חוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973 1 |
1. |
2. |
3. |
4. |
5. |
6. |
7. |
8. |
9. |
10. |
11. |
12. |
13. 2 השר, בהתייעצות עם שר העבודה, ולגבי כלי-שיט שעיקר עיסוקם בדיג - בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאי לקבוע - (1) מקצועות ימיים או תפקידים בכלי-שיט שהם טעוני-הסמכה ואת רמת ההשכלה, ההכשרה והכושר המקצועי הנדרשים להם; (2) סייגים לשירות בתפקידים מסויימים בכלי-שיט; (3) את הכללים והנוהל למתן תעודות ההסמכה ולהכרה בתעודות-הסמכה שניתנו במדינות-חוץ. |
14. |
15. |
16. |
17. |
18. |
19. |
20. |
21. |
22. |
23. |
24. |
25. |
26. |
27. |
28. |
29. |
30. |
31. |
32. |
33. |
34. 3 (א) השר רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, ולגבי כלי השיט שעיקר עיסוקם בדיג - גם בהתייעצות עם שר החקלאות, להתקין תקנות בענינים אלה: (1) קביעת תפקידים בכלי-שיט, שישרתו בהם אנשי-צוות ישראליים בלבד; (2) קביעת היחס המספרי הכללי בין אנשי-צוות ישראליים לבין אנשי-צוות לא-ישראליים המשרתים בכלי-שיט בכלל, וקביעת יחס מספרי כאמור לגבי ממלאי תפקידים מסויימים בכלי-שיט בפרט; (3) התנאים שבהם רשאי מפקח להתיר, בהיתר כללי, מיוחד או לסוגים, העסקתם של אנשי-צוות שאינם ישראליים בסטיה מן האמור בתקנות לפי סעיף זה, לרבות תקופת העסקתם; (4) מניעת הפלגתו של כלי-שיט שלא נתמלאו בו הוראות התקנות לפי סעיף זה. (ב) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע הסדרים שונים לגבי סוגים שונים של כלי-שיט או של הפלגות או הובלות או לגבי כלי-שיט פלוני. |
35. |
36. |
37. |
38. |
39. |
40. |
41. |
42. |
43. |
44. |
45. |
46. |
47. |
48. |
49. |
50. |
51. |
52. |
53. |
54. |
55. |
56. |
57. |
58. |
59. |
60. |
61. |
62. |
63. |
64. |
65. |
66. |
67. |
68. |
69. |
70. |
71. 4 (תיקון התשס"ח) בעל כלי-שיט חייב ליתן לאיש-צוות פירוט של השכר ששולם לו ושל הסכומים שנוכו בתלוש שכר בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; השר ושר העבודה יקבעו בתקנות את הדרך והמועדים למתן הפירוט. |
72. |
73. סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, יחול על אנשי-צוות שתנאי עבודתם נקבעו בהסכם קיבוצי, על אף האמור בסעיף 30(א) לחוק שעות העבודה והמנוחה, התשי"א-1951. |
74. 5 לענין חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי שר העבודה, בהתייעצות עם השר וועדת העבודה של הכנסת, לקבוע מועדי תשלום לאיש-צוות של חלק משכרו שאינו ידוע וקבוע מראש ושבגלל התנאים המיוחדים של השירות יש צורך לקבוע לו מועד תשלום שונה מהמועד שנקבע בחוק האמור. |
75. במנין תקופת ההתיישנות של זכות לפיצויים בעד הלנת שכר המתחילה ביום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, כאמור בסעיף 17א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לא תובא בחשבון תקופת הפלגה אחת שבה נעדר איש הצוות מישראל; נסתיימה ההפלגה מחוץ לישראל, לא תתיישן התביעה כאמור אלא כעבור שנה מיום תום ההפלגה או כעבור 14 יום לאחר שחזר הימאי לישראל, הכל לפי המוקדם. |
76. 5 השר ושר העבודה רשאים, בהסכמת ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע תקופות-מנוחה מינימליות לאנשי-צוות, בין דרך כלל ובין לפי סוגים של כלי-שיט, של הפלגות או של הובלות ובין לפי תפקידים שונים של אנשי-צוות בכלי-שיט. |
77. |
78. |
79. |
80. |
81. |
82. |
83. |
84. |
85. |
86. |
87. |
88. |
89. |
90. |
91. |
92. |
93. |
94. |
95. |
96. רשם בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ((להלן - רשם בית הדין), רשאי לצוות שבעל כלי-שיט יפריש חלק משכרו של איש-צוות לאשתו של איש הצוות, או לילדיו הקטינים שפרנסתם עליו (להלן - המוטבים); לצו זה ייקרא להלן "צו-הפרשה". |
97. |
98. |
99. (1) הוגשה לו בקשה על כך מאת המוטבים, או מאת שר הסעד או רשות מקומית הפועלים בשמם מכוח סעיף 6(א) לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, והבקשה נתמכת על ידי המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית הפועלת מכוח אותו חוק; (2) איש הצוות נמצא מחוץ לישראל בשירות בכלי-שיט או בדרכו לשירות כאמור וחזרתו ארצה איננה צפויה תוך תקופה של שלושה חדשים מעת הגשת הבקשה; (3) העתק הבקשה נשלח לאיש הצוות וקברניט כלי השיט אישר לרשם בית הדין שאיש הצוות קיבל אותו; (4) איש הצוות לא הגיש לרשם בית הדין התנגדות תוך חודש ימים מיום מסירת הבקשה לידו. |
100. |
101. |
102. |
103. |
104. |
105. |
106. בכפוף לאמור בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי בעל כלי-שיט לעכב תשלומו של שכר אי-צוות המגיע לו עם סיום שירותו, לשם הבטחת תביעותיו של בעל כלי השיט מאיש הצוות שעילתן בשירותו. |
107. |
108. |
109. |
110. |
111. |
112. |
113. |
114. |
115. |
116. |
117. |
118. |
119. |
120. |
121. |
122. |
123. |
124. |
125. |
126. |
127. |
128. |
129. |
130. |
131. |
132. |
133. |
134. |
135. |
136. |
137. |
138. (א) הואשם בעבירת-משמעת נער כמשמעותו בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, יידון לפני הרכב מיוחד של בית הדין שימנה אב בית הדין, והוא - (1) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה א' והוא יהיה יושב-ראש המותב; (2) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ב'; (3) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ה'. (ב) הואשם בעבירת-משמעת נער כאמור, והובא לדין-משמעת ביחד עם מי שאיננו נער - יידון לפני הרכב מיוחד של בית הדין שמינה אב בית הדין, והוא - (1) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה א' והוא יהיה יושב-ראש המותב; (2) שני חברי בית הדין שנתמנו מתוך רשימה ב'; (3) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ג'; (4) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ה'. (ג) סעיף 134 יחול על הרכב בית הדין לפי סעיף זה. (ד) שום דבר בסעיף זה לא יגרע מסמכויות לפי תקנות סדר הדין להורות על דיון נפרד של נער ושל מי שאיננו נער. |
139. |
140. |
141. |
142. הפרק הרביעי לחוק השופטים, התשי"ג-1953 - למעט סעיפים 22(א)(4) ו-23א - יחול על חברי בית הדין כאילו היו שופטים שהחוק האמור דן בהם, אולם אם בהליכים לפי הפרק האמור נמצא חבר בית הדין בלתי ראוי להמשיך בתפקידו, יעביר אותו השר מכהונתו. |
143. |
144. |
145. |
146. |
147. |
148. הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות-חקירה, התשכ"ט-1968, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חקירה הנערכת לפי סעיף 147, אולם לא יהא חוקר רשאי לחייב את הנחקר להעיד בשבועה או בהן צדק. |
149. |
150. |
151. |
152. |
153. |
154. |
155. |
156. |
157. |
158. |
159. |
160. |
161. |
162. |
163. |
163א. |
163ב. |
163ג. |
163ד. (א) הושעה אדם לפי סימן זה בשל מעשה או מחדל פלוני, על סמך תלונה של בעל כלי שיט או קברניטו או בדרך אחרת מטעם בעל כלי השיט, וזוכה בבית הדין מהעבירות שבאותו מעשה או מחדל, רשאי בית הדין, אם ראה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או ללא יסוד, לחייב את בעל כלי השיט או הקברניט או שניהם כאחד, לשלם לנדון סכום שלא יעלה על שכר העבודה שהיה משתלם לו בעד עבודתו בכלי השיט לולא הושעה, בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, החל מהמועד שבו היה מגיע אותו שכר ועד לתשלומו בפועל ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. (ב) בתקופת ההשעיה - אך לא אחרי תום התקופה שנקבעה לשירותו של הימאי בחוזה השירות או על פיו - ישלם בעל כלי השיט לימאי המושעה מחצית השכר שהיה משתלם לו לולא הושעה, כתשלום זמני ובכפוף להחלטה הסופית של בית הדין לפי סעיף קטן (א); היו לימאי בתקופת ההשעיה הכנסות מעבודה או מעסק העולות על מלוא השכר שהיה משתלם לו לולא הושעה, ינוכה העודף מהתשלום הזמני לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מהוראות הסכם קיבוצי החלות על העסקת הימאי. (ג) לא ישתמש בית הדין בסמכות לפי סעיף זה אלא לפי בקשת הימאי ולאחר שנתן לנוגעים בדבר הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם. (ד) מי שחוייב בתשלום לפי סעיף זה, רשאי לערער על החיוב, וסעיפים 171 ו-172 יחולו בשינויים המחוייבים. (ה) חיוב לפי סעיף זה, דינו לענין הוצאתו לפועל כדין פסק דין של בית המשפט לטובת הימאי נגד מי שחוייב. |
164. |
165. |
166. |
167. |
168. |
169. |
170. |
171. על החלטת בית הדין בערכאה ראשונה רשאי הנידון והתובע לערער לפני בית המשפט לימאות כמשמעותו בחוק בית המשפט לימאות, התשי"ב-1952; הערעור יכול שיהיה הן על הרשעתו של הימאי והן על עונש המשמעת שהוטל, והתובע רשאי לערער כאמור גם על זיכוי. |
172. 6 (תיקון התשע"ב) לבית המשפט לימאות, בשבתו כבית-משפט לערעורים, יהיו הסמכויות הניתנות לבית הדין בשבתו כבית-דין לערעורים על החלטת קברניט או מפקח, בשינויים המחוייבים. |
172א. 6 (תיקון התשע"ב) (א) על פסק דינו של בית המשפט לימאות, בשבתו כבית משפט לערעורים, ניתן לערער לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. (ב) בקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לימאות, כאמור בסעיף קטן (א), תוגש בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין. (ג) ניתנה רשות לערער, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מיום מתן הרשות לערער. |
173. |
174. |
175. |
176. |
177. |
178. |
179. |
180. |
181. |
182. |
183. |
184. |
185. |
185א. |
186. 7 (א) הקברניט רשאי להטיל על ימאי קנס שלא יעלה על 50 לירות בעד כל עבירה וסך כל הקנסות שהוא רשאי להטיל על אותו ימאי תוך תקופה של שלושים יום לא יעלה על 150 לירות. (ב) מפקח רשאי להטיל קנס שלא יעלה על 500 לירות בעד כל עבירה. (ג) בית הדין רשאי להטיל קנס שלא יעלה על 1,000 לירות בעד כל עבירה. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי נער מתלמד. |
187. |
188. |
189. קנס שלא שולם במועדו יחולו על גבייתו הוראות פקודת המסים (גביה) כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה. |
190. |
191. |
192. |
193. |
194. |
195. |
196. |
197. |
198. |
199. |
200. |
201. |
202. 8 שר העבודה, בהתייעצות עם השר ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של נערים עובדים בישראל, רשאי לתת היתר, כללי או מיוחד או לסוגים של נערים או של כלי שיט, להעסקת נער על אף האמור בפרק החמישי לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953. |
203. 8 השר ושר העבודה, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאים להתקין תקנות בדבר עריכת בדיקה רפואית ראשונה ובדיקת ביקורת רפואית תקופתית לנערים שנשכרו לעבודה בכלי שיט מחוץ לישראל ובדבר איסור להעסיק בכלי שיט נערים שנמצאו בלתי מתאימים בבדיקות רפואיות כאמור. |
204. הוראות פרק זה, למעט סעיף 202, באות להוסיף על הגבלות על עבודת נערים לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, ולפי כל חיקוק אחר. |
205. |
206. |
207. |
208. 9 (א) השר ושר העבודה או מי שהם הסמיכו לכך יקבעו לכל מקצוע ימי או תפקיד הטעון הסמכה עיקרי תכנית הכשרה למתלמדים, לרבות תנאי כשירות למתלמדים; הודעה על קביעה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות והתכנית תפורסם בדרך שהשרים או מי שהם הסמיכו ימצאו לנכון. (ב) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי בתי ספר ימיים תיעשה בהסכמת שר החינוך והתרבות, ולגבי מתלמדים בכלי שיט שהכשרתם בו היא המשך או השלמה של לימודים בבית ספר ימי - בהתייעצות אתו. |
209. 9 (א) השר בהתייעצות עם שר העבודה יתקין תקנות בדבר הפיקוח על הכשרת מתלמדים. (ב) השר רשאי, בתנאים שקבע בתקנות בהתייעצות עם שר העבודה, לפסול אדם, מוסד או כלי שיט לקבלת מתלמדים. (ג) תקנות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לגבי מוסדות הכשרה שמשרד העבודה אחראי להם יותקנו בהסכמת שר העבודה, ולגבי בתי ספר ימיים - בהסכמת שר החינוך והתרבות. (ד) תחילתו של סעיף קטן (א) כתום שנתיים מיום פרסום חוק זה ברשומות. |
210. 10 השר ושר העבודה רשאים בצו לקבוע את מספר המתלמדים המועט ביותר שבעל כלי שיט חייב להכשיר באותו כלי שיט בעת ובעונה אחת ואת המספר הרב ביותר שהוא רשאי להכשיר כאמור; הצו יכול שיהיה לענין מקצוע ימי או תפקיד הטעון הסמכה או לבעל כלי שיט פלוני. |
211. |
212. 10 השר ושר העבודה רשאים להתקין תקנות בדבר זכויותיהם וחובותיהם של המתלמדים בכלי שיט, של בעל כלי שיט ושל כל אדם הפועל מטעמו בפיקוח על מתלמדים בכלי שיט או בהדרכתם. |
213. |
214. |
215. |
216. |
217. |
218. |
219. |
220. |
221. |
222. |
223. |
224. |
225. (ב) השר רשאי לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, בפטור כללי או מסוייג, כלי שיט שנתקיימה בהם אחת מאלה: (1) תפוסתם ברוטו היא פחות מחמש מאות טונות; (2) נמל הפלגתם ונמל הגעתם הראשון הם בתוך מימי החופין של ישראל. |
226. |
227. |
228. 11 (א) השר, בהתייעצות עם שר העבודה, יקים ועדה לייעץ לו בענינים הנוגעים לביצועו של חוק זה. (ב) השר יקבע את מספר חברי הועדה המייעצת וימנה אותם, ובלבד שמספרם לא יפחת מאחד-עשר ולא יעלה על חמישה-עשר. (ג) חברי הועדה המייעצת יהיו נציגי הציבור ועובדי המדינה. (ד) מספר נציגי הציבור בועדה לא יפחת משני שלישים מכלל חברי הועדה. (ה) במינוי נציגי הציבור ייוועץ השר בארגונים וגופים כאמור בסעיף 23(1) עד (3) ובגוף או גופים ציבוריים, שלדעתו, יש להם ענין בספנות; מספר נציגי בעלי כלי-שיט יהיה כמספר נציגי הימאים. (ו) הועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו בתקנות. (ז) לא תיפסל פעולת הועדה המייעצת מחמת זה בלבד שבשעת עשיית הפעולה היה מקום בועדה פנוי מכל סיבה שהיא. |
229. (ב) לא ישתמשו השר ושר העבודה12 בסמכויותיהם להתקין תקנות לפי סעיפים 71 או 230(ב) אלא לאחר שנועצו בועדה המייעצת. |
230. (4) קביעה כי ייעוד כלי שיט לספורט או לפנאי, בהתאם לרישיון שיט שניתן לו לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א—1971 (בסעיף קטן זה — רישיון שיט), ייחשב כמטרת ספורט או פנאי לעניין ההגדרה "כלי שיט המשמש למטרות פרטיות"; (5) קביעת מטרות פרטיות לעניין ההגדרה "כלי שיט המשמש למטרות פרטיות", וייעודים נוספים על אלה שנקבעו בדרך האמורה בפסקה (4), שייחשבו מטרות פרטיות לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (ב) השר ושר העבודה13 רשאים להתקין תקנות לביצוע הוראות אמנות בין-לאומיות בעניני ספנות שישראל היא צד להן בכל הנוגע להעסקתם, תנאי שירותם, זכויותיהם וחובותיהם של בעלי כלי השיט, קברניט, אנשי צוות, ומתלמדים בכלי שיט, והוראות סעיף 60(2) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, לא יחולו על אמנות אלה; בתקנות אלה רשאים השרים להוסיף על תנאי המינימום שבאמנות ולא לגרוע מהם. (ג) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובלבד שלא יתקין תקנות לביצוע הוראות פרקים ט', י"א, י"ב, י"ג, י"ז או י"ח אלא בהסכמת שר העבודה. |
231. |
232. |
233. (2) פרקים ג', ד' ו-ה' לחוק העותמאני בדבר סחר הים מיום 6 רביע אל אוול 1280 (התרכ"ג-1863). |
234. (ב) על אף ביטולו של סעיף 60(2)(ד) ו-(ה) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, פרק ז' לתקנות הנמלים (ימאים), התשל"ב-1971, יעמוד בעינו עד יום תחילתם של פרקים ט"ו וט"ז. |
235. |
236. |