"חברת סיווג" - גוף שעיסוקו סיווג, בדיקה, סקירה של כלי שיט ופיקוח עליהם, החבר באיגוד חברות הסיווג הבין–לאומי (IACS );

"מפקח כלי שיט" - מי שמנהל הרשות מינה, לעניין כלי שיט למפקח -

(1) במינוי כללי, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:

(א) הוא בעל תעודת הסמכה של רב חובל או קצין מכונות ראשי;

(ב) הוא בעל תעודת הסמכה של קצין רדיו ואלקטרוניקה ושירת באניית הצי הסוחר הישראלי בתפקיד כאמור במשך שנה לפחות;

(ג) הוא בעל תעודת הסמכה של קצין חשמל דרגה א' או קצין חשמל דרגה ב' ונתקיימו בו שני אלה:

(1) המציא תעודה שהכיר בה מנהל הרשות המעידה על היותו הנדסי חשמל או מהנדס מכונות;

(2) שירת באניית הצי הסוחר בתפקיד קצין חשמל במשך שלוש שנים לפחות, שמתוכן שנה אחת לפחות באניית הצי הסוחר הישראלי.

(2) במינוי מסויג לגבי סירות, ספינות וארבות או לגבי סניטציה וציוד רפואי, ובלבד שהוא בעל ידע וניסיון מספקים בתחום הימי, להנחת דעתו של מנהל הרשות.

(1) גוף האניה במצב תקין בהתאם לצרכי השיט;

(2) היא מצויידת במכונות, במכשירים, במיתקנים, באבזרים ובאמצעי הצלה די הצורך, המתאימים לשירות, שבו היא משמשת או עתידה לשמש, ובהתאם לצרכי השיט, והם במצב תקין;

(3) היא מצויידת ברשיון שיט בהתאם לטופס א' שבתוספת הראשונה;

(4) מספר בני אדם הנמצאים בה אינו עולה על המספר המותר לפי רשיון השיט;

(5) נתמלאו בה כל שאר התנאים וההגבלות שברשיון השיט;

(6) היא מצויידת בכל תעודה או מסמך כנדרש וכמפורט בהודעות לימאים או בהתאם לקודקס של אימ"ו ובהתאם לכל אמנה בין-לאומית שישראל צד לה וכן במכונות, במכשירים, במיתקנים, באבזרים ובאמצעי הצלה הנדרשים בהודעות לימאים ובאותה אמנה, וכן באלה המפורטים בתעודה או במסמך האמורים, והם במצב תקין;

(7) שטחם, ממדיהם, מיתקניהם, ציודם ורמת אחזקתם של המקומות באניה המשמשים או המיועדים לשמש את בני האדם המשרתים באניה או הנוסעים בה, לפי מטרת יעודם או שימושם, מבטיחים את חייהם ובריאותם של אותם אנשים;

(8) היא מצוותת בצוות בטיחות, מצוותת בצוות משלים ומאוישת במשמרות לפי הוראות תקנה 26ג;

(9) טיבם וספנם של המטענים, הזיבורית, הציוד והמיתקנים יש בהם להבטיח יציבות מספקת ולמנוע מאמץ רב מדי של המבנה; יציבות מספקת כאמור תהא בהתאם לספר היציבות של האניה אשר אישר המנהל ואשר פרטיו וצורתו מפורטים בהודעות לימאים;

(10) בידי הקברניט מידע מספק ומאושר בידי רשות מוסמכת כדי לאפשר לו להסדיר את טעינת המטען והזיבורית באנייתו באופן שימנע את מבנה האניה מלהיות נתון במאמצים בלתי סבירים, בהתאם לדרישות האמנה, האמנה לקווי טעינה והקודקס של אימ"ו;

(11) בידי הקברניט מידע מאושר בידי רשות מוסמכת על יציבות בהתאם לנדרש באמנה או בקודקס של אימ"ו;

(12) מערכת האוטומציה בכלי השיט עונה על דרישות המנהל כפי שהתפרסמו בכפוף לפרק השמיני לתקנות אלה;

(13) אם תפוסתה פחות מ-500 ברוטו - יש בה חדר חולים או ארון תרופות שתכולתו נקבעה בהתאם לתקנה 24, ואם תפוסתה עולה על 500 - יש בה חדר חולים וארון תרופות מצויידים בהתאם לקודקס של אימ"ו וכפי שיקבע המנהל בהודעות לימאים;

(14) אם היא מכלית שמן או מכלית כימיקלים - היא פועלת בהתאם למדריך בטיחות בינלאומי למכליות שמן ומסופים אשר הוציאו לשכת הספנות הבינלאומית והפורום הבינלאומי של חברות נפט, והוא מצוי בידי קברניטה;

(15) אם תפוסתה מעל 500 טון ברוטו - יש לה אישור סיווג מאת ארגון מוכר ואם תפוסתה עד 500 טון ברוטו - יש לה אישור סיווג כאמור אם הורה על כך המנהל;

(16) אם היא אניית נוסעים קטנה - היא מצוידת באבזרים ובאמצעי הצלה, כמפורט בתוספת השמונה עשרה.

(1) התנאים המפורטים בתקנה 5 בשינויים המחויבים, כפי שיורה המנהל בהודעות לימאים;

(2) היא מצוותת בצוות בטיחות, מצוותת בצוות משלים ומאוישת במשמרות לפי הוראות תקנה 26ג;

(3) לספינה המובילה נוסעים בשכר בחופי ישראל, בתחום השיט של המים הפנימיים של ישראל, בים התיכון עד 7 מיל מהחוף ובים סוף צפונה מקו רוחב 29 מעלות ו–27 דקות צפון - היא מצוידת באבזרים ובאמצעי הצלה, כמפורט בתוספת השמונה עשרה.

(1) התנאים המפורטים בתקנה 5 בשינויים המחויבים, כפי שיורה המנהל בהודעות לימאים;

(2) היא מצוותת בצוות בטיחות, ואם לא נקבע לה צוות בטיחות - מפעיליה ממלאים אחר הוראות כל דין הקובע את סגולות ההכשרה והרישוי הנדרשים מהם;

(3) היא מצוידת בציוד בטיחות מן הסוגים והדגמים כמפורט בתוספת העשרים לפחות, ובכמות שלא תפחת מהאמור בה ובהפלגה אל מחוץ למימי החופין של ישראל, היא מצוידת גם בציוד הקבוע בתקנה 13א (1) ו–(2); הוראה זו לא תחול על כלי השיט האמורים בתקנה 6.

(ב) הורה המנהל על תקן ציוד בטיחות לפי תקנת משנה (א) ולאחר מכן חל שינוי בצורכי השיט של כלי השיט, יודיע בעלו או קברניטו של כלי השיט למנהל מיד על השינוי.

(ג) סירה או ספינה אשר אינה כלולה בסוגים המתוארים בתוספת העשרים, ואינה ספינת נוסעים בשכר, רשאי המנהל להורות לה על תקן ציוד בטיחות.

(ד) על החלטת המנהל לפי תקנה זו, רשאי בעל כלי השיט לערור לפני מנהל הרשות בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה; מנהל הרשות ייתן החלטתו בערר בתוך 14 ימים; כל עוד לא החליט מנהל הרשות אחרת, תעמוד החלטת המנהל בתוקפה.

(ה) בתקנה זו, "המנהל" - לרבות מפקח כלי שיט שהוא הסמיך לעניין זה.

(ב) מספר ימאים בתפקיד ובדרגה, שקבע המנהל לכלי שיט ישראלי על פי תקנת משנה (א), יראו אותו לענין תקנות 2 עד 8 כאילו נקבע בתוספת השניה.

(ג) הורה המנהל על תקן צוות בטיחות לפי תקנת משנה (א) ולאחר מכן חל שינוי באזורי ההפלגה של כלי השיט, בסידורי אוטומציה או במיתקנים וציוד מיוחדים שבכלי השיט, יודיע בעלו או קברניטו של כלי השיט למנהל מיד על אודות השינוי.

(ב) בעלו או קברניטו של כלי שיט ישראלי שנמסרה לו הודעה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור עליה לפני מנהל הרשות תוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה.

(ג) מנהל הרשות יתן החלטתו בערר תוך 24 שעות מרגע הגשתו.

(ד) החלטת מנהל הרשות בערר היא סופית; כל עוד לא החליט מנהל הרשות אחרת, תעמוד הודעת המנהל לפי תקנת משנה (א) בתקפה.

(ב) לא יתן מפקח היתר הפלגה כאמור, אם יש לו יסוד סביר להאמין שכלי השיט אינו כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה.

(ג) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על ספינה אלא אם כן היא משמשת למטרות מסחריות או למטרות לימוד.

(1)5 משואת ביות חירום (E.P.I.R.B );

(2) אסדת הצלה עם תעודת תוקף, המיועדת למספר בני אדם שאינו פחות ממספר המפליגים בספינה בפועל; על אסדת הצלה כאמור יחולו ההוראות המסומנות (1) ו–(3) בטור ההערות מול סודר 3 בטבלה מס' 1 בתוספת העשרים.

(ב) (נמחקה).

(ב) לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט מכלית בתחום מימי החופין של ישראל אלא אם כן מותקנים בה מכלים ייעודיים למי נטל (Segregated Ballast Tanks ) וכל מי הנטל נמצאים באותם מכלים, ואם גיל המכלית אינו עולה על 20 שנה.

(ג) לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט בתחום מימי החופין של ישראל מכלית שהיא אחת מאלה:

(1) מכלית גז, אלא אם כן היא בנויה לפי הוראות קודקס של אימ"ו מספר 15 שבתוספת השבע עשרה;

(2) מכלית כימיקלים, אלא אם כן היא בנויה לפי הוראות קודקס של אימ"ו מספר 3 שבתוספת השבע עשרה.

(ב) בקשה למתן היתר טעינת מטענים מסוכנים יש להגיש למפקח כלי שיט בטופס א' שבתוספת הרביעית כאשר נילווים אליה המסמכים הבאים:

(1) רשימת מטענים מסוכנים על גבי הטופס שבתוספת החמישית;

(2) תוכנית הספן, בשני עתקים;

(3) תעודת המכלה, אם המטען במכולה, לפי הטופס שבתוספת השישית או הצהרת שוגר לפי הטופס המתאים שבתוספת השביעית, לפי הענין;

(4) אם המטען הוא מסוג קבוצת סיווג 1 של קודקס אימ"ו - בקשה מאושרת לבדיקת מתקן חשמלי לפי הטופס שבתוספת השמינית.

(ג) לא תיעשה המכלה, לא תוצא תעודת המכלה ולא תוגש תעודת המכלה למפקח כלי שיט אלא אם כן מסר שוגר המטען הצהרת שוגר לידי מוציא תעודת המכלה, או שטר מטען לפי סעיף 19ד לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978; מגיש בקשה למתן היתר טעינת מטענים מסוכנים, כאמור בתקנת משנה (א), יקבל לידיו הצהרת שוגר ויחזיק בה כל עוד נמצא המטען המסוכן במכולה.

(ד) לא תיעשה המכלה, לא תוצא תעודת המכלה ולא תוגש תעודת המכלה למפקח כלי שיט, אלא אם כן המכולה כשירה לתובלה בינלאומית בהתאם לתקנות הנמלים (בטיחות מכולות), התשמ"ג-1982.

(ה) בקשה למתן היתר לטעינת מטענים בצובר יש להגיש למפקח כלי שיט לפי טופס ב' שבתוספת הרביעית כאשר נילווים אליה המסמכים הבאים:

(1) תוכנית הטעינה, בשני עתקים;

(2) אם המטען מסווג כמטען מסוכן - מסמכים כאמור בתקנת משנה (ב)(1) עד (4).

(ו) נוסף לנדרש בתקנות משנה (ב) ו-(ג) רשאי מפקח כלי שיט לדרוש הצהרה חתומה ביד שוגר המטען לגבי תכונות המטען כלהלן:

(1) תכולת הלחות;

(2) מקדם טעינה;

(3) זוית דרדור;

(4) נקודת הזרימה בלחות;

(5) גבול הלחות הניתן להובלה.

(1) תכנית הטעינה היא בהתאם להוראות המפורטות באמנה, באמנה לקווי טעינה בקודקס של אימ"ו, ובהודעות לימאים הנוגעות לענין;

(2) כלי השיט מצוייד בכל הציוד והמיתקנים הנדרשים, בהתאם לאמנה ולאמנה לקווי טעינה, לקודקס של אימ"ו, ולהודעות לימאים לשם הטעינה וההובלה של המטען.

(ב) המנהל רשאי לתת היתר טעינה בכפוף לתנאים שקבע.

(ב) לא יוטענו על כלי שיט בישראל מטענים בצובר מהסוגים שפורטו ופורסמו בהודעות לימאים אלא בהשגחת מפקח כלי שיט.

(ג) לא תוטען על כלי שיט בישראל תבואה בצובר אלא בהתאם להוראות הפרק השישי לאמנה ובהשגחת מפקח כלי שיט.

(ד) מטענים מסוכנים ומטענים בצובר, למעט מטענים המוזכרים בתקנות משנה (א), (ב) או (ג), יוטענו בכלי שיט בישראל בהשגחתו של מפקח כלי שיט, אם לדעת המנהל דרוש הדבר מטעמים שבבטיחות השיט או לשם הבטחת שלומם של בני אדם שבו, והודעה על חובת השגחה ניתנה לבעל כלי השיט או לקברניטו, לפי הטופס שבתוספת הרביעית.

(ב) לא יפליג מנמל זר כלי שיט ישראלי שטענו בו מטענים המפורטים בתקנה 16(א) אלא אם הוא טעון כהלכה.

(ג) לא יכנס כלי שיט לנמל בישראל אלא אם הוא טעון כהלכה לפי הוראות תקנות אלה.

(1) יש לה תעודת קו טעינה בין-לאומית תקפה, על פי טופס כדוגמת הטופס המצוי בנספח ג' לאמנה לקווי טעינה, וכן תעודת התאמה לפי הטופס המתאים בקודקס של אימ"ו לפי הענין;

(2) היא עומדת בתנאים לקביעת קווי טעינה שנקבעו באמנה לקווי טעינה;

(3) היא טעונה בהתאם למאושר, לפי תעודת קו טעינה בין-לאומית אשר ברשותה ושניתנה בהתאם לאמנה לקווי טעינה, בהתיחסות לאיזור אחד מאלה:

(א) לאיזור שבו נמצא נמל הטעינה;

(ב) לאחד האזורים שבו תעבור האניה בעת הפלגתה לנמל הפריקה;

(ג) לאיזור שבו נמל הפריקה;

בתקנה זו, "איזור" - כפי שנקבע בנספח ב' לאמנה לקווי טעינה;

(4) יציבות האניה חושבה בהתאם למשקל הכולל של מכולות הנמצאות על האוניה, ומשקלה הכולל של כל מכולה נמסר לקברניט.

(ב) כלי שיט ישראלי שהאמנה לקווי טעינה אינה חלה עליו, יראו אותו טעון כהלכה אם מילא אחר הוראות תקנה 21.

(ב) תוצאות שקילה כאמור, יירשמו בכל מסמכי המטען הנוגעים למכולה ויימסרו לקברניט האניה לפני הטענת המכולה עליה.

(ב) מנהל הרשות רשאי בהודעות לימאים לקבוע תנאים לקביעת קווי טעינה ואת קווי הטעינה, לגבי סירות, ספינות וארבות בכלל, לגבי סוג מסויים של כלי שיט או לגבי כלי שיט מסויים.

(ג) התנאים לקביעת קווי טעינה ומידות קווי הטעינה יירשמו ברשיון השיט של כלי שיט שאינו אניה ויהוו חלק בלתי נפרד ממנו.

(ד) כלי שיט שאינו עומד בתנאים לקביעת קווי טעינה יראו אותו בלתי כשיר לשיט בהתאם לתקנות 6 עד 8, לפי הענין.

(ה) לא קבע מנהל הרשות קווי טעינה לכלי שיט יהיה זה מחובתו של הקברניט, הבעל, הסוכן, המפעיל, המשיט וכל אדם הנמצא בכלי השיט לודא שכלי השיט טעון כהלכה.

(1) להתקין בכלי השיט, תוך המועד הנקוב בדרישה, אותם מכונות, מכשירים, מיתקנים, אבזרים, אמצעי הצלה או דברים אחרים המפורטים בדרישה;

(2) לבצע, תוך המועד הנקוב בדרישה, בכלי השיט, במכונותיו, במכשיריו, במיתקניו, באבזריו, באמצעי ההצלה שבו או בכל דבר אחר שבו אותם שינויים המפורטים בדרישה;

(3) לנקוט לגבי כלי השיט, האנשים הנמצאים בו, מטענו, מכונותיו, מכשיריו, מיתקניו, אבזריו, אמצעי ההצלה שבו או כל דבר אחר שבו, אותם אמצעי בטיחות וסידורים המפורטים בדרישה;

(4) להגדיל את צוות הבטיחות שבתוספת השניה.

(ב) המנהל רשאי מטעמים כאמור בסעיף קטן (א) להגביל לגבי כלי שיט את אזורי השיט, את תקופת תקפו של רשיון השיט, את התקופה עד למועד הבדיקה הכללית כמפורט בדרישה, את שיטת ההפעלה והשימוש המיועד לכלי השיט.

(ב) מנהל הרשות יתן החלטתו בערר תוך 24 שעות מרגע הגשתו.

(ג) החלטת מנהל הרשות בערר היא סופית.

(1) אניה;

(2) גוררת;

(3) ספינת מכמורת;

(4) ספינת נוסעים בשכר.

(1) קיום דרישות האמנה להכשרה והסמכה בדבר שעות העבודה והמנוחה;

(2) תפעול ואחזקה נאותה של כלי השיט, מטענו, ציודו ומערכותיו;

(3) רווחת הנוסעים ואנשי הצוות, בהתחשב בתנאי ההפלגה;

(4) הפעלת אמצעי הצלה, כיבוי אש ומערכות כלי השיט בעת חירום ומצוקה;

(5) מניעת זיהום ים מכלי השיט;

(6) מתן טיפול ועזרה רפואית;

(7) קיום תקשורת תקינה בין כלי השיט לתחנות אלחוט;

(8) קיום משמרות יעילות בגשר ובמכונה.

(ב) בבואם לצוות את כלי השיט בצוות משלים, ייתנו בעל כלי השיט או מפעילו את דעתם על כל אלה:

(1) גודל וסוג כלי השיט, מערכותיו, מבנהו וציודו;

(2) גודל וסוג מערכת ההנעה הראשית של כלי השיט, תוך דגש על תפקוד האוטומציה הקיימת בחדר המכונות, במערכת ההגה ובמערכת ריתוק כלי השיט לרציף;

(3) שיטת תחזוקת כלי השיט;

(4) המטען, לרבות ההכנות, הבדיקות והטיפולים הנדרשים לפני הטעינה, בעת הטעינה והפריקה, ובהובלה;

(5) תכיפות פקידת הנמלים ומשך ההפלגה;

(6) אזור ההפלגה מבחינת מזג אוויר, תנאי הים, תנאי הראות, צפיפות התנועה, הפלגות באזורים הסמוכים ליבשה, בנהרות, בנתיבי תעבורה, באזורים בעלי מרחב תמרון מוגבל הן מבחינת שטח הים והן מבחינת עומק המים ביחס לשוקע כלי השיט;

(7) פעילות מיוחדת בכלי השיט כגון הכשרת מתלמדים;

(8) מספר אנשי הצוות והנוסעים שכלי השיט רשאי להוביל.

(ב) מספר אנשי המשמרת יהיה לפי החלטת הקברניט בהתייעצות עם בעל הדרגה הגבוהה ביותר במחלקת המכונה, ובלבד שבשעות חשיכה תכלול המשמרת בגשר הפיקוד 2 אנשי צוות לפחות.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) החובה להחזקת משמרת רצופה בחדר המכונות לא תחול על כלי שיט שברישיון השיט שלו נקבע לגבי חדר המכונות שלו כי הוא "בלתי מאויש תקופתי", ובלבד שמותקנת בו אזעקה לאיש בודד (Personal Alarm ).

(1) כי כלי השיט יצוות בצוות הקטן מצוות הבטיחות, ויתקיימו בו משמרות רצופות שונות מהקבוע בתקנה 26ג, ובלבד שבכל עת יימצאו בכלי השיט אנשי צוות במספר, בדרגות ובתפקידים לצורך תפעולו השוטף של כלי השיט וכן לתת מענה הולם בכל מקרה של חירום ומצוקה;

(2) בכלי שיט שמאופי עבודתו הרגיל סגור בין הפלגה להפלגה והוא רתוק בבטחה בנמל, ריק מאדם וכל מערכותיו מושבתות - כי כלי השיט יעמוד בלא צוות ולא יתקיימו בו משמרות; האמור לעיל יבוצע רק לאחר קבלת אישור מנהל הנמל.

(1) כלי השיט מצוות בצוות בטיחות;

(2) כלי השיט מצוות בצוות משלים;

(3) כלי השיט מאויש במשמרות רצופות.

(ב) לא יעגון כלי שיט ישראלי אלא אם כן הוא מצוות ומאויש בהתאם להוראות תקנה 26ד.

(ב) לא ישיט אדם כלי שיט הגורר מיתקן נגרר בעת שיש עליו נוסעים, ולא יתיר בעל כלי שיט השטה כאמור, אלא אם כן המיתקן הנגרר תקין לפי תקנה 26ח, ונתקיימו כל התנאים שבתקנות 26ט עד 26יא.

(ג) לא ישיט משיט נוסע על אופנוע ים ולא יתיר בעל אופנוע הים השטה כאמור, אלא אם כן התקיימו כל התנאים שבתקנות 26ט1 ו–26ט2.

(ד) לא ישיט משיט אופנוע ים אלא אם כן התקיימו בו התנאים הקבועים בתקנה 26ט2(א).

(ה) לא ירכב נוסע על אופנוע ים אלא אם כן התקיימו בו התנאים הקבועים בתקנה 26ט2(א).

(1) על פי הוראות היצרן הוא מיועד להסעת נוסעים בעת גרירתו באמצעות כלי שיט;

(2) הוא בעל ידיות אחיזה לנוסעים;

(3)7 אם הוא גוף המנופח באוויר - הוא בעל שני תאי ציפה נפרדים לפחות.

(1) מהות פעולת הגרירה של מיתקן נגרר על ידי כלי שיט;

(2) הסכנות הצפויות לנוסעים עקב הפעילות או במהלכה וכיצד להימנע מהן או להתמודד עמן, בפרט לגבי מצבים כמפורט להלן:

(א) התהפכות המיתקן הנגרר;

(ב) נפילה למים מהמיתקן הנגרר;

(ג) היכלאות מתחת למיתקן הנגרר;

(ד) היתפסות בחבל הגרירה;

(3) ישיבה נכונה על המיתקן הנגרר;

(4) סימנים מוסכמים בין משיט כלי השיט לבין הנוסעים על המיתקן הנגרר, לגבי חיוויים אלה לפחות: "סע", "עצור", "העבר אותי לכלי השיט הגורר".

(5) אופן חגירת חגורות ההצלה.

(1) מהות פעולת השיט של אופנוע הים;

(2) הסכנות הצפויות לנוסעים עקב השיט באופנוע הים או במהלכו והדרכים להימנע מהן או להתמודד עמן, ובפרט לגבי מצבים כמפורט להלן:

(א) התהפכות אופנוע הים;

(ב) נפילה למים מאופנוע הים;

(ג) אחיזה נכונה ובטוחה כנגד נפילה;

(ד) המשמעויות והסכנות של האצה פתאומית של אופנוע הים וניתורו על הגלים, והדרך להתגבר על סכנות כאמור;

(ה) חובתו של הנוסע על אופנוע הים, במהלך כל זמן ההפלגה על אופנוע הים, להיות חגור בחגורת בטיחות ולבוש במכנסי מגן, לפי תקנה 26ט2(א).

(1) חגורים בחגורות הצלה מותאמות במידתן ומהודקות לגוף;

(2) לבושים במכנסי מגן אשר יש בהם כדי להגן מפני פגיעות; מכנסי המגן צריך שיהיו מבד עבה, גמיש ואטום למים ושיכסו את חלקו התחתון של גוף הלובש מן הברכיים עד המותניים לפחות, בדומה למכנסי חליפת גלישה או צלילה.

(ב) משיט אופנוע ים יזהיר את כל הנוסעים בו לפני האצה או ניתור על גלים, כי עליהם לשפר את אחיזתם.

(ב) מספר הנוסעים על המיתקן הנגרר בצירוף מספר האנשים שבכלי השיט הגורר לא יעלה על מספר הנוסעים המרבי שכלי השיט מורשה להסיע על פי רישיון השיט שלו; המנהל רשאי להתיר להסיע בכלי השיט הגורר ובמיתקן הנגרר, נוסעים במספר גבוה ממספר הנוסעים המרבי כאמור, אם הוכח, להנחת דעתו, כי כושר הנשיאה של כלי השיט מאפשר זאת.

(ג) הנוסעים על המיתקן הנגרר יהיו חגורים בחגורות הצלה מהודקות לגוף.

(1) גרירה של יותר ממיתקן נגרר אחד בו זמנית מותרת רק כאשר המיתקנים כאמור נגררים על ידי חבל גרירה אחד;

(2) גרירת מיתקן נגרר תיעשה בשעות היום בלבד, מזריחת החמה עד שקיעתה;

(3) מהירות כלי השיט הגורר לא תעלה על 15 קשרים;

(4) גרירת מיתקן נגרר תיעשה במרחק העולה על 300 מטרים מנקודת שפל המים בחוף;

(5) עוזר המשיט שבצוות הבטיחות של כלי השיט הגורר, יקיים תצפית רצופה לעבר המיתקן הנגרר בכל מהלך ההפלגה;

(6) משיט כלי השיט לא יבצע בכלי השיט תמרון פתאומי העלול לגרום להפיכת המיתקן הנגרר.

(ב) בכפוף לתנאים שנקבעו בתקנה 46(ג) -

(1) רשאי המנהל להורות על בדיקה כללית של אניה בחוץ לארץ;

(2) רשאי הבעל להזמין בדיקת כלי שיט בחוץ לארץ.

(ג) אניה שרישומה בישראל אינו חובה, תיבדק בדיקה כללית לפני הפלגתה לראשונה לאחר היותה לכלי שיט ישראלי.

(ד) המנהל רשאי לדרוש מהבעל או מקברניט כלי שיט הגשת כל תכניות כלי השיט במועד מוקדם מהמועד שנקבע לבדיקה; מצא המנהל לאור בדיקת תכניות כלי השיט שיש לבצע שינויים בכלי השיט לשם אבטחת כשירות כלי השיט בהתאם לתקנות 5 עד 8 יודיע על השינויים הנחוצים בכתב לבעל או לסוכן או לקברניט וביצוע שינויים אלה ייבדק במסגרת הבדיקה שלפי תקנת משנה (א).

(ב) נבדק כלי שיט לפי תקנת משנה (א), חייבים בעלו וקברניטו להעמידו לבדיקה כללית מיד עם הגיעו לישראל.

(1) אניה - כל שנה;

(2) סירת מנוע - כל שנתיים, ואם סירת המנוע משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר - כל שנה;

(3) ספינת מנוע - כל שנתיים, ואם ספינת המנוע משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר - כל שנה;

(4) סירת מפרש או סירת חתירה - כל שנתיים, ואם סירת המפרש או סירת החתירה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר - כל שנה;

(5) ספינת מפרש - כל שנתיים, ואם הספינה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר - כל שנה;

(6) גוררת - כל שנה;

(7) ארבה - כל שלוש שנים;

(8) ארבה שומטת - כל שנתיים;

(9) חפרת או ארבה בה מותקן מיתקן הרמה - כל שנה;

(10) כלי שיט אשר מתאריך בנייתו חלפו למעלה מעשרים שנים - כל שנה.

(ב) בדיקה חלקית בכלי שיט היא בדיקה בהתאם לאמנה או לאמנה לקווי טעינה או לפי חוקי מדינה אחרת בכלי שיט בדגל זר ולפי בקשת מדינת הדגל.

(ג) בדיקה חוזרת בכלי שיט היא בדיקה של ליקויים שנתגלו בבדיקה כללית או של ליקויים שנתגלו בביקורת שלפי תקנה 32.

(ד) בדיקה חלקית כאמור בתקנת משנה (ב) אשר נערכה במעבדה או במיתקנים של מומחים שלא מקרב עובדי המדינה, הוצאותיה ישולמו בידי הבעלים, וזאת בנוסף לאגרה הקבועה בתקנה 103.

(ב) בדיקת כלי שיט לפי תקנת משנה (א) יכול שתהיה כללית או חוזרת.

(ג) מפקח כלי שיט יקבע לכל מקרה את היקפה של הבדיקה המיוחדת, בין חוזרת ובין כללית.

(ד) הבעל או הסוכן של כלי שיט ישראלי רשאי להזמין בדיקה מיוחדת; מפקח כלי שיט יקבע את היקפה של הבדיקה.

(ב) הופסק השימוש באניה כאמור בתקנת משנה (א), יקבע המנהל צוות בטיחות וסידורי בטיחות בהתחשב במקום הריתוק, סוג האניה, תפוסתה, המערכות והציוד שבה.

(ג) לא נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א), יראו את כלי השיט כפעיל במשך כל התקופה, וכחייב בבדיקות, ברשיון שיט, בצוות בטיחות ובתשלום אגרות כמפורט בתקנות אלה.

(ב) הכרזה לפי תקנת משנה (א) תימסר בכתב -

(1) לבעל האניה או קברניטה או סוכנה;

(2) למנהל הנמל שבו נמצאת האניה;

(3) למפקד תחנת המשטרה של אותו נמל;

(4) לנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של המדינה שבה רשומה האניה;

(5) לנציג חברת הסיווג של האניה;

(6) למזכיר הכללי של אימ"ו.

(ג) כל עוד הכרזת מנהל הרשות בתוקף לא יעלה אדם לכלי השיט אלא ברשות מנהל הרשות או מפקח כלי שיט שהתמנה לפקח על האניה.

(1) לבצע בכלי השיט, במכונותיו, במכשיריו, במיתקניו, באבזריו, בכלי ההצלה שבו או בכל דבר אחר שבו, כל אותן פעולות האמורות בדרישה, הנחוצות לשם עריכת הבדיקה או הביקורת;

(2) למסור למפקח כלי שיט כל תעודה או מסמך שברשותו או בשליטתו שיש להם קשר לכשירותו של כלי השיט לשיט;

(3) להשיב על שאלות מפקח כלי שיט בכל ענין שהוא נושא הבדיקה או הביקורת.

(ב) העתק מהצהרת מפקח כלי שיט לפי תקנת משנה (א) יימסר לבעלים או לקברניט של כלי השיט האמור.

(ב) (1) רשיון השיט הזמני הניתן לפי טופס ג' או ה' שבתוספת הראשונה לפי הענין, יינתן בו זמנית עם סיום הבדיקה, ותקפו לא יעלה על 3 חדשים.

(2) בגמר רישומו של כלי השיט במרשם הישראלי או בגמר העברת הבעלות יוחלף רשיון השיט הזמני ברשיון שתקפו בהתאם לתקנה 43(א).

(ג) (1) רשיון השיט ינתן לבעלו או לקברניטו של כלי שיט רשום, ובכלי שיט שפטור מרישום - לקברניט בלבד.

(2) רשיון השיט ישא את חתימת המנהל או מפקח כלי שיט וחותמת רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה.

(ב) לא ישיט אדם כלי שיט ישראלי אלא אם כן רישיון השיט נמצא בכלי השיט.

(ב) לא נסתיימה בדיקה כללית בכלי שיט פלוני שניתן לו רשיון כאמור בתקנת משנה (א), תוך שלושה חדשים מיום מתן הרשיון יפקע מאליו רשיון השיט של אותו כלי שיט.

(ג) הבעלים או הסוכנים רשאים להזמין בדיקת כלי השיט בחוץ לארץ בתנאים שנקבעו בתקנה 46(ג).

(ב) כלי שיט שאינו אניה אשר תחום השיט או שיטת ההפעלה או השימוש המיועד לו הוגבלו בידי המנהל בהתאם לתקנה 24(ב), רשאי בעלו או קברניטו להזמין בדיקה מיוחדת בהתאם לתקנה 30(ד) לשם קבלת פטור זמני מההגבלה.

(ג) נערכה הבדיקה המיוחדת ונמצא שכלי השיט מצויד בהתאם לתקנה 5 עד 9 ומתאים לשירות שהועד לו יתן המנהל פטור מהגבלת תחום השיט לפי טופס ד' שבתוספת הראשונה שיהווה חלק בלתי נפרד מרשיון השיט של כלי השיט.

(ב) בעלו או קברניטו של כלי שיט רשאים לערור על הודעת סירוב לפני מנהל הרשות תוך 15 ימים מיום קבלתה.

(ג) מנהל הרשות יתן החלטתו בערר תוך 24 שעות מרגע הגשתו.

(ד) החלטת מנהל הרשות בערר היא סופית.

(1) לגבי אניה - כעבור שנה;

(2) לגבי סירת מנוע - כעבור שנתיים, ואם סירת המנוע משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר - כעבור שנה;

(3) לגבי ספינת מנוע - כעבור שנתיים, ואם הספינה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר - כעבור שנה;

(4) לגבי סירת מפרש, ספינת מפרש או סירת חתירה - כעבור שנתיים, ואם הסירה או הספינה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר - כעבור שנה;

(5) לגבי גוררת - כעבור שנה;

(6) לגבי ארבה - כעבור שלוש שנים;

(7) לגבי חפרת או ארבה בה מותקן מיתקן הרמה - כעבור שנה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל לקבוע ברשיון השיט כי הוא יפקע במועד מוקדם יותר.

(ג) חל מועד פקיעת רשיון שיט של כלי שיט בתקופה שבה הופסק השימוש בו לשלושה חדשים רצופים לפחות, ונמסרה עליה הודעה מראש ובכתב למנהל בצירוף רשיון השיט של כלי השיט, יראו ברשיון השיט שניתן לכלי השיט האמור, לאחר סיום תקופת הפסקת השימוש בו, לצורך חישוב מועד פקיעתן כאמור בתקנת משנה (א), כרשיון שניתן לראשונה לכלי השיט.

(ד) פקע תקפו של רשיון שיט של כלי שיט ינתן רשיון שיט חדש לאחר שנתקיימו הוראות תקנה 39.

(ה) תוקף רשיון שיט שניתן לכלי שיט לפי תקנת משנה (ג) לאחר שבוטל רשיון השיט האחרון שלו לפי תקנות אלה, יהיה מיום נתינתו ועד למועד שבו היה צריך לפקוע רשיון השיט האחרון אילו לא בוטל כאמור, ואם אותו מועד חלף - עד למועד שנקבע בתקנת משנה (א) לגבי רשיון שניתן לראשונה לכלי שיט.

(ו) תוקפו של רישיון שיט שניתן לכלי שיט בעקבות בדיקה כללית כאמור בתקנה 27א יפקע בהגיע כלי השיט לישראל.

(1) אם יש לו יסוד סביר להאמין שכלי השיט אינו כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה;

(2) אם חל על כלי השיט איסור שיט על פי הוראות כל דין.

(ב) המנהל רשאי לבטל רשיון שיט שניתן לכלי שיט פלוני, במקרים המפורטים להלן על ידי מסירת הודעה מנומקת בכתב על הביטול לבעל כלי השיט, לסוכנו או לקברניטו -

(1) אם יש לו יסוד סביר להאמין שחלו שינויים באחד הפרטים הכלולים ברשיון השיט ולא נתמלאו הוראות תקנה 50(א).

(2) אם כלי השיט לא נבדק בדיקה כללית בהתאם לתקנות אלה או אם בעלו, סוכנו או קברניטו לא מילאו אחר הוראות תקנה 34.

(3) אם אירעה תאונה ימית לכלי השיט ולא נמסרה על כך הודעה לפי תקנה 98 או שאירע אחד מהמקרים המצריכים מתן הודעה לפי תקנה 38 והודעה כזו לא נמסרה כאמור.

(ג) בוטל רשיון שיט של כלי שיט ולאחר מכן חדלו הסיבות שגרמו לביטולו מלהתקיים, יתן המנהל לבעלו או לסוכנו או לקברניטו רשיון שיט חדש אם הוכח להנחת דעתו, שכלי השיט כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה.

(ב) היה למנהל יסוד להאמין כי מצב כלי השיט מבחינת כושר שיט אינו מצדיק מתן הארכה, יורה המנהל למפקח כלי שיט או למספר מפקחי כלי שיט לפי הענין, לצאת לחוץ לארץ ולבדוק את כלי השיט בדיקה כללית.

(ג) הוצאות נסיעתו של מפקח כלי שיט למקום הבדיקה הכללית וחזרה, נסיעותיו בחוץ לארץ וכן שהייתו בחוץ לארץ, ישולמו בידי הבעל או הסוכנים בארץ.

(ד) רשיון שיט שתקפו הוארך כאמור בתקנת משנה (א) יעמוד בתקפו עד תום תקופת הארכה או עד בואו של כלי השיט לנמל בישראל, הכל לפי המועד המוקדם יותר.

(ה) בכל מקרה אחר רשאי המנהל להאריך את תקפו של רשיון שיט לתקופה שאינה עולה על שלושה חדשים בתנאי שהוכח להנחת דעתו של המנהל כי מצב כלי השיט מבחינת כושר השיט מצדיק מתן הארכה כאמור.

(ו) החליט המנהל להאריך את רשיון השיט כאמור בתקנת משנה (א) יינתן האישור להארכה לפי הטופס שבתוספת האחת-עשרה.

(ז) המנהל רשאי להאריך תקפן של תעודות שניתנות בהתאם לאמנה או לאמנה לקווי טעינה ובכפוף לתנאים שנקבעו באמנה או באמנה לקווי טעינה, לפי הטופס שבתוספת האחת-עשרה.

(ח) המנהל רשאי להורות על ביצוע הבדיקה הכללית כאמור בתקנת משנה (ב) כפי שנקבע בנספח לאמנה בפרק 1, חלק ב', תקנה 6, ובסעיף 13 לאמנה לקווי טעינה.

(ב) תכנית ההפלגה תפרט את המועדים והנמלים שאותם יפקוד כלי השיט החל במועד פקיעת רשיון השיט למשך תקופה של שלושה חדשים.

(ג) המנהל רשאי להורות על בדיקה כללית או השלמת הבדיקה הכללית לפי תקנה 37, בחוץ לארץ, בכפוף לאמור בתקנה 46(ג).

(ב) הוגש מסמך המעיד, להנחת דעתו של המנהל, כי חל שינוי באחד הפרטים הכלולים ברשיון השיט, ירשום המנהל בכפוף לכל סמכות הניתנת לו לפי תקנות אלה, את השינוי ברשיון השיט ויחזיר את רשיון השיט לבעלו או לקברניטו של כלי השיט.

(ב) שוכנע המנהל כי רשיון שיט של כלי שיט אבד או נשחת, יתן לבעלו או לקברניטו רשיון אחר תחתיו.

(5) האמנה הבין-לאומית בדבר מדידת תפוסה משנת 1969 .

(1) המנהל או מפקח כלי שיט סבור כי יש לקיים בדיקת תיעוד;

(2) מדינה אחרת החברה באימ"ו ביקשה שתיערך בדיקת תיעוד;

(3) נמסרה ידיעה מאיש צוות כלי השיט, מארגון מקצועי, או מכל בעל ענין אחר בבטיחות השיט או בשמירת איכות הסביבה הימית, שלפיה יש צורך בקיום בדיקת תיעוד.

(ב) בעלו או קברניטו של כלי שיט שעומדת להיערך בו בדיקת תיעוד יציג בפני מפקח כלי שיט כל תעודה או מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו והנוגע לכשירותו של כלי השיט לשוט, או כל תיעוד אחר על פי אמנה.

(1) העדר ציוד מהותי או התקנה מהותית הנדרשים בהתאם לאמנה;

(2) תוקפו של תיעוד כלי השיט;

(3) יומני כלי השיט, נוהלי תפעול ותיעוד כלי השיט אינם מצויים בכלי השיט או אינם מעודכנים כנדרש;

(4) גוף כלי השיט, מערכותיו או מיתקניו ניזוקו באופן שנגרמה סכנה לאפיצות כלי השיט;

(5) קיימים ליקויים מהותיים בציוד הבטיחות, בציוד מניעת זיהום ים או בציוד הניווט;

(6) רב החובל או צוות כלי השיט אינם בקיאים בפעילות החיונית של כלי השיט בקשר לבטיחות השיט או למניעת זיהום הים, או שפעילות חיונית כאמור לא בוצעה למרות הצורך לבצעה;

(7) אין תקשורת ראויה בין אנשי מפתח בצוות כלי השיט ובין שאר אנשי הצוות, בהעדר שפה משותפת;

(8) העדר רשימת עמדות חירום מעודכנות ותכניות כיבוי אש, ולאניית נוסעים - העדר תכנית בקרת נזקים;

(9) התקיים שידור שגוי של אותות מצוקה שלא בוטל בהליך מתאים;

(10) נתקבלו מידע או תלונה ובהם ידיעה לפיה כלי השיט אינו עומד בתקן הבטיחות הנדרש.

(ב) מפקח כלי שיט רשאי לבדוק את רמת הידיעות של אנשי הצוות של כלי שיט זר ואת יכולתם המקצועית לקיים משמרת בטוחה, בהתרחש אחד מאלה:

(1) כלי השיט היה מעורב בהתנגשות, עליה על החוף, עליה על שרטון או החפה;

(2) כלי השיט היה מעורב בזיהום הים או שיש יסוד לחשש שהיה מעורב כאמור;

(3) כלי השיט תומרן בצורה בלתי בטוחה או בניגוד להוראות בדבר נתיבי שיט;

(4) כלי השיט מתופעל באופן המהווה סכנה לאנשים, לרכוש או לסביבה.

(1) רב החובל של כלי השיט קבע כי אין בביצוע הבדיקה המפורטת כרי לסכן את בטיחות כלי השיט, הצוות, הנוסעים, המטען או המפקחים;

(2) תפעולו השוטף של כלי השיט לרבות עבודות השינוע, הפריקה והטעינה לא ייפגעו בעקבות בדיקה כאמור; תנאי זה לא יחול אם קיים חשש שהמשך התפעול יהווה סכנה לאנשים, לרכוש או לסביבה.

(1) אנשי צוות כלי השיט מבצעים את תפקידיהם כמפורט ברשימת עמדות החירום של כלי השיט;

(2) מתקיימת תקשורת ראויה בין אנשי מפתח בצוות כלי השיט והנוסעים, בעיקר בזמן חירום, באופן שהתפעול הבטיחותי של כלי השיט מתנהל כנדרש;

(3) תירגול נטישה ושימוש בציוד כיבוי אש מתבצע כראוי, תוך הכרת התכניות לכיבוי אש;

(4) קיימת בכלי השיט תכנית להיערכות חירום למקרה של זיהום הים בשמן או בחומרים מזיקים, ולענין כלי שיט המוביל נוסעים, כלי השיט מצויד גם בתכנית לבקרת נזקים והוא מסוגל להתמודד עם תקלות במקרה חירום;

(5) ציוד הניווט והמכשור בגשר הפיקוד בכלי השיט מתופעל כראוי תוך הכרת היכולת לבצע שינויים במצבי שליטה במערכת ההיגוי;

(6) אנשי הצוות המאיישים תפקידים הקשורים למטען או לציוד הקשור למטען, מכירים את תפקידיהם ואופן ביצועם, לרבות הסכנות הכרוכות בשינוע מטען, הובלתו ודרכי הטיפול בו;

(7) אנשי הצוות הממונים על תפעול מערכת המכונות בכלי השיט מכירים את חובותיהם בקשר לתפעול מערכות חיוניות, ואת המערכות עצמן לרבות:

(א) מערכת מקורות כוח החשמל לשעת חירום ומערכת חשמלית חלופית;

(ב) מערכת היגוי חירום;

(ג) מערכת משאבות כיבוי אש ושיפולים;

(ד) כל ציוד אחר החיוני למקרה חירום.

(8) אנשי הצוות מכירים את נוהלי התפעול הבטיחותי של הציוד ויכולים לבצע את ההוראות בדבר תפעול כאמור;

(9) אנשי הצוות מכירים את הוראות האמנה בכל הקשור לחללי המכונה בכלי השיט;

(10) דרישות אמנה בכל הנוגע לנוהלי שינוע, טעינה ופריקה של מטענים, ניקוי מכלי המטען, מילוי הפרטים בפנקס שמן ביומן רישום המטען, ושימוש במיתקני קליטה נמליים, מתקיימות במלואן.

(11) מטען מסוכן מובל נושא את התיעוד כנדרש, אופן הטענתו על כלי השיט נעשה בהתאם לדרישות ההפרדה לענין חומרים מסוכנים, והצוות מכיר ויודע את הפעולות החיוניות שבהן יש לנקוט במקרה חירום;

(12) נתקיימו הוראות אמנה בדבר מניעת זיהום הים מאניות, לרבות בדיקת השימוש במיתקני קליטה נמליים כנדרש.

(ב) מבלי לגרוע מפרטי הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי מפקח כלי שיט במסגרת הבדיקה המפורטת, לבדוק גם:

(1) את התיעוד הכללי של כלי השיט שניתן בידי מדינת הדגל לצוות הבטיחות, והתאמתו לדרישות אמנה;

(2) התאמת תעודות אנשי הצוות לדרישות אמנה והצבתם לפי תפקידיהם;

(3) מילוי הוראות אמנה לענין הכשרתם והסמכתם של ימאים.

(ב) המנהל רשאי להורות על עיכוב הפלגתו של כלי שיט זר אם לא השתכנע מדו"ח הבדיקה שכלי השיט ואנשי צוותו מסוגלים לקיים במהלך ההפלגה הצפויה כל אחד מאלה:

(1) לנווט את כלי השיט בביטחה;

(2) לשנע, להוביל ולקיים מעקב על המטען המובל;

(3) לתפעל את חדר המכונות בביטחה;

(4) לקיים הנעה והיגוי נאותים;

(5) להתמודד ביעילות בכיבוי אש בכל חלקי כלי השיט;

(6) לנטוש את כלי השיט במהירות ובביטחה ולבצע הנצלה, אם יהיה צורך בכך;

(7) למנוע זיהום של הסביבה;

(8) לקיים יציבות מספקת;

(9) לקיים אפיצות נאותה;

(10) לקיים קשר בזמן מצוקה, אם יהיה צורך בכך;

(11) לאפשר תנאי בטיחות ובריאות הולמים בכלי השיט.

(ג) המנהל רשאי להורות על עיכוב הפלגת כלי שיט זר אם ראה שאנשי הצוות אינם ממלאים אחר הוראות אמנה והתקנים שנקבעו בה.

(ב) הודעה בדבר איסור כניסה כאמור, תימסר לרב החובל של כלי השיט ולמדינת הדגל עם פירוט הסיבות שבשלהן נאסרה כניסת כלי השיט.

(1) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, נתן הוראה להשיט את כלי השיט;

(2) ההפלגה מיועדת להשטת כלי השיט לנמל במדינת חוץ;

(3) (נמחקה);

(4) ניתן לכלי השיט היתר שיט זמני (להלן - היתר) לפי טופס ה' שבתוספת הראשונה וסומנו בו סימני זיהוי כאמור בתקנות 60 ו-61 אשר נקבעו לכלי השיט;

(5) הבעל או הסוכן או קברניט כלי השיט הצהירו בפני מנהל הנמל שכלי השיט נמצא בשהיה ארעית בישראל, שאינה עולה על 30 ימים ברציפות, ואינה עולה על 180 ימים מצטברים בשנה מיום כניסת כלי השיט לישראל לראשונה.

(ב) מנהל נמל רשאי להאריך תקופת השהייה הארעית האמורה בתקנת משנה (א)(5) לששים ימים נוספים.

(1) אושרה הפעלת כלי השיט באותו סוג פעילות המבוקש לגבי מימי החופין של ישראל (להלן - סוג הפעילות);

(2) מפורט תחום השיט בו רשאי כלי השיט לעסוק בהתאם לסוג הפעילות;

(3) מפורטים תיאור דרגות ההסמכה ותקן הבטיחות לפיהם יש לאייש את כלי השיט בעת הפעילות;

(4) מפורט ומתואר הציוד לבטיחות החיים בים אשר חייב להימצא בכלי השיט בעת הפעילות.

(ב) מפקח כלי שיט רשאי לדרוש אישור לאמיתות הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א) מהנציגות הדיפלומטית של המדינה אשר נתנה את הראיה; עד קבלת אישור כאמור רשאי מפקח כלי שיט שלא לתת היתר.

(ג) מצא מפקח כלי שיט כי הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) פחותות מהדרישות המפורטות בתקנות 6 או 7, רשאי הוא לקבוע בגוף ההיתר כי בכלי השיט האמור אסור השיט על אזרחי ישראל.

(ב) לא יפריע אדם בכלי שיט ובכלי שיט המספק שירותי סיראות לאיש צוות במילוי תפקידו, לא ישתתף בתגרה בכלי שיט כאמור, לא יתפרע בו ולא יעשה מעשה הפוגע בבני אדם, בחיות, בכלי שיט כאמור או בציוד שיט שבו.

(ב) בעת ההפלגה, הקברניט רשאי לנקוט אמצעים סבירים לבידודו של נוסע כאמור בתקנת משנה (א), וכן להורידו מכלי שיט או מכלי שיט העוסק בשירותי סיראות, בכל עת, למקום בטוח.

(ב) מי השתייה יסופקו לנוסעים ולצוות בלא תמורה.

(1) בכלי שיט הרשאי להסיע עד 55 נוסעים למעט סירה, יותקן בית שימוש אחד לפחות;

(2) בכלי שיט הרשאי להסיע מעל 55 נוסעים יותקנו שני בתי שימוש לפחות;

(3) ליד כל בית שימוש יותקן ברז מים לנטילת ידיים ולידו תהיה כמות מספקת של נייר טואלט, סבון ומגבות נייר או מיתקן אחר לייבוש ידיים;

(4) השימוש בבתי השימוש יינתן לנוסעים ולאנשי הצוות בלא תמורה;

(5) בתי השימוש יוחזקו במצב סניטרי תקין ונקי.

(ב) בכלי שיט שדפנותיו או תחתיתו, כולן או מקצתן, עשויות זכוכית, תהיה הזכוכית שלמה לפני כל הפלגה.

(1) שמו של בעל כלי השיט ודרכי התקשרות עמו;

(2) מספר הנוסעים המרבי שכלי השיט מורשה להסיע;

(3) איסור גישה למי שאינו מצוות כלי השיט למקומות האסורים לכניסה לפי התקנים הבין–לאומיים שמפרסם אימ"ו;

(4) איסור השלכת פסולת בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, אלא במקומות המיועדים לכך, והקנס בשל הפרת הוראה זו.

(ב) בכלי שיט שאורכו פחות מ–7 מטרים יותקנו שלטים כאמור אם הדבר אפשרי בכלי השיט.

(1) להציג למנהל אגף הנדסה חוות דעת של נציג חברת סיווג בדבר עמידת האנייה בדרישות אימ"ו בנושא הסדרת נגישות בכלי שיט לאנשים עם מוגבלויות, לפי RECOMMENDATION ON THE DESIGN AND OPERATION OF PASSENGER SHIPS TO RESPOND TO ELDERLY AND DISABLED PERSONS' NEEDS שפרסם אימ"ו, בנושאים אלה:

(א) מתן מידע לנוסעים בדבר נגישות האנייה ומסירת מידע, בכתב או בעל פה לכלל הנוסעים, באופן המותאם למוגבלותם של הנוסעים;

(ב) כי כלי השיט מותאם להסעת אדם עם מוגבלויות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, בהיקף מקומות כמפורט להלן:

(1) ל–100 הנוסעים הראשונים שכלי השיט מורשה להסיע, לפי רישיון השיט שלו - מקומות בשיעור של 5% מכלל מקומות הישיבה או ההפלגה בכלי השיט;

(2) מעל 100 נוסעים, מקומות נוספים על האמור בפסקה (1), בשעור של 2% ממספר המקומות שמעל 100;

(3) מקומות ישיבה נוספים לאנשים עם מוגבלות שאינם נעים בכיסא גלגלים, במספר שלא יפחת מ–2% ממספר הנוסעים המותר לפי רישיון השיט.

(ג) התאמתן של הוראות הפינוי בשעת חירום לנוסעים עם מוגבלות;

(ד) מתן סיוע של צוות האנייה לנוסעים עם מוגבלות במעבר מאולם הנוסעים או הרציף, לפי העניין, לאנייה ובחזרה ממנה, לפי תקנה 19 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003;

(ה) הכשרת צוות האנייה למתן שירות נגיש בעת חירום לנוסעים עם מוגבלות;

(ו) התקנת ציפוי למניעת החלקה;

(2) להוכיח למנהל אגף הנדסה כי בעת הפעלת האנייה בפעילות שלשמה מבוקש ההיתר נמצא בארץ נציג מטעם בעל האנייה, הזמין בכל עת, ולפרט את דרכי ההתקשרות עמו;

(3) למסור למנהל אגף הנדסה את מסמכי אניית הנוסעים כפי שידרוש מנהל אגף הנדסה.

(ב) כל מסמכי אניית הנוסעים והמסמכים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) יהיו ערוכים בשפה האנגלית כמקור או כנאמן למקור והיכן שנדרש, יהיו תקפים לשלושה חודשים לפחות ממועד המצאתם למנהל אגף הנדסה.

(ג) תוקפו של היתר הפעילות ייקבע לפי תוקף מסמכיה של אניית הנוסעים שהומצאו למנהל אגף הנדסה כאמור בתקנת משנה (א) לפי תוקפו של המוקדם מביניהם, או עד מועד קצר יותר, לפי החלטתו של מנהל אגף הנדסה.

(ד) מנהל אגף הנדסה רשאי לקבוע בהיתר הפעילות תנאים.

(1) בעל אניית הנוסעים וקברניטה יעמידו את אניית הנוסעים לפני מפקח כלי שיט לבדיקת כשירות טכנית של כלל מערכות האנייה בהיבט בטיחות החיים בים ומניעת זיהום מכלי שיט, ויעמידו את אניית הנוסעים לבדיקת אגף הנדסה לפחות שבוע לפני מועד ההפעלה הראשון של אניית הנוסעים או במועדים נוספים אם יידרש, לפי שיקול דעתם של המנהל או של מנהל אגף הנדסה;

(2) בעל אניית הנוסעים וקברניטה יציגו למנהל אגף הנדסה אישור מבעליה של אניית הנוסעים לקבל נתונים ממאגר הנתונים של חברת הסיווג לגבי אניית הנוסעים;

(3) בעל אניית הנוסעים וקברניטה יגישו למנהל אגף הנדסה חמישה עשר ימים לפחות לפני הגעתה של אניית הנוסעים לנמל בישראל לראשונה, ולגבי אניית נוסעים הפוקדת את ישראל פעם ברבעון לפחות - חמישה עשר ימים לפחות לפני צאתה לראשונה להפלגה בין–לאומית, את מסמכיה של אניית הנוסעים כפי שידרוש מנהל אגף הנדסה;

(4) מתקיים באניית הנוסעים אחד מהתנאים האלה:

(א) אניית הנוסעים קיבלה דרגת סיווג בטיחותי לפי צו פיקוח על מצרכים ושירותים (סיווג בטיחותי של אניות נוסעים), התשכ"ח-1968, במשך שנתיים רצופות לפחות לפני כניסתו לתוקף של תיקון זה;

(ב) הגיעה אניית הנוסעים לגיל 30 ובחלוף כל 5 שנים ממועד מתן היתר פעילות לאנייה שגילה עולה על 30 שנה, תערוך חברת סיווג בדיקה מעמיקה לאנייה ("Special Survey "), הבדיקה תבדוק אם מצב האנייה מאפשר הפלגה בטוחה ועונה על דרישות הרשות והדרישות הבין–לאומיות החלות על אניות נוסעים; הבדיקה תיערך לפי נהלים בין–לאומיים בעניין אניות נוסעים ולפי דרישות המנהל ומנהל אגף הנדסה המפורטות בתוספת העשרים ושלוש, ובמסגרתן תידרש בדיקה של מצבה הטכני - תפעולי של האנייה ומצבה הפיזי; הבדיקה תיערך נוסף על בדיקת כושר שיט שנתית שעורכת לאנייה חברת הסיווג.

(ב) בעליה או קברניטה של אניית נוסעים או מבקש הבקשה אם אינו אחד מאלה, רשאי לערור על הודעת הסירוב לפני מנהל הרשות בתוך 15 ימים מיום קבלתה.

(1) על יד החרטום בכלי השיט משני צדי דפנותיו;

(2) משני צדי כל רפסודה - אם חייב כלי השיט לשאת רפסודה כאמצעי הצלה;

(3) משני צדי כל גלגל הצלה - אם חייב כלי השיט לשאת גלגל הצלה כאמצעי הצלה;

(4) על יד החרטום משני צדי דפנותיו של כל כלי שיט המוצב דרך קבע על גבי כלי שיט החייב בסימון;

(5) על כל חגורת הצלה שכלי השיט חייב לשאתה;

(6) על כל ציוד הצלה אחר כפי שיקבע מפקח כלי שיט בעת הבדיקה.

(ב) (בוטלה).

(ג) צבע סימני הזיהוי לפי תקנת משנה (א) יהיה כהה על רקע בהיר או להיפך; האותיות והמספרים בסימני הזיהוי יהיו בגודל של 15 ס"מ לפחות, רוחב קווי האותיות והמספרים יהיו 12 מ"מ לפחות וביחס מתאים לגודל האותיות.

(ד) (בוטלה).

(ב) התו ייקבע בכלי השיט במקום שיורה מפקח כלי שיט בעת הבדיקה הראשונה לפי תקנה 27.

(ג) כלי שיט המונע בכוח משוטים בלבד ומשמש להסעת נוסעים בשכר חייב בתו.

(ד) כל כלי שיט שבבעלות אגודת ספורט ימי או מופעל על ידה חייב בתו.

(ה) לא יוסיף אדם דבר לרשום בתו, לא ישנה בו, לא יטשטש הרשום בו ולא ישחיתו בכל צורה שהיא.

(ו) המנהל רשאי להסמיך יבואן כלי שיט או בונה כלי שיט או מספנת כלי שיט בקביעת התו בכפוף להוראות המקצועיות שהתפרסמו בהוראות המנהל.

(1) להחליט על הליך מהיר של כניסתה לתוקף של הודעה לימאים, כך שתיכנס לתקפה 14 ימים מיום פרסומה ובלבד שניתנה על כך הודעה מתאימה, בדואר רשום או במסירה ביד;

(2) להחליט על הליך דחוף של כניסתה לתוקף של הודעה לימאים כך שתיכנס לתקפה מיד עם קבלתה ובלבד שנמסרה בדואר רשום, דחוף או במברק;

(3) לפרסם הודעות הדנות באזהרות לשיט באלחוט בכל עת שהנסיבות מחייבות פרסום כאמור כדי למנוע פגיעה בגוף או בנפש; הודעה כזו תיכנס לתקפה עם פרסומה באלחוט.

(ב) בכל מקום אחר מן האמור בתקנת משנה (א) לא ישיט אדם כלי שיט המונע בכוח מנוע בתחום של 300 מטרים מנקודת שפל המים, זולת לצורך מעבר אל מעבר לתחום האמור, ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים; הוראה זו לא תחול על -

(1) כלי שיט שעוצמת מנועיו אינה עולה על 4.4 קילוואט;

(2) כלי שיט המורשה לעסוק בדיג, בעת עיסוקו בדיג;

(3) כלי שיט שאישר לצורך כך מנהל הרשות.

(ג) ההגבלות שבתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על כלי שיט המשמש לפעולות הצלה או פיקוח על הרחצה.

(1) על אף האמור בתקנה 68, לא ישיט אדם -

(א) כלי שיט הגורר אחריו מצנח, במרחק הקטן מ–1,000 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף;

(ב) אופנוע ים בתחום של 1,000 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף הצפוני, זולת לצורך מעבר אל מעבר לתחום האמור, בנתיב מים הנמצא ממזרח לקו הדמיוני שמחבר בין הנקודות 1 ו–2 המסומנות במפה שבתוספת העשרים ואחת ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים; גבולו המזרחי של נתיב המים יסומן על ידי מצופי חיל הים;

(ג) אופנוע ים בתחום של 500 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף בכל מקום שלא חלה עליו תקנת משנה (ב), זולת לצורך מעבר אל מעבר לתחום האמור, ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים; התחום האסור לשיט כאמור מצוין בנקודות ציון ובמפה שבתוספת העשרים ואחת;

(2) בתחום מרינה אילת המוכרזת בצו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת), התש"ע-2010, בין נקודות ציון שבתוספת העשרים ואחת ומציינות את קצה שוברי הגלים של מרינה אילת, לא ישיט אדם כלי שיט להשטה עצמית שייעודו הרשום ברישיון השיט שלו הוא להשכרה, אלא אם כן הוא בעל כלי השיט האמור או בעל תעודת משיט; בפסקת משנה זו -

(ב) המנהל יפרסם את התחום האסור לשיט לפי תקנה זו בהודעות לימאים.

(ב) לענין תקנת משנה (א), "כלי שיט של דיג" - כלי שיט שנתמלאו בו שלושה אלה:

(ב) לא יסיר אדם דגל צוללים מונף ממצוף או מכלי שיט ולא ירשה קברניט כלי שיט להסיר דגל צוללים מונף בכלי השיט כל עוד עוסקים בצלילה כאמור.

(ג) עם סיום הצלילה ועליית הצוללים לכלי השיט יסיר הקברניט את דגל הצוללים.

(ד) לא יניף אדם דגל צוללים על כלי שיט בעת שכלי השיט אינו מקיים פעילות צלילה.

(1) האיזור אינו בתחום שהוכרז כנמל;

(2) דבר ההגבלה פורסם בהתאם לכללים שנקבעו בפרק השמיני לתקנות אלה;

(3) דגל הצוללים מונף בגבולות התחום המוגבל והמרחק בין דגל לדגל אינו עולה על 200 מטר.

(1) חבות של מעביד בשל מותו או חבלה גופנית של עובד המבוטח לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כשהמוות או החבלה הם עילה לגימלה לפי אותו חוק;

(2) חבות שבחוזה.

(ב) לצורך תקנת משנה (א) יראו כל אדם כמי שמשיט כלי שיט אם הוא ממלא תפקיד כלשהו בהשטתו.

(ב) לענין תקנת משנה (א), "כלי שיט ישראלי" - סירת מנוע או ספינת מנוע הרשומה במרשם הישראלי או הכשירה לרישום בו לפי חוק הספנות (כלי שיט), וכן כלי שיט שניתן לו היתר לפי תקנה 54 או רשיון שיט לפי תקנה 57.

(ב) תעודת הביטוח תינתן לפי טופס א' שבתוספת הארבע-עשרה ותהווה חלק בלתי נפרד מרשיון השיט של כלי השיט שלפי תקנה 39.

(ב) הוראת תקנה זו אינה גורעת מאחריות השוכר לפי תקנות 77 עד 80.

(ב) מנהל הרשות רשאי להתנות את הפטור בתנאים שימצא לנכון, לשנותו או לבטלו.

(1) הסניף הציע למנהל אדם האחראי לבטיחות השיט (להלן - האחראי);

(2) האחראי הסכים בכתב לקבל על עצמו האחריות;

(3) האחראי הוא בעל תעודת משיט ספינה;

(4) המנהל אישרר את מינוי האחראי;

(5) כלי השיט הוא בבעלות הסניף.

(1) בכלי השיט מצוי קברניט, על דעתו ובהסכמתו של האחראי;

(2) לקברניט מלאו 16 שנים;

(3) הקברניט מסר לידי האחראי רשימה שמית של כל המפליגים בכלי שיט;

(4) הקברניט מסר לידי האחראי את תכנית ההפלגה ומועד משוער שבו כלי השיט יפקוד נמל אחר או יחזור לסניף;

(5) האחראי אישר את התכנית כאמור בפסקה (4).

(1) בידיו מידע על מזג האויר הצפוי בתקופת ההפלגה;

(2) המידע על מזג האויר סופק לו על ידי השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה, או מקור מוסמך אחר;

(3) כלי השיט מצוות, מצויד וכשיר לצרכי השיט, ומזג האויר הצפוי מאפשר הפלגה בטוחה.

(1) הפלגה למרחק של 5 מיל ימי מתחום נמל;

(2) באין נמל, הפלגה שבה מתרחק כלי השיט מעבר למרחק של 5 מיל;

(3) ההפלגה מתבצעת חלקה או כולה לאחר שקיעת החמה מחוץ לתחום נמל;

(4) כל שיוט כלי שיט הנושא אופי כלל ארצי או שמוזמנים אליו כלי שיט מסניפים ואגודות אחרות או שצפויה בעת קיום השיט התקהלות קהל צופים או שהוא נערך בתנאי מחנה מחוץ לבסיס הקבע של הסניף.

(1) יבטל, בהתאם לתקנה 44, את כל רשיונות השיט של הסניף;

(2) יורה על ביטול מינויו של האחראי;

(3) יבטל לכל כלי השיט שבסניף את הפטור שניתן לפי תקנה 86;

(4) יודיע על תוצאות הביקורת למשרד החינוך והתרבות ולמשטרת ישראל בצירוף העתק ההודעה שניתנה לפי תקנה 44(א).

(9) כלי השיט פגע במיתקן בנמל ומנהל הנמל הגיש תלונה למנהל הרשות ;

(1) מגע בין האניה לקרקע בתחום נמל, או בעת שיט בנהר או תעלה חפורה, ובלבד שהאניה לא ניזוקה ולא נזקקה להספנה לשם בדיקת נזקים;

(2) אירוע שבו נגרמו נזקים לאניה כתוצאה מטעינה או פריקה של מטענים ולא היה באירוע אחד מהיסודות המנויים בתקנה 96.

(א1) אירעה לכלי שיט תאונה ימית בתחום נמל, למעט תאונה לפי תקנה 96(14) או (15), חייב מנהל הנמל להודיע על כך למנהל הרשות באמצעים המהירים ביותר העומדים לרשותו, מיד לאחר שנודע לו על קרות התאונה, וזאת נוסף על חובת בעל כלי השיט, קברניטו או סוכנו כאמור בתקנת משנה (א).

(ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) או (א1) יצויינו -

(1) שם כלי השיט ופרטי רישומו:

(2) שם הקברניט;

(3) זמן קרות התאונה (לפי מקום התאונה);

(4) מקום היציאה האחרון ומקום היעוד הקרוב של כלי השיט;

(5) מקום הימצאו של כלי השיט בזמן קרות התאונה;

(6) רשימת האנשים שנהרגו או שנפגעו פגיעה רצינית, אם יש כאלה;

(7) תיאור התאונה וסיבותיה, במידה שהן ידועות;

(8) פרטים קצרים על הנזק שנגרם לכלי השיט, אם נגרם.

(1) לגבות עדויות בעל פה ובכתב היכולות לדעתו להועיל לחקירה;

(2) לבקר במקום התאונה ובכלי השיט המעורב בה ולבדקם ואם מקום התאונה או מקום שהייתו של כלי השיט בחוץ לארץ, ישולמו בידי הבעל או הסוכנים בארץ הוצאות נסיעתו של החוקר למקום התאונה וחזרה, נסיעותיו בחוץ לארץ וכן שהייתו בחוץ לארץ.

(3) לעשות כל דבר אחר כפי שימצא לנכון ומועיל לשם החקירה.

(ב) הדין וחשבון על החקירה יכלול, בין השאר, דברים אלה:

(1) עובדות מקרה התאונה;

(2) מסקנות החוקר לגבי הסיבות והנסיבות שגרמו לתאונה;

(3) המלצות החוקר לתיקון ליקויים ופגמים שגילה בקשר לתאונה והאמצעים שיש לנקוט בהם למניעת תאונות דומות בעתיד.

(ב) סכומי האגרות הנקובים בתוספת החמש עשרה ישתנו ב–1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של מדד המהירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי, לעומת המדד שפרסמה בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם; סכומים שהשתנו כאמור, יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב.

(1) סירת משוטים שאורכה אינו עולה על 5 מטרים - בעת השטתה בתחום המים הפנימיים של ישראל;

(2) סירת משוטים שמבנהה מסייג אותה למטרות ספורט החתירה ובלבד שמושבי החותרים הם מסוג הנע במסילה - בעת השטתה בתחום המים הפנימיים של ישראל;

(3) סירת משוטים אשר מספר השטים בה אינו עולה על שני אנשים - בעת השטתה בתחום המים הפנימיים ומימי החופין של ישראל;

(4) רפסודה המונעת בכוח משוטים ומפרשים בעת השטתה בתחום האגמים, הנחלים והנהרות של ישראל;

(5) סירת מפרש אשר אורכה אינו עולה על 5 מטרים - בעת השטתה בתחום המים הפנימיים ומימי החופין של ישראל;

(6) גלשן שהותקן בו מפרש בעת השטתו בתחום המים הפנימיים ומימי החופין של ישראל.

(ב) המנהל רשאי לפטור בכתב כלי שיט פלוני, או דגם של כלי שיט, מהוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, כפי שיפרש בכתב הפטור.

(ג) המנהל רשאי לפטור כלי שיט ישראלי מהוראות האמנה לפי סעיף 4 לאמנה, לפי הטופס שבנספח לאמנה, ומהוראות האמנה לקווי טעינה לפי סעיף 6 לאמנה לקווי טעינה, לפי הטופס שבנספח השלישי לאמנה האמורה.

(ד) כלי שיט הפטור מהוראות הפרק הראשון עד הפרק החמישי לפי תקנת משנה (א), יהיה מצויד בעת השטתו בהתאם לאמור בתוספת השש–עשרה וכל אדם בכלי השיט יהיה חגור באפודת הצלה בעת ההשטה.

(ה) לענין תקנה זו -

"רפסודה" - ארבה הניתנת להשטה באמצעות משוטים או מפרשים;

"גלשן" - סירה בצורת לוח המשמשת לשיט מפרשים בעמידה.

(ב) אחריות הבעל והקברניט של כלי שיט לפי תקנת משנה (א), אינה באה לגרוע מאחריותו של כל אדם לפי תקנות אלה.

(ב) נתן מפקח כלי שיט הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אשר לדעת הקברניט או קצין המכונות הראשי או קצין הרדיו של כלי השיט עלול לפגוע בגוף או בנפש או לגרום לזיהום הים, לא יבצע הקברניט או קצין המכונות הראשי או קצין הרדיו את ההוראה וימנע מכל איש אחר מלבצעה.

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתם;

(2) הם נקטו בכל האמצעים הנאותים להבטחת קיומן של תקנות אלה.

(ב) העובר על ההוראה הקבועה בתקנה 57יב, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ב) ערובה כאמור בתקנת משנה (א) לא תעלה על 50,000 שקלים כפול במספר האנשים שכלי השיט רשאי להסיע בהתאם לרשיון השיט או שהיה רשאי להסיע אילו ניתן לו רשיון שיט.

(ב) לא ישתמש המנהל בסמכותו לפי תקנת משנה (א) אלה אם נתקיימו אלה:

(1) נמסרה הודעה בידי המנהל למי שעבר, לדעתו, את העבירה ובה פרטים על העבירה שעבר ועל כוונת המנהל להשתמש בסמכותו לפי תקנת משנה (א);

(2) לאחר שנמסרה ההודעה שבפסקה (1), ניתנה הזדמנות נאותה למקבל ההודעה לטעון טענותיו לפני המנהל;

(3) מקבל ההודעה לפי פסקה (1) לא הודיע בכתב למנהל תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה, כי הוא דורש שאשמתו בעבירה תתברר בבית המשפט.

(1) תקנות הנמלום (בטיחות השיט), התשכ"ה-1965;

(2) תקנות הנמלים (איסור שיט במקומות מסוכנים וביטוח כלי שיט קטנים מפני סיכוני צד שלישי), התשכ"ה-1965.

"שיטת המצוקה" ( GMDSS ) - שיטת המצוקה והבטיחות הימית העולמית לענין תקשורת, שקבעו אימ"ו וארגון התקשורת הבין-לאומי, שהשימוש בה בכלי שיט מיתר את תפקיד האלחוטאי, כמפורט בטבלה מס' 4;