1. בתקנות אלה - |
3. תכליתה של הארקת שיטה היא אחת או יותר מאלה: (1) ייצוב מתח השיטה לאדמה; (2) הגנה בפני עליית מתח במקרה של חדירת מתח ממקור שמחוץ לשיטה; (3) הגנת השיטה. |
6. לא יתקין אדם הארקת שיטה כאשר ההגנה בפני חישמול מבוססת על - (1) זינה צפה; (2) הפרד מגן; (3) מתח נמוך מאד. |
10. |
11. (א) גופי מתכת המשמשים כאלקטרודה יהיו טמונים באדמה או בתוך בטון הטמון באדמה, יבואו במגע מתמיד ויעיל עם האדמה והתנגדות המגע תהיה נמוכה תמיד כדי לקיים את תכליות ההארקה. (ב) אלקטרודה תהיה מנחושת, פלדה, ברזל יצוק או חומר מוליך אחר; ממדיה, סגולותיה ואופן התקנתה יבטיחו אריכות ימים וחיסון בפני שיתוך. (ג) בקרקע בעלת תכונות איכול גבוהות יש להשתמש באלקטרודה עמידה בפני איכול (כגון: נחושת, פלדה מצופה נגד איכול) או להגן עליה כראוי, כגון על ידי הטמנה בבטון. (ד) אלקטרודה תהיה מותאמת לעוצמת הזרם הצפוי לעבור דרכה. |
12. אלקטרודה יכול שתהיה אחד מאלה או צירוף שלהם: (1) מוטות או צינורות; (2) פסים או מוליכים חשופים; (3) משטחי מתכת; (4) פלדה טמונה בבטון; (5) צנרת מתכתית לאספקת מים; (6) יסודות מבנים מתכתיים אלקטרודת (הארקת יסוד). |
13. (א) צנרת מתכתית לאספקת מים יכול שתשמש כאלקטרודה רק אם בנוסף לדרישות תקנות אלה לגבי אלקטרודה מתקיים בה אחד מאלה: (1) מיתקן החשמל נמצא כמקום אשר בו נתנה הרשות לאספקת מים היתר להשתמש בצנרת שלה כאלקטרודה; (2) צנרת המים נמצאת בבעלותו של בעל המיתקן וקיימת השגחת חשמלאי על רציפותה החשמלית. (ב) משמשת צנרת לאספקת מים כאלקטרודה, לא תיפגע שלמות הצנרת ואבזריה עקב חיבור מוליכי הארקה אליה; כל פגם שנגרם בצנרת המים או באבזריה עקב חיבורי הארקות יתוקן מיד לאחר שנתגלה. (ג) במיתקנים לזרם ישר אין להשתמש בצנרת מתכתית לאספקת מים כאלקטרודה להארקת שיטה. |
14. רשות לאספקת מים, המחליפה או משנה צנרת מים מתכתית, המשמשת כאלקטרודה בשלמותה או בחלקה, באופן העלול לפגום ברציפות החשמלית שלה, תעשה זאת בתיאום עם חברת חשמל במטרה להבטיח את המשך הרציפות החשמלית. |
15. (א) צנרת מתכתית למי שופכין, לקיטור, לאויר דחוס, למים חמים לחמרים דליקים, נפיצים או מאכלים לא תשמש כאלקטרודה. (ב) לשם השוואת הפוטנציאלים במבנים עם הארקת היסוד יש לגשר בינה לבין הצנרות הנזכרות בתקנת משנה (א), כנדרש בתקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ"א-1981 (להלן - תקנות הארקות יסוד). |
16. (א) לפני פירוק חלקי צנרת מים מתכתית יותקנו גשרים מתכתיים שיבטיחו רציפות חשמלית של הצנרת בכל עת. (ב) מדי מים ומכלים לאגירת מים המותקנים בצנרת מתכתית לאספקת מים והמהווה חלק מלולאת התקלה, יגושרו בקביעות על ידי גשרים מתכתיים. (ג) גשר מתכתי כאמור יהיה עשוי נחושת או פלדה מגולוונת ובעל מידות המתאימות לזרם הקצר הצפוי בו אך לא פחות מ -
(ד) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות מדידת מים (מדי מים), התשמ"ח-1988. (ה) הוראות תקנה זאת חלות גם על צנרת מים מתכתית שאינה משמשת כאלקטרודה, אך מהווה חלק מלולאת התקלה. |
17. (א) כל מבנה אשר לו יסודות באדמה יצוייד בהארקת יסוד כנדרש בתקנות הארקות יסוד. (ב) במיתקנים לזרם ישר אין להשתמש בהארקת יסוד לצורך הארקת השיטה. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר להשתמש בהארקת יסוד להארקת השיטה לזרם ישר בתנאי שננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת נזק - (1) לציוד המוזן בזרם ישר עקב תקלה במערכת לזרם חילופין או ברשת הזנה את המערכת; (2) לחלקי המבנה עקב דליפת זרם ישר לאדמה. |
18. (א) המידות המזעריות של אלקטרודה יהיו כמפורט להלן: (ב) לוח יכול שיהיה ממתכת מלאה, מחורצת או מחוררת. (ג) המידות המזעריות של אלקטרודת הארקת יסוד יהיו לפי תקנות הארקות יסוד. |
19. המרחק המזערי בין אלקטרודות אנכיות נפרדות ליעודים שונים כגון: הארקת שיטה, הארקת הגנה במתח נמוך או גבוה, הארקת מגיני ברק, הארקת קולטי ברק וכדומה, יהיה שווה לעומק האלקטרודה העמוקה ביותר ולא פחות מחמישה מטרים, כך שלא יהיו בתחום השפעה הדדית. |
20. (א) לכל יעוד תותקן אלקטרודה נפרדת; אלקטרודה נפרדת משמעה שהיא מחוץ לתחום ההשפעה של אלקטרודה אחרת כנדרש בתקנה 19. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להשתמש באותה אלקטרודה ליעודים שונים אם נתקיימו כל התנאים שלהלן: (1) ההתנגדות בין האלקטרודה למסה הכללית של האדמה עומדת בדרישות המפורטות בתקנה 21; (2) מוליך הארקה לכל יעוד הוא נפרד עד למקום החיבור לפס השוואת הפוטנציאלים, לאלקטרודה או לפס מתכתי המחובר בשני מקומות לפחות לאלקטרודה. (3) כל מערכות היעודים האמורים נמצאות בתחום ההשפעה של האלקטרודה. |
21. |
22. למוליך הארקה יהיה חוזק מיכני מספיק והוא יהיה עשוי מתכת עמידה בפני שיתוך מעיקרה או יוגן בהתאם. |
23. מוליך הארקה יוגן כראוי בכל מקום שבו קיימת סכנת פגיעה מיכנית. |
24. לא יותקן מוליך הארקה במישרין על חומר דליק, אלא אם כן קיימת ביניהם חציצה מחומר בלתי דליק. |
25. במיתקן שבו קיימת אלקטרודת הארקת יסוד יהיה מוליך ההארקה כנדרש בתקנות הארקות יסוד. (ד) החתך המזערי של מוליך הארקה, המותקן כולו עם יתר מוליכי המעגל כך שביכולתו לבוא במגע איתם כגון בהתקנה בצינור משותף או בתעלה סגורה, יהיה בהתאמה לחתך מוליכי המופעים, כדלקמן: (ה) היה מוליך הארקה מחומר שונה מחומר מוליכי המופעים, יהיה חתכו שווה ערך מבחינת המוליכות לנדרש בתקנת משנה (ד); מותקנים מוליכים אחדים במקביל עבור אותו מופע, כמתואר בתקנה 6(ב) (6) של תקנות החשמל (העמסה והגנה של מוליכים מבודדים פוליויניל כלוריד במתח עד 1000 וולט), התשמ"ב-1981, ייחשב החתך של מוליך המופע כסכום החתכים; היה סכום החתכים בעל ערך לא תקני יבוא בחשבון הערך התקני הגבוה שמעליו וחתך מוליך הארקה ייבחר בהתאם לו. (ו) מוליך הארקה הכלול בפתיל יהיה כנדרש בתקן ישראלי ת"י 473. (ז) משמש אותו מוליך הארקה למספר מעגלים יהיה חתכו כנדרש לגבי המעגל בעל חתך המופע הגדול ביותר. |
26. מוליך הארקה המותקן כך שביכולתו לבוא במגע עם המוליכים המבודדים של המעגל, כגון בהתקנה בצינור משותף או בתעלה סגורה, יהיה מבודד בדרגת הבידוד של המוליכים לפחות; היו המוליכים בעלי בידוד כפול, כגון כבל, יכול שמוליך הארקה יהיה ללא בידוד. |
27. בנוסף למוליכי הארקה בהתאם לתקנה 25 מותר להשתמש במערכת כמפורט להלן כמוליך הארקה ובלבד שהמערכת עשויה ממתכת, והיא קבועה, חתכה מתאים לזרם הקצר הצפוי לעבור דרכה והחיבורים בין חלקיה מבטיחים התנגדות מגע נמוכה דיה, לאורך ימים, כדי לקיים את תכליות ההארקה: (1) (א) צנרת לאספקת מים במיבנים שהיו קיימים לפני תחילתן של תקנות אלה בלבד; (ב) תיל נושא כבל או ציוד חשמלי אחר; (ג) מעטה או שריון של כבל. (2) פרט למקומות של סכנה מוגברת - (א) מוביל למעט צינורות; (ב) מעטה של ציוד חשמלי; (ג) מיבנה; (ד) עמוד; (ה) פסים לשינוע ציוד חשמלי. |
28. לא ישתמש אדם בצנרת כמוליך הארקה לחומרים האלה: (1) חומר דליק או נפיץ; (2) חומר מאכל; (3) מי שפכים; (4) מים חמים; (5) קיטור; (6) אויר דחום. |
29. (א) מוליך הארקה יחובר לאלקטרודה על יד התקן בעל הברגה בלבד; החיבור יבטיח התנגדות חשמלית נמוכה דיה לאורך ימים; מקדם החיבור יוגן בפני פגיעות מיכניות ושיתוך ותתאפשר גישה נוחה אליו. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיה החיבור אל אלקטרודת הארקת יסוד כנדרש בתקנות הארקת יסוד. |
30. כל החיבורים במערכת ההארקה יבטיחו מגע חשמלי בטוח ובר–קיימא והם יתוחזקו במצב תקין לשם הבטחת הרציפות החשמלית של מערכת הארקה כך שלא תופסק, אלא לצרכי בדיקה בלבד. |
31. לא יתקין אדם מבטח במוליך הארקה. |
32. לא יתקין אדם מפסק במוליך הארקה אלא אם כן הפסקה וחיבור של ההארקה ושל המופעים ייעשו על–ידי מפסק משותף באופן שההארקה תופסק יחד עם המופעים או לאחריהם, ותחובר יחד עם המופעים או לפניהם. |
33. |
34. בכפוף לתקנות אלה יוגנו בפני חישמול כל גופי המתכת במיתקן וכל החלקים המתכתיים הקשורים לגופי מתכת כאמור שאדם עלול לבוא איתם במגע, לרבות - (1) ציוד מסוג I ; (2) צינורות מתכת שבהם מושחלים מוליכים מבודדים; (3) מעטה מתכתי ושריון של כבלים; (4) תילי מתכת המשמשים לנשיאת כבלים חשמליים; (5) מחיצות מתכת, רשתות הגנה ומבנים מתכתיים, נושאי ציוד חשמלי; (6) חלקי מתכת של חדר חשמל או תא חשמל לרבות דלתות מתכת שלהם. |
35. הגנה בפני חישמול אינה דרושה לגופי מתכת אלה: (1) מעטים מתכתיים המגינים על ציוד חשמלי, המוגן בפני חישמול בהתאם לתקנות אלה, כגון ציוד מסוג I כשהוא מוארק או מסוג II , או מסוג III ; (2) גופי מתכת של ציוד חשמלי שאינם ניתנים לנגיעה, כאשר הם מסוגרים בתוך מעטה מתכתי, המוגן בפני חישמול בהתאם לתקנות אלה; (3) תילי מתכת נושאי ככלים המבודדים בשני קצותיהם בקרבת מקומות החיזוק שלהם; (4) תילי מתכת נושאי כבלים כאשר כל כבל תלוי באמצעות חבקים מבודדים וכן תיל מתכת של כבל נושא עצמו, כאשר ככל מקרה התיל מבודד כקצה אחד לפחות; (5) גופי מתכת של מבטחים, מגבילי זמן וממסרים של חברת חשמל כשהם מותקנים במקומות יבשים ובגובה העולה על 2.3 מטרים מעל הרצפה; (6) גופי מתכת של מונים, מגבילי זמן וממסרים הנספחים למונים, כשהם מורכבים במקומות יבשים על חומר מבדד כנדרש בתקנות החשמל התקנת (לוחות במתח נמוך), התשל"ו-1976; (7) עמודי מתכת ואבזריהם שממתכת, פרט לגופי תאורה, ברשתות חשמל עיליות של חברת חשמל, כשהעמודים ואבזריהם צבועים עד לגובה של 2.8 מטרים לפחות, או עמודי בטון ואבזריהם, ובלבד שבידוד המוליכים שעל העמודים האמורים מתוחזק במצב תקין; הוראת פטור זו אינה חלה על עמודים המיועדים לתאורה בלבד, לרמזורים, לשלטי רחוב, לשלטי פרסומת וכיוצא באלה; (8) פנסי תאורה ואבזריהם, וכן אבזרי רשת מתכתיים המותקנים על עמודי עץ או חומר בלתי מוליך אחר, בגובה העולה על 3.0 מטרים מעל פני הקרקע. |
36. (א) לא ישתמש אדם באיפוס לשם הגנה בפני חישמול אלא לאחר קבלת אישור מבעל הרשת, שממנה יוזן המיתקן כי הרשת עומדת בדרישות תקנות 43, 44 ו–45. (ב) בעת ביצוע כל שינוי יסודי ברשת קיימת תותאם הרשת לדרישות תקנות אלה למטרת איפוס. (ג) לא ישתמש אדם בהגנה על–ידי איפוס ברשת שאינה שייכת לחברת חשמל, אלא בהסכמתה של חברת חשמל בעלת הזכיון באותו שטח, כאשר במבנה או בחצרים נמצאות רשתות חשמל במתח עד 1000 וולט השייכות לחברה האמורה. |
37. לא ישתמש אדם במבנה אחד בהגנה על–ידי איפוס ובהגנה על–ידי הארקת הגנה. |
38. מותר להשתמש בהגנות האמורות בתקנה 37 במבנים נפרדים הניזונים על–ידי אותה רשת חלוקה. |
39. (א) לא ישתמש אדם באיפוס במבנה אשר אין בו הארקת יסוד בהתאם לתקנות הארקות יסוד. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להשתמש באיפוס במבנה אשר אין בו הארקת יסוד, אם יש לו אלקטרודת הארקה מקומית וקיימת במבנה השוואת הפוטנציאלים כנדרש בתקנות הארקות יסוד, למעט חובת חיבור לזיון המבנה; קיימים במבנה צרכנים נוספים המוגנים בשיטת הארקת הגנה (TT ), תוסב ההגנה אצלם להגנה בשיטת האיפוס. (ג) לא ישתמש אדם באיפוס במבנה שבו ההתנגדות בין הארקת היסוד או האלקטרודה המקומית, לבין המסה הכללית של האדמה עולה על 20 אוהם. |
40. (תיקון התשנ"ה) (א) מוליך PEN של רשת יחובר אל פס השוואת הפוטנציאלים: חיבור זה ייעשה במוליך בעל בידוד בצבע כחול עם סימון, באמצעות שרוול או כיוצא באלה, בצבע צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה, וחתכו יהיה לפחות כחתך מוליך האפס (N ) הגדול ביותר היוצא מפס האפס או מהדק האפס. (ב) החיבור לפי תקנה משנה (א) לא ייעשה אלא בהיתר מאת בעל הרשת. (ג) על אף האמור בתקנה 10 לא יותקן, בנוסף לחיבור לפי תקנת משנה (א), כל חיבור אחר בתוך המבנה בין מוליך האפס (N ) לבין מוליך הארקה. |
41. לא יתקין אדם מפסק ידני או אמצעי ניתוק אחר, שניתן להפעילו ללא שימוש בכלים, במוליך המחבר בין מוליך PEN של רשת החלוקה ובין פס השוואת הפוטנציאלים של הארקת יסוד. |
42. (א) עכבת לולאת התקלה לא תהיה גדולה מזו הנדרשת כדי לאפשר פעולת המבטח כאמור להלן: (1) מותקן מפסק זרום אותטמטי הניתן לכיוונון, תאפשר עכבת לולאת התקלה ZI במקרה של קצר פיתוח זרם IK שיבטיח את הפסקתה של הזינה תוך חמש שניות לכל היותר; (2) מותקנים נתיכים או מפסקים אוטומטיים זעירים, בעלי זרם נומינלי IN , שאינם מיועדים לכיוונון, תאפשר עכבת לולאת התקלה פיתוח זרם קצר כמפורט כטבלה הבאה, וזאת כדי להבטיח ניתוק המעגל תוך 5 שניות לכל היותר; הטבלה שלהלן מתייחסת למיתקנים בעלי: - מתח נומינלי של 230 וולט לאדמה: - נתיכים בעלי אופיין gI בלבד או; - מפסקים אוטומטיים זעירים לפי תקן ישראלי ת"י 745 בעלי אופיין L בלבד.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רשתות חלוקה. |
43. חתך מוליך PEN ברשת עילית הבנויה ממוליכים חשופים או כבלים יהיה כנדרש למוליך האפס בתקנות החשמל (התקנת רשותות חשמל עיליות במתח עד 1000 וולט), התשמ"ט-1989 (להלן - תקנות הרשתות). |
44. חתך PEN ברשת כבלים תת–קרקעית תלת מפעית וחד מפעית, יהיה לא פחות מ–10 ממ"ר נחושת או 16 ממ"ר אלומיניום; היתה הרשת חד–מופעית וחתך מוליך המופע עולה על האמור לעיל, יהיה חתך מוליך PEN כחתך מוליך המופע; היתה הרשת תלת–מופעית וחתך מוליכי המופעים עולה על האמור לעיל, יהיה חתך מוליך PEN לפחות כנדרש בטבלה שלהלן: |
45. על אף האמור בתקנה 43 מותר, בראש עילית קיימת, להשתמש באיפוס כאשר חתך מוליך האפס ברשת אינו קטן מ–16 ממ"ר נחושת או 25 ממ"ר אלומיניום או כאשר ברשת כבלים עילית או תת–קרקעית, חתך מוליך האפס אינו קטן מ–6 ממ"ר נחושת או 16 ממ"ר אלומינים. |
46. (א) העכבה השקולה בין נקודת הכוכב של שנאי לבין המסה הכללית של האדמה תהיה נמוכה דיה כדי שבמקרה של קצר בין המתח הגבוה לבין המתח הנמוך בשנאי הזינה, יזרום לאדמה זרם בעוצמה שתגרום לשריפת הנתיכים או להפעלת המפסק האוטומטי, המגינים בצד המתח הגבוה של השנאי. (ב) ההתנגדות השקולה בין נקודת הכוכב של מקור הזינה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 20 אוהם. (ג) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו כל אימת שברשת המתח הגבוה המזינה את השנאי מוארקת נקודת האפס באמצעות סליל כבוי או אמצעי אחר להגבלת הזרם לאדמה. |
47. (א) בכל מיתקן המוגן באיפוס ייקבע שלט בר–קיימא הנושא כתובת "מאופס", קרוב ככל האפשר לנתיכים או למפסק האוטומטי בכניסת קו הזינה למבנה. (ב) בעל המיתקן או המחזיק בו יקבע את השלט והוא יוחזק במצב תקין בכל עת. |
48. |
49. |
50. (א) זינה צפה מותרת בתנאי שיותקן, ליד מקור הזינה, משגוח לפיקוח על רמת הבידוד במיתקן. (ב) התריע המשגות על ליקוי בבידוד המיתקן יתוקן הליקוי בהקדם. (ג) ניתן המשגוח לכוונון, תהיה פעולה זו אפשרית באמצעות כלים בלבד. |
51. (א) כל הגופים המתכתיים של ציוד מסוג I , כולל מקור הזינה, יהיו מגושרים ביניהם באמצעות מוליך הגנה שיוארק. (ב) היתה ההתנגדות בין ההארקה האמורה לבין המסה הכללית של האדמה פחות מאשר 5 אוהם, יכול שסף ההתרעה של המשגוח יהיה כלשהו היתה התנגדות כאמור מעל 5 אוהם או שלא נמדדה כלל, יתריע המשגוח כאשר התנגדות הבידוד תרד מתחת לערך של 100±15 המתח הקובע הוא המתח בין המוליכים במיתקן חד–מופעי או המתח בין מופע לנקודת האפס במיתקן תלת–מופעי. |
52. |
53. לא ישתמש אדם בהגנה על–ידי הפרד מגן אלא במיתקן שבו הזרם הקיבולי בינו לבין מקור הזינה או האדמה קטן במידה שלא יגרום להלם חשמלי מסוכן; קיבוליות נאותה כזו תושג כשהמכפלה של אורך המעגל המופרד במתח המירבי בין שני מוליכים לא תעלה על מאה אלף; בכל מקרה לא יעלה אורך המעגל המופרד על 500 מטרים. |
54. (א) מקור הזינה של מיתקן המוגן על ידי הפרד מגן יהיה אחד מאלה: (1) מקור ראשוני: סוללה, מצבר, גנרטור; (2) מקור משני: שנאי, ממיר. (ב) היה מקור הזינה שנאי, הוא יהיה מסוג שנאי מבדל ומתחו הראשוני לא יעלה על מתח נמוך. |
55. (א) במיתקן המוגן על ידי הפרד מגן לא תותקן הארקת שיטה או הארקת הגנה. (ב) במיתקן כאמור לא יותקן מוליך הארקה במוביל, או כבל הכולל מוליך הארקה. (ג) האיסור שבתקנת משנה (ב) לא יחול על פתיל הזינה של מכשיר מסוג I. |
56. מיתקן לא יזין בו–זמנית יותר ממכשיר אחד. |
57. (א) במיתקן המוגן על–ידי הפרד מגן לא יותקן יותר מבית תקע אחד. (ב) קיימת בבית תקע מגעת הארקה, לא יחובר אליה מוליך כלשהו וליד בית התקע יותקן שלט: "זהירות אסור לחבר הארקה". |
58. (א) מותר להגן בשיטת הפרד מגן על מכשיר הכולל רכיבים אחדים, כגון מנועים, מתנעים או גופי חימום, אם כל הרכיבים של המכשיר מורכבים על מסד מתכתי אחד או כלולים במעטה רציף אחד וגופי הרכיבים מסוג I מגושרים ביניהם באופן גלווני. (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכיבים מסוג II . |
59. זינת מכשיר המוגן על ידי הפרד מגן תיעשה באמצעות פתיל יחיד, כבל יחיד או מוליכים מותקנים במוביל אחד בלבדי להם. |
60. (א) במקומות של סכנה מוגברת, מבחינת הלם חשמלי, שבהם המפעיל של מכשיר מיטלטל מסוג I עומד על משטח מתכתי, כגון בתוך מכל או דוד, יותקן גישור מתכתי בין משטח העמידה של המפעיל לבין המכשיר. (ב) הגישור הנדרש בתקנת משנה (א) ייעשה באמצעות מוליך נחושת גמיש שלם לכל אורכו, בחתך 4 ממ"ר לפחות; מוליך כאמור לא יהיה כלול בפתיל הזינה ויהיה נתון לביקורת חזותית לכל אורכו, כולל חיבוריו. (ג) מקור הזינה למקומות כאמור בתקנת משנה (א) ימוקם מחוץ למקום הסכנה המוגברת. |
61. |
62. (א) מקור הזינה של מתח נמוך מאוד יהיה כאמור בתקנה 54. (ב) היה מקור הזינה שנאי, הוא יהיה מסוג שנאי מבדל; היה הוא שנאי מיטלטל הוא יהיה מסוג II . (ג) המתח הראשוני של השנאי לא יעלה על 250 וולט לאדמה. |
63. שיטה במתח נמוך מאוד המוזנת ממקור משני תהיה נפרדת באופן גלווני, מהשיטה המזינה את המקור. |
64. (א) במיתקן המוגן במתח נמוך מאוד לא תותקן הארקת שיטה או הארקת הגנה. (ב) במיתקן כאמור מותר לחבר גופי מתכת של ציוד מסוג III עם גופי מתכת של ציוד הניזון ממתח נמוך. |
65. ניזון מיתקן, המוגן על ידי מתח נמוך מאוד, במתח העולה על 24 וולט, יהיו מוליכיו ואבזריו מבודדים לרמת בידוד של 250 וולט לפחות. |
66. הצטלבות בין קו למתח נמוך מאוד לבין קו למתח נמוך או למתח גבוה תהיה כנדרש בתקנות הרשתות. |
67. |
68. מותר להשתמש במפסק מגן כהגנה בלעדית בפני חישמול במקרים אלה בלבד: (1) באתר בניה, בקרון מגורים, במבנה ארעי או במיתקן ארעי אחר; (2) במבנה שבו השתמשו בהגנה על ידי הארקה (TT ) ומסיבה כלשהי הגנה כאמור אינה ממלאה אחר דרישות תקנות אלה ולא ניתן להשתמש במיתקן כאמור בהגנה על– ידי איפוס (TN-S. TN-C-S ); (3) במבנה שבו קיימת הארקת יסוד כאשר לא ניתן לבצע בו איפוס (TN-C-S ) ועכבת לולאת התקלה או ההתנגדות למסה הכללית של אדמה אינן מאפשרות הגנה על ידי הארקת הגנה (TT ); (4) בגופי תאורה המותקנים על עמודים העשויים מחומר מוליך; (5) במיתקנים אחרים שהתיר המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר. |
69. מוגן מיתקן על–ידי מפסק מגן כהגנה בלעדית, יהיה מפסק זה מותקן כמפסק ראשי או בטור עם מפסק ראשי וזרם ההפעלה הנומינלי שלו יהיה 0.03 אמפר לפחות. |
70. עכבת לולאת התקלה תהיה נמוכה דיה כך שבזמן החיבור בין מופע להארקה יתפתח זרם קצר פי עשר לפחות מזרם ההפעלה הנומינלי של מפסק המגן או, לחלופין, כדי שההתנגדות בין האלקטרודה של המיתקן לבין המסה הכללית של האדמה (RE ) לא תעלה על הערך המתקבל מהנוסחה:
במיתקנים שבהם קיימת סכנה מוגברת, כגון בחצרים רפואיים או חקלאיים U=24V , במיתקנים אחרים U=50V . |
71. (א) מפסק מגן המגן על מעגלים סופיים חייב להפסיק מהזינה את כל מוליכי המופעים ואת מוליך האפס. (ב) מפסק מגן המגן על קווים יכול שלא יפסיק את מולים האפס. (ג) מפסק מגן לא יפסיק את מולים הארקה. |
72. |
73. לא ישתמש אדם בהגנה על ציוד חשמלי בבידוד מגן אלא אם כן הציוד הוא מסוג II ומסומן בסימן
7
. |
74. ציוד מסוג III לא יוארק: פתיל או כבל זינה של ציוד כאמור לא יכלול מוליך הארקה. |
75. |
76. מערכת ההארקה ואמצעי ההגנה בפני חישמול יהיו במצב תקין ויעיל בכל עת; נתגלו ליקויים במערכת ההארקה או באמצעי ההגנה בפני חישמול יופסק המיתקן הלקוי או החלק הלקוי שלו או המכשיר הלקוי עד לתיקון התקלה, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. |
77. (תיקון התשנ"ה) (א) מערכות הארקת השיטה והארקת ההגנה במיתקן לייצור וחלוקת חשמל ייבדקו לענין קיום הוראות תקנות אלה לפני הפעלת המיתקן ולאחר מכן אחת לשש שנים לפחות. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אין צורך בבדיקה תקופתית של ההתנגדות למסה הכללית של האדמה של הארקת השיטה ברשת של חברת חשמל שבה מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן: (1) יש בה לפחות 5 הארקות במוליך האפס (N ) או במוליך PEN בנוסף להארקת השיטה או כאשר הרשת היא בכבלים תת–קרקעיים; במקרים כאמור ניתן להסתפק בבדיקה חזותית של חיבורי הארקה בלבד, אחת לחמש שנים; (2) ההתנגדות השקולה בין מוליך האפס (N ) או במוליך PEN לבין המסה הכללית של האדמה נמדדת אחת לחמש שנים לפחות בנקודה כלשהי ואינה עולה על 2 אוהם; (3) נעשית בדיקה חזותית בלבד אחת לחמש שנים לפחות, של חיבורי ההארקה. |
78. במיתקני צריכה, בהם קיימת סכנה של איכול מוגבר של האלקטרודה, תימדד התנגדותה למסה הכללית של האדמה וכן תבוקר שלמות מוליך הארקה בחלקו הנראה לעין, אחת לחמש שנים לפחות. |
79. (א) מערכות הארקה ואמצעי הגנה בפני חישמול במיתקן צריכה ייבדקו לפני הפעלת המיתקן או לאחר שינוי יסודי במיתקן וכן בכל בדיקה של המיתקן. (ב) בבדיקה יבוקר אם התקיימו הוראות תקנות אלה במערכת ההארקה ובאמצעי ההגנה בפני חישמול. |
80. (א) תוצאות הבדיקה של מיתקן לייצור ולחלוקת חשמל לפי תקנה 77 יירשמו ויישמרו בידי הבודק, בעל המיתקך או מחזיקו. (ב) תוצאות הבדיקה במיתקן צריכה לפי תקנות 78 ו–79 יירשמו בידי בודק המיתקן לפני הפעלתו הראשונה ובבדיקות התקופתיות; הרישומים יישמרו בידי הבודק או בעל המיתקן או מחזיקו. |
81. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, על מתקינו, על בעלו, על מחזיקו או על מפעילו, הכל לפי הענין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת. |
82. תקנות אלה יחולו על - (1) כל מיתקן חשמלי שהותקן לאחר תחילתן; (2) כל שינוי יסודי שייעשה לאחר תחילתן במיתקן שהיה קיים לפני תחילתן; לעניין פסקה זו " |
83. תקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנה בפני חישמול במתח עד 1,000 וולט), התשמ"ד-1984 בטלות. |
84. תחילתן של תקנות אלה ששה חודשים מיום פרסומן. |
85. |