תאריך תצוגה: 15/09/2019
הקליקו על כותרת הסעיף
1. פירוש
2. הגדרות
פרק ב': זכויות וחבויות בנזיקין
3. עוולה והזכות לתרופה
4. מעשה של מה בכך
5. הסתכנות מרצון
6. מעשה לפי חיקוק
7. הגדרות
7א. חסינות עובד הציבור
7ב. תובענה נגד עובד המדינה
7ג. תובענה נגד עובד רשות ציבורית
7ד. הצטרפות עובד ציבור כנתבע לתובענה
7ה. תקנות
7ו. פיצוי ושיפוי המדינה או הרשות הציבורית
8. רשות שופטת
9. קטין
10. תאגיד
11. מעוולים יחד
12. אחריותו של משתף ומשדל
13. חבות מעביד
14. חבותו של שולח
15. חבותו של בעל חוזה
16. שמירת חבות
17. ידיעתו של שלוח או עובד
18. בן-זוג
19. השפעת מוות על עילת תביעה
20. עזבון חדל פרעון
21. פושט רגל
22. אין המחאה בנזיקין
פרק ג': העוולות
סימן א': תקיפה
23. תקיפה
24. הגנה מיוחדת
25. אחריות לזולת
סימן ב': כליאה
26. כליאת שוא
27. הגנה מיוחדת
28. אחריות לזולת
סימן ג': הסגת גבול
29. הסגת גבול במקרקעין
30. חובת הראיה
31. הסגת גבול במיטלטלין
32. חובת הראיה
33. טעות בנוגע לזכות בעלות או החזקה
34. תביעת זכות אינה הסגת גבול
34א. סימן ד': רשלנות
35. רשלנות
36. חובה כלפי כל אדם
37. אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול
37א. אחריות כלפי מסיג גבול בשטח צבאי
38. חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים
39. חובת הראיה ברשלנות לגבי אש
40. חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה
41. חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו
41א. נזקים שנגרמו על ידי כלב
41ב. הגנות
41ג. שמירת דינים
סימן ה': מיטרדים
42. מיטרד לציבור
43. תובענה על מיטרד לציבור
44. מיטרד ליחיד
45. הגנה מיוחדת
46. מיטרד קיים
47. שמירת דינים אחרים
48. הפרעה לאור שמש
48א. מניעת תמיכה
48ב. שימוש הדרוש לטובת הציבור
סימן ו': שליחת-יד
49. עיכוב נכס שלא כדין
50. חובת ההוכחה
51. החזרת המעוכב
52. גזל
53. הגנה מיוחדת
54. זכות אדם שלישי אינה הגנה
55. החזרת הגזלה
סימן ז': הטעיה
56. תרמית
57. סייג לתובענה על תרמית מסויימת
58. שקר מפגיע
59. גניבת עין
סימן ח': נגישה
60. נגישה
61. סייג לתובענה על נגישה
סימן ט': גרם הפרת-חוזה
62. גרם הפרת חוזה שלא כדין
סימן י': הפרת חובה חקוקה
63. הפרת חובה חקוקה
פרק ד': אשם
64. גרם נזק באשם
65. התנהגות התובע
66. התנהגות הנתבע
67. אשם של פלוני - מהו
68. אשם תורם
69. אשם תורם שגרם מוות
70. טענת התיישנות
פרק ה': תרופות לעוולות
71. כל בית משפט מוסמך ליתן תרופה
72. ציוויים
73. תנאים למתן ציווי
74. מקום שאין ליתן ציווי
75. שמירת סמכויות
76. פיצויים
77. אין נפרעים אלא פעם אחת בלבד
78. זכותם של תלויים לפיצויים
79. הזכאי להגיש תובענה
80. הפיצויים וחישובם
81. סכומים שלא יחושבו
82. פיצויים וגימלאות מביטוח לאומי
83. תביעה ושיפוי במעוולים יחד
84. שיפוי בין מעוולים
85. הגדרה
86. סכום ביטוח לא יובא בחשבון פיצויים
87. פיצויים על לשון הרע בעתון
88. עוולה שהיא גם עבירה
89. תחילת התיישנות
פרק ו': שונות
90. שמירת דינים
91. הוראות בדבר פסיקת "דיה"
93. תחילה
התוספת7
מונחים המשמשים בנוסח זה
לוח-השוואה

פקודת הנזיקין [נוסח חדש] 1

 
1.   
פירוש
בכפוף לפקודת הפרשנות תתפרש פקודה זו לפי עיקרי הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה, וביטויים המשמשים בה - חזקה היא - ככל שהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת - שמשמעותם כמשמעות הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו.
2.   
הגדרות
בפקודה זו -
3.   
עוולה והזכות לתרופה
הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף להוראות הפקודה - כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה.
4.   
מעשה של מה בכך
לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך.
5.   
הסתכנות מרצון
(א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו.
6. 2
מעשה לפי חיקוק

(תיקון התשס"ה)
בתובענה שהוגשה על עוולה, חוץ מרשלנות, תהא הגנה שהמעשה שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן או שנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; בסעיף זה, "מעשה" - לרבות מחדל.
7. 3
הגדרות

(תיקון התשס"ה)
בסעיפים 7א עד 7ו -
"מעשה" - לרבות מחדל;
"עובד המדינה" - לרבות אורגן של המדינה וכל אדם הממלא מטעם המדינה תפקיד ציבורי על פי חיקוק, לרבות המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו בסעיף 15;
"עובד רשות ציבורית" - לרבות אורגן של רשות ציבורית וכל אדם הממלא מטעם הרשות הציבורית תפקיד ציבורי על פי חיקוק, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו בסעיף 15;
"עובד ציבור" - עובד המדינה או עובד רשות ציבורית, לפי הענין;
"רשות ציבורית" - רשות מקומית, וכל תאגיד שהוקם בחוק המנוי בתוספת;
"תפקיד שלטוני" - תפקיד ציבורי על פי דין כמשמעותו בסעיף 15(ד)(2) לחוק–יסוד: השפיטה.
7א.   
חסינות עובד הציבור

(תיקון התשס"ה)
(א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.
7ב.   
תובענה נגד עובד המדינה

(תיקון התשס"ה)
(א) הוגשה תובענה נגד עובד המדינה על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד המדינה, וטענה המדינה בהודעה לבית המשפט לקיומה של חסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת.
7ג.   
תובענה נגד עובד רשות ציבורית

(תיקון התשס"ה)
(א) הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע האם התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א.
7ד.   
הצטרפות עובד ציבור כנתבע לתובענה

(תיקון התשס"ה)
עובד ציבור רשאי להצטרף כנתבע לתובענה שהוגשה נגד המדינה או נגד הרשות הציבורית, לפי הענין, בשל מעשה שהיה אחראי בשלו אלמלא הוראת סעיף 7א(א), או לשמור, על אף הוראות סעיפים 7א עד 7ג, על מעמדו כנתבע בתובענה שהוגשה נגדו.
7ה.   
תקנות

(תיקון התשס"ה)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיפים 7ב עד 7ד, לרבות בענין -
7ו.   
פיצוי ושיפוי המדינה או הרשות הציבורית

(תיקון התשס"ה)
(א) פעל עובד ציבור בסטיה חמורה מהתנהגות ראויה של עובד ציבור, זכאית המדינה או הרשות הציבורית, לפי הענין, על אף הוראות סעיף 7א -
8.   
רשות שופטת
אדם שהוא גופו בית-משפט או בית-דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות-שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי.
9.   
קטין
(א) לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים-עשרה שנים.
10.   
תאגיד
תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק.
11.   
מעוולים יחד
היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד.
12.   
אחריותו של משתף ומשדל
לענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב עליהם.
13.   
חבות מעביד
(א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו -
14.   
חבותו של שולח
לענין פקודה זו, המעסיק שלוח, שאיננו עובדו, בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חב על כל דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם.
15.   
חבותו של בעל חוזה
לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה:
16.   
שמירת חבות
האמור בסעיפים 12, 14 ו-15 אינו גורע מחבותו של שום אדם על מעשה שעשה והאמור בסעיף 13 אינו גורע מחבותו של העובד על מעשה שעשה.
17.   
ידיעתו של שלוח או עובד
כל מקום שלפי פקודה זו יש לטעון או להוכיח ידיעה, יראו ידיעתו של שלוח או עובד כידיעתו של שולחו או מעבידו, ובלבד שהידיעה נרכשה על ידי השלוח כשהוא פועל למען שולחו, או על ידי העובד תוך כדי עבודתו לגבי הענין או הדבר שעליהם נדרשת הידיעה.
18.   
בן-זוג

(תיקון התשכ"ט)
אין בן-זוג חב על עוולה שעשה בן-זוגו אלא לפי הוראות סעיפים 11 עד 16.
19.   
השפעת מוות על עילת תביעה
(א) נפטר אדם - כל עילות-תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי הענין.
20.   
עזבון חדל פרעון
עזבון חדל-פרעון שניתן להגיש נגדו תובענה לפי סעיף 19, יראו כל חבות בשל עילת התובענה כאילו היא חוב בר-הוכחה נגד העזבון אף שלפי טבעה היא דרישה לדמי-נזק בלתי-קצובים שאינם נובעים מחוזה או מהבטחה או מהפרת-נאמנות.
21.   
פושט רגל

(תיקון התשע"ח)
מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, יכול לתבוע על עוולה; ואולם -
(1) הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק-ממון לנכסי מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי החוק האמור תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו;
(2) (נמחקה);
(3) סעיף זה כפוף להוראות סעיף 19.
22.   
אין המחאה בנזיקין
סימן א': תקיפה
הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין.
23.   
תקיפה
(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
24.   
הגנה מיוחדת

(תיקון התש"ס)
בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם -
25. 4
אחריות לזולת
סימן ב': כליאה

(תיקון התשס"ה)
(בוטל).
26.   
כליאת שוא
כליאת-שוא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא-כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל-סמכות.
27.   
הגנה מיוחדת
בתובענה שהוגשה על כליאת-שוא תהא הגנה לנתבע אם -
28. 4
אחריות לזולת
סימן ג': הסגת גבול

(תיקון התשס"ה)
(בוטל).
29.   
הסגת גבול במקרקעין
הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
30.   
חובת הראיה
בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין - על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין.
31.   
הסגת גבול במיטלטלין
הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר, או הפרעה אלימה בהם בהיותם בהחזקתו של אדם אחר; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
32.   
חובת הראיה
בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במיטלטלין - על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין.
33.   
טעות בנוגע לזכות בעלות או החזקה
טעות בנוגע לבעלות או לזכות החזקה, ואפילו טעות בתום-לב, וכן כוונה לפעול לטובת הבעל האמיתי, אינן הצדק להפרעה בנכסיו של אחר; אולם -
34.   
תביעת זכות אינה הסגת גבול
טענת זכות לטפל בנכס או למנוע אדם אחר מטפל בו, היא בלבד איננה הסגת גבול.
34א.   
סימן ד': רשלנות
(בוטל).
35.   
רשלנות
עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.
36.   
חובה כלפי כל אדם
החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.
37.   
אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול

(תיקון התש"ל)
האחריות לפי סעיפים 35 ו-36 של בעל מקרקעין או של תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם, לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום-לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה.
37א.   
אחריות כלפי מסיג גבול בשטח צבאי

(תיקון התש"ל)
(א) האחריות לפי סעיפים 35 ו-36 בשל מצבו של שטח צבאי, תחזוקתו או תיקונו או בשל השימוש בו, לא תחול כלפי מי שנכנס לאותו שטח כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום-לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה ושהאחראי לאותו שטח, או הפועל מטעמו במקום הכניסה, ידע על הימצאותו של הנכנס באותו שטח בשעה שנגרם הנזק.
38.   
חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה.
39.   
חובת הראיה ברשלנות לגבי אש
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה.
40.   
חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה:
41.   
חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה.
סימן ד'1: היזק על-ידי כלב
41א.   
נזקים שנגרמו על ידי כלב

(תיקון התשנ"ב)
בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים.
41ב.   
הגנות

(תיקון התשנ"ב)
בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה -
41ג.   
שמירת דינים
סימן ה': מיטרדים

(תיקון התשנ"ב)
(ג) אין סימן זה גורע מזכויות אחרות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.
42.   
מיטרד לציבור
מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל.
43.   
תובענה על מיטרד לציבור
לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא -
44.   
מיטרד ליחיד
(א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.
45.   
הגנה מיוחדת
בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי חוזה או הסכם המחייבים את התובע ופועלים לטובת הנתבע.
46.   
מיטרד קיים
בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את המקרקעין הנדונים.
47.   
שמירת דינים אחרים
הוראות הסעיפים 42 עד 46 באות להוסיף על ההוראות בנוגע למיטרד שנקבעו בכל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.
48.   
הפרעה לאור שמש
אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל-מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור-שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה - שלא לפי תנאי חוזה או הסכם - לפחות חמש-עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה.
48א.   
מניעת תמיכה

[תיקון התשכ"ט (מס' 2)]
היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו - עוולה.
48ב.   
שימוש הדרוש לטובת הציבור
סימן ו': שליחת-יד

[תיקון התשכ"ט (מס' 2)]
שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מיטרד לענין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים - אם בתשלום חד-פעמי ואם בתשלומים חוזרים - אם נגרם לבעל המקרקעין נזק-ממון.
49.   
עיכוב נכס שלא כדין
עיכוב שלא-כדין הוא מניעת מיטלטלין שלא-כדין מאדם הזכאי להחזיק בהם מיד.
50.   
חובת ההוכחה
בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא-כדין - חובת ההוכחה על הנתבע שהמניעה היתה כדין.
51.   
החזרת המעוכב
בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא-כדין רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הנכס המעוכב, בנוסף על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור.
52.   
גזל
גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא-כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת.
53.   
הגנה מיוחדת

(תיקון התשכ"ח)
בתובענה שהוגשה על גזל תהא הגנה לנתבע, אם קנה את המיטלטלין בתום-לב בהתאם לסעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968.
54.   
זכות אדם שלישי אינה הגנה
בתובענה שהוגשה על גזל לא יוכל הנתבע לשם הגנה להעלות, נגד האדם הזכאי להחזיק במיטלטלין מיד, את זכותו של אדם שלישי.
55.   
החזרת הגזלה
סימן ז': הטעיה
בתובענה שהוגשה על גזל רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הגזלה, בנוסף על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור.
56.   
תרמית
תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות-ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק-ממון.
57.   
סייג לתובענה על תרמית מסויימת
אין להגיש תובענה על היצג כאמור בסעיף 56, שנעשתה בנוגע לאָפיו של אדם, להתנהגותו, לאשראי שלו, לכשרו, למלאכתו או לעיסוקו, כדי להשיג בשבילו אשראי, כסף או טובין, אלא אם היה ההיצג בכתב חתום בידי הנתבע עצמו.
58.   
שקר מפגיע
(א) שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבת בזדון בין בעל-פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח-ידו, למקצועו, או לטובין שלו או לזכות-קנין שלו; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה אלא אם סבל על ידי כך נזק-ממון.
59.   
גניבת עין
סימן ח': נגישה
(בוטל ע"י סעיף 28 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, החל מ–29.10.99).
60.   
נגישה
נגישׂה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל - למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת - של הליך נֵפֶל, נגד אדם, בפלילים או בפשיטת-רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישׂה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.
61. 5
סייג לתובענה על נגישה
סימן ט': גרם הפרת-חוזה

(תיקון התשס"ה)
(בוטל).
62.   
גרם הפרת חוזה שלא כדין
סימן י': הפרת חובה חקוקה
(א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק-ממון.
63.   
הפרת חובה חקוקה
(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.
64.   
גרם נזק באשם
"אָשָם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק בַּאֲשָמוֹ, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה:
65.   
התנהגות התובע
נתבע שגרם לנזק באשמו, אלא שהתנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור אותו מחבותו לפצות את התובע או להקטין את הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק.
66.   
התנהגות הנתבע
מקום שגם התובע גם הנתבע גרמו לנזק באשמם, אלא שהתנהגותו של הנתבע היא שהביאה לידי אשמו של התובע, רשאי בית המשפט להגדיל את הפיצויים שהנתבע היה חייב לשלם, אילולא הוראות סעיף 64, ובלבד שלא יעלו על הסכום שהיה חייב לשלם לולא גרם גם התובע לנזק באשמו.
67.   
אשם של פלוני - מהו
אשמו של פלוני, לענין סעיפים 64 עד 66 - לרבות אשמו של אדם שאותו פלוני אחראי לו, והוא כשאין משמעות אחרת מתחייבת מן ההקשר.
68.   
אשם תורם
(א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת-פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת-אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור.
69.   
אשם תורם שגרם מוות
מת אדם עקב אשמו שלו ושל אחר, ואילו הוגשה תובענה לטובת העזבון לפי סעיף 19 היה בית המשפט מפחית את הפיצויים לפי סעיף 68(א), הרי אם תוגש תובענה לטובת התלויים באותו אדם לפי סעיף 78 יופחתו הפיצויים בשיעור יחסי.
70.   
טענת התיישנות
בכל מקרה שחל עליו סעיף 68(א) ואחד מבני האשם פוטר עצמו מחבותו כלפי בר-אשם פלוני או בא-כוחו החוקי, בהסתמך על דין-התיישנות, לא יהיה זכאי להיפרע מאותו פלוני או מבא-כוחו פיצויים או השתתפות מכוח הסעיף האמור.
71.   
כל בית משפט מוסמך ליתן תרופה
כל בית-משפט אזרחי יהא מוסמך בתחומי-שיפוטו ליתן תרופה לעוולה על פי פקודה זו, בכפוף להוראות כל דין חקוק החל על אותו בית-משפט, ורשאי הוא ליתן ציווי בשל עוולה גם כשלא נתבעו או לא נפסקו פיצויים או סעד אחר.
72.   
ציוויים
ציווי יכול שיהיה צו עשה או צו לא-תעשה, לשעה או לתמיד.
73.   
תנאים למתן ציווי
בית המשפט לא יתן ציווי לשעה אלא אם ראה, להנחת-דעתו, על פי תצהיר או בדרך אחרת, כי קיימת שאלה של ממש שיש לדון בה, וקרוב לודאי שהתובע יהא זכאי לתרופה ושיהא קשה, או אי-אפשר, לעשות מלוא הצדק בשלב מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה.
74.   
מקום שאין ליתן ציווי
בית המשפט לא יתן ציווי, אם הוא סבור שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי מספיק בתשלום כסף, ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע, אך רשאי הוא לפסוק פיצויים.
75.   
שמירת סמכויות
הוראות סעיפים 72 עד 74 באות להוסיף על סמכויות בתי-המשפט ליתן ציווי לפי כל דין חקוק אחר ולא לגרוע מהן.
76.   
פיצויים
פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם -
77.   
אין נפרעים אלא פעם אחת בלבד
(א) בכפוף להוראות סעיפים 83-85, אדם שנפרע פיצויים או סעד אחר בשל עוולה, ומי שתובע באמצעות אדם כאמור או מכוחו, לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל אותה עוולה.
78.   
זכותם של תלויים לפיצויים
גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת-גוף שגרמה לו העוולה - יהיו בן-זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה.
79.   
הזכאי להגיש תובענה
תובענה לפיצויים לפי סעיף 78 תוגש על ידי מבצע הצוואה, או מנהל העזבון, או היורשים של המת, לטובת בן-זוגו, הורו וילדו, או לטובת אלה מהם שעודם בחיים; אם תוך ששה חדשים לאחר מות הנפגע לא הוגשה תובענה כאמור - כל מי שלטובתו אפשר היה להגישה רשאי להגישה בשם כולם או בשם מקצתם.
80.   
הפיצויים וחישובם
בתובענה לפי סעיף 78 יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה, ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות-משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר.
81.   
סכומים שלא יחושבו
בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון -
82.   
פיצויים וגימלאות מביטוח לאומי
(א) המבוטח לפי חלק ב' לחוק הביטוח הלאומי, התשי"ד-1953 ((להלן בפרק זה - החוק), לרבות התלוי בו כאמור בסעיף 22(ב) לחוק, שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע אחד גם לפיצויים מן המעביד, וגם לגימלה לפי חלק ב' לחוק - תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים להם ממעבידם אילולא סעיף זה.
(ב) לענין סעיף זה -
"גימלה" - השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גימלה בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי חלק ב' לחוק, לרבות תמורת דמי-פגיעה המשתלמת לפי סעיף 38 לחוק, וגימלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה או מחדל של העובד, או שלא ניתנה בגלל בחירה בגימלה אחרת לפי החוק, רואים אותה כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר העבודה לפי סעיף 49(ב) לחוק בדבר היוון קיצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גימלאות בעין, כוחן יפה גם לקביעת השווי הכספי של גימלאות לענין סעיף-קטן זה;
"מעביד" - החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13 לפקודה זו.
(ג) בנסיבות האמורות בסעיף-קטן (א) לא יראו, לענין סעיף 70 לחוק, את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות למוסד לביטוח לאומי.
83.   
תביעה ושיפוי במעוולים יחד
(א) סבל אדם נזק עקב עוולה - אין פסק-הדין שניתן נגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד.
84.   
שיפוי בין מעוולים
(א) כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי-השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי-השתתפות לפי סעיף-קטן זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות.
85.   
הגדרה
"עוולה" , בסעיפים 83 ו-84 - בין אם היא עבירה פלילית ובין אם לאו, והאמור בהם אינו בא להשפיע על הליך פלילי בשל מעשה שלא-כדין או לעשות אכיף כל הסכם בדבר שיפוי, שלא היה אכיף אילולא סעיפים אלה.
86.   
סכום ביטוח לא יובא בחשבון פיצויים
שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה, לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה-ביטוח.
87.   
פיצויים על לשון הרע בעתון

(תיקון התשע"ז)
(בוטל).
88.   
עוולה שהיא גם עבירה
היו העובדות שעליהן מתבססת תובענה על עוולה מהוות עבירה פלילית, לא ישמש הדבר מחסום בפני התובענה, אך אם ראה בית-המשפט הדן בתובענה בכל שלב של ההליכים שהעובדות מהוות, או עשויות להוות, פשע, יעכב בית-המשפט את המשך ההליכים עד שייווכח שהעובדות נמסרו לידיעת המשטרה או שהן ידועות לה.
89.   
תחילת התיישנות
לענין תקופת-התיישנות בתובענות על עוולות - "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה:
90.   
שמירת דינים
שום דבר בפקודה זו לא יראו כפוגע בשיפוט לפי דיני האדמירליות הנתון לבית-משפט בישראל, או בהוראות של החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל-דין), התשי"ח-1958, או של חיקוק שבוטל על ידיו.
91.   
הוראות בדבר פסיקת "דיה"
בית-משפט שאינו בית-דין דתי מוסלמי או בית-דין שבטי לא יפסוק "דיה"; בתי-דין כאמור לא יפסקו "דיה" בשל מעשה שנפסקו בעדו פיצויים לפי פקודה זו, ובית-משפט לא יפסוק פיצויים לפי פקודה זו בעד מעשה שנפסקה בעדו "דיה".
92. 6
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
93.   
תחילה
תחילתו של נוסח חדש זה היא ביום ט' בתשרי התשכ"ט (1 באוקטובר 1968).

(תיקונים: התשס"ה, התשס"ז, התשס"ט)
(סעיף 7 ו–92)
(תאגידים שהוקמו בחוק)
1. בנק ישראל;

2. המוסד לביטוח לאומי;

3. שירות התעסוקה;

4. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים;

5. הרשות לפיקוח חקלאי;

6. רשות ניירות ערך;

7. רשות העתיקות;

8. הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו.

9. רשות שדות התעופה, לעניין תפקידיה לפי חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז-1977, וחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1988.
יעקב ש. שפירא
שר המשפטים
מונחים המשמשים בנוסח זה
אֲמָרָה
statement
מְיוּמָנוּת
skill
אָשָם
fault
מְעַוֵל
civil wrongdoer
אַשרֵר
ratify
מִשׁלַח-יָד
profession trade occupation
בִּטוּחַ (ביטוח)
assurance insurnace
נְגישׂה
malicious prosecution
גֵּזֶל
conversion
נֵזֶק
damage
הַפרָעָה
interference
סַעַד
relief
הֶצֵג (היצג)
representation
עַולָה (עוולה)
civil wrong
הֶצדֵק
excuse
עִכּוּב (עיכוב)
detention
הִשׁתַּתְפוּת (דמי השתתפות)
contribution
פְּגִיעָה
injury
זָדוֹן
malice
צִדּוּק (צידוק)
justification
חֲבָלָה
harm
צִווּי (ציווי)
injunction
חֲבָלָת גוּף
bodily harm (injury)
צַו עֲשֵה
mandatory injunction
חֲדַל פֵּרָעוֹן
insolvent
צַו לֹא-תַעֲשֶׂה
prohibitory injunction
חוֹבַת הָרְאָיָה
onus of showing (proof)
תּביעה שֶכּנֶגֶד
counterclaim
חַיָּה
animal
תּוּבעָנָה שֶכּנֶגֶד
cross action (cross claim)
חָסוּי
privileged
תּוֹפֵשׂ
occupier
חִסָּיוֹן
privilege
תְּרוּפָה
remedy
לוח-השוואה
הסעיף
הסעיף
הסעיף
הסעיף
הסעיף
הסעיף
הקודם
החדש
הקודם
החדש
הקודם
החדש
2(1)
1
11(1)(ב)
14
27
26
2(2)
2, 64 רישה
11(1)(ג)
15
28
27
3 רישה
3
11(2)
16 רישה
29
28
3 תנאי
4
12(1)-(3)
13
30
60
4(1)
הושמט
12(4)
16 סיפה
31
61
4(2)(3)
7
13
17
32
62
4(4)(5)
8
14(1)-(5)
19
33
59
5
21
14(6)
20
34 רישה, תנאי
 
6
10
15
22
(א)
56
7, 8
9
23
58
34 תנאי (ב)
57
9
18
24
23
35(1)
49
10
11
25
24
35(2)
50
11(1)(א)
12
26
25
36
50
הסעיף
הסעיף
הסעיף
הסעיף
הסעיף
הסעיף
הקודם
החדש
הקודם
החדש
הקודם
החדש
37
52
51
38
59(1) רישה
72
38
53
52
49
59(1)(א)
73
39
54
53
40
59(1)(ב)
74 רישה
40
55
54
41
59(2)
75
41(1)
29
55(1) רישה
78
59(3)
74 סיפה
41(2)
30
55(1)(א)
79
60
76
42(1)
31
55(1)(ב) רישה
80 סיפה
61
77(א)(ב)
42(2)
32
55(1)(ב) תנאי
81
62
82
42(3)
33
55(1)(ג)
80 רישה
63
77(ג)
43
34
55א
63
64(1)(א)(ב)
81, 85 רישה
44(1)
42
55ב(1)
64
64(1)(ג)
84(א)
44(2)
43
55ב(2)(א)
65
64(2)
84(ב)
45
44
55ב(2)(ב)
66
64(3)
83(ב) באמצע
46
45
55ב(3)
67
64(4)
85 סיפה
47
46
55ג(1)-(3)
68
65
86
48
47
55ג(4)
69
66
87
49
48
55ג(5)
70
67
88
50(1)
35
56
5
68
89
50(2)
36
57
6
69
90
50(2) תנאי
37
58(1)
71
70
91
50(3)
35 סיפה
58(2)
הושמט
71
92
[1.] ע"ר 1944, תוס' 1, מס' 1380, עמ' 93; ס"ח התשי"ב, עמ' 340; התשט"ז, עמ' 51, 78; התשי"ח, עמ' 114; התש"ך, עמ' 46; התשכ"ג, עמ' 76; התשכ"ה, עמ' 244, 245.
הנוסח החדש פורסם: דמ"י 10 (17.4.1968), עמ' 266.
תיקונים:ס"ח 529, התשכ"ח (28.6.1968), עמ' 101;
ס"ח 561, התשכ"ט (3.7.1969), עמ' 152;
ס"ח 575, התשכ"ט (27.7.1969), עמ' 280 [תיקון התשכ"ט (מס' 2)];
ס"ח 600, התש"ל (30.7.1970), עמ' 124;
ס"ח 737, התשל"ד (10.7.1974), עמ' 94;
ס"ח 1011, התשמ"א (11.3.1981), עמ' 134;
ס"ח 1391, התשנ"ב (25.3.1992), עמ' 153;
ס"ח 1709, התשנ"ט (29.4.1999), עמ' 151;
ס"ח 1742, התש"ס (25.6.2000), עמ' 213;
ס"ח 2026, התשס"ה (10.8.2005), עמ' 950;
ק"ת 6522, התשס"ז (3.10.2006), עמ' 76;
ק"ת 6781, התשס"ט (1.6.2009), עמ' 938;
ס"ח 2643, התשע"ז (8.6.2017), עמ' 986. הצ"ח - ממשלה 1115, התשע"ז, עמ' 888;
ס"ח 2708, התשע"ח (15.3.2018), עמ' 409. הצ"ח - ממשלה 1027, התשע"ו, עמ' 604.
[2.] עד יום 10.2.2006 יקרא סעיף זה כך שאחרי המילה "שהמעשה" יבוא: "או המחדל" וללא הסיפא המתחילה במילים "או שנעשה בתחום". נוסח זה יחול על כל התובענות שהוגשו עד לתאריך האמור.
[3.] סעיף זה יחול על תובענות שתוגשנה החל ביום 10.2.2006. על תובענות שהוגשו לפני כן יחול הסעיף הקודם שלשונו הוא: "(א) עובד ציבורי אחראי לכל עוולה שעשה, ואם ייתבע לדין על כך, ייתבע אישית; אולם, בלי לגרוע מכוחן של הוראות סעיפים 6 ו-8 תהא לעובד הגנה בכל תובענה שאינה על רשלנות, אם המעשה היה בתחום-סמכותו כדין או שעשהו בתום-לב כסבור שהוא פועל בתחום-סמכותו כדין. (ב) עובד ציבורי לא יהיה אחראי לכל עוולה שנעשתה על ידי שלוח שמינה הוא או על ידי עובד ציבורי אחר, אלא אם הרשה או אישרר את העוולה במפורש".
[4.] סעיף זה בטל החל ביום 10.2.2006.
[5.] סעיף זה בטל החל ביום 10.2.2006.
[6.] תחילת תוקפו של סעיף 92 - ביום 10.2.2006. במקור לא הופיעה לסעיף זה כותרת.
[7.] תחילת תוקפה של התוספת - ביום 10.2.2006.

מפת מסמך

פרק א': פרשנות
1. פירוש
2. הגדרות
פרק ב': זכויות וחבויות בנזיקין
3. עוולה והזכות לתרופה
4. מעשה של מה בכך
5. הסתכנות מרצון
6. מעשה לפי חיקוק
7. הגדרות
7א. חסינות עובד הציבור
7ב. תובענה נגד עובד המדינה
7ג. תובענה נגד עובד רשות ציבורית
7ד. הצטרפות עובד ציבור כנתבע לתובענה
7ה. תקנות
7ו. פיצוי ושיפוי המדינה או הרשות הציבורית
8. רשות שופטת
9. קטין
10. תאגיד
11. מעוולים יחד
12. אחריותו של משתף ומשדל
13. חבות מעביד
14. חבותו של שולח
15. חבותו של בעל חוזה
16. שמירת חבות
17. ידיעתו של שלוח או עובד
18. בן-זוג
19. השפעת מוות על עילת תביעה
20. עזבון חדל פרעון
21. פושט רגל
22. אין המחאה בנזיקין
פרק ג': העוולות
סימן א': תקיפה
23. תקיפה
24. הגנה מיוחדת
25. אחריות לזולת
סימן ב': כליאה
26. כליאת שוא
27. הגנה מיוחדת
28. אחריות לזולת
סימן ג': הסגת גבול
29. הסגת גבול במקרקעין
30. חובת הראיה
31. הסגת גבול במיטלטלין
32. חובת הראיה
33. טעות בנוגע לזכות בעלות או החזקה
34. תביעת זכות אינה הסגת גבול
34א. סימן ד': רשלנות
35. רשלנות
36. חובה כלפי כל אדם
37. אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול
37א. אחריות כלפי מסיג גבול בשטח צבאי
38. חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים
39. חובת הראיה ברשלנות לגבי אש
40. חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה
41. חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו
סימן ד'1: היזק על-ידי כלב
41א. נזקים שנגרמו על ידי כלב
41ב. הגנות
41ג. שמירת דינים
סימן ה': מיטרדים
42. מיטרד לציבור
43. תובענה על מיטרד לציבור
44. מיטרד ליחיד
45. הגנה מיוחדת
46. מיטרד קיים
47. שמירת דינים אחרים
48. הפרעה לאור שמש
48א. מניעת תמיכה
48ב. שימוש הדרוש לטובת הציבור
סימן ו': שליחת-יד
49. עיכוב נכס שלא כדין
50. חובת ההוכחה
51. החזרת המעוכב
52. גזל
53. הגנה מיוחדת
54. זכות אדם שלישי אינה הגנה
55. החזרת הגזלה
סימן ז': הטעיה
56. תרמית
57. סייג לתובענה על תרמית מסויימת
58. שקר מפגיע
59. גניבת עין
סימן ח': נגישה
60. נגישה
61. סייג לתובענה על נגישה
סימן ט': גרם הפרת-חוזה
62. גרם הפרת חוזה שלא כדין
סימן י': הפרת חובה חקוקה
63. הפרת חובה חקוקה
פרק ד': אשם
64. גרם נזק באשם
65. התנהגות התובע
66. התנהגות הנתבע
67. אשם של פלוני - מהו
68. אשם תורם
69. אשם תורם שגרם מוות
70. טענת התיישנות
פרק ה': תרופות לעוולות
71. כל בית משפט מוסמך ליתן תרופה
72. ציוויים
73. תנאים למתן ציווי
74. מקום שאין ליתן ציווי
75. שמירת סמכויות
76. פיצויים
77. אין נפרעים אלא פעם אחת בלבד
78. זכותם של תלויים לפיצויים
79. הזכאי להגיש תובענה
80. הפיצויים וחישובם
81. סכומים שלא יחושבו
82. פיצויים וגימלאות מביטוח לאומי
83. תביעה ושיפוי במעוולים יחד
84. שיפוי בין מעוולים
85. הגדרה
86. סכום ביטוח לא יובא בחשבון פיצויים
87. פיצויים על לשון הרע בעתון
88. עוולה שהיא גם עבירה
89. תחילת התיישנות
פרק ו': שונות
90. שמירת דינים
91. הוראות בדבר פסיקת "דיה"
93. תחילה
התוספת7
מונחים המשמשים בנוסח זה
לוח-השוואה