פקודת התעבורה [נוסח חדש] 1 |
1. (3) לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם - מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב; |
2. |
3. (א1)2 השר רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך, בצו, את התקופות האמורות בסעיף קטן (א), דרך כלל או לענין רישיונות רכב מסוימים, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 90 ימים (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה הראשונה), ולעניין רישיון רכב שבעליו זכאי לדחייה - לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 90 ימים מתום תקופת ההארכה הראשונה, ובלבד שמשך תקופות ההארכה לא יעלה במצטבר על 180 ימים, ורשאי הוא להתנות את ההארכה בתנאים או לקבוע סוגים מסוימים של זכאים לדחייה שההארכה תחול לגבי רישיון רכב בבעלותם; בסעיף קטן זה, "זכאי לדחייה" - מי שמנוי בפסקה (2) להגדרה "זכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת השנייה" שבחוק דחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023. (ב) בחידוש רשיון רכב יתחיל תקפו של הרשיון המחודש מהיום האחרון לתקופת תקפו הקודמת ולענין זה לא תבוא בחשבון כל תקופת הארכה לפי סעיף קטן (א1). (ג) בעד רשיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות. |
5. |
6. |
7. |
8. |
9. |
9א. |
10. |
11. |
11א. (א) רשות הרישוי לא תיתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע, בפסק דין סופי, בעבירה לפי פקודת הסמים, כל עוד לא חלפה שנה ממועד הרשעתו כאמור; ואולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, רשאי, לבקשתו של אותו אדם, להורות אחרת, בנסיבות מיוחדות שיפרט. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם שהיה בידו רישיון נהיגה ומבקש לחדשו, או על אדם, שבית משפט החליט לפסול אותו מלקבל רישיון נהיגה בהתאם להוראות סעיף 37א לפקודת הסמים. (ג) בסעיף זה - |
12. |
12א. (2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה. (ג) נהג חדש שההליכים המשפטיים בעניינו, כאמור בסעיף קטן (ב), הסתיימו בלא הרשעה, יחדל להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליכים המשפטיים כאמור, לפי המאוחר. (ד) הורשע נהג חדש בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור - מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת של רשות הרישוי לפי פקודה זו. |
12א1. |
12א2. |
12ב. |
12ג. |
12ד. |
13. |
13א. |
14. (2)3 לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט2019-, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל - בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, (3) לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל; (4) שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה(א). |
14א. |
14ב. |
14ב. |
14ג. |
14ד. |
14ו. |
14ז. |
14ח. (1א) הוא נבחר בהליך תחרותי, שוויוני ופומבי, שיובאו בו בחשבון בין השאר המחיר שהציע מבקש הרישיון וניסיונו, לרבות ניסיונו של תאגיד קשור למבקש הרישיון, וכן שיקולים של קידום התחרות בתחום התחבורה הציבורית; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013; (2) (נמחקה); (3) הוא, בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי לתת לתאגיד רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או לא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; (3א) המפקח על התעבורה אישר את תכנית ההפעלה שלו, הכוללת - (א) פירוט של מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות ולוח זמנים מתוכנן להפעלה כאמור; (ב) פירוט בעלי התפקידים שיעסיק לשם ההפעלה; (ג) אמצעים טכנולוגיים לשם גביית תשלום בעד הנסיעה במונית השירות, ניהול של קווי השירות או קווי השירות מותאמי הביקוש למוניות ותפעולם ומתן מידע למפקח על התעבורה ולמרכז המידע לפי סעיף 71ב; (4) (נמחקה); (5) אושרו לו, לפי הוראות הפקודה, תחנת מוצא ותחנת יעד בקו השירות למוניות שלגביו מבוקש רישיון קו השירות, ועומד לרשותו מקום מתאים לחניית המוניות בסמוך לאחת התחנות האמורות ואולם לעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לא יידרש אישורן של תחנות מוצא ויעד לפי הפקודה ומקום חניית המוניות לא יידרש להיות בסמוך לאחת התחנות האמורות, אלא אם כן קבע המפקח אחרת ברישיון; (6) (נמחקה); (7) (נמחקה); (8) הוא הפקיד בידי המפקח על התעבורה ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת, בכל עת, מ–225,000 שקלים חדשים, להבטחת קיום תנאי רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות ואם מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות עולה על 35 - ייווסף לסכום הערבות הבנקאית כאמור סכום של 10,000 שקלים חדשים בעד כל חמש מוניות נוספות מעבר ל-35 או חלק מהן; (9) הוא עומד בתנאי ההליך התחרותי כאמור בפסקה (1א) שעניינם איתנות פיננסית; (ג) (בוטל). (ד) (בוטל). (ה) (1) על אף האמור בסעיפים 14, 14ב ו-14ה, תאגיד שמתקיימים לגביו התנאים לקבלת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות כאמור בסעיף קטן (ב) זכאי לקבל רישיונות להפעלת מונית במספר זהה למספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות לפי תכנית ההפעלה שלו, בכפוף להוראות פסקה (2). |
14ט. |
14י. (4) מחיר הנסיעה בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלא יעלה על המחיר שנקבע לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, תקופת הפעלת קו השירות למוניות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות ותנאי ההפעלה. (ב) המפקח על התעבורה רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לרבות תנאים הדרושים לדעתו לשם הפעלה יעילה ומקצועית של קו השירות למוניות או של קו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון ובין השאר בעניינים הנוגעים למספר המוניות המזערי שבאמצעותן יינתן השירות ולמספר הרישיונות להפעלת מונית שבבעלותו, ולרבות סימני היכר למונית כפי שיפורטו בתנאי הרישיון ובמפרט הטכני המופקד במשרדי המפקח על התעבורה, ורשאי הוא להוסיף, בכפוף להוראות לפי פקודה זו, תנאים ברישיון קו השירות או ברישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות, לגרוע מהם או לשנותם, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם הפעלה יעילה ומקצועית כאמור. |
14יא. |
14יב. |
14יג. |
14יד. |
14טו. |
14טז. |
14טז1. |
14יז. |
14יז1. |
14יח. |
14יט. |
14כ. |
14כא. |
14כב. 4 [תיקון התשע"ז (מס' 3)] (א)מחיר נסיעה שיתופית שהוסכם עליו לפי סעיף 14כא(2)(א) יהיה נמוך מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת בשיעור שלא יפחת מהשיעור שקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר, ולא יהיה ניתן לשנותו במהלך הנסיעה. (ב) בנסיעה שיתופית לא יופעל מונה. |
14כג. |
15. |
16. |
16א. |
16ב. |
16ג. |
16ד. |
16ה. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין הפעלתו בדרך של רכב עצמאי בלא נוסעים, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, שהמפקח הארצי על התעבורה נתן לגביו פטור מהוראה אחת או יותר מתקנות התעבורה מכוח סמכותו לפי אותן תקנות, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (1) ההפעלה נעשית בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה; (2) תנאים שהמפקח הארצי על התעבורה הורה עליהם, וכל עוד הרכב מופעל בהתאם לתנאים שנקבעו במסגרת הפטור. |
16ו. (1) המבקש הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999 (בסעיף זה - חוק החברות), ושמרכז עסקיה בישראל; (2) המבקש, בעל שליטה במבקש או נושא משרה בו לא הורשעו בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המבקש ראוי להיות בעל היתר, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור; לעניין זה, (3) המבקש מפעיל מרכז בקרה הנמצא בישראל או שהוא התקשר עם מרכז בקרה כאמור לשם הפעלה של רכב עצמאי, ומתקיימים לגבי מרכז הבקרה התנאים כמפורט בתוספת הארבע עשרה; (4) המבקש הוכיח את קיומה של תשתית לתקשורת דו-כיוונית מאובטחת בין מרכז הבקרה כאמור בפסקה (3) ובין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי נושא הבקשה; (5) המבקש הגיש למפקח הארצי על התעבורה תוכנית הפעלה מפורטת לפי הוראות התוספת הארבע עשרה והוכיח את יכולתו לבצע את התוכנית האמורה. (6) המבקש קיים, בעת תכנון ההפעלה, הליך מתועד של ניהול סיכונים, שבו ננקטו אמצעים לצמצום סיכונים, לרבות אמצעים הנוגעים להגנת סייבר; (7) המבקש הוכיח כי יוכל לעמוד בחובות החלות על בעל היתר לפי סעיף 16יב; (8) בידי המבקש פוליסת ביטוח תקפה לפי פקודת הביטוח שרכש, המבטחת את הפעלת הרכב העצמאי שלגביו מבוקש ההיתר, ואם קבע שר האוצר חובת ביטוח אחריות כלפי אדם שלישי כאמור בסעיף 16יז(ג) - בידי המבקש גם פוליסת ביטוח תקפה כאמור שרכש; על אף האמור, לא הייתה בידי המבקש פוליסה כאמור במועד הגשת הבקשה, רשאי הוא שיהיה בידו, חלף הפוליסה, אישור התחייבות להפיק פוליסה מאת מבטח, אולם לא יחל בהפעלה לפי ההיתר ללא פוליסת ביטוח תקפה; (9) קבע השר, לפי סעיף קטן (ג)(1) כי על המבקש להמציא ערבות או התחייבות כאמור באותו סעיף קטן - המבקש המציא ערבות או התחייבות כאמור; (10) המבקש הציג תוכנית להגנת סייבר על כלל המערכות הנדרשות להפעלת הרכב העצמאי, כמפורט בתוספת הארבע עשרה; (11) מתקיים כל תנאי נוסף שקבע השר לפי סעיף קטן (ג). (ב) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בתוספת הארבע עשרה לעניין התנאים כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: (1) ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, ובכלל זה הוראות בעניין - (א) קבלת עובדים למרכז, לרבות תנאי כשירות ותנאים לעניין עבר פלילי; (ב) תוכנית הכשרה לעובדי המרכז; (2) הגשת תוכנית הפעלה מפורטת כאמור בסעיף קטן (א)(5) והפרטים שייכללו בתוכנית כאמור, ובכלל זה פרטים אלה: (א) אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי היא מערכת שיכולה לפעול רק במסגרת מרחב הפעלה שמוגדר בה - תיאור מרחב ההפעלה ותיאור התנהלות הרכב העצמאי במקרה של יציאה מהמרחב האמור; (ב) תוכנית בטיחות לעניין ההפעלה וההתנהלות של הרכב העצמאי במצבים שונים; (ג) אמצעים להגנה מפני תקיפות סייבר. (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות - (1) הוראות לעניין ערבויות והתחייבויות שעל בעל היתר הפעלה להמציא להבטחת מילוי תנאי ההיתר ולקיום מטרות סימן זה וההוראות לפיו, ובכלל זה אופן חילוטן או הפעלתן; (2) דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים המנויים בסעיף קטן (א); (3) תנאים לקבלת היתר הפעלה, נוסף על התנאים המנויים בסעיף קטן (א). (ד) מספר כלי הרכב העצמאיים שהמפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלתם לפי הוראות סעיף זה לא יעלה על 500; השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור, בהתחשב בין היתר בניסיון שיצטבר מההפעלה הניסיונית של רכב עצמאי לפי סימן זה. |
16ז. |
16ח. |
16ט. |
16י. |
16יא. (6) תלוי ועומד לגבי בעל ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו. (ב) המפקח הארצי על התעבורה לא יבטל, לא יתלה, לא יגביל ולא יסרב לחדש היתר הפעלה לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, היה קי למפקח הארצי על התעבורה יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל היתר הפעלה עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי בשל כך יש צורך דחוף להתלות את ההיתר לשם הגנה על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת. (ג) המפקח הארצי על התעבורה יודיע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ללא דיחוי, על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו לפי סעיף זה. |
16יב. (1) אופן שמירת מידע שייאסף לפי סעיף זה ומשך שמירתו; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; (2) הסעת נוסעים ברכב עצמאי במסגרת ההפעלה; (3) אופן קיום החובות המנויות בסעיף זה ובתוספת הארבע עשרה ובכלל זה דרישות שעניינן הגנת סייבר. (ו) בעל היתר הפעלה יידע כל נוסע ברכב עצמאי על כך שנסיעתו ברכב כאמור היא במסגרת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי. (ז) בעל היתר הפעלה יגיש למפקח הארצי על התעבורה דיווח תקופתי, בין השאר על אירועים חריגים שאירעו במהלך ההפעלה הניסיונית, ודוח מסכם על ההפעלה הניסיונית, והכול כמפורט בתוספת הארבע עשרה; המפקח הארצי על התעבורה רשאי להורות לבעל היתר הפעלה לכלול בדיווחים כאמור פרטים נוספים כפי שיורה לו. |
16יד. |
16טו. |
16טז. (ג) המפקח הארצי על התעבורה לא יפרסם לפי הוראות סעיף זה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. |
16יז. |
16יח. |
16יט. |
16כ. |
16כא. (4) התיאום הנדרש עם רשות מקומית או רשות תימרור מקומית שבתחומה מבוצעת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי או עם תאגיד שהוקם לפי חוק או חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, הנוגעים לעניין; (5) הצורך בעידוד התחרות וצמצום הריכוזיות; (6) הצורך בעידוד חדשנות בתחום התחבורה והטמעת טכנולוגיות נהיגה חדשניות; (7) הצורך בשיפור שירותי התחבורה בישראל והפחתת גודש התנועה בדרכים; (8) מידת הטמעת הטכנולוגיה של כלי רכב עצמאיים בקרב הציבור. (ו) הודעה על מינוי חברי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; באתר האמור יפורסם גם הרכב הוועדה המכהן. |
16כב. |
16כג. (ב) חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. |
16כד. |
16כה. (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979; (2) חוק העונשין, התשל"ז-1977, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969; (4) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור. |
16כו. |
16כז. |
16כט. |
16ל. |
16לא. |
16לב. אין בהוראות לפי סימן זה כדי לגרוע מחובתו של בעל היתר לעמוד בהוראות כל דין, ובכלל זה חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ובהוראות הדין לעניין חובת ביטוח, ובכלל זה הוראות פקודת הביטוח. |
16לג. |
17. |
18. |
19. |
20. |
21. |
22. |
23. |
24. |
25. (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. |
26. (א) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום לפי סעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות לשופט תעבורה. (ב) (בוטל). (ג) בבית משפט שלום, שיש בו יותר משופט תעבורה אחד, רשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט תעבורה, להיות סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה. (ד) בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל מינוי של סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה, ועל כהונתם, הוראות חוק בתי המשפט החלות על מינויו ועל כהונתו של שופט בית משפט שלום או של סגן נשיא בית משפט שלום, לפי הענין. (ה) רשם של בית משפט שהחל בדיון ונתמנה שופט תעבורה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום שנתמנה כאמור. |
27. (ג) הודעה בכתב ודו"ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה - דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו"ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו"ח בוחן. בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה. |
27א. |
27א1. (ב) עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לאותו חוק, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית. (ד) בצילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יופיעו הנתונים המנויים בסעיף 27א(א), כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה. (ה) צילום לפי סעיף זה לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים. (ו) מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת הדוחות המופקים מהם לא יחובר לכל מאגר מידע אחר ברשות המקומית, אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות סעיף זה. (ז) תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והדוחות, לפי סעיף זה, ייעשו באופן שמפחית את סיכוני אבטחת המידע. (ח) המנהל הכללי של עירייה או מי שממלא תפקיד מקביל בעירייה או במועצה מקומית, לפי העניין, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים ברשות המקומית. (ט) שמירת הצילומים ברשות המקומית תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין. (י) צילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי הנתונים כאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שהוכח כי מתקיימים לגבי הצילום התנאים שבסעיף 27א(א) סיפה; ההוראות לפי סעיף 27א(ב) יחולו לעניין זה. (יא) קנס שהטיל עובד רשות מקומית לפי סעיף זה, או שהטיל בית משפט בשל הפעלת סמכות הרשות המקומית לפי סעיף זה, ישולם לקופת הרשות המקומית. (יב) הפעלת סמכויות הרשות המקומית לפי סעיף זה מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית. (יג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו. (יג1) רשות מקומית תקצה מחצית לפחות מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית כאמור בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה (בסעיף זה - הכספים המיועדים), למטרות של תפעול ותחזוקה של התחבורה הציבורית, תשתיות התחבורה הציבורית ושבילי אופניים, הפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית, בתחומה. (יג2) (1) על אף האמור בסעיף קטן (יג1), הרשות המקומית רשאית להקצות, מתוך הכספים המיועדים, סכום שלא יעלה על 15% מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה כאמור באותו סעיף קטן בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה, למטרות של בטיחות בתחבורה הציבורית, בטיחות הולכי רגל וסלילת שבילי אופניים, בתחומה. (2) הקצאת הכספים לפי סעיף קטן זה תיעשה בתיאום עם הרשות כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס"ו-2006. (3) הקצתה הרשות המקומית כספים לפי סעיף קטן זה, יפחת הסכום שעליה להקצות לפי סעיף קטן (יג1), בגובה הסכום שהקצתה. (יג3) רשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד. (יג4) (1) מצא השר, לאחר יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), כי רשות מקומית אינה אוכפת את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, רשאי הוא לפנות לרשות המקומית בבקשה כי תחל לאכוף את העבירה כאמור בתוך 18 חודשים ממועד פנייתו; הרשות המקומית תשיב לבקשתו של השר בתוך 180 ימים ממועד פנייתו. (2) לא השיבה הרשות המקומית לפנייתו של השר כאמור בפסקה (1) או הודיעה לו שאינה מעוניינת לאכוף את העבירה כאמור באותה פסקה, רשאי השר להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 61ז יאכפו את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור, יפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל מועד תחילת האכיפה על ידי המשרד. (3) רשות מקומית שסמכויות האכיפה שלה הועברו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כאמור בפסקה (2), רשאית לפנות לשר בבקשה להשיב לה את סמכויות האכיפה; ביקשה רשות מקומית כאמור, יורה השר למפקחים כאמור בפסקה (2) לחדול מביצוע האכיפה ויפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה לרשות המקומית ועל מועד תחילת האכיפה על ידי הרשות המקומית. (יד) שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה: (1) אופן הצבת המצלמות ותפעולן; (2) אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו–(ט) ומשך שמירת הצילומים; (3) אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים אחרים שברשות המקומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), ואופן הפקת הצילומים והדוחות בהתאם להוראות סעיף קטן (ז); (4) אופן המצאת הצילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם. (טו) בסעיף זה - |
27ב. |
27ב.1 (ב) הוכיח בעליו של בעל החיים למי מסר את החזקה בבעל החיים, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק. |
27ג. |
27ד. |
28. |
29. (א) היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס וכי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע העבירה, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965. (ב) |
30. (א) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירת תעבורה כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה. (ב) השר יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,900 5 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 4,300 4 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה. (ג) נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב. ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע העבירה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית. |
31-33. |
34. |
35. הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה ל פי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, גם אם לא הרשיעו, צו שירות לפי סימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - צו שירות), או צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 ((להלן - צו מבחן), נוסף על כל עונש אחר במקומו, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט ולחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה כפי שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין סעיף זה, רואים צו שירות או צו מבחן כעונש אחר אף אם ניתן ללא הרשעה. |
36. |
36א. |
36ב. |
37. |
38. |
39. |
39א. |
40. |
40א. [תיקונים: התשס"ח (מס' 6), התשע"ט (מס' 3)] (א) (1) הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ב) (1) הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים. (3) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ג) בית המשפט רשאי - (1) בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור; (2) לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה. (ד) לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת. (ה) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח-2008, למעט הרשעות בעבירות קנס. (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה. |
41. |
41א. |
42. |
43. |
44. הורשע בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עבירה לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שביצועה נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכב שיש עליו רשיון, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מהחזיק רשיון כאמור לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר. |
44א. |
45. |
45א. נפסל אדם בידי בית משפט לפי הוראות פרק זה כפי שהוחלו בסימן ד' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל, מלקבל או מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה או נפסל אדם פסילה על–תנאי בידי בית משפט כאמור, רשאי בית המשפט לפסול את אותו אדם גם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שיקבע בהחלטה, או לפסול אותו פסילה עלֿ–תנאי כאמור. |
46. |
46א. |
46ב. |
47. (ו1) נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כפי שהוחלו בסימן ד' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לתקופה, בשל עבירה שעבר כמפורט להלן הנוגעת לרכבת מקומית, רשאי קצין משטרה לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון נהיגה, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, כולה או חלקה: (1) עבירה לפי פרטים (1), (3), (6), (8) או (11) בתוספת הרביעית, כפי שהוחלו בסימן ד' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל; (2) עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל (ז) פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה תחל ממתן ההחלטה. (ח) בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה. (ט) בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים. (י) על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2) ו-(3), רשאית רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל ליתן לאדם שנפסל כאמור באותו סעיף קטן רשיון נהיגה צבאי שעה שהוא משמש בתפקיד צבאי בלבד, אם הרשות משוכנעת כי הדבר דרוש לצורך צבאי דחוף ומוגדר; הוראת סעיף קטן זה לא תחול במקרה של תאונה בנסיבות האמורות בסעיף 64א. (יא) קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון. |
48. |
49. החלטת בית המשפט לפי סעיפים 46, 46ב, 47, 48 או 50 ניתנת לעיון חוזר ולערר בדרך הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965, לענין צו שניתן בבקשה לשחרור בערובה כאילו היתה צו כאמור; שופט המעיין בבקשה כאמור רשאי לקיים את ההחלטה הקודמת, לשנותה או לבטלה, או לתת במקומה החלטה אחרת אשר בית המשפט האמור היה מוסמך לתיתה, או להחזיר את הענין אל בית המשפט האמור, למתן החלטה אחרת על ידיו. |
50. |
51. |
51א. (א) נפסל אדם בידי המנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי הוראות סימן ח' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל, או שהמנהל החליט להתלות את רישיונו כאמור, רשאית רשות הרישוי לפסול את אותו אדם מלהחזיק ברישיון לנהוג באוטובוס לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד שימולאו תנאים שקבעה בהחלטה, בהתאם לתנאים ולתקופה כאמור בהחלטת המנהל, אלא אם כן התקיימו נסיבות שאינן מצדיקות פסילה כאמור; בסעיף זה, |
52. |
52א. |
53. |
54. |
55. |
55א. |
56. |
57. |
57א. 6 [תיקונים: התשנ"ז (מס' 3), התשס"ג (מס' 2), התשס"ה (מס' 3), התשע"ט (מס' 2), התשפ"ב (מס' 2)] (א) (1) מצא שוטר, לאחר שקילתו של רכב מסחרי, כי הוביל אדם מטען ברכב כאשר משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולה על המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב, רשאי הוא למסור לנהג ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי - לבעל הרכב הודעה האוסרת את השימוש ברכב (להלן - הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף 57ג - לתקופה של 60 ימים, וליטול את רשיון הרכב. (2) היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השביעית, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו-(ו) יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף 57ג - לתקופה של 60 ימים, וליטול את רשיון הרכב. (3) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי עבירות קנס. (ב) בהודעת איסור שימוש יצויינו אלה: (1) המקום שבו יש לפרוק את המטען שהובל ברכב או שבו יש להוריד נוסעים המוסעים ברכב, לפי הענין, לרבות הוראות בדבר פריקת המטען העודף, אם פריקתו במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין והוראות בדבר הורדת נוסעים שמוסעים שלא כדין אם הורדתם במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין; לענין זה, (2) המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, אשר ייבחר בהתחשב בהצעתו של הנהג ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי - בהצעתו של בעל הרכב מבין המגרשים שיועדו לכך; השר לביטחון הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לענין זה, לרבות לענין אופן קביעתם של מגרשים שייועדו להעמדת רכב במהלך תקופת איסור שימוש והרשות המוסמכת לקבעם, מספרם, מיקומם וגודלם של מגרשים כאמור ואופן השמירה והפיקוח על כלי רכב שיועמדו בהם, וכן לענין שיעור ההוצאות בשל שינוע כלי רכב למגרשים שנקבעו לפי פסקה זו ובשל העמדתם בהם; (3) המועד האחרון לביצוע הפעולות האמורות בפסקאות (1) ו-(2). (ג) לא ישתמש אדם ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות האמורות בסעיף קטן (ב), במקומות ובמועדים שצוינו בהודעה, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה. (ד) (1) המשטרה תודיע לרשות הרישוי על מתן הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה; העתק מהודעת איסור השימוש יישלח לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש; (2) ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה, ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, במועד שנקבע בתקנות, לאחר שהובא לידיעתו דבר מתן הודעת איסור השימוש. (ה) קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד לרשות הרישוי, בכל אחד מאלה: (1) בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; (2) הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל העבירה כאמור בסעיף קטן (א). (ו) נמחק כתב האישום, בטלה הודעת איסור השימוש, והתובע יודיע על כך מיד לרשות הרישוי. |
57ב. 7 [תיקונים: התשנ"ז (מס' 3), התשס"ג (מס' 2), התשס"ה (מס' 3)] (א) בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר. (ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: (1) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; (2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א). (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב. |
57ג. 8 [תיקונים: התשנ"ז (מס' 3), התשס"ה (מס' 3), התשס"ח (מס' 7), התשע"ט (מס' 2)] (א) הורשע אדם בעבירת תעבורה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה (להלן - צו איסור שימוש) לתקופה של עד 120 ימים; בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, מבין המגרשים שיועדו לכך לפי סעיף 57א(ב)(2). (א1) הורשע אדם בעבירה של אי ציות לרמזור באור אדום, שנעברה ברכב, והתקיימו נסיבות מחמירות כמשמעותן בסעיף 29, ייתן בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, צו איסור שימוש ברכב לתקופה שלא תפחת מ–60 ימים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בגזר הדין, ליתן צו איסור שימוש לתקופה קצרה יותר שיקבע. (ב) בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב לפני שניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין איסור השימוש. (ג) בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב אם הוכיח בעליו אחד מאלה: (1) הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; (2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו, והוא עשה כל שביכולתו כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף קטן (א). (ג1) בית המשפט, בבואו להחליט בדבר תקופת איסור השימוש, רשאי להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה שבין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב. (ד) (1) ניתן צו איסור שימוש ברכב לפי סעיף זה, ימציא בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, תוך התקופה שנקבעה בהן; (2) איסור השימוש יחל במועד מתן הצו, אם לא קבע בית המשפט מועד אחר, ואולם בחישוב התקופה הנקובה בצו איסור השימוש לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת רשיון הרכב כאמור בפסקה (1). (ה) ביקש בעל הרכב לשנות את מקום העמדתו של הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, לא יעשה כן אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה. (ו) לא ניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי הוא לפנות לבית המשפט, בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו. |
57ד. 9 [תיקונים: התשנ"ז (מס' 3), התשס"ה (מס' 3)] הוצאות בשל שינוע רכב למגרש שבו יועמד בתקופת איסור שימוש לפי סעיפים 57א עד 57ג ובשל העמדתו במגרש כאמור, בשיעור שנקבע לפי סעיף 57א(ב)(2), ישולמו על ידי בעל הרכב, וניתן לעכב את הרכב עד שישולמו; בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה, רשאי, לפי בקשה שתוגש לו, להורות כל הוראה שתיראה לו בענינים האמורים בסעיף זה, ובלבד שנתן הזדמנות למי שעלול להיפגע מהחלטתו להשמיע את טענותיו. |
57ה. |
57ו. |
57ז. |
58. |
59. |
60. |
61. |
61א. (ח) (1) השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיף זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה הוראות לענין - (א) עדכון המידע הכלול במאגר המידע, לרבות דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט; (ב) דרכי הגשת בקשה; (ג) תוכן ההודעה על החלטת משטרת ישראל בבקשה ודרכי מסירתה. (2) תקנות לפי פסקה (1)(א) שענינן דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט, טעונות גם הסכמת שר המשפטים. |
61א1. רשות הרישוי תמסור למנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל, מידע כמפורט להלן, לשם הפעלת סמכויותיו: (1) הודעה שמסרה משטרת ישראל לרשות הרישוי לגבי בעל רישיון נהיגה, שהמנהל הודיע, לפי סעיף 46כז לפקודת מסילות הברזל, שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, וקצין משטרה החליט, לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור; (2) הודעה לגבי בעל רישיון נהיגה שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית כאמור בפסקה (1), שרשות הרישוי החליטה לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור; (3) הודעה על החלטה כאמור בפסקה (1) או (2) שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט. |
61ב. |
61ג. |
61ד. |
61ו. (1) נסע באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף המתאים לנסיעתו, או שלא הציג או שלא מסר את הכרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב); (2) לא שילם את התעריף המוגדל לפי הוראות סעיף 61ה. |
61ז |
61ח "(ב) מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה המנויה בתוספת האחת עשרה";. (4) בסעיף קטן (ו), במקום "ברשות המקומית" יקראו "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים"; (5) במקום סעיף קטן (ח) יקראו: "(ח) מנהל אגף אכיפה ופיקוח שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה אחראי לשמירת הצילומים במשרד האמור";. (6) בסעיף קטן (ט), במקום "ברשות המקומית", יקראו "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים"; (7) סעיפים קטנים (יא) עד (יג) - לא ייקראו;"; |
61ט. (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. |
62. העובר אחת העבירות האלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט - קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב - עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו - |
62א. |
62ב. |
63. |
64. העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 תוך כדי שימוש ברכב, דינו - מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חדשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין. |
64א. |
64א1. |
64ב. (א) נהג חדש; (ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים; (ג) נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם; (ד) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי; (א1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי השר בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה - דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו. (א2) (בוטל). (א3) (1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת רוק מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן, באמצעות ערכה שאושרה לשם כך בידי השר, בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה - דגימת רוק); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף קטן זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו. (2) תוצאת דגימת רוק המעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, יש בה כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב). (3) תוצאת דגימת רוק שאינה מעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת שתן או דגימת דם, ובלבד שחשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב) עלה או התגבש במהלך ביצוע דגימת הרוק או לאחריה. (4) לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף 62(3) על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד. (ב) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2). (ב1) נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, (ב2) שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד. (ב3) (1) נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי–נוחות וכאב. (2) נטילה של דגימת נשיפה תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר. (3) נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה. (ב4) בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם ממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם, בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה. (ב5) לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם ממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה. (ג) השר ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה: (1) (בוטלה); (2) שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה; (3) אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה ובדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה. (ד) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף 62(3) רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג)(3). (ה) ההוראות לפי סעיף זה יחולו גם על נוהג רכב שהוא קטין או שקיים חשש שהוא מוגבל בשכלו, בלא צורך בהסכמת אפוטרופסו. (ו) הוראות חוק החיפוש לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה. |
64ג. |
64ד. (ב) סירב ממונה על הרכב כאמור בפסקה (2) להגדרה "ממונה על הרכב" שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על נוהג ברכב או על ממונה על הרכב שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות בסעיף 64ב(ב4). |
65. |
65א. |
65ב. |
65ג. |
65ד. (ב) (1) תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב, שתפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה כהגדרתם בסעיף 70א1(א); הדיווחים יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או למי שהתאגיד התקשר עמו להפעלת מערכת לדיווח ומעקב. (2) במערכת לדיווח ומעקב יפעל מענה אנושי בימי העבודה ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, ולא פחות מעשר שעות ביום עבודה בין השעה 06:00 לשעה 00:22, ובלבד שבשאר השעות יופעל מענה אוטומטי בלא מערכת לניתוב שיחות; במערכת לדיווח ומעקב של תאגיד הנותן שירות לציבור בכל שעות היממה יפעל מענה אנושי בכל אותן שעות. (ג) על כלי רכב שברשות תאגיד תודבק, במקום הנראה לעין, מדבקה שבה יצוינו פרטי ההתקשרות עם מערכת לדיווח ומעקב של התאגיד, ובין השאר מספר טלפון מקוצר; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מדבקה כאמור, לרבות לעניין גודלה, מקום הדבקתה וכן גודל האותיות והספרות שבה. (ד) קצין בטיחות - (1) יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם; (2) יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים. (ו) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ז) ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים: (1) צבא ההגנה לישראל; (2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (3) משטרת ישראל; (4) שירות בתי הסוהר; (5) הרשות להגנה על עדים; (6) אגודת מגן דוד אדום בישראל שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950; (7) רשות כבאות כהגדרתה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959, וכן מפקח כבאות ראשי כמשמעותו בחוק האמור או מי מטעמו; (8) לעניין גופים כמפורט להלן, שהממונה על הביטחון במערכת הביטחון הורה כי אין להחיל על כלי רכב מסוימים שברשותם את ההוראות לפי סעיף זה בשל מעורבות אותם כלי רכב בפעילות ביטחונית: (א) יחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (ב) התעשייה האווירית לישראל בע"מ; (ג) התעשייה הצבאית לישראל בע"מ; (ד) רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ. |
66. |
67. |
68. |
68א. (א) בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו (בסעיף זה - בעל הרכב), חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה המנויה בתוספת השמינית בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו והמבצע בעבורו עבודה או שירות; בעל רכב המפר הוראת סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ב) נעברה עבירה המנויה בתוספת השמינית בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי בעל הרכב הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. |
69. |
69א. (ה) (1) רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות וסוגי העבירות שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, (2) רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר. |
69ב. |
69ג. הוראות סעיף 252א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לא יחולו על תאגיד או על מעביד בשל תשלום קנס על עבירת תעבורה, אלא אם כן היא עבירה לפי סעיפים 64 עד 67 או שהיא עבירה הנכללת בתוספת הראשונה או התוספת השניה. |
70. (17) מבנם ומשקלם של כלי רכב והתנאים לשימוש בהם ואולם, תקנות לעניין פליטת מזהמים מרכב, לרבות לעניין בדיקת הפליטה, יותקנו על ידי השר להגנת הסביבה בהתאם להוראות חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008; (17א) מיתקנים או אמצעים אחרים למניעת גניבתם של כלי הרכב לסוגיהם, לרבות בענין חובת ההתקנה של מיתקנים או אמצעים כאמור, חובת השימוש בהם ותנאים ומועדים לשימוש; (17ב) מזגני אויר ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולהפעילם והתנאים להפעלתם; (17ג) חגורות בטיחות והתקני ריסון ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולחגרם וכל תנאי לשימוש בהם; (17ד) מיתקנים או אמצעים אחרים שיש להתקינם ברכב, שמטרתם מניעת עבירות תעבורה, פיקוח על קיום ההוראות לפי פקודה זו או תיעוד הפרתן, לכלל כלי הרכב או לסוגים מסוימים, וכן דרך הפעלתם של אותם מיתקנים או אמצעים אחרים; תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; (17ה) חובות הנוהגים ברכב שבו מותקנים מיתקנים או אמצעים אחרים לפי הוראות פסקה (17ד); תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; (18) דרכי הסדר, הגבלה ופיקוח לרישוי כלי רכב מסחריים ולרישוי כלי רכב פרטיים הבנויים להסעת יותר מששה נוסעים בנוסף על הנהג, וכן לשימוש בכלי רכב מסחריים ופרטיים כאמור; (19) הפיקוח על הוראת נהיגה והדרכתה, על מורים מדריכים ובתי ספר לנהיגה ועל הכשרתם בענין החובה ללמד נהיגה לפי תכנית לימודים שנקבעה, וכן בענין הציוד והכלים שישתמשו בהם; (20) מתן רשיונות להחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה, תקופת תקפם, תנאיהם, והסמכות לבטלם או להתלותם עקב עבירה על התקנות או על תנאי הרשיון, ומתן פטור מחובה לקבל רשיון להוראת נהיגה; (21) דרכי הגשתן של בקשות, עריכתן של בדיקות ובחינות לשם מתן או חידוש רשיונות נהיגה, רשיונות להוראה ולהחזקת בתי ספר לנהיגה ורשיונות רכב, וסדרי משרדי הרישוי הכרוכים בכך; (22) כל הנוגע לבטיחות התנועה, תכנונה והסדרתה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר; (22א) הסדר שעות עבודה, נהיגה ומנוחה של הנוהגים ברכב, שהנהיגה היא משלח-ידם או קשורה במשלח-ידם, והפיקוח על ביצוע הסדר כאמור; תקנות כאמור יכול שיהיו לגבי רכב בדרך כלל או לסוגים של רכב; (23) התנאת מתן רשיון או חידוש רשיון, על פי פקודה זו או התקנות לפיה בתשלום - (א) כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירות תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב, או בשל עבירה על חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984, שנעברה מתוך רכב או בקשר עם שימוש ברכב, ואשר לא שולם למרות שהגיע מועד תשלומו; (ב) המסים, המכס, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים החלים לגבי הרכב שעליו מבקשים את הרשיון או את חידושו לרבות הסכום הנוסף כמשמעותו בסעיף 84; (23א) סדרי בטיחות תחבורתיים במפעלים המפעילים רכב בספר שנקבע בתקנות, והוראות בדבר הסמכת אדם שיפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעלים כאמור, קביעת תפקידיו, חובותיו, כישוריו ודרכי עבודתו; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; (24) ביצוען של הוראות פקודה זו בדרך כלל. |
70א. (3) שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנות התעבורה; (4) מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי. |
70א1. (א) רשות תימרור מקומית תציב, בתחום תחנת אוטובוס, תמרור הקובע כי ניתן להחנות או להעמיד רכב פרטי בתחום תחנת האוטובוס, משעה 20:00 בערב יום מנוחה ועד שעה 16:00 ביום המנוחה; בסעיף זה, (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יוצב תמרור כאמור באותו סעיף קטן - (1) בדרך שאינה דרך עירונית; (2) בנתיב הנסיעה בדרך, למעט בנתיב שבו הותרה החניה לפני תחום תחנת האוטובוס ואחריו; (3) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית; (4) במסוף לתחבורה ציבורית; (5) בתחום תחנת אוטובוס המשמשת קו שירות לאוטובוס שלפי תנאי רישיונו פועל גם ביום מנוחה. (ג) רשות מקומית תרחיק או תגרור רכב פרטי החונה או עומד בניגוד לתמרור שהוצב לפי סעיף קטן (א) למקום החסנה; על הרחקה או גרירה כאמור יחולו הוראות לפי סעיף 77. |
70א2. רשות תימרור מקומית המציבה תמרור שמסמן חניה במקום מסוים לנכה שניתן לו תג נכה כהגדרתו בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 (בסעיף זה - תג נכה), לא תגביל בתמרור כאמור את החניה לשעות מסוימות, אלא בהתקיים אחד מאלה: (1) מקום החניה מוקצה לרכב מסוים הנושא תג נכה, סמוך למקום העבודה הקבוע של הנכה שניתן לו תג נכה לגבי אותו רכב, והגבלת השעות נקבעה בהתאם לדיווח שמסר על שעות עבודתו לרשות התימרור המקומית שמקום החניה נמצא בתחומה; (2) מקום החניה מוקצה סמוך למקום ציבורי, ובלבד שהגבלת השעות נקבעה בהתחשב בשעות שבהן עומד המקום או חלק ממנו לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו, או בשעות שבהן ניתן שירות ציבורי באותו מקום ציבורי; בפסקה זו, |
70ב. (ד) (1) מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע, ככל הנדרש ובהתאם לצורכי התנועה, תשלום מינימלי קבוע או משתנה בעבור חניה בדרך עירונית או בחלק ממנה, בתחום הרשות המקומית, אם קיימים באותה דרך או בסמוך לה מסילת ברזל מקומית או כל מערך אחר שניתנים בו שירותי תחבורה ציבורית, המספקים תחליף נוח, להנחת דעתה של המועצה, לשימוש ברכב פרטי (בסעיף זה - מערך להסעת המונים), וכן אם קיימים הסדרי חניה נוחים וזמינים למשתמשים במערך להסעת ההמונים; לענין זה - (2) נוכחו השר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, כי מועצת רשות מקומית לא קבעה תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) אף כי הוא נחוץ, להנחת דעתם, לשם עידוד השימוש במערך להסעת המונים, ומתקיימים התנאים האמורים בפסקה (1), רשאים הם, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) במקום מועצת הרשות המקומית. (3) נקבע תשלום מינימלי בדרך עירונית לפי פסקאות (1) או (2), לא יחול בה הסדר החניה הארצי האחיד או הסדר אחר שנקבע לפי סעיף 77, למעט הסדרים שנקבעו לענין חניית נכים ותושבי הדרך העירונית האמורה; נקבע תשלום מינימלי לפי פסקה (2), לא תהא מועצת הרשות המקומית רשאית לשנותו, אלא בהסכמת השרים האמורים באותה פסקה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. |
70ב1. |
70ב2. |
70ב3. (ד) מפעלים וספקים, המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005, בעבור גוף המנוי בפסקאות משנה (א) עד (ג), ששר הביטחון אישר לעניין סעיף זה; (ה) משטרת ישראל; (ו) שירות בתי הסוהר; (ז) כל גוף אחר הפועל למטרות ביטחוניות שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, אישר לעניין סעיף זה. (ב) פקח לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף זה, אלא בהתאם לדין שמכוחו הוסמך. |
70ג. (ד) בסעיף זה, |
70ד. |
70ה. |
71. (7א) איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות; לענין זה יתחשב השר ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה; בפסקה זו, (8) כל ענין אחר הכרוך בסדרי הפעלת שירות ואופן נתינתו והעשוי לשפר את ההסעה ברכב או הכרוך בהפעלת שירות לתקנת הציבור. |
71א. |
71א1. |
71ב. |
71ג. [תיקונים: התשע"א (מס' 5), התשע"ח] |
71ד. |
71ה. |
71ו. |
71ז. |
71ח . עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19(ג3) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, יקבע המפקח על התעבורה, ברישיון קו שירות מותאם ביקוש לאוטובוסים, עירוניים ובין-עירוניים, הוראות להסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות; הוראות כאמור ייקבעו לאחר התייעצות עם הנציבות כהגדרתה באותו חוק. |
72. |
73. תקנות שהותקנו לפי סעיפים 70-72 כפי שתוקנו בתקנות ההגנה (תיקון פקודת התעבורה) (מס' 2), 1942, והיו תקפות ערב תחילת תקפן של תקנות ההגנה (ביטול), 1945, רואים אותן כאילו הוקנו לפי הסעיפים האמורים כפי שתוקנו בפקודת תחוקת ההגנה (הכללה בפקודות מסויימות), 1945. |
74. |
75. |
76. |
76א. |
77. |
77א. (ב) לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית להכין הצעה לתכנית רב–שנתית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה (בסעיף זה - הצעה לתכנית). (ג) הצעה לתכנית תכלול, בין השאר - (1) יעדים לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשות המקומית; (2) אמצעים שבכוונת הרשות המקומית לנקוט לשם עמידה ביעדים כאמור בפסקה (1); (3) חוות דעת מקצועיות, ערוכות בידי מומחה, בעניין ההשפעה הצפויה מהפעלת התכנית על אלה: (א) צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשות המקומית; (ב) התנועה בדרכים, ובכלל זה על שירותי התחבורה הציבורית ועל הבטיחות בדרכים בתחום הרשות המקומית ובתחום רשויות מקומיות סמוכות; חוות דעת כאמור תהיה ערוכה בידי מומחה שהוא מהנדס תנועה; (ג) נגישות באמצעות תחבורה של קבוצות שונות באוכלוסיה לתחום המוסדר בתכנית, בו ובסביבתו. (ד) (1) הצעה לתכנית תוכן לאחר התייעצות עם המפקח, ראש האגף, המנהל הכללי של משרד הפנים, וקצין משטרה, בהתאם להוראות סעיף קטן זה. (2) הרשות המקומית תמסור לגורמים כאמור בפסקה (1) טיוטת הצעה לתכנית, והם רשאים למסור את המלצותיהם לגביה בתוך שישים ימים ממועד המסירה; לא מסר מי מהגורמים את המלצותיו במועד האמור, יראו אותו כממליץ לאשר את התכנית כפי שנמסרה בטיוטת ההצעה לתכנית. (ה) הרשות המקומית תמסור לרשויות מקומיות גובלות או סמוכות את טיוטת ההצעה לתכנית לעיונן, ואם התכנית נוגעת לתחום במטרופולין - גם לעיונן של הרשויות המקומיות הכלולות בו; רשות מקומית שנמסרה לה טיוטת הצעה לתכנית רשאית, בתוך שישים ימים ממועד המסירה, למסור, בכתב, את הערותיה לטיוטה. (ו) לאחר חלוף המועד כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו–(ה), רשאית הרשות המקומית לגבש הצעה לתכנית; ההצעה לתכנית וכן המלצות והערות שהתקבלו לפי הוראות הסעיפים הקטנים האמורים יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המקומית ויועמדו לעיון הציבור במשרדיה. (ז) כל אדם רשאי להגיש לרשות המקומית הערות מנומקות בכתב לעניין ההצעה לתכנית בתוך 45 ימים ממועד פרסומה. (ח) מועצת הרשות המקומית תדון בהצעת התכנית ובהערות שהוגשו לפי סעיף קטן (ז), ואולם המועצה רשאית להחליט כי עקב מספר המעירים או מהות ההערות שהוגשו מן הראוי למנות נציג או נציגים מטעמה שידונו בהערות ויגישו לה את תמצית ההערות והמלצתם לגביהן (בסעיף זה - נציג); נציג יהא אדם בלתי תלוי שלדעת המועצה הוא בעל מומחיות מתאימה לדון בהערות. (ט) המועצה או נציג רשאים שלא לדון בהערה אם מצאו כי יש בה חזרה על הערות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית. (י) בתום הדיון תחליט המועצה אם לאשר את ההצעה לתכנית או לאשרה בשינויים, ככל שהדבר מתחייב מהערות שהוגשו לפי סעיף קטן (ז). (יא) אישרה מועצת הרשות המקומית את ההצעה לתכנית, תפרסם הרשות המקומית את התכנית באתר האינטרנט שלה, והיא תעמוד בתוקפה חמש שנים מיום אישורה (להלן - התכנית המאושרת). (יב) (1) השר רשאי לקבוע את המקצועות, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממומחה לעניין חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג)(3)(ב) ו–(ג). (2) השר להגנת הסביבה רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך הכנתה של הצעה לתכנית, מסמכים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ג)(3) שייכללו בה וכן את המקצועות, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממומחה לעניין חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג)(3)(א). (3) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים לפרסום הודעות על הצעה לתכנית ועל תכנית מאושרת. (יג) (בוטל). (יד) רשויות מקומיות במטרופולין או רשויות מקומיות גובלות או סמוכות רשאיות להכין יחד הצעה לתכנית בהתאם להוראות סעיף זה; הצעה לתכנית כאמור טעונה אישור של כל אחת מהמועצות של הרשויות המקומיות האמורות; שר הפנים יקבע הוראות לעניין דרכי הדיון בהערות להצעה לתכנית כאמור. |
77ב. (ד) לא ייקבע חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א) או הסדר תנועה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן התקיימו כל אלה: (ז) חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (ג) לא יחולו על רכב ביטחון, כהגדרתו לפי פקודה זו, בעת מילוי תפקידו, על רכב של צבא הגנה לישראל במסגרת פעילות מבצעית וכן על רכב הנושא תג נכה, כהגדרתו בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. (ח) הסמכויות הנתונות לרשות מקומית לפי סעיף זה באות להוסיף על סמכותה כרשות תימרור מקומית לפי פקודה זו. |
77ג. |
77ד. |
77ה. |
78. |
78א. |
79. |
80. |
81. |
82. רשות הרישוי רשאית למסור לגופים המנויים בתוספת החמישית, פרטי מידע ממאגר מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, המנוהל על ידה, כמפורט בתוספת החמישית. |
84. 12 [תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשנ"ו, התשס"ג (מס' 4), התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע (מס' 2), התשע"ב (מס' 5), (מס' 9), התשע"ד, התשע"ה (מס' 3)] (א) אגרת רשיון לרכב מנועי, למעט לתלת אופנוע ולאופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם, או חידושו, שסכומה נקבע בתקנות לפי פקודה זו (להלן - אגרת רשיון), תוגדל, החל ביום י' בניסן התשנ"ד (1 באפריל 2005), בסכום של 144 שקלים חדשים (להלן - הסכום הנוסף). (ב) כל סכום נוסף ייגבה עבור תאגיד השידור הישראלי ויועבר אליו. (ג) הסכום הנוסף יפחת, ב-1 באפריל בכל שנה החל בשנת 2004, בשיעור של 5%, ויתעדכן באותו מועד לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהיה ידוע ב-1 בינואר של אותה שנה, לעומת זה שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש הקרוב. (ג1) על אף האמור ברישה של סעיף קטן (ג) ובלי לגרוע מהוראת העדכון הקבועה בסיפה של הסעיף הקטן האמור - (1) בתקופה שמיום כ"ה באדר ב' התשס"ח (1 באפריל 2008) עד יום כ"ה באדר ב' התשע"א (31 במרס 2011) לא יפחת הסכום הנוסף; (1א) ב–1 באפריל בכל אחת מהשנים 2013 עד 2018 יעלה הסכום הנוסף בתשעה שקלים חדשים; התוספת לסכום הנוסף לפי פסקה זו תתעדכן גם היא לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (ג). (2) בתקופה שמיום ז' בניסן התשס"ט (1 באפריל 2009) עד יום ט"ז בניסן התש"ע (31 במרס 2010) לא יפחת הסכום הנוסף; (3) (בוטל). (ג2) (בוטל). (ד) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הנוסף, כפי שהתעדכן לפי סעיפים קטנים (ג) ו–(ג1). |
3. עבירה לפי תקנה 320(א) לתקנות התעבורה או סימן ה' לפרק השלישי בחלק ד' לתקנות האמורות, אם קבע בית המשפט כי במצב הבלמים או ההגה יש משום סכנה. 4. עבירה לפי תקנות 22(א) לגבי אי-מתן זכות קדימה לפי תמרור, 26(4), 27(ג), 45(1), 51, 56, 57, 64(ג), 64(ד), 99(א), 436 או 438 לתקנות התעבורה. 5. עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) לתקנות התעבורה לגבי מהירות העולה ביותר מ-30 קמ"ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ-40 קמ"ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה. 6 - 7. (נמחקו). |
2. עבירה לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, לגבי אי-ציות נוהג רכב לרמזור ואי-מתן זכות קדימה, עבירה לפי תקנות 26(2), 47, 54 או 57 לתקנות האמורות, ועבירה לפי תקנה 144 לתקנות האמורות, אי-הודעה על תאונת דרכים או אי-הגשת עזרה לנפגע בתאונת דרכים. 3. עבירה לפי פקודה זו או התקנות לפיה אשר גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם. 4. עבירה שבית המשפט גזר על מי שעבר אותה פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של שלושה חדשים או יותר. |
(1) עבירת נוהג ברכב מנועי לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה לגבי אי-ציות לתמרורים 301 ו-302 לענין אי-מתן זכות קדימה בצומת או בהתמזגות דרכים ולתמרור 701; (6) עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) ו-(ה) לתקנות התעבורה לגבי מהירות העולה ביותר מ-30 קמ"ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ-40 קמ"ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה; (6א)-(6ב) (נמחקו); (7) (נמחק); (8ב) עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה כשהמשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים ב-25% או יותר על המשקל הכולל המותר; (9) (נמחק); (10) עבירה לפי סעיף 12א1(ד) לפקודה; (10א) עבירה לפי סעיף 12א2 לפקודה; (11) עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה; (12) עבירה לפי סעיף 65 לפקודה. |
תוספת חמישית (סעיף 82)
|
(1) עבירה לפי תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה כאשר הסעת הנוסעים היא בשכר ומספר הנוסעים המותר קבוע ברשיון הרכב. (6) עבירה לפי סעיף 10 לפקודה, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו; (7) עבירה לפי סעיף 36ב(ג) לפקודה; (8) עבירה לפי סעיף 67 לפקודה. (9) עבירה לפי סעיפים 12א1 או 12א2 לפקודה; (10) עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה; (11) עבירה לפי סעיף 64א לפקודה; (13) עבירה לפי סעיף 65(א)(2) או (3) לפקודה; (17) עבירה לפי תקנה 27(א) לתקנות התעבורה, באחד הליקויים שלהלן שנמצאו בידי בוחן כמובנו בתקנה 307 לתקנות התעבורה:
|
3. עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה לענין רכב מסחרי, רכב עבודה ורכב ציבורי, ובלבד שהעתק מהודעת איסור השימוש יישלח גם לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש. |
1. [תיקון התשפ"ב (מס' 2)] 1. (א) במרכז הבקרה העומד לרשותו של המבקש או שהמבקש התקשר עימו, כאמור בסעיף 16ו(א)(3), מתקיימים כל אלה: (5) פירוט האמצעים המותקנים ברכב העצמאי המבטיחים כי יציית להוראות כל גורם המוסמך על פי דין לתת הוראה לעובר דרך ותגובות הרכב העצמאי לתנועת רכב ביטחון בסביבתו; בפסקה זו, "רכב ביטחון" - כהגדרתו בתקנות התעבורה; (6) פירוט האמצעים המותקנים ברכב לשם שמירה על שלום הנוסעים ברכב העצמאי ולשם יצירת קשר על ידם עם מרכז הבקרה, הנחיות התנהגות לנוסעים במקרה חירום ואופן יידוע הנוסעים על קיום האמצעים כאמור והשימוש בהם; (7) פרטי מוקד שירות לנוסעים ברכב העצמאי ואופן יידוע הנוסעים על קיומו ועל האמצעים ליצירת קשר עימו. (ז) המבקש הוכיח שהוא בעל יכולת לוודא את קיומם של כל אלה: (1) עדכון שוטף של מערכותיו הממוחשבות של הרכב העצמאי, ובכלל זה עדכוני תוכנה; (2) תחזוקה ואבטחה של הרכב העצמאי ושל מערכותיו באמצעות מוסך בעל רישיון להפעלת מוסך לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016, ובלבד שמערכות המחשוב של מוסך כאמור לא יגרעו מהגנת הסייבר על הרכב העצמאי לפי סעיף קטן (ח). (ח) המבקש המציא למפקח הארצי על התעבורה אחד או יותר מהמסמכים שלהלן, כפי שיורה לו המפקח, ותוכנם הניח את דעתו של המפקח לעניין הגנת סייבר על מרכז הבקרה, הרכב העצמאי ומערכותיו והתקשורת ביניהם: (1) מסמכים המפרטים את מערכת ניהול הגנת הסייבר של הרכב, מערכת הנהיגה העצמאית, אמצעי התקשורת הדו-כיוונית המאובטחת בין מרכז הבקרה והרכב העצמאי, והתאמתם למתן מענה להגנת סייבר מול מיפוי האיומים שערך המפקח הארצי על התעבורה, בהתאם לניהול סיכונים פרטני, בכפוף להוראות תוספת זו; (2) תוצאות בדיקות תיאורטיות ובדיקות מעשיות בפן הטכני ובפן התהליכי, כדי להוכיח את מימוש דרישות ההגנה על המערכות שעליהן הורה המפקח הארצי על התעבורה ולגלות פרצות בהגנה עליהן למרות מימוש הדרישות שהוגדרו, ובין השאר מבדקי הערכת פגיעות ומבדקי חדירות; (3) מסמכי תֶכןֶ-על לגבי כל ציוד המחשוב והציוד האלקטרוני של המערכת ומרכיביה הנדרשים לביצוע בדיקות כאמור בפסקה (2), ובכלל זה כלל בקרות הסייבר הממומשות; (4) מסמכי ניתוח איומים; (5) מסמכי ניהול סיכונים; (6) פירוט פתרונות מפצים לפרצות אפשריות בהגנה על הרכב, על מערכת הנהיגה העצמאית, על מערכות מרכז הבקרה ועל התקשורת בין כל אלה. |
2. [תיקון התשפ"ב (מס' 2)] 2. (א) המבקש הוכיח את יכולת מערכת הנהיגה המותקנת בו להיות מערכת נהיגה עצמאית באמצעות תיעוד של יצרן המערכת כפי שתדרוש ממנו רשות הרישוי. (1) לציית להוראות תקנות התעבורה החלות על רכב עצמאי, ובכלל זה הוראות הניתנות בתמרור, על ידי שוטר או על ידי מי שהוסמך לפי דין לתת הוראה לעובר דרך בדבר התנהגותו בדרך, לרבות לעניין הוראות תקנות 22 ו-23 לתקנות התעבורה, כאילו הרכב העצמאי הוא עובר דרך; (2) להימנע מגרימת תאונת דרכים העלולה לגרום לפגיעה באדם או ברכוש שניתן לחזותה וניתן למונעה באופן סביר; (3) להשתלב בתנועה באופן שלא יפגע בזרימתה; (4) לזהות את גבול מרחב ההפעלה; (5) לעבור למצב סיכון מזערי בכל מקרה שבו מערכת הנהיגה העצמאית אינה יכולה להמשיך בנהיגת הרכב, ובכלל זה הפסקת נסיעת הרכב, תוך כדי יצירת תקשורת אוטומטית מאובטחת עם מרכז הבקרה; (6) בעת היותו במצב סיכון מזערי, להעביר למרכז הבקרה נתונים הדרושים לו לשם מתן הנחיות בדבר אופן המשך הנהיגה או הימנעות ממנה ולנהוג את הרכב העצמאי על פי הנחיות מרכז הבקרה, אלא אם כן יש בהנחיות אלה כדי לסכן את עוברי הדרך. (ג) לרכב העצמאי יש יכולת לתעד נתונים על הפעלתו, כנדרש לפי הפקודה ותוספת זו, ולשמור אותם. (ד) לעניין הגנת סייבר, הרכב עומד בדרישות הגנת הסייבר הקבועות ברגולציה של האיחוד האירופי UNECE wp29 או בתקן בין-לאומי ISO/SAE21434 או שהתקיימו הוראות סעיף 1(ח) בו ובציוד התקשורת בינו ובין מרכז הבקרה. |
3. [תיקון התשפ"ב (מס' 2)] 3. (א) להפעיל מערכת מחשוב ואמצעים לשמירת מידע הממוקמים בישראל, או במדינה אחרת שאישר המפקח הארצי על התעבורה ובכפוף לתנאי האישור, המבצעים תיעוד, בעברית או באנגלית, של הפעלת כל רכב עצמאי הכלול בהיתר ההפעלה ושומרים אותו, ובכלל זה - (ב) סך הנסועה של כלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל, ממוצע הנסועה לרכב, ופירוט נקודות איסוף והורדה שכיחות; (ד) רשימה של אירועים בטיחותיים חמורים שאירעו ושל הפרות תקנות התעבורה לעניין ההתנהגות בדרך, ומועדיהם; (ה) פירוט אירועים חריגים שאירעו במהלך הנסיעות, שבהם היו מעורבים נוסעים ברכב עצמאי, ואופן הטיפול באותם אירועים; (2) דיווח מסכם ראשוני לגבי כלל תקופת היתר ההפעלה, שלושה חודשים לפני תום תקופת היתר ההפעלה, ודיווח מסכם סופי בתוך שלושה חודשים מתום תקופת היתר ההפעלה; הדוחות המסכמים יוגשו בין שהיתר ההפעלה חודש לתקופה נוספת ובין שלאו, ויכללו את הפרטים כמפורט להלן, לעניין כל תקופת ההפעלה: (א) סיכום הנתונים האמורים בפסקה (1), לגבי כל תקופת תוקף ההיתר, וניתוח מגמות שינוי בהם בתקופה זו; (ב) מרחק נסיעה ממוצע וחציוני, משך נסיעה ממוצע וחציוני, וניתוח מגמות שינוי בהם, לגבי תקופת תוקף היתר ההפעלה; (ג) מידע נוסף שיורה לו המפקח הארצי על התעבורה בעקבות קבלת הדיווח המסכם הראשוני. (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), המפקח הארצי על התעבורה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל היתר הפעלה מחובת דיווח של פרט אחד או יותר מהפרטים המנויים באותו סעיף קטן, לתקופה או באופן קבוע, אם ראה כי יש מניעה טכנולוגית לאסוף את אותו פרט לשם הדיווח. |
4. [תיקון התשפ"ב (מס' 2)] |
(2) פרקים שני, רביעי וחמישי בחלק ב' לתקנות התעבורה וחלק ו' לתקנות האמורות. ח' באב התשכ"א (21 ביולי 1961) פנחס רוזן שר המשפטים |