(א) ביצירה שיצאה לאור, תהא זכות-היוצרים קיימת אם היצירה יצאה לאור ראשונה בגבולות אותם חלקי המושבות של הוד מלכותו המוגדרים לעיל;

(ב) (אינו חל בישראל).

(2) 5 לצרכי חוק זה "זכות-יוצרים" פירושו זכות-יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה ואם היצירה היא הרצאה - לקרוא את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה - לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר

(3) לצרכי חוק זה, פרסום - ביחס ליצירה - פירושו הוצאת העתקות ממנה לציבור, ואין הוא כולל הצגת יצירה דרמטית או מוזיקלית בציבור, מסירת הרצאה בציבור, תערוכה ציבורית של יצירה אמנותית או בניית עבודה אדריכלית אמנותית, ואולם הוצאת צילומים ופיתוחים של

(התנאי לסעיף זה אינו חל בישראל).

(3) 7 בכל משפט נגד הפרת זכות-יוצרים באיזו יצירה מניחין שהיצירה היא יצירה שקיימת בה זכות-יוצרים, והתובע יהא מוחזק כבעל זכות-היוצרים, חוץ אם חולק הנתבע על קיומה של זכות-היוצרים או, הכל לפי הענין, על זכות הקנין של התובע, ומקום ששאלה כזאת שנוייה במחלוקת, הרי -

(א) אם שם הנראה להיות שמו של מחבר היצירה מודפס או מסומן בצורה אחרת על היצירה בדרך הרגילה, מניחין שהשם הוא שמו של מחבר היצירה עד שלא הוכח ההיפך;

(ב) אם לא הודפס או לא סומן כל שם כאמור בזה, או אם השם שהודפס או סומן כך אינו שמו הנכון של המחבר או אינו השם שבו ידוע המחבר ברבים, ועל היצירה מודפס או

מסומן בצורה אחרת ובדרך הרגילה שם הנראה להיות שמו של המו"ל או של בעל היצירה, הרי עד שלא הוכח ההיפך מניחין שהאדם ששמו הודפס או סומן כך הוא בעל זכות-היוצרים ביצירה לצורך הגשת משפט בשל הפרת זכות-יוצרים ביצירה.

(7) לגבי יצירות מוזיקליות שנתפרסמו לפני תאריך חוק זה 10 , יהא תוקף להוראות דלעיל בהתחשב עם השינויים וההוספות האלה: -

(א) התנאים בנוגע לעשייתו הקודמת של המכשיר ע"י בעל זכות-היוצרים ביצירה או בהסכמתו, במפורש או מתוך שתיקה, וההגבלות בענין השינויים או ההשמטות ביצירה, לא יחולו;

(ב) השיעור של שניים וחצי אחוזים למאה יבוא במקום השיעור של חמישה אחוזים למאה, כשיעור שיש לחשב בו את דמי הזכות, אך אין לשלם כל דמי-זכות בעד מכשירים שנמכרו לפני יום ראשון ביולי, אלף תשע מאות ושלוש-עשרה, אם המכשירים המעתיקים אותה היצירה נעשו כחוק או הועמדו למכירה כחוק בגבולות מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, לפני יום ראשון ביולי, אלף תשע מאות ועשר;

(ג) למרות כל העברת זכות-יוצרים ביצירה מוזיקלית, שחלה לפני אישור חוק זה, הרי כל הזכויות שמקנה חוק זה בענין עשייתם או הרשאת עשייתם של מכשירים שאפשר להציג באמצעותם את היצירה באופן מיכאני, תהיינה שייכות לבא-כוחו האישי החוקי של המחבר ולא למקבל ההעברה, ודמי-הזכות האמורים לעיל ישולמו למחבר היצירה או לבא-כוחו האישי החוקי;

(ד) תנאי השחרור הכלול בחוק זה לגבי זכויות וטובות-הנאה הנובעים מתוך משפט שהוחל בו לפני תאריך חוק זה או הקשורים בו, לא יפורש כאילו הוא בא להרשות אדם, שעשה מכשירים שאפשר להציג בהם את היצירה באופן מיכאני, למכור מכשירים כאלה, בין שנעשו לפני אישור חוק זה ובין שנעשו לאחר מכן, אלא באותם התנאים הקבועים בסעיף זה;

(ה) היתה היצירה ממין היצירות שמקנים בהן זכות-יוצרים עפ"י דבר מלך במועצה ביחס למדינה נכריה, הרי זכות-היוצרים שהקנוה כך לא תכלול כל זכויות בענין תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים שאפשר להציג בהם את היצירה באופן מיכאני, אלא במידה שנקבעה באותו דבר מלך.

(8) למרות כל האמור בחוק זה, הרי אם תקליט, לוח מנוקב או מכשיר אחר שאפשר להעתיק בו קולות באופן מיכאני, נעשו לפני אישור חוק זה, תהא זכות-היוצרים קיימת בהם, החל מתאריך חוק זה 11 , באותו אופן ולאותה תקופה כאילו היה חוק זה נוהג בתאריך עשיית הקלישאה המקורית שממנה נתקבל המכשיר, במישרין או בעקיפין:

בתנאי -

(I) שהאיש שבתאריך חוק זה הנהו בעל הקלישאה המקורית הזאת הוא יהא הבעל הראשון של זכות-היוצרים הזאת; וכי

(II) שום דבר האמור בהוראה זו לא יפורש כאילו הוא מקנה זכות-יוצרים באותו מכשיר אם היתה בעשייתו משום הפרת זכות-יוצרים במכשיר אחר בדומה לזה, אילו היתה הוראה זו נוהגת בזמן עשיית המכשיר הנזכר לראשונה.

(1) חוק זה לא יחול על סימני-אמצאה הראויים להירשם עפ"י חוק הפטנטים וסימני-האמצאה, 1907, פרט לסימני-אמצאה שאם, אמנם, ראויים הם לרישום אינם משמשים ואינם מכוונים לשמש כמודלים או כדוגמאות המוכפלות ע"י פרוצס תעשייתי.

(2) אפשר לקבוע תקנות כלליות עפ"י סעיף 86 מחוק הפטנטים וסימני-האמצאה, 1907, הקובעות את התנאים שבהם ייחשב סימן-אמצאה כמשמש למטרות האמורות לעיל.

בתנאי -

(א) שאם מחברה של יצירה שקיימת בה בתאריך חוק זה

זכות המפורטת בטור הראשון של התוספת הראשונה לחוק זה העביר את הזכות, לפני אותו תאריך, או נתן כל טובת-הנאה בה למשך כל תקופת הזכות, הרי באותו תאריך שבו היתה הזכות מסתיימת, אלמלא אישור החוק הזה, תעבור חליפת הזכות הנתונה בסעיף זה, באין הסכם מפורש אחר, למחברה של היצירה וכל טובת-הנאה באותה הזכות שנוצרה לפני תאריך חוק זה והקיימת אז, תהא מסתיימת; ואולם מי שהיה בעליה של הזכות או של טובת-ההנאה סמוך ליום סיומה של הזכות, יהא זכאי, לפי הברירה שבידיו, לאחת משתי אלה -

(I) לאחר מסרו את ההודעה הנזכרת להלן, יהא זכאי להעברת הזכות או לנתינת טובת-הנאה דומה באותה הזכות למשך שארית תקופת הזכות כנגד התמורה שתיקבע עפ"י הסכם או, באין הסכם, עפ"י בוררות; או

(II) בלא כל העברה או נתינה כאלה, יהא זכאי להוסיף ולהעתיק או להציג את היצירה באותו אופן שהיה נוהג עד אז אלא שעפ"י דרישת המחבר בתוך שלוש שנים לאחר התאריך שבו היתה הזכות מסתיימת כאמור לעיל, יהא עליו לשלם למחבר אותם דמי-זכות שייקבעו עפ"י הסכם או, באין הסכם, עפ"י בוררות, ואם היתה היצירה כלולה ביצירה קיבוצית ובעל הזכות או טובת-ההנאה הוא בעליה של אותה יצירה קיבוצית, יהא פטור מתשלום דמי-זכות אלה;

ההודעה הנזכרת לעיל מוכרחה להינתן לא יאוחר משנה אחת ולא מוקדם מששה חדשים לפני התאריך שבו היתה הזכות מסתיימת כאמור לעיל, וצריך לשלחה אל המחבר בדואר הרשום או, אם אין למצוא אותו בזריזות מספקת, צריך לפרסמה בעתון הרשמי של לונדון ובשני עתונים המופיעים בלונדון;

(ב) אם עשה אדם מעשה לפני יום עשרים וששה ביולי, אלף תשע מאות ועשר, שגרם לו להוציא הוצאות או להיכנס בהתחייבויות בקשר עם העתקתה או הצגתה של יצירה באופן שהיה חוקי באותה שעה או לשם העתקתה או הצגתה של יצירה בזמן שבו היתה ההעתקה או ההצגה חוקית

אלמלא נתאשר חוק זה, הרי שום דבר האמור בסעיף זה לא יגרע מכל זכות או טובת-הנאה ולא יפגע בכל זכות או טובת-הנאה הנובעות מתוך אותו מעשה או קשורות בו ושהיו קיימות ובנות-ערך באותו התאריך, חוץ אם האדם שנעשה בתוקף סעיף זה זכאי למנוע אותה העתקה או הצגה הסכים לשלם אותם הפיצויים שייקבעו עפ"י הסכם או, באין הסכם, עפ"י בוררות.

(2) לצרכי סעיף זה יהא פירושו של הביטוי "מחבר" כולל את באי-הכוח האישיים החוקיים של מחבר שמת.

(3) בהתחשב עם הוראות סעיף תשעה-עשר ועם הוראות סעיף-קטן (7) וסעיף-קטן (8) לסעיף שלושים-ושלושה של חוק זה, לא תהא זכות-יוצרים קיימת בכל יצירה שחוברה לפני תאריך חוק זה אלא עפ"י הוראות סעיף זה ובהתאם להן.

(2) חוק זה יקבל תוקף -

(א) בממלכה המאוחדת, ביום ראשון ביולי, אלף תשע-מאות ושתים-עשרה או בתאריך מוקדם יותר כפי שייקבע בדבר-מלך במועצה;

(ב) במושבה בעלת שלטון עצמי שחל עליה חוק זה, באותו התאריך שייקבע ע"י הרשות המחוקקת של אותה מושבה;

(ג) באיי התעלה, באותו התאריך שייקבע ע"י כל מדינה ממדינות האיים הללו;

(ד) בכל מושבה בריטית אחרת שחל עליה חוק זה, בתאריך שבו יוכרז החוק באותה מושבה ע"י המושל.