אולם אם ראה שר התחבורה כי אין בין תאגיד פלוני ובין מדינת ישראל זיקה של ממש, וכי יש טעמים מיוחדים שלא לראותו כתאגיד ישראלי לענין חוק זה, רשאי הוא להודיע על כך לרשם ומשעשה כן - לא יראו את התאגיד כישראלי.

(ב) על אף האמור בסעיף-קטן (א), רשאי שר התחבורה להודיע לרשם כי כלי-שיט אינו כשיר לרישום במירשם הישראלי, אם היו לשר טעמים מיוחדים לכך, הנוגעים לבעלות בחלקים שאינם בידיהם של המדינה, של אזרח ישראל או של תאגיד ישראלי.

(ב) ראה השר כי אינה קיימת עוד זיקה מספקת בין כלי השיט לבין מדינת ישראל או שלא נתקיימו או שחדלו להתקיים תנאי ההיתר, רשאי השר לבטל את ההיתר.

(ב) לא יירשם כלי-שיט אלא בנמל-רישום אחד, אולם משנרשם, מותר להעביר את הרישום מנמל לנמל.

(ב) היה כלי-שיט החייב ברישום לפי חוק זה, כפוף למשכנתה או לשעבוד לפי דיני-חוץ - חייב בעלו לפדות את המשכנתה או השעבוד, או להשיג את הסכמתו של בעל המשכנתה או השעבוד לרישום כלי-השיט לפי חוק זה, הכל בתנאים ולפי כללים שנקבעו בתקנות, ולא יירשם כלי-השיט במירשם הישראלי אלא לאחר הפדיון או מתן ההסכמה ולפי התנאים והכללים כאמור.

(ב) חל שינוי כאמור כשכלי השיט נמצא מחוץ לנמל ישראלי, ימסור קברניט כלי השיט, תוך 30 יום מיום השינוי, הודעה בכתב על כך לרשם או לנציג הקרוב לו ביותר.

(1) הראיות לכשירות כלי-שיט לרישום ולקיום יתר התנאים לרישומו כאמור, דרכי הגשתן וגבייתן;

(2) הפרטים על המבנה של כלי השיט, על ממדיו ועל בנייתו, שעל בעלו למסרם יחד עם הבקשה לרישום הראשון של כלי השיט בפנקס הרישום והראיות לפרטים אלה;

(3) חיוב הבונה של כלי-שיט למסור לבעלו תעודה על הפרטים, כולם או מקצתם, שעל בעל כלי השיט למסרם לפי פיסקה (2).

(ב) שר התחבורה רשאי לחייב בתקנות את בעל כלי-שיט למסור לרשם פרטים נוספים על כלי השיט לצרכי רישומו.

(ב) תעודת-רישום זמנית כאמור תינתן לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים, אלא שהרשם רשאי, לפי בקשת הבעל, להאריך תקפה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום שהוצאה לראשונה; בכל מקרה יפקע תקפה של התעודה בתום שבעה ימים מהיום שבו הגיע כלי-השיט לראשונה לנמל ישראלי.

(ב) תסיבת הבעלות תירשם אם נוכח הרשם כי המבקש הוא כשיר לרישום כבעל כלי השיט או של החלק שנסב.

(ב) היו בתסיבה נסבים כשירים ושאינם כשירים ועל ידי רישום התסיבה לכולם כאחת היתה יותר ממחצית הבעלות בכלי השיט מוקנית לשאינם כשירים להירשם כבעלי כלי השיט, אין רושמים את התסיבה אף לאחד משאינם כשירים ואפילו אין ברישומו הוא בלבד כדי להקנות יותר מחצית הבעלות כאמור.

(ב) הבקשה להיתר תוגש תוך 90 יום מיום אירוע המקרה שמכוחו חלה ההקניה, אלא שבית המשפט רשאי, על פי בקשה שתוגש תוך אותה תקופה, להאריך את המועד ללא יותר משנה אחת לאחר אירוע המקרה.

(ג) הוגשה בקשה להתיר העברת חלק מוקנה לאדם פלוני, כדי לתת תוקף להסכם בין הנסב ובין אותו אדם (להלן בסעיף זה - ההסכם), יוזמנו לדיון בעלי יתר החלקים הכשירים לרכישת החלק המוקנה, וכל אחד מהם רשאי, אותה שעה, לבקש לרכשו לפי תנאי ההסכם, ובלבד שהפקיד בבית המשפט את התמורה שנקבעה בהסכם האמור או נתן ערבות בנקאית לתשלומה, להנחת-דעתו של בית המשפט; ומשעשה כן וניתן ההיתר, יהא חייב לקבל את החלק המוקנה, בתנאי ההסכם, ובית המשפט יצווה על רישומו כבעל החלק המוקנה בפנקס הרישום וכן על תשלום התמורה המופקדת לידי מבקש ההיתר על אף האמור בתנאי ההסכם בדבר מועד תשלומה; ביקשו והפקידו כאמור יותר מאדם אחד, יצווה בית המשפט לרשום את החלק המוקנה על שמם באופן יחסי לשיעור חלקו של כל אחד

(ד) על אף האמור בסעיף-קטן (ג) לא יידרש אדם להפקיד תמורה או לתת ערבות בנקאית לתשלומה, כאמור באותו סעיף-קטן, אם מבקש ההיתר ויתר על ההפקדה או מתן הערבות בפני בית המשפט, ומשוויתר כך - חייב הרוכש בתשלום התמורה בתנאים ובמועדים שנקבעו בהסכם.

(ה) בית המשפט רשאי לסרב לתת את ההיתר המבוקש לפי סעיף-קטן (ג), בין השאר, גם אם נראה לו כי ההסכם המוצע הוא מלאכותי או בדוי.

(ו) ניתן היתר להעביר חלק מוקנה שלא על מנת לתת תוקף להסכם-העברה לאדם פלוני, לא תבוצע העברת החלק לאדם פלוני, לפי תנאי ההיתר, אלא אם בית המשפט אישר, נוסף על כך, את ההסכם עם אותו אדם, ועל הדיון בבקשה לאישור זה יחולו הוראות סעיפים-קטנים (ג), (ד) ו-(ה), בשינויים המחוייבים לפי הענין; בית המשפט יתן את האישור המבוקש, אם המבקש קיים את כל תנאי ההיתר ואף אחד מבעלי החלקים האחרים לא עשה את המוטל עליו לפי סעיף-קטן (ג) כדי לזכות ברישום החלק על שמו.

(ז) נרשם חלק מוקנה מכוח סעיף זה על שם בעל חלק אחר באותו כלי-שיט, רואים את החלק המוקנה, לענין יתר הוראות חוק זה, כאילו נמכר מכוח סעיף זה.

(ב) הוראות הסעיפים-הקטנים (ג), (ד), (ה), (ו) ו-(ז) לסעיף 32 יחולו על מכירת חלק מוקנה לפי סעיף זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ב) במכירה לפי סעיף זה ינהג המוכר מנהג בעלים, אם לא החליט בית המשפט להטיל עליו חיובים נוספים.

(ג) לא יעביר אדם את כלי השיט או את החלק המוקנה מכוח סעיף זה, אלא לאחר שנתן למי שהיה לנסב אילולא הוראות סעיף 31, הודעה, בדרך שתיקבע, על המכירה ותנאיה, יומיים לפחות לפני ההעברה.

(ד) בחישוב תקופת היומיים לענין סעיף-קטן (ג), לא יובאו במנין ימי מנוחה, פגרה או שבתון.

(ב) ניתן צו לפי סעיף-קטן (א), יעביר בית המשפט העתק ממנו אל הרשם, והרשם ירשום הערה על כך בפנקס הרישום ויפעל כפי שהורה בית המשפט.

(ג) סמכות בית-משפט לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויותיו האחרות לפי כל דין.

(1) במכירת כלי השיט על ידי בית-משפט או בהוצאה לפועל לפי כל דין - ההוצאות שהוצאו כדי להביא לידי מכירת כלי השיט וחלוקת דמי המכר וכן מסים ותשלומי-חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות אחרת בקשר למכירה או לחלוקה;

(2) אגרות רציף, עגינה, ניתוב, מגדלור, אגרות-נמל מכל סוג וכן תשלומים אחרים בעד שירותי-נמל כיוצא באלה, במידה שתשלומים אחרים אלה מגיעים למדינה, למדינה אחרת, או לרשות אחרת או שולמו להן על ידי צד שלישי;

(3) הוצאות לשמירת כלי השיט ולהחזקתו מיום כניסתו לנמל האחרון עד ליום מכירתו כאמור בפיסקה (1);

(4) תשלומים הנתבעים על ידי קברניט, אנשי הצוות ואנשים אחרים אשר שירתו בכלי השיט, עקב העסקתם בכלי השיט, על ידי חליפיהם או שאיריהם, הן על פי חוזה, הן כפיצויים

בעד נזקים אזרחיים והן בכל דרך אחרת, למעט תשלום הנתבע על ידי עריק כמשמעותו בסעיף 14ו לפקודת הנמלים ((להלן - עריק) - לגבי המסע שבו ערק;

(5) תשלומים המגיעים בעד הצלת חיי אדם בכלי-שיט, בעד עזרה לכלי-שיט שעלה על שרטון או שנתון בסכנה או בעד הצלתו או הצלת מטען, ציוד או חפצים שבכלי השיט (להלן - ישע) ובעד השתתפות כלי השיט בתשלומי סיכון כללי;

(6) פיצויים בעד מקרי-מוות ופגיעות-גוף לנוסעים בכלי השיט;

(7) פיצויים בעד נזקים שהם תוצאה מהתנגשות בים או מתאונת-ניווט אחרת, בעד נזקים שנגרמו על ידי כלי השיט למבנים ולמיתקנים שבנמלים ולמספנות ולנתיבי-שיט, ובעד נזקים למטען ולחפצי-נוסעים שהובלו בו;

(8) תשלומים הנתבעים בעד או עקב אספקה או שירותים שסופקו לכלי השיט לפי הסכמים או עיסקאות שנעשו על ידי קברניט כלי השיט, במסגרת הסמכויות שהוענקו לו על פי דין, במידה שאספקה ושירותים אלה היו דרושים לשמירת כלי השיט או להמשך מסעו - בין אם התשלום נקבע על ידי הקברניט ובין אם על ידי נותני האספקה והשירותים.

(1) פיצויים שבעל כלי השיט זכאי להם בעד נזק שנגרם לכלי השיט ולא תוקן, או בעד הפסד בדמי-הובלה;

(2) תשלומים אשר בעל כלי השיט זכאי להם מכוח סיכון כללי, במידה והם מהווים פיצוי בעד נזק שנגרם לכלי השיט ולא תוקן, או בעד הפסד בדמי-הובלה;

(3) תשלומים המגיעים לבעל כלי השיט בעד שירותי-ישע שניתנו לפני גמר המסע, פחות הסכומים שהוקצו או חולקו

לקברניט ולאנשים אחרים שבשירות כלי השיט, על חשבון התשלומים האמורים.

(ב) זכויות-הלואי אינן כוללות את התשלומים שבעל כלי השיט זכאי להם על סמך פוליסות-ביטוח, וכן על סמך הטבה, סיוע או תמיכה ממשלתית אחרת.

(1) בשעבוד בשל תשלומים בעד שירותי-ישע - מיום גמר השירות;

(2) בשעבוד בשל פיצויים הנובעים מתוך התנגשויות, תאונות-ניווט או פגיעות-גוף - מיום גרימת הנזק או הפגיעה;

(3) בשעבוד בשל פיצויים הנובעים מאבדן מטען או חפצי-נוסעים, או מהיזקם - מיום מסירת המטען או החפצים או מהיום שבו היה צריך למסרם;

(4) בשעבוד הנובע מהסכם או מעיסקה כאמור בפיסקה (8) לסעיף 41 - מיום היווצר החוב המובטח בשעבוד;

(5) בשעבוד הנובע מחוזה-עבודה או משירות בכלי-שיט - מיום שהאדם, אשר לטובתו נוצר השעבוד, הגיע לראשונה - לאחר סיום חוזה העבודה או השירות - לישראל, ואם האדם האמור ערק מכלי השיט, או נשכר לשרת בכלי השיט בנמל-חוץ - מהיום שבו נוצר החוב המובטח בשעבוד;

(6) בכל שעבוד אחר - מהיום שבו נוצרה עילת התביעה;

(ב) הוגשה בקשה לרישום משכנתה או להעברת-משכנתה לנציג, ונתמלאו הוראות פרק זה והופקד השטר בידי הנציג על מנת להעבירו עם הבקשה אל הרשם, יראו את השטר ואת הבקשה כאילו נתקבלו כדין בידי הרשם, שעה שקיבל הרשם מאת הנציג הודעה על הפקדת השטר אצלו ועל תכנו.

(ב) נתקבלו יותר מבקשת רישום משכנתה אחת ביום אחד, יהיה סדר העדיפות של המשכנתאות לפי שעת קבלת הבקשות לרישומן כדין של כל אחת ואחת במשרדו של הרשם.

(ג) הוגשה לרשם בקשה לרישום משכנתה, יודיע הרשם למבקש, על פי בקשתו, אם רשומות משכנתאות אחרות על כלי השיט הנדון וכן אם כבר נתקבלה אצלו בקשה לרישום משכנתה אחרת.

(ד) הממשכן ובעל המשכנתה רשאים לקבוע בשטר המשכנתה או בשטר שנערך בפני הרשם או הנציג לאחר מכן סדר-עדיפות אחר למשכנתאות שבכלי השיט, ובלבד שבעל-משכנתה אחר העשוי להיפגע

(ה) מותר לרשום על כלי-שיט אחד שתי משכנתאות או יותר שוות-זכויות לגבי סדר העדיפות, ובלבד שהדבר הוסכם בכל שטרי המשכנתה או בשטר נפרד שנחתם בפני הרשם או הנציג על ידי בעל כלי-השיט וכל בעלי המשכנתאות שזכויותיהם שוות כאמור.

(ו) העברת משכנתה או תסיבה, כולה או מקצתה, לא תפגע בסדר-עדיפותה של המשכנתה.

(1) לתת צו למכירת כלי השיט או החלק הממושכן, בתנאי או ללא תנאי, ולהצהיר בצו שאדם פלוני, לרבות בעל המשכנתה, יהא זכאי להעביר את כלי השיט או את החלק הממושכן לזולתו בהתאם להוראות בית המשפט ובכפוף לתקנות, כאילו היה הבעל הרשום של כלי השיט;

(2) לצוות שכלי השיט יועבר ממשמורתו של בעלו או של המחזיק בו, למשמורתו של אדם אחר שיורה עליו;

(3) להורות, בין לפני מתן צו-מכירה ובין לאחריו, שמי שיתמנה לכך על ידי בית המשפט ישים יד על כלי השיט ויחזיקנו ברשותו או ימסרנו לרשותו של אדם אחר, כפי שיורה בית המשפט;

(4) למנות לכלי השיט כונס-נכסים או מנהל, או שניהם כאחד, ולהעניק להם כל סמכות מן הסמכויות שבית-משפט מחוזי רשאי להעניק לכונס-נכסים, והוראות כל דין הנהוגות בבית-משפט מחוזי בענין כונס-נכסים, תפקידו, כוחותיו, התחייבויותיו ושכרו, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על מינוי כזה.

(1) הרשם נוכח כי המבקש רשאי, על פי דין, לדרוש את המחיקה למטרה האמורה;

(2) נפדו המשכנתאות הרשומות על כלי השיט או על חלק ממנו ונפרעו החובות שבעדם הוטל עיקול הרשום בפנקס הרישום והמבקש הצהיר בפני הרשם, או בפני נציג או בדרך אחרת לפי סעיף 37 לפקודת העדות, שכלי השיט חפשי מכל שעבוד אחר, או שניתנה ערובה, להנחת-דעתם של הנושים, לסילוק כל חוב כאמור בין שהוא רשום ובין שאינו רשום, או שהוגשו לרשם הצהרות של נושים כאמור על הסכמתם למחיקה.

(ב) אם תוך שלושים יום מיום מסירת הדרישה לפי סעיף-קטן (א) או תוך תקופה ארוכה יותר שיקבע הרשם לאותו מקרה, לא יומצאו לו הוכחות, להנחת-דעתו, בדבר קיום התנאים כאמור, יהיה בית המשפט רשאי, על פי בקשת המנהל ולאחר שנתן לבעל כלי השיט הזדמנות נאותה להשמיע את דברו, לתת צו שכלי השיט יוקנה לבית המשפט או למי שבית המשפט ימנה לכך, ומשעשה כן, יחולו הסעיפים 32 עד 37, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את המועדים להגשת הערעור לפי סעיף זה, את אופן הגשתו, את סדרי הדין בו ואת האגרות המשתלמות בקשר אתו.

(ב) כלי-שיט החייב ברישום ואינו רשום כדין וגם אינו פטור

(ב) בעל כלי-שיט ישראלי או קברניטו לא יעשה ולא ירשה לאחר לעשות דבר במגמה להציג את כלי השיט ככלי-שיט-חוץ לפני אדם המורשה כדין לבדוק את לאומיותו.

(1) קצין בשירות חיל הים של צבא-הגנה לישראל או כל קצין אחר בצבא-הגנה לישראל, בדרגת רב-סרן ומעלה, שהוסמכו לכך על ידי שר הבטחון;

(2) קצין במשטרת ישראל בדרגת מפקח ומעלה, שהוסמך לכך על ידי שר המשטרה;

(3) אדם אחר שהוסמך לכך בכתב על ידי שר התחבורה.

(ב) מחוץ למימי החופין של ישראל מוסמך גם נציג לנקוט באמצעים הדרושים לבדיקת כלי-שיט ישראלי או כלי-שיט המתחזה כישראלי ולמעצר כלי השיט למטרת-בדיקה כאמור.

(ג) בית המשפט רשאי להאריך את תקופת-מעצרו של כלי-שיט לפי סעיף-קטן (א), לתקופה שתיראה לו.

(ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל סמכות לפי דין אחר.

(ב) המנהל רשאי להורות שכלי-שיט פלוני או סוג של כלי-שיט ישוחרר מחובת שם ויזוהה על ידי המספר הרשום או דרך-זיהוי אחרת.

(ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי סירוב המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערער על סירוב לבית המשפט.

(ג) שר המשפטים יקבע בתקנות את המועדים להגשת הערעור לפי סעיף זה, את אופן הגשתו, את סדרי הדין בו ואת האגרות המשתלמות בקשר אתו.

(1) מתחולת חוק זה, כולו או מקצתו - אם ראה לכך טעמים של טובת המדינה;

(2) מתחולת הוראות הפרקים השני, השלישי והחמישי - אם ראה לכך טעמים סבירים אחרים.

(ב) השר יקבע את מספר חברי הועדה וימנה אותם ובלבד שמספרם לא יפחת מאחד-עשר ולא יעלה על חמישה-עשר.

(ג) חברי הועדה יהיו נציגי-ציבור, והם הרוב בועדה, ועובדי-מדינה.

(ד) במינוי נציגי הציבור, יוועץ השר בגופים המייצגים, לדעתו, את עניני הספנות והימאים בישראל.

(ה) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, במידה שלא נקבעו בתקנות.

(ו) לא תיפסל פעולת הועדה מחמת זה בלבד שבשעת עשיית הפעולה היה מקום בועדה פנוי מכל סיבה שהיא.

(1) הסמכות להודיע לרשם כי אין לראות תאגיד פלוני בתאגיד ישראלי, לענין חוק זה, לפי סעיף 1;

(2) הסמכות להודיע לרשם כי כלי-שיט אינו כשר לרישום לפי סעיף 2;

(3) הסמכויות לפי סעיף 3(ב);

(4) הסמכויות לגבי פטור לפי סעיף 105 פיסקה (2).

(ב) העובר על הוראות סעיף 11, דינו - מאסר שנתיים או קנס 20,000 ל"י.

(ג) העובר על הוראות סעיף 5, דינו - מאסר שנה אחת או קנס 20,000 ל"י.

(ד) העובר על הוראות הסעיפים 88 או 89, המפריע למי שמוסמך לבדוק את לאומיותו של כלי השיט ולעצור אותו, בביצוע תפקידו, או המשתמש בתעודת-רישום של כלי-שיט פלוני כתעודת-רישום של כלי-שיט אחר, דינו - מאסר שנה אחת או קנס 10,000 ל"י.

(ה) המחזיק בתעודת-רישום של כלי-שיט ומסרב למסרה לבעליו או למי שזכאי להחזיק בה מכוח הבעלים לשם השטת כלי השיט, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 5,000 ל"י.

(ו) העובר על הוראות סעיף 12, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 2,000 ל"י.

(ז) מי שאינו מקיים הוראות סעיף 24, כשהתנאים לרישום כלי השיט במירשם הישראלי חדלו להתקיים כאמור בסעיף 22 או כשניתנה לגבי כלי השיט החלטה כאמור בסעיף 23, דינו - קנס 20,000 ל"י.

(ח) העובר על הוראות סעיף 102, דינו - קנס 10,000 ל"י.

(ט) מי שאינו מקיים את הוראות סעיף 24 לגבי כלי-שיט שאירע בו אחד הדברים האמורים בסעיף 21 - או העובר על הוראות סעיף 101, דינו - קנס 2,000 ל"י.

(י) מי שאינו מקיים הוראת תקנות לפי חוק זה, כשנאמר

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתם;

(2) הם נקטו בכל האמצעים הנאותים להבטחת שמירתו של חוק זה.

(1) פקודת האניות (לאומיות ודגל), התש"ח-1948;

(2) פקודת המשכנתאות על אניות, התש"ט-1948;

(3) בפקודת הנמלים:

(א) הגדרת "רושם-אניות" בסעיף 2,

(ב) הסעיף 7,

(ג) הפיסקה (ה) של סעיף-קטן (1) לסעיף 15;

(4) הפרק הראשון לחוק העותומני בדבר סחר הים מ-6 רבי א' 1280 (התרכ"ג-1863).

(ב) כל שעבוד על כלי-שיט לפי הדין הקיים ערב תחילתו של חוק זה בשל חוב אחר - יעמוד בעינו, ויהא ניתן למימוש לפי הדין שהיה חל עליו ביום האמור.