"בעל כלי שיט " - לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם ;

"הוראת מסירה " - כמשמעותו של צו מסירה בסעיף 14 לפקודה;

"הרשות " - רשות הנמלים והרכבות ;

"זמן העבודה הרגיל " - שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל בתוספת הראשונה ;

"מטען במעבר בין נמלי" ( Cargo in Transit Between Ports ) - מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:

"מטען במעבר יבשתי" ( Cargo in Transit ) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:

"מטען במעבר אווירי" ( Cargo in Sea-Air Transit ) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:

"נמל" - נמל חיפה, נמל אשדוד נמל אילת או נמל אשקלון;

"שיטעון" ( transshipment ) - העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;

"מכולה" ( freight container ) - יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:

(ב) תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

(ב) רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.

(ג) לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

(ב) לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

(ב) כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.

(ג) הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

(1) כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;

(2) מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;

(3) כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשכ"ה-1965, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;

(4) השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

(ב) מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת-משנה זו לא תגרע מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשכ"ה-1965.

(ב) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

(1) להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;

(2) לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

(ב) נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

"ועדת רישוי נתבים", "הועדה" - ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;

(ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

(1) הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי תקנה 20(1)(א) ופרק ד' לתקנות הספנות (ימאים);

(2) שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין–לאומיות במשך 24 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;

(3) הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, "מוסד רפואי מוסמך" ו"רופא מורשה" - כהגדרתם בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים).

(1) מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט בתקנה 39א.

(2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו בפקודה או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;

(3) אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;

(4) (נמחקה);

(5) (נמחקה).

(1) רשיון זמני תקף של המבקש;

(2) אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה-עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;

(3) תעודה רפואית כאמור בתקנה 39א(3).

(ב) על אף האמור בתקנת-משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת-משנה (א)(1) ו-(2).

(1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי תקנה 39 ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;

(2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;

(3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;

(4) לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;

(5) לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

(ב) המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת-משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי תקנה 42(3).

(1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;

(2) לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;

(3) להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

(1) הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;

(2) השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;

(3) השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

(1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;

(2) הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

(1) העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין, בין היתר, את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan ) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו בתקנה 218 - תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;

(2) רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;

(3) רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;

(4) רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.

(ב) הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת-משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.

(ג) לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת-משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

(ב) מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

(ב) בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

(ב) לא קויימה הוראת תקנת-משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

(1) הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או

(2) הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

(ב) לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

(א1) לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות -

(1) לקבוע בכללים לפי סעיף 32(ב) לחוק, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן - נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ"ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;

(2) להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן - אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:

(א) הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;

(ב) הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, "זמן שהיית אניה בנמל" - פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;

(ג) ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ"ל המפעיל , בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל -

(1) בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה - שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;

(2) ביום שישי - שלושה צוותי תפעול;

(ד) המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו;

(1) בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;

(2) המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;

(3) להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.

(א2) בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.

(א3) על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.

(א4) קביעת נוהל התיר התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.

(א5) נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.

(ג) השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.

(ד) הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן - הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.

(ה) מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).

(ו) על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.

(ז) לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.

(ח) היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור בסעיף 42(ג)(3) לחוק, בכפוף להוראות סעיפים 43 עד 46 ו–48 לחוק.

(ב) מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

(1) שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;

(2) שם המקבל;

(3) משקלם של הטובין ונפחם;

(4) סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;

(5) נמל היעוד.

(ב) מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

(ב) בתקנה זו, "מסילת ברזל" - השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

(ב) לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

(1) פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;

(2) השימוש בארבות, בסידות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על-יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;

(3) הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;

(4) שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;

(5) האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

(ב) לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

(1) במסירה ישירה - הוצאת טובין ממענב כלי שיט, בין תוך שימוש בארבה שליד רציף או מזח ובין שלא תוך שימוש בה, והטענתם בכלי הובלה;

(2) במסירה עקיפה - הוצאת טובין ממענב כלי שיט לרבות מארבה שליד רציף או מזח, הובלתם למקום החסנה, סידורם וסידורם מחדש לצורך החסנה, מיונם לפי סימנים עיקריים, כיסוים, סימונם במספרים לצורך זיהוי, פתיחת אריזתם, סגירת האריזות והחזרתם למקום החסנתם, טעינתם וסידורם בכלי הובלה לצורך הוצאתם משטח הנמל, העברתם של טובין לפי דרישת רשות המכס, טיפול בטובין ללא תובעים בשעת מכירתם והטענת הטובין על כלי הובלה, לאחר שנמכרו כאמור, לשם הוצאתם משטח הנמל.

(ב) שירות סבלות לגבי טובין מיוצאים יכלול -

(1) במסירה ישירה - פריקת טובין מכלי הובלה שברציף או מזח והנחתם במענב כלי שיט או בארבה שליד הרציף או המזח;

(2) במסירה עקיפה - פריקת טובין מכלי הובלה, הובלתם למקום החסנה, סידורם וסידורם מחדש לצורך החסנה, כיסוים, העברתם ממקום החסנתם לרציף או למזח והנחתם במענב כלי השיט או בארבה שליד הרציף או המזח.

(ג) שירות סבלות לגבי טובין בשיטעון יכלול הוצאת טובין ממענב כלי שיט או מארבה שליד רציף או מזח, הובלתם למקום החסנה, סידורם לצורך החסנה, כיסוים, מיונם לפי סימנים עיקריים, סימונם במספרים לצורך זיהוי, העברתם ממקום החסנתם לרציף או למזח והנחתם במענב כלי שיט או בארבה שליד הרציף או המזח.

(ד) לגבי מכולות מיובאות, שירות סבלות בתוך התחום המוגדר על ידי רשות המכס יכלול אחת מאלה:

(1) התרתה של המכולה מן העגורן שברציף, הובלתה ממקום פריקתה אל מקום שיורה עליו מנהל הנמל לצורך החסנה או המכלה, וטעינתה ממקום ההחסנה או ההמכלה אל כלי תובלה לשם הוצאתה מן הנמל;

(2) טעינתה של מכולה במישרין מן העגורן שברציף אל כלי תובלה לשם הוצאתה מן הנמל, לרבות התרתה מן העגורן האמור.

(ה) לגבי מכולות מיוצאות, שירות סבלות בתוך התחום המגודר על ידי רשות המכס יכלול אחת מאלה:

(1) פריקת מכולה מכלי התובלה שבו הובאה לנמל, אל מקום שיורה עליו מנהל הנמל לצורך אחסנה או המכלה והעברתה ממקום ההחסנה או ההמכלה כאמור אל העגורן שברציף, לרבות חיבורה לעגורן האמור לצורך הנפה, ולמעט הנפתה של המכולה אל כלי השיט;

(2) פריקת מכולה במישרין מכלי התובלה שבו הובאה לנמל אל כלי השיט, לרבות חיבורה של המכולה אל העגורן ולמעט הנפתה של המכולה אל כלי השיט.

(ו) שירות סבלות לגבי כלי רכב מוביל מיובא או כלי רכב מובל מיובא יכלול קבלתו של כלי הרכב מחוץ לפתחה של אניית הגלנוע, הובלתו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל והחנייתו בו; השירות לא יכלול את הובלתו של כלי הרכב האמור ממקום החנייתו אל מחוץ לנמל.

(ז) שירות סבלות לגבי כלי רכב מוביל מיוצא או כלי רכב מובל מיוצא יכלול קבלתו של כלי הרכב במקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל והעברתו לאניית הגלנוע עד הפתח שנועד לטעינתו; השירות לא יכלול את הובלתו של כלי הרכב האמור משער הנמל אל מקום קבלתו כאמור.

(ח) שירות סבלות לגבי מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ יכלול את הפעולות המפורטות בתקנות משנה (א) ו-(ב) ו-(ד) עד (ז) כולן או מקצתן, לפי הענין.

(1) טיפול בפחם, קוק ולבני פחם;

(2) מיון לפי סימני-עזר או סימנים עיקריים שאינם ברורים או לפי סימנים או מידות של טובין במפורד, לרבות פסיסי ברזל, לשונות ברזל, מוטות וצינורות מברזל, רעפי גג במפורד, לבנים, עצים, קלונסאות עץ וזמורות קשירה וכן טובין במפורד כיוצא באלה;

(3) (בוטלה);

(4) (בוטלה);

(5) איסוף טובין בתפזורת לשקים, לרבות מילוי מחדש בשקים;

(6) שקילתן של חבילות טבק בלתי מיוצר בעת ייבואן או ייצואן או סימונן במשקל ובמספרים שניתנו להן.

(ב) העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת-משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.

(ג) ניתנה הוראה בהתאם לסעיף 21 או 22 לפקודה למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות - יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנה-משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.

(ד) טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.

(ה) רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה - רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

(ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ-15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.

(ג) טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.

(ד) אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

(ב) הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.

(ג) הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).

(ד) מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

(1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;

(2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;

(3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.

(ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פיסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

(1) בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;

(2) הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;

(3) חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

(1) בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;

(2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;

(3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

(1) בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;

(2) במקום שלא פורט בפיסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

(1) כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;

(2) במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;

(3) במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;

(4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות - נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;

(5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;

(6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז - מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

(1) הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;

(2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;

(3) הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;

(4) חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

(1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;

(2) מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;

(3) הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפיסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

(ב) חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

(ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.

(ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

"הקודקס" - הקודקס הבינלאומי הימי של אימ"ו לענין טובין מסוכנים ( I.M.D.G. Code ).

(ב) הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.

(ג) הוראות פרק זה באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

(ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן - הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה "א" ו-"ב" התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה שבלוחות א' עד ה' בתוספת השניה, לפי הענין.

(ג) מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר בפרק זה, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

(ב) אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

(ב) הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

(ב) אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold ) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.

(ג) לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, "בודק מוסמך" - כמשמעותו על פי סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970.

(ד) לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

(ב) כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה "א" שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) - יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה "א" התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) הבעל הגיש למנהל בקשה לפי טופס 2 בתוספת השניה;

(2) ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם לטופס 2 בתוספת השניה, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה"ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה "א".

(ב) אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

(ב) גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

(ב) מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.

(ג) ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.

(ד) מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן - האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.

(ה) האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.

(ו) ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

(ב) בתקנה זו, "אש גלויה" - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.

(ג) לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.

(ד) לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.

(ה) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנה משנה (ד).

(ב) חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.

(ג) חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.

(ד) בכפוף לאמור בתקנה 128, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

(ב) הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

(ב) בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

(ב) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

(1) הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;

(2) ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.

(ג) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.

(ד) פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות פרק זה, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.

(ה) אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

(ב) בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.

(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

(ב) לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.

(ג) לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס "Ex " או "EE ".

(ד) מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס "DS " (דיזל) או "EE " (חשמל).

"מספר או" ם" (UN Number ) - מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו"ם להובלת מטענים מסוכנים;

"נוהלי חירום" (EMS ) - ההנחיות הכלולות בספר "נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים", בהוצאת אימ"ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;

"קבוצת סיכון" (UN Class ) - מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו"ם להובלת מטענים מסוכנים;

"קודקס של אימ" ו" (IMDG Code ) - הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ"ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;

"רמת סיכון" - סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group ) כפי שמוגדר בקודקס של אימ"ו;

"שינוע" - לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging ), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

(ב) בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו"ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ"ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

(ב) מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:

(1) שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו"ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;

(2) מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;

(3) נוהלי חירום.

(ב) מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.

(ג) הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

(ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי -

(1) אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;

(2) מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;

(3) לא ייפלטו גצים מארובת האניה;

(4) באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.

(ג) מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.

(ד) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

(ב) כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.

(ג) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.

(ד) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור בתקנה 168.

(ב) באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.

(ג) לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

(ב) באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

(1) יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;

(2) יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;

(3) יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;

(4) יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;

(5) יזעיק את מכבי האש והמשטרה;

(6) יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;

(7) יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום;

(ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

(1) מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;

(2) אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;

(3) טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.

(ב) מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.

(ג) נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

(ב) בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.

(ג) מנהל הנמל או רב חובל הנמל בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

(ב) לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה -

(1) העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;

(2) הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;

(3) המותקנים בצד האניה הפונה לים;

(ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.

(ד) אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

(ב) לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

(ב) מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.

(ג) מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מנהל הנמל רשאי לאשר כניסת אניה המובילה שמן, כמשמעותו בתקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), התשל"ו-1975, אל תחום מסוף לשינוע שמן גם אם לא מותקנים בה מכלים יעודיים למי נטל, בכל אחד מאלה:

(1) אם המסוף מצויד במיתקנים לקליטה ולטיפול במי נטל מהאניה;

(2) אם כמות המטען שבה מבטלת את הצורך במי נטל והיא אינה נושאת אותם.

(1) בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג "קו ישיר" המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;

(2) באלחוט (תג"מ -V.H.F ) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;

(3) קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.

(ב) כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.

(ג) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

(ב) היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P אוA שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.

(ג) טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

(ב) בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.

(ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

(1) קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;

(2) ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;

(3) צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;

(4) ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

(1) האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow ) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ"ו;

(2) כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.

(ב) מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

(1) השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;

(2) הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;

(3) ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ"ו;

(4) הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;

(5) הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;

(6) לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;

(7) בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

(1) כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;

(2) צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;

(3) נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

(ב) קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.

(ג) לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

(1) המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;

(2) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;

(3) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל-פי הוראות תקנה 170טו(ב) ו-(ג).

(ב) קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

(1) כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;

(2) כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;

(3) לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.

(ב) כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ"ו.

(ב) תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ"ו.

(ב) המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ"ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ"ו.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.

(ג) סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.

(ד) מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך סימן זה, כמסווגים במסירה עקיפה.

(ב) לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.

(ג) לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

(ב) חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

(ב) קברניט כלי-שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי-השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

"מי שיפוליים שמנוניים" - כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי-שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים ( 15 p.p.m. );