אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 1 |
| 1. |
| 2. (2) ניתן לו צו דחיית שירות, לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון לפני פקיעתו ביום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023); (3) הוא ביקש לשרת בשירות לאומי-אזרחי; (4) פוקד אישר את בקשתו לשרת בשירות לאומי-אזרחי, לאחר פניית הרשות אליו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). (ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(3), תפנה הרשות לפוקד לקבלת אישורו לבקשה. (ג) התקבל אישור פוקד כאמור בסעיף קטן (ב), תפנה הרשות את המיועד לשירות ביטחון לגוף מפעיל לשם ביצוע שירות לאומי-אזרחי. |
| 3. (ב) שירות אזרחי-חברתי בתחום החינוך לא יבוצע אלא במוסד חינוך לילדים, ומספר המשרתים בשירות אזרחי-חברתי שהרשות תפנה לשירות בתחום זה לא יעלה על 300 בכל שנה; בסעיף קטן זה, "מוסד חינוך" ו"ילד" - כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949. (ג) לעניין גופים המנויים בפרטים (1) עד (5) בהגדרה |
| 4. (7) אגודת מגן דוד אדום שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950; (8) גופים בפריסה ארצית שעיקר עיסוקם בהצלת חיי אדם וגופים שעזרתם נדרשת באופן מיידי לזיהוי קורבנות אסון, שקבע השר, בצו, באישור הוועדה. (ב) תקופת השירות בגוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) תהיה שנתיים; הוראות סעיפים 7, 8(ד) ופרט 4 בתוספת לא יחולו על שירות כאמור, ואולם הוראות בעניינים המוסדרים בסעיפים האמורים, ייקבעו בהוראות פנימיות על ידי ראש הגוף. (ג) (1) מספר המשרתים שהרשות תפנה לשירות בגוף כאמור בסעיף קטן (א)(7) לא יעלה על 100 מדי שנה. (2) מספר המשרתים שהרשות תפנה לשירות בגופים כאמור בסעיף קטן (א)(8) לא יעלה על 100 מדי שנה. |
| 5. |
| 6. |
| 8. (ג1) הרשות תשלם בעד משרת בשירות לאומי-אזרחי דמי ביטוח לאומי לפי פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ודמי ביטוח בריאות לפי סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, למעט משרת שהמוסד לביטוח לאומי הודיע שאין לגביו חבות בדמי ביטוח כאמור, בתקופה שבה אין חבות כאמור. (ד) טרם הצבתו של משרת בשירות לאומי-אזרחי בגוף מפעיל, יבטיח המנהל את קיומם של תנאים המאפשרים למשרת שמירה על אורח חייו החרדי, ולשם כך ימנה עובד שיש לו רקע מתאים והיכרות עם אורח החיים החרדי, שתפקידו יהיה לבצע את הבדיקות הנדרשות להבטחת האמור, ולקבל תלונות ופניות הנוגעות לעניין. (ה) תניה הגורעת מתנאי השירות לפי סעיף זה, אין לה תוקף. (ו) בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף זה, המנהל רשאי להורות על מקרים מיוחדים המצדיקים היעדרות של משרת בשירות לאומי-אזרחי במהלך שירותו. (ז) גוף מפעיל רשאי להחיל הוראות נוספות לעניין תנאי השירות של משרת בשירות לאומי-אזרחי, ובלבד שלא יהיה בהן כדי לגרוע מהוראות לפי סעיף 16 ומהסכם כאמור באותו סעיף. (ח) (1) תשלומים המשולמים לפי חוק זה למשרת בשירות לאומי-אזרחי וכן תשלומים המשולמים על ידי משרד העלייה והקליטה למשרת בשירות לאומי-אזרחי שהוא עולה חדש לפי נוהלי המשרד, אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לתשלומים לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על תשלומים כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 30 ימים מיום ששולמו. (3) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותה של הרשות או של משרד העלייה והקליטה, לפי העניין, לקזז מתשלומים כאמור באותה פסקה סכום שהמשרת בשירות לאומי-אזרחי חב לרשות או למשרד האמור, לפי העניין, לפי כללים שיקבע השר. כללים לעניין תשלומי משרד העלייה והקליטה ייקבעו לאחר התייעצות עם שר העלייה והקליטה. (4) השר רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על תשלומים למטרת קיום המשולמים למשרת בשירות לאומי–אזרחי ממשרד ממשלתי שאינו מנוי בפסקה (1); תקנות כאמור ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה על המשרד הנוגע בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. |
| 9. (א) למשרת בשירות אזרחי-ביטחוני במשטרת ישראל יהיו נתונות סמכויות של שוטר, בכפוף להוראות סעיף 49ח1 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, ויחול עליו הדין המשמעתי החל על שוטר לפי אותו סעיף. (ב) למשרת בשירות אזרחי-ביטחוני בשירות בתי הסוהר יהיו נתונות סמכויות של סוהר, בכפוף להוראות סעיף 92א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, ויחול עליו הדין המשמעתי החל על סוהר לפי אותו סעיף. (ג) למשרת בשירות אזרחי-ביטחוני ברשות הארצית לכבאות והצלה יהיו נתונות סמכויות של מתנדב, בכפוף להוראות סעיף 20א לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012, ויחול עליו הדין המשמעתי החל על מתנדב לפי אותו סעיף. (ד) השר להגנת הסביבה רשאי להסמיך משרת בשירות אזרחי-ביטחוני המשרת במשטרה הירוקה ובאגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, כמפקח, שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי סעיף 5 לחוק הגנת הסביבה, בכפוף להוראות פרק ג'1 לחוק הגנת הסביבה, ויחול עליו הדין המשמעתי לפי אותו פרק. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 6(ב) ו–(ג). |
| 10. |
| 11. |
| 12. |
| 13. |
| 13א. הוראות סעיף 20 לחוק שירות אזרחי, לעניין הפעלת מתנדבים בשל החלטה על שעת חירום, יחולו גם לעניין הפעלת משרתים בשירות לאומי-אזרחי, בשינויים המחויבים. |
| 14. (2) תאגיד שחברים בו שבעה חברים לפחות שרובם אינם קרובי משפחה או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובי משפחה, שהתאגד בישראל ומקיים את הוראות הדין התאגידי החל עליו, והקיים ופועל למטרה ציבורית, ונכסיו והכנסותיו משמשים להשגת אותה מטרה בלבד; לעניין זה יראו מי שהגיש אישור כי הוא מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, כאילו עמד בתנאי פסקה זו. (ג) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית, אם היא מהרשויות המנויות בסעיף 4, וכמפורט באותו סעיף, או שהפעילות שיבצעו אצלה המשרתים בשירות לאומי-אזרחי תהיה בתחומים המפורטים בסעיף 3; אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית המנויה בפסקה (1) להגדרה (ד) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת אישור גוף מפעיל לתאגיד כאמור בסעיף קטן (ב)(2), אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה: (1) עיקר פעילותו היא באחד או יותר מהתחומים המפורטים בסעיף 3, והפעילות שיבצעו אצלו המשרתים בשירות לאומי-אזרחי תהיה בתחומים כאמור; (2) הוא היה פעיל בתחום שלגביו ביקש את האישור לפחות שנתיים לפני הגשת הבקשה; (3) הוא התחייב כי הוא מקיים את הוראות הדין התאגידי החל עליו, ואת הוראות הדין החל עליו לפי תחום השירות שבו הוא פועל; (4) אין במטרותיו או במעשיו של מבקש האישור משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל או הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור; (6) הוא הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות או פעילות בעלת אופי פוליטי-מפלגתי. (ה) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור גוף מפעיל, לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ושמירת טובת המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי, בהתחשב, בין השאר, בסוגו, בתחום שירותו ובהוראות הדין החלות על גוף מפעיל לפי תחומי השירות שבהם הוא פועל ובכלל זה בעניינים אלה: (1) היחס בין היקף הפעילות בתחומי השירות כאמור בסעיף 3 לבין כלל הפעילות הציבורית של הגוף המפעיל; (2) מספר המועסקים בגוף המפעיל, מספר הפעילים בו ומספר מקבלי השירות ממנו; (3) שכרם של נושאי משרה בגוף המפעיל, בהתחשב במאפייניו, לרבות המחזור הכספי שלו והיקף מקבלי השירות ממנו; (4) מספר המשרתים בשירות לאומי-אזרחי שגוף מפעיל רשאי להפעיל. (ו) המנהל רשאי לתת אישור גוף מפעיל לפי סעיף זה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של האישור לתקופות נוספות, והכול בכפוף להוראות סעיף 36. (ז) גוף מפעיל יודיע למנהל, בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לו לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין. |
| 15. |
| 16. |
| 17. |
| 18. |
| 19. (ו) הוראות סעיפים 23 עד 28 לחוק שירות אזרחי יחולו לעניין הרשות ולעניין המשרתים בשירות לאומי-אזרחי, בשינויים המחויבים, והוראות פרק ה' לחוק האמור לעניין המועצה כהגדרתה באותו חוק יחולו גם לעניין חוק זה. |
| 20. |
| 21. (1) לדרוש מבעל תפקיד או עובד בגוף מפעיל וממשרת בשירות לאומי-אזרחי, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בסעיף זה, (2) להיכנס למשרדי כל גוף מפעיל ולמקומות שמשרתים בהם משרתים בשירות לאומי-אזרחי; ואולם אם המקומות האמורים משמשים למגורים, לא ייכנס אליהם המפקח אלא במועד סביר שתואם עם מנהל המקום, ובהעדר מנהל כאמור - עם כל דיירי המקום, או על פי צו של בית משפט. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודה החתומה בידי המנהל המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. (ג) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה. (ד) מפקח מוסמך להפעיל את הסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה גם באזור. |
| 22. |
| 23. |
| 24-32. |
| 33. |
| 34. |
| 35. |
| 36. |
| 37. (ד) על אף האמור בסעיף 14, מפעיל שהופנו אליו מיועדים לשירות ביטחון לשירות אזרחי ערב יום התחילה בהתאם להוראות לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 (להלן - חוק דחיית שירות), יראו אותו כגוף שאושר כגוף מפעיל לפי הסעיף האמור עד תום שנתיים מיום התחילה, ויחולו עליו שאר הוראות חוק זה לתקופה זו. (ה) מי שהחל לשרת לפני יום התחילה בשירות אזרחי לפי חוק דחיית שירות או בשירות אזרחי משמר בהתאם להחלטת הממשלה מס' 5275 מיום כ"ה בכסלו התשע"ג (9 בדצמבר 2012), יחולו לגבי שירותו ההוראות לפי חוק דחיית שירות שחלו על שירות אזרחי לפי אותו חוק ערב פקיעתו. (ו) מי שהחל לשרת בשירות לאומי-אזרחי שאינו שירות אזרחי-ביטחוני, בתקופה שמיום התחילה עד יום ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014), יחולו עליו הוראות חוק זה, בשינויים אלה: (1) במקום תקופת השירות והיקף השירות כאמור בסעיף 7(א)(1), הוא ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע במשך שנה או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים; (2) במקום דמי הכלכלה לפי סעיף 8(ב), ישולמו לו דמי כלכלה בהתאם להוראות תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי), התשס"ז-2007, כנוסחן ערב פקיעתו של חוק דחיית שירות. 2. (א) בלי לגרוע מהוראות פרט 1, משרת בשירות לאומי-אזרחי זכאי לתשעה ימי חופשה בחגים, שיכללו את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ואת יום העצמאות. (ב) משרת בשירות לאומי-אזרחי זכאי לזכויות כפי שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לעניין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף 10 לחוק–יסוד: הכנסת 33, וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963. 3. משרת בשירות לאומי-אזרחי זכאי להיעדר מהשירות עקב מחלה, על פי אישור רפואי, עד 20 ימים בשנת שירות; ואולם המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר למשרת בשירות לאומי-אזרחי להיעדר מהשירות עקב מחלה, מעבר ל– 20 הימים האמורים אם מצא כי יש הצדקה מיוחדת לכך, ובלבד שתקופת ההיעדרות הכוללת לא תעלה על 90 ימים, והוא רשאי לדרוש מהמשרת חוות דעת רפואית נוספת או להיוועץ ברופא מטעמו ולהתחשב במשך ההיעדרות ביחס למשך השירות בפועל. 4. (א) משרת בשירות לאומי-אזרחי זכאי להפסקה בת חצי שעה במהלך יום שירות, וכן להפסקה לשם תפילה במהלך היום בהתאם לדרישות דתו. (ב) משרת בשירות לאומי-אזרחי זכאי להפסקה בת 12 שעות לפחות בין יום שירות אחד למשנהו. (ג) בגוף מפעיל שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, חל עליו, והפועל במשמרות, משרת בשירות לאומי-אזרחי לא ישרת בלילה יותר משבוע אחד בתקופה של שלושה שבועות; לעניין זה, "שירות בלילה" - שירות ששתי שעות ממנו, לפחות, הן בין השעות 22:00 ל–06:00; הוראות פרט משנה זה לא יחולו על משרתים בשירות אזרחי-ביטחוני. 5. משרת בשירות לאומי-אזרחי לא יופעל במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, אלא אם כן הגוף המפעיל מחזיק בהיתר כללי להעסקת עובדים במנוחה השבועית. 6. ההוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, יחולו, בשינויים המחויבים, על גוף מפעיל, בנוגע למשרתים בשירות לאומי-אזרחי. 7. משרת בשירות לאומי-אזרחי יקבל מידע והכשרה למניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע, בהתאם להוראות לפי סעיף 8ה לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954. 8.2 (א) בפרט זה -
(ב) משרת בשירות לאומי-אזרחי שמצוי במצוקה כלכלית במשך חודשיים לפחות בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד תום תקופת הוראת השעה, יהיה זכאי למענק כלכלי שיחושב לפי פרט משנה (ג) בהתחשב במשך התקופה כאמור שבה הוא מצוי במצוקה כלכלית (בפרט זה - תקופת הזכאות), ובלבד שהמציא לרשות את המסמכים האלה: (1) צילום תעודת זהות לרבות ספח תעודת זהות מעודכן ובו פרטי הילדים, או מסמך רשמי אחר של מדינת ישראל שיש בו כדי להעיד על משפחתו של המשרת ומספר הנפשות בה; (2) תלושי שכר של המשרת, ואם הוא נשוי - גם של אשתו, מכל מקומות העבודה שעבדו בהם בחודשי ההשוואה ובתקופת הזכאות; (3) הצהרת המשרת שאין לו הכנסות נוספות כשכיר מלבד הכנסותיו מעבודה לפי פסקת משנה (ב), וכן כי לא קיבל סיוע כלכלי בעד תקופת הזכאות לפי פרקים ב' ו–ה' לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020; היה המשרת נשוי - יצהיר כי גם לאשתו אין הכנסות נוספות כשכירה מלבד הכנסותיה מעבודה לפי פסקת משנה (ב). (ג) המענק הכלכלי שמשרת יהיה זכאי לו לפי פרט משנה (ב) יהיה בסכום השווה למכפלת סכום הבסיס במקדם המצוין לצדה של תקופת הזכאות, כמפורט להלן: (1) חודשיים לפחות ולא יותר משלושה חודשים - 1; (2) ארבעה חודשים לפחות ולא יותר מחמישה חודשים - 1.65; (3) שישה חודשים ויותר - 2.2. (ד) משרת זכאי להגיש בקשה אחת בלבד למענק כלכלי לפי פרט זה בעד תקופת הזכאות, ואולם אם המשרת הגיש בקשה ותקופת הזכאות התארכה, רשאי הוא להגיש בקשה מחודשת בעד כל תקופת הזכאות, ובלבד שיקוזז סכום המענק הכלכלי ששולם לו לפי בקשתו הקודמת מסכום המענק המחושב לפי בקשתו המעודכנת. (ה) המענק ישולם מאוצר המדינה באמצעות הרשות.
|