"המנהל" - כמשמעותו בחוק הספנות (כלי-שיט), התש"ך-1960, לרבות מי שהמנהל אצל לו מסמכותו;

(2) לעניין כלי שיט המשמש למטרות פרטיות - מי שממלא תפקיד בכלי השיט וחייב להיות בו בעת השטתו, כתנאי לכשירותו לשיט בהתאם להוראות לפי כל דין;

(1) מקצועות ימיים או תפקידים בכלי-שיט שהם טעוני-הסמכה ואת רמת ההשכלה, ההכשרה והכושר המקצועי הנדרשים להם;

(2) סייגים לשירות בתפקידים מסויימים בכלי-שיט;

(3) את הכללים והנוהל למתן תעודות ההסמכה ולהכרה בתעודות-הסמכה שניתנו במדינות-חוץ.

(1) קביעת תפקידים בכלי-שיט, שישרתו בהם אנשי-צוות ישראליים בלבד;

(2) קביעת היחס המספרי הכללי בין אנשי-צוות ישראליים לבין אנשי-צוות לא-ישראליים המשרתים בכלי-שיט בכלל, וקביעת יחס מספרי כאמור לגבי ממלאי תפקידים מסויימים בכלי-שיט בפרט;

(3) התנאים שבהם רשאי מפקח להתיר, בהיתר כללי, מיוחד או לסוגים, העסקתם של אנשי-צוות שאינם ישראליים בסטיה מן האמור בתקנות לפי סעיף זה, לרבות תקופת העסקתם;

(4) מניעת הפלגתו של כלי-שיט שלא נתמלאו בו הוראות התקנות לפי סעיף זה.

(ב) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע הסדרים שונים לגבי סוגים שונים של כלי-שיט או של הפלגות או הובלות או לגבי כלי-שיט פלוני.

סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, יחול על אנשי-צוות שתנאי עבודתם נקבעו בהסכם קיבוצי, על אף האמור בסעיף 30(א) לחוק שעות העבודה והמנוחה, התשי"א-1951.

במנין תקופת ההתיישנות של זכות לפיצויים בעד הלנת שכר המתחילה ביום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, כאמור בסעיף 17א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לא תובא בחשבון תקופת הפלגה אחת שבה נעדר איש הצוות מישראל; נסתיימה ההפלגה מחוץ לישראל, לא תתיישן התביעה כאמור אלא כעבור שנה מיום תום ההפלגה או כעבור 14 יום לאחר שחזר הימאי לישראל, הכל לפי המוקדם.

נשא בעל כלי-שיט בהוצאות קבורת איש-צוות לפי פרק זה, יהיו זכויותיו כזכויות מי שזכאי לשיפוי על הוצאות קבורה לענין סעיף 29 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968.

רשם בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ((להלן - רשם בית הדין), רשאי לצוות שבעל כלי-שיט יפריש חלק משכרו של איש-צוות לאשתו של איש הצוות, או לילדיו הקטינים שפרנסתם עליו (להלן - המוטבים); לצו זה ייקרא להלן "צו-הפרשה".

ההפרשה לא תעלה על שליש משכרו החדשי של איש הצוות, ולענין חישוב השליש יבוא בחשבון גם החלק משכר איש הצוות שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד בכל דרך אחרת לפי הוראות סעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

(1) הוגשה לו בקשה על כך מאת המוטבים, או מאת שר הסעד או רשות מקומית הפועלים בשמם מכוח סעיף 6(א) לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, והבקשה נתמכת על ידי המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית הפועלת מכוח אותו חוק;

(2) איש הצוות נמצא מחוץ לישראל בשירות בכלי-שיט או בדרכו לשירות כאמור וחזרתו ארצה איננה צפויה תוך תקופה של שלושה חדשים מעת הגשת הבקשה;

(3) העתק הבקשה נשלח לאיש הצוות וקברניט כלי השיט אישר לרשם בית הדין שאיש הצוות קיבל אותו;

(4) איש הצוות לא הגיש לרשם בית הדין התנגדות תוך חודש ימים מיום מסירת הבקשה לידו.

בכפוף לאמור בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי בעל כלי-שיט לעכב תשלומו של שכר אי-צוות המגיע לו עם סיום שירותו, לשם הבטחת תביעותיו של בעל כלי השיט מאיש הצוות שעילתן בשירותו.

(א) הואשם בעבירת-משמעת נער כמשמעותו בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, יידון לפני הרכב מיוחד של בית הדין שימנה אב בית הדין, והוא -

(1) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה א' והוא יהיה יושב-ראש המותב;

(2) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ב';

(3) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ה'.

(ב) הואשם בעבירת-משמעת נער כאמור, והובא לדין-משמעת ביחד עם מי שאיננו נער - יידון לפני הרכב מיוחד של בית הדין שמינה אב בית הדין, והוא -

(1) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה א' והוא יהיה יושב-ראש המותב;

(2) שני חברי בית הדין שנתמנו מתוך רשימה ב';

(3) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ג';

(4) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ה'.

(ג) סעיף 134 יחול על הרכב בית הדין לפי סעיף זה.

(ד) שום דבר בסעיף זה לא יגרע מסמכויות לפי תקנות סדר הדין להורות על דיון נפרד של נער ושל מי שאיננו נער.

הפרק הרביעי לחוק השופטים, התשי"ג-1953 - למעט סעיפים 22(א)(4) ו-23א - יחול על חברי בית הדין כאילו היו שופטים שהחוק האמור דן בהם, אולם אם בהליכים לפי הפרק האמור נמצא חבר בית הדין בלתי ראוי להמשיך בתפקידו, יעביר אותו השר מכהונתו.

הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות-חקירה, התשכ"ט-1968, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חקירה הנערכת לפי סעיף 147, אולם לא יהא חוקר רשאי לחייב את הנחקר להעיד בשבועה או בהן צדק.

(א) הושעה אדם לפי סימן זה בשל מעשה או מחדל פלוני, על סמך תלונה של בעל כלי שיט או קברניטו או בדרך אחרת מטעם בעל כלי השיט, וזוכה בבית הדין מהעבירות שבאותו מעשה או מחדל, רשאי בית הדין, אם ראה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או ללא יסוד, לחייב את בעל כלי השיט או הקברניט או שניהם כאחד, לשלם לנדון סכום שלא יעלה על שכר העבודה שהיה משתלם לו בעד עבודתו בכלי השיט לולא הושעה, בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, החל מהמועד שבו היה מגיע אותו שכר ועד לתשלומו בפועל ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ב) בתקופת ההשעיה - אך לא אחרי תום התקופה שנקבעה לשירותו של הימאי בחוזה השירות או על פיו - ישלם בעל כלי השיט לימאי המושעה מחצית השכר שהיה משתלם לו לולא הושעה, כתשלום זמני ובכפוף להחלטה הסופית של בית הדין לפי סעיף קטן (א); היו לימאי בתקופת ההשעיה הכנסות מעבודה או מעסק העולות על מלוא השכר שהיה משתלם לו לולא הושעה, ינוכה העודף מהתשלום הזמני לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מהוראות הסכם קיבוצי החלות על העסקת הימאי.

(ג) לא ישתמש בית הדין בסמכות לפי סעיף זה אלא לפי בקשת הימאי ולאחר שנתן לנוגעים בדבר הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם.

(ד) מי שחוייב בתשלום לפי סעיף זה, רשאי לערער על החיוב, וסעיפים 171 ו-172 יחולו בשינויים המחוייבים.

(ה) חיוב לפי סעיף זה, דינו לענין הוצאתו לפועל כדין פסק דין של בית המשפט לטובת הימאי נגד מי שחוייב.

על החלטת בית הדין בערכאה ראשונה רשאי הנידון והתובע לערער לפני בית המשפט לימאות כמשמעותו בחוק בית המשפט לימאות, התשי"ב-1952; הערעור יכול שיהיה הן על הרשעתו של הימאי והן על עונש המשמעת שהוטל, והתובע רשאי לערער כאמור גם על זיכוי.

(ב) בקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לימאות, כאמור בסעיף קטן (א), תוגש בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

(ג) ניתנה רשות לערער, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מיום מתן הרשות לערער.

(ב) מפקח רשאי להטיל קנס שלא יעלה על 500 לירות בעד כל עבירה.

(ג) בית הדין רשאי להטיל קנס שלא יעלה על 1,000 לירות בעד כל עבירה.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי נער מתלמד.

קנס שלא שולם במועדו יחולו על גבייתו הוראות פקודת המסים (גביה) כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה.

בפרק זה ובפרק י"ח, "הורה", "ילד", "נער" - כמשמעותם בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.

הוראות פרק זה, למעט סעיף 202, באות להוסיף על הגבלות על עבודת נערים לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, ולפי כל חיקוק אחר.