"הפקודה" - פקודת התעבורה;

(ד) שטר המטען לא יכלול פטור כללי מאחריות לאובדן או לנזק למטען.

(ה) שטר מטען או מסמך אחר לפי סעיף זה יהיה בכל עת ההובלה בידי נוהג הרכב המסחרי.

(ו) בעל רשיון מוביל ישמור את שטר המטען לתקופה ובדרך שייקבעו בתקנות.

(א) העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ואם עשה אחד מהאמור בפסקאות (1), (3) או (5), בעת הובלת חומרים מסוכנים, באופן או בנסיבות שעלולות לסכן את הציבור או לפגוע בבטיחותו, דינו - הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין -

(1) מוביל מטען ברכב מסחרי ללא רשיון מוביל, בניגוד להוראות סעיף 4, או אינו מקיים תנאי שנקבע לקבלת רשיון מוביל כאמור בסעיף 7, או אינו מקיים תנאי ברשיון מוביל כאמור בסעיף 9;

(2) מעביר רשיון מוביל לאדם אחר או לרכב מסחרי אחר בניגוד להוראות סעיף 6;

(3) מוביל מטען ללא שטר מטען או מסמך אחר, בניגוד להוראות סעיף 14, או מוביל מטען עם שטר מטען או מסמך אחר, שאינם כוללים את כל הפרטים הנדרשים לפי הוראות אותו סעיף;

(3א) אינו מוסר הודעה למוביל כנדרש לפי הוראות סעיף 13א, או מוסר הודעה כאמור שאינה כוללת את כל הפרטים הנדרשים לפי אותו סעיף או הכוללת פרטים שאינם נכונים.

(4) מסרב לתת שירות הובלה לזולת מטעם בלתי סביר בניגוד להוראות סעיף 12;

(5) אינו מאפשר לשוטר או לפקח לבצע את הפעולות האמורות בסעיף 15(ב), או אינו נענה לדרישותיהם לפי אותו סעיף;

(6) עובר על הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, אלא אם כן נקבע עונש קל מזה בתקנות.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), ועושה העבירה המשיך בהפעלת רכב מסחרי לאחר שקיבל התראה מאת המפקח לענין ההפרה, דינו - בנוסף לכל עונש אחר, קנס נוסף, בשיעור האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ג) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - קנס פי ארבעה מהקנס שנקבע לעבירה.

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיפים 18(א) ו-20(ב)(1) ו–(1א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ולעניין ביצוע עבירות כאמור בסעיף 18(א)(1), (3) או (5), בעת הובלת חומרים מסוכנים, באופן או בנסיבות שעלולים לסכן את הציבור או לפגוע בבטיחותו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 18(א), או 20(ב)(1) או (1א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד, האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה .

(2) נעברה עבירה לפי פסקה (1), חזקה היא כי בעל רישיון מוביל הפר את חובתו לפי הוראות אותה פסקה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ב) (1) מוסר מטען יבדוק, בעת העמסת מטען על רכב מסחרי, את התאמת משקל המטען למשקל המטען שהותר להובלה ברכב לפי רישיון הרכב (בסעיף זה - המשקל המותר), וידרוש מהמוביל להפסיק לאלתר העמסה על הרכב של מטען שמשקלו עולה על המשקל המותר; הפר מוסר המטען את חובתו האמורה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(1א) מוסר מטען יבדוק, בעת העמסת מטען על רכב מסחרי, את התאמת המטען למטען שהותר להובלה ברכב לפי תנאי רישיון הרכב לעניין זה, למעט לעניין משקל המטען, וידרוש מהמוביל להפסיק לאלתר העמסה על הרכב של מטען שאינו תואם תנאי מהתנאים כאמור; הפר מוסר המטען את חובתו האמורה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - פי ארבעה מהקנס האמור; הוראות פסקה זו לא יחולו על מוסר מטען שהוא תאגיד מוסמך כהגדרתו בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, או מי מטעמו.

(2) נעברה עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה, בידי נוהג הרכב המסחרי בעת מתן שירות ההובלה, חזקה היא כי מוסר המטען הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל הניתן כדי למלא את חובתו.

(3) לענין סעיף קטן זה, "מוסר מטען" - מי שבידו השליטה או ההחזקה במטען בעת העמסתו מטעם בעלי המטען או מטעם מי שיזם את הזמנת שירות ההובלה, או מי מטעמם של כל אלה, ובלבד שהמטען מיועד לשימוש מסחרי.