(1) קבוצה 0 - אתר שהתקיים בו אחד מאלה:

(א) אין בו שימוש במכשיר רפואי חשמלי;

(ב) מטופל אינו יכול לבוא במגע עם מכשיר רפואי חשמלי;

(ג) למכשיר הרפואי החשמלי שהמטופל בא במגע אתו יש מקור זינה עצמי, כגון סוללה או מצבר;

(2) קבוצה 1 - אתר שמופעלים בו מכשירים רפואיים חשמליים הניזונים מרשת אספקה ושמטופל יכול לבוא במגע איתם בעת בדיקה או טיפול, והפסקת הפעולה של מכשיר כאמור מכל סיבה שהיא או חזרה בלתי מבוקרת של הזינה אינן עלולות לסכן את המטופל;

(3) קבוצה 2 - אתר שמופעל בו מכשיר רפואי חשמלי החיוני למטופל בעת ניתוח, החייאה, הנשמה וכדומה, החייב להמשיך בפעולה גם במקרה של קצר לגוף המכשיר או לחדש את פעולתו לאחר כשל בזינה הרגילה בתוך זמן מוגדר;

(ב) סיווג השימוש בכל אתר רפואי ייקבע באחריות המשתמש באתר.

(ג) דוגמאות של תכונות הנדרשות ממיתקני החשמל לפי קבוצות השימוש, מפורטות בטבלה שבתוספת השנייה.

יתקנו, לא יבדוק אותו ולא יפקח על התקנתו אלא אם כן הוא חשמלאי.

(ב) תכנון מיתקן באתר רפואי מקבוצה 2, לרבות תכנון שינוי או תוספת בו, ייעשה בידי בעל רישיון כלהלן:

(1) בעל רישיון חשמלאי מהנדס;

(2) בעל רישיון חשמלאי הנדסאי שתכנן לפחות 6 מיתקנים באתרים רפואיים מקבוצה 2 בהשגחתו ובאחריותו של בעל רישיון חשמלאי מהנדס או חשמלאי הנדסאי שכבר תכנן 6 מיתקנים כאמור.

(ג) מיתקן יתוכנן וייבנה כך שתחזוקה של חלק ממנו לא תגרום להפרעה בתפעול החלקים האחרים של מיתקן.

(ד) ציוד המותקן באתר רפואי יתאים לתקן החל עליו ולתנאי מקום התקנתו.

(ה) מוליך המותקן באתר רפואי מקבוצה 1 או 2 יהיה מנחושת בלבד.

(1) איפוס ( ;(TN-C-S

(2) איפוס ( ;(TN-S

(3) זינה צפה ( ;(IT

(4) הארקת הגנה ( .(TT

(ב) בקווי זינה באתרים רפואיים מקבוצה 2 יתקיימו דרישות אלה כולן:

(1) הלוח המשמש את האתר יוזן באמצעות שני קווי זינה נפרדים לפחות, כמתואר באיורים מס' 2 עד 6 שבתוספת הראשונה; כל קו זינה יתוכנן לשאת את מלוא העומס, יוגן מצד הזינה, יחובר למתח בקביעות ויכלול מוליכי מופע, אפס והארקה; קווי הזינה יותקנו בתוואים שונים או שיוגנו כך שפגיעה, תקלה או שריפה באחד מהם לא תגרום נזק לאחֵר;

(2) בכניסה ללוח המשמש את האתר יותקן מפסק מחלף אוטומטי שבמקרה של חוסר מתח או נפילת מתח העולה על 30% בקו אחד, יחליף את הזינה לקו האחֵר ובלבד שהמתח בו תקין; כל החלפה תבוצע בהשהיות מתאימות כדי למנוע החלפות מיותרות כמפורט להלן:

(א) נפילת מתח או חוסר מתח לפרק זמן קצר מהנחוץ להחלפה מן האספקה הרגילה לקו האחֵר, או קצר מ–0.6 שניות, לא תגרום להחלפה;

(ב) כל החלפה בין קווי זינה תבוצע בהשהיה של 0.2 עד 1.0 שנייה בין פקודת הניתוק של קו אחד לבין פקודת החיבור של הקו האחֵר;

(ג) הוגדר אחד מהקווים על ידי המתכנן כעדיף, בהיותו מגובה ביותר

אמצעי גיבוי, תוחזר זינת הלוח, אוטומטית, לקו העדיף עם חזרת המתח

התקין בו, לאחר השהיה של 120 עד 240 שניות;

(ד) חזר המתח תוך כדי ההחלפה - לאחר פקודת הניתוק של הקו האחד - תושלם ההחלפה לקו האחר;

(3) חוסר מתח או נפילת מתח כאמור בפסקה (2) בכל אחד מקווי הזינה ובמוצא המשותף של מערכת ההחלפה, יגרמו להתרעה קולית וחזותית במקום מאויש דרך קבע;

(4) הפיקוד של מערכות ההחלפה האוטומטיות בין קווי הזינה האמורים בפסקה (1) יתוכנן כך שתקלה אחת במערכת הפיקוד לא תגרום להפסקת שני קווי הזינה; לשם כך ניתן להשתמש באמצעי מיתוג כגון מגענים (contactors) עם נעילה מגנטית או מכנית או במפסקים ממונעים; אמצעי המיתוג האמורים לא יהיו מסוג "מצב מוצק" (Solid State) דהיינו - מגען אלקטרוני בלא חלקים מכניים נעים;

(5) מערכת החלפה אוטומטית המורכבת מיותר מאבזר אחד, כגון שני מגענים נפרדים, תצויד בשני שולבים לפחות שימנעו, כל אחד מהם בנפרד, את החיבור במקביל של שני קווי הזינה; השולבים יכול שיהיו חשמליים, מכניים או צירוף של שניהם; אין להשתמש בשני שולבים המופעלים באמצעות התקן אלקטרוני יחיד;

(6) על אף האמור בפסקה (2), מותר להתקין מפסק מחלף ידני עם מצב ביניים "מופסק", במקום מפסק מחלף אוטומטי, אם התקיימו כל התנאים האלה:

(א) הלוח מוזן מלוח ראשי המיועד לזינת לוחות של קבוצה 2 שקיימות בו מערכות החלפה אוטומטיות כנדרש בפסקה (2);

(ב) הקווים המזינים את הלוח יהיו זהים באמצעי הגיבוי שלהם ולא יהיה קו המוגדר עדיף;

(ג) כל קו זינה יזין מערכת נפרדת של פסי צבירה עם שנאי מבדל אחד לפחות, לכל פס כאמור.

(ב) בלוח המזין כמה אתרים רפואיים מקבוצות 0 ו–1 יובטח כי -

(1) תקלה באתר רפואי אחד או בשדה שלו בלוח לא תגרום להפסקת הזינה באתר רפואי אחר;

(2) תקלה באתר לא רפואי הניזון מאותו לוח או בשדה שלו בלוח לא תגרום להפסקת הזינה באתר רפואי הניזון מאותו לוח.

(ג) לוח לזינת אתר רפואי מקבוצה 2 ימוקם בקרבת האתר כך שתתאפשר, ככל שניתן, גישה נוחה אליו לשם תפעולו על ידי גורמי תחזוקה והצוות הרפואי; הלוח יהיה מובטח, ככל האפשר, מפני טיפול של אנשים שאינם מוסמכים לכך.

(ד) כל אתר רפואי מקבוצה 2 יוזן מלוח המיועד לו בלבד או משדה נפרד בלוח המשותף לכמה אתרים מקבוצה 2; בין השדות יותקנו מחיצות, כיסויי הפרדה וכדומה.

(ה) לוח לזינת אתר מקבוצה 2 יוזן במישרין מן הלוח הראשי של המבנה.

(ו) יכול שלוח לזינת אתר מקבוצה 2 יוזן מלוח משנה המיועד רק לזינות אתרים רפואיים, ובלבד שתקלה באתר רפואי מקבוצות 0 ו–1 או באתר לא–רפואי לא תגרום להפסקת הזינה לאתר רפואי מקבוצה 2.

(ז) בלוח תותקן הפרדה מכנית מבודדת בין מוליכים או ציוד המשמשים מערכת אספקה בעלת הארקת שיטה, כגון (TN-C-S ;TN-S או TT), ובין מוליכים או ציוד המשמשים מערכת אספקה בזינה צפה.

(ח) לוחות ושדות לאתרים רפואיים יסומנו באופן בולט לעין ובר–קיימא לפי ושייכותם.

(ט) כל קצה של מוליך בלוח, לרבות מוליך הארקה ומוליך PA, יסומן לפי שיוכו.

במעברים פנימיים וחיצוניים ובאזורים לטיפול בשעת חירום, תוזן משני מעגלים לפחות, כך שהפסקת אחד מהם לא תגרום לחושך מוחלט במרחב כלשהו.

(ב) תאורת הכוונה (תאורת חירום) תותקן לפי הוראות כל דין.

(ב) מתכנן אתר רפואי מקבוצות 1 או 2 ימציא תכנית הפסקות חשמל הכוללת המלצות פעולה בזמן שריפה.

(ב) מתח המגע המרבי באתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2 לא יעלה על מתח נמוך מאוד.

(1) ציוד מסוג ;II

(2) זינה במתח נמוך מאוד;

(3) זינה מרשת המוגנת על ידי איפוס (TN-S או TN-C-S) בצירוף מפסק מגן כמפורט בתקנה 17;

(4) זינה צפה כמפורט בתקנות 13 עד 15.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר בהגנה של מבנים שלא קיימת בהם הארקת יסוד להשתמש בשיטת הארקת הגנה בצירוף מפסק מגן כנדרש בתקנה 17; במקרה זה תיבדק נאותות לולאת התקלה אחת לשישה חודשים לפחות.

(ג) באתרים מקבוצה 2 תותקן זינה צפה בלבד לאלה:

(1) בתי תקע המיועדים למכשירים חיוניים;

(2) מנורת שולחן ניתוח;

(3) הפעלת שולחן הניתוח עצמו.

(ב) מקור הזינה של מנורת שולחן ניתוח מותר שיהיה משנאי, ספק כוח, או מממיר מתח.

(ג) מוזן מקור הזינה מזינה צפה, מותר שיותקן בחדר שבו מותקנת מנורת שולחן הניתוח.

(ד) מוזן מקור הזינה מזינה לא צפה, מותר שיותקן בחדר שבו מותקנת מנורת שולחן הניתוח, ובלבד שיותקן בנפרד מהמנורה, במארז מתכתי המחובר לפס השוואת פוטנציאלים עם גישור לכיסוי המארז.

(ה) מקור הזינה לא יותקן בסביבת המטופל ולא במרחק שיקטן מ–1.5 מטר ממיקום שישמש להימצאות מכשור רפואי.

(ו) הספק מקור הזינה לא יעלה על 1 קו"א.

(ז) אין להתקין את מקור הזינה בבית המנורה שבה מותקנת נורה.

(ח) הכבל בין הממיר או ספק הכוח עד לנורת מנורת הניתוח יהיה מסוכך כמפורט בפסקה א(4) שבתוספת הרביעית.

(ב) לא יותקן מפסק מגן במהלך הזינה לשנאי מבדל.

(ג) כל מוליך למעגל המזין בתי תקע בזינה צפה, למעט מוליך הארקה, יוגן באמצעות מפסק אוטומטי זעיר לפי תקן ישראלי ת"י 60898 חלק 1 - אבזרים חשמליים - מפסקים להגנה מפני זרם–יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים לפעולה בזרם חילופים, או לפי תקן ישראלי ת"י 60947 חלק - 2 ציוד מיתוג ובקרה למתח נמוך: מפסקי מעגל; בעת שימוט (Trip) של הגנת מוליך כלשהו ינותקו יחדיו מהזינה כל מוליכי אותו מעגל, למעט מוליך ההארקה.

(ד) מעגל המוזן בזינה צפה יזין 6 בתי תקע לכל היותר.

(ה) לכל מיטה, שולחן טיפולים וכדומה באתר מקבוצה 2 יותקנו בתי תקע המוזנים משתי זינות צפות לפחות, מתוך הזינות האמורות בתקנת משנה (א).

(ו) בית תקע חד–מופעי או מכשיר חד–מופעי הניזון בזינה צפה יוזן משנאי מבדל חד–מופעי.

(ז) בית תקע הניזון בזינה צפה יכלול שפופרת מגע המחוברת להארקה

(1) מתח המוצא הנקוב בין שני מוליכים לא יעלה על 230 וולט;

(2) בין כל סליל ראשוני בשנאי לסליל המשני יהיה סיכוך; הסיכוך יחובר למהדק המבודד מגוף השנאי;

(3) שנאי חד–מופעי יהיה בעל הספק נקוב שאינו קטן מ–1 קו"א (קילו וולט אמפר ואינו גדול מ–10 קו"א, למעט שנאי למנורת ניתוח כאמור בתקנה 12, שהספקו יכול שיהיה נמוך מ–1 קו"א;

(4) שנאי לא יגרום לרעש העולה על 40db(A) במרחק של מטר אחד;

(5) על השנאי יותקן שלט אזהרה: "זהירות, לפני נגיעה יש לוודא שאין מתח על גוף השנאי";

(6) שנאי לזינה צפה יותקן בלוח או קרוב אליו עד כמה שאפשר, באופן שיבטיח שלא תיגרם התחממות יתר באבזר כלשהו בלוח;

(7) שנאי לזינת מנורת שולחן הניתוח יכול שיותקן בחדר שבו מותקנת המנורה כנדרש בתקנה 12(א);

(8) זינת השנאי תוגן בפני קצר בלבד כמתואר בטבלה שבתוספת השישית;

(9) במוצא השנאי מותרת הגנה על המעגלים הסופיים בלבד באמצעות מפסקים אוטומטיים זעירים בלבד;

(10) מוצא השנאי יצויד בהתקני התראה חזותית (הבהוב) וקולית (מקוטע) באתר שמזין השנאי, כמפורט להלן:

(א) התראה על העמסת יתר של השנאי (עם השהיה) שתדמה להתראה על תקלת בידוד כאמור בתקנה 16(א)(2) ו–(3), ואולם ההתראה הקולית תישמע שוב כעבור 15 דקות לכל היותר לאחר השתקתה אם קיים עדיין עומס יתר;

(ב) התראה על התחממות יתר פנימית של השנאי תהיה זהה להתראה על עומס יתר אך בצבע אדום ותסומן "עומס יתר קריטי";

(ג) התראה במקרה של נתק או קצר בחיבור לגשש הזרם או לגשש הטמפרטורה;

(11) הסיכוך של שנאי לזינה צפה יוארק באמצעות מוליך הארקה מבודד;

(12) אין להאריק את גרעין הברזל של שנאי מסוג I ויש לדאוג לבידודו מהארקה;

(13) שנאי יותקן בלא חיבור גלווני של ליבת השנאי למסגרת או להארקה;

(14) שנאי יוגן בפני מגע מקרי באמצעות כיסוי מגן והגישה אליו תתאפשר רק באמצעות שימוש בכלים או במפתח; על כיסוי המגן יותקן שלט אזהרה: "זהירות - מאחורי כיסוי מגן זה מותקן שנאי לזינה צפה, הגישה מותרת לחשמלאי בלבד";

(15) פס המהדקים שעל השנאי יוארק.

(1) ההתנגדות הפנימית בין מהדק הכניסה של מעגל המדידה לבין מהדק ההארקה (PE), בזרם חילופין בתדר הזינה הצפה, תעלה על 100 קילו אוהם;

(2) מתח המדידה אסור שיעלה על 24 וולט בזרם ישר;

(3) זרם המדידה לא יעלה על 1 מיליאמפר גם במקרה של קצר מלא בין הזינה הצפה להארקה;

(4) סף ההתראה המזערי יהיה 50 קילו אוהם; במשגוח בידוד שניתן לכוונן בו את סף ההתראה, לא תהיה אפשרות לכווננו לערך הנמוך מ–50 קילו אוהם;

(5) חיבור משגוח הבידוד יהיה לפי איורים 7 ו–8 שבתוספת הראשונה;

(6) משגוח הבידוד יכלול התקן לבדיקת תקינות המערכת שתתבצע בעזרת לחיץ שידמה תקלה באמצעות נגד של כ–42 קילו אוהם בין הזינה הצפה לבין פס PE; החיבור של מעגל הבדיקה אל פס PE יהיה במוליך נפרד ממוליך ההארקה המחבר את מעגל המדידה של משגוח הבידוד אל פס PE;

(7) משגוח הבידוד יבדוק בקביעות את המפורטים להלן ויתריע במקרה של תקלה באחד מהם:

(א) קיום זינת עזר למשגוח;

(ב) רציפות החיווט של מעגל המדידה בין המשגוח ובין הזינה הצפה;

(ג) לולאת חיבור משגוח הבידוד אל פס PE.

(1) נורית ירוקה המורה על מצב תקין;

(2) נורית צהובה שתידלק כאשר רמת הבידוד נמוכה מהערך המכוונן של משגוח הבידוד, ותכבה אוטומטית עם חזרת רמת הבידוד למצב תקין; אסור שתהיה אפשרות לכבות נורה זו כל עוד לא תוקנה התקלה;

(3) התראה קולית שתופעל במקביל לנורית הצהובה האמורה בפסקה (2); ניתן להשתיק את ההתראה הקולית ובלבד שההתראה תתבטל אוטומטית עם החזרת רמת הבידוד למצב תקין; לא תוקנה התקלה והבידוד לא חזר למצבו התקין, תחזור ההתראה הקולית להתריע מדי שעה לכל היותר;

(4) לחיץ בדיקה המחובר במקביל ללחיץ שבמשגוח הבידוד כנדרש בתקנה 15(6).

(ב) מותר להתקין תצוגת התראה מקבילה נוספת ליחידת ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) במקום המאויש בקביעות.

(ג) כל יחידת תצוגה תשולט באופן המצביע בבירור על המעגלים שבהם חלה תקלה.

(ב) מעגל סופי באתר רפואי מקבוצה 2 המוזן בזינה בעלת הארקת שיטה כאמור בתקנת משנה (א), יוגן באמצעות מפסק מגן בעבור מכשירים אלה בלבד:

(1) מערכת רנטגן;

(2) מכשיר שהספקו עולה על 5 קו"א;

(3) מכשיר לא רפואי.

(ג) מפסק מגן המותקן באתר רפואי מקבוצות 1 או 2 יגן על מעגל סופי תלת–מופעי אחד בלבד או על 3 מעגלים סופיים חד–מופעיים לכל היותר.

(ד) לכל מיטה, שולחן טיפולים וכדומה, באתר מקבוצה 1 יותקנו בתי תקע המוזנים ממעגלים סופיים ומוגנים באמצעות מפסקי מגן שונים.

(ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב) מותר להזין, מזינה בעלת הארקת שיטה ובלא מפסק מגן, מכשירים ומנורות קבועים מסוג II או מכשירים ומנורות קבועים מותקנים בגובה העולה על 2.5 מטרים.

(ו) למפסק מגן תהיה רגישות כמפורט להלן:

(1) במעגלים לזרם עד 32 אמפר יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.03 אמפר;

(2) במעגלים לזרם העולה על 32 אמפר יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.3 אמפר;

(3) במעגלים למכשירים בקבוצה 2 כמפורט בתקנת משנה (ב), יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.03 אמפר.

(ז) מותקן בקו זינה מפסק מגן, יהיה זרם הפעלת מפסק המגן כזה שיובטח מדרג ההגנות (הסלקטיביות) בינו ובין מפסקי המגן המוזנים דרכו.

(ב) בתי תקע באתרים רפואיים מקבוצה 2 שאינם ניזונים מזינה צפה ימוקמו מחוץ לסביבת המטופל, כך שיהיה ניתן להבדיל ביניהם לבין בתי תקע הניזונים בזינה צפה.

(ג) כל בית תקע או קבוצת בתי תקע המותקנים בסמיכות זה לזה והמוזנים בזינה צפה מאותו מעגל, יצוידו בנורת סימון מסוג דיודה פולטת אור (LED) או ניאון המעידה על קיום מתח.

(ב) כל מעגל יכלול מוליך הארקה משלו.

(ג) באתר רפואי מקבוצה 2 לא תעלה התנגדות מוליך ההארקה, הנמדדת בין פס PE שבלוח הזינה ובין שפופרת הארקה של בית תקע כלשהו או מכשיר קבוע כלשהו, על 0.2 אוהם; ההתנגדות תימדד כמפורט בתקנה 37(8).

(ד) חיבור מוליך הארקה מהלוח אל כל אחד מאלה ייעשה לפי התקנה שצוינה לצדו:

(1) שנאי לזינה צפה - תקנה 14;

(2) תיבת ביניים - תקנה 22;

(3) תעלת אספקה - תקנה 24;

(4) קופסת בתי תקע - תקנה 25.

(ב) הפס יהיה עשוי נחושת בחתך 4×6 מ"מ לפחות, יותקן בקרבת פס PE ויגושר אליו באמצעות מוליך יחיד מבודד בחתך 16 ממ"ר לפחות; הגישור כאמור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד.

(ג) קיימים בחדרים שונים מכשירי בדיקה ומעקב המשולבים באופן חשמלי בתפקודם הרפואי, יגושרו מערכות השוואת הפוטנציאלים המקומיות הנוספות (PA) של חדרים אלה באמצעות מוליכים מבודדים בחתך 16 ממ"ר לפחות.

(ד) אל פס PA יחוברו, באמצעות מוליכי PA כנדרש בתקנה 21, כל פריטי הציוד שלהלן:

(1) סיכוך חשמלי המשמש להגנה בפני הפרעות חשמליות כנדרש בתוספת הרביעית;

(2) רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית, תוך שמירה על ערכי ההתנגדות כנדרש בתקנה 29(ב);

(3) שולחן ניתוח ותאורת שולחן ניתוח;

(4) מכשירים רפואיים חשמליים;

(5) מכשירים חשמליים לא רפואיים המותקנים, דרך קבע, בגובה הנמוך מ–2.5 מטרים מהרצפה;

(6) חלקי מבנה מתכתיים ששטחם הנגיש עולה על 100 סמ"ר; ואולם אין צורך לחבר לפס PA גופי מתכת שההתנגדות בינם לבין ההארקה עולה על 2.5 מגה אוהם או המצויים מעבר לסביבת המטופל באתרים מקבוצה 1 או בחדרי דיאליזה ואנדוסקופיה;

(7) צינורות מתכתיים;

(8) בתי מחבר PA יחוברו לפס PA או לפס משותף PA/PE כנדרש בתקנה משנה (ה) ובתקנה 21(ג).

(ה) באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו–2 יותקנו, בקרבת מיטת המטופל, בתי מחבר PA המיועדים לחיבור מכשירי חשמל מיטלטלים או חלקי מתכת מיטלטלים לא חשמליים, לרבות מיטת המטופל.

(ו) כמות בתי המחבר PA כאמור תהיה:

(1) באתרים רפואיים מקבוצה 1 - אחד לכל מיטה לפחות;

(2) באתרים רפואיים מקבוצה 2 - מחצית מספר בתי התקע ועוד אחד לכל מיטה לפחות.

(ב) המוליך יחובר לפס PA במהדק המיוחד לו ויסומן שיוכו; קצותיו יחוברו באמצעות נעל כבל עם אבטחה בפני התרופפות; חיבור בין המוליך לבין פריטים מאלומיניום או מסגסוגת אלומיניום ייעשה באמצעים נאותים למניעת שיתוך כמתואר באיור מס' 11 שבתוספת הראשונה.

(ג) ההתנגדות החשמלית בין כל פריט המחובר לפס PA לבין הפס עצמו, לרבות התנגדות החיבורים, לא תעלה על 0.2 אוהם; המדידה תבוצע כמתואר בתקנה 37(8), אך יכול שבאתרים רפואיים מקבוצה 1 תבוצע המדידה האמורה באמצעות מד–התנגדות בלבד.

(ב) פס PE ופס PA שבתיבת הביניים יגושרו ביניהם באמצעות מוליך שחתכו 16 ממ"ר לפחות; גישור כאמור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד.

(ג) פס PE שבתיבת הביניים יחובר לפס PE שבלוח המזין באמצעות מוליך הארקה (PE) מבודד בחתך 16 ממ"ר לפחות.

(ד) מוליכי הזינה העוברים דרך תיבת הביניים יחוברו ביניהם כמתואר באיור 14 בתוספת הראשונה באופן זה:

(1) מוליכי ההארקה שבתיבת הביניים יחוברו לפס PE;

(2) מוליכים בכבל העובר דרך תיבת הביניים ייחתכו בתיבה ויחוברו להמשכם באמצעות מהדקים;

(3) יכול שמוליכים מבודדים יעברו דרך תיבת הביניים בלא חיתוך;

(4) המהדקים שבתיבה יהיו מסוג המתאים להתקנה על מסילה לפי תקן בין–לאומי IEC 60715 , כמפורט בתוספת השלישית;

(5) מהדקי מעגלים של זינות בעלות הארקת שיטה (TN-S) או (TT) או איפוס TN-C-S) ) יופרדו באופן פיזי וחזותי ממהדקים המשמשים מעגלים של זינה צפה;

(6) כל קצה מוליך בתיבת הביניים, לרבות מוליך הארקה ומוליך PA יסומן לפי שיוכו.

(ה) אם לא ניתן להשיג את ההתנגדות המרבית של 0.2 אוהם, כנדרש בתקנה 19(ג), באמצעות תיבת ביניים אחת, מותר להתקין תיבות ביניים נוספות ובלבד שכל פס PE שלהן יחובר ישירות לפס PE שבלוח.

(ו) אל פס PA שבתיבת הביניים יחוברו הפריטים המפורטים בתקנה 20(ד).

(ז) תעלת אספקה כאמור בתקנה 24 יכול שתשמש תיבת ביניים.

(ח) יכול שבתעלת אספקה יותקן פס PE/PA משותף כמתואר באיור 10 שבתוספת הראשונה.

(ט) תיבת הביניים תסומן בשלט "PA-PE" באותיות בגודל 10 מ"מ לפחות; בעבור תיבות ביניים שאינן גלויות לעין יותקן שלט נוסף המציין את מקומן.

(ב) מוליכי חשמל וכבלים יעוגנו באופן נאות בכניסתם לתעלת אספקה.

(ג) מרחקי אוויר, מרחקי זחילה ומרווחים יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת"י - 422 מרחקי אוויר, מרחקי זחילה ומרווחי התקנה בציוד חשמלי 13, לעניין סביבה "C" לפחות כמוגדר בתקן האמור.

(ד) הסרת כיסוי גישה לחלקים חיים תהיה אפשרית רק באמצעות שימוש בכלים.

(ה) כיסוי שעליו מותקן ציוד חשמלי יתוכנן וייבנה כך שלא יהיה תלוי, לאחר פתיחתו, על מוליך כלשהו.

(ו) לא יהיו פתחים פתוחים בדופן עליונה של תעלת אספקה.

(ז) בתעלת אספקה יותקן פס PE/PA מנחושת בחתך 4×6 מ"מ לפחות שיחוברו אליו, באמצעות מוליך מנחושת ובעל בידוד בצבע הזהה למוליך ההארקה:

(1) כל מהדקי הארקה (PE) של בתי תקע המותקנים בתעלה כשחתך המוליך האמור הוא 2.5 ממ"ר לפחות;

(2) כל מהדקי בית המחבר להשוואת פוטנציאלים מקומית, כשחתך המוליך האמור הוא 4 ממ"ר לפחות;

(3) מעטפת התעלה, לרבות כל קטע של הכיסוי החזיתי, כשחתך המוליך האמור הוא 4 ממ"ר לפחות;

(4) מוליכים נוספים להשוואת פוטנציאלים מקומית כאמור בתקנה 20(ד).

(ח) ההתנגדות בין מהדק הכניסה לתעלה של מוליך PE ובין כל מגעת הארקה של בית תקע כלשהו או של חלק מתכתי נגיש כלשהו, לא תעלה על 0.2 אוהם; מדידת ההתנגדות תיעשה כמתואר בתקנה 37(8).

(ט) התיול בתעלה ייעשה באמצעות כבל או פתיל.

(י) מערכת חשמל במתח נמוך בתוך תעלה תופרד ממערכות אחרות, לרבות ממערכות למתח נמוך מאוד, וכן מצינורות לגזים ולנוזלים רפואיים; ההפרדה יכול שתהיה באמצעות מחיצה מתכתית מוארקת או מבדדת וכבה מאליה, כמתואר באיורים מס' 15 ו–16 שבתוספת הראשונה.

(יא) מהדקי מעגלים של רשת בעלת הארקת שיטה (TN-S), (TN-C-S) או (TT), יופרדו הפרדה פיזית וחזותית ממהדקים השייכים לזינה צפה.

(יב) חיבור תעלת אספקה ללוח יכלול מוליך הארקה לכל מעגל; המוליך יחובר בלוח לפס PE מצד אחד ולפס PE/PA שבתעלת האספקה מצדו השני; נוסף על כך יותקן מוליך PE מבודד בחתך 16 ממ"ר נחושת לפחות, אשר יחבר בין פס PE שבלוח לבין פס PE/PA שבתעלת האספקה כמתואר באיור מס' 10 שבתוספת הראשונה.

(יג) בית תקע או מפסק יוגן בפני מגע מקרי בחלק חי כלשהו.

(ב) בקופסת בתי תקע יתקיימו דרישות תקנה 24(ב) עד (ח), למעט תקנת משנה (ז)(4) בה.

(ג) חיבור קופסת בתי תקע ללוח יכלול מוליך הארקה לכל מעגל; המוליך יחובר בלוח לפס PE מצד אחד ולפס משותף PE/PA שבקופסת בתי תקע מצדו השני; נוסף על כך יותקן מוליך PE מבודד בחתך 6 ממ"ר נחושת לפחות, שיחבר בין פס PE הקרוב לבין פס PE/PA שבקופסת בתי תקע, כמתואר באיור מס' 17 שבתוספת הראשונה.

(ד) קופסה כאמור לא תהיה מוזנת בשיטת אספקה מוארקת ובזינה צפה גם יחד.

(ה) בית תקע או מפסק יוגן בפני מגע מקרי בחלק חי כלשהו.

(ב) לא יולחם קצה של מוליך גמיש.

(ג) לא יחוברו נחושת ואלומיניום או סגסוגת–אלומיניום בחיבור ישיר אלא בחיבור ביניים, כמתואר באיור מס' 11 שבתוספת הראשונה.

(ב) בבתי מחבר PA יתקיימו כל אלה:

(1) הם יסומנו בצהוב וירוק לסירוגין;

(2) לכל פין בבית מחבר PA יחובר מחבר אחד בלבד;

(3) יכול שיותקנו מספר בתי מחבר PA באבזר התקנה משותף;

(4) פין של בית מחבר PA לא יבלוט מעל משטח ההתקנה.

(ג) במחברי PA יתקיימו כל אלה:

(1) מבנה המחבר לא יאפשר את שליפתו כתוצאה ממשיכת המוליך;

(2) המחבר יאפשר חיבור של מוליך נחושת יחיד גמיש במיוחד בחתך של 4 או 6 ממ"ר;

(3) חיבור המוליך האמור למחבר ייעשה בלחיצה בלבד.

(ב) אזורי סכנת התפוצצות או שריפה יוגדרו לפי תקן ישראלי "ת"י 60079 חלק 10 - ציוד חשמלי באטמוספרות נפיצות של גזים: מיון אזורים מסוכנים".

(1) תחום "G" - מרחק של 5 ס"מ סביב מערכת המיועדת להולכה ולשימוש בגזים רפואיים העלולים לגרום לתערובות נפיצות;

(2) תחום "M" - התחום שבו עלולה להיווצר תערובת נפיצה כתוצאה מהימצאות חומרי אלחוש, חיטוי וניקוי עור; תחום זה כולל את המרחב, בצורת פירמידה קטומה, מתחת לשולחן הניתוח ובזווית של 60? למטה מהקו האופקי וכן את המרחב בטווח של עד 25 ס"מ שמסביב לתחום "G", ואולם תחום כאמור לא ייחשב למסוכן אם היו בו לפחות 15 החלפות אוויר מהחוץ בשעה.

(ג) ציוד חשמלי המשמש בתחומים "G" ו–"M" יתאים לת"י - 60601 חלק 1.

(ד) ציוד חשמלי שאינו מסוג APG או AP ימוקם במרחק העולה על 20 ס"מ ממוצאי גזים דליקים ולא בכיוון זרימתם.

(ה) ציוד שעלול להיווצר בו ניצוץ, ימוקם באופן שהמרחק בינו ובין מוצא גז מגביר בעירה, כגון חמצן או N2O (גז צחוק), לא יפחת מ–20 ס"מ ולא בכיוון זרימת הגז.

(1) שמירה על לחות יחסית של האוויר העולה על 50%;

(2) התקנת רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית.

(ב) ערכי ההתנגדות החשמלית בין נקודה כלשהי של רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בסעיפים 1(א)(4) ו–(ב) שבתוספת החמישית לבין פס PA יהיו לא יותר מ–1 מגה אוהם ולא פחות מ–10 קילו אוהם; מדידת ההתנגדות תבוצע כמפורט בתקנה 37(9).

(1) "ביו–פוטנציאלים נמוכים ביותר" לא תעלה על *[B=1X10-7 [T כנדרש בתוספת הרביעית;

(2) "ביו–פוטנציאלים נמוכים" לא תעלה על *[B=2X10-7 [T כנדרש בתוספת הרביעית.

(ב) מדידה כאמור בתקנת משנה )א( תבוצע כמפורט בתקנה 37(13).

(ג) בתקנה זו, *TESLA=T - יחידת מידה של עוצמת השטף המגנטי.

(1) תאורת מעברים, חדרי מדרגות, מסדרונות ודרכים בבית החולים המקשרים אל מגורי הצוות הרפואי;

(2) שלטי סימון להתמצאות;

(3) חלק מהתאורה ובתי התקע בחדרים של אתרים מקבוצה 1 ובמיתקנים המיועדים להפעלתו הסדירה של בית החולים, לרבות משטחי פריקת אלונקות מהאמבולנסים; רמת התאורה תהיה בעוצמה של 20% לפחות מהמתוכנן לגבי אותו מקום בזינה רגילה;

(4) כל מעגלי התאורה וכל המעגלים המיועדים לזינת מכשירים רפואיים חשמליים באתרים רפואיים מקבוצה 2, לרבות מַטען של מנורת שולחן ניתוח;

(5) מעגלים חשמליים המשמשים לפיקוד, בקרה והפעלה של מערכות עזר חיוניות, כגון: גזים רפואיים, ריק (ואקום), אוויר דחוס ומערכות להחלפת אוויר במקומות שקיימת בהם סכנה של ריכוז יתר של גזים;

(6) ציוד מעבדה חיוני ומכשירים רפואיים חיוניים לפי קביעת משתמש האתר;

(7) מעליות המשמשות להעברת מטופלים;

(8) מערכות התראה, אזעקה ואיתות כגון גילוי וכיבוי אש, כריזה וקריאת אחות;

(9) תאורת אזהרה למטוסים ומנחתי מסוקים;

(10) תאורה וציוד חיוני המיועד להפעלה בשעת חירום או פיגוע המוני, כגון חדרי רנטגן, טראומה, טומוגרף ממוחשב וטיפול בנפגעי אב"כ;

(11) משאבות דלק לגנרטורים;

(12) מיתקני בטיחות כגון משאבות לכיבוי אש, מפוחים ליניקת עשן ומשאבות ניקוז חיוניות;

(13) מערכת אל פסק ומטענים למצברי הפעלת הגנרטור.

(ב) לאחר זינת כל המכשירים המפורטים בתקנת משנה (א) ולאחר התייצבות מערכת האספקה החלופית יכול שמכשירים נוספים יתחברו באופן אוטומטי לפי ההספק המצוי.

(ג) למכשירים רפואיים המחייבים זינה מרשת צפה הצריכים להמשיך לפעול גם במקרה של כשל באספקה החלופית הראשונה תותקן אספקה חלופית נוספת על האמור בתקנת משנה (א) באמצעות גנרטור נוסף או מערכת אל–פסק שתזין את המכשירים האמורים בתוך 5 שניות מן הכשל באספקה החלופית, למשך שלוש שעות לפחות.

(ד) למנורת שולחן ניתוח יהיה מקור אספקה חלופי נוסף על האמור בתקנת משנה (א)(4) שיזין אותה בתוך 0.5 שניות למשך שלוש שעות לפחות כמתואר באיור מס' 2 שבתוספת הראשונה.

(ה) לזינת מנורת שולחן הניתוח כנדרש בתקנת משנה (ד) מותר להשתמש באספקה החלופית הנוספת לפי תקנת משנה (ג), אם זו נכנסת לפעולה בתוך 0.5 שניות כמתואר באיור 3 שבתוספת הראשונה.

(ו) לאחר שאספקת החשמל שבה למצב תקין ויציב למשך 60 שניות לפחות תוחזר אליה הזנת המיתקנים שהועברו לאספקות חלופיות.

(ב) בעת תקלה במערכת החלפה אוטומטית או בגנרטור תינתן, במקום המאויש בקביעות, התראה חזותית וקולית הניתנת להשתקה.

(ג) מדרג ההגנות בפני זרמי קצר (סלקטיביות) תיקבע לגבי זינה ממקור האספקה הראשי בהתבסס על המאפיינים של מקור הזינה החלופית.

(ד) גבולות השינויים המותרים בזינה החלופית למכשירים חיוניים המפורטים בתקנה 32 לא יחרגו מהערכים הנקובים ביותר מאשר: 10% למתח ו–4% לתדר.

(ה) באתר רפואי שניזון מיותר מגנרטור אחד לשם זינה חלופית, יותנעו מנועי כל הגנרטורים בו–זמנית במקרה של כשל באספקה.

(ו) מערכת חלופית שמורכבת משני גנרטורים מסונכרנים, או יותר, ניתן לראות כהזנה חלופית כפולה בתנאי שיתקיימו בה כל התנאים שלהלן:

(1) אפשרות פעולה עצמאית של כל גנרטור בנפרד;

(2) התקנת הגנה בפני הספק חוזר;

(3) מערכת לקיזוז הדדי (Cross Compensation) בין שני הגנרטורים של עומס אקטיבי וריאקטיבי;

(4) קיימת מערכת להשלת עומסים, במקרה של תקלה בגנרטור אחד, שתפעל בתוך זמן המבטיח המשך פעולה רציפה של הגנרטור התקין או שבמקום מערכת ההשלה האמורה יוכל כל אחד מהגנרטורים לשאת את מלוא העומס.

(1) במנוע של גנרטור הטעון קירור על ידי נוזל - תהיה מערכת הקירור במעגל סגור;

(2) תינתן התראה כאשר כמות הדלק תרד אל מתחת לכמות הדרושה לפעולה של 10 שעות;

(3) כמות הדלק הכללית במכלים תאפשר את הפעלת כל הגנרטורים במשך 24 שעות לפחות;

(4) אמצעי ההתנעה יאפשרו 3 התנעות רצופות לפחות, ויחזרו למצב פעולה מלא בתוך 6 שעות לכל היותר;

(5) לצורך התנעת גנרטור יש להשתמש במצברים נייחים מסוג עופרת חומצה המיועדים לכך.

(ב) טעינת המצברים תבוצע באמצעות מטען אוטומטי, שיטען את המצברים ממצב פרוק למצב טעינה מלאה בתוך 6 שעות; בגמר הטעינה יעבור המטען למצב של טעינת ציפה.

(ג) המצברים יותקנו ויאווררו כך שתִימַנע הצטברות של גזים וטמפרטורה גבוהה באופן חריג.

(ב) תוצאות בדיקות המבוצעות כאמור בתקנה 38(א) ו–(ב) יירשמו בידי החשמלאי הבודק בדוח מיוחד; נוסף על התוצאות יירשמו המסקנות העולות מן הבדיקות והפעולות שננקטו בשלהן; תוצאות בדיקות המבוצעות כאמור בתקנה 38(ג) יירשמו בידי החשמלאי הבודק ביומן בדיקות מיוחד שיבוקר בידי אדם שימנה לצורך זה מפעיל המיתקן; כמו כן יירשמו ביומן הבדיקות המיוחד המסקנות העולות מהבדיקות והפעולות שננקטו בשלהן; תוצאות הבדיקות המבוצעות כאמור בתקנה 38 יישמרו בידי הבודק ובידי מפעיל האתר.

(1) וידוא תקינותו ותפקודו של מקור זינה חלופי, לרבות זמני הפעלתו ומיתוגו -

(א) בדיקת גנרטור או ממיר שתבוצע בעומס של 50 אחוזים לפחות מהעומס הנקוב של מקור הזינה החלופי למשך 15 דקות לפחות לממיר סטטי או סובב, ו–60 דקות לפחות לגנרטור המונע על ידי מנוע שריפה פנימית;

(ב) בדיקת מצברי ההתנעה, מצברים נייחים של מערכות אל–פסק ומצברי תאורת שולחן הניתוח שתבוצע לפי הוראות היצרן;

(ג) בדיקה של תאורת התמצאות (חירום) על ידי ניתוק מעגל הזינה ווידוא שהתאורה פועלת למשך 60 דקות לפחות;

(2) בדיקה שמקורות האספקה החלופית מסוגלים לספק את ההעמסה המתוכננת;

(3) תקינות מפסק מגן -

(א) בדיקה חלקית באמצעות לחצן הניסוי שעל המפסק עצמו;

(ב) בדיקה מלאה של מפסקי מגן באמצעות מכשיר בדיקה ייעודי ולא על ידי לחיץ הבדיקה;

(4) בדיקת משגוחי הבידוד, יחידות ההתראה על תקלת בידוד של הזינות הצפות והתקני ההתראה על עומס יתר ועל התחממות יתר פנימית של השנאי באמצעות לחצן ניסוי;

(5) בדיקת רמת הבידוד של מערכת מנורת שולחן ניתוח שאינה מצוידת במשגוח בידוד, שתבוצע באמצעות מד–התנגדות (מגר) שמתחו ברייקם 500 עד 750 וולט, התוצאה לא תפחת מ–50 קילו אוהם;

(6) וידוא הימצאות תכנית חשמלית מעודכנת בכל לוח והוראות התפעול של מכשירים הכלולים בו;

(7) בדיקת תפקודם הנאות של אמצעי ההחלפה האוטומטיים בין קווי הזינה, לרבות זמני הפעולה, על ידי ניתוק מופע אחד;

(8) השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) ובדיקת ההארקות, לרבות מדידת ההתנגדויות, שתבוצע לאחר ניתוק הגישור בין פס PE לבין פס PA של האתר, כמפורט להלן:

(א) באתרים רפואיים מקבוצה 2 תימדד בשיטת מדידת מפל מתח; זרם הבדיקה יהיה בתחום של 10 עד 25 אמפר כאשר מתח הרייקם של המקור אינו עולה על 12 וולט בתדר של 0 עד 100 הרץ; משך הבדיקה יהיה 5 שניות לפחות;

(ב) באתרים אחרים יכול שההתנגדות כנדרש תימדד באמצעות מד–התנגדות;

(ג) יש לוודא החזרת הגשרים וחיבורם הנאות בגמר ביצוע הבדיקות;

(9) בדיקת ערכי ההתנגדות של רצפה מוליכה לחשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית אל פס PA תבוצע באמצעות מד–התנגדות (מגר) שמתחו ברייקם עד 750 וולט זרם ישר ואלקטרודות כמפורט להלן:

(א) אלקטרודת המדידה תהיה פיסת גומי עטוף ברדיד של אלומיניום (Foil) במידות 5×5 ס"מ שיחובר אליה מהדק אחד של מד ההתנגדות בעוד המהדק השני מחובר לפס PA; על גבי אלקטרודת המדידה תונח משקולת של 1 ק"ג;

(ב) יש לערוך שתי סדרות של מדידות כשהרצפה נקייה -

סדרה (א) - רצפה יבשה - לוודא שההתנגדות אינה עולה על 1 מגה אוהם;

סדרה (ב) - רצפה לחה - לוודא שההתנגדות אינה יורדת מתחת ל–10 קילו אוהם;

(ג) בכל סדרה כאמור יש לבצע מדידה אחת לפחות כל 4 מ"ר של שטח הרצפה;

(ד) אם הערכים הנמדדים נמוכים מהנדרש ניתן להגדילם על ידי הוספת נגדים בחיבורים שבין פסי הנחושת לבין פס PA, עד כדי ניתוקם המוחלט של החיבורים;

(ה) ברצפה העשויה מרצפות קרמיקה ניתן לערוך את המדידה כאשר אלקטרודת המדידה ממוקמת בתפרים שבין המרצפות;

(10) בדיקת כוונון ההגנות והתאמתם לרשום בתכניות המיתקן;

(11) בדיקת קיומם של שלטים ברורים על תצוגות ההתראה של זינות צפות כנדרש בתקנה 16(ג);

(12) מדידת מתח באתר מקבוצה 2 תוך כדי פעולתו הרגילה, בין כל חלק מתכתי לרבות מהדקי הארקה ומחברי PA, הנמצא בסביבת המטופל לבין פס PA או פס ,PE שתבוצע כאשר המיתקן מועמס בעומס המרבי הקיים באמצעות וולטמטר בעל תכונות אלה:

(א) התנגדותו השקולה, פנימית וחיצונית גם יחד, תהיה כ–1 קילו אוהם;

(ב) הוא מסוגל למדוד רכיבי מתח בתדר של עד 1 קילוהרץ ולהציג את הערך האפקטיבי הכולל האמיתי; לא יופיע מתח העולה על 10 מילי וולט;

(13) מדידת ההפרעות האלקטרו–מגנטיות תבוצע באמצעות מכשיר מסוג מגנטומטר;

(14) בדיקת חיבור מוליך PE למהדק הסיכוך של שנאי לזינה צפה;

(15) בדיקת רמת הרעש מלוח הכולל שנאי בידוד תבוצע באמצעות מכשיר מדידה מתאים המיוחד לבדיקה זו; רמת הרעש במרחק של 1 מטר מהלוח לא תעלה על ;45dbA

(16) בדיקת אמינות החיבורים בחלקי מיתקן שקיימות בהם רעידות, כגון בלוחות חשמל, שנאים וגנרטורים, תבוצע באמצעות כלי מתאים המיוחד לבדיקה זו; במיתקן חשמל שלא ניתן להפסיק בו את המתח, תבוצע הבדיקה באמצעות סריקה תרמוגרפית;

(17) בדיקת לולאת התקלה כאשר הזינה היא בשיטת (TT) תבוצע באמצעות מד עכבת לולאת תקלה (Loop Tester).

(1) הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 1 יבוצעו בידי בעל רישיון חשמלאי בודק סוג 2 או 3;

(2) הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 2 יבוצעו בידי בעל רישיון כלהלן:

(א) חשמלאי בודק סוג 3;

(ב) חשמלאי בודק סוג 2 עם ניסיון בביצוע 6 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 1, או לאחר ביצוע 3 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 2, בהשגחתו ואחריותו של בעל רישיון חשמלאי בודק סוג 3 או חשמלאי בודק סוג 2 שכבר ביצע את הבדיקות המפורטות לעיל;

(3) בדיקות לפי תקנה 37(16) יוכל לבצען חשמלאי שאינו חשמלאי בודק.

(ב) אחרי הפעלה ראשונה כאתר רפואי, באתרים רפואיים מקבוצת 1 או 2 יבוצעו הבדיקות לפי תקנה 37(2), (12), (13), (15) -

(1) הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 1 יבוצעו בידי חשמלאי בודק סוג 2 או 3;

(2) הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 2 יבוצעו בידי בעל רישיון כלהלן:

(א) חשמלאי בודק סוג 3;

(ב) חשמלאי בודק סוג 2 עם ניסיון בביצוע 6 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 1, או לאחר ביצוע 3 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 2, בהשגחתו ואחריותו של בעל רישיון חשמלאי בודק סוג 3 או חשמלאי בודק סוג 2 שכבר ביצע בדיקות המפורטות לעיל;

(3) בדיקות לפי תקנה 37(15) - יוכל לבצען חשמלאי שאינו חשמלאי בודק.

(ג) בדיקות תקופתיות יבוצעו כדלקמן:

הבדיקות יבוצעו בידי חשמלאי בודק, ואולם מותר שבאתר רפואי שמועסק בו חשמלאי קבוע, הוא יבצע את הבדיקות התקופתיות.

(ד) במיתקן דיאליזה ביתית כמפורט בתקנה 40 יבוצעו לפני הפעלתו הראשונה כאתר רפואי וכן אחת לשנה לפחות הבדיקות לפי תקנה 37(4) ו–(8).

(1) מכשיר הדיאליזה המותקן בה יוזן, ממעגל בלעדי בעבורו, ישירות מהמפסק הראשי הדירתי, בלא מפסק מגן;

(2) המכשיר יוגן באמצעות זינה צפה ויוזן באמצעות ערכה הבנויה במתכונת בנייה של ציוד מסוג II הכוללת -

(א) שנאי מבדל לפי תקנה 14;

(ב) משגוח בידוד ויחידת התראה לפי תקנות 15 ו–16;

(ג) בית תקע לזינת מכשיר הדיאליזה ואבזריו שבמוצא הערכה לא יהיה חליף עם בית תקע אחר בדירה האמורה.

(ב) בסביבת המטופל תיעשה השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) של כל החלקים המתכתיים הנגישים באמצעות מוליך נחושת גמיש בחתך של 4 ממ"ר לפחות, אשר יחובר להארקת המיתקן החשמל הדירתי.

(ג) המיתקן האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב) ייבדק בדיקת הפעלה ובדיקות תקופתיות לפי תקנה 38(ג).

(ב) תקנות אלה יחולו על כל אתר רפואי שבנייתו החלה לאחר יום התחילה או לאחר שבוצע בו שינוי יסודי לאחר יום התחילה; לעניין זה, "שינוי יסודי" - כל עשייה במיתקן חשמל באתר רפואי או בשטח שהיתוסף לאתר רפואי כתוצאה מפעולות בינוי או שיפוץ.

(ג) התחולה של תקןEN , IEC ו–DIN בתקנות אלה תהיה לארבע שנים בלבד אלא אם כן אומץ כתקן ישראלי בהתאם לחוק התקנים.

(ד) לא יהיה תוקף לתקן ישראלי לפי תקנות אלה אלא אם כן מצויה הפניה אליו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והמים, שכתובתו www energy gov il.