"הסכם קיבוצי" ו"צו הרחבה" - כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים;

(3) מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, שמעניק שירותי דיור טיפולי-שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות;

"מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית או במיזם תשתית חיוני" - מעסיק שהוא אחד מאלה, לפי העניין:

(1) בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף הבניין, ובכלל זה קבלן כוח אדם, הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

(2) בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בעבודה בטכנולוגיה ייחודית;

(3) בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר במיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023;

(א) חברת סיעוד תשלם, בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף הסיעוד שהיא מעסיקה למתן שירותי סיעוד למי שקיבל היתר, לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, פיקדון בסכום הגבוה מבין אלה:

(1) סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעל חברת הסיעוד לשלם לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליה;

(2) סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעל חברת הסיעוד לשלם לפי ההסכם שבין חברת הסיעוד ובין מי שהזמין ממנה שירותי סיעוד.

(ב) על אף האמור בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי, בחוזה עבודה או בהסכם כאמור בתקנת משנה (א)(2), תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך.

(ג) (נמחקה).

(3) חופשה ללא תשלום בשל מחלה, וכן חופשה ללא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל.

(ב) על אף האמור בתקנות 2, 3 ו–3א, ובלי לגרוע מסעיף 1יא(ו) לחוק, סכום הפיקדון לפי התקנות האמורות לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 1יא(א) לחוק, כעדכונו לפי החוק.

(1) הוצאות ההרחקה החלות עליו לפי הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל;

(2) סכום השווה למכפלת הסכום שנותר לאחר הניכוי לפי פסקה (1) בשיעור הניכוי המפורט בטור ב' בטבלה שלהלן, בהתאם לתקופה שחלפה מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו עד למועד עזיבתו את ישראל (בתקנה זו - תקופת השיהוי), המפורטת בטור א' בטבלה שלהלן;

(3) מס כדין על הסכום הנותר לאחר הניכוי לפי פסקה (2), לפי סעיף 1יא(ה)(2) לחוק.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מצא הממונה, לפי בקשה של עובד זר, כי נבצר ממנו לעזוב את ישראל עד תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, או כי בתום לב ובשל טעות של העובד הזר הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופה האמורה, וכי בשל כך לא יהיה זה צודק לזקוף לחובתו את תקופת השיהוי, כולה או חלקה, רשאי הממונה להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו לעניין תקנת משנה (א)(2).

(ג) הממונה לא יפעיל את סמכותו לפי תקנת משנה (ב) לגבי עובד זר, אם חלפו מעל 18 חודשים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו עד המועד שבו התקבלה בקשתו במשרדי הממונה.

(ד) הגשת בקשה של עובד זר לפי תקנת משנה (ב) כשלעצמה לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכב הרחקה כאמור.

(ה) יראו מעסיק שהפקיד לפיקדון כאמור בסעיף 1יא(ו) לחוק ובתקנות אלה, כמי שעמד בחובתו כאמור בסעיף האמור ובתקנות, אף אם נוכו כספים מכספי הפיקדון של העובד כאמור בתקנה זו.

כספים שבחשבון הבנק שלא הוצאו על ידי עובד זר מחשבון הבנק, למעט בנסיבות כאמור בתקנה 10, ובכלל זה סכומים שנוכו לפי תקנות אלה בשל שיהוי בעזיבה לאחר תום התקופה לשהייה בישראל, וחלפו שנתיים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגבי העובד הזר שבעדו שולם הפיקדון, ולגבי עובד זר שהיה זכאי לכספי הפיקדון, כולם או חלקם, אך לא קיבל אותם - חלפו שבע שנים מיום יציאתו מישראל, יעבירם הממונה, באמצעות הגוף המנהל את חשבון הבנק, לאפוטרופוס הכללי לשם הקצאתם למטרת רווחתם ובריאותם של עובדים זרים כהגדרתם בסעיף 1 לחוק, ובכלל זה לצורך תגבור של שירותי טיפול ותמיכה בתינוקות ופעוטות זרים חסרי מעמד אזרחי.

(ב) אין בחובה להפקיד פיקדון לפי תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות סעיף 1יא(ו) לחוק, לעניין תשלומים שחובה לשלמם בעד העובד.