2. השר רשאי ליתן לבעל, לקברניט ולאיש צוות של כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960, או החייב ברישום בו לרבות כלי שיט שהופטר מרישום במרשם הישראלי לפי החוק האמור ואינו רשום במרשם חוץ, הוראות -

(1) הדורשות להסיע את כלי השיט, תוך התקופה ובדרך שנקבעו בהוראות, אל נמל או מקום אחר שצויינו בהן, בין שהנמל או המקום בישראל ובין שהם מחוצה לה;

(2) הדורשות להטעין על כלי השיט או לפרוק מעליו את הסחורות או סוגי הסחורות שפורטו בהוראות, או להעלות עליו או להוריד מעליו את הנוסעים או את סוג הנוסעים שפורטו בהן, תוך התקופה ובנמל או במקום אחר שצויינו בהן, בין שהנמל או המקום בישראל ובין שהם מחוצה לה;

(2א) הדורשות לכצע בכלי שיט הובלה או הובלות מהסוג שנקבע בהוראה, באזורים ובתנאים שנקבעו בה;

(3) הקובעות את תנאי ההובלה של מטענים או נוסעים בכלי שיט, לרבות מחירי הובלה מקסימליים ושאר תשלומים הקשורים בהובלה או הנובעים ממנה, בין בדרך כלל ובין במקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים;

(4) הקובעות את סוגי המטענים או הנוסעים שמותר להובילם בכלי שיט, בין בדרך כלל ובין במקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים;

(5) הקובעות את תנאי החכירה של כלי השיט, לרבות דמי החכירה;

(6) האוסרות על הפלגתו של כלי השיט מכל נמל או מכל מקום אחר או כניסתו אליהם, או את השטתו של כלי השיט בכל מקום או אזור שלא על פי היתר שניתן בדרך הנקובה בהוראות כאמור;

(7) המחייבות את החכרת כלי השיט, כולו או מקצתו, בחכירה ראשית או חכירת משנה, למי שנקבע בהוראות, לתקופה ובתנאים ובתשלום שפורטו בהן או כאמור בתקנות 5א או 5ב;

(8) האוסרות להעביד בכלי השיט אדם, לרבות מי שאינו מחזיק בתעודת זיהוי או באישור שפורטו בהוראה;

(9) האוסרות להעסיק אדם, הן בדרך כלל והן ללא היתר ממי שנקבע בהוראה, כנציג, כסוכן, כמורשה או כפקיד, בכל הנוגע לכלי השיט;

(10) המחייבות נקיטת כל אמצעי בטיחות, זהירות או קשר או האוסרות או המסדירות כל ענין הדרוש לדעת השר מטעמי בטחון;

(11) הקובעות את האזורים שבהם תבוצע ההובלה של מטענים או נוסעים בכלי השיט;

(12) הדורשות לצוות כלי שיט במספר מסויים של בני אדם או בבני אדם בעלי כשירות או לפי תפקידים שפורטו בהוראות או לצוות אותו, דרך כלל או לפי תפקידים שפורטו, בבני אדם שהם אזרחים ישראליים או תושבי ישראל או שהשר מצא אותם ראויים לכך, כפי שנקבע בהוראות כאמור;

(13) האוסרות את הכניסה לכלי שיט או את השהייה בו אלא על פי היתר שניתן בדרך הנקובה בהוראות.

5ד. (א) השר רשאי, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים, ליתן פטור כללי או מיוחד, בסייגים או שלא בסייגים, ממילוי הוראה שבכל חיקוק שהוא ממונה על ביצועו, הנוגעת לכלי שיט הנמצא בישראל או לכלי שיט שהוראות תקנות 2, 7(ג) או 7א חלות עליו באשר הוא. ובלבד ששוכנע שאין במתן הפטור כדי לסכן חיי בני אדם באופן ברור וגלוי.

(ב) תקנה זו תחול במשך תקופה שיחליטו עליה שר הבטחון ושר התחבורה כאחד, אם ראו צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או בקיום אספקה ושירותים חיוניים, ושלא תעלה כל פעם על ששה חדשים; ההחלטה אינה טעונה פרסום ברשומות ויכולה להיות כללית או מסוייגת בין לגבי חיקוקים מסויימים ובין לפי מבחנים אחרים ובין בקיום תנאים שייקבעו בה.

(ג) על אף האמור בתקנה 22 ובכל דין אחר, סמכויות השרים לפי תקנת משנה (ב) אינן ניתנות לאצילה.

(ב) אזרח ישראלי, יחיד היושב בישראל או תאגיד ישראלי כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960, שנתקיימה בו אחת מאלה:

(1) הוא בעל כלי שיט, לבדו או ביחד עם אחרים;

(2) בידיו הבעלות במניה או בזכות אחרת בתאגיד שעל שמו רשומה הבעלות של כלי שיט או של חלק ממנו, או בידיו הזכות להורות במישרין או בעקיפין לתאגיד כאמור על הדרך להפעלת זכויות התאגיד בכלי שיט, יודיע בכתב על הבעלות או הזכות האחרת כאמור לממונה על הרישום תוך שלושים יום מיום שהיה לבעל או לבעל זכות כאמור, וכן ימסור פרטים וידיעות נוספים הנוגעים לכלי השיט לממונה על הרישום לפי דרישתו.

(ג) ראה השר שהשליטה בכלי שיט אשר ניתנה עליו הודעה או חייבים ליתן עליו הודעה לפי תקנת משנה (ב) היא בידי האדם שנתן את ההודעה או שחייב לתיתה, רשאי הוא ליתן הוראות לפי תקנות אלה לאותו אדם, ואם קברניטו של כלי השיט הוא אזרח ישראלי או יושב בישראל - גם לקברניט.

(ד) השר רשאי לפטור סוגים של כלי שיט מתחולתן של הוראות תקנה זו, כולן או מקצתן; סמכות זו אינה ניתנת לאצילה, על אף האמור בתקנה 22.

(ב) היה בקיום הוראות חוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973, לגבי כלי שיט כאמור בתקנת משנה (א), סתירת הוראה לפי חוק המדינה שבה רשום כלי השיט, הוראת אותה מדינה עדיפה, והטוען לעדיפות זו - עליו הראיה.

8. (א) הממונה על הנמלים כמשמעותו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, רשאי בהוראות להסדיר, להגביל או לאסור בנמל ישראלי פעולות טעינה, פריקה, החסנה, טיפול במטענים או העברתם, הכנסתם לשטח הנמל או הוצאתם ממנו, אם הדבר דרוש לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים.

(ב) (נמחקה).

25. (א) חייב השר, בהוראה לפי תקנה 2(7), אדם פלוני להחכיר כלי שיט, וקבע את דמי החכירה או תנאיה מכוח התקנה האמורה או מכוח תקנה 5ב, או קבע תשלום מקדמה או מועדו מכוח תקנה 5ב, רשאי כל מי שרואה עצמו נפגע על ידי קביעה כאמור לערור עליה לפני בית הדין לעניני אניות שלפי סעיף 10 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, ובית הדין האמור רשאי לאשר את הקביעה או לשנותה.

(ב) בערר על קביעת דמי שכירות כאמור ינהג בית הדין לפי הכללים שבפיסקה (א) לסעיף 6(1) לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, וכן בפיסקה(I) של התנאי המגביל לסעיף 6(1) האמור, כאילו כלי השיט נתפס מכוח סמכויות שעת חירום כמשמעותן בפקודה האמורה, וכאילו דמי החכירה המשתלמים מאת החוכר הם הפיצויים לפי הפקודה האמורה, הכל בשינויים המחוייבים לפי העניין.

(ג) סעיפים 11, 11א, 12 ו-15 עד 18 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, יחולו על ערר לפי תקנה זו, בשינויים המחוייבים לפי העניין.

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין מיוחדים לדיון בעררים לפי תקנה זו.