תאריך תצוגה: 01/10/2024
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
פרק ב': אחריות
סימן א': פיצויים על נזקי גוף
2. אחריות נוהג ברכב
3. תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב
4. תרופה על נזק גוף
5. תשלום תכוף
5א. בקשה לתשלום תכוף לבית המשפט
5ב. החלטת בית-המשפט
5ג. החלטה בבקשה אינה מעשה בית דין
5ד. ריבית פיגורים
5ה. סייגים לענין בקשה
5ו. תקנות
5ז. זכות חזרה בתשלום תכוף
6. תשלומים עיתיים
6א. מומחה רפואי
6ב. קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר
7. הגבלת זכאותם של נפגעים
7א. זכאותו של נוהג בהיתר לתבוע פיצויים
7ב. זכאותם של תלויים לתבוע פיצויים
8. ייחוד העילה
9. זכות חזרה
פרק ג': קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
10. הקמת הקרן
11. הקרן - תאגיד מבוקר
12. תפקיד הקרן
12א. הקרן כנושה
12ב. זכויות הקרן בפירוק
12ג. נכסים וחבויות של אבנר
12ד. עלות אספקת השירותים הרפואיים לנפגעי תאונות דרכים
12ה. העברת סכומים מהמבטחים לקרן והוראות לעניין העברת מידע
12ו. העברת סכומים למוסד לביטוח לאומי ולקופות החולים
13. הנהלת הקרן
13א. גמול והחזר הוצאות
14. התקנון
15. המימון
15א. מסים
15א1. מסירת מידע מהקרן
פרק ד': הוראות שונות
15ב. סייג לתחולה על כלי תחרותי
16. שכר טרחה
17א. הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים
17ב.
18 - 21.
22. אחריות המדינה ושלוחיה
23. תחילת והוראת מעבר

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 1

1.   
"פקודת הביטוח" - פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], התש"ל-1970;
"מבטח" - כמשמעו בפקודת הביטוח, לרבות מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח;
"רכב מנועי" או "רכב" - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות;
"ישראלי" - אדם הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, וכן מי שבידו אשרה לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
"האזור" , "ההסכם", "שטחי האחריות הפלסטינית", "מבטח מהאזור" ו"מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" - כהגדרתם בפקודת הביטוח;
2.   
"תייר חוץ" - כמשמעותו בחוק שרותי תיירות, התשל"ו-1976 למעט תושב האזור או תושב שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ובלבד שהוא נפגע במהלך סיור כמשמעותו בחוק האמור;
"רכב ישראלי" - רכב הרשום בישראל או החייב ברישום בישראל לפי כל דין, או רכב שאינו חייב ברישום שבעליו הוא ישראלי.
(ב) היה השימוש ברכב על פי היתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו, תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש.
(ב1) (1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו–(ב), חובתו של הנוהג, וכן של מי שהתיר את השימוש ברכב כאמור בסעיף קטן (ב), לפצות את הנפגע, לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות ממלכתי), בשל שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי אותו חוק;
(2) אין באמור בפסקה (1), כדי לגרוע מהחובה לפצות נפגע שהוא תושב בתקופת המתנה לפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל עליו לפי סעיף 55 לחוק האמור, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(ג) האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.
3.   
4.   
(1) בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק (להלן - הכנסה מרבית); היה שיעור אבדן השתכרותו ואבדן כושר השתכרותו של הנפגע פחות ממאה אחוזים, תופחת גם ההכנסה המרבית שתובא בחשבון בחישוב הפיצויים, בשיעור שבו פחת ממאה אחוזים; לענין פסקה זו, "השכר הממוצע במשק" - השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כפי שהם ערב קביעת הפיצוי 2 , הכל לפי הגבוה יותר;
(2) היו הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיה יחושבו פיצויים אלה;
(3) הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאה אלף לירות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להגדיל סכום זה.
(ב) הסכום המקסימלי לפי סעיף קטן (א)(3), יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים באותה פיסקה.
(ג) בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לענין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה, אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט סמכות כאמור; פסק הדין יהיה ניתן לערעור ככל פסק דין אחר.
סימן ב': תשלומים תכופים
5.   
"דרישה" - כפי שנקבע בתקנות.
(ב) מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב -
(1) הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;
(2) תשלומים חדשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המרבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מבטח שביטח חבות לפי חוק זה, לרבות ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח.
(ד) תשלום לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב) ייקרא להלן "תשלום תכוף".
(ה) (1) חובת התשלום לפי סעיף קטן (ב)(1) לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לגבי הוצאות בשל שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי אותו חוק;
(2) אין באמור בפסקה (1), כדי לגרוע מחובת התשלום כאמור לגבי נפגע שהוא תושב בתקופת המתנה לפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל עליו לפי סעיף 55 לחוק האמור, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
5א.   
(ב) על אף האמור בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תוגש בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום שיש לו סמכות מקומית לדון בענין, אולם אם הוגשה כבר התביעה העיקרית לבית משפט שלום פלוני או לבית משפט מחוזי, תוגש לאותו בית משפט גם הבקשה לתשלום תכוף.
5ב.   
(ב) לא הגיש המבקש את התביעה העיקרית עד המועד האחרון, יופסק התשלום התכוף מאותו מועד; הגיש המבקש את התביעה העיקרית וביטלה לאחר מכן, יופסק התשלום התכוף מיום ביטול התביעה.
5ג.   
5ד.   
5ה.   
5ו.   
5ז.   
(ד) כספים שיש להחזירם לפי סעיף קטן (א) ו-(ב) יוחזרו בצירוף בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
סימן ג': שונות
6.   
6א.   
6ב.   
7.   
(4) מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע;
(5) מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;
(6) בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.
7א.   
7ב.   
8.   
(ב) מי שאלמלא הוראות סעיף 22(ב), היתה תאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), דינו לענין הוראות סעיף זה, כדין מי שיש לו עילת תביעה על פי חוק זה.
(ג) אין בהוראת סעיף-קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה.
9.   
10.   
11.   
12.   
(2א) למבטח מונה מנהל מורשה לפי סעיף 68(א)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 ((להלן - מנהל מורשה), בהוראת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק האמור (להלן - הממונה), בשל כך שהמבטח אינו יכול לקיים התחייבויותיו, ושר האוצר, לפי המלצת הממונה, אישר כי מן הראוי שהקרן תפעל לפי סעיף זה;
(3) המבטח נמצא בפירוק.
(ב) במקרים המנויים בסעיף קטן (א) זכאי הנפגע לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח וכן חייבת הקרן לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בנפגע כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.
(ג) הקרן רשאית לסייע למימון פעולותיה של קרן שתפקידה לפצות, במקרים כאמור בסעיף קטן (א), נפגע שפגיעתו אירעה באזור; הסכם בדבר סיוע כאמור טעון אישור שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים ושר התחבורה.
(ד) אירעה תאונת דרכים באזור או בשטחי האחריות הפלסטינית או באזורים, תפצה הקרן נפגע שאינו ישראלי הזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מן הטעמים המנויים בפסקאות (2א) ו-(3) של סעיף קטן (א); הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה, ולקרן יהיו הזכויות האמורות בסעיפים 12א ו-12ב, לפי הענין.
(ד1) (1) הגיש נפגע, שהוא ישראלי, לבית משפט בישראל תביעה או בקשה לתשלום תכוף (להלן - התביעה) נגד מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, נגד הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם, או נגד המועצה הפלסטינית (להלן - הנתבע), בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית והנתבע לא הגיש כתב הגנה לאחר שנמסר לו כתב התביעה כדין, או חדל מלהתגונן, יורה בית המשפט על המצאת כתב התביעה לקרן והיא תודיע על כך למועצה הפלסטינית או למי שהיא הסמיכה לענין זה; לא הגיש הנתבע כתב הגנה או לא הודיע על חידוש הגנתו, לפי הענין, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעה כאמור, תנהל הקרן את ההגנה בתביעה ותפצה את הנפגע בהתאם לפסק הדין שיינתן בה; הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה ובשיעור שחל שם.
(2) המדינה תשפה את הקרן בשל הוצאות ותשלומים ששילמה הקרן בשל התביעה, והיא רשאית לקזזם מן הסכומים המועברים כמשמעותם בסעיף 12 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, ויראו אותם לכל ענין, לרבות לענין ערבות המועצה לפי ההסכם, כתשלום בשל פסק דין נגד הנתבע שאין עליו עוד ערעור.
(ה) הקרן תשלם לנפגע שהוא ישראלי, אשר נפגע בתאונת דרכים שאירעה באזור או בשטחי האחריות הפלסטינית או באזורים, ואשר החבות לגביה אינה מכוסה בפוליסה שהוציא מבטח, השלמת פיצויים בסכום ההפרש שבין הפיצויים שהיה זכאי להם אילו אירעה התאונה בישראל, לבין הפיצויים שהוא זכאי לקבל לפי הדין במקום התאונה; הקרן רשאית לשלם לבית חולים את הוצאות הטיפול בנפגע כאמור, כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.
(ו) הקרן רשאית לייצג נפגע, שהוא ישראלי, בהתאם לייפוי כוח שנתן לה, במשא ומתן עם מבטח מהאזור או משטחי עזה ויריחו או עם קרן באזור או בשטחי עזה ויריחו, או בהליכים משפטיים נגדם, וכן רשאית היא להצטרף להליכים משפטיים כאמור אם יש לה ענין בתוצאותיהם.
(ז) שר האוצר רשאי לקבוע כללים בכל הנוגע למילוי תפקידי הקרן על פי ההסכם ולהוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ו).
12א.   
12ב.   
12ג.   
12ד.   
12ה. 3
העברת סכומים מהמבטחים לקרן והוראות לעניין העברת מידע

[תיקון התשס"ט (מס' 2)]
(א) לצורך מימון עלות אספקת השירותים, יעביר מבטח לקרן, עד ה–10 בכל חודש, שיעור שיקבע שר האוצר לגביו, בצו, מדמי הביטוח שגבה אותו מבטח בחודש הקודם, בעד כל הפוליסות שהוציא לפי פקודת הביטוח; בסעיף קטן זה, "דמי ביטוח" - סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי, למעט התוספת למימון הקרן לפי סעיף 15.
(ב) עד סוף חודש מרס של כל שנה ימציא מבטח לשר האוצר ולקרן אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיף קטן (א), בשל השנה שקדמה לה.
(ג) הקרן רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לצורך בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיף קטן (א), ואם הורה שר האוצר לקרן להעביר לעיונו את המידע שהועמד לרשותה לפי סעיף קטן זה, כולו או חלקו - תעביר הקרן את המידע האמור לפי התנאים שנקבעו באותה הוראה; לעניין סעיף זה, "מידע" - למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
(ד) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין המידע שעל כל מבטח להעביר לגורם כפי שיקבע באותן הוראות, וכן לעניין מתכונת העברת המידע והמועדים להעברתו; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לפי כל דין, לרבות לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.
(ה) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה.
12ו. 4
העברת סכומים למוסד לביטוח לאומי ולקופות החולים

[תיקון התשס"ט (מס' 2)]
(א) הקרן תעביר למוסד לביטוח לאומי את הסכומים שקיבלה לפי סעיף 12ה מיד לאחר קבלתם אצלה.
(ב) המוסד לביטוח לאומי יעביר לקופות החולים את הסכומים שקיבל לפי סעיף קטן (א) במועד ההעברה הראשון שחל לאחר המועד שבו התקבלו אצלו הסכומים לפי אותו סעיף קטן, בהתאם לכללי ההקצאה שנקבעו לפי סעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; בסעיף קטן זה, "מועד ההעברה" - מועד מבין המועדים שבהם המוסד לביטוח לאומי מעביר לקופות החולים את הכספים שקיבל ממקורות המימון של שירותי הבריאות הניתנים לפי החוק האמור.
(ג) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה; הוראות לעניין סעיף קטן (ב) ייקבעו בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים.
13.   
13א.   
14.   
15.   
15א.   
15א1.   
15ב.   
16.   
17.   
17א.   
שר האוצר, לאחר שמיעת הארגון היציג של חברות הביטוח, באישור הועדה כהגדרתה בסעיף 10א לחוק תנאי תחרות, רשאי לקבוע הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים בהתחשב בסוגי הרכב השונים.
17ב. 518 - 21.   
22.   
(ב) בנסיבות שבהן אין המדינה אחראית בנזיקים לפי אחד הסעיפים 5 עד 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952, היא תהא פטורה מאחריות גם לפי חוק זה או לפי פקודת הביטוח, והוא הדין במי שפטור מאחריות בנזיקים לפי סעיף 7ב לחוק האמור.
(ג) סעיף זה יחול אף לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום תחילתו, ואולם אין בו כדי לפגוע בפסק דין סופי שניתן לפני היום האמור.
23.   
[1.] ס"ח 780, התשל"ה (8.8.1975), עמ' 234 (תיקון: התשל"ו 7).
תיקונים:ס"ח 807, התשל"ו (22.4.1976), עמ' 175;
ס"ח 880, התשל"ח (5.1.1978), עמ' 49;
ס"ח 961, התש"ם (21.2.1980), עמ' 69;
ס"ח 980, התש"ם (5.8.1980), עמ' 188 [התש"ם (מס' 2)];
ס"ח 1075, התשמ"ג (31.1.1983), עמ' 42;
ס"ח 1129, התשמ"ה (8.1.1985), עמ' 16;
ס"ח 1269, התשמ"ט (8.3.1989), עמ' 16;
ס"ח 1274, התשמ"ט (13.4.1989), עמ' 44;
ס"ח 1329, התשנ"א (30.9.1990), עמ' 2;
ס"ח 1409, התשנ"ג (20.1.1993), עמ' 44;
ס"ח 1497, התשנ"ה (28.12.1994), עמ' 3;
ס"ח 1503, התשנ"ה (10.2.1995), עמ' 111 [התשנ"ה (מס' 2)];
ס"ח 1526, התשנ"ה (9.6.1995), עמ' 325 [התשנ"ה (מס' 3)] (ת"ט בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 386);
ס"ח 1633, התשנ"ז (31.7.1997), עמ' 206;
ס"ח 1639, התשנ"ח (25.11.1997), עמ' 13;
ס"ח 1678, התשנ"ח (29.7.1998), עמ' 286 [התשנ"ח (מס' 2)];
ס"ח 1722, התש"ס (4.1.2000), עמ' 58;
ס"ח 1770, התשס"א (28.12.2000), עמ' 111;
ס"ח 1786, התשס"א (4.4.2001), עמ' 228 [התשס"א (מס' 2)];
ס"ח 1920, התשס"ד (18.1.2004), עמ' 142;
ס"ח 2043, התשס"ו (29.12.2005), עמ' 123;
ס"ח 2133, התשס"ח (10.2.2008), עמ' 198. הצ"ח - כנסת 172, התשס"ז, עמ' 293;
ס"ח 2161, התשס"ח (3.7.2008), עמ' 610 [התשס"ח (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 335, התשס"ח, עמ' 16 ועמ' 164;
ס"ח 2188, התשס"ט (16.11.2008), עמ' 65. הצ"ח - ממשלה 260, התשס"ז, עמ' 16 ועמ' 90;
ס"ח 2203, התשס"ט (23.7.2009), עמ' 192 [התשס"ט (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348;
ס"ח 2479, התשע"ה (4.12.2014), עמ' 14. הצ"ח - ממשלה 837, התשע"ד, עמ' 332;
ס"ח 2546, התשע"ו (7.4.2016), עמ' 718. הצ"ח - ממשלה 990, התשע"ו, עמ' 318;
ס"ח 2582, התשע"ו (21.8.2016), עמ' 1262 [התשע"ו (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1032, התשע"ו, עמ' 890;
ס"ח 2891, התשפ"א (29.12.2020), עמ' 260. הצ"ח - ממשלה 1382, התשפ"א, עמ' 156;
ס"ח 2932, התשפ"ב (15.11.2021), עמ' 20. הצ"ח - ממשלה 1443, התשפ"א, עמ' 1290;
ס"ח 3117, התשפ"ד (19.11.2023), עמ' 159. הצ"ח - ממשלה 1542, התשפ"ב, עמ' 888.
[2.] עפ"י תיקון התשפ"א: בשנות הכספים 2021 ו–2022 יקראו את ההגדרה "השכר הממוצע במשק" שבסעיף 4(א)(1) סיפה לחוק, כך שבמקום "ערב קביעת הפיצוי" יבוא "ביום ד' בניסן התש"ף (29 במרס 2020).
[3.] השיעור שקבע שר האוצר עפ"י סעיף 12ה(א) הוא 12.66%, החל ביום 1.1.2022 (ק"ת 9554, התשפ"א, עמ' 3932).
[4.] תחילת תוקפו של סעיף 12ו לחוק ביום 1.1.2010.
[5.] סעיף זה, שכותרתו: "תוספת למימון פעולות למניעת תאונות דרכים", בוטל אך נקבע כי הוא ימשיך לחול על דמי ביטוח בעד פוליסות שנכנסו לתוקף לא יאוחר מיום 29.2.2004.

מפת מסמך

פרק א': פרשנות
1. הגדרות
פרק ב': אחריות
סימן א': פיצויים על נזקי גוף
2. אחריות נוהג ברכב
3. תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב
4. תרופה על נזק גוף
סימן ב': תשלומים תכופים
5. תשלום תכוף
5א. בקשה לתשלום תכוף לבית המשפט
5ב. החלטת בית-המשפט
5ג. החלטה בבקשה אינה מעשה בית דין
5ד. ריבית פיגורים
5ה. סייגים לענין בקשה
5ו. תקנות
5ז. זכות חזרה בתשלום תכוף
סימן ג': שונות
6. תשלומים עיתיים
6א. מומחה רפואי
6ב. קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר
7. הגבלת זכאותם של נפגעים
7א. זכאותו של נוהג בהיתר לתבוע פיצויים
7ב. זכאותם של תלויים לתבוע פיצויים
8. ייחוד העילה
9. זכות חזרה
פרק ג': קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
10. הקמת הקרן
11. הקרן - תאגיד מבוקר
12. תפקיד הקרן
12א. הקרן כנושה
12ב. זכויות הקרן בפירוק
12ג. נכסים וחבויות של אבנר
12ד. עלות אספקת השירותים הרפואיים לנפגעי תאונות דרכים
12ה. העברת סכומים מהמבטחים לקרן והוראות לעניין העברת מידע
12ו. העברת סכומים למוסד לביטוח לאומי ולקופות החולים
13. הנהלת הקרן
13א. גמול והחזר הוצאות
14. התקנון
15. המימון
15א. מסים
15א1. מסירת מידע מהקרן
פרק ד': הוראות שונות
15ב. סייג לתחולה על כלי תחרותי
16. שכר טרחה
17א. הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים
17ב.
18 - 21.
22. אחריות המדינה ושלוחיה
23. תחילת והוראת מעבר