטן (א) שקיבל, ובלבד שהעתיק את פעילותו לאזור פיתוח א' כמשמעותו לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, בנגב או בגליל; המענק יינתן מתקציב שייועד לכך על פי כללים שקבע שר המסחר התעשיה והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר.

(ג) עסק של חקלאות, לרבות מפעל תעשייתי שעיקר עיסוקו בחקלאות, שקיבל פיצוי לפי סימן זה וזכאי למענק לפי סעיף קטן (א), אשר העתיק את פעילותו אל מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, זכאי לקבל הטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980 (בסעיף זה - חוק העידוד), בשל הסכומים שהשקיע מעבר לסכומי הפיצוי והמענק שקיבל לפי סעיף קטן (א); המענק יינתן מתקציב שייועד לכך על פי כללים מיוחדים לפי חוק העידוד שקבע לענין זה שר החקלאות בהסכמת שר האוצר, ואשר לא יהיה בהם כדי לגרוע מהזכויות לקבלת מענקים על פי חוק העידוד ביחס לסכומים שהשקיע עסק כאמור, בגובה סכומי הפיצוי והמענק האמורים, ובלבד שלא יינתן לו מענק כפול בשל אותם סכומים.

(ד) עסק שוויתר על קבלת תשלומים לעסק ממשיך כאמור בסעיף 58ג(ז) לא יהיה זכאי למענקים על פי סעיף זה.

(ה) בסעיף זה -

(א) בסעיף זה - .

(ב) עסק שקיבל פיצוי בשל מבנה והוקם במקומו עסק ממשיך, זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בהתאם לאמור בסעיף 2 לתוספת השישית, וכן למענק מוגדל לפי סעיף 70(א) ו–(א1); ויקראו את סעיף 70(א) לגביו כך:

"(א) עסק שהעתיק את פעילותו ועסק חלופי זכאים לכל המענקים האלה:

(1) 20 אחוזים מן הסכומים שהשקיע בהעתקת הפעילות ובעסק החדש עד המועד האחרון להשקעות מוכרות, ובלבד שסכום המענק לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 20 אחוזים מן הפיצוי שקיבל; ואולם אם השקיע עסק כאמור יותר מ– 60 אחוזים מהפיצוי שקיבל, יהיה זכאי למענק בסכום השווה ל–20 אחוזים מן הפיצוי שקיבל;

(2) 10 אחוזים מן הסכומים שהשקיע בהעתקת הפעילות ובעסק החדש עד המועד האחרון להשקעות מוכרות, למעט השקעות במבנה ובכלל זה השקעות בהקמתו או רכישתו, ובלבד שסכום המענק לפי פסקה זו לא יעלה על 10 אחוזים מן הפיצוי שקיבל.".

(ג) עסק זכאי שבחר בפיצוי לפי שווי הנכסים ואינו עסק שקיבל פיצוי בשל מבנה, אשר הוקם במקומו עסק ממשיך, זכאי למענק מוגדל לפי סעיף 70(א) ו–(א1), ויקראו לגביו את סעיף 70(א), כך שבכל מקום, במקום "ל–20 אחוזים" יבוא "ל–30 אחוזים" ובמקום "20 אחוזים" יבוא "30 אחוזים".

(ד) עסק זכאי שבחר בקבלת פיצוי לפי שווי פיננסי והוקם במקומו עסק ממשיך, זכאי לבחור במענק מוגדל לפי סעיף 70(א) ו–(א1), ויקראו לגביו את סעיף 70(א), כך שבכל מקום, במקום "ל–20 אחוזים" יבוא "ל–25 אחוזים" ובמקום "20 אחוזים" יבוא "25 אחוזים"

(ה) (1) עסק של חממה נורמטיבי שהוקם במקומו עסק ממשיך של גידולים חקלאיים בחממה, זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בהתאם לאמור בסעיף 3 לתוספת השישית, וכן למענק מוגדל לפי סעיף 70(א) ו–(א1), ויקראו לגביו את סעיף 70(א), כך שבכל מקום, במקום "ל–20 אחוזים" יבוא "ל–38 אחוזים" ובמקום "20 אחוזים" יבוא "38 אחוזים".

(2) עסק של חממה פיננסי שהוקם במקומו עסק ממשיך של גידולים חקלאיים בחממה, זכאי למענק מוגדל לפי סעיף 70(א) ו–(א1), ויקראו לגביו את סעיף 70(א), כך שבכל מקום, במקום "ל–20 אחוזים" יבוא "ל–33 אחוזים" ובמקום "20 אחוזים" יבוא "33 אחוזים".

(2) הועברו הזכויות בעסק או פעילותו כאמור בפסקה (1) לפני תום תקופת ההגבלה, יוחזר מלוא השיפוי והמענק המוגדל שניתן, בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד קבלת הסכומים האמורים ועד למועד השבתם.

(3) בסעיף קטן זה, "תקופת ההגבלה" - חמש שנים מתחילת הרצת העסק או שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 4, לפי המאוחר, ולגבי זכויות בעסק ממשיך שבעליהן הוא יחיד שבמועד תחילת תיקון מס' 4 מלאו לו 60 שנים - שלוש שנים מתחילת הרצת העסק או שנה מיום תחילתו של תיקון מס' 4, לפי המאוחר.

(יב) על אף האמור בסעיף 13, המועד האחרון להגשת תביעה לפי סעיף זה הוא שישה חודשים מהמועד האחרון להשקעות מוכרות.

(ב) פיצוי לעסק חייב במס בשיעור של 5 אחוזים (בסעיף זה - המס המיוחד), בלא זכות לניכוי, לזיכוי, לקיזוז, לפטור, להנחה או להפחתה כלשהם.

(ג) על אף האמור בכל דין, לא יוטל על פיצוי לעסק בידי זכאי כל מס או תשלום חובה אחר, למעט המס המיוחד.

(ד) קבלת פיצוי לעסק לא תיחשב כהכנסה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה ולא תיחשב כמכירת זכות במקרקעין כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין או כמכירת נכס כמשמעותה בפקודת מס הכנסה.

(ה) (1) במועד תשלום פיצוי לעסק תנכה המינהלה מהפיצוי את המס המיוחד; המינהלה תעביר את המס המיוחד לפקיד השומה ב–15 בחודש שלאחר יום תשלום הפיצוי, ותגיש לו דוח המפרט את מקבלי הפיצוי לעסק ואת המס שנוכה מהפיצוי לגבי כל אחד מהם;

(2) שולם פיצוי לעסק כמקדמה בדרך של הלוואה, לפני שנקבעה הזכאות לפיצוי, תעביר המינהלה, מתוך כספי ההלוואה, את המס המיוחד לפקיד השומה ב–15 בחודש שלאחר קביעת זכאותו של מקבל ההלוואה לפיצוי;

(3) יראו את המס המיוחד כמס שהמינהלה חייבת בניכויו לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, והוראות הפקודה האמורה יחולו בהתאם.

(ו) פיצוי לעסק שניתן לעוסק לא ייחשב כחלק ממחיר עסקאותיו לפי סעיף 12 לחוק מע"מ; לענין זה, "עוסק" ו"עסקה" - כהגדרתם בחוק מע"מ.

(ז) במכירת מניה בחברה שקיבלה פיצוי לעסק יחולו הוראות אלה:

(1) לצורך חישוב הרווחים הראויים לחלוקה כהגדרתם בסעיף 94ב(ב)(1) לפקודת מס הכנסה, יקראו את ההגדרה האמורה כאילו אחרי "לרבות מס שבח" בא "ומס מיוחד לפי סעיף 72 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005";

(2) סעיף 94ב(א)(2) לפקודת מס הכנסה לא יחול על רווחים שמקורם בפיצוי לעסק.

(ח) (1) בתאגיד הזכאי לפיצוי לעסק, שהוחל בפירוקו בסמוך לקבלת הפיצוי, לענין סעיף 93(א)(3) לפקודת מס הכנסה לא יובא בחישוב התמורה בעד המניות או הזכויות האחרות של חבר בו, חלק יחסי מסכום הפיצוי לעסק כיחס חלקו של החבר בזכות לרווחים בתאגיד לכלל הזכויות לרווחים בתאגיד; הוראה זו תחול בפירוק תאגיד שהושלם בתוך שלוש שנים מיום הפינוי, אלא אם כן האריך מנהל רשות המסים בישראל את התקופה.

(2) (א) נוסף על האמור בפסקה (1), בפירוק חברת ההחזקות לא יובא בחישוב התמורה בעד מניות או זכויות אחרות של חבר בעקיפין בתאגיד זכאי, חלק יחסי מסכום התמורה המוטבת כיחס חלקו של אותו חבר בזכות לרווחים בחברת ההחזקות לכלל הזכויות לרווחים בחברת ההחזקות.

(ב) בפסקה זו -

(1) תשתיות שהקמתן היתה הכרחית לצורך מתן שירותי התשתית על ידו בשטח המפונה שהיו פעילות ביום הקובע, ושהיה על גורם התשתית להפסיק את פעילותן עקב הפינוי (בסימן זה - התשתיות), ככל שההשקעות בתשתיות לא הופחתו או לא הובאו בחשבון בקביעת תעריפיו, ובלבד שהוא לא קיבל או עתיד לקבל תמורה בעדן;

(2) הוצאות סבירות של גורם התשתית עקב פינוי התשתיות.

(ב) החלטת הועדה המיוחדת תינתן לאחר התייעצות עם מי שהוסמך על פי דין להסדיר את מתן שירותי התשתית על ידי גורם התשתית, עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ועם כל גורם אחר שתמצא הועדה לנכון.

(ג) על החלטת הועדה המיוחדת לפי סעיף זה רשאי גורם התשתית לעתור לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים.

(1) היקף החובה שהוטלה על גורם התשתית לפי רישיונו או לפי החוק או תחיקת הביטחון בענין מתן שירותי התשתית בשטח המפונה;

(2) התשתיות שנחוץ היה להקים לצורך מתן שירותי תשתית בשטח המפונה, בשים לב לשימוש שנעשה בהן גם למתן שירותי תשתית מחוץ לשטח המפונה;

(3) זכויותיו של גורם התשתית בתשתיות;

(4) ההוצאות שהוציא גורם התשתית למימון הקמת התשתיות; לענין זה לא יובא בחשבון מימון שמקורו מתקציב המדינה, או מתקציבם של רשויות מקומיות, ועדים מקומיים, ההסתדרות הציונית העולמית, או גוף שבבעלות או בניהול מי מהן או הפועל מטעמן;

(5) העלות המופחתת המתואמת של התשתיות ביום הפינוי, ואם מתן שירותי התשתית הופסק במועד מוקדם יותר - העלות המופחתת המתואמת במועד שבו הופסק;

(6) מבנה התעריפים של גורם התשתית ודרך חישובם;

(7) האפשרות או הצורך בהוצאת התשתיות, עלות ההוצאה כאמור, כדאיותה, ערך התשתיות לאחר ההוצאה, אם יוצאו, והשימוש שניתן לעשות בהן לאחר הוצאתן;

(8) האופן שבו ניתנו שירותי התשתית על ידי גורם התשתית, ורציפות נתינתם, עד תום תקופת הפינוי;

(9) ההפחתה בהוצאות גורם התשתית שתיגרם עקב הפינוי, אם תיגרם.

(ב) המנהל רשאי להנחות את מי שהוסמך על פי דין להסדיר את מתן שירותי התשתית על ידי גורם התשתית, בענין פעילותו של גורם התשתית בשטח המפונה בתקופת הפינוי.

(ג) אין באמור בסימן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין החל על מתן שירותי התשתית ומכל סמכות הנתונה לפיו, לרבות לענין עונשין ועיצומים בשל הפרת תנאי הרישיון או הוראות של נותן הרישיון.

(1) בשל השקעות במבנה יביל - 1,575 שקלים חדשים למטר רבוע שהוקם או שהוסף כאמור;

(2) בשל השקעות במבנה קבוע - 3,825 שקלים חדשים למטר רבוע שהוקם או שהוסף כאמור.

(ב) הודיע מוסד הציבור למינהלה, לא יאוחר מתום 60 ימים מיום מתן צו לפי סעיף 22(א), כי הוא מעוניין שהתשלום בשל השקעות יחושב על בסיס שומה פרטנית, לא יחושב התשלום לפי הסכומים שבסעיף קטן (א), אלא על בסיס שומה פרטנית שתיערך בשל ההשקעות ליום הקובע, לפי הוראות סעיף 37(ב) ו–(ד) וסעיף 4(א) בתוספת השניה, בשינויים המחויבים.

(ג) מוסד הציבור לא יהיה זכאי לתשלום בשל הקמה או הוספה של תוספת בניה שמקורן בתקצוב, במימון, בהעברה או בתמיכה מטעם המדינה, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית, תאגיד שהוקם בחוק, או תאגיד בבעלות מי מהם, זולת אם מוסד הציבור הוכיח לועדת זכאות, כי העתיק את פעילותו למקום שמחוץ לתחום האמור בסעיף 3 וכי ימשיך בפעילותו האמורה.

(ד) מוסד ציבור אשר הוכיח כי עקב הפינוי נשא בהוצאות של הובלת מיטלטלין שלו אל מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, רשאית ועדת זכאות להחליט כי המדינה תשלם לו תשלום להחזר הוצאותיו הסבירות.

(ה) תשלום כאמור בסעיף זה יהיה באופן, בסכומים, במועדים ובתנאים שתורה ועדת זכאות, ובכלל זה תנאים לענין הבטחת השימוש בכספים שיתקבלו למטרות מוסד הציבור, ואם פורק מוסד הציבור או חדל מלפעול - תנאים להעברת הכספים או יתרת הנכסים, לפי הענין, לתאגיד בעל מטרות דומות.

(ו) החלטת ועדת זכאות לפי סימן זה תתקבל לאחר התייעצות עם רשם העמותות ועם המשרד הממשלתי שפעילותו של מוסד הציבור היא בתחום אחריותו.

(ז) הועדה המיוחדת רשאית להורות על מתן תשלום בשל מבנה ציבור, שהוקם כדין, ואשר לא התקבל בעבורו תשלום לפי סימן זה או לפי סימן ז', ליחיד אחד או יותר שהוכיח, כי השקיע בהקמתו לפני היום הקובע; הועדה המיוחדת תקבע את התשלום בשל השקעות כאמור, בשים לב לסכומים הקבועים בסעיף קטן (א); הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על יחיד אחד או יותר שהצטרף ליישוב שמיושמת בו העתקה קהילתית מכוח הסכם העתקה שנחתם לפי סעיף 85 או מכוח החלטת ממשלה, או שהצטרף ליישוב אבני איתן.

(ח) מוסד ציבור לא יהיה זכאי לפיצויים לפי סימנים ד' ו–ה'.

(ב) מוסד ציבור שהוא צד להסכם לפי סעיף זה לא יהיה זכאי לפיצוי או לתשלום נוסף לפי חוק זה.

(ג) הסכם כאמור בסעיף זה טעון אישור הועדה המיוחדת, על דעת כל חבריה; היו הדעות בועדה המיוחדת חלוקות, רשאי ראש הממשלה לאשר את ההסכם במקום הועדה המיוחדת.

(ד) ראש הממשלה, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה.

(ה) הסכם כאמור בסעיף זה לא יחויב במס בולים.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לא תהיה זכאות לפיצוי בשל מבנה שבו התנהל עסק כאמור באותה פסקה, אם שטח המבנה כאמור הובא בחשבון לצורך קביעת הסכומים שניתנו על ידי המדינה במסגרת הסכם העתקה לפי סעיף 85 או מכוח החלטת ממשלה, לצורך הקמת מבנה ציבורי חלופי, או לצורך קביעת הסכומים שניתנו על ידי המדינה בעבור היישוב אבני איתן לצורך הקמת מבנה ציבור חלופי.

(ב)-(ה) (בוטלו).

(ו) הוראות סעיף 72 יחולו על פיצוי כאמור בסעיף קטן (א).

(ז) בסעיף זה, "מבנה ציבור" - כהגדרתו בסעיף 79.

(ב) המינהלה רשאית -

(1) לבקשת קבוצה של מתיישבים, המעוניינים להעתיק את מקום מגוריהם במסגרת קהילתית אחת מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, להתקשר בהסכם עם המתיישבים, לענין העתקת המגורים כאמור;

(2) לבקשת אגודה שיתופית התיישבותית, אחת או יותר, המעוניינת להעתיק את פעילותה אל מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, להתקשר בהסכם עם האגודה השיתופית ההתיישבותית ועם חבריה המעוניינים בכך, לענין העתקת הפעילות במסגרת קהילתית אחת, מחוץ לתחום האמור בסעיף 3;

(3) הסכם לאמור בפסקאות (1) ו–(2) יכול שיקבע הוראות לענין העתקת פעילות של מוסד ציבור כחלק מהמסגרת הקהילתית; קבע ההסכם הוראות כאמור, יהיה צד להסכם גם מוסד הציבור;

(4) להסכם כאמור בפסקאות (1), (2), ו–(3) (בסעיף זה - הסכם העתקה) ניתן לצרף כצד גם יישוב קולט.

(ג) התקשרה המינהלה בהסכם העתקה, יראו את ההטבות על פי ההסכם כפיצויים המגיעים לאגודה השיתופית ההתיישבותית, לחבריה, למתיישבים ולמוסד הציבור, כולם או חלקם, והכל כפי שייקבע בהסכם ההעתקה.

(ד) בהסכם העתקה ניתן לקבוע, בין השאר:

(1) הוראות בדבר הקצאת קרקע חליפית בפטור ממכרז, בתמורה או שלא בתמורה, ובלבד שהמינהלה קיבלה לכך את אישורו של מנהל רשות מקרקעי ישראל;

(2) כי ישולם ליישוב הקולט תשלום כמתחייב מהעתקת הפעילות או המגורים;

(3) הוראות בדבר הקמת מבני ציבור במסגרת ההעתקה.

(ה) הסכם העתקה טעון אישור הועדה המיוחדת, על דעת כל חבריה; היו הדעות בועדה המיוחדת חלוקות, רשאי ראש הממשלה לאשר את ההסכם במקום הועדה המיוחדת.

(ו) ראש הממשלה, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לענין העתקת פעילות או העתקת מגורים על פי סעיף זה, לרבות הוראות בענין זכויות חברי אגודה שיתופית התיישבותית, הרוב הנדרש לקבלת החלטה של אגודה שיתופית התיישבותית כאמור בסעיף קטן (ב), זכויות החברים שיבחרו שלא לעבור למיקום החדש, הגנה על זכויות הנושים, וכן קביעת הטבות על פי הסכם העתקה שאינן ניתנות לעיקול, בשים לב למטרות חוק זה ולהגנות הניתנות לחייב בדין.

(ז) הסכם העתקה לא יחויב במס בולים.

(ח) לענין מיסוי, דין הטבות שניתנו לפי הסכם העתקה לאגודה שיתופית התיישבותית, לחבריה, למתיישבים או למוסד ציבור, כדין פיצויים לפי חוק זה; היו האגודה, החבר, או המתיישב זכאים לפיצויים שחלים עליהם מסים או שיעורי מס שונים, יכריע מנהל רשות המסים בישראל, איזה מבין סוגי המסים ושיעורי המסים יחול על הטבה, כולה או חלקה, מבין ההטבות כאמור.

(1) מרכז חייו של בעל העסק הזכאי ביום הקובע היה בשטח מפונה;

(2) לא הוקצתה לזכאי קרקע חקלאית חלופית;

(3) הזכאי הגיש בקשה למינהלה לאיתור קרקע כאמור בתוך 60 ימים מתחילתו של תיקון מס' 4, בהתאם לטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המינהלה;

(4) הזכאי הפקיד במינהלה מקדמה על חשבון התשלום שיידרש לשלם או ערבות בנקאית אוטונומית, כאמור בסעיף קטן (ג).

(ב) (1) לא תירכש קרקע כאמור בסעיף קטן (א), אלא בתנאים שהממשלה תחליט עליהם, לרבות תנאים לעניין המחיר המרבי לרכישה כאמור, ההשקעה המרבית בפיתוח התשתיות החקלאיות והאזורים שבהם תירכש ותוקצה קרקע כאמור.

(2) הקצאת קרקע לזכאי תיעשה בתנאים שהממשלה תחליט עליהם, לרבות לעניין התשלום שייגבה מזכאי בעד הקצאה כאמור וחובת עיבוד עצמי של הקרקע; החלטה כאמור יכול שתקבע תנאים נוספים, לרבות לעניין הזכאים שלהם תוקצה הקרקע, ככל שלא תאותר ותירכש קרקע בהיקף מספיק להקצאה לכלל הזכאים.

(3) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), לא תירכש ולא תוקצה קרקע כאמור בסעיף קטן (א), אלא כנגד התחייבות הזכאי לקבלת אותה קרקע בתנאים שהממשלה תחליט עליהם כאמור בסעיף קטן זה, והפקדה בידי המינהלה של מלוא הסכומים הנדרשים מהזכאי בעד הקצאת הקרקע.

(ג) החליטה הממשלה על התנאים לעניין תשלום שיידרש זכאי לשלם בעד הקצאת הקרקע כאמור בסעיף קטן (ב), יפקיד הזכאי במינהלה, בתוך 60 ימים מהחלטת הממשלה, מקדמה על חשבון התשלום שיידרש לשלם בעד הקצאת הקרקע או ערבות בנקאית אוטונומית, בסכום כמפורט להלן:

(1) לגבי זכאי לפיצוי לפי סעיף 3(א)(3) לתוספת השלישית - 160,000 שקלים חדשים;

(2) לגבי זכאי לפיצוי לפי סעיף 3(א)(4) לתוספת השלישית - 70,000 שקלים חדשים.

(ד) זכאי שלא הגיש במועד בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(3), או לא הפקיד במועד מקדמה או ערבות כאמור בסעיף קטן (ג), לא יהיה זכאי להקצאה של קרקע חקלאית.

(ה) זכאי שהגיש במועד בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יהיה רשאי לחזור בו מבקשתו, כל עוד לא נחתם הסכם לרכישת הקרקע והקצאתה לזכאי.

(ו) (1) זכותו של הזכאי להקצאה של קרקע חקלאית כאמור בסעיף זה תפקע בהתקיים אחד מאלה:

(א) הזכאי חזר בו מבקשתו כאמור בסעיף קטן (ה);

(ב) לא אותרה על ידי הממשלה בתוך 12 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 4 קרקע חקלאית בעבור הזכאי; התקיימו הוראות פסקה זו, תימסר על כך הודעה מנומקת לזכאי;

(ג) לא נחתם הסכם עם בעל הזכויות בקרקע שאותרה, כאמור בפסקת משנה (ב), בתוך 14 חודשים מיום תחילתו של תיקוןמס' 4; אותרה קרקע כאמור, רשאי המנהל להאריך, לשם חתימת ההסכם, את התקופה האמורה בשישה חודשים נוספים;

(ד) הזכאי לא חתם על הסכם להקצאת קרקע חקלאית שאותרה בתוך 30 ימים ממועד הצגת הסכם לחתימתו;

(ה) הזכאי לא הפקיד את מלוא הסכום הנדרש בעד הקצאת קרקע חקלאית שאותרה בתוך 30 ימים מהמועד שנדרש לכך לפי ההסכם האמור בפסקת משנה (ד).

(2) פקעה זכותו של הזכאי להקצאת קרקע חקלאית כאמור בפסקה (1), יהיה הזכאי זכאי לפיצוי כאמור בסעיפים 3(א1) עד (א4) ו–13 לתוספת השלישית ולהשבת הסכומים שהפקיד כאמור בסעיף זה; לסכומים שיושבו כאמור ייווספו הפרשי הצמדה למדד ממועד הפקדת כל סכום בידי המינהלה ועד למועד השבתו לזכאי.

(ז) בעל עסק שהגיש בקשה לאיתור קרקע כאמור בסעיף קטן (א)(3), לא יהיה זכאי לקבלת קצבת התאמה על פי סעיף 58א, לאחר שחלפו 90 ימים מיום תחילתו של תיקון מס' 4.

(ח) זכאי שהוקצתה לו קרקע כאמור בסעיף זה וזכותו בקרקע בוטלה בשל הפרת תנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה האמורה בסעיף קטן (ב), לא יהיה זכאי להשבת הפיצוי בשל קרקע כאמור בסעיף 3 לתוספת השלישית; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכות לסעד לפי כל דין בשל הפרה.

(ט) בסעיף זה -

(ב) הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מקדמה שמועד תשלומה הוא אחרי יום תחילתו של חוק זה.

(ג) על פיצויים לפי סעיף 85 לא יחולו הוראות פרק זה, ויחולו הוראות אלה:

(1) הפיצויים יועברו לזכאי לפי הסכם העתקה;

(2) המינהלה תקבע את אופן והיקף ההגנה על זכויותיהם של הנושים המובטחים ושל העובדים, אם הדבר נדרש בנסיבות הענין, לרבות בדרך של המצאת בטוחה חלופית מספקת כמשמעותה בסעיף 101(ב);

(3) המינהלה רשאית למנות מנהל מיוחד לענינים הנוגעים להעתקה כאמור בסעיף 83 ולכל הנובע מכך; סמכויותיו של המנהל המיוחד יהיו כשל המנהל המסדיר, אלא אם כן קבעה המינהלה אחרת, בהתאם לנסיבות המקרה;

(4) הוראות סעיף קטן זה יחולו אלא אם כן נקבע אחרת לגבי הענינים המפורטים בסעיף קטן זה, בהוראות שקבע ראש הממשלה לפי סעיף 85(ו).

(ב) החל הליך או מונה בעל תפקיד, לאחר הגשת תביעה לפי חוק זה אך לפני העברת כספי הפיצויים לפי סעיף 91 או מינוי מנהל מסדיר לפי סימן זה, יגיש התאגיד למינהלה הודעה על כך בתוך שבעה ימים מיום שהחל ההליך או מיום שמונה בעל התפקיד, לפי הענין.

(ג) נמסרה הודעה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או נודע למינהלה בדרך אחרת על קיומו של הליך, יועברו הפיצויים, כולם או חלקם, בהתאם להוראות בית המשפט, לבעל התפקיד, לזכאי, או לנושה מובטח; בטרם ייתן בית המשפט הוראות כאמור בסעיף קטן זה, ייתן לנושה מובטח הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ד) תאגיד שמתנהל לגביו הליך, לא ימונה לו מנהל מסדיר, אלא אם כן הורה בית המשפט, לבקשת התאגיד, לעכב את ההליך בפניו ולהעביר את הטיפול בתאגיד למנהל מסדיר, ובהתאם להוראות שיראה בית המשפט לנכון לתת.

(ה) בסעיף זה, "בעל תפקיד" - נאמן, כונס נכסים, מפרק, או בעל תפקיד אחר שמונה לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות.

(ב) לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) תצורף החלטת הדירקטוריון, ובתאגיד שאינו חברה - החלטת גוף מקביל לו, להגיש בקשה לתשלום ישיר או להגיש בקשה למינוי מנהל מסדיר.

(ג) לבקשה לתשלום ישיר יצורף תצהיר בדבר קיומם או אי קיומם של חובות מובטחים, בצירוף פרטים על כך, ותדפיס או אישור על הרישום מאת הרשות שאצלה נרשם השעבוד, אם נדרש רישום לקיומו של חוב מובטח כהגדרתו בסעיף 86; כמו כן, יצורפו לבקשה פרטיו של חשבון בנק, שפתח התאגיד לצורך קבלת כספי הפיצויים בלבד (בפרק זה - חשבון התאגיד); בנק יהיה חייב לפתוח חשבון כאמור לבקשת התאגיד, וזאת אף אם קיימת מגבלה מכוח דין אחר; לבנק לא יהיו זכויות קיזוז או עיכבון של כספי הפיצויים בחשבון התאגיד.

(ד) לבקשה למינוי מנהל מסדיר יצורף תצהיר בדבר חובותיו ונכסיו של התאגיד והנמקה מפורטת בדבר הצורך בהליך בפני מנהל מסדיר לאור היקף החובות והנכסים ובהתחשב בסכום הפיצויים שהוא תובע; כן יצורף כתב ויתור על סודיות לגבי כל מידע הנוגע למצבו הכלכלי של התאגיד, בנוסח שעליו תורה המינהלה.

(ה) תאגיד רשאי להגיש בקשה למינוי מנהל מסדיר, בצירוף החלטה ומסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ד), אף אם הגיש תחילה בקשה לתשלום ישיר, וזאת עד למועד הנקוב בהודעת המינהלה כאמור בסעיף 90(2).

(ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד הזכאי לפיצויים בשל סניף לפי הוראות סעיף 66, או בשל עסק או סניף לפי הוראות סעיף 67, או לפיצויים לפי סימנים ה' או ו' לפרק ה', אינו רשאי להגיש בקשה למינוי מנהל מסדיר; תאגיד כאמור יצרף לתביעתו את המסמכים כמפורט בסעיף קטן (ג), ויראו אותו כמי שהגיש בקשה לתשלום ישיר.

(1) שם הבנק ופרטי הסניף שבו מתנהל חשבון התאגיד שבכוונת המינהלה להפקיד בו את כספי הפיצויים בעבור התאגיד;

(2) המועד שבו בכוונת המינהלה להעביר את כספי הפיצויים, אשר לא יהיה מוקדם מ–45 ימים לאחר יום פרסום הודעתה ולא יהיה מאוחר מ–60 ימים לאחר היום האמור;

(3) כי כל נושה מובטח רשאי להגיש למינהלה בתוך התקופה שצוינה בהודעה לענין זה, אשר לא תפחת משלושים ימים מיום פרסום ההודעה, הודעה בדבר החוב המובטח תוך ציון מהות הזכויות המשועבדות, יתרת החוב שטרם נפרעה והערכתו באשר לערך הזכויות המשועבדות בהתאם לנתונים הנמצאים בידיו; להודעתו יצרף הנושה תדפיס או אישור מאת הרשות שאצלה נרשם השעבוד, אם נדרש רישום לקיומו של חוב מובטח כהגדרתו בסעיף 86, תצהיר בדבר יתרת החוב שטרם נפרעה ומסמך המעיד על כך;

(4) כי כל עובד, הטוען כי הוא זכאי או יהיה זכאי לקבל מהתאגיד פיצויי פיטורים, תשלומים אחרים בקשר לסיום יחסי עובד-מעביד או שכר עבודה לתקופה שאינה עולה על 12 החודשים שקדמו לפיטורים או להתפטרות, למעט פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים כמשמעותם בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי להגיש למינהלה, בתוך התקופה שצוינה בהודעה לענין זה, אשר לא תפחת מ–30 ימים מיום פרסום ההודעה, הודעה בדבר הסכום המגיע לו לטענתו (בסימן זה - הסכום לעובד).

(ב) כל סכום מובטח יועבר על ידי המינהלה כמפורט להלן:

(1) הוסר השעבוד - לחשבון התאגיד;

(2) לא הוסר השעבוד והסכימו הנושה המובטח והתאגיד על העברת הסכום - כפי שהסכימו;

(3) לא הוסר השעבוד ולא הושגה הסכמה כאמור בפסקה (2) -יופקד הסכום המובטח בחשבון בנק נפרד שהתאגיד יפתח למטרה זו בלבד ואשר לא יופקדו בו כספים אחרים זולת הסכומים המובטחים (בפרק זה - החשבון המיוחד); בנק יהיה חייב לפתוח חשבון כאמור לבקשת התאגיד אף אם קיימת מגבלה מכוח דין אחר; היו מספר חובות מובטחים בשעבוד של זכויות לגבי אותו נכס, יופקדו כל הסכומים המובטחים כאמור באותו חשבון מיוחד, ובלבד שהסכום הכולל שיופקד כאמור לא יעלה על ערך הזכויות המשועבדות של אותו נכס; החשבון המיוחד יהיה משועבד לטובת הנושה המובטח בהתאם לדרגת שעבודו להבטחת החוב המובטח, ולא ניתן יהיה למשוך כספים מחשבון זה או לעשות בו כל פעולה, לרבות קיזוז או עיכבון בידי הבנק, אלא בהסכמת הנושה המובטח; החשבון המיוחד לא יהיה ניתן לעיקול.

(ג) (1) הסכום לעובד יועבר לעובד על ידי המינהלה, בהתקיים אחד מאלה:

(א) התאגיד הסכים להעברת הסכום האמור, כולו או חלקו, לעובד; יתרת הסכום, אם נותרה, תועבר לחשבון התאגיד אם ניתנה לכך הסכמת העובד;

(ב) ניתן פסק דין סופי המקבל את תביעת העובד נגד התאגיד, כולה או חלקה, והומצאה למינהלה החלטה של רשות מוסמכת המורה לה להעביר את הסכום, כולו או חלקו, לעובד; יתרת הסכום, אם נותרה, תועבר לחשבון התאגיד, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(2) על אף האמור בפסקה (1), חלפו 45 ימים מיום הפינוי או ממועד העברת כספי הפיצויים כאמור בסעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם, יועברו לחשבון התאגיד הסכומים לעובדים שנותרו במינהלה, למעט כל סכום לעובד שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(א) ניתן לגביו צו עיקול במסגרת תביעה שהגיש העובד נגד התאגיד לקבלת הסכום האמור, ואולם לא יעוקל אצל המינהלה, לגבי כל עובד, סכום העולה על השכר בדין קדימה; אין בצו עיקול המוטל על הסכומים לעובדים, כשלעצמו, בכדי להקנות לעובדים עדיפות על פני הנושים המובטחים;

(ב) התאגיד הסכים כי מועד העברת הסכום לחשבונו יידחה למועד מאוחר יותר.

(ד) הסכם כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא יחויב במס בולים.

(ב) הודעה על מינוי מנהל מסדיר תפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לענין העברה מתפקיד של מנהל מסדיר.

(ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לענין שכרו של מנהל מסדיר ואופן העסקתו.

(ד) על אף האמור בכל דין, פעולותיו של מנהל מסדיר לשם ביצוע נאות של תפקידיו לפי חוק זה, לא ישמשו עילה למשפט אזרחי נגדו ובלבד שפעל בתום לב ובהתאם להוראות חוק זה ולכל דין אחר.

(ב) הקפאת ההליכים תעמוד בתוקפה לתקופה של תשעה חודשים מיום מינויו של המנהל המסדיר; המנהל המסדיר רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים, מטעמים שיירשמו.

(ב) הוגשה הצעה כאמור בסעיף זה, רשאי המנהל המסדיר לכנס אסיפות נושים לצורך בחינתה, בדרך שיורה.

(ג) הסכימו להסדר, באסיפה כאמור בסעיף קטן (ב), רוב מספרם של הנוכחים והמצביעים, שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה והמנהל המסדיר אישר את ההסדר, יחייב ההסדר את התאגיד ואת כל הנושים ובעלי המניות; המנהל המסדיר יחלק את נכסי התאגיד, לרבות הפיצויים, בהתאם להסדר כאמור.

(ד) התקיים אחד מאלה, יפרסם המנהל המסדיר ברבים הודעה על פקיעת הקפאת ההליכים ועל כך שכספי הפיצויים יועברו לתאגיד במישרין:

(1) לא הוגשה הצעה להסדר במועד כאמור בסעיף קטן (א);

(2) לא התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) לצורך הפיכת ההסדר למחייב בתוך תקופת הקפאת ההליכים, או נוכח המנהל המסדיר כי בנסיבות הענין לא יתקיימו התנאים הנדרשים בסעיף קטן (ג) לצורך הפיכת ההסדר למחייב בתקופה האמורה;

(3) המנהל המסדיר החליט כי לא ראוי לאשר הסדר נושים נוכח מצבו הכלכלי של החייב;

(4) התאגיד ביקש לבטל את המינוי של המנהל המסדיר.

(ה) הודיע המנהל המסדיר כאמור בסעיף קטן (ד), יראו את התאגיד מאותו מועד כאילו הגיש בקשה לתשלום ישיר, ויחולו הוראות סעיפים 90 ו- 91, ובלבד שכספי הפיצויים לא יועברו לחשבון התאגיד לפני תום 60 ימים מיום פרסום ההודעה על פקיעת הקפאת ההליכים; ואולם אם לפני העברת כספי הפיצויים לחשבון התאגיד נפתח נגדו הליך כאמור בסעיף 88, יחולו הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחויבים.

(ב) החלטות המנהל המסדיר בענין הסכום העומד לחלוקה בהסדר הנושים יהיו כפופות להחלטות של הועדות ובתי המשפט לפי חוק זה בדבר זכאות לפיצויים וסכומי הפיצויים.

(ב) לענין סעיף 89(ה), יחיד רשאי להגיש בקשה למינוי מנהל מסדיר אף אם הגיש תחילה בקשה לתשלום ישיר כל עוד לא העבירה המינהלה את כספי הפיצויים לחשבונו לפי סעיף 91.

(ג) הוראות סעיף 90 וכן הוראות סעיף 91 לענין הסכומים לעובדים, יחולו רק לגבי פיצוי בשל עסק.

(ד) לענין פיצוי שאינו בשל עסק רשאי נושה מובטח להגיש למינהלה, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, הודעה בדבר החוב המובטח תוך ציון מהות הזכויות המשועבדות, יתרת החוב שטרם נפרעה והערכתו באשר לערך הזכויות המשועבדות, בהתאם לנתונים שנמצאים בידיו; להודעתו יצרף הנושה תדפיס או אישור מאת הרשות שאצלה נרשם השעבוד, אם נדרש רישום לקיומו של חוב מובטח כהגדרתו בסעיף 86, תצהיר בדבר יתרת החוב שטרם נפרעה ומסמך המעיד על כך; המינהלה רשאית, לבקשת נושה מובטח, להאריך את התקופה האמורה, אם לא יהיה בכך כדי לפגוע בהגשמת מטרותיו של חוק זה.

(ה) לענין סעיף 91, מועד העברת כספי הפיצויים שאינם פיצוי בשל עסק, למעט הסכומים המובטחים, לחשבונו של היחיד, יהיה בתוך 30 ימים מיום ההחלטה על הפיצויים, ואולם לגבי פיצוי לפי סימן א' לפרק ה' - לא לפני חלוף המועד הקבוע בסעיף קטן (ד); לא יעוכבו סכומים מובטחים כאמור בסעיף 91 אלא מתוך הפיצוי לפי סימנים א' ו–ד' לפרק ה'.

(ו) הסדר הנושים לא יחייב נושה שלא הסכים לו, לגבי חוב או חבות אשר לפי פקודת פשיטת הרגל לא היה היחיד נפטר מהם על פי צו הפטר.

(ב) לענין סעיף זה, ייחשב כבטוחה חלופית מספקת שעבוד של זכויות לגבי מקרקעין אחרים שערכן אינו נמוך משיעור מהסכום המובטח במועד המצאת הבטוחה, המקובל אצל אותו נושה לגבי הלוואות מאותו סוג, ובלבד שהשיעור אינו עולה על 150 אחוזים מן הסכום כאמור.

(ב) על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, לא ייגבה קנס או תשלום בשל פירעון מוקדם של הלוואה שלהבטחתה שועבדו זכויות לגבי בית מגורים של הזכאי לפיצויים בשל אותו בית מגורים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ביקשה אגודה שיתופית התיישבותית להתקשר בהסכם העתקה לפי סעיף 85, לא תפורק לפי סימן זה, אלא אם כן סורבה בקשתה או שנקבע בהסכם ההעתקה כי היא תפורק בהתאם לאמור בהסכם.

(ג) היו באותו יישוב מפונה יותר מאגודה שיתופית התיישבותית אחת, ימונה אותו מפרק לכולן.

(ד) החלטות המפרק בענין הסכום העומד לחלוקה בפירוק יהיו כפופות להחלטות של הועדות ובתי המשפט לפי חוק זה בדבר זכאות לפיצויים וסכומי הפיצויים.

(ב) יתרת כספים או נכסים שנותרה באגודה שיתופית התיישבותית לאחר תשלום כל חובותיה, תחולק שווה בשווה בין היחידים שהיו חברים בה ביום הקובע, אף אם נקבע אחרת בתקנון האגודה, אלא אם כן הרשם, באישור שר המשפטים, קבע כי חלוקה אחרת הוגנת יותר בנסיבות הענין.

(ג) בפירוק לפי סעיף 105, יחולו הוראות סעיף 72(ח) כך שלא יובא בחישוב התמורה בעד זכויות החבר באגודה חלק יחסי מסכום הפיצוי לפי סימן ד' לפרק ה', כיחס שבין חלקו של החבר בזכות ליתרת הכספים שנותרו לחלוקה בהתאם לסעיף קטן (ב) לכלל זכויות החברים באותה יתרה.

(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ועם הרשם, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות לענין תאגידים קשורים, כולם או חלקם, לרבות תאגידים כאמור המוחזקים במשותף על ידי מספר אגודות שיתופיות התיישבותיות, ובכלל זה הוראות בדבר -

(1) שינוי מבני בתאגיד קשור, לרבות מיזוג של מספר תאגידים קשורים והפיכת תאגיד קשור שהוא אגודה שיתופית לחברה;

(2) הקניית זכויותיה של אגודה שיתופית התיישבותית בתאגיד קשור, כולן או חלקן, לחברי האגודה, במישרין או בעקיפין;

(3) הקניית זכויותיה של אגודה שיתופית התיישבותית לגבי מקרקעין, כולן או חלקן, לתאגיד קשור בלא מכרז.

(ג) (1) על אף האמור בכל דין, בפירוק של אגודה שיתופית התיישבותית שכל נכסיה הם מניות בתאגיד קשור או שחלק מנכסיה הוא מניות בתאגיד קשור והיא העבירה אליו, אגב הפירוק לפי סימן זה ובהתאם להוראות לפי סעיף זה, את כל יתרת נכסיה ואת פעילותה (בסעיף קטן זה - הנכסים המועברים) בתמורה להקצאת מניות בו (בסעיף קטן זה - המניות המוקצות), לא יחול סעיף 93 לפקודת מס הכנסה בפירוק אותה אגודה (בסעיף קטן זה - האגודה המתפרקת), והיא לא תחויב בכל מס, אם התקיימו כל אלה:

(א) מכירת הנכסים המועברים לתאגיד הקשור היא בלא תמורה נוספת מעבר למניות המוקצית;

(ב) המניות המוקצות מוקצות לכלל החברים באגודה המתפרקת, לפי חלקם כפי שנקבע לענין סעיף 106(ב) (בסעיף קטן זה - המחזיקים);

(ג) היחס בין שווי השוק של כל המניות המוקצות למחזיקים לבין שווי השוק של התאגיד הקשור מיד לאחר ההקצאה הוא כיחס שבין שווי השוק של הנכסים המועברים לבין שווי השוק של התאגיד הקשור מיד לאחר העברת הנכסים המועברים;

(ד) כל מניות התאגיד הקשור שבידי האגודה המתפרקת חולקו בין המחזיקים בהתאם לחלקם כפי שנקבע לענין סעיף 106(ב);

(ה) התאגיד הקשור מחזיק בנכסים המועברים למשך שנתיים ממועד ההעברה;

(ו) כל אחד מהמחזיקים מחזיק בכל המניות של התאגיד הקשור שקיבל מהאגודה המתפרקת ושהוקצו לו כאמור בסעיף זה, במשך תקופה של שנתיים לפחות מיום הפירוק של האגודה המתפרקת; שר האוצר רשאי לקבוע כי לא יראו מכירה של מניות בתקופה האמורה כאי קיום של תנאי זה, אם יתקיימו לגביה נסיבות מיוחדות שיקבע, לפי סוג מחזיק, סוג רוכש, או תנאי מכירה, והכל עד לתקרה של שיעור מכלל ההחזקות במניות של התאגיד הקשור, כפי שיקבע.

(2) המחיר המקורי של כל אחד מהנכסים המועברים, יתרת המחיר המקורי שלו, שווי הרכישה שלו ויום הרכישה שלו, לפי הענין, יהיו כפי שהיו באגודה המתפרקת אילו לא פורקה ואילו לא הועבר ממנה הנכס המועבר; לגבי נכס שהוא מלאי, יראו כעלות המלאי את הסכום שנקבע כמלאי סופי בשומה לפי פקודת מס הכנסה לשנת המס שבה הסתיים פירוק האגודה המתפרקת.

(3) יראו כמחיר מקורי של מניות התאגיד הקשור בידי המחזיק את המחיר המקורי של הזכויות שהיו למחזיק באגודה המתפרקת, ויראו כיום הרכישה של המניות כאמור את יום רכישת זכויות המחזיק באגודה המתפרקת.

(4) שר האוצר רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי שינויי מבנה אחרים בפירוק אגודה שיתופית התיישבותית, בהתקיים כל התנאים הקבועים בפסקה (1), בשינויים המחויבים ובשינויים נוספים שיקבע.

(5) מסמך שפקיד שומה אישר כי הוא קשור במישרין להעברת יתרת נכסים ופעילות תמורת מניות וכי התקיימו כל התנאים המפורטים בפסקה (1), לא יחויב במס בולים.

(6) לכל מונח בסעיף קטן זה תהא המשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה או בחוק מיסוי מקרקעין, לפי הענין, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

(ד) הועברו מניות בתאגיד קשור לחבר באגודה שיתופית שהתפרקה כאמור בסעיף זה, והמניה נמכרה בתוך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים מיום העברתה, תחויב התמורה שקיבל החבר בעד מכירת המניה במס רווח הון בשיעור של 5 אחוזים במקום השיעור הקבוע בפקודת מס הכנסה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מכירת המניה לקרוב כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודת מס הכנסה.

(ב) שר המשפטים, לפי המלצת הרשם, רשאי לקבוע הוראות, לענין תשלומים לכל אחד מחברי המושב השיתופי מכספי המושב השיתופי שהתקבלו כפיצויים, בסכום שלא יעלה על סך דמי ההסתגלות המרביים, כמשמעותם בסימן ג' לפרק ה', וכן רשאי הוא לקבוע כי סכומים אלה יופקדו בחשבון מיוחד אשר לא יהיה ניתן לעיקול או לקיזוז ובי יחולו עליו לטובת חברי המושב השיתופי הוראות סעיף 354(א)(1) לפקודת החברות וסעיף 27 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, לענין דין הקדימה בפירוק לשכר עבודה, בהתאם לסכומים הקבועים בהם; תקנות אלה יכול שייקבעו לכלל המושבים השיתופיים או למושב שיתופי מסוים.

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף 106(ב), רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם הרשם, לקבוע הוראות מיוחדות לענין מושב שיתופי, לרבות הוראות בדבר אופן חלוקת הפיצוי לחברים וחישוב הפיצויים המגיעים ישירות לחברים.

(1) הוראות לענין אופן פרסום הודעות המינהלה והודעות של מנהל מסדיר;

(2) הוראות בדבר הגשת תביעות חוב בידי נושים למנהל מסדיר;

(3) דרכי תשלום חובות בהתחשב בהוראות לפי פקודת החברות או פקודת פשיטת הרגל, לפי הענין, לרבות בענין סדרי הקדימה בין נושים שונים ומעמדם של נושים מובטחים;

(4) סוגי תאגידים שעליהם לא יחולו הוראות פרק זה לענין מנהל מסדיר, כולן או חלקן;

(5) סדרי הדין בפני מנהל מסדיר.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה לענין מנהל מסדיר, כולן או חלקן, יחולו על תאגיד שהוא מוסד ציבור כהגדרתו בסעיף 79, או על סוגי תאגידים כאמור.

(1) על אף האמור בסעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה, הלוואה שנתנה ההסתדרות הציונית העולמית לזכאי לפיצוי לפי סימן ד' לפרק ה' לצורך ייצור הכנסתו, שנמחלה לו, לא יראו אותה כהכנסה;

(2) היה לזכאי כאמור בפסקה (1) הפסד כאמור בסעיף 28 לפקודת מס הכנסה, יוקטן סכום ההפסד בסכום שבו הותרו בניכוי הוצאות בשל ההלוואה מהכנסתו של הזכאי או בסכום של 25 אחוזים מסכום ההלוואה שנמחלה, לפי הגבוה, עד לגובה סכום ההפסד כאמור;

(3) מחילת הלוואה שניתנה לעוסק לא תיחשב כחלק ממחיר עסקאותיו לפי סעיף 12 לחוק מע"מ; לענין זה, "עוסק" ו"עסקה" -כהגדרתם בחוק מע"מ;

(4) מסמך שענינו מחילת הלוואה כאמור בסעיף זה לא יחויב במס בולים.

(ב) ביום הפינוי של היישוב המפונה האחרון בחבל עזה, יחדלו לפעול, לכל דבר וענין, המועצה האזורית חוף עזה, המועצה הדתית חוף עזה, וכן התאגידים הקשורים, ויראו אותם כאילו ניתן לגביהם צו פירוק כמשמעותו בפקודת החברות.

(ג) ראש הממשלה רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ב) יחולו במועד מוקדם יותר על רשות מקומית המנויה בו, כפי שיקבע.

(ב) המפרק המסדיר יפעל בהתאם להוראות סימן זה להסדרת חובותיה וזכויותיה של הרשות המקומית.

(ג) על מפרק מסדיר יחולו הוראות סעיף 93.

(ד) המינהלה תפקח על פעילותו של מפרק מסדיר.

(ב) המפרק המסדיר לא ישלם כל תשלום ולא יוציא כל הוצאה מקופת הפירוק של הרשות המקומית, כהגדרתה בסעיף 120, אלא לאחר מתן הודעה על כך למינהלה; המינהלה רשאית להודיע למפרק המסדיר, בתוך 14 ימים מיום קבלת הודעתו, על התנגדותה לתשלום המבוקש, בצירוף נימוקיה; הודיעה כאמור, לא יבוצע התשלום, והמפרק המסדיר רשאי יהיה לערער על החלטתה כאמור בסעיף 119 באופן שבו ניתן לערער על החלטה סופית שלו; במימוש נכסי רשות מקומית יתייעץ המפרק המסדיר עם המינהלה, ולא ימומש נכס אשר המינהלה, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הביטחון או המנהל הכללי של משרד הפנים, או מי שהם הסמיכו לענין זה, הורתה כי אין לממשו.

(ג) מפרק מסדיר יבדוק את תביעות החוב שיוגשו לו גם על פי הדין ותחיקת הביטחון שחלו על הרשות המקומית.

(ב) ביקש המפרק המסדיר לשלם חוב שהכיר בו לפני הגשת הדוח כאמור בסעיף קטן (א), יגיש למינהלה את בקשתו בפירוט נימוקיה.

(ג) המינהלה רשאית להודיע למפרק המסדיר, בתוך 14 ימים מיום קבלת בקשתו, על התנגדותה לתשלום המוקדם המבוקש, בצירוף נימוקיה; הודיעה כאמור, ישלח המפרק המסדיר העתק מהודעתה ומנימוקיה לנושה הנוגע בדבר, והנושה רשאי לערער על החלטתה כאמור בסעיף 119 כאילו היתה החלטה סופית של המפרק המסדיר, וכן רשאי המפרק המסדיר לערער עליה כאמור.

(ד) לא הודיעה המינהלה על התנגדותה לתשלום מוקדם בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), יודיע המפרק המסדיר לנושים ולמינהלה על החלטתו בדבר התשלום המוקדם, כאמור בבקשתו.

(ה) לא יוגש ערעור על החלטת המפרק המסדיר בנוגע לחוב אלא לאחר הגשת הדוח למינהלה כאמור בסעיף קטן (א), זולת על החלטתו בדבר תשלום מוקדם שעליה הודיע כאמור בסעיף קטן (ד), ויראו, לצורך הגשת הערעור, את יום פרסום מועד הגשת הדוח למינהלה או את יום הודעת המפרק המסדיר על ההחלטה בדבר תשלום מוקדם, לפי הענין, כיום מתן ההחלטה.

(ב) ערעור על החלטה של מפרק מסדיר יכול שיוגש על ידי נושה של הרשות המקומית, על ידי המינהלה וכן, ברשות בית המשפט - על ידי אדם אחר הרואה את עצמו נפגע מן ההחלטה; על אף האמור בסעיף קטן (א), ערעור המינהלה על החלטה של מפרק מסדיר יוגש בתוך 60 ימים מיום מתן ההחלטה.

(ג) הוגש ערעור, יומצא העתק ממנו, בתוך 48 שעות, למינהלה, ותינתן לה הזדמנות להביע את עמדתה בהליך; על המצאה כאמור יחולו הוראות פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בשינויים המחויבים.

(ב) מפרק מסדיר לא ישלם חוב שהכיר בו לפני תום התקופות לערעור על החלטתו, כאמור בסעיף 119.

(ג) הוגש ערעור כאמור בסעיף 119 על החלטת מפרק מסדיר שענינה הסכום לתשלום, לא ישלם המפרק המסדיר את הסכום על פי ההחלטה עד לסיום הליכי הערעור, זולת הסכום שאינו שנוי במחלוקת, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

(ד) נותרה יתרת כספים או נכסים בקופת הפירוק של הרשות המקומית לאחר תשלום חובותיה והוצאות שהוצאו במסגרת הפירוק, יעביר המפרק המסדיר את היתרה למינהלה, בצירוף דוח המפרט את החובות שהכיר בהם, נכסי הרשות המקומית, הכספים שהתקבלו וההוצאות שהוצאו במסגרת הפירוק.

(ה) (1) לא ניתן לפרוע את חובותיה של הרשות המקומית אשר הוכרו על ידי המפרק המסדיר מתוך קופת הפירוק של הרשות המקומית, יפנה המפרק המסדיר למינהלה בבקשה שתעביר לידיו את הסכום הנדרש לתשלום יתרת החוב שלא נפרעה; לבקשה יצרף המפרק המסדיר דוח כאמור בסעיף קטן (ד); המינהלה רשאית לדרוש מהמפרק המסדיר נתונים והבהרות נוספים, ככל שתמצא לנכון.

(2) המינהלה תשלם את יתרת החוב שלא נפרעה אלא אם כן החליטה שלא לשלם את הסכום הנדרש, כולו או חלקו, וזאת בשל נימוקים מפורטים שיינתנו בכתב ויימסרו למפרק המסדיר; המפרק המסדיר ישלח העתק מן ההחלטה לנושים הנוגעים בדבר.

(3) על החלטת המינהלה רשאים המפרק המסדיר או נושה לערער, בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה, לפני בית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשופט אחד.

(4) המינהלה תשלם בהתאם להחלטתה כאמור בפסקה (2), ואם הוגש עליה ערעור לפי פסקה (3) - בהתאם להכרעת בית המשפט בערעור.

(ו) תשלום כאמור בסעיף זה לא ייחשב כפיצויים לפי חוק זה.

(ב) הודיע המפרק המסדיר על השלמת הליכי הפירוק, תחדל הרשות המקומית מלהיות אישיות משפטית.

(2) לענין פסקה (1), "השרים" -

(ב) שר הפנים ושר המשפטים, בהתייעצות עם המינהלה, רשאים, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.

(ב) המפרק יבדוק את תביעות החוב שיוגשו לו לגבי הועד המקומי גם על פי הדין ותחיקת הביטחון שחלו על הועד המקומי, ויוקנו לו סמכויות המוקנות לועד המקומי על פי הדין ותחיקת הביטחון, כנדרש לשם הסדרת זכויותיו וחובותיו של הועד המקומי.

(ג) המפרק לא ישלם כל תשלום ולא יוציא כל הוצאה מקופת הפירוק של הועד המקומי, כהגדרתה בסעיף 130, אלא לאחר מתן הודעה על כך למינהלה; המינהלה רשאית להודיע למפרק, בתוך 14 ימים מיום קבלת הודעתו, על התנגדותה לתשלום המבוקש, בצירוף נימוקיה; הודיעה כאמור, לא יבוצע התשלום, והמפרק יהיה רשאי לערער על החלטתה באופן שבו ניתן לערער על החלטה סופית שלו; במימוש נכסי ועד מקומי יתייעץ המפרק עם המינהלה, ולא ימומש נכס אשר המינהלה, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הביטחון או המנהל הכללי של משרד הפנים, או מי שהם הסמיכו לענין זה, הורתה כי אין לממשו.

(ב) הליכי הפירוק יתנהלו באופן שיישמרו האישיות המשפטית הנפרדת של הועד המקומי ושל האגודה, ותישמר בכל עת הפרדה כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) ביקש המפרק לשלם חוב שהכיר בו לפני הגשת הדוח כאמור בסעיף קטן (א), יגיש למינהלה את בקשתו בפירוט נימוקיה.

(ג) המינהלה רשאית להודיע למפרק, בתוך 14 ימים מיום קבלת בקשתו, על התנגדותה לתשלום המוקדם המבוקש, בצירוף נימוקיה; הודיעה כאמור, ישלח המפרק העתק מהודעתה ונימוקיה לנושה הנוגע בדבר, והנושה רשאי לערער על החלטתה כאילו היתה החלטה סופית של המפרק, וכן רשאי המפרק לערער עליה כאמור.

(ד) לא הודיעה המינהלה על התנגדותה לתשלום מוקדם בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), יודיע המפרק לנושים ולמינהלה על החלטתו בדבר התשלום המוקדם, כאמור בבקשתו.

(ה) לא יוגש ערעור על החלטת המפרק בנוגע לחוב אלא לאחר הגשת הדוח למינהלה כאמור בסעיף קטן (א), זולת על החלטתו בדבר תשלום מוקדם שעליה הודיע כאמור בסעיף קטן (ד), ויראו, לצורך הגשת הערעור, את יום פרסום מועד הגשת הדוח למינהלה או את יום הודעת המפרק על ההחלטה בדבר תשלום מוקדם, לפי הענין, כיום מתן ההחלטה.

(ב) לענין ערעור, דין החלטה סופית של הרשם כדין פסק דין של בית משפט שלום, ודין החלטה אחרת של הרשם כדין החלטה אחרת של בית משפט שלום; בית המשפט המוסמך לענין זה יהיה בית המשפט המחוזי בירושלים; ערעור כאמור יכול שיוגש על ידי מי שרשאי להגיש ערעור על החלטות המפרק; על אף האמור בסעיף זה, ערעור המינהלה על החלטה של מפרק או של הרשם יוגש בתוך 60 ימים מיום מתן ההחלטה.

(ג) הוגש ערעור לרשם, ימציא הרשם העתק ממנו, בתוך 48 שעות, למינהלה, ותינתן לה הזדמנות להביע את עמדתה בהליך.

(ד) הוגש ערעור לבית המשפט, יומצא העתק ממנו, בתוך 48 שעות למינהלה, ותינתן לה הזדמנות להביע את עמדתה בהליך; על המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 119(ג).

(ב) מפרק לא ישלם חוב של הועד המקומי שהכיר בו, לפני תום התקופות לערעור על החלטתו.

(ג) הוגש ערעור על החלטת מפרק שענינה הסכום לתשלום, לא ישלם המפרק את הסכום על פי ההחלטה עד לסיום הליכי הערעור, זולת הסכום שאינו שנוי במחלוקת, אלא אם כן קבע אחרת בית המשפט או הרשם, לפי הענין.

(ד) נותרה יתרת כספים או נכסים בקופת הפירוק של הועד המקומי לאחר תשלום חובותיו והוצאות שהוצאו במסגרת הפירוק, יעביר המפרק את היתרה למינהלה, בצירוף דוח המפרט את החובות שהכיר בהם, נכסי הועד המקומי, הכספים שהתקבלו וההוצאות שהוצאו במסגרת הפירוק.

(ה) (1) לא ניתן לפרוע את חובותיו של הועד המקומי אשר הוכרו על ידי המפרק מתוך קופת הפירוק של הועד המקומי, יפנה המפרק למינהלה בבקשה שתעביר לידיו את הסכום הנדרש לתשלום יתרת החוב שלא נפרעה; לבקשה יצרף המפרק דוח כאמור בסעיףקטן (ד); המינהלה רשאית לדרוש מהמפרק נתונים והבהרות נוספים ככל שתמצא לנכון.

(2) המינהלה תשלם את יתרת החוב שלא נפרעה אלא אם כן החליטה שלא לשלם את הסכום הנדרש, כולו או חלקו, וזאת בשל נימוקים מפורטים שיינתנו בכתב ויימסרו למפרק; המפרק ישלח העתק מן ההחלטה לנושים הנוגעים בדבר.

(3) על החלטת המינהלה רשאים המפרק או נושה לערער, בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה, לפני בית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשופט אחד.

(4) המינהלה תשלם בהתאם להחלטתה כאמור בפסקה (2), ואם הוגש עליה ערעור לפי פסקה (3) - בהתאם להכרעת בית המשפט בערעור.

(ו) תשלום כאמור בסעיף זה לא ייחשב כפיצויים לפי חוק זה.

(ב) הודיע המפרק על השלמת הליכי הפירוק, יחדל הועד המקומי מלהיות אישיות משפטית.

(ג) לא יסתיימו הליכי הפירוק של האגודה אלא לאחר שהועד המקומי באותו יישוב חדל להיות אישיות משפטית כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב) לא תהיה מכוח משא ומתן, הסכם, החלטה, הבטחה, הוראה או מסמך אחר, כל זכות לפיצוי או עילת תביעה כלפי המדינה או כלפי רשות מרשויותיה ומי שפעל מטעמה, בשל הפינוי, אלא לפי הוראות חוק זה או הסכם לפיו.

(ג) לא תהיה סמכות לקבוע זכאות לפיצויים או סכום פיצויים לענין חוק זה, אלא לפי הוראה של חוק זה.

(ב) ויתור יהיה בהודעה בכתב למינהלה בנוסח שייקבע בתקנות (בסעיף זה - כתב ויתור).

(ג) מי שמסר כתב ויתור רשאי לחזור בו בתוך 30 ימים מיום מסירת כתב הויתור; לא חזר בו כאמור, לא יהיה זכאי לתבוע פיצויים או לבקש תשלום מיוחד לפי חוק זה.

(ד) מי שהגיש תביעה או בקשה לועדת זכאות או לועדה מיוחדת רשאי לחזור בו בתוך 30 ימים מיום הגשת התביעה או הבקשה; לא חזר בו כאמור, לא יוכל לוותר על קבלת פיצויים לפי חוק זה כאמור בסעיף קטן (א).

(ה) היו שניים או יותר זכאים לפיצוי בשל בית מגורים אחד, לרבות בית שבבניה או מגרש לפי סימן א' בפרק ה', או בשל עסק שאינו תאגיד או בשל עסק שהוא חממה, או שהיו זכאים למענקים ולשיפוי במשותף לפי סימן ב' לפרק ה', יהיה הויתור של כל הזכאים, וכתב הויתור ייחתם בידי כולם.

(ו) אגודה שיתופית התיישבותית וחבר במושב שיתופי כהגדרתו בסעיף 108(א), לא יהיו רשאים לחתום על כתב ויתור כאמור בסעיף קטן (א).

(ז) הוראות סעיף 21 יחולו, בשינויים המחויבים, על תביעה לפיצויים או על הליך משפטי אחר שהוגשו שלא לפי הוראות חוק זה בידי מי שמסר כתב ויתור לפי סעיף זה, ושלולא הויתור לא יכול היה להגישם.

(ח) אין בויתור לפי סעיף זה כדי ליצור עילת תביעה אם אינה קיימת לפי דין.

(ב) לא תהיה עילת תביעה נגד המדינה, נגד רשות מרשויותיה או נגד מי שפעל מטעמה, בשל העדר זכות לממש שעבוד או עיקול על נכס בשטח המפונה לאחר יום הפינוי.

(1) המנהל, או המשנה למנהל, והוא יהיה היושב ראש;

(2) משפטן שימונה באישור היועץ המשפטי לממשלה;

(3) נציג החשב הכללי במשרד האוצר;

(4) נציג ציבור בעל ניסיון מתאים, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש המועצה האזורית שומרון, או בהתייעצות עם ראש המועצה האזורית חוף עזה או עם שניהם.

(ב) ועדה מיוחדת מוסמכת:

(1) לדון בענינים כאמור בסעיפים 68, 69(ד), 75, 80, 81 ו–85;

(2) לאשר תשלום מיוחד, לפנים משורת הדין, למי שלא מתמלא בו תנאי מתנאי הזכאות לפיצויים לפי חוק זה, אם ראתה, מטעמים שתפרט בהחלטתה, כי בשל נסיבותיו המיוחדות של המבקש מן הצדק לעשות כן (בסעיף זה - תשלום מיוחד).

(3) לבדוק ולאשר הסכמים לתשלום מיוחד שערכה המינהלה עם מבקש, אם ראתה כי בשל נסיבותיו המיוחדות מן הצדק לעשות כן;

(4) לאשר תשלום למי שהקים מיתקן הנצחה ששימש את הציבור באזור המפונה לפני היום הקובע, ומבקש להקים מתקן הנצחה חלופי לשימוש הציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א) מתקן ההנצחה החלופי ישמש את הציבור בלא תשלום;

(ב) מתקן ההנצחה שימש את הציבור והוקם ברובו שלא באמצעות תקצוב מימון, העברה או תמיכה מטעם המדינה, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית, תאגיד שהוקם בחוק, או תאגיד בבעלות מי מהם;

(ג) מתקן ההנצחה לא הועתק כאמור בסעיף 144;

(ד) התשלום יהיה לכל היותר בהיקף דומה לשוויו של מתקן ההנצחה המקורי, ויופחתו ממנו כל תקצוב מימון, העברה או תמיכה שניתנו מטעם המדינה, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית, תאגיד שהוקם בחוק, או תאגיד בבעלות מי מהם;

(ה) לא ניתן בשל מתקן ההנצחה פיצוי אחר לפי חוק זה.

(ב1) (1) הוועדה המיוחדת לא תאשר הגדלת פיצוי כאמור בסעיף 68 או תשלום מיוחד כאמור בסעיף קטן (ב)(2), בשל עלויות או חסרון כיס מכל סוג שהוא שנגרמו לעסק או לבעל זכויות בעסק בקשר עם העתקת פעילות העסק או הקמת עסק אחר במקום העסק הזכאי ולרבות עסק חלופי (בסעיף זה - עסק ממשיך), ובין השאר בשל:

(א) עלויות וחסרון כיס הנובעים מהפסד הכנסות בתקופה שעד הקמת העסק הממשיך;

(ב) ירידה בתפוקה, בתנובה או בהכנסות של העסק הממשיך;

(ג) אבדן עונות;

(ד) גידול בעלויות ההפעלה של העסק הממשיך, ובכלל זה בשל מעבר לאזור אחר ובשל תנאי סביבה אחרים ובכלל זה אקלים שונה ושכר עובדים גבוה יותר;

(ה) עלויות בתקופת ההרצה של העסק הממשיך;

(ו) עלויות בקשר עם רכישה, שיפוץ והתאמה של ציוד, ובכלל זה ציוד שהיה קיים בעסק ולא התקבל עבורו פיצוי או התקבל בעבורו פיצוי חלקי;

(ז) מבנים שהיו קיימים בעסק ולא התקבל בעבורם פיצוי או התקבל בעבורם פיצוי חלקי;

(ח) עלויות בנייה בפועל גבוהות מהסכומים הנקובים בסעיף 4 לתוספת השישית;

(ט) עלויות רכישת קרקע גבוהות מהפיצוי שהתקבל;

(י) עלויות העברת הציוד למקום אחסון או לעסק הממשיך, אחסון הציוד בתקופה שלאחר הפינוי ועד להצבתו בעסק הממשיך ותחזוקת הציוד בזמן אחסונו;

(יא) עלויות הקמה והתאמה של תשתיות במבנה המשמש את העסק הממשיך לצורך ההצבה והחיבור של הציוד;

(יב) עלויות שיפוץ הציוד והרצתו;

(יג) עלויות רכישת ציוד חלופי לציוד שלא ניתן לעשות בו שימוש;

(יד) עלויות התאמות במבנים, ובכלל זה התאמות במושכר.

(2) על אף האמור בפסקה (1), הוועדה המיוחדת רשאית לדון מכוח סמכותה לפי סעיף קטן (ב)(2) בבקשות בעניינים אלה:

(א) עלויות נוספות שנגרמו לעסק ממשיך בשל מעבר לאתר זמני ולאחר מכן לאתר קבוע;

(ב) בקשה של עסק שקיבל מענק מוגדל לפי סעיף 70א(ג) לתשלום מיוחד בשל השקעות בציוד ובמבנים שנדרשו בשל דרישות על פי דין שלא היה חל על העסק הממשיך לו היה ממשיך בפעילותו בשטח המפונה;

(ג) בקשה לאשר תשלום מיוחד בסכומים כאמור בסעיף 70א, למי שלא מתקיים בו תנאי מתנאי הזכאות לקבלת אותם סכומים;

(ד) עלויות שנגרמו בקשר עם הפינוי לעסק של מטעים שהעתיק את פעילותו או הקים עסק חלופי של מטעים;

(ה) עלויות שנגרמו בקשר עם הפינוי לעסק של גידול בעלי חיים שהעתיק את פעילותו או הקים עסק חלופי של גידול בעלי חיים;

(ג) סכומו של תשלום מיוחד ותשלום כאמור בסעיף קטן (ב)(3), אופן תשלומם ותנאים נלווים לתשלומם ייקבעו לפי שיקול דעתה של הועדה המיוחדת, בהתחשב בשיעורי הפיצויים הקבועים בחוק זה.

(ד) על החלטה של ועדה מיוחדת רשאי המבקש לעתור לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.

(ד1) בעתירה על החלטת הוועדה המיוחדת לפי סעיף 137(ב)(2), יהא בית משפט לעניינים מינהליים רשאי לשקול כל שיקול ולקבל כל החלטה שהוועדה המיוחדת רשאית היתה לשקול או לקבל, לפי העניין, ובלבד שלא יובאו לפניו עובדות, ראיות או טענות שלא הובאו קודם לכן לפני הוועדה המיוחדת; בעתירה כאמור ידון בית משפט לעניינים מינהליים בהרכב של שלושה שופטים, שאחד מהם לפחות הוא שופט בית משפט לעניינים מינהליים, לפי סעיף 3(ב) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000;

(ה) על הגשת בקשה לועדה מיוחדת ועל הטיפול בה יחולו הוראות סימנים ב' ו-ד' לפרק ג', בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה, ויהיו נתונות לועדה המיוחדת סמכויות של ועדת זכאות לפי הוראות הסימנים האמורים.

(ו) ראש הממשלה, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה, ובכלל זה הוראות בענינים אלה:

(1) אופן הגשת הבקשה והמסמכים הנלווים;

(2) כללים לאישור הבקשה.

(3) סוגים נוספים של מקרים ועסקים שבהם רשאית הוועדה המיוחדת לדון מכוח סמכותה לפי סעיף קטן (ב)(2), על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(1), אם אופן הפיצוי לפי סעיף 70א אינו מתאים להם עקב מאפייניהם הייחודיים.

(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יהיו צמודים למדד מיום תחילתו של החוק ועד למועד שבו החליטה ועדת זכאות לגביהם או עד למועד שבו נכרת הסכם לפי חוק זה, לפי הענין;

(2) הסכומים המחושבים לפי חוק זה יהיו צמודים למדד, החל במועד שאליו מתייחס החישוב, בהתאם להוראות הסעיף שעל פיו הוא נערך, ועד למועד שבו החליטו לגביהם ועדת זכאות או המנהל לפי סעיף 45(ב), או עד למועד שבו נכרת הסכם לפי חוק זה, לפי הענין.

(ב) לענין סעיף 134(ב), יראו הסכם בדבר תשלום מקדמה כהסכם לפי חוק זה.

(ג) הסכם בדבר תשלום מקדמה, וכן הסכם כאמור בסעיף 11(4), לא יחויבו במס בולים.

(ב) מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע כי התקשרות אחת של רשות מקרקעי ישראל לביצוע עסקה במקרקעי ישראל, שנערכה עם זכאים לפי סעיפים 35, 36, 38, או 63, לא יאוחר משלוש שנים מיום הפינוי, לכל סוג פיצוי, תיעשה על בסיס ערכי הקרקע נכון ליום הקובע, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, לגבי אזורים ובתנאים שייקבעו בהחלטת המועצה; החלטת המועצה לפי סעיף זה תתקבל לאחר התייעצות עם המינהלה והיא טעונה אישור שר האוצר.

(ב) המדינה תפעל להעתקת קברים של ישראלים הנמצאים בשטח מפונה, ותטפל בקבורה מחודשת במקום מחוץ לשטח כאמור בסעיף 3, בתיאום, ככל האפשר, עם המשפחות.

(ג) בסעיף זה, "אנדרטה" - מצבת זכרון, גל–עד או סמל הנצחה אחר כיוצא באלה, אשר הוצבו בשטח מפונה לזכר אזרחים ישראליים.

(ב) מי שמונו לפני תחילתו של חוק זה להיות מנהל המינהלה לסיוע למתיישבי עזה וצפון השומרון במשרד ראש הממשלה, משנהו או סגנו, יראו אותם כמי שמונו לפי חוק זה.

(ג) הוראות סעיפים 31 ו–43 יחולו גם לענין בטלות זכות לגבי מקרקעין, בטלות הסכם, מסירת חזקה במקרקעין, העברת זכויות במקרקעין או ויתור על מיטלטלין שנעשו לפני תחילתו של חוק זה על פי הסכם בדבר מקדמה בין זכאי לבין הממשלה.