"רכב" - כמשמעותו בפקודת התעבורה;

"השר" - שר התשתיות הלאומיות 2 .

(ב) העברת שליטה בבעל הזכיון טעונה הסכמה מראש של שר האוצר; לענין זה, "שליטה" - כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 .

(ב1) מי שנקרא לשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, יהיה זכאי להחזר הוצאות בעד אגרה ששולמה בעת שימוש ברכבו הפרטי בדרכו לבסיס השירות וממנו; שר הביטחון ושר האוצר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להחזר ההוצאות לפי סעיף קטן זה, אופן קבלת ההחזר ומועד קבלתו וכן לעניין סכום ההחזר המרבי.

(ג) הודעה על סכומי האגרות ועל כל שינוי בהם תפורסם ברשומות ובדרך נוספת שיורה שר התחבורה.

(1) סמכות של רשות תימרור מקומית כמשמעותה בפקודת התעבורה;

(2) סמכויות להצבה, להפעלה ולהחזקה של מיתקנים ומכשירים לגביית אגרה;

(3) סמכות לגבות אגרה באמצעות תג חיוב או אמצעים אחרים, וכן סמכות לגבות דמי גביה, פיצוי והחזר הוצאות, הכל לפי הוראות חוק זה וחוזה הזיכיון.

(א) בעל הזכיון או מי מטעמו לא ימנעו נסיעת רכב בכביש האגרה אלא בשל אי תשלום אגרה שיש לשלמה לפי חוק זה, או בשל הוראה אחרת לפי פקודת התעבורה החלה גם לענין כביש האגרה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יגבה בעל הזכיון אגרה ולא ימנע שימוש בכביש האגרה או בחלק ממנו, אם הורה לו זאת מפקד מרחב של משטרת ישראל, עקב התרחשות של אירוע חירום; הוראה כאמור יכול שתינתן בכל דרך שימצא המפקד לנכון; בסעיף קטן זה, "אירוע חירום" - לרבות תאונת דרכים, פיגוע חבלני ופגעי טבע.

(ג) שר התחבורה ושר האוצר, בהסכמת שר הבטחון ושר המשטרה, ובאישור הממשלה, יקבעו הוראות באשר לשימוש בכביש האגרה או בחלק ממנו על ידי רכב של צבא הגנה לישראל, של שירות הביטחון הכללי ושל משטרת ישראל כשהם בתפקיד, לרבות תשלום בעד הנסיעה בו.

(ג) ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, יחולו על ועדת הערר, בשינויים המחויבים מחוק זה, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור בפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט המחוזי, בתוך המועד שייקבע בתקנות.

"דמי פיגורים" , "הפרשי הצמדה" ו "ריבית שקלית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

(ב) חוב חלוט שלא שולם, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים מהמועד הקובע, ייתוספו עליו הפרשי הצמדה, מהמועד הקובע ועד לתום שלושה חודשים מהמועד הקובע.

(ג) בתום שלושה חודשים מהמועד הקובע, תיווסף לחוב חלוט שלא שולם, כולו או חלקו, ולהפרשי ההצמדה שחושבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), תוספת פיגור בשיעור עשרים וחמישה אחוזים מן החוב החלוט או מחלקו, ומהפרשי ההצמדה, שלא שולמו, לפי הענין (להלן - תוספת פיגור), מהמועד האמור ואילך יתווספו ריבית שקלית ודמי פיגורים לחוב החלוט ולהפרשי ההצמדה, למעט תוספת הפיגורים, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, בשינויים המחויבים.

(ד) חוב חלוט, אף אם אינו פסק דין, הפרשי הצמדה, תוספת הפיגור ותוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים, ניתנים להוצאה לפועל כמו פסק דין בענין אזרחי, ולענין זה יראו את בעל הזכיון כזוכה לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

לא שילם בעל רכב חוב חלוט בשל שלוש נסיעות בכביש אגרה, לא תחדש רשות הרישוי כהגדרתה בפקודת התעבורה, את רשיון רכבו עד לתשלום מלוא החוב החלוט, ובלבד שהומצאו הודעות כדין לבעל הרכב על ידי בעל הזיכיון ועל ידי רשות הרישוי שבהן ייאמר כי רשיונו לא יחודש אם לא ישלם את מלוא החוב החלוט לפני מועד חידוש רשיון הרכב; הודעות לפי סעיף זה יישלחו 90 ימים לפחות לפני מועד חידוש רשיון הרכב; לענין זה, "מלוא החוב החלוט" - החוב החלוט וכן הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת דמי פיגורים, ככל שבעל הרכב חב בהן.

הוראות סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, לא יחולו לענין כביש האגרה.