תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 1 בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה: |
1. [תיקונים: התשל"ב, התשל"ז (מס' 3), התש"ם (מס' 2), התשמ"ג (מס' 2), התשמ"ט, התשמ"ט (מס' 2), (מס' 3), התשנ"ב, התשנ"ז, התשנ"ח, התשנ"ח (מס' 4), התשנ"ט (מס' 2), התשס"ב, התשס"ב (מס' 2), התשס"ג (מס' 3), התשס"ה, התשס"ו, התשס"ו (מס' 4), התשס"ז (מס' 2), התשס"ח, התשס"ח (מס' 2), (מס' 3), התש"ע (מס' 3), התשע"ג (מס' 2), התשפ"א] בתקנות אלה - |
2-18. (בוטלו). |
19. בעד מתן היתר ישולמו האגרות שנקבעו בתוספת השלישית. |
20-27. (בוטלו). |
1.13-1.01 |
1.26-1.16 |
2.01 הגדרות [תיקונים: התשנ"ב, התשס"ב, התשס"ה, התשס"ח (מס' 3), התש"ע (מס' 3)] |
2.02 שמירת דינים |
2.04 שטח מינימלי של חלקי בנין ורוחב מינימלי בין קירות (תיקון התשנ"א) 2.04 (א) שטחו של חלק בנין המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן - מ"ר) המצויין לצדו בטור ב' והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ' המצויין לצדו בטור ג':
(ב) מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים. (ג) על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר. |
2.05 רוחב מינימלי של פרוזדור [תיקונים: התשנ"ו, התשס"ח (מס' 3)] |
2.06 רוחב מינימלי של חנות |
2.07 גובה מקסימלי של חנות באזור מגורים |
2.08. יציע בחנות (1) גבהה של החנות לא יפחת מ–4.75 מ'; (2) פתחי האוויר של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ' לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת אוויר מלאכותית; (3) רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות, למעט בית האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקותם תיערך בהתאם לתקן; (4) שטחה של רצפת היציע לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:
|
2.09 יציע בדירה |
2.10 דירת מרתף (1) לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב-15 ס"מ מרצפת הדירה; (2) שטח פתוח כאמור יהיה מרוצף ומנוקז ורחבו לא יפחת מ-3.00 מ'; (3) גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ-1.50 מ'. |
2.11 חצר חיצונית פתוחה |
2.20 אמצעי איוור ותאורה (תיקון התשס"ה) |
2.21 גודל חלונות בדירה [תיקונים: התשנ"ט (מס' 3), התשס"ה] |
2.22 גודל חלון המופנה למרפסת או למטבח (תיקון התשס"ה) 2.22 (א) לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ-8% מסכום שטח רצפת החדר ו-1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור. (ב) לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת החדר ו-1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור. (ג) אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה. (ד) שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה. |
2.23 איסור בניית חלון בקירות מסויימים |
2.24 חלון הפונה לחצר פנימית בחדר מגורים [תיקונים: התשמ"ט (מס' 3), התשס"ב] (1) החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ; (2) החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן; (3) מלבן החלון ותריסיו - (א) בחלון המצוייד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים; (ב) העשויים פי.וי.סי. (P.V.C. ) קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת"י 599 - רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים; (4) החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה; (5) רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ', לא יפחת מ-3.00 מ'; בבנין שגבהו עד 17.00 מ' - לא יפחת מ-4.00 מ'; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ' - לא יפחת מ-5.00 מ'; (6) פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ' וברוחב 0.90 מ' יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ; (7) לחצר תהיה מערכת ניקוז. |
2.25 חלון הפונה לחצר פנימית במטבח או בחדר שירות |
2.26 |
2.27 תאורה ואיוור מרתף [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
2.28 ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין (תיקונים: התשס"ב, התש"ף) |
2.40 אמצעי איוור [תיקון התשנ"ח (מס' 4)] |
2.41 איוור באמצעות צוהר |
2.42 איוור באמצעות צינור נפרד פתוח בכיוון אחד (1) הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת; (2) החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני; (3) פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס"מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור; (4) שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ-140 סמ"ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי - 180 סמ"ר לפחות; (5) לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ-23 ארכו; (6) פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח חתכו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ"ר, לשם ויסות זרם האוויר; (7) בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ-150 סמ"ר; (8) הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755; (9) לכל חדר שירות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג. |
2.43 איוור באמצעות צינור מאסף (1) הבנין יכיל יותר מחמש קומות; (2) התנאים המפורטים בסעיף 2.42(3) יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור; (3) קצהו התחתון על הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין; (4) הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות–משנה בעלי דרכי מעבר נוחים לזרימת אוויר; (5) צינור–משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות; (6) שטחו של החתך האפקי של צינור–משנה לא יפחת מ–140 סמ"ר; (7) צינור–משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ–9 ס"מ; (8) המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ–2.20 מ'; (9) לא יתחברו שני צינורות–משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ–25 ס"מ; (10) הוראות סעיף 2.42 יחולו לגבי צינור–משנה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; (11) מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:
בלוח זה, (12) חתכו האפקי של צינור מאסף יהיה מרובע או מלבני; (13) שטחו של החתך האפקי של צינור מאסף יהיה מ–300 עד 500 סמ"ר; (14) בצדו של צינור מאסף בחלקו העליון והתחתון יהיה פתח ניקוי ששטחו לא יפחת מ-400 סמ"ר. |
2.44 איוור באמצעות מאוור מכני (אקזוסטר) [תיקון התשנ"ח (מס' 4)] |
2.45 צינור נפרד מצוייד במאוור מיכני |
2.46 צינור מאסף מצוייד במאוור מיכני חשמלי 2.46 (א) צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוור מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין. (ב) חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין. (ג) הוראות סעיף 2.43, למעט פיסקאות (3) ו-(11) שבו, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור. |
2.47 מספר החלפות אוויר לשעה בחדר שירות |
2.60 מערכת איוור מלאכותית בבניינים מסויימים [תיקונים: התשמ"ט (מס' 2), התשס"ה] 2.60 (א) אם בריאותם של בני-אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, אבק, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג' ו-ד' לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית. (ב) מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1001חלק 1 - בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור. |
2.61 מספר החלפות אוויר לשעה [תיקון התשנ"ט (מס' 3)] 2.61 מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א' לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב':
|
2.62 סגר בהסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה (1) במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור-משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו; (2) סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל. |
2.80 תאורה מלאכותית בחדר שירות |
2.81 תאורה מלאכותית בהתאם ל-I.E.S. Code [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 2.81 בחלק מבנין, למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על פני מישור גלוי המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון, (I.E.S. (Illuminating Engineering Society) Code), לפי המהדורה האחרונה; בעוצמת התאורה המלאכותית תתקיים גם הדרישה בסימן ט"ז בפרק ב' לחלק ג'. |
2.85 פתחי איוור [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
2.88-2.86 |
2.90 הגדרות (תיקון התש"ס) |
2.91 דלת [תיקונים: התשנ"ו (מס' 2), (מס' 5)] (1) דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ. (2) דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה: (א) כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח; (ב) הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף; (ג) מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר; (ד) המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף; (ה) המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר. |
2.92 אמצעי נעילה (תיקון התשס"א) 2.92 נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטוען כך: אמצעי (1) - (א) מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על-ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת"י 950 (להלן - מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי ובנוסף - (ב) מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה: קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס' 1 שבנספח לתוספת זו; (ג) המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ"מ. (ד) על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101. (ה) במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת"י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101. (ו) במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ"מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס' 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה - העוקצים). (ז) במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ"מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים. אמצעי (2) - (א) מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי. (ב) עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק"ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים. (ג) הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ"מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ"מ לכל בריח. (ד) במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ"מ לפחות ובאורך 200 מ"מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב-3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ"מ ובאורך 25 מ"מ לפחות. (ה) מלבן הדלת יחוזק לקיר על-ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ"מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות - 3 בכל אחת. |
2.94-2.93 |
2.95 |
2.96 הגנה על פתח אור עליון [תיקונים: התשס"ח (מס' 3), התש"ף] |
2.104 |
3.1.1.1 הגדרות [תיקון התשס"ח (מס' 3)]
7
תרשים 3.1.1.1 א'
7
7
|
3.1.1.2 תחולה על סוגי בניינים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.1.2.1 דרך מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.1.2.2 גישה למוצא בטוח [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.1.2.3 מוצא בטוח [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) חדר מדרגות מוגן כמפורט בסימן ג' בפרק ב'; (2) מערכת מדרגות חיצונית כמפורט בסימן ד' בפרק ב'; (3) מוצא אופקי כמפורט בסימן ה' בפרק ב'; (4) פרוזדור מוגן כמפורט בסימן ו' בפרק ב'; (5) פרוזדור פתוח מוגן כמפורט בסימן ז' בפרק ב'; (6) גג מוגן כמפורט בסימן ח' בפרק ב'. |
3.1.2.4 יציאה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.1.2.5 גובה מזקף ראש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) תותר התקנת מערכות מכניות, כגון: אלמנטי תאורה, מתזים ושלטים עד לגובה מינימלי של 2 מטרים; (2) בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה של כל חדר או חלל, גובה מזקף הראש יהיה 2.20 מטרים לפחות ושארית גובה התקרה יהיה 2 מטרים לפחות; (3) מעל מדרגות, גובה מזקף הראש יהיה כאמור בפרט 3.2.2.4; (4) על דירת מגורים יחול גם פרט 3.8.2.2; (5) גובה משקופי דלתות יהיה כאמור בפרט 3.2.1.4. |
3.1.2.6 פני מישור ההליכה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.1.2.7 הפרשי גבהים מקומיים במפלסי רצפה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) הפרש גובה במפלסי רצפה לא יעלה על 6 מ"מ, ואולם מותר שההפרש האמור יעלה על 6 מ"מ אך לא יעלה על 15 מ"מ ובלבד שההפרש יהיה קטום ביחס של אורך לגובה 1:2; (2) הפרש גובה בסיפי דלתות יהיה כמפורט בפרט 3.2.1.5; (3) היה הפרש מפלסי הרצפות גדול מ–15 מ"מ, המעבר בין המפלסים יהיה באמצעות מעבר משופע, כבש או מדרגות; |
3.1.2.8 שיפוע מישור ההליכה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.1.2.9 מקדם התנגדות להחלקה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.1 כללי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.2 אופן מדידת רוחב פנוי למעבר וגובה של דלת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.1.2 (א) בדלת חד–אגפית - לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי הקטן ביותר, שבין מישור אגף הדלת הפתוח לגמרי בפתיחה מרבית ובין פאת מזוזת המלבן, הבולטת ביותר כלפי אגף הפתוח, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 א'.
7
תרשים 3.2.1.2 א' (ב) בדלת דו–אגפית או רב–אגפית - לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין מישורי שני אגפי הדלת הסמוכים זה לזה והפתוחים בזווית ישרה לפחות, כמתאור בתרשים 3.2.1.2 ב'.
7
תרשים 3.2.1.2 ב' (ג) בדלת הזזה חד–אגפית - לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאה הצדדית של אגף הדלת כאשר היא פתוחה לגמרי ובין מזוזת המלבן שממול, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ג'.
7
תרשים 3.2.1.2 ג' (ד) בדלת הזזה דו–אגפית, שאגפיה נפתחים משני כיוונים מנוגדים, לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאות הצדדיות של שני אגפי הדלת, כאשר שניהם פתוחים לגמרי, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ד'.
7
תרשים 3.2.1.2 ד' (ה) בקביעת רוחבה הפנוי למעבר של דלת, לא תיחשב בליטה מקומית של ידיות או של צירים עד 9 סנטימטרים ועד לגובה מרבי של 1.20 מטר ממישור הרצפה, כמתואר בתרשימים 3.2.1.2 ה' ו– 3.2.1.2 ו'.
7
תרשים 3.2.1.2 ה'
7
תרשים 3.2.1.2 ו' (ו) בקביעת גובהה הפנוי למעבר של דלת, מעל גובה של 1.98 מטרים ממישור הרצפה יותרו בליטות בלא הגבלת רוחב, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ז'.
7
תרשים 3.2.1.2 ז' |
3.2.1.3 רוחב הפתח המינימלי של דלתות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.1.3 (א) הותקנה דלת בדרך מוצא, הרוחב הפנוי למעבר לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט 3.2.12.4 או מהרוחב הנקוב בטבלה 3.2.1.3 שבפרט משנה (ב) לפי הרחב מבין השניים. (ב) רוחב הפתח של דלתות שהן חלק מדרך מוצא המפורטות בטור א' שבטבלה 3.2.1.3 שלהלן, לא יקטן מרוחב הפתח הנקוב בטור ב' שלצדו: טבלה 3.2.1.3 - רוחב הפתח של דלתות
|
3.2.1.4 גובה הדלת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.5 הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף הדלת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) בדלת כניסה ראשית לבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ"מ; (2) בדלת פנים בבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 15 מ"מ; (3) בדלת יציאה למרפסת לא מקורה לא יעלה הפרש הגבהים על 60 מ"מ; (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עלה הפרש הגבהים על 10 מ"מ, יקטם סף הדלת ביחס של אורך לגובה 1:2, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 א';
7
תרשים 3.2.1.5 א' (ב) פרט משנה (א) אינו חל על הדלתות שלהלן ובלבד שהפרשי הגובה לא יעלה על 250 מ"מ: (1) דלת כניסה לחדרים טכניים; (2) דלת יציאה לגג מחדר המדרגות. (ג) על אף האמור בפרט משנה (א), לגבי המקרים המפורטים להלן יחולו ההוראות שלהלן: (1) על דירת מגורים צמודת קרקע יחול פרט 3.8.4.5; (2) אם מסיבות טכניות, אשר לעורך הבקשה אין אפשרות לשנותן, קיימים הפרשי גבהים במשטחי רצפה ביציאה מבניין, מחלק מבניין או מדירה אל המדרכה, תותר התקנת מדרגה אשר גובהה לא יעלה על 200 מ"מ ובתנאי שסיפה יסומן בבירור; אם מישור המדרכה איננו אופקי, יותר להתקין סף לדלת שגובהו איננו אחיד, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 ב'.
7
תרשים 3.2.1.5 ב' |
3.2.1.6 כיוון ואופן פתיחה של דלת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) על אף האמור בפרט משנה (א) - (1) תותר התקנת דלת הזזה אופקית אם תפוסת החדר אינה עולה על 6 אנשים, והחדר לא מכיל חומרים מסוכנים, או שהדבר נקבע מפורשות בחלק זה; (2) תותר התקנת דלת הזזה או סורג הזזה לפתיחה אופקית או אנכית ובתנאי שיתקיימו בהם כל התנאים האלה: (א) הדלת תקובע במצב פתוח בזמן שימוש בבניין בידי הציבור; (ב) על גבי אגף הדלת או בצדה יותקן שלט שבו ייכתב: "דלת זו חייבת להישאר פתוחה במשך שעות השימוש בבניין בידי הציבור"; (ג) יהיה ניתן לפתוח ולסגור את הדלת או הסורג מתוך הבניין בלא צורך בידע או במאמץ מיוחד; (ד) כאשר דרושות שתי דרכי מוצא או יותר, מותר להתקין דלת או סורג במספר שאינו עולה על מחצית מספר דרכי המוצא הנדרש. (3) על דלת הזזה בדירת מגורים יחול פרט 3.8.4.2. (4) הוראות סימן זה לא יחולו על דלתות שאינן נדרשות על פי חלק ג'. |
3.2.1.7 דלת הזזה אופקית המתופעלת כדלת סובבת בעת חירום [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.1.7 (א) על אף האמור בפרט 3.2.1.6 (א), מותר להתקין בדרך מוצא דלת הזזה אופקית הנפתחת אוטומטית על ידי מנגנון חשמלי באמצעות פיקוד מחיישן קירבה, בתנאי שהדלת היא מהסוג המאפשר את פתיחתה בעת חירום כדלת סובבת על ציר צד, ובתנאים אלה: (1) פתיחת אגף הדלת כדלת סובבת היא בכיוון המילוט; (2) פתיחת הדלת כדלת סובבת על ציר צד מתאפשרת בכל מצב שבו תהיה הדלת, לרבות מצב פתיחה חלקית כדלת הזזה; (3) על אגף הדלת יותקן שלט "דחוף לפתיחת הדלת בעת חירום"; (4) רוחב הפתח הפנוי בדלת בעת פתיחתה כדלת סובבת על ציר לא יקטן מהרוחב הנדרש לגבי דלת כזו בתקנות אלה; (ב) בדרך מוצא מאזור המשמש לאחסון או לייצור חומרים מסוכנים לא תותקן דלת כאמור בפרט משנה (א). |
3.2.1.8 כיוון פתיחת דלת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.9 כיוון פתיחת דלת מחדר המכיל חומרים מסוכנים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.10 בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.1.10 (א) במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר, למעט בדירת מגורים שעליה לא חלה מגבלה זו, כמתואר בתרשים 3.2.1.10 א'.
7
תרשים 3.2.1.10 א' (ב) במצב פתיחה מרבי של אגף הדלת לפרוזדור או למעבר, תותר הבלטת האגף עד 18 סנטימטרים. בליטה זו של הדלת לא גורעת מרוחבו של הפרוזדור כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ב' ו–3.2.1.10 ג'.
7
תרשים 3.2.1.10 ב'
7
תרשים 3.2.1.10 ג' (ג) במהלך הפתיחה של אגף הדלת לחדר מדרגות או למהלך מדרגות, רוחב המעבר החופשי במשטח האופקי (הפודסט) לא יקטן ממחצית הרוחב הנדרש של המשטח האופקי (הפודסט); ידית הדלת או אגף הדלת במצב פתוח מרבי לא יבלטו לתוך משטח האופקי (הפודסט) ביותר מ–18 סנטימטרים; בליטה זו של ידית הדלת לא גורעת מרוחבו של המעבר החופשי כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ו–3.2.1.10 ה'.
7
תרשים 3.2.1.10 ד'
7
תרשים 3.2.1.10 ה' |
3.2.1.11 דלת רשת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.12 מנעולים ואמצעי אזעקה בדלתות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.13 נעילת דלתות בדרכי מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.14 נעילת דלתות בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.1.14 (א) בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח והמשרת יותר מארבע קומות, כל דלת תאפשר חזרה מחדר המדרגות לתוך הבניין. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), מותר להתקין מערכת נעילה אשר תמנע חזרה לתוך הבניין ובלבד שיתקיימו כל התנאים האלה: (1) תותר חזרה מחדר המדרגות לבניין לפחות בשתי קומות שונות דרך דלתות שאינן נעולות, או שתותקן מערכת אוטומטית לשחרור מנעולי דלתות אלו אשר תופעל עם הפעלת מערכת גילוי אש ועשן; (2) ההפרדה בין הקומות שאליהן ניתן לחזור מחדר המדרגות לבניין, לא תעלה על ארבע קומות כמתואר בתרשים 3.2.1.14; (3) תותר חזרה לבניין באחת משתי הקומות העליונות או הגג, ובלבד שקומות אלו מאפשרות מעבר למוצא בטוח אחר; (4) בדלתות מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות; (5) בדלתות שאינן מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות; השלט יכלול את מיקום הדלתות הקרובות ביותר שבכיוון העלייה או בכיוון הירידה, ואשר ניתן להיכנס מהן בחזרה לבניין או לצאת מהן החוצה מהבניין. (ג) פרט משנה (א) לא חל לגבי בניין שנדרש להתקין בו חדר מדרגות אחד בלבד וכן לא יחול על מערכת מדרגות חיצונית.
7
תרשים 3.2.1.14 |
3.2.1.15 דלת הנפתחת אל הגג [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.16 דלת דו–אגפית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.17 דלת במוצא בטוח ודלת עם מנגנון בהלה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.18 מערכות נעילה מיוחדות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.19 דלת מעוכבת יציאה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.1.19 (א) מותר להתקין מערכת נעילה מעוכבת (Delayed Egress Lock ) על דלת באגף אש שאינו מכיל חומרים מסוכנים, ובלבד שהבניין מוגן על ידי מערכת לגילוי אש בהתאם לת"י 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות (להלן - ת"י 1220 חלק 3), או המוגן במערכת מתזים, בתנאי שמערכת הנעילה תעמוד באחד מן התנאים אלה: (1) הנעילה תשוחרר עם הפעלת מערכת המתזים או עם הפעלת גלאי אש או עשן; (2) הנעילה תשוחרר עם הפסקת החשמל השולט בנעילה; (3) תהליך שחרור הנעילה שאיננו ניתן לביטול, יחל בתום הפעלת כוח רצוף של 3 שניות על ידית הדלת. (ב) על הדלת יותקן שלט שבו ייכתב: "לחץ ברציפות על ידית הדלת עד להישמע אזעקה. הדלת תוכל להיפתח בתוך 15 שניות מרגע הלחיצה". (ג) מנגנון הנעילה יהיה על פי תקן. |
3.2.1.20 דלת מבוקרת כניסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) בעת הפסקת חשמל, תשוחרר נעילת הדלת; (2) בעת הפסקה של זרם החשמל אל מנגנון הבקרה הדלת תשוחרר נעילת הדלת; (3) יהיה ניתן לפתוח את נעילת הדלת מבפנים על ידי לחצן חשמלי הממוקם בגובה של 100 סנטימטרים עד 120 סנטימטרים מעל הרצפה ולא רחוק מ–20 סנטימטרים ממשקוף הדלת הסמוך לידית הדלת; במנגנון יתקיימו שאר דרישות הנגישות לפי הסעיף הדן באמצעי הפעלה בת"י 1918 חלק 1 - נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; על המנגנון בצד הפנימי ייקבע שלט שעליו כתוב: "לחץ ליציאה בעת חירום"; הפעלת לחצן חשמלי תגרום לניתוק ישיר של מקור החשמל למנעול וזאת באופן שאינו קשור ללוח הבקרה, והדלת תישאר לא נעולה; נדרש להתקין ידית בהלה, הידית תכלול מנגנון שיבטל את הנעילה ויאפשר את פתיחת הדלת. (4) אם נדרש להתקין מערכת התראה לגילוי אש ועשן, תתבטל נעילת הדלת בכיוון המילוט עם הפעלת המערכת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן; (5) אם נדרש להתקין מערכת מתזים או מערכת לגילוי אש, הפעלתם תשחרר את נעילת הדלת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן. (ב) הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול על דלת מבוקרת כניסה שהיציאה דרכה איננה מוגבלת על ידי מנגנון בקרת כניסה. |
3.2.1.21 ידית בהלה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) במנגנון הבהלה יתקיימו הדרישות האלה: (1) המנגנון יהיה מורכב ממוט אופקי באורך מינימלי של מחצית רוחב אגף הדלת, וגובהו יהיה 86 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 120 סנטימטרים מעל הרצפה; (2) בפרזול בהלה יתקיימו הדרישות המופיעות בת"י 1212 חלק I - מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות; (3) אין להתקין נעילה למנגנון בהלה, למעט מנגנון שנעילתו מבחוץ לא תמנע את פתיחת הדלת מתוך הבניין על ידי לחיצה על הידית. |
3.2.1.22 מנגנון לסגירה עצמית של דלת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.1.22 (א) במנגנון לסגירה עצמית בדלת, המהווה חלק מסידורי בטיחות אש יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטי משנה (ב) ו–(ג). (ב) נדרשה דלת להיות סגורה, תצויד הדלת במגיף דלת ולא תקובע במצב "רגיל פתוח" (Normally open ). (ג) בכל חלק בניין שאינו מכיל חומרים מסוכנים ואשר נדרשת בו דלת אש או דלת עשן, ומסיבות תפעוליות יש לקובעה במצב "רגיל פתוח" (Normally open ), מותר להתקין בה מנגנון המחזיק את הדלת במצב "רגיל פתוח" ובלבד שיתקיימו בה כל התנאים האלה: (1) הדלת תיסגר מעצמה עם ניתוק המנגנון של מצב "רגיל פתוח" (Normally open ); (2) יהיה ניתן לנתק את המנגנון של "רגיל פתוח" (Normally open ) ידנית, והדלת תיסגר בעצמה; (3) מערכת הניתוק האוטומטית של מצב "רגיל פתוח" (Normally open ) תופעל על ידי מערכת לגילוי אש ועשן המותקנת בהתאם לת"י 1220 חלק 3; (4) בעת הפסקת זרם החשמל למנגנון הדלת, ינותק המנגנון של מצב "רגיל פתוח" (Normally open ), והדלת תיסגר בעצמה; (5) הפעלת מנגנון דלת אחת, עקב קבלת התראה ממערכת גילוי אש ועשן המותקנת בחדר מדרגות מוגן או במוצא בטוח, תגרום להפעלת מנגנוני כל הדלתות המותקנות באותו חדר המדרגות או באותה דרך מוצא בטוח. |
3.2.1.23 דלת חשמלית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.24 דלת מסתובבת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.25 מעצור בדרך מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) בעת הפסקת חשמל יאפשר המעצור מעבר חופשי בכיוון המילוט; (2) סך הרוחבים של המעצורים לא יספק יותר מ–50% מהרוחב הנדרש בשל התפוסה; (3) גובה המעצור לא יעלה על 100 סנטימטרים; (4) רוחב המעצור יהיה 41 סנטימטרים לפחות; (5) כל מעצור יענה לתפוסה של עד 50 אנשים. |
3.2.1.26 דלת במחיצה ניידת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.1.27 צוהר בדלת אש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.1 כללי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.2 רוחב של מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.3 אופן מדידת רוחב המדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צדיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין מישורי הציפוי של הקירות, בתנאי שהמסעד לא יבלוט יותר מ–9 סנטימטרים ממישור הציפוי כמתואר בתרשים 3.2.2.3 א'; אם בליטת המסעד גדולה מ–9 סנטימטרים, יימדד הרוחב מציר המסעד כמתואר בתרשים3.2.2.3 ב';
7
תרשים 3.2.2.3 א'
7
תרשים 3.2.2.3 ב' (2) ניצב קיר בצדן האחד של המדרגות ומעקה בצדן האחר, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר שבו המסעד שאינו בולט יותר מ–9 סנטימטרים ובין ציר בית האחיזה של המעקה, ובלבד שציר בית אחיזה כאמור לא יבלוט יותר מ–7 סנטימטרים כלפי חוץ מקצה שטח המדרגות החופשי לדריכה כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ג'; אם בליטת המסעד גדולה מ–9 סנטימטרים, יימדד הרוחב בין צירי שני המסעדים כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ד';
7
תרשים 3.2.2.3 ג'
7
תרשים 3.2.2.3 ד' (3) אם ניצבים מעקים בשני צדי המדרגות, יימדד הרוחב בין הצירים של שני בתי האחיזה של המעקים, ובלבד שהצירים האמורים לא יבלטו יותר מ–7 סנטימטרים כלפי חוץ כאמור בפסקה (2) כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ה';
7
תרשים 3.2.2.3 ה' (4) בולט ציר אחיזה של מעקה יותר מ–7 סנטימטרים כלפי חוץ, כאמור בפסקה (2) או (3), יימדד הרוחב בין מישור הציפוי של הקיר ובין קצה שטח המדרגה החופשי לדריכה או בין שני קצות שטח המדרגה החופשי לדריכה, לפי העניין כמתואר בתרשימים 3.2.2.3 ו' ו–3.2.2.3 ז'.
7
תרשים 3.2.2.3 ו'
7
תרשים 3.2.2.3 ז' |
3.2.2.4 גובה מזקף ראש מעל מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.5 מידות רום ושלח מדרגה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) שלח המדרגה יהיה 26 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.2.5.
7
תרשים 3.2.2.5 (ג) על אף האמור בפרטי משנה (א) ו–(ב), בבניין ציבורי שלא מותקנת בו מעלית, רום המדרגה לא יעלה על 16.5 סנטימטרים, ושלח המדרגה יהיה 28 סנטימטרים לפחות. (ד) במהלך מדרגות אחד, לכל אורכו, יהיה גודל אחיד לרום המדרגה וגודל אחיד לשלחה, והיחס ביניהם יהיה לפי הנוסחה: 2 רומים + שלח = 61 סנטימטרים עד 63 סנטימטרים. (ה) המידות הנקובות בפרט זה חלות על כל המדרגות, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה ובסטיות הביצוע המותרות בפרט 3.2.2.13. |
3.2.2.6 מספר המדרגות במהלך אחד [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.7 רכיבי מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.8 קביעות מבנה המדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.9 עמידות אש של מדרגות וכבשים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.10 משטח אפקי בחדר מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) רוחב המעבר החופשי במשטח אופקי (פודסט) המשמש לשינוי כיוון התנועה בחדר מדרגות או במהלך מדרגות יהיה לפחות ברוחב המינימלי הנדרש של המדרגות כמתואר בתרשימים 3.2.2.10 א' ו–3.2.2.10 ב';
7
תרשים 3.2.2.10 א'
7
תרשים 3.2.2.10 ב' (2) העומק של משטח אופקי בין שני מהלכי מדרגות הנמשכים בכיוון אחר יהיה 1.20 מטרים לפחות; בפסקה זו,
7
תרשים 3.2.2.10 ג' (3) העומק של משטח אופקי בין קצה מהלך מדרגות ואגף דלת הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.0 מטר לפחות; בפסקה זו,
7
תרשים 3.2.2.10 ד' (4) אם דלת נפתחת אל מהלך מדרגות או חדר מדרגות או מהם, ייבנה משטח אופקי משני צדי אגף הדלת; עומק המשטח האופקי נמדד מפני הדלת ובניצב לה כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ה'.
7
תרשים 3.2.2.10 ה' (5) על אף האמור בפסקה (4) - (א) בחדרים טכניים ועליות גג בכל בניין, מותר לפתוח דלת בקצה מהלך המדרגות, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות; (ב) על מרתף ועליית גג של דירת מגורים יחול פרט 3.8.5.5. |
3.2.2.11 אף המדרגה וזווית הרום [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.12 שיפוע השלח [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.13 סטיה מותרת באחידות מידות המדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.14 מעקה, מסעד ובית אחיזה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.15 בית אחיזה ומעקה במהלך ובחדר מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.16 בית אחיזה נוסף [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.2.16 (א) בחדד מדרגות או במהלך מדרגות, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, המרחק אל בית אחיזה לא יעלה על 75 ס"מ כמתואר בתרשימים 3.2.2.16 א, ו–3.2.2.16 ב'. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), עלה המרחק אל בית האחיזה, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, על 75 ס"מ, יותקן מאחז יד נוסף במתואר בתרשים 3.2.2.16 ג'. (ג) עלה רוחב המדרגות על הרוחב הנדרש למילוט, לא תחול הדרישה בפרט משנה (ב) בתחום שאיננו נדרש למילוט כמתואר בתרשים 3.2.2.16 א'.
7
תרשים 3.2.2.16 א'
7
תרשים 3.2.2.16 ב'
7
תרשים 3.2.2.16 ג' |
3.2.2.17 מעקה, מסעד ובית אחיזה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.18 חדר מדרגות בבניין עם קומות תחתיות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.19 מדרגות בדירה בבניין מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.20 מדרגות קשתיות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) הרדיוס הקטן ביותר של הקו העקום לאורך סיפי המדרגות יהיה פי שניים לפחות מרוחב המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 א';
7
תרשים 3.2.2.20 א' (2) עומק שלח מדרגה במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה (להלן - סף המדרגה) יהיה 26 סנטימטרים לפחות, באחידות לאורך המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 ב';
7
תרשים 3.2.2.20 ב' (3) אין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד). |
3.2.2.21 מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.2.21 (א) מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף בבנין ולהשתמש בהן בחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים האלה: (1) המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים; (2) המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ–5 אנשים; (3) המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ–5 אנשים. (ב) רוחבה של מדרגה לוליינית או מדרגת שלח מתחלף יהיה 0.66 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד מהקצה הצר ביותר של המדרגה עד המישור הפנימי של המסעד או בין שני המישורים הפנימיים של המסעדים, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א; 3.2.2.21 ב'ו–3.2.2.21 ג'.
7
תרשים 3.2.2.21 א'
7
תרשים 3.2.2.21 ב'
7
תרשים 3.2.2.21 ג' (ג) עומק שלח מדרגה, במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה או מהמישור החיצוני של המאחז הפנימי, הנמדד לאורך אפי המדרגות, יהיה 19 סנטימטרים לפחות, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א', 3.2.2.21 ב' ו–3.2.2.21 ג'. (ד) רום המדרגה לא יעלה על 24 סנטימטרים. (ה) גובה מזקף ראש יהיה 1.98 מטרים לפחות. (ו) המדרגות הלולייניות ושלח מתחלף יהיו בעלי מידות וצורה אחידות ואין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה כאמור בפרט 3.2.2.5(ד). (ז) תותר התקנת מסעד ובית אחיזה בצד אחד בלבד ויחול לגביהם פרט 3.2.2.14. |
3.2.2.22 מדרגות טרפזיות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.2.22 (א) מותר להתקין בבניין מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן - מדרגות טרפזיות), לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים אלה: (1) המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים; (2) המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ–5 אנשים; (3) המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ–5 אנשים. (ב) עומק מינימלי של שלח מדרגה טרפזית יהיה 15 סנטימטרים לפחות. (ג) עומק שלח המדרגה יימדד במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה; עומק השלח יהיה אחיד ולא פחות מעומק שלח המדרגות האחרות במהלך המדרגות; מדידת המרחק מהקצה הצר תתבצע לאורך אפי המדרגות במתואר בתרשים 3.2.2.22.
7
תרשים 3.2.2.22 |
3.2.2.23 סולם מילוט [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.2.23 יותר שימוש בסולם מילוט בתנאי שיתקיימו בו דרישות פרטים 3.2.2.24 ו–3.2.2.25 בגישה אל המקומות המפורטים להלן או במילוט מהם: (1) גג או עליית גג לא מאוכלסים; (2) דרך מוצא ממגדל, משטח או חלל מוגבה או מונמך, המשמש ציוד מכני או שימוש דומה, אשר תפוסתו אינה עולה על 3 אנשים; (3) דרך מוצא שנייה מחדר מכונות או חלל דומה. |
3.2.2.24 זווית התקנה של סולם מילוט [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.25 גישה לסולם מילוט [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.26 מדרגות נעות בבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.2.27 מבנה מדרגות נעות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) המדרגות בנויות ומותקנות בהתאם לתקן; (2) הרוחב המינימלי של מפלס הדריכה במדרגות, שהפרש הגובה בין הנקודה הנמוכה לנקודה העליונה המפורט להלן בטור א', לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצדו בטור ב', והמרחק בין בתי האחיזה לא יעלה על המפורט בטור ג' לצדו:
(3) שלח המדרגה לא יפחת מ–0.39 מטר. (ב) בקצה העליון והתחתון של מדרגות נעות יותקן משטח אופקי ששטחו לא יפחת מ–4 מ"ר. (ג) על גבי המעקה של מדרגות נעות יותקן בית–אחיזה שמהירות תנועתו שווה למהירות תנועתן של המדרגות. (ד) גובהו של מהלך מדרגות נעות לא יעלה על 25 מטרים. (ה) מדרגות נעות והמעקה שלהן, למעט בית–אחיזה וציפוי פורניר המודבק למתכת, ייבנו מחומרים בלתי דליקים. (ו) חלק הבניין מסביב למדרגות נעות ייבנה מאלמנטים לא דליקים. |
3.2.3.1 חדר מדרגות מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.3.1 (א) אם נדרש להתקין בבניין חדר מדרגות מוגן, הוא יותקן כמפורט בסימן זה; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג', מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן. (ב) מעטפת חדר מדרגות מוגן תהיה בנויה מאלמנטים עמידי אש; מרכיביו הפנימיים של חדר המדרגות, לרבות מהלכי המדרגות ומשטחים אופקיים (פודסטים), יהיו בנויים מחומר לא דליק. (ג) חדר המדרגות המוגן מופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש. (ד) המעקים בנויים מחומר לא דליק כהגדרתו בת"י 755. (ה) בית האחיזה יכול להיות עשוי חומר בסיווג דליקות מינימלי של III.2.2. על פי ת"י 755. (ו) רוחב המדרגות בחדר מדרגות מוגן יהיה 1.10 מטרים לפחות. (ז) מותר להתקין פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגה בתנאי שיתקיימו תנאים אלה: (1) פתחי האור יהיו מזוגגים בזיגוג קבוע, עמיד אש למשך 30 דקות לפחות לכשל תחילי בלבד לפי ת"י 931 חלק 1.1 - עמידות אש של אלמנטי בניין -שיטות בדיקה: דרישות כלליות (להלן - ת"י 931); (2) שטחם הכולל של פתחי האור לא יעלה על 20% משטח קירות החוץ של חדר המדרגות המוגן באותה קומה; (3) חזיתות הבניין הניצבות או ההמשכיות לקיר החיצון שבו מצויים פתחי האור והנמצאות במרחק קטן מ–3 מטרים מפתחים אלה יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, לפי תרשים 3.2.3.1 א'.
7
תרשים 3.2.3.1 א' (ח) בחלל חדר מדרגות מוגן לא יותקן כל מיתקן טכני, למעט זה הנועד לשרת את חלל חדר המדרגות עצמו. (ט) שום חדר או חלל אחר לא יובילו לחלל חרר מדרגות מוגן, אלא באמצעות מבואה או פרוזדור שהכניסה מהם לחדר המדרגות המוגן היא דרך דלת אש בלבד. (י) דלתות אש של חדר מדרגות מוגן ייפתחו בכיוון המילוט. (יא) סידורי שליטה בעשן יהיו בהתאם לקבוע בפרק ה'; תאורה מלאכותית תהיה בהתאם לקבוע בסימן ט"ז; תאורת חירום תהיה בהתאם לקבוע בסימן י"ז; שילוט יהיה בהתאם לקבוע בסימן י"ח. (יב) חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב קומות יהיה בהתאם לקבוע בסימן א' בפרק ז'. |
3.2.3.2 הפרדת חלל שימושי בחדר מדרגות מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.3.3 חדרי מדרגות בבניין עם קומות תחתיות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.4.1 מערכת מדרגות חיצונית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) רוחב המדרגות במערכת מדרגות חיצונית יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם אם תפוסת הקומה אותה משרתת מערכת מדרגות חיצונית אינה עולה על 60 איש, רוחב מדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות. (ג) גובה המעקה בבניין גבוה או רב–קומות, יהיה 1.30 מטרים לפחות; בבניין שאינו בניין גבוה או רב–קומות, יהיה גובה המעקה 1.05 מטרים לפחות. (ד) המדרגות ייבנו ויותקנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.4, 3.2.2.5 למעט פרט משנה (ג), 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17. (ה) תאורת חירום במערכת מדרגות חיצונית תותקן כמפורט בסימן י"ז. (ו) שלטים במערכת מדרגות חיצונית יותקנו וייקבעו כמפורט בסימן י"ח. (ז) פרטי משנה (ה) ו–(ו) לא יחולו על מהלך מדרגות שגובהו הכולל אינו עולה על 4 מטרים. |
3.2.4.2 מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.4.3 הפרדת מערכת מדרגות חיצונית מן בניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) חזיתות הבניין הפונות למערכת מדרגות חיצונית יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, בלא פתחים, בתחום שלא יהיה קטן מ–3 מטרים מהמעטפת החיצונית של המדרגות (להלן - התחום המוגן) כמתואר בתרשימים 3.2.4.3 א'ו–3.2.4.3 ב'; ואולם ניתן להתקין פתח אור בתחום המוגן, בתנאי שפתח האור, על כל מכלוליו, יהיה מזוגג בזיגוג קבוע עמיד אש למשך 60 דקות לפי ת"י 931;
7
תרשים 3.2.4.3 א'
7
תרשים 3.2.4.3 ב' (2) היציאה מבניין למערבת מדרגות חיצונית תהיה דרך דלת אש הנפתחת עם כיוון המילוט. |
3.2.4.4 סיום מערכת מדרגות חיצונית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) מערכת המדרגות החיצונית מובילה אל מפלס הקרקע הסמוך לבניין; (2) מערכת המדרגות החיצונית מובילה לגג של חלק אחר של הבניין כאשר קיימת דרך מוצא המשכית מהגג אל היציאה והגג מוגן ועומד בדרישות סימן ח'; (3) מערכת המדרגות החיצונית מובילה לאגף אש בבניין סמוך ובלבד שעמידות אגף האש היא למשך 60 דקות לפחות. |
3.2.4.5 פתחים בקיר חיצון [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.4.6 חומרי בניה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.5.1 כללי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.5.2 מוצאים אופקיים מספרם ומיקומם [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי תהיה יציאה או מוצא בטוח אחר המובילים ישירות אל מחוץ לבניין; מן המוצא האופקי אל היציאה או אל המוצא הבטוח האחר תהיה דרך מוצא באמצעות פרוזדור או מעבר, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א' ו–3.2.5.2 ב';
7
תרשים 3.2.5.2 א'
7
תרשים 3.2.5.2 ב' (2) לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי מאגף אש אחר, יהיה שטח פנוי לצורכי המילוט של האגף האחר; השטח הפנוי, בעבור צורכי המילוט של האגף האחר, יחושב לפי 0.3 מ"ר לנפש בעבור הקהל של האגף האחר המיועד לעבור דרכו; (3) ההפרדה בין אגפי האש תהיה לכל גובה הבניין למעט קומות מרתף המשמשות לחניה; אגפי האש יופרדו זה מזה על ידי אלמנט עמיד אש ודלתות אש; קומת החניה תופרד מן הבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 2 שעות לפחות; (4) כמות המוצאים האופקיים תהיה לפי דרישות סימן י"ג; (5) מיקום מוצא אופקי יהיה כמפורט בסימן י"ד; (6) אם נדרשה דרך מוצא אחת מקומה או מחלק מבניין, מוצא אופקי לא יכול לשמש מוצא בטוח יחיד; (7) נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, סך כל רוחבי המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה לפחות מחצית רוחב דרכי המוצא הנדרשות בעבור חלק הבניין; (8) נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, מספר המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרשים בעבור חלק הבניין; (9) בדלת אש המותקנת במוצא אופקי תתקיים עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו–90 דקות כשל תחילי ויציבות. |
3.2.6.1 פרוזדור מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) רוחבו יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת, והוא יהיה 1.10 מטרים לפחות, מדידת הרוחב תיעשה כמפורט בפרט 3.2.12.10; ואולם אם פרוזדור מוגן משרת קומה הנמצאת במפלס היציאה וגם קומות נוספות, לצורך חישוב התפוסה, אין חובה לצרף את תפוסת קומת היציאה לתפוסה של שאר הקומות; (2) לא יוגבל אורכו של פרוזדור מוגן; אם אורכו גדול מ–50 מטרים, תותקן בו מערכת על–לחץ למניעת חדירה של עשן; (3) כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
7
תרשים 3.2.6.1 (4) התקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של פרוזדור מוגן תותר, בתנאי שיתקיימו התנאים המפורטים בסימן ג' להתקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן; (5) בחלל פרוזדור מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו; (6) תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט"ז; (7) תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י"ז; (8) שלטים יותקנו כמפורט בסימן י"ח; (9) רצפת הפרוזדור תהיה אטומה ובלא חירור. |
3.2.7.1 פרוזדור פתוח מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) קירות הפרוזדור הפונים אל החוץ, במפגש של הקיר עם התקרה, יהיו פתוחים ב–50% לפחות משטחם לחלל האוויר, כך שתמנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
7
תרשים 3.2.7.1 (2) קירות הפרוזדור האחרים, לרבות הרצפה והתקרה, יופרדו מהבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 1 שעה לפחות; (3) רוחב הפרוזדור יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת ולא יפחת מ–1.10 מטרים; מדידתו תיערך כמפורט בפרט 3.2.12.10; (4) אם חלקו של פרוזדור פתוח מוגן משמש פרוזדור ללא מוצא, יחולו לגביו הדרישות החלות על פרוזדור ללא מוצא, כמפורט בפרט 3.2.15.2; (5) לא יוגבל אורכו של פרוזדור פתוח מוגן; (6) כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור פתוח מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד וכיוון פתיחתה יהיה בהתאם לדרישות סימן א'; (7) בחלל פרוזדור פתוח מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו; (8) תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט"ז; (9) תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י"ז; (10) שלטים יותקנו במפורט בסימן י"ח. |
3.2.8.1 גג מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) מרכיבי הגג יהיו עשויים אלמנטים עמידי אש, למעט חומרי הבידוד והאיטום; (2) משטח ההליכה המהווה חלק מנתיב היציאה (להלן - משטח ההליכה), ישולט ויסומן בסימון מתאים; (3) משטח ההליכה יהיה המשכי, בלא מכשולים, ובלא חשיפה ישירה לאש שמקורה מתוך הבניין; משטח ההליכה יוביל אל הרחוב או להמשכה של דרך מוצא וממנה לרחוב או ליציאה; (4) רוחב משטח ההליכה יהיה לפי דרישות התפוסה; (5) אם יותקן על הגג פתח מוצא של מערכת שחרור עשן, הוא יותקן במרחק של 5 מטרים לפחות ממשטח ההליכה; גובה הפתח יהיה 3 מטרים לפחות מעל גובה הגג. |
3.2.9.1 יציאה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.9.2 מרכיבי היציאה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) דלת יציאה חיצונית, בתנאי שתיפתה בכיוון המילוט, כמתואר בתרשים 3.2.9.2 א';
7
תרשים 3.2.9.2 א' (2) מבואה או אולם כניסה, בתנאי שנתקיימו לגביהם כל התנאים האלה: (א) דלת יציאה חיצונית הנצפית בלא הפרעה מדלת היציאה של המוצא הבטוח; אם אין קו מבט ישיר בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת היציאה החיצונית, יותקן שלט מואר, "יציאה", כמפורט בסימן י"ח. (ב) מרחק ההליכה בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת יציאה חיצונית אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב' ו–3.2.9.2 ג';
7
תרשים 3.2.9.2 ב'
7
תרשים 3.2.9.2 ג' (ג) המבואה או אולם הכניסה אינם משמשים לשימושים נוספים, ומופרדים מאזורים סמוכים בעלי שימוש שונה באלמנט עמיד אש; (ד) מותרת הצבת מיתקן המיועד לשמש את המבואה או את אולם הכניסה, כגון דלפק קבלה או פינת המתנה ובלבד שהמיתקן לא יפגע ברוחב הנדרש בעבור דרך מוצא. (3) קומת עמודים מפולשת, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992, בתנאי שנתקיימו לגביה כל התנאים האלה: (א) לפחות שני צדדים של הקומה פתוחים לחלל האוויר; (ב) נתיב היציאה פנוי ממכשולים; (ג) מרחק ההליכה בין דלת יציאה חיצונית לבין יציאה מקומת עמודים מפולשת, אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב' ו–3.2.9.2 ג'. (ב) נתיב היציאה אל חוץ הבניין יהיה פנוי ממכשולים ויוביל אל הרחוב. (ג) רוחב נתיב היציאה יהיה בהתאם לדרישות התפוסה. |
3.2.9.3 מספר יציאות אל חוץ הבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.9.4 קומה מפולשת וחצר פנימית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.9.5 חסימת קומות תחתיות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.10.1 דרישת כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.10.2 מידות כבש [תיקון התשס"ח (מס' 3)]
(ב) האמור בפרט משנה (א), לא יחול על - (1) כבש שאינו מיועד לשימוש אדם עם מוגבלות; (2) גישה לציוד תעשייתי, לחדרים טכניים ולחדרי אחסון; (3) כבש המיועד לתנועה של מכוניות והיכול לשמש חלק מדרך מוצא. |
3.2.10.3 מבנה כבש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.10.4 משטחים אופקיים (פודסטים) [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.10.4 (א) בתחילת הכבש ובסופו יותקן משטח אופקי; שיפוע המשטח אופקים האופקי לא יעלה על 2%; רוחב המשטח האופקי יהיה ברוחב הכבש לפחות; אורך המשטח האופקי בכיוון ההליכה יהיה 130 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.10.4 א'.
7
תרשים 3.2.10.4 א' (ב) בכל מקום שבו נפתחת דלת לכיוון הכבש יותקן משטח אופקי; רוחב המשטח האופקי הנמדד מפני הדלת או הפתח ובניצב להן יהיה 1.30 מטרים לפחות; אורך המשטח האופקי יהיה כרוחב הדלת או הפתח בתוספת 0.30 מטרים לפחות מעבר למזוזה הסמוכה לידית, במתואר בתרשים 3.2.10.4 ב'.
7
תרשים 3.2.10.4 ב' (ג) שינוי כיוון בכבש יבוצע רק במשטח אופקי; רוחב כבש או משטח אופקי לא יקטן בכיוון המילוט. (ד) במשטחים אופקיים בבנייני ציבור יתקיימו גם הדרישות שבפרט 8.09. |
3.2.10.5 מעקה ומאחז יד [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.10.6 כבש מחוץ לבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.11.1 כללי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) חלל חסום לעשן בבניין המוגן כולו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית, והנמצא במרחק שאינו עולה על 10 מטרים מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח כמתואר בתרשים 3.2.11.1 א';
7
תרשים 3.2.11.1 א' (2) מבואת מעלית חסומה לעשן; (3) חלל בחדר מדרגות מוגן המשמש מוצא בטוח המאפשר השהיה במהלך המילוט כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב';
7
תרשים 3.2.11.1 ב' (4) דירת מגורים; (5) חדר סגור בקומה המוגנת כולה על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית; (6) מרחב מוגן קומתי או מוסדי. |
3.2.11.2 נגישות אזור מחסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.11.3 יציאה מאזור מחסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.11.4 תקשורת באזור מחסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.11.5 פרטי אזור מחסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.11.6 מידות אזור מחסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.11.6 (א) בכל קומה נגישה לאנשים עם מוגבלויות יותקן אזור מחסה; שטח אזור מחסה בעבור תפוסה של כל 200 איש או חלק ממנה יהיה במידות של 120×80 סנטימטרים לפחות; שטח זה מיועד לאדם בכיסא גלגלים או אדם עם כל מוגבלות אחרת; השטח יהיה נוסף על הרוחב הנדרש לדרך המוצא כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב'. (ב) פרט (א) לא יחול על קומה שהיציאה ממנה אל מחוץ לבניין איננה דורשת שימוש במדרגות. |
3.2.11.7 איסור חסימת כסא גלגלים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.11.8 שילוט אזור מחסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) השלט יכיל את הסימן המציין אנשים עם מוגבלות. (ג) השלטים ימוקמו במקומות האלה: (1) סמוך לדלת המאפשרת כניסה לאזור המחסה; (2) סמוך לדלת הנפתחת אל חדר מדרגות מוגן הכולל אזור מחסה; (3) סמוך לדלת הנפתחת אל מבואת מעלית, הכוללת אזור מחסה. (ד) בכל מקום שיש צורך לסמן בבירור את הכיוון לאזור המחסה, יוארו השלטים כנדרש בעבור שלטים לדרך מוצא כאמור בסימן י"ח. |
3.2.11.9 שלט לעיוורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.12.1 חישוב תפוסה [תיקונים: התשס"ח (מס' 3), התשע"ח (מס' 2)] (ב) מספר דרכי מוצא ורוחבן בכל קומה ייתנו מענה לתפוסה הכוללת של חלקי הבניין השונים באותה קומה. (ג) אם דרכי מוצא משרתות יותר מקומה אחת, מספרן ורוחבן ייקבעו על פי התפוסה של הקומה שבה הם נמצאים; בכל מקרה לא תהיה הפחתה במספר דרכי המוצא או ברוחבן בכיוון המילוט, כמתואר בתרשימים 3.2.12.1 א' 3.2.12.1 ב'.
7
תרשים 3.2.12.1 א'
7
תרשים 3.2.12.1 ב' (ד) היו דרכי המוצא משרתות קומה המלכדת נתיב מילוט מהקומות שמעליה ומתחתיה, יחושבו מספרן ורוחבן של דרכי המוצא כסכום הכמות והרוחב של הקומות המתלכדות, כאמור בתרשים 3.2.12.1 ג'.
7
תרשים 3.2.12.1 ג' (ה) תפוסה של יציע או של מרפסת תתווסף לחישוב התפוסה של חלק הבניין שאליו הם מחוברים. (ו) תפוסת חדר או אולם, לצורך חישוב רוחב ומספר דרכי מוצא, תחושב על ידי חלוקת השטח השימושי של חלק הבניין האמור, כמפורט בטור א' בטבלה 3.2.12.2, הנמדד במטר מרובע, במקדם התפוסה הנקוב בטור ב' לצדו, למעט אם נרשם אחרת; בפרט זה, (ז) על אף האמור בפרט משנה (ו), מותר שתפוסת חדר או אולם תהיה גדולה מן התפוסה המתקבלת מהחישוב לפי פרט משנה (ו), בתנאי שבמרכיבי דרך המוצא יתקיימו כל דרישות פרק זה; פרט משנה זה לא יחול על שימושים שההערה 'תפוסה מקסימלית' מצוינת לצדם בטור ד' בטבלה 3.2.12.2. (ח) שטחי פרוזדורים, מדרגות, חדרי שירותים וחדרים טכניים לא ייכללו בחישוב התפוסה. (ט) אם מתקיימים באולם כמה שימושים בו–זמנית וניתן להבחין בין מתחמים שונים באולם שבכל אחד מהם מתקיים שימוש נפרד, תפוסתו של כל מתחם תחושב לפי השימוש בו, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.1 ד'; אם לא ניתן להגדיר שימוש נפרד בכל מתחם, תחושב התפוסה לכל שטח האולם לפי השימוש בעל התפוסה הגבוהה ביותר. מס. סד. טור א' השימוש טור ב' השטח לנפש במ"ר או דרישה אחרת טור ג' השטח הנמדד טור ד' הדרישות המתקיימות לפי פרט 3.2.12.3 התקהלות 1 אולם אסיפות עם מקומות ישיבה מקובעים. לפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3 (ב) (א), (ב), תפוסה מקסימלית 2 אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים המיועד לצפייה באירוע, ובכלל זה הרצאה, הצגה, קונצרט או פעילות ספורט. 1 נטו אולם (א), (ב1), תפוסה מקסימלית, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 א'
7
תרשים 3.2.12.1 ד' |
3.2.12.2 מקדמי תפוסה [תיקונים: התשס"ח (מס' 3), התשע"ח (מס' 2)]
|
3.2.12.3 הערות לטבלת מקדמי תפוסה [תיקונים: התשס"ח (מס' 3), התשע"ח (מס' 2)] (א) בטבלה זו - (ב) שטחים באולם או בזירת המשחק שאינם משמשים מעברים של דרכי המוצא, המיועדים להצבת כיסאות ניידים, יחושבו לפי 1 מ"ר שטח רצפה מינימלי לנפש. (ב1) ניתן להשתמש באולם במערכי ישיבה שונים, ובלבד שכמות המושבים לא תעלה על הכמות המותרת בטבלה 3.2.12.2 ומערך הישיבה שבשימוש יעמוד בכל הדרישות שבפרק ט', ובכלל זה הדרישות לעניין רוחב המעבר ורוחב הגישה למעבר. (ב2) ניתן לחשב את התפוסה לשימוש זה לפי כל מקדם תפוסה המצוי בטווח המצוין בטור ב' בטבלה; המקדם שלפיו חושבה התפוסה יפורט בנספח בטיחות אש לבקשה להיתר. (ג) לקביעת התפוסה לבניין המשמש למסחר, שבו קומות החנויות הן קומות רחוב והן נפתחות ישירות החוצה לרחובות במפלסים שונים ולשני צדדים שונים, החישוב ייעשה בנפרד בעבור כל קומה הפתוחה ישירות למפלס הרחוב לפי 3.0 מ"ר לנפש משטח החנויות המיועד למטרות עיקריות; לעניין פרט זה, (ד) בקניון מקורה תחושב התפוסה כלהלן: (1) חישוב התפוסה לגבי מעבר ציבורי משותף ומקורה, שהוא מוגן עשן, ייערך על ידי חלוקת סך כל השטח של כל החנויות בקומה, בתוספת 50% משטחי חנויות עוגן, במקדם הנמוך ביותר לפי הטבלה שלהלן: לעניין זה - טבלת מקדמי תפוסה (במ"ר לנפש) בעבור מעברציבורי משותף מוגן עשן מקורה בקניון
(2) חישוב התפוסה בעבור מעבר ציבורי שאיננו מוגן עשן יהיה בהתאם לשימוש של הקומה שנמצא בה המעבר הציבורי. (ה) לכל חנות יסופקו דרכי מוצא החוצה, חל השטח המקורה של הקניון או אל מחוץ לבניין, בהתבסס על חישוב התפוסה לפי טבלה 3.2.12.2; (ו) לכל חנות עוגן תהיה מערכת דרכי מוצא עצמאית שאיננה מסתמכת על הקניון המקורה בעבור 50% לפחות מן התפוסה. (ז) אם משמש אולם ההמתנה להתקהלות נפרדת ושונה מן ההתקהלות באולם השמחות, תחושב התפוסה לאולם ההמתנה לפי 1 מ"ר לנפש. (ח) לצורך חישוב תפוסת אולם אסיפות שבו מתחמי פעילות שונים ניתן לכלול שילוב של שניים או יותר משימושים אלה: (1) שטח הבר - שטח זה יופחת מהשטח נטו של האולם; לדוגמה שטח A בתרשים 3.2.12.3 ד'; (2) אזור ישיבה סביב בר עם מקומות ישיבה מקובעים או לא מקובעים - לפי כמות מקומות הישיבה, ובלבד שלא יפחת מ–50 ס"מ אורך בר לכל משתמש; עומק שטח הישיבה יהיה לפחות 50 ס"מ; לדוגמה שטח B בתרשים 3.2.12.3 ד'; (3) אזור ישיבה סביב שולחנות אשר כולל מקומות ישיבה מקובעים או לא מקובעים או אזור כיסאות בלבד בלא שולחנות - בשטח אולם של עד 930 מ"ר יחושב לפי מקדם תפוסה של 1 מ"ר לנפש ובשטח אולם של מעל 930 מ"ר יחושב לפי מקדם תפוסה של 1.4 מ"ר לנפש; מדידת השטח נטו לפרט זה תתבצע מנקודה המרוחקת 50 ס"מ מן השולחן כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן; לדוגמה שטח C בתרשים 3.2.12.3 ד'; (4) שטח אולם הפנוי מריהוט קבוע או נייד, ובכלל זה מעבר, יחושב לפי מקדם תפוסה של 0.75 מ"ר לנפש; לדוגמה שטח D בתרשים 3.2.12.3 ד'; (5) רוחב המעבר ורוחב הגישה למעבר יעמדו בדרישות פרק ט'.
7
תרשים 3.2.12.3 א' - אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים
7
תרשים 3.2.12.3 ב' - אולם אסיפות ללא מקומות ישיבה הפנוי
7
תרשים 3.2.12.3 ג' - אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים ליד שולחנות או אולם שמחות
7
תרשים 3.2.12.3 ד' |
3.2.12.4 מקדם הרוחב של מרכיבי דרך מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.12.4 (א) הרוחב החופשי המינימלי של כל מרכיבי דרך מוצא מחלק של בניין יחושב בעבור סוג השימוש, כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, על ידי הכפלת מספר האנשים המרבי שבעבורם מיועדת דרך המוצא, המתקבל מחישוב התפוסה לפי פרט 3.2.12.1, במקדם הרוחב הנקוב בטור ב' או ג' בטבלה, והנמדד בסנטימטרים לנפש, בהתאם למרכיב דרך המוצא; בפרט זה, (ב) טבלה 3.2.12.4 - מקדמי רוחב
בטבלה זו, |
3.2.12.5 אופן חישוב וקביעת רוחב פרוזדור [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.12.5 (א) הרוחב החופשי המינימלי של פרוזדור, לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט משנה (ב), או מהרוחב הנקוב בטבלה שבפרט משנה (ג), לפי הרחב מבין השניים. (ב) רוחבו החופשי המינימלי של פרוזדור יחושב כלהלן: (1) יחושב סך כל התפוסות של כל החדרים שהפרוזדור משרת אותם; (2) סך כל התפוסות יחולק במספר דרכי המוצא הנדרשות שאליהן מוביל הפרוזדור, כמתואר בתרשים 3.2.12.5; (3) לקבלת הרוחב המינימלי של הפרוזדור תוכפל התוצאה המתקבלת בפסקה (2) במקדם הרוחב הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.12.4.
7
תרשים 3.2.12.5 (ג) הרוחב המינימלי של פרוזדור בבניין או בחלק בניין, מהסוג המפורט בטור א' בטבלה שלהלן יהיה כנקוב בטור ב': טבלה 3.2.12.5 - רוחב מינימלי של פרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא
|
3.2.12.6 רוחב דלת בפרוזדור [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.12.7 רוחב דרכי מוצא בבניין בעל שימושים שונים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.12.8 רוחב מעבר המהווה חלק מדרך מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.12.9 גובה מעבר ופרוזדור [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) הנמכות מקומיות של התקרה או התקנת מערכות מכניות כגון רכיבי תאורה, רכיבי מיזוג אוויר, מתזים, שלטים וכיוצא באלה, יותרו, בתנאי שגובה מזקף הראש יהיה 2 מטרים לפחות. (ג) גובה מזקף הראש בפרט משנה (א) יישמר בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה בכל חלק של הבניין. |
3.2.12.10 אופן מדידת רוחב מעבר ופרוזדור [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.12.10 (א) מדידת רוחב מעבר ופרוזדור תיערך בגובה 1.20 מטרים מעל הרצפה ובין ציפויי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10. (ב) תותר הבלטת מסעדים המותקנים לאורך צדי המעבר והפרוזדור עד 9 סנטימטרים מפני ציפוי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10; הבלטה זו לא גורעת מרוחבו של המעבר והפרוזדור.
7
תרשים 3.2.12.10 (ג) במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר לפי תרשים 3.2.1.10 א'. (ד) תותר הבלטת דלת הפתוחה למעבר ולפרוזדור לפי תרשים 3.2.1.10 ב'. |
3.2.13.1 כללי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.13.2 מספר פתחי היציאה מחדר או מחלק בניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.13.2 (א) לא יפחת משניים מספר פתחי יציאה מחדר או מחלק בניין המופרד באמצעות קירות ודלתות, שנתקיימו לגביו אחד או יותר מהתנאים האלה: (1) הוא מיועד להכיל 50 איש או יותר; (2) הוא מיועד לאחסון חומרים מסוכנים, לייצורם או לשימוש בהם וגודלו עולה על 20 מ"ר. (ב) לא יפחת משלושה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ–500 איש אך לא יותר מ–1,000 איש. (ג) לא יפחת מארבעה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ–1,000 איש. |
3.2.13.3 מספר דרכי מוצא מקומה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) בניין מגורים שאינו רב–קומות; (2) בניין שאינו רב–קומות שבו מספר האנשים המרבי שקומה כלשהי מיועדת להכיל אינו עולה על 30, ושמרחק ההליכה מכל נקודה בקומה אל מוצא בטוח או אל יציאה אינו עולה על 30 מטרים. (ב) לא יפחת משלוש מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ–500 איש אך לא יותר מ–1,000 איש. (ג) לא יפחת מארבע מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ–1,000 איש. (ד) מספר דרכי המוצא בקומה לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחדר או מחלק בניין הכלול בתוכה. |
3.2.13.4 מספר דרכי מוצא מבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.13.5 מחיצה ניידת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.13.5 (א) הותקנה מחיצה ניידת לחלוקת חדר או חלל, בכל חלק של החדר או החלל לאחר החלוקה יתקיימו דרישות מספר דרכי מוצא המפורטות בסימן זה, דרישות מיקום דרכי מוצא המפורטות בסימן י"ד ודרישות מרחקי הליכה המפורטות בסימן ט"ו. (ב) במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח המאפשרים מעבר בין צד אחד של החדר המחולק למשנהו; פתח זה ייחשב במניין פתחי היציאה מהחדר לאחר החלוקה ובלבד שתפוסת החלק שממנו אין מעבר ישיר לפרוזדור איננה עולה על 20 איש. (ג) מחיצה ניידת לא תחסום מעבר או פרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח באותה קומה. (ד) במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרק ו' לעניין חומרי גמר בבניין. |
3.2.14.1 מיקום דרכי מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), יותר מעבר בגישה למוצא בטוח דרך חדר אחד סמוך, בתנאי ששני החדרים משמשים חלק מאותה יחידה תפקודית, או דרך מבואה (לובי), ובלבד שהחדרים אינם משמשים לאחסון חומרים מסוכנים ואינם ניתנים לנעילה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 א'.
7
תרשים 3.2.14.1 א' (ג) נדרשות שתי דרכי מוצא מחדר או אולם, דלתות היציאה ימוקמו באופן שהמרחק הקטן ביותר בין דלת יציאה אחת לשניה (להלן בפרט זה - המרחק המינימלי) לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר באותו חדר או אולם; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מחדר או אולם, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה כמתואר בתרשימים 3.2.14.1 ב' ו–3.2.14.1 ג'.
7
תרשים 3.2.14.1 ב'
7
תרשים 3.2.14.1 ג' (ד) נדרשות שתי דרכי מוצא מקומה, דלתות היציאה מהקומה ימוקמו באופן שהמרחק המינימלי לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר בקומה; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מקומה, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה; לעניין פרט זה, דלת היציאה מהקומה אפשר שתהיה דלת הנפתחת אל מוצא בטוח, דלת יציאה חיצונית, פתח יציאה חיצוני, תחילתו של חדר מדרגות לא מוגן, או תחילתה של יציאה כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ד'.
7
תרשים 3.2.14.1 ד' (ה) על אף האמור בפרט משנה (ד) לעניין אופן מדידת המרחק בין דלתות היציאה, אם דלתות היציאה מחוברות ביניהן בעזרת פרוזדור בעל עמידות אש של 60 דקות, יימדד המרחק המינימלי לאורך מסלול ההליכה בפרוזדור כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ה'.
7
תרשים 3.2.14.1 ה' (ו) על אף האמור בפרטי משנה (ג) ו–(ד), בבניין שמותקנת בו, בכל שטח הבניין, מערבת מתזים או בבניין המיועד למוסדות חינוך, שהותקנו בו, בפרוזדורים ובמבואות, סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה', המרחק בין הדלתות כאמור בפרטי משנה (ג) ו–(ד), לא יפחת משליש אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות בחדר, באולם או בקומה בהתאמה. (ז) בקומה שבה דלתות היציאה למוצא בטוח ממוקמות בשני אגפי אש המופרדים זה מזה, ובמחיצת האש מותקנת דלת אש, המאפשרת מעבר בין אגף אחד לאגף שני, לא יחולו מגבלות המרחק המינימלי המפורטות בפרטי משנה (ד) ו–(ו). (ח) חדרי מדרגות משולבים בצורת מספריים ייחשבו כשני מוצאים בטוחים נפרדים אם הם מופרדים זה מזה למעבר אש ועשה בבל מרכיביהם; ההפרדה בין חדרי המדרגות המשולבים תהיה על ידי אלמנט עמיד אש למשך 120 דקות לפחות. (ט) אם נדרשים בבניין שני מוצאים בטוחים או יותר, תתאפשר גישה חופשית מכל חלל מאויש בקומה אל שני מוצאים בטוחים לפחות. (י) אם בין שני מוצאים בטוחים מקשר פרוזדור שאורכו עולה על 50 מטרים, תחולק הקומה על ידי מחיצת אש ובפרוזדור תותקן דלת אש; כל תוספת של 50 מטרים לאורך הפרוזדור תחולק בהתאמה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ו'.
7
תרשים 3.2.14.1 ו' |
3.2.14.2 דרכי מוצא נגישות בבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.14.3 מספר דרכי מוצא נגישות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.14.3 (א) מכל חלק נגיש בבניין, יהיו לפחות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות וגישה אחת לפחות לאזור מחסה נגיש. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א) - (1) גישה לדרכי מוצא בטוח הנגישות לאנשים עם מוגבלות, אפשר שתהיה משותפת, במגבלות האורך המותר למהלך משותף, כמפורט בסימן ט"ו; (2) בבניין או חלק מבניין שבעבורו נדרשת דרך מוצא אחת בלבד, תותקן דרך מוצא נגישה אחת לאנשים עם מוגבלות. |
3.2.14.4 מרחק בין כניסות לדרכי מוצא בטוח [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.14.5 המשכיות דרך מוצא נגישה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.15.1 מרחקי הליכה בבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.15.2 פרוזדור ללא מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.15.3 מהלך משותף [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.15.4 מרחק הליכה בבניין עם מערכת מתזים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.15.5 אופן מדידת מרחק הליכה ומהלך משותף [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.15.5 (א) מרחק ההליכה יימדד על גבי הרצפה, לאורך הקו המרכזי של מסלול ההליכה הטבעי, המתחיל במרחק של 30 סנטימטרים מהנקודה הרחוקה ביותר הניתנת לאכלוס, בקשת המרוחקת 30 סנטימטרים ממזוזת הדלת והנגמרת במרכז דלת האש או במרכז דלת יציאה חיצונית כמתואר בתרשים 3.2.15.5 א'.
7
תרשים 3.2.15.5 א' (ב) אם במסלול מרחק ההליכה או המהלך המשותף כלולות מדרגות או מישור משופע, יימדד מרחק ההליכה או המהלך המשותף, לאורך סיפי המדרגות או במקביל למישור המשופע, כמתואר בתרשים 3.2.15.5 ב'.
7
תרשים 3.2.15.5 ב' (ג) אורך מהלך משותף יימדד באופן זהה למדידת מרחק הליכה בבניין ועד לנקודת הפיצול. (ד) בבניין בעל שימוש מעורב - (1) אשר השימושים השונים הופרדו זה מזה באמצעות אלמנט עמיד אש, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג הייעוד בכל חלק מהבניין בנפרד; (2) אשר השימושים השונים שבו לא הופרדו זה מזה, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג השימוש שהמרחקים שנקבעו בעבורו הם הקצרים ביותר מבין כל השימושים בבניין. (ה) מרחקי ההליכה ואורכם של פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף יהיו כקבוע בטבלה שלהלן ובכפוף להערות בפרט משנה (ו): טבלה 3.2.15.5 - מרחקי הליכה, פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף 7.6.05
(ו) המרחקים המפורטים בטבלה שבפרט משנה (ה) לעיל כפופים להערות המפורטות להלן: (1) במהלך משותף יתקיימו דרישות סימן כ"ד לפרק ט'; (2) מותר פרוזדור ללא מוצא ומעבר ללא מוצא באורך של עד 6 מטרים; (3) לא הותקנה מערכת מתזים, אך הותקנה מערכת גילוי ושליטה בעשן בפרוזדורים במפורט בפרק ה' "מערכות שליטה בעשן", מרחק ההליכה יהיה 60 מטרים, אורך הפרוזדור ללא מוצא יהיה 15 מטרים, ואורך המהלך המשותף יהיה 30 מטרים; (4) פרוזדור המשמש למהלך משותף - (א) בבניין מגורים - המדידה תתבצע מדלת היציאה מדירת מגורים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא; (ב) בבתי מלון או מעונות סטודנטים - המדידה תתבצע מדלת היציאה של חדר או של מקבץ חדרים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא; (5) לעניין פרט זה, (6) בבניין תותקן מערכת סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה' "מערכות שליטה בעשן"; (7) המעבר הציבורי המשותף יהיה מוגן עשן כנדרש בפרט 3.2.12.3(ד); (8) מרחק ההליכה בתוך חנות עד 60 מטרים; מרחק ההליכה במעבר הציבורי המשותף עד 60 מטרים; (9) לעניין פרט זה, (10) לעניין פרט זה, (11) לעניין פרט זה, (12) בחניון מקורה פתוח, הקירות החיצוניים יהיו פתוחים לאוויר החופשי ב–40% משטחם בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו כך שתימנע הצטברות עשן. |
3.2.15.6 מרחק הליכה בגני ילדים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) המרחק מכל דלת יציאה של החדר המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, עד הכניסה למוצא בטוח או עד דלת יציאה חיצונית, לא יעלה על 30 מטרים; (2) המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 35 מטרים; (3) המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 25 מטרים. |
3.2.15.7 מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חולים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, לבין מוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים; (2) המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 60 מטרים; (3) המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים; (4) המרחק מכל נקודה במקבץ חדרים המשמשים לשינה עם יציאה אחת משותפת, עד דלת היציאה המשותפת של אותו מקבץ, לא יעלה על 30 מטרים, כמתואר בתרשים 3.2.15.7.
7
תרשים 3.2.15.7 |
3.2.15.8 מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חולים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח לבין מוצא בטוח לא יעלה על 30 מטרים; (2) המרחק מכל נקודה בחדר ועד למוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 15 מטרים. |
3.2.15.9 מרחק הליכה בבניין מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.15.10 מרחק הליכה בדיור מוגן ובבתי אבות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.15.11 מרחק הליכה בבתי מלון ומעונות סטודנטים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.15.12 מרחק הליכה בתעשיה רגילה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.15.12 בתעשיה רגילה הכוללת חומרים ברמת סיכון נמוכה או בינונית מרחק ההליכה לא יעלה על 120 מטרים, אם מתקיימים תנאים אלה: (1) הבניין נמצא בקומת קרקע בלבד; (2) בבניין מותקנת מערכת לפינוי עשן וחום המונעת סכנה של הצטברות עשן בגובה נמוך מ–1.80 מטרים בפרק הזמן הנדרש לפינוי הבניין מאנשים והבניין מוגן כולו על ידי מערכת מתזים. |
3.2.16.1 תאורה מלאכותית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.16.1 (א) בפרוזדורים, במעברים המשרתים יותר מ–6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים ובחדרי מדרגות תותקן תאורה מלאכותית שעוצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה 10 לוקס לפחות. (ב) להפעלת תאורה מלאכותית באמור יותקנו מתגים בכל כניסה לחדר מדרגות, במרחק שאינו גדול מ–1.00 מטרים מדלת הכניסה; המתגים יותקנו בגובה הנע בין 85 ס"מ ל–110 ס"מ מעל מפלס הרצפה. |
3.2.17.1 תאורת חירום [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.17.1 (א) תאורת חירום בדרך מוצא תתחיל לפעול בתוך פרק זמן שאינו גדול מ–0.5 שניות בכל מקרה של כשל בהספקת החשמל או נפילה במתח רשת החשמל כמפורט בתקן הישראלי בת"י 20, חלק 2.22 מנורות: מנורות לתאורת חירום (להלן - ת"י 20 חלק 2.22). (ב) במעברים המשרתים יותר מ–6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים, בפרוזדורים ובחדרי מדרגות, לאורך דרך המוצא, יותקנו גופי תאורת חירום שיאירו את נתיב המילוט, בזמן הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל; דרישה זו אינה חלה על מעברים ופרוזדורים בדירת מגורים. (ג) עוצמתה המינימלית של תאורת חירום לאורך נתיב המילוט לא תפחת מ–1 לוקס בכל נקודה לאורך נתיב המילוט למשך שעה אחת לפחות. (ד) מדידת עוצמת האור המינימלית תתבצע בגובה מפלס ההליכה לאורך נתיב המילוט. (ה) היחס בין עוצמת ההארה המרבית לבין עוצמת ההארה המינימלית לא יעלה על 1:40. (ו) תאורת חירום תתבסס על גופי תאורה עצמאיים הניזונים מסוללות נטענות או מערכת מרכזית לגיבוי חשמלי מבוקרת טעינה הכוללת מצבר נטען; גופי תאורת החירום יהיו מוזנים משני מעגלי הזנה נפרדים המוזנים ממערכות נפרדות. (ז) גופי תאורת החירום יתאימו לתקן הישראלי ת"י 20, חלק 2.22. |
3.2.18.1 שילוט [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) בכל מרכיבי דרך מוצא שלא נראה מהם באופן ברור כיוון היציאה מהבניין, ומעל דלת יציאה, יותקנו שלטים שבהם נכתב: "יציאה", או "יציאת חירום", עם חץ הכוונה או ללא חץ הכוונה, לפי הצורך; הכיתוב על השלטים יהיה בגוון לבן על גבי רקע ירוק; ניתן לשלב בשלטים צלמית "דרך מילוט" כמפורט בת"י 1918 חלק 4; (2) בכל מקום בבניין שניתן לסטות בו מדרך היציאה מהבניין, יותקן שלט "אין יציאה"; הכיתוב על השלט יהיה בגוון אדום על גבי רקע לבן; (3) גובה האותיות בשלטים הנדרשים בפסקאות (1) ו–(2) יהיה 15 סנטימטרים לפחות, ועוביים יהיה 15 מילימטרים לפחות; המרווח בין האותיות יהיה לפחות 1 סנטימטר; (4) התקנת השלטים תהיה בניצב לכיוון המילוט; (5) בחניון מקורה, יותקנו שלטים כמפורט בפסקאות (1), (2) ו–(4) שחובה לשלב בהם צלמית "דרך מילוט" כמפורט בת"י 1918 חלק 4; גובה האותיות בשלטים יהיה 20 סנטימטר לפחות, ועוביין יהיה 20 מילימטרים. (6) על דירת מגורים יחול פרט 3.8.21.1(ב). (ב) לשלטים לפי פרט משנה (א) תותקן תאורה מרשת החשמל של הבניין וממקור חשמל עצמאי המבוסס על סוללות נטענות המאפשרות זמן תאורה של 60 דקות; גוף התאורה יתאים לתקן ישראלי ת"י 20 חלק 2.22, והוא יופעל בעת הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל. (ג) בדרך מוצא יותקנו שלטים המציינים את קיומם של מיתקני בטיחות אש. (ד) על דלת אש של חדר מדרגות מוגן, שאינה בקומת הכניסה, יותקן שלט קבוע בצד המבואה הקומתית, ועליו המילים "דלת אש! החזק סגורה!"; הכיתוב על השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה כתיב האותיות יהיה 3 סנטימטרים לפחות ועוביין 7 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה. (ה) על דלת אש הממוקמת בקומת הכניסה לבניין או במקום בולט לעין בסמוך אליה, בצד הפונה למבואת הכניסה, יותקן שלט, כאמור בפרט משנה (ד), ונוסף עליו - שלט קבוע שבו נכתב: "בבניין זה מותקנות דלתות אש בכל קומותיו. דלתות האש משמשות להגנה מפני אש ולמילוט לחדר המדרגות. 1. דלתות האש חייבות להיות סגורות תמיד, למעט בזמן מעבר אנשים, כדי למנוע חדירת אש ועשן לחלל חדר המדרגות בעת שריפה. 2. פגיעה ביכולת הסגירה העצמית של הדלתות עלולה לגרום לאובדן חיי אדם ולגרימת נזקים לרכוש בעת שריפה. 3. אין לנעול את הדלתות ואין להציב כל דבר העלול להפריע לפתיחה ולסגירה שלהן ולמעבר חופשי של אנשים אל חדר המדרגות ובתוכו". הכיתוב של השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה האותיות של הרישה בשלט יהיה 7 מילימטרים לפחות וגובה כתיב האותיות הנדרשות בסעיפים 1 עד 3 בשלט יהיה 3 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, מתחת לשלט המתואר בפרט משנה (ד). (ו) הוראות פרטי משנה (ד) ו–(ה) אינן חלות על דלתות אש פתוחות הנמצאות, בדרך כלל, במצב פתוח (Normally Open ), והמצוידות במנגנון סגירה אוטומטי בעבור מקרים של שריפה, ובלבד שהדלתות האמורות אושרו בידי רשות הכבאות כדלתות פתוחות. (ז) בחדר מדרגות מוגן יותקן בכל קומה שלט קבוע שבו נכתבו בסדר יורד כלפי מטה פרטים אלה: (1) כינוי חדר המדרגות; (2) המילה "קומה" ולצדה או מתחתיה מספר הקומה; (3) המילים "חדר המדרגות משרת קומות" ואחריהן - מספר הקומות בבניין, על פי החלטת עורך הבקשה; (4) המילים "יש יציאה לקומת הגג" או "אין יציאה לקומת הגג"; (4)3 המילים "יציאה לרחוב בקומה ..." ואחריהן מספר הקומה שממנה יש יציאה לרחוב;
7
תרשים 3.2.18.1 (6) גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (1) ו–(5) יהיה 20 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקה (2) יהיה 12 מילימטרים לפחות ועוביין 2 מילימטרים לפחות; גובה נתיב האותיות הנדרשות לכיתוב מספר הקומה בפסקה (2) יהיה 70 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 8 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (3) ו–(4) יהיה 5 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 1 מילימטרים לפחות; (7) מימין לכיתוב בשלט יסומן חץ הכוונה המציין את כיוון המילוט; החץ יצביע כלפי מעלה או כלפי מטה, על פי קביעת עורך הבקשה; גובה החץ יהיה 120 מילימטרים לפחות; ועוביו יהיה 25 מילימטרים לפחות; בתוך החץ תיכתב המילה "ליציאה"; (8) המילה והחץ על השלט האמור בפסקה (7) יהיו בגוון ירוק על רקע לבן; גובהו של השלט יהיה 35 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 55 סנטימטרים; קו תחתית השלט יהיה בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה; (9) יהיה ניתן לצפות בשלט כאשר הדלת במצב סגור או פתוח; (10) כאשר בדרך מוצא נדרשת עליה בחדר מדרגות כדי להגיע ליציאה, יותקנו שלטים לסימון כיוון היציאה בכל קומה שבה נדרשת עלייה למעלה; שלטים אלו יזוהו כאשר הדלת במצב סגור או פתוח; כאשר המפלס התחתון ביותר של חדר המדרגות מתחיל לא יותר מקומה אחת מתחת לקומת היציאה, ומקום היציאה נצפה בבירור, לא תחול הדרישה המפורטת ברישה של פסקה זו. |
3.2.18.2 שילוט בשפה הערבית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.19.1 מדרגות חוץ [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.19.1 (א) בכל מקרה שבו מפלס הרחוב שונה ממפלס הכניסה או היציאה לבניין יותקנו מדרגות חוץ, כבש, מעבר משופע או שילוב של חלק מהם. (ב) רוחב מדרגות החוץ, הכבש או המעבר המשופע יהיה שווה לרוחב דלת היציאה החיצונית הגובלת עם המדרגות ולא יפחת מ–1.10 מטרים. (ג) המדרגות ייבנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.3, 3.2.2.4, 3.2.2.5, 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.16. (ד) מישור שלח המדרגה יהיה מחוספס או עשוי חומר המונע החלקה. (ה) אם, משיקולי אדריכלות, מותקנות מדרגות חוץ רחבות, יותקנו מסעדים נוספים בהתאמה לפתחי היציאה מהבניין ובהתאם לקבוע בפרט 3.2.2.16. (ו) בכל מהלך מדרגות יותקן מסעד ובית אחיזה בצד אחד של המדרגות; אם נדרש מעקה, ייחשב בית האחיזה של המעקה מתאים לדרישה זו. (ז) בבניין ציבורי, בכל מהלך מדרגות חוץ יותקן מסעד ובית אחיזה משני צדי המדרגות. (ח) במדרגות המשתלבות במישור משופע הניצב לכיוון מהלך המדרגות יתקיימו תנאים אלה: (1) רום המדרגה התחתונה לא יעלה על 17.5 סנטימטרים כמתואר בתרשים 3.2.19.1;
7
תרשים 3.2.19.1 (2) היחס בין רום המדרגה התחתונה לשלחה, על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד), לא יחול במדרגות אלו. |
3.2.20.1 אמצעי חילוץ מבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב–קומות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.20.1 בבניין, שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות, יהיו סידורי חילוץ אנשים אל מחוץ לבניין שמתקיימים בהם אחד לפחות מן התנאים האלה: (1) דרך גישה, רחבת היערכות וחלון חילוץ העומדים בדרישות אלה: (א) רוחב דרך הגישה יהיה 4 מטרים לפחות; (ב) כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו לפחות 6 מטרים לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1; (ג) המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבניין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 12 מטרים; (ד) דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית; (ה) מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות; (ו) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר רוחב לדרך גישה קטן מ–4 מטרים אך לא פחות מ–3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ–4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1. (ז) בבניין יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות סימן זה.
7
תרשים 3.2.20.1 (2) חדר מדרגות מוגן, שמתקיימות בו דרישות סימן ג', לרבות - (א) עמדת כיבוי אש בכל מבואה קומתית; (ב) פינוי עשן מכל מבואה קומתית ופתחי פינוי עשן מחדר המדרגות לעבר הגג העומדים בדרישות סימן א' לפרק ה'; (ג) בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון חילוץ; (ד) בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות. (3) בבניין מותקנת מערכת מתזים העומדת בדרישות אלה: (א) בכל שטח הבניין מותקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית במים - מתזים; הספקת המים למתזים מבוססת על לחץ המים העירוני ולא יידרש אמצעי להגברת לחץ; (ב) בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון החילוץ; (ג) בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות. |
3.2.20.2 רדיוס סיבוב של דרך גישה ורחבת היערכות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.20.3 שער בדרך גישה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.20.4 סימון ושילוט רחבת היערכות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.20.5 מבנה דרך גישה ורחבת היערכות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.20.6 מניעת הפרעה בדרך גישה וברחבת היערכות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.2.20.7 חלונות חילוץ [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.2.20.7 (א) בכל קומה יותקן חלון אחד שרוחבו החופשי 0.80 מטרים לפחות, וגובהו החופשי 1.00 מטרים לפחות (להלן - חלון חילוץ). (ב) חלון חילוץ יהיה חלון צד צירי, או חלון הזזה; החלון יהיה ניתן לפתיחה מצדו הפנימי, וניתן לפתיחה או פריצה מחלקו החיצוני. (ג) בבניין שאינו בניין למגורים, יסומן חלון החילוץ בחלקו הפנימי בסימן זוהר במילים "חלון חילוץ". (ד) המרחק בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון חילוץ לא יעלה על 50 מטרים, כשהמדידה תתבצע בקו אלכסוני בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון החילוץ של אותה קומה, ובלבד שקיים מעבר בין כל חלקי הקומה לחלון החילוץ, לרבות מעבר דרך דלתות של דירות או חדרים. (ה) פרט זה אינו חל על קומת הקרקע בבניין. (ו) פרט זה אינו חל על בניין אשר הותקנו בו סידורי חילוץ העומדים בדרישות פרט 3.2.20.1(2) או 3.2.20.1(3). |
3.2.20.8 מיקום חלונות חילוץ [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.3.1.1 הפרדה בין דרכי מוצא והבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.3.1.2 הפרדת חדר מדרגות מהבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.3.1.2 (א) חדר מדרגות בבניין גבוה או בבניין רב–קומות, המשמש מוצא בטוח יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 120 דקות לפחות. (ב) חדר מדרגות בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב–קומות, המשמש מוצא בטוח, יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות. (ג) עמידות האש של דלתות אש בחדרי מדרגות המשמשים חלק ממוצא בטוח, תהיה 30 דקות לפחות בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1212 - דלתות אש: עמידות אש. |
3.3.1.3 הפרדת קומות השירותים משאר חלקי הבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.3.1.3 (א) בכל בניין תהיה הפרדת אש ועשן בין קומות שטחי שירות או חלק מהן, המכילות, בין השאר, חניון רכב, מחסנים, חדרי הסקה, מיתקני חשמל ראשיים וחדרים טכניים, לבין שאר חלקי הבניין; ההפרדה האמורה תהיה על ידי אחד או שילוב של אמצעים אלה: (1) מחיצות אש בעלת עמידות אש למשך שעתיים לפחות; (2) תקרות ורצפות הגובלות בבנייה בעלות עמידות אש למשך שעתיים לפחות; (3) דלת אש בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו–90 דקות כשל תחילי ויציבות; (4) דלת אש, בכניסה לחדר מדרגות מוגן בבניין המשמש למגורים, בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו–30 דקות בשל תחילי ויציבות. (ב) בגישה מקומת שטחי שירות לחדר מדרגות מוגן או למעלית, תותקן מבואה המופרדת מקומת שטחי השירות באמצעות קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות והגישה למבואות אלה תהיה דרך דלת אש. (ג) הדרישה בפרט משנה (ב) לא תחול על הדר מדרגות מוגן המסתיים ביציאה ישירות אל מחוץ לבניין, המשרת קומות שירות בלבד. |
3.3.1.4 הפרדה בקומת השירותים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.3.1.5 הפרדה בין הבניין למנהרת שירות ופיר [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.3.1.6 צנרת ותעלות מיזוג אוויר החודרים אלמנטים עמידי אש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.3.1.6 (א) באגפי אש, שהקירות או התקרות בהם בנויים מאלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת אש ועשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים. (ב) צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים. (ג) תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים. |
3.3.2.1 עמידות האש של שלד הבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) עמידות האש של מרכיבי שלד הבניין לא תפחת מהנדרש בסוג השלד בו סווג הבניין כאמור בפרט משנה. (ג) בבניין גבוה ובניין רב–קומות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרט 7.47.00 והנספח לפרט 7.43.00 (ד) בסימן ז' לחלק ז'. (ד) בבניין למגורים עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ח'. (ה) בבניין להתקהלות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ט'. טבלה 3.3.2.1 סיווג שלד הבניין לפי עמידות אש (בשעות)
הערות לטבלה 3.3.2.1 א. מודגש עם רקע אפור - אלמנטים המותרים להיות מחומרים דליקים מאושרים על ידי רשות כבאות. ב. מסומן באות H = רכיבי שלד הבניין עשויים עץ, ובאישור רשות כבאות. ג. עמידות האש של החלקים הלא קונסטרוקטיביים של קירות חוץ, וההגנה על הפתחים בקירות חוץ, אינן נכללות בטבלה זו; בהפרדה אנכית בין קומות הבניין תתקיים הדרישה של פרט 3.7.1.5. ד. לעניין סיווג שלד הבניין לעמידות אש - (1) שלד שסיווגו I יהיה שלד מסוג: I -442 או I -332; (2) שלד שסיווגו II יהיה שלד מסוג: II -222 או II -111 או II -000; (3) שלד שסיווגו III יהיה שלד מסוג: III -211 או III -200; (4) שלד שסיווגו IV יהיה שלד מסוג: IV -2HH ; (5) שלד שסיווגו V יהיה שלד מסוג: V -111 או V -000. הבחירה בסוג שלד מסוים מחייבת בכל הערכים של עמידות האש המופיעים באותה עמודה בטבלה. הסבר לסימון גרפי של סוג שלד 7 הסימון הגרפי של סוג השלד (לדוגמה I-442 ) כולל 3 רכיבי שלד בלבד ואינו כולל את כל הדרישות המפורטות בטבלה. תרשים 3.3.2.1 |
3.4.1.1 מערכת כיבוי אש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.5.1.1 סידורי שליטה בעשן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.5.1.2 פתח שחרור עשן קבוע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.5.1.3 פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.5.1.3 (א) שטח נטו של פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ"ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שלא יפחת מ–1.5% משטח חלק הבניין שהוא משרת. (ב) מנגנון אוטומטי כאמור בפרט משנה (א) יופעל על ידי אחת מן השיטות האלה: (1) פיקוד מגלאי אש ועשן; (2) פיקוד מרגש זרימה של מערכת מתזים; (3) הפעלה מקומית על ידי נתיך טרמי; (4) הפעלה ידנית מרחוק. |
3.5.1.4 פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.5.1.4 (א) שטח החתך של פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים, יהיה 0.5 מ"ר לפחות, ופתח יניקת העשן מכל קומה הוא 0.20 מ"ר לפחות. (ב) בתחתית פיר שחרור עשן יותקן פתח כניסת אוויר מחוץ לבניין ששטחו 300 סמ"ר לפחות. (ג) בכניסה לפיר שחרור עשן, בכל קומה, תותקן ברך, עשויה פח בעובי 1.25 מ"מ לפחות והמסתיימת 60 ס"מ לפחות מעל הקו העליון של פתח כניסת העשן, למניעת מעבר עשן בין הקומות. (ד) פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין עם שני פתחים בכיוונים מנוגדים הפתוחים בדרך קבע; שטח כל אחד מהפתחים יהיה מחצית לפחות משטח החתך של הפיר. |
3.5.1.5 פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.5.1.5 (א) שטח החתך של פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים, ופתחי היניקה שלו יקבעו באופן שיאפשר ספיקה שוות ערך ל–6 החלפות אוויר לשעה מהחלל שהפיר משרת. (ב) בכניסה לפיר שחרור העשן, בכל קומה, תותקן ברך למניעת מעבר עשן או יותקן מדף אש ממונע המחובר למערכת גילוי אש ועשן. (ג) פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין ומחובר למפוח יניקת עשן. |
3.5.1.6 מפוח יניקת עשן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.5.1.6 (א) מפוח יניקת עשן יהיה עמיד בחום בטמפרטורה של 400 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות; ואולם כאשר מותקנת בכל הבניין מערכת מתזים, ניתן להשתמש במפוח יניקת עשן העמיד בטמפרטורה של 250 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות; (ב) מפוח יניקת העשן יוזן מרשת החשמל ומגנרטור חשמלי לשעת חירום; (ג) קצב החלפות האוויר של המפוח - לפחות 6 החלפות אוויר בשעה אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה; |
3.5.1.7 מערכת על–לחץ [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.5.1.8 כמות הפתחים ומיקומם [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.5.1.9 מערכת לפינוי עשן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.5.2.1 כללי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) חדר מדרגות מוגן המשרת 4 קומות או יותר בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב–קומות; (2) חדר מדרגות מוגן המשרת קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ–8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין; (3) מרתף ששטח רצפתו עולה על 140 מ"ר; (4) חניון ששטחו עולה על 140 מ"ר; (5) מחסנים בתנאים האלה: (א) במחסנים תת–קרקעיים או הממוקמים בקומת קרקע שהגישה אליהם דרך פרוזדור משותף, ושטח כל מחסן עד 20 מ"ר - יותקנו בפרוזדור המשותף סידורי שליטה בעשן וכל מחסן מאוורר לפרוזדור המשותף; (ב) במחסנים הממוקמים בתוך חניון שמותקנים בו סידורי שליטה בעשן, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטח כל מחסן עד 20 מ"ר - יאווררו ישירות אל החניון; (ג) מחסנים הממוקמים בתוך חניון, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטחם מעל 20 מ"ר, יאווררו אל מחוץ לבניין; (6) פיר מעלית שגובהה מעל 15 מטרים או יותר מ–2 תחנות; (7) חדר חשמל ששטחו עולה על 40 מ"ר, חדר משאבות למים לצורכי כיבוי אש או חדר שנאי שמותקן בו שנאי מבודד שמן; (8) קומה או חלק מבניין הנמצא מעל פני הקרקע, ששטח רצפתם עולה על 500 מ"ר בלא חלונות או ששטח חלונותיו שניתנים לפתיחה ידנית קטן מ–2% משטח רצפתו; (9) חלק מבניין המכיל מטען אש גדול; (10) מנהרת שירות. |
3.5.2.2 בניין גבוה ורב–קומות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.5.3.1 סידורי שליטה בעשן בבניין למסחר [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.5.3.1 לגבי חלק מבניין או בניין המשמש למסחר יחולו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין המפורטים בסימן ב' וגם על חלקי בניין אלה: (1) חנות ששטחה גדול מ– 500 מ"ר; (2) מעבר ציבורי משותף בקניון; גודל הפתח לשחרור עשן וקצב החלפות האוויר יהיו לפי החלטת עורך הבקשה, באופן שיבטיח מניעת הצטברות עשן בגובה של 1.80 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר המשמשת למסחר. |
3.6.1.1 כללי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.6.1.2 חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.6.1.2 (א) מדרגות, חיפויים ומרכיבי שלד המבנה של חדרי מדרגות, לרבות מערכת מדרגות חיצונית, המשמשים מוצא בטוח, ייבנו מאלמנטים העשויים חומר לא דליק כהגדרתו בת"י 755. (ב) הוראות פרט משנה (א) לא יחולו לגבי בניין המכיל עד שתי דירות, לרבות בניין מגורים טורי המכיל בכל אגף עד שתי דירות, ובתנאי שכל שני אגפים יופרדו על ידי מחיצת אש. (ג) אם צופו קירות ותקרות של אחד ממרכיבי חדר מדרגות המשמש דרך מוצא בטוח, יהיו הציפויים ציפויים לא דליקים לפי ת"י 755; ואולם ניתן לצפות קירות ותקרות בלוחות גבס, בתנאי שסיווג דליקותם לפחות V .3.3 על פי ת"י 755. (ד) חומרים ואלמנטים כמפורט בפרטי משנה (א) ו–(ג) וכן רכיבים מזוגגים יהיו בהתאם לתקן, אם קיים. (ה) השימוש בלוחות זכוכית לזיגוג רכיבים מזוגגים ייעשה בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1099 חלק 1.01: קביעת מין הזכוכית ועובי השמשה. |
3.7.1.1 דירות עליונות דו–קומתיות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.7.1.1 במדידת גובה בניין לצורך סיווגו כבניין גבוה או כבניין רב–קומות, לפי העניין, לא תחושב, במבנים שהדירה העליונה בהם היא דו–קומתית, קומה נוספת אחת השייכת לדירה העליונה, אם נתקיימו כל אלה: (1) מהקומה הנוספת אין יציאה ישירה לחדר מדרגות משותף; (2) גג הקומה הנוספת ייחשב גג בניין ויחולו הוראות פרט 7.00.81 בחלק ז'; (3) האמור בפסקאות (1)(ג), (2) ו–(3) בפרט 7.00.83 בחלק ז', שיחולו בשינויים המחויבים לגבי פרט זה; (4) חדר המדרגות המשותף של הבניין מגיע לגג הבניין. |
3.7.1.2 חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין גבוה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.7.1.2 (א) בבניין גבוה יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג', מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), די בכך אם יהיה חדר מדרגות מוגן אחד, ובלבד שנתקיים אחד התנאים האלה: (1) הבניין מיועד למגורים; (2) בבניין שאינו מיועד למגורים, תפוסת כל אחת מקומות הבניין, אינה עולה על 30 איש; (3) המרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 30 מטרים. (ג) אם נדרשו שני חדרי מדרגות מוגנים או יותר, ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 50 מטרים. |
3.7.1.3 חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין רב–קומות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.7.1.3 (א) בבניין רב–קומות יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק זה, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן. (ב) ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת אש של חדר המדרגות המוגן הקרוב, אינו עולה על 30 מטרים. |
3.7.1.4 גישה לגג מחדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב–קומות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.7.1.5 הפרדת אש אנכית בין קומות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.7.1.5 תותקן הפרדה אנכית בין קומות בחזיתות הבניין, בקיר מסך או בחלונות בקיר חיצון באמצעות אלמנטים עמידי אש, שאורכם האנכי הוא 0.90 מטרים לפחות; ואולם ניתן לבנות את האלמנטים האמורים בשני מישורים, אנכי ואופקי, בתנאי שאורכם הכולל יחד הוא 0.90 מטרים לפחות והאורך האנכי הוא 0.50 מטרים לפחות; מדידת האורך האופקי תיערך מהמישור החיצון של זיגוג קיר המסך או החלון, כמתואר בתרשימים 3.7.1.5 א' ו–3.7.1.5 ב'.
7
תרשים 3.7.1.5 א'
7
תרשים 3.7.1.5 ב' |
3.7.1.6 התקנת חומר חיפוי בחזית הבניין [תיקון התש"ף (מס' 2)] 3.7.1.6 (א) בבניין גבוה שגובהו עולה על 18 מטרים או בבניין רב–קומות, הכוללים אחד או יותר מהשימושים האלה: מגורים, מעונות סטודנטים, בית מלון, דיור מוגן, מוסד רפואי או מעון המשמשים ללינה, על התקנה בחזיתות הבניין של חומר חיפוי חיצוני העשוי מחומרים מרוכבים מתכתיים (MCM ) או חומרים מתכתיים (להלן - חומר החיפוי) בשילוב שכבת בידוד בין קיר החוץ לחומר החיפוי יחולו אחד מאלה: (1) בבניין שבו מותקנים מתזים בכל חלקי הבניין - כל שכבותיו של חומר החיפוי יהיו חומר בסיווג שלא יפחת מ–v .3.3 או B לפי ת"י 755 ושכבת הבידוד תהיה בסיווג שלא יפחת מ–v .3.3 או B לפי ת"י 755; (2) בבניין שבו לא מותקנים מתזים בכל חלקי הבניין - כל שכבותיו של חומר החיפוי יהיו חומר בסיווג שלא יפחת מ–vi .4.4 או A 1 לפי ת"י 755 ושכבת הבידוד תהיה בסיווג שלא יפחת מ–v .3.3 או B לפי ת"י 755; (3) מערכת הבידוד והגימור החיצוניים תהיה לפי תקן ישראלי ת"י 921 - תגובות בשריפה של חומרי בנייה 3 וכל עוד לא נכללו בתקן זה הוראות הנוגעות לחומר החיפוי, מערכת הבידוד והגימור החיצוניים תעמוד בתקן NFPA 285. (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על החלפה נקודתית של חומר חיפוי קיים שאינו עומד בסעיף האמור ובלבד שלא יהיה שינוי לרעה בעמידות האש של חומר החיפוי כתוצאה מהחלפה כאמור. |
3.7.2.1 סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב–קומות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) במבואות הקומתיות, יותקן פתח שחרור עשן קבוע, או פתח שחרור עשן עם מנגנון פתיחה אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן המותקנת על פי ת"י 1220 חלק 3, או פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים; בבנין גבוה, ניתן להתקין גם פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים; (2) בבנין גבוה, בחלקו העליון של חדר מדרגות מוגן, יותקנו שני פתחי שחרור עשן, ששטח כל אחד מהם הוא 0.80 מ"ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; מיקום הפתחים יהיה סמוך לתקרת חדר המדרגות ובחזיתות מנוגדות; במקום שלא ניתן למקם את הפתחים סמוך לתקרה, ימוקם פתח יחיד בתקרה, ששטחו הוא 0.8 מ"ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; פתחי שחרור עשן כאמור יהיו פתוחים באופן קבוע, או שיהיה בהם תריס הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן שהותקנה על פי ת"י 1220 חלק 3, וכן תהיה אפשרות פתיחה ידנית על ידי מפסק שיותקן בכניסה לחדר המדרגות במפלס הכניסה הקובעת לבנין; (3) בבנין רב–קומות, בחדר מדרגות מוגן, תותקן מערכת על לחץ; בחלקו העליון של חדר המדרגות יותקנו פתחי שחרור עשן הנפתחים באמצעות מנגנון פתיחה אוטומטי; מספר הפתחים ומידותיהם יהיו כמפורט בפסקה (2); המנגנון האוטומטי יסגור את הדלתות המותקנות בחדר המדרגות המוגן עם הפעלת מערכת על–לחץ. |
3.7.3.1 תחולה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.7.3.2 מספרן, מעליות ומידותיהן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.7.3.3 מעליות בבנין רב–קומות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.7.3.3 (א) מכל דירה, משרד או אולם בבנין רב–קומות תהיה גישה, בכל קומה, לשתי מעליות לפחות; היציאה מהמעלית והכניסה לדירה או לאולם יהיו מאותו מפלס. (ב) מעליות כאמור בפרט משנה (א) יותקנו סמוך לחדרי המדרגות. (ג) מבואת המעליות, בכל הקומות למעט קומת הכניסה, תופרד מהפרוזדור המוביל אליה באמצעות דלתות המונעות חדירת עשן; ואולם בבנין שהמעליות מותקנות בו בחלל אנכי המקשר בין קומות (אטריום), לא נדרשת הפרדה זו. |
3.7.3.4 מבנה מעלית נושא אלונקה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.7.3.4 (א) בבנין רב–קומות תשמש מעלית אחת לפחות לנשיאת חולים או נפגעים השכובים על אלונקה סטנדרטית, שמידותיה . הן בהתאם לתקן ישראלי ת"י 179 - אלונקות. (ב) מידותיו הפנימיות של תא מעלית כאמור בפרט משנה (א) יהיו כלהלן: (1) עומק - המרחק הפנימי בין הקיר שבו דלת הכניסה ובין הקיר שממולו -2.10 מטרים לפחות; (2) רוחב - המרחק הפנימי בין שני הקירות הניצבים האחרים - 1.10 מטרים לפחות. (ג) במעלית כאמור, על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים האלה: (1) ת"י 2481 חלק 0 - מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה - דרישות יסוד (להלן ת"י 2481 חלק 0); (2) ת"י 2481 חלק 1 - מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה - מעליות חשמליות (להלן ת"י 2481 חלק 1); (3) ת"י 2481 חלק 2 - מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה - מעליות הידראוליות (להלן ת"י 2481 חלק 2). |
3.7.3.5 מידות הפרוזדור בכניסה למעלית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.7.3.6 מבנה תא המעלית ופיר המעלית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.7.3.7 ציוד חדר מכונות להפעלת מעלית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) שני מטפי דו–תחמוצת הפחמן, שקיבול כל אחד מהם 4 קילוגרמים נטו לפחות; (2) לוחית עם הוראות לשימוש במעלית בעת הפסקת זרם החשמל או בעת תקלה אחרת; (3) כלים הדרושים להפעלת המעלית ביד. (ב) על גבי דלת חדר מכונות כאמור בפרט משנה (א), יצוין באופן ברור מקום הימצאו של המפתח. |
3.7.3.8 הפעלת מעלית בשעת דליקה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) הפעלת המעלית לצורכי כיבוי תיעשה בעזרת מפתח הנמצא ליד הכניסה למעלית בתוך ארגז עם מכסה זכוכית (להלן - מפתח אש) שיאפשר פעולות אלה: (1) הפסקת עליית המעלית בדרכה אל הקומות העליונות, והחזרתה לקומת הכניסה הקובעת לבנין או לקומה הקרובה ביותר לדרך הגישה של שירותי הכבאות; (2) בהגיע המעלית לקומת הקרקע, ייפתחו דלתותיה באופן אוטומטי או ביד, ומכאן ואילך לא תתאפשר הפעלתה אלא מתוך המעלית וזאת כל עוד מפתח האש נמצא בשקע המיועד לו; (3) עם סיום פעולות הכיבוי יוחזר מפתח האש למקומו, והמעלית תחזור לפעולתה התקינה. |
3.7.3.9 אספקת חשמל להנעת מעלית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.7.3.10 מעליות חירום [תיקונים: התשס"ח (מס' 3), התש"ף (מס' 2)] 3.7.3.10 בבנין רב–קומות יוגדרו שתי מעליות מעליות חירום, ולפחות אחת מהן תהיה מעלית אלונקה, בהתאם לפרט 3.7.3.4 ולתקן ישראלי ת"י 24. מעלית חירום תהיה עמידה למים לפי סעיף 5.3 בתקן ישראלי ת"י 2481 חלק 72 - מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - יישומים מיוחדים למעליות נוסעים ולמעליות נוסעים ומשא - מעליות כבאים. |
3.7.3.11 הפעלת מעלית בבנין רב–קומות על ידי גנרטור [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.7.3.12 איוור המעלית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.7.3.13 גישה ממבואת המעלית לדרך מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.7.4.1 גנרטור חשמלי לשעת חירום [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.7.4.1 (א) גנרטור המותקן בבנין בהתאם לכל חוק המחייב התקנת גנרטור בבנין בשל גובהו, יהיה בכוחו לספק גם זרם חשמל בשעת חירום להארה, באמצעות תאורת חירום, של כל מוצא בטוח בניין, מרחבים מוגנים, והפרוזדורים שבשימוש כלל דיירי הבניין ומבקריו, להפעלת משאבות מים לכיבוי אש, למפוחי יניקת עשן, למפוחים במערכת על–לחץ, להפעלת המעליות כמפורט בפרט 3.7.3.11, ולמערכת האיוור המכני של המקלטים והמעליות, וכן למיתקן תאורה לאזהרה מפני מכשולי טיסה, אם מותקן (להלן - מערכות החירום). (ב) הגנרטור יותקן כך שעם הפסק זרם החשמל ממקור מתח ראשי מרשת חשמל ציבורית, יתחיל הגנרטור לפעול באופן אוטומטי. (ג) הגנרטור יותקן על פי הוראות שייתן עורך הבקשה לגבי התקנת מיתקני החשמל בבנין, לפי כללי המקצוע המקובלים. (ד) יותקן מתג להפסקת פעולת הגנרטור בשעת חירום; המתג יותקן במקום נוח לגישה. (ה) גנרטור המופעל על ידי מכונת דיזל יותקן במרתף או במקום אחר בבנין, ויתקיימו בו הוראות אלה: (1) הוא יוקף קירות בנויים, מהרצפה עד לתקרה, מאלמנטים עמידי אש למשך שעתיים לפחות; (2) חדר החסנת הגנרטור יאוור באוויר צח הבא מן החוץ, והגזים הנפלטים מבעירת הדלק במנוע ייפלטו ישירות אל אוויר החוץ; (3) דלתות חדר החסנת הגנרטור יהיו דלתות אש; (4) יותקן מקום לאחסון הדלק הנוזלי בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז-1976, לעניין זה רואים את התקנות האמורות חלות לגבי בנינים המשמשים למגורים, למשרדים ולכל מטרה אחרת, אפילו אם אינם עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968. (ו) אם הגנרטור מותקן בחצר או בגג הבנין, לא יחולו לגביו פרט משנה (ה)(1) ו–(3) ובתנאי שלא ייחשף לסיכוני אש. (ז) אספקת זרם החשמל מהגנרטור למערכות החירום תהיה באמצעות כבל מוגן אש לטמפרטורה של 800 מעלות צלזיוס למשך 90 דקות לפחות; חיבור החשמל ייעשה ישירות מלוח החלוקה של הגנרטור אשר ימוקם בחדר הגנרטור או באזור מוגן אש אחר. (ח) חיבור החשמל ייעשה בפיר נפרד מזה של מקורות המתח האחרים בבנין. |
3.7.5.1 דרך גישה ורחבת היערכות של רכב כבאות והצלה בבנין גבוה ובבנין רב–קומות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) דרך גישה שרוחבה 4 מטרים לפחות; (2) כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו 6 מטרים לפחות לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשימים 3.7.5.1; 7 תרשים 3.7.5.1 (3) המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבנין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 6 מטרים; (4) דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית; (5) מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות; (6) על אף האמור בפסקאות (1) ו–(3), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר - (א) רוחב לדרך גישה קטן מ–4 מטרים אך לא פחות מ–3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ–4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1; (ב) מרחק גדול מהאמור בפסקה (3) בין רחבת היערכות לבין הבנין. |
3.7.5.2 חלונות חילוץ [תיקונים: התשס"ח (מס' 3), התש"ף (מס' 2)] |
3.8.1.1 הגדרות [תיקונים: התשס"ח (מס' 3), התש"ע (מס' 3)] |
3.8.2.1 תחולה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.2.2 גובה מזקף ראש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.2.3 בית חד–משפחתי ובית דו–משפחתי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.3.1 דרך מוצא אחת מדירת מגורים בבנין עם שימוש מעורב [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.3.1 (א) מקום שבו בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר נדרשה דרך מוצא אחת בלבד מדירות המגורים, דרך מוצא זו לא תעבור דרך חלק הבניין המיועד לשימוש שאינו למגורים. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א) - (1) בבניין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים, ובתנאי שדרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים; (2) אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים בתנאים אלה: (א) דרך המוצא מדירת המגורים עד חוץ הבניין תופרד על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות למעט דלת הכניסה לדירת המגורים; (ב) דרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים. |
3.8.3.2 מגורים בבנין עם שימוש מעורב [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.3.2 בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר, מותר למקם את החלק המיועד למגורים מעל החלק האחר בתנאי שיתקיים בבניין אחד התנאים האלה: (1) חלק הבניין המשמש למגורים והמוצאים הבטוחים המובילים ממנו אל מחוץ לבניין, מופרדים על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות; (2) חלק הבניין שאינו מיועד למגורים מוגן כולו על ידי מערכת מתזים. |
3.8.4.1 דלתות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.4.2 דלת הזזה בדירת מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.4.3 מנעול בדלת בדרך מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.4.4 מנעול לדלת של חדר שירותים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.4.5 הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.4.6 כיוון פתיחת דלת במוצא בטוח [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.4.7 בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.4.9 4דלת מעוכבת יציאה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.4.9 4 מותר להתקין דלת מעוכבת יציאה בתנאי שלא תהיה יותר מדלת אחת בכל דרך מוצא. |
3.8.4.10 בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.4.11 צוהר בדלת אש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.5.1 כללי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.5.2 מספר המדרגות במהלך אחד [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.5.3 מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.5.4 מדרגות טרפזיות בדירה בבניין מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.5.5 משטח אופקי בחדר מדרגות או מהלך מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.5.6 מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.5.7 מדרגות בדירה בבנין מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.5.7 (א) מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים יותקנו כמפורט בחלק זה, למעט פרטים 3.2.2.6, 3.2.2.10 (2) ו–(5), 3.2.2.16 ו–3.2.3.1. (ב) רוחבן המינימלי של המדרגות כאמור בפרט משנה (א), יהיה 0.80 מטרים לפחות. (ג) רוחב המעבר החופשי בכיוון התנועה במשטח אופקי שבחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יהיה לפחות כרוחבן המינימלי של המדרגות. (ד) מספר המדרגות במהלך מדרגות לא יעלה על 18. (ה) מידותיהן של מדרגות קשתיות יהיו כנקוב בפרט 3.2.2.21 (ב) עד (ה) במקום הדרישות שבפרט 3.2.2.20 (1) ו–(2). |
3.8.6.1 חדר מדרגות מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.6.2 מעבר מדורג משותף בבנייני מגורים מדורגים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.6.2 (א) בבנין מדורג המיועד למגורים, הבנוי על מדרון משופע, אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל החוץ או אל מדרגות חוץ, על המעבר המדורג המשותף לא יחולו הדרישות לחדר מדרגות מוגן. (ב) המעבר המדורג המשותף יהיה בנוי כך שתימנע הצטברות עשן. (ג) אורכו של המעבר המדורג המשותף, הנמדד לאורך המדרגות, מן הנקודה הרחוקה ביותר ועד לרחוב, לא יעלה על 100 מטרים. |
3.8.7.1 מדרגות חיצוניות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.7.2 מדרגות חיצוניות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.8.1 מוצא אופקי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.9.1 פרוזדור מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.10.1 פרוזדור פתוח מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.11.1 גג מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.12.1 יציאה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.13.1 כבש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.14.1 אזור מחסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.14.2 דירת מגורים כאזור מחסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.15.1 דרישות כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.15.2 גובה מעבר ופרוזדור [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.16.1 דרישות כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.16.2 יציאה ממרתף המשמש חלק מדירת מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.16.2 למרתף ששטחו גדול מ–100 מ"ר, ומשמש חלק מדירת מגורים, נוסף על דרך המוצא מהבניין או מהדירה, תהיה יציאה אל חוץ הבניין שמתקיימים בה אחד מן התנאים האלה: (1) דלת הנפתחת אל חוץ הבניין; (2) חלון הנפתח אל חוץ הבניין שמתקיימים בו תנאים אלה: (א) הרוחב הפנוי בפתח אינו פחות מ–60 ס"מ; (ב) הגובה הפנוי בפתח אינו פחות מ–60 ס"מ; (ג) הפרש הגובה בין אדן החלון למפלס הרצפה הסמוכה אליו לא עולה על 110 ס"מ; (ד) חלון ממ"ד; (3) דלת או חלון כמפורט בפסקאות (1) ו–(2) הנפתחים אל חצר אנגלית שמתקיימים בה תנאים אלה: (א) עומקה לא פחות מ–90 ס"מ; (ב) אורכה לא פחות מ–90 ס"מ; (ג) שטחה לא פחות מ–0.8 מ"ר; (ד) אם הפרש הגבהים בין תחתית החצר האנגלית ומפלס הקרקע הסמוך אליה עולה על 120 ס"מ, יותקן סולם קבוע או מדרגות; הסולם או המדרגות לא יבלטו יותר מ–15 ס"מ לתוך השטח האמור בפסקת משנה (ג); הסולם או המדרגות לא ייחסמו על ידי החלון או הדלת; (ה) אם הגישה מן החצר האנגלית אל חצר הבניין חסומה על ידי סבכה או גגון, יותקן בסבכה או בגגון פתח הניתן לפתיחה מן החצר האנגלית; רוחבו ואורכו של הפתח לא יפחתו מ–70 ס"מ. |
3.8.17.1 דרישות כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.18.1 דרישות כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.18.2 5מרחק הליכה בדירת מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.18.2 (א) מרחק ההליכה בתוך הדירה5 דירת מגורים, לא כולל מרפסות, עד לדלת הכניסה לדירה לא יעלה 30 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 38 מטרים. (ב) מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 30 מטרים; ואולם - (1) בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים; (2) מרחק ההליכה בפרוזדור פתוח מוגן שמתקיימים בו דרישות פרט 3.2.7.1, מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח אחר הקרוב ביותר, לא יעלה על 60 מטרים. (ג) מרחק ההליכה מחלקי בנין אחרים שאינם כלולים בתחום דירת מגורים עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 80 מטרים. |
3.8.19.1 תאורת דרכי מוצא בבניין מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.19.2 תאורת דרכי מוצא בדירת מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.20.1 תאורת חירום בבניין מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.20.2 תאורת חירום בדירת מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.21.1 שילוט דרכי מוצא בבניין מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.21.2 שילוט דרכי מוצא בדירת מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.22.1 דרישות כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.22.2 חוץ הבניין בדירה צמודת קרקע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.23.1 דרישות כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.23.1 (א) בדרך גישה, ברחבת הערכות ובחלונות חילוץ יתקיימו דרישות סימן כ' בפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה. (ב) הדרישה לאמצעי חילוץ מבנין כמפורט בפרטים 3.2.20.1 עד 3.2.20.6 לא תחול על בניינים אלה: (1) בנין מגורים צמוד קרקע; (2) בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס רצפת הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין לא עולה על 7 מטרים; (3) בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין עולה על 7 מטרים, ואולם יש יציאה נוספת אל מחוץ לבנין ומיציאה זו אל מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין אין הפרש גובה יותר מ–7 מטרים; (4) בנין מגורים מדורג הבנוי על מדרון משופע אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל מחוץ לבנין, או אל מרפסת וממנה אל מדרגות חוץ, או אל מעבר ציבורי, זאת נוסף על האמור בסימן ו', פרט 3.8.6.2. |
3.8.24.1 דרישות כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.25.1 דרישות כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.26.1 אופני שליטה בעשן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.26.2 סידורי שליטה בעשן בבנין מגורים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.26.2 (א) סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו על כל חלקי הבניין המפורטים בסימן ב' בפרק ה', זולת אם נאמר אחרת בסימן זה. (ב) סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו גם על חלקי הבניין האלה: (1) מבואת כניסה; (2) חדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב–קומות; (3) מחסן הממוקם במבואה הקומתית והכניסה אליו מהמבואה הקומתית. (ג) בחדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב–קומות יותקן פתח שחרור עשן כמפורט בת"י 1001 חלק 2.1 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן בבניינים. (ד) פרט משנה (ב) לא יחול על בית חד–משפחתי, בית דו–משפחתי ובניין מגורים טורי. |
3.8.27.1 דרישות כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.28.1 דרישות כלליות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.29.1 הגדרות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.29.2 תחולה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.29.3 מידות תא המעלית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.29.3 (א) מידותיו הפנימיות של תא מעלית יהיו 80 סנטימטרים רוחב ו–120 סנטימטרים עומק לפחות; בפרט זה, (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), כאשר שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין בבנין מעלית במידות המפורטות באותו פרט משנה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר התקנת מעלית במידות אחרות. |
3.8.29.4 רוחב מינימלי של פרוזדור [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.29.5 רוחב הפרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא בטוח [תיקון התשס"ח (מס' 3)] רוחבו של הפרוזדור, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור, יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 100 סנטימטרים, ואם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים - עד כדי 90 סנטימטרים. |
3.8.29.6 רוחב משטח אופקי בחדר מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.8.29.6 על אף האמור בפרט 3.2.12.5(ג), עומק המשטח האופקי בחדר מדרגות מול דלת תא המעלית יהיה 1.3 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 90 סנטימטרים, אם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים. |
3.8.29.7 רוחב המדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) אישר המהנדס שלא ניתן להתקין מעלית בתנאים האמורים בפרט משנה (א), יהיה רוחבן המינימלי של המדרגות 0.8 מטרים לפחות, ובלבד שנתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים. (ג) מדידת רוחב המדרגות תיערך כמפורט בפרט 3.2.2.3. |
3.8.29.8 מידות רום מדרגות ושלח מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.29.9 מספר מדרגות במהלך אחד [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.29.10 מדרגות טרפזיות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) רוחב שלח המדרגות יהיה כמפורט בפרט 3.2.2.22(ב) ו–(ג); (2) הרוחב המינימלי של המדרגות יהיה כמפורט בפרט 3.8.29.7; (3) במהלך מדרגות, לכל אורכו ולרבות במדרגות שאינן טרפזיות, יהיה גובה אחיד לרום המדרגה; (4) מסעד ובית אחיזה יותקנו כנדרש בפרט 3.2.2.15; בקטע המדרגות הטרפזיות, המסעד יהיה רציף ובגובה אחיד ביחס לשיפוע המדרגות; (5) התקבל אישור שירותי כבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים. |
3.8.29.11 מבנה המעלית על כל חלקיה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.29.12 תנאים נוספים להתקנת מעלית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.8.29.13 התקנת מעלון בבנין קיים [תיקונים: התשס"ח (מס' 3), התש"ף (מס' 2)] |
3.8.30.1 הגדרות [תיקון התשס"ט (מס' 8)] |
3.8.30.2 פרשנות [תיקון התשס"ט (מס' 8)] |
3.8.30.3 תוספת קומה אחת מעל בניין קיים [תיקונים: התשס"ט (מס' 8), התשע"ג (מס' 4)] 3.8.30.3 על הקמת תוספת בנייה של קומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד (בפרט זה - התוספת), יחולו הוראות אלה: (1) לא יראו את הבניין כבניין גבוה או כבניין רב–קומות, לפי העניין, רק בשל הקמת התוספת עליו אם נתקיימו בו כל אלה: (א) אין בתוספת יותר מקומה אחת, שיש לה יציאה אחת ישירה לחדר המדרגות המשותף, לרבות מיתקן מעל המפלס של גג התוספת, אם הוא נמנה עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה או בניין רב–קומות לפי סעיף 7.00.81; (ב) רבע לפחות מכלל שטח הגג של התוספת יישאר בלתי בנוי ורבע זה יהא רצוף; לעניין זה, (ג) תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לחלק הבלתי מבונה שבגג התוספת לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות הקיים; על אף האמור בפרט 3.2.2.5 שיפוען של מדרגות אלה יכול שיהיה עד 60 מעלות; (ד) לא יחולו על התוספת הוראות לעניין מרחק הליכה, מהלך משותף ופרוזדור בלא מוצא לפי טבלה 3.2.15.5; (ה) לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא יידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת; (2) על אף האמור בפסקה 1, בבניית תוספת לבניין - בתנאים המפורטים בה, שיש בה כדי להעלות את גובה המפלס של רצפת הכניסה לדירה העליונה של הבניין מעל מפלס הכניסה הקובעת ליותר מ– 29 מטרים, יחולו על הבניין כולו הוראות חלק ז' בנוגע לבניין גבוה לעניין חדר מדרגות מוגן, פתחי עשן, התקנת מעלית וגנרטורים וכל דבר אחר שיש בו כדי להבטיח בפני סכנת אש או להקל על כיבוי שרפות; לכל עניין אחר ינהגו בבניין כפי שנוהגים בבניין רב–קומות. |
3.8.30.4 תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים שאינו בנין גבוה 3.8.30.4 בהקמת תוספת של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים שאינו בניין גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, ועומדת בדרישות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (להלן - תמ"א 38) או עומדת בדרישות של תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ"א 38 שבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה - התוספת), לא יראו את הבניין כבניין גבוה רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה: (1) הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 22 מטר, כמתואר בתרשים 3.8.30.4; (2) אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת - לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת - לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור בפרט 3.8.30.6(7) ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים; (3) מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד היציאה מהבניין לא יעלה על 85 מטרים. 7 |
3.8.30.5 תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים גבוה [תיקון התשע"ג (מס' 4)] 3.8.30.5 בהקמת תוספת בנייה של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, העומדת בדרישות תמ"א 38 או תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ"א 38 ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה - התוספת), לא יראו את הבניין כמחויב בדרישות החלות על בניין גבוה, רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה: (1) הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 29 מטר כמתואר בתרשים 3.8.30.5; (2) אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת - לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת - לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור בפרט 3.8.30.6(7) ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים; (3) מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד ליציאה מהבניין לא יעלה על 105 מטרים; (4) קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן - ייבנה חדר מדרגות מוגן גם בעבור התוספת כהמשך חדר המדרגות המוגן הקיים ולא יותקנו מתזים כנדרש בפרט משנה 3.8.30.6(7) ו–(8) בבניין הקיים ובתוספת; לא קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן - ייבנה חדר מדרגות לא מוגן לתוספת, ותותקן נוסף על הנדרש בפרט 3.8.30.6, מערכת מתזים במבואות הקומתיות, בחדרים הטכניים ובמחסנים הנפתחים ישירות למבואות הקומתיות;
7
|
3.8.30.6 הוראות נוספות לבנייה של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים [תיקון התשע"ג (מס' 4)] (1) מעל לגג הבניין לאחר הקמת התוספת (להלן - גג הבניין) תותר הקמתם של מיתקנים טכניים, אם הם נמנים עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה לפי פרט 7.00.81; (2) רבע משטח גג הבניין לפחות יישאר פנוי ממבנים ומיתקנים; השטח האמור יהיה רציף ותהיה אליו גישה מדלת היציאה מחדר המדרגות; (3) תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לגג הבניין לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות; (4) ברוחב המדרגות והפרוזדורים בכל הבניין לרבות התוספת יתקיימו דרישות סימן כ"ט; (5) בדלת הכניסה לכל דירה בבניין, לרבות דלת הכניסה לדירה קיימת ולדירות בתוספת, יתקיימו דרישות פרט 2.91(2); (6) דלת הכניסה הראשית במבואת הכניסה לבניין תהיה ברוחב שיאפשר מעבר נקי של 0.90 מטר ותיפתח כלפי חוץ, בכיוון המילוט; (7) תותקן מערכת מתזים בכל שטח הדירות שבתוספת; התקנה כאמור תיעשה לפי תקן ישראלי ת"י 1596 מערכות מתזים: התקנה 3 (להלן - ת"י 1956); (8) מעל דלת הכניסה לכל דירה קיימת בבניין, בצד הפונה לפנים הדירה יותקן מתז אחד; (9) המתזים אם הותקנו לפי פרט 3.8.30.4(2) או פרט 3.8.30.5(2), לפי העניין וכן מתזים שהותקנו לפי פסקאות (7) ו–(8) יחוברו למערכת אספקת המים לכיבוי אש; מערכת אספקת המים לכיבוי אש תחובר לרשת מים עירונית או מקומית קיימת; המתזים יעמדו בדרישות, ת"י 1596, למעט הדרישות לספיקת מים ולחץ מים; (10) בבניין לרבות התוספת יותקנו חיבור הסנקה וצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש שיתקיימו בהם תנאים אלה: (א) חיבור ההסנקה למערכת אספקת המים לכיבוי אש, יהיה בנפרד ממערכת מי השתייה וכנדרש בהל"ת; (ב) תותקן צנרת חדשה למערכת אספקת המים לכיבוי אש בבניין לרבות התוספת אשר תהיה בקוטר מינימלי של "2; לא יותר שימוש בצנרת המים הקיימת; (ג) צנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש תספק מים לעמדות כיבוי אש ולברז עם מחבר מהיר (שטורץ); (ד) על אף האמור בת"י 1596 - לא תחול כל הגבלה על מספר המתזים שמותר לחבר לצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש; (11) תותקן עמדת כיבוי אש בקומת הכניסה ובקומות שבתוספת; בקומות הקיימות יותקן ברז כיבוי אש עם מחבר מהיר (שטורץ) בקוטר "2; (12) היה מאגר מים לצורך כיבוי אש על גג הבניין הקיים, יותקן במקומו מאגר מים על גג התוספת; לחלופין, ניתן להתקין במקומו מאגר מים בקומה אחרת ומשאבות הגברת לחץ, ובלבד שהלחץ השיורי בעמדת כיבוי אש או בארון כיבוי אש במפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבניין לא יפחת מ–1.4 אטמוספרות; (13) בבניין שבו חניון תת–קרקעי או מחסנים במרתף, יופרד חדר המדרגות מאזור החניה והמחסנים על ידי דלתות אש; (14) הארונות הטכניים לחשמל, מים וגז המצויים במבואות הקומתיות בכל הבניין לרבות התוספת ובקומות הקרקע, יהיו מחומר לא דליק; בגב הארונות הטכניים הפונים לדירות מגורים, יהיה קיר עמיד אש למשך 60 דקות לפחות; (15) מעברי פירים וצנרת שבבניין לרבות התוספת ייאטמו נגד אש ועשן ליצור הפרדת אש בין הקומות; (16) בחדר המדרגות המוביל אל התוספת יהיו שני פתחים בקירות מנוגדים, בשטח של 0.8 מטר מרובע כל אחד, או פתח בתקרה בגודל מינימלי של 1 מ"ר, לפינוי עשן מהמדרגות בגג הבניין; (17) במבואת קומת הכניסה ייבנה פתח שחרור עשן קבוע, שגודלו לא יפחת מ–2% משטח המבואה, ופתח כניסת אוויר שגודלו לא יפחת מ–2% משטח המבואה או 0.3 מ"ר, הגדול מביניהם, או אוורור על ידי מערכות מכניות העומד בדרישות סימן א' לפרק ה' והמספק שש החלפות אוויר בשעה לפחות; (18) בשטחים המשותפים בכל הבניין לרבות התוספת, וכן בחדר מכונות המעלית, יותקנו שלטי הכוונה, ותאורת חירום לפי סימנים כ' וכ"א בפרק ח'; (19) מסתורי הכביסה בכל הבניין לרבות התוספת יהיו מחומרים לא דליקים; (20) לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא ידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת. |
3.9.1.1 הגדרות [תיקון התשס"ח (מס' 3)]
7
במה - תרשים 3.9.1.1 א'
7
במה משולבת - תרשים 3.9.1.1 ב'
7
תרשים 3.9.1.1 ג'
7
תרשים 3.9.1.1 ד' |
3.9.2.1 תחולה וסייג לתחולה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.2.1 (א) בבניין, בחלק מבניין או בחוץ הבניין שבתחום הנכס המשמש להתקהלות יתקיימו דרישות פרק זה, וככל שלא נאמר אחרת בפרק זה יתקיימו גם הדרישות המפורטות בפרקים א' עד ז'. (ב) דרישות פרק זה לא יחולו על - (1) מקומות בשטח פתוח, שקיבלו רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, בהם מתקיימים אירועי התקהלות זמניים, או שאינם זמניים, כגון, כיכר עירונית, רחוב, מדרכה, פארק, גן ציבורי, גן לאומי, שמורת טבע וחוף הים; (2) חלקי בניין אלה: (א) אולם או אזור המתנה בבניין המשמש למגורים, חינוך, משרדים, בית מלון, מסחר, משרדים ותעשיה; (ב) אולם המתנה בבנק או בסניף דואר; (ג) מעבר ציבורי משותף בקניון; (ד) מערכות נתיב מסילות קבוע להסעת המונים. |
3.9.2.2 מקומות להתקהלות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) אולם רב–תכליתי; (2) אולם אסיפות; (3) אודיטוריום; (4) מועדון חברים; (5) חדר הרצאות; (6) חדר ישיבות; (7) אולם בית המשפט; (8) בתי תפילה; (9) מוזאון; (10) אולם תערוכות; (11) ספריה; (12) קולנוע; (13) תאטרון; (14) אולם ריקודים; (15) פאב; (16) מסעדה; (17) בנה שעשועים מיוחד כגון לונה פארק או קרקס קבוע או זמני; (18) מזח ימי, התחום בשלושה צדדים במים והמשמש לבידור; (19) אולם ספורט, מגרש ספורט ומיתקן ספורט; (20) אצטדיון; (21) אולם כדורת (באולינג); (22) אולם סנוקר; (23) זירת החלקה על קרח; (24) אולם לוויות; (25) רציף המתנה לתחבורה ציבורית, אולם המתנה להסעה המונית, מסוף אווירי ומסוף ימי. |
3.9.2.3 מיתקן לחפצים חשודים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.2.4 מיון חומ"ס [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.3.1 שימוש מעורב [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.3.1 (א) מותר שחלק מבניין המשמש להתקהלות הנמצא בבניין בעל שימוש עיקרי אחר, ישורת על ידי מוצא בטוח המשרת את השימוש העיקרי, בתנאי שבמוצא הבטוח יתקיימו הדרישות בעבור השימוש להתקהלות ועבור השימוש העיקרי. (ב) במוצא בטוח יתקיימו דרישות השימוש ל"התקהלות" והשימוש העיקרי בו–זמנית, למעט מקרים שבהם רשות הכבאות קבעה כי פעילות בו–זמנית כזו אינה אפשרית. |
3.9.3.2 שימוש בעבור פחות מ– 50 איש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.4.1 עמידות אש של שלד הבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.4.2 מיקום קומתי ותפוסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.4.3 שלד הגג של אצטדיון או מיתקן ספורט פתוח [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.4.4 יציע קהל [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.4.5 יציע קהל הבנוי מחומרים בלתי דליקים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.4.5 דרישות טבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל הבנוי מחומרים לא דליקים הממוקם בתוך בנין, ובלבד שבשלד הבנין מתקיימות דרישות סימן זה; טבלה 3.9.4.6 - מיקום קומתי ותפוסה על פי סוג שלד הבניין
הערות לטבלה 3.9.4.6: (1) בעבור סוג שלד I או II - אם כל רכיב של שלד הגג נמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לרבות אגדים, קורות וגג (deck ), מותר ששלד הגג לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה; בעבור סוג שלד I או II , מותר שחלק עמוד הנמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה. (2) רכיבים אופקיים ואנכיים של רצפה מדורגת המשמשת יציע ובסיס למושבים, יהיו בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות; ברכיבי המבנה התומכים ברצפה זו יתקיימו דרישות עמידות האש שבטבלה 3.9.4.6; אפשר שהחיבור בין הרכיב האופקי והרכיב האנכי של הרצפה המדורגת, לא יהיה עמיד אש, בתנאי שרצפה מדורגת זו אינה מהווה חלק מהפרדת האש של חומרים ברמת סיכון גבוהה ובתנאי שהבניין בנוי ומופעל בהתאם לדרישות בעבור מהטמ"ע על פי סימן ל"ז. (3) אם בבניינים, לרבות אצטדיונים, קיימים מושבים מקובעים מתחת לכיפת השמים, או מושבים מקובעים בעלי קירוי חלקי שאינו מאפשר הצטברות חום ועשן, אפשר שרכיבי שלד הבניין החשופים אל החוץ לא יהיו עמידי אש, בתנאי שיוגש ניתוח הנדסי המכיל תרחישי אירועים הכוללים אש ועשן, המוכיח שהנזק הצפוי לשלד הבנין ממטען האש אינו עלול לגרום לקריסה או לעיוות המסכן את בטיחות המשתמשים בבניין. (4) בתנאי שהקומות המפורטות להלן מוגנות על ידי מערכת מתזים: (א) כל הקומה שבה נמצאת ההתקהלות; (ב) כל קומה מתחת לקומה שבה נמצאת ההתקהלות; (ג) במקרה שבו ההתקהלות נמצאת מתחת לקומת הכניסה הקובעת לבניין: הקומה שנמצאת בה ההתקהלות, כל קומה המקשרת אותה לקומת הכניסה הקובעת לבניין, וקומת הכניסה הקובעת לבניין. (5) בבניין המשמש להתקהלות או בבנין שחלק ממנו משמש להתקהלות יתקיימו גם הדרישות לגילוי ולכיבוי אש המפורטות בפרק ד'. |
3.9.5.1 כללי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.5.2 דלתות או סורגים בהזזה אופקית או אנכית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.5.3 מנגנוני בהלה ופרזול דלתות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.5.4 דלתות מעוכבות יציאה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.5.5 דלתות מבוקרות כניסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.5.6 דלתות מסתובבות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.5.7 מעצור [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.6.1 מדרגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.6.2 כמות מדרגות במהלך [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.6.3 משטח ההליכה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.6.4 מדרגות לולייניות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.6.5 מדרגות שלח מתחלף [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.6.6 מדרגות ביציע נייד או מתקפל [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.6.7 מדרגות אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.7.1 חדר מדרגות מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.8.1 מדרגות חיצוניות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.9.1 מוצא אופקי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.10.1 פרוזדור מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.11.1 פרוזדור פתוח מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.12.1 גג מוגן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.13.1 יציאה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.13.2 מפלס יציאה מן הבנין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.13.3 רחבת כניסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.13.3 אם כניסה ראשית לבניין או לחלק מבניין המשמש להתקהלות היא דרך רחבת כניסה חיצונית, ורחבת הכניסה מוגבהת או מונמכת ממפלס הקרקע, אפשר שמפלס רחבת הכניסה ייחשב מפלס קומת הכניסה לצורך קביעת המיקום הקומתי של ההתקהלות כמפורט בטבלה 3.9.4.6, ובלבד שברחבת הכניסה יתקיימו תנאים אלה: (1) רוחב רחבת הכניסה, הנמדד במקביל לחזית הבניין, יהיה כרוחב הכולל של פתחי היציאה המובילים אליה, אך לא קטן מ–1.5 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א'); (2) עומק רחבת הכניסה הנמדד בניצב לחזית הבניין לא יהיה קטן מהרוחב הכולל של כל היציאות הנדרשות הנפתחות אל רחבת הכניסה ולא פחות מ–3 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א');
7
תרשים 3.9.13.3 א' (3) מדרגות חוץ הנדרשות כחלק מדרך מוצא והמובילות מרחבת הכניסה אל מפלס הקרקע יוגנו מפני אש כנדרש בפרט 3.2.4.3 (כמתואר בתרשים3.9.13.3 ב'), או שיהיו מרוחקות מן הבניין ב–3 מטרים לפחות (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ג')
7
תרשים 3.9.13.3 ב'
7
תרשים 3.9.13.3 ג' |
3.9.13.4 כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.13.4 (א) לכל בנין המשמש כולו או חלקו להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן -כניסה א'), שתשמש גם יציאה ראשית מן הבנין ותמוקם במפלס הכניסה הקובעת לבניין(להלן - יציאה א') (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א').
7
תרשים 3.9.13.4 א' (ב) לכל חלק מבנין המשמש להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן - כניסה ב'), שתשמש גם יציאה ראשית מחלק הבנין המשמש להתקהלות (להלן - יציאה ב') (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א'). (ג) רוחבה של יציאה ב' יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין. אולם בעבור תפוסה של הופעה חיה בבר או באולם ריקודים וכו' רוחבה של יציאה ב' יספיק בעבור שני שלישים לפחות מהתפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין. (ד) במקום שבו יציאה ב' מובילה אל יציאה א' בלבד, גם רוחבה של יציאה א' יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות. (ה) אם יציאה א' משמשת מספר מפלסים המיועדים להתקהלות, יהיה רחבה מספיק בעבור מחצית תפוסת ההתקהלות הכוללת בכל אחד מהמפלסים שהיא משרתת אותם. (ו) במפלס יציאה ב' יתקיימו אחד מן התנאים האלה: (1) הוא יהיה במפלס הכניסה הקובעת של הבניין; (2) הוא יחובר לחדר מדרגות או לכבש המוליכים אל מפלס כניסה א'; (3) יציאה ב' תהווה חלק מגישה למוצא בטוח המוליכה אל מוצא בטוח המסתיים ישירות אל מחוץ לבנין ומשם לרחוב. |
3.9.13.5 יציאות נוספות מחלק בניין להתקהלות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.13.6 דלתות נוספות במבואה או במעבר הציבורי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.13.6 (א) מקום שבו יציאה ב' היא דרך מבואה או מעבר ציבורי, וקיימות דלתות נוספות מהמבואה או מהמעבר הציבורי אל חוץ הבניין מלבד דלתות יציאה א', ניתן לכלול בסך הרוחב הנדרש ליציאה את רוחב הדלתות הנוספות (כמתואר בתרשים 3.9.13.6).
7
תרשים 3.9.13.6 (ב) אפשר שהדלתות הנוספות כאמור בפרט משנה (א) לא ישמשו ככניסות לבניין. (ג) סך הרוחבים של דלתות יציאה א' והדלתות הנוספות יהיה בהתאם לדרישה של מחצית לפחות מתפוסת ההתקהלות. |
3.9.13.7 יציאה ישירה למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.13.7 (א) על אף האמור בפרט 3.9.13.4(ב) עד (ה), בחלק מבניין המשמש להתקהלות, כגון אולם קולנוע, שהכניסה אליו היא דרך מעבר ציבורי או אולם המתנה, אפשר שכניסה ב' לא תשמש כיציאה ב'. (ב) דלתות היציאה מחלק זה של הבניין ימוקמו לפי פרט 3.2.14.1 , בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא, לא יפחת מ–100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מחלק זה של הבניין. (ג) ביציאות מחלק זה של הבניין יתקיים אחד לפחות מן התנאים האלה: (1) הן יובילו ישירות אל מחוץ לבניין (כמתואר בתרשים 3.9.13.7 א'); (2) הן יובילו ישירות למוצא בטוח, בתנאי שהמוצא הבטוח יסתיים ביציאה ישירה אל מחוץ לבניין; היציאה מן המוצא הבטוח אל מחוץ לבניין תהיה לפי הדרישות של שני שליש לפחות מתפוסת ההתקהלות (כמתואר בתרשימים 3.9.13.7 ב' ו–3.9.13.7 ג').
7
תרשים 3.9.13.7 א'
7
תרשים 3.9.13.7 ב'
7
תרשים 3.9.13.7 ג' |
3.9.13.8 יציאה מבניין המשמש להתקהלות בתנועה מכוונת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.13.9 בניין מרובה כניסות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.14.1 כבש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.15.1 אזור מחסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.16.1 תפוסה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.16.2 צפייה בעמידה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.16.3 סקר בטיחות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.16.4 רוחב דרכי מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) לגבי התקהלות הכוללת מושבים מסודרים בשורות כדוגמת מושבים בתאטרון או מושבים ליד שולחנות שאינו מהתמ"ע יחולו הוראות סימן זה. (ג) לגבי אזור המוגדר כמהתמ"ע, יחולו הדרישות שבסימן ל"ז. (ד) לגבי דרך מוצא מגלריה טכנית תחול הדרישה שבפרט 3.9.38.10. |
3.9.16.5 רוחב מרכיבי דרך מוצא המשרתים אזור ישיבה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.16.5 (א) הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך המוצא, המשרתים אזור ישיבה בשורות או במושבים ליד שולחנות, יהיה בהתאם לטבלה 3.9.16.5 שלהלן: טבלה 3.9.16.5 - מקדמי רוחב
(ב) אופן חישוב הרוחב: (1) מדרגה שרומה אינו גדול מ–17.8 ס"מ: A=1 ; (2) מדרגה שרומה גדול מ–17.8 ס"מ, רוחב המדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:
7
(3) מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס"מ (מדוד אופקית): B=1 ; (4) מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ–75 ס"מ (כשהוא נמדדאופקית) יוגדל רוחבו ב-25% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם 1.25=B; (5) כבש בשיפוע עד 10%: C=1 ; (6) כבש ששיפועו גדול מ–10%, יוגדל רוחבו ב–10% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם C=1.10 . (ג) פרטי משנה (א) ו–(ב) חלים על - (1) מדרגות וכבשים בתחום אולם האירועים או המושבים; (2) דלתות או פתחי היציאה מן האולם; חישוב רוחב מדרגות וכבשים מחוץ לתחומים אלה יבוצע לפי פרק ב'. (ד) רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה לפי דרישות סימן י"ט. (ה) רוחב המעבר המשרת שורות מושבים יהיה גם לפי דרישות סימן כ'. (ו) רוחב הגישה למעבר של ישיבה ליד שולחנות יהיה לפי דרישות סימן כ"ב. (ז) רוחב המעבר המשרת אזור ישיבה ליד שולחנות יהיה גם לפי דרישותסימן כ"ג. |
3.9.16.6 רוחב מעבר ושטח משורת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.16.7 רוחב אחיד למעבר [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.16.8 רוחב פרוזדור [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.17.1 מספר דרכי מוצא מבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.17.2 אזור מגודר מחוץ לבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.17.3 מרפסת או גלריה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.17.3 (א) במרפסת או בגלריה במקום להתקהלות שתפוסתן קטנה מ–50 אנשים, תהיה דרך מוצא אחת לפחות; אפשר שדרך מוצא זו תעבור דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרך המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט בסימן ט"ו לפרק ב'. (ב) במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 50 אנשים אך אינה עולה על - 100 אנשים, יהיו לא פחות מ–2 דרכי מוצא נפרדות; אפשר ששתי דרכי מוצא אלה יעברו דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט בסימן ט"ו לפרק ב'. (ג) במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 100 אנשים יתקיימו דרישות אלה: (1) מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י"ג לפרק ב'; (2) בעבור חלק מהתפוסה שאינו עולה על 100 אנשים אפשר להתקין דרכי מוצא כמפורט בפרט משנה (ב); (3) בעבור יתרת התפוסה, אשר איננה כלולה בפסקה (2) תותקן דרך מוצא נפרדת שלא תעבור דרך המפלס העיקרי של ההתקהלות; (4) בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף. |
3.9.17.4 גלריה טכנית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.18.1 מיקום דרכי מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.18.2 דרך מוצא מן הזירה או מרצפת אודיטוריום [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.18.3 שימוש פסטיבל בתוך בנין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.19.1 אופן מדידת רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.19.2 רוחב מינימלי של גישה למעבר בין שורות המושבים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.19.2 (א) רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ–40 סנטימטרים; הרוחב יגדל עם עליה בכמות המושבים בהתאם לנדרש בפרטי משנה (ג) ו–(ה). (ב) לגבי מקום שבו סך כל המושבים בשורה אינו עולה על 4 מושבים, והמרחק ממרכז המושב הרחוק ביותר עד למעבר אינו עולה על 1.8 מטרים, לא יחולו דרישות פרט משנה (א). (ג) שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים כמתואר בתרשים 3.9.19.2, לא תכיל יותר מ–100 מושבים; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ–40 סנטימטרים בעבור 25 מושבים; רוחב זה יגדל ב–0.8 סנטימטר לכל מושב מעבר ל–25 מושבים; אין חובה שהרוחב יעלה על 56 סנטימטר.
7
תרשים 3.9.19.2 (ד) פרט משנה (ג) לא יחול לגבי מהתמ"ע, ויחולו עליו דרישות פרט 3.9.37.3. (ה) על אף האמור בפרט 3.9.24.2(א)(2), אורך הגישה למעבר מכל מושב, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר או פתח בקצה אחד בלבד, לא יעלה על 9 מטרים; הרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה 40 סנטימטרים; לרוחב זה יתווסף 1.5 סנטימטר לכל מושב, מעבר ל–13 מושבים. (ו) פרט משנה (ה) לא יחול לגבי מהתמ"ע, ויחולו עליו דרישות פרטים 3.9.37.4 ו–3.9.37.5. |
3.9.19.3 כיסאות עם משטח כתיבה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.19.3 (א) מקום שמותקנים בו כיסאות עם משטח כתיבה, רוחב הגישה למעבר יהיה כנדרש בסימן זה ויימדד בין קצה משטח הכתיבה במצב פתוח לאנך שבגב המושב שלפנים (כמתואר בתרשים 3.9.19.3); ואולם אם משטח הכתיבה חוזר באופן עצמאי למצב "מאוחסן" לאחר שקמים מן המושב, מידת הרוחב תהיה בהתאם לפרט 3.9.19.1.
7
תרשים 3.9.19.3 (ב) כיסאות המצוידים במשטח כתיבה אינם נחשבים ישיבה ליד שולחנות. |
3.9.19.4 מפלס ההליכה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.20.1 מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.20.2 מעבר בלא מוצא המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.20.2 אורך מעבר בלא מוצא לא יעלה על 6 מטרים; ואולם הגבלת האורך לא תחול על מעבר בלא מוצא בתנאי שהמושבים שהוא משרת אינם רחוקים ביותר מ–24 מושבים ממעבר אחר, ורוחב הגישה למעבר בין השורות הוא לא פחות מ–40 סנטימטרים, בתוספת רוחב של 1.5 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב העשרים בשורה.
7
תרשים 3.9.20.2 |
3.9.20.3 רוחב מינימלי של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.20.3 הרוחב המינימלי של מעבר מדורג, משופע או אופקי, יהיה לפי הדרישות של תפוסת המילוט המצוינות בהתאם לשימוש בטבלה 3.9.16.5 או 3.9.37.1 א' או 3.9.37.1 ב', אך הוא לא יפחת מהמצוין להלן: (1) מעבר מדורג המשרת שורות משני צדדים (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 א') -122 סנטימטרים; (2) מעבר מדורג המשרת עד 50 מושבים בכל שורות המושבים המשורתות על ידו (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ב' ו–3.9.20.3 ג') - 90 סנטימטרים; (3) מרחק בין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר המדורג מחולק לשניים על ידי מאחז היד או המעקה (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ד' ו–3.9.20.3 ה') - 58 סנטימטרים; (4) מעבר אופקי או משופע, המשרת שורות מושבים משני צדדים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ו', 3.9.20.3 ז', 3.9.20.3 ח' ו–3.9.20.3 ט') - 107 סנטימטרים; (5) מעבר אופקי או משופע המשרת עד 50 אנשים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י' ו–3.9.20.3 י"א) - 90 סנטימטרים; (6) מעבר מדורג המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ב) - 90 סנטימטרים; (7) מרחק שבין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר אינו משרת יותר מ–5 שורות בצד אחד - 58 ס"מ (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ג); הגבלת מרווח זו חלה גם על כל צדדיו של הפתח ביציע (הוומיטוריום) כאשר מתאפשרת כניסה לשורת המושבים סמוך לפתח (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ד, 3.9.20.3 ט"ו ו–3.9.20.3 ט"ז); (8) מעבר אופקי או משופע המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י"ז ו–3.9.20.3 י"ח) - 90 סנטימטרים; (9) מעבר אופקי בחזית שורת מושבים, הנמדד בין המעקה לבין קצה המושב במצב לא מקופל, (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ט) - 50 סנטימטרים; (10) רוחב מעבר אופקי או משופע המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות יהיה לפי דרישות פרק ב'.
7
תרשים 3.9.20.3 א'
7
תרשים 3.9.20.3 ב'
7
תרשים 3.9.20.3 ג'
7
תרשים 3.9.20.3 ד'
7
תרשים 3.9.20.3 ה'
7
תרשים 3.9.20.3 ו'
7
תרשים 3.9.20.3 ז'
7
תרשים 3.9.20.3 ח'
7
תרשים 3.9.20.3 ט'
7
תרשים 3.9.20.3 י'
7
תרשים 3.9.20.3 י"א
7
תרשום 3.9.20.3 י"ב
7
תרשים 3.9.20.3 י"ג
7
תרשים 3.9.20.3 י"ד
7
תרשים 3.9.20.3 ט"ו
7
תרשים 3.9.20.3 ט"ז
7
תרשים 3.9.20.3 י"ז
7
תרשים 3.9.20.3 י"ח
7
תרשים 3.9.20.3 י"ט |
3.9.20.4 אופן מדידת רוחב של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.20.5 בליטת מאחז יד [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.20.6 שיפוע מעבר לאנשים עם מוגבלויות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.20.6 (א) שיפוע מעבר המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות או אל מקומות ישיבה הניתנים לפירוק לצורך הכלת כיסא גלגלים, יהיה לפי דרישות פרק ב'. (ב) מעבר ביציע הקהל ששיפועו אינו עולה על 12.5% ייבנה ככבש; מעבר ביציע הקהל ששיפועו עולה על 12.5% ייבנה באמצעות מדרגות. (ג) על אף האמור בפרט משנה (ב), במערכת מושבים מתקפלים או משוחלים (טלסקופיים), אפשר שהמעבר יהיה בנוי ממדרגות לכל שיפוע של היציע. |
3.9.20.7 מספר המדרגות במעבר מדורג [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.20.8 השלח של מדרגה במעבר מדורג [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.20.9 שילוט וסימון המדרגה במעבר מדורג [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.20.10 רום מדרגה במעבר מדורג [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) רום המדרגה לא יפחת מ–10 סנטימטרים; ואולם רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ–9 ס"מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים; (2) רום המדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים; ואולם מקום שבו שיפוע יציע הקהל הסמוך למעבר המדורג מחייב זווית גדולה מ–8/11 בשל אילוצי ראיה, אפשר שגובה רום המדרגה יהיה גדול מ–20 סנטימטרים אך לא יעלה על 23 סנטימטרים; (3) רום המדרגות יהיה אחיד; לענין פרט זה, "אחיד" - הפרש אשר אינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע; (4) על אף האמור בפסקה (3), במהלך מדרגות אחד, אפשר שגובה רום המדרגה לא יהיה אחיד עקב אילוצי ראיה של אזור הישיבה הסמוך לו; במצב זה אפשר שהפרשי הגבהים בין מדרגות סמוכות יהיה גדול מ–0.5 סנטימטר וזאת בתנאים אלה: (א) רום המדרגה לא יפחת מ–10 סנטימטרים; (ב) רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ–9 ס"מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים; (5) פרט 3.2.2.5 לא יחול לגבי מדרגות במעבר מדורג. |
3.9.21.1 מאחז יד במעבר מדורג או משופע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.21.1 (א) במאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות, יתקיימו דרישות סימן זה. (ב) במעקות ובמאחזי יד במקומות אחרים ביציע הקהל יתקיימו דרישות סימן כ"ח. (ג) במעבר ששיפועו גדול מ–5% או במעבר מדורג יותקן מאחז יד בצד המעבר או לאורך מרכזו (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 א').
7
תרשים 3.9.21.1 א' (ד) אם המעבר משרת אזורי ישיבה משני צדדיו, מאחז היד לא יהיה רציף; ההפסקות ברציפות מאחז היד יאפשרו כניסה לאזורי הישיבה וגם מעבר בין צדו האחד של מאחז היד לצדו השני; מאחז היד יהיה רציף לאורך של לא יותר מ–5 שורות מושבים (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ב').
7
תרשים 3.9.21.1 ב' (ה) המרווח בין מאחזי היד, הנוצר עקב הדרישה לאי–רציפות, לא יהיה קטן מ–56 סנטימטרים ולא גדול מ–91 סנטימטרים כשהוא נמדד אופקית; קצה מאחז היד יהיה מעוגל או מקומר (כמתואר בתרשימים 3.9.21.1 ג' ו–3.9.21.1 ד').
7
תרשים 3.9.21.1 ג'
7
תרשים 3.9.21.1 ד' (ו) למאחז יד במרכז מעבר מדורג יוסף מוט ביניים משופע, המקביל למאחז היד, בגובה 30 סנטימטרים מתחת למאחז היד (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ד'). (ז) גובה מאחז היד יהיה אחיד בין 90 סנטימטרים ל–105 סנטימטרים, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המאחז עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ה').
7
תרשים 3.9.21.1 ה' (ח) הדרישה שבפרט משנה (ג) להתקנת מאחז יד לא תחול בתנאים האלה: (1) מעבר שאינו חלק מדרך מוצא נגישה ששיפועו קטן מ–12.5%, והמשרת אזורי ישיבה משני צדדיו; (2) מקום שבו נבנה מעקה הכולל מאחז יד. (ט) גובה המעקה בצד הפתח ביציע (הוומיטוריום) לא יפחת מ–90 ס"מ, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המעקה עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש; הותקן מעקה שחלקו העליון יכול לשמש בית אחיזה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות התקנת בית אחיזה.
7
תרשים 3.9.21.1 ו' |
3.9.21.1 רוחב גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.21.1 (א) רוחב הגישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לא יפחת מ–30 סנטימטרים, ויורחב בהתאם לאורכו כנדרש בפרט משנה (ב) (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 א').
7
תרשים 3.9.22.1 א' (ב) הרוחב המינימלי הנדרש של גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות יורחב, מעבר ל–30 הסנטימטרים הנדרשים בפרט משנה (א), ב–1.3 סנטימטר בעבור כל 30 סנטימטרים נוספים של אורך הגישה למעבר או חלק מהם, הנמדדים מעבר ל–3.6 מטרים הראשונים; לעניין פרט משנה זה, מדידת אורך הגישה למעבר תהיה מן המעבר עד מרכז הכיסא המרוחק ביותר מן המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 ב').
7
תרשים 3.9.22.1 ב' (ג) הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי גישה למעבר או על חלק ממנו, המשרתת עד 4 אנשים ואשר אורכה אינו עולה על 1.80 מטרים. |
3.9.22.2 אופן מדידת רוחב גישה למעבר במושבים שאינם מקובעים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.22.3 אורכה של גישה למעבר [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.22.4 גישה למעבר ליד שולחנות באירוע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.22.5 מעבר משופע או מדורג [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.23.1 רוחב מעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.23.2 רוחב מעבר [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.23.2 אם נמצאים מושבים שאינם מקובעים, בין השולחן לבין המעבר, מדידת רוחב המעבר הנדרש על פי חישובי תפוסה, תיערך מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן, כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.23.2); לעניין פרט זה, ישיבה ליד בר או ליד ריהוט קבוע אחר, מהווה ישיבה ליד שולחנות.
7
תרשים 3.9.23.2 |
3.9.23.3 אישור תכניות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.23.4 מעבר מדורג או משופע המשרת ישיבה ליד שולחנות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.24.1 מרחקי הליכה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.24.2 מהלך משותף [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.25.1 תאורת דרכי המוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.25.2 תאורת אפלה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.25.2 (א) במקום להתקהלות תותקן תאורת אפלה שתאיר את המעבר שבין גושי המושבים לכל אורכו, עד דלת היציאה מחלל המושבים; תאורת האפלה תאפשר לצאת בביטחון משורת המושבים או להגיע אליה בשעות אפלה; התאורה תוזן מרשת החשמל הרגילה, ועוצמתה לא תקטן מ–1 לוקס, נמדדת על פני משטח הרצפה, במקום החשוך ביותר. (ב) מעגלי הגופים של תאורת האפלה יהיו נפרדים ממעגלי התאורה הרגילים; כל מעגל לא יכלול יותר מ– 25 גופי תאורה. |
3.9.26.1 תאורת חירום [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.27.1 שילוט דרכי מוצא [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.27.2 מיקום שלטי "אין מוצא" [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.28.1 מעקות ומאחזי יד [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.28.2 גובה המעקה בהתייחסות לקו ראיה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.28.2 (א) ביציע הקהל או בטריבונה, במקום שבו מפלס הרצפה גבוה ביותר מ–60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכים, ומערכת המעקה או מאחז היד לפי הדרישות בפרק זה חוסמת את קו הראיה של הצופים בשורה הסמוכה בגלל גובהה, אפשר להתקין מעקה או מאחז יד מול שורת המושבים בגובה שלא יפחת מ–66 ס"מ (כמתואר בתרשים 3.9.28.2); דרישות אלה יחולו גם לגבי גלריות, מרפסות, גישה למעבר בסמוך לפתח ביציע (וומיטוריום) והאזור השקוע של התזמורת (כמתואר בתרשים 3.9.28.2). (ב) במערכת המעקה ובמאחז היד יתקיימו דרישות ת"י 1142.
7
תרשים 3.9.28.2 |
3.9.28.3 קצה תחתון של מעבר מדורג או משופע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.28.3 (א) לכל רוחב הקצה התחתון מול המעבר המדורג יותקן מעקה או מאחז יד שמתקיימות בו דרישות המפורטות בפרט 3.2.2.14 ובפרט זה, וזאת אם קצה המעבר גבוה ביותר מ–60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א' ו–3.9.28.3 ב'). (ב) גובה המעקה או מאחז היד לא יפחת מ–90 סנטימטרים, המרחק הנמדד בין קצה המעקה לבין אף המדרגה הקרובה ביותר לא יפחת מ–107 סנטימטרים (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א' ו–3.9.28.3 ב').
7
תרשים 3.9.28.3 א'
7
תרשים 3.9.28.3 ב' |
3.9.28.4 מעבר רוחבי הסמך לשורות מושבים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) במעבר רוחבי הנמצא מאחורי שורת מושבים, לא יפחת גובה המעקה שמאחורי שורת המושבים מ–66 ס"מ מעל מפלס רצפת המעבר; ואולם דרישה זו לא תחול אם משענות הכיסאות של השורה הסמוכה גבוהים ביותר מ–66 ס"מ מעל המפלס של רצפת המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.28.4 א');
7
תרשים 3.9.28.4 א' (2) היה מפלס הרצפה של המעבר הרוחבי מאחורי שורת המושבים גבוה ביותר מ–60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה הסמוכה אליה, יתקיימו במעקה דרישות 3.2.2.14 (כמתואר בתרשימים 3.9.28.4 ב' ו–3.9.28.4 ג').
7
תרשים 3.9.28.4 ב'
7
תרשים 3.9.28.4 ג' |
3.9.28.5 מעקה בצדי אזורי ישיבה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.28.6 מקומות שבהם לא נדרש להתקין מעקים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) משטח מוגבה, במה או במה משולבת המשמשים להצגה או לתצוגה, ופונים לכיוון הקהל; במקום שבו מפלס המשטח המוגבה, הבמה או הבמה המשולבת גבוה ביותר מ–120 סנטימטרים ממפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה אליה, יותקן מעקה הניתן לפירוק בזמן ההופעה; (2) מסביב לפתחים אנכיים הנמצאים בשטח המשמש להופעה או להצגה; כאשר שטח זה אינו משמש להופעה או להצגה, ייסגר הפתח או לחלופין יותקן מסביבו מעקה הניתן לפירוק. |
3.9.29.1 חוץ הבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.29.2 מרחק מבניין או מאתר סמוך [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.29.2 היתר למקום ההתקהלות יינתן רק לבניין, חלק מבניין או חוץ הבניין, הנמצא במרחק העולה על 30 מטרים ממקום המשמש להחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים או חומרים מסוכנים דומים, למעט צובר גז שהוטמן בהתאם לתקן הישראלי ת"י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים, המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים, ולמעט מכלי דלק שהותקנו בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז-1976. |
3.9.30.1 כניסות חירום ודרך מעבר לרכב ביטחון [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) לגבי מיתקן ספורט יחולו גם הוראות אלה: (1) במיתקן ספורט תותקן כניסת חירום; (2) מגבול הנכס, מצד אחד לפחות, תותקן דרך מעבר לרכב ביטחון המובילה לכניסת החירום במיתקן הספורט; (3) למיתקן ספורט המיועד ליותר מ–3,000 צופים יהיו שתי כניסות חירום; (4) במגרש ספורט תוביל דרך המעבר לרכב ביטחון מחוץ הבניין עד לזירת המשחקים; (5) במגרש ספורט המיועד לכדורגל תוביל דרך המעבר לתוך זירת המשחקים; (6) במגרש ספורט הגובה והרוחב של כניסת חירום לא יהיו קטנים מ–4.20 מטרים; (7) באולם ספורט תוביל דרך המעבר עד לפתח הבניין שבו נמצא האולם. |
3.9.31.1 הפרדות ועמידות אש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.31.2 הפרדת מקום להתקהלות המשמש כחלק מבניין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.31.2 (א) מקום שבו חלק מבניין המשמש להתקהלות, המיועד לכלול יותר מ–300 אנשים נמצא בבניין המשמש גם לייעוד אחר, יופרד החלק המשמש להתקהלות משאר חלקי הבניין על ידי קירות ותקרות בעלי עמידות אש של שעתיים לפחות. (ב) על מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, ואולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, יחולו גם דרישות סימן ל"ח. |
3.9.31.3 פירים אנכיים [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.31.4 צנרת חודרת קירות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.31.4 באגפי אש במקומות להתקהלות, שבהם הקירות או התקרות בנויים אלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת עשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים; צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים; תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים. |
3.9.31.5 הפרדת במה או במה משולבת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.31.6 הפרדת חדר הקרנה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.31.7 הפרדת יציע קהל או טריבונה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.31.8 הפרדת מיתקני אוורור ומיזוג אוויר [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.31.8 (א) במקום להתקהלות הנועד ליותר מ–300 צופים יהיו לכל אחד מחלקי הבניין המפורטים להלן מיתקני אוורור ומיזוג אוויר נפרדים: (1) חלל המושבים; (2) חלל הבמה; (3) חדר ההמתנה; (4) אגף חדרי השחקנים; (5) שירותים הנדסיים, בתי מלאכה, ומחסני תפאורה. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להתקין מיתקן אוורור ומיזוג אוויר לחלל המושבים ולחלל הבמה במשותף. |
3.9.32.1 מערכות גילוי אש וכיבוי אש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.32.2 מערכות גילוי אש ועשן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.32.3 התקנת מערכת למסירת הודעות (כריזת חירום) [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.32.3 (א) במקום המיועד להתקהלות תותקן מערכת מסירת הודעות (כריזת חירום), שתשמש את כל חלקי מקום ההתקהלות. (ב) במקום להתקהלות המחולק לאולמות נפרדים, הפעלת מערכת כריזת חירום תתאפשר באמצעות הפעלת מיקרופון ויחידת הפעלה בכל אחד מהאולמות בנפרד, נוסף על הפעלה מרכזית המופעלת מעמדת הפעלה שתיקבע בקרבת הכניסה הראשית. (ג) המערכת תצויד בספק כוח עצמי ובמתח נמוך שיאפשר הספקת זרם אוטומטית להפעלתה במקרים של הפסקת הזרם ברשת החשמל הרגילה. תפוקת המצברים תאפשר הפעלת המערכת לפרק זמן שלא יפחת מ–30 דקות. (ד) במקום שנדרשת בו התקנת גנרטור חירום, תחובר מערכת מסירת ההודעות לרשת החשמל אשר תוזן מגנרטור חירום זה. |
3.9.32.4 מערכות כיבוי אש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.33.1 מערכות שליטה בעשן [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) סידורי שליטה בעשן יותקנו גם במקומות הנדרשים לפי פרק זה, לרבות - (1) חדר או אולם המשמש להתקהלות שתפוסתו גדולה מ–200 אנשים; (2) אולם מושבים של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים; (3) אולם המתנה של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים; (4) חדר הקרנה המשמש מעל שני אולמות מושבים. |
3.9.33.2 מערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.33.3 מערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.34.1 חומרי גמר [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.35.1 בניין גבוה ורב–קומות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.36.1 סקר בטיחות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) התקהלות, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ–3,000 אנשים; (2) פסטיבל, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ–1,000 אנשים; (3) אם חלק מבניין או בניין מתוכנן כמהתמ"ע. (ב) סקר בטיחות בעבור בקשה להיתר בניה ייערך על ידי עורך הבקשה להיתר או עורך הבקשה לעניין בטיחות, ויכיל הערכה בכתב של אמצעי הבטיחות בהתייחסו לתנאים המפורטים בפרט 3.9.36.2, בצירוף מפרט כמפורט בנספח לחלק זה. |
3.9.36.2 תיאור דרישות סקר בטיחות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) תיאור של השימוש העיקרי ואירועים חריגים בבניין; (2) מערכות הניהול, לרבות מערכות הניהול של הבניין, האירוע; הערכה ליכולת השליטה של מערכות הניהול במקרי חירום; (3) מקרי חירום הדורשים עזרה רפואית; (4) מקרי חירום כתוצאה משריפה; (5) אירועי חומרים מסוכנים בתוך הבניין או לידו; (6) תנועה אל המושבים ותנועה מן המושבים, לרבות בעיות של צפיפות קהל, חיוץ קהל, פיצול דרכי מוצא, דרכי מוצא חלופיות ורוחב מעברים; (7) רמת הכוונה וההתמצאות בדרכי מוצא; (8) מערכות שלד המבנה - קבועות וניידות; (9) מערכות הבניין לרבות מערכת כריזה, גילוי אש ועשן, מתזים, מיזוג אוויר, תאורה ואוורור; (10) מצבים קיצוניים של מגז אוויר; ) (11) רעידות אדמה. [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (פרט 3.9.36.1 (ב)) סקר בטיחות ועדה מקומית לתכנון ולבניה ________________________ מס' בקשה: ______________ מס' תיק: ______________ שם היישוב: שם הרחוב: _________________ מס' הבית: ____________ גוש ____________ חלקה _________________ מגרש _________________ המבקש: השם: משפחה _________________ פרטי _________________ מס' זהות או רישומו של תאגיד ________________ המען: רחוב _________________ מס' בית _________________ ישוב+מיקוד __________________________________ מס': טלפון _________________ פקסימילה _________________ עורך הבקשה הראשי: השם: משפחה _________________ פרטי _________________ מס' זהות או רישומו של תאגיד ________________ המען: רחוב _________________ מס' בית _________________ ישוב+מיקוד __________________________________ מס': טלפון _________________ פקסימילה _________________ עורך הבקשה לסידורי בטיחות אש: השם: משפחה _________________ פרטי _________________ מס' זהות או רישומו של תאגיד ________________ המען: רחוב _________________ מס' בית _________________ ישוב+מיקוד __________________________________ מס': טלפון _________________ פקסימילה _________________ (1) כללי (1.1) השימוש העיקרי המבוקש (1.2) השימושים הנוספים המבוקשים (1.3) ההתקהלות בפנים הבניין כן [ ] לא [ ] (1.4) ההתקהלות מחוץ לבניין כן [ ] לא [ ] (1.5) הבניין מתוכנן לשמש כמהתמ"ע כן [ ] לא [ ] (1.6) חוץ הבניין מתוכנן לשמש כמהתמ"ע כן [ ] לא [ ] (1.7) הבניין מתוכנן לשמש לפסטיבל כן [ ] לא [ ] (1.8) חוץ הבניין מתוכנן לשמש לפסטיבל כן [ ] לא [ ] (1.9) התפוסה המרבית המתוכננת לשימוש העיקרי ________________________ אנשים. (1.10) התפוסה המרבית המתוכננת לשימושים הנוספים ____________________אנשים. (2) תיאור השימוש העיקרי (2.1) תיאור הפעילות העיקרית (דוגמה: תחרות ספורט, קונצרטים, הרצאות, אירוע דתי). תיאור או הפנייה למסמך מצורף: ____________________________ __________________________________ (2.2) שעות הפעילות המתוכננות לשימוש העיקרי התחלה __________________________________ סיום __________________________________ (2.6) השימוש העיקרי כולל תחרות כן [ ] לא [ ] (3) תיאור השימושים הנוספים (3.1) תיאור הפעילות של השימושים הנוספים (דוגמה: תחרות ספורט, קונצרטים, הרצאות, אירוע דתי) תיאור או הפנייה למסמך מצורף: _______________________________ _______________________________ (3.2) שעות הפעילות המתוכננות לשימושים הנוספים התחלה __________________________________ סיום __________________________________ (3.6) השימושים הנוספים כוללים תחרות כן [ ] לא [ ] (4) רמת המוכנות של מערכת הניהול למצבי חירום
(5) תיאור סידורי זרימת הקהל
(6) מערכות הבניין
חתימות (א) מינוי המנהל האחראי לניהול הבטיחות של הבניין: אני ממנה בזה את: _________________________________ ת"ז מס': _________________________________לבצע את ניהול הבטיחות כמתחייב לפי כל דין. (ב) אני _______________________ מקבל על עצמי את תפקיד האחראי לניהול הבטיחות של הבניין. חתימת האחראי לניהול הבטיחות של הבניין: ______________________ תאריך: ___________________ (ג) אם טרם נתמנה מנהל הבטיחות של הבניין - אני מצהיר כי טרם מסרתי את ביצוע ניהול הבטיחות נושא ההיתר לידי מנהל בטיחות, ומתחייב כי אמסור אותה לידי מנהל בטיחות, ולהודיע זאת לוועדה המקומית טרם התחלת השימוש בבניין וחתימתו של מנהל הבטיחות תצורף להודעה. שם המבקש: _________________________________ חתימת המבקש: _________________________________ תאריך: _________________________________ שם עורך נספח לסידורי בטיחות אש: ___________________________ מספר רישיון: _________________________ חתימת עורך נספח לסידורי בטיחות אש: ______________________________ תאריך: ________________________ |
3.9.37.1 מהתמ"ע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (ב) חלק מבניין או בניין יוגדר כ–מהתמ"ע בתנאי שנתקיימו בו התנאים של סקר בטיחות המפורטים בסימן ל"ו ובדרישות אלה: (1) חללים התחומים על ידי קירות ותקרה, הכוללים מהתמ"ע, יהיו מוגנים על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית; (2) הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי שטח זירת המופע המיועד לתחרות או להופעה, בתנאי שגובה מבנה הגג לא יפחת מ–15 מטרים מעל רצפת הזירה, ובתנאי שמטען האש בחלל האצטדיון לא יעלה על מטען אש קטן; (3) הדרישה להתקין מערכת כיבוי אש אוטומטית בפסקה (1) לא תחול לגבי חלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, גם אם הם מקורים, בתנאי שיוצג למהנדס הוועדה ניתוח הנדסי המוכיח, שהתקנת מתזים איננה נחוצה עקב היותה חסרת השפעה וחסרת תועלת, כתוצאה מגובה המבנה וממטעני האש שבו; (4) הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי החלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, כאשר הם אינם מקורים; (5) כל דרכי המוצא מהבניין, המשרתים מהתמ"ע, יכללו מיתקנים ממוכנים לסילוק עשן או אוורור טבעי, לפי התנאים המפורטים בפרק ה', באופן שגובה מפלס העשן במקרה של שריפה לא יהיה נמוך יותר מ–1.8 מטרים, מעל רצפת דרך המוצא. |
3.9.37.2 רוחב דרכי מוצא במהתמ"ע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.37.2 (א) החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור חלל אחד המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א' בטבלה 3.9.37.2 א' יהיה מכפלת הערכים של טור א' בטור ב' בטבלה; למצב שבו כמות המושבים היא ערך ביניים, מותר לבצע ביון (אינטרפולציה) בין הערכים של טור ב' בטבלה. (ב) בעבור תפוסה קטנה מ–2,000 אנשים, חישוב רוחב דרכי המוצא יהיה בהתאם לפרט 3.9.16.5. (ג) החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור אצטדיון ומיתקן ספורט פתוח, היכולים לכלול קירוי חלקי או מלא, המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א' בטבלה 3.9.37.2 ב' יהיה מכפלת הערכים בטור א' במקדמי הרוחב בטור ב' בטבלה. (ד) הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך מוצא יהיה בהתאם לכל הדרישות האלה: (1) טבלה 3.9.37.2 א' - מקדמי רוחב
(2) טבלה 3.9.37.2 ב' - מקדמי רוחב לאצטדיונים ומיתקני ספורט
(3) מדרגה שרומה אינו גדול מ–17.8 ס"מ: 1=A; (4) מדרגה שרומה גדול מ–17.8 ס"מ, רוחב מדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:
7
(5) מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס"מ (מדוד אופקית): B=1; (6) מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ–75 ס"מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבן ב–25% מהרוחב המחושב. כלומר, יוכפל במקדם 1.25=B; (7) כבש בשיפוע עד 100%: 1=C; (8) כבש ששיפועו גדול מ–10%, יוגדל רוחבו ב–10% מהרוחב המחושב, כלומר, יוכפל במקדם 1.10=C. |
3.9.37.3 מספר מושבים בהמתמ"ע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.37.3 במהתמ"ע, שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים, לא תכיל יותר מ–100 מושבים בשורה; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ–40 ס"מ; רוחב זה יגדל ב–0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין צורך שהרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין השורות יהיה גדול מ–56 סנטימטרים. טבלה 3.9.37.3 מספר מושבים במהתמ"ע
|
3.9.37.4 רוחב מעבר במהמתמ"ע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.37.5 אורך מהלך משותף במהתמ"ע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.37.6 אורך מעבר מדורג בלא מוצא במהמתמ"ע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.37.6 במהתמ"ע אפשר שיהיה מעבר מדורג בלא מוצא, במרחק שלא יעלה על 21 שורות; ואולם אפשר להגדיל את אורך המעבר המדורג בלא מוצא בתנאי שהמושבים המשורתים על ידו, אינם רחוקים ביותר מ–40 מושבים ממעבר אחר, והמעבר בין הכיסאות הוא לא פחות מ–40 סנטימטרים בתוספת 0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב ה–19 בשורה. |
3.9.37.7 מרחק הליכה בהמתמ"ע [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.37.7 (א) במהתמ"ע מרחק ההליכה מכל מושב עד הפתח ליציע (הוומיטוריום) או עד הפתח למעבר הביניים (קונקורס), הקצר מביניהם, לא יעלה על 120 מטרים; מרחק ההליכה מן הכניסה לפתח היציע או מן הכניסה למעבר הביניים עד למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין לא יעלה על 60 מטרים. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א) אין הגבלה על מרחקי הליכה בעבור קונסטרוקציה מסוג I או II - לפי סימן ב' בפרק ג', באזור ישיבה פתוח לשמים ואשר דרכי המוצא מאזור הישיבה אל החוץ פתוחות לשמים. |
3.9.38.1 משטח מוגבה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו ממתכת או מעץ; לא יותר כל שימוש בחלל בין רצפת משטח מוגבה לבין רצפת הבניין או לשטח שעליו היא מותקנת, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד הנמצא על רצפת משטח מוגבה כמתואר בתרשים 3.9.38.1;
7
תרשים 3.9.38.1 א'
7
תרשים 3.9.38.1 ב' (2) משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו מחומרי בניה שמתקיימים בהם דרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקן המשטח המוגבה, למעט חיפוי הרצפה של המשטח המוגבה והמדרגות אשר אפשר שיהיה עשוי עץ; סיווג הדליקות של רצפת העץ יתאים לסיווג הנדרש מחומרי הגמר של הבניין; (3) היה החלל בין רצפת המשטח המוגבה לבין רצפת הבניין משמש לאחסון או לכל שימוש אחר, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד או לצנרת מים, רצפת המשטח המוגבה תהיה בעלת עמידות אש של 90 דקות לפחות. |
3.9.38.2 שלד של במה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.38.2 במה והמדרגות המובילות אליה מן האולם ייבנו מחומרי בניה שמתקיימות בהן הדרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקנה הבמה, למעט הרצפה של הבמה והמדרגות שאפשר שיהיה עשוי עץ; אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים. |
3.9.38.3 שלד במה משולבת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.38.3 שלד של במה משולבת יהיה לפי הדרישות לגבי סוג שלד I כמפורט בסימן ב' בפרק ג', למעט הרצפה התחומה בחזית על ידי קיר קדמת הבמה, מאחור, על ידי הקיר האחורי של הבמה ובצדדים, בגבול הניצב לקיר קדמת הבמה ובמרחק של 1.80 מטר משני צדי הפתח בקיר קדמת הבמה, והמדרגות המובילות אליה מן האולם (כמתואר בתרשים 3.9.38.3); אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.
7
תרשים 3.9.38.3 |
3.9.38.4 דלת בפתח רצפת במה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.38.5 אגפים סמוכים לבמה או במה משולבת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.38.5 (א) מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, אולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, ייבנה לפי דרישות פרט זה. (ב) מקום להתקהלות המיועד ליותר מ–300 אנשים, אך פחות מ–1,000 אנשים, יחולק לשני אגפי אש לפחות, שהם: (1) אגף חלל המושבים; (2) אגף חלל הבמה. (ג) מקום להתקהלות המיועד ל–1,000 אנשים או יותר, יחולק לשבעה אגפי אש לפחות שהם: (1) אגף חלל המושבים; (2) אגף חלל הבמה; (3) אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם; (4) אגף החסנה והכנת תפאורות; (5) אגף בתי מלאכה; (6) אגף אולמות לחזרות; (7) אגף לשירותים טכניים. (ד) אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף החסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני, יופרדו זה מזה ויופרדו משאר חלקי הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 90 דקות ועל ידי דלתות אש בעלות עמידות ליציבות ושלמות של 60 דקות ו–30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1212: דלתות אש: עמידות אש. (ה) הדרישה בפרט משנה (א) אינה חלה על אגפים הסמוכים לבמה ששטחה אינו עולה על 90 מ"ר. |
3.9.38.6 מערכת פינוי עשן מבמה או מבמה משולבת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.38.6 בעבור במה ששטחה עולה על 90 מ"ר, ובעבור במה משולבת, תותקן מערכת שליטה בעשן המיועדת לפינוי העשן ישירות אל החוץ; מערכת פינוי העשן תהיה על ידי אחד או יותר מהאמצעים האלה: (1) שיטה לפינוי עשן העומדת בדרישות ת"י 1001 חלק 2.2, המונעת מפלס עשן נמוך מ–1.8 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר בחלל המושבים, ואם נדרשת הגנה על הפתח בקיר קדמת הבמה, מונעת מפלס עשן בחלל הבמה הנמוך מ–1.8 מטר מעל הסף העליון בפתח קיר קדמת הבמה; המערכת תופעל באופן עצמאי על ידי כל אחת מן המערכות האלה: (א) הפעלת מערכת המתזים בחלל הבמה; (ב) הפעלת מערכת גלאי אש ועשן מעל חלל הבמה; (ג) הפעלה על ידי מתג ידני המותקן במקום שאישרה רשות כבאות; (2) מעל הבמה, קרוב למרכזה, ובמקום הגבוה ביותר, יותקנו מעל הגג שני מפוחים לפחות; המפוחים יאפשרו, קצב יניקת עשן שלא יפחת מ–8 החלפות אוויר בשעה; המפוחים יופעלו אוטומטית על ידי גלאי אש ועשן; אפשר יהיה להפעיל את המפוחים ידנית מן הבמה; המפוחים יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת"י 1001 חלק 2.2. |
3.9.38.7 הפרדת קיר קדמת הבמה בבמה משולבת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.38.7 (א) במה משולבת תופרד מחלל המושבים על ידי קיר קדמת הבמה; קיר קדמת הבמה יהיה בנוי מחומרים לא דליקים בעלי עמידות אש של 120 דקות; הקיר יסתיים במפלס הגבוה ב–1.20 מטר או יותר מעל המפלס העליון של הגג שמעל חלל המושבים כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א' ו–3.9.38.7 ב'.
7
תרשים 3.9.38.7 א'
7
תרשים 3.9.38.7 ב' (ב) בבמה משולבת, יהיו כל הפתחים בקיר קדמת הבמה מוגנים על ידי מכלולים בעלי עמידות אש של 90 דקות לפחות ליציבות ושלמות ו–30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1212; ואולם הפתח הראשי בקיר ההפרדה המיועד לצפייה בהצגה, יצויד במסך הפרדת אש ועשן הנסגר אוטומטית והעומד בדרישות פרט 3.9.38.8. (ג) הדרישות בפרטי משנה (א) ו–(ב) לא יחולו על חלל הבנוי כמהתמ"ע והעומד בדרישות סימן ל"ז. |
3.9.38.8 הגנות על פתחים בקיר קדמת הבמה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.38.8 (א) נדרש להגן על פתח בקיר קדמת הבמה לפי פרט 3.9.38.7 יוגן הפתח על ידי מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים העומדים בדרישות ת"י 1596. (ב) מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יופעלו באופן אוטומטי על ידי גלאי אש ועשן בתוספת גיבוי של מתג הפעלה ידני שיותקן במקום שהגישה אליו נוחה. (ג) מסך האש ימנע את מעבר האש והעשן בין חלל הבמה לחלל המושבים למשך 50 דקות. (ד) מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יאושר בידי מעבדה מוסמכת ומאושרת שהכירה נציבות כבאות והצלה. |
3.9.38.9 שלד בניין בעבור צוגים וגלריות טכניות מעל במה או מעל במה משולבת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.38.10 גשרי תאורה ורמפות טכניות Catwalks [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.38.11 מערכת לכיבוי אש ועשן עבור במה או במה משולבת [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.38.11 (א) מעל במה או במה משולבת תותקן מערכת מתזים; מערכת המתזים תותקן בכל האגפים הסמוכים לבמה: אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף אחסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני. (ב) הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי במה שנתקיימו בה כל התנאים האלה: (1) שטחה אינו עולה על 90 מ"ר; (2) גובה תקרתה נמוך מ–10 מטרים; (3) מסכים, תפאורות או רכיבים דליקים אחרים אינם ניתנים להסטה אנכית; (4) כמות האלמנטים התלויים הדליקים לא יעלה על מסך ראשי אחד, סינור אחד ומסך רקע אחורי אחד. (ג) בחלל הנמצא מתחת לרצפת במה או מתחת לרצפת במה משולבת שגובהו קטן מ–1.2 מטר, ושיש בו שטח אחסון לכיסאות או למושבי האולם בלבד, אין צורך במערכת מתזים, בתנאי שצדה התחתון של רצפת הבמה מצופה בלוח גבס חסין אש בעובי מינימלי של 16 מ"מ. |
3.9.39.1 חדר הקרנה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.39.2 מקרן סרטים או וידיאו לסרט צילום מסוג ניטרו–צלולוזה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.39.3 חדר הקרנה בעבור סרטים מסוג "סרט צילום בטוח" (safety film) [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.39.3 בחדרי הקרנה שמשתמשים בהם בסרטי צילום מסוג "סרט צילום בטוח" (safety film ) יתקיימו הדרישות אלה: (1) רצפה, קירות ותקרה התוחמים את חדר ההקרנה ייבנו מרכיבי מבנה קבועים, ועמידות האש שלהם תהיה בהתאם לדרישות החלות לגבי הבניין שחדר ההקרנה נמצא בו; הפתחים של חדר ההקרנה יהיו מוגנים; (2) שטח החדר לא יפחת מ–7.5 מ"ר בעבור מכונת הקרנה בודדת ותוספת של מינימום 3.70 מ"ר בעבור כל מכונת הקרנה נוספת; (3) מצדי כל מכונת הקרנה או מטול וכן מאחוריה, יהיה מרווח עבודה של 75 סנטימטרים לפחות; המרווח בין שתי מכונות הקרנה לא יפחת מ–75 סנטימטרים; (4) גובה תקרת חדר הקרנה לא יפחת מ–2.30 מטרים; (5) בכל חדר הקרנה תהיה דלת המצוידת במנגנון סגירה עצמית, והנפתחת החוצה ברוחב מינימלי של 80 סנטימטרים; (6) סך כל השטחים של אשנבי ההקרנה והפיקוח לא יעלה על 25% משטח הקיר המפריד בין חדר ההקרנה ואולם הצופים; בכל הפתחים יותקנו חלונות מזכוכית או מחומר אחר אשר יאטום את הפתח למעבר עשן; (7) במערכות אוורור, חימום, מיזוג אוויר ופינוי עשן יתקיימו תנאים אלה: (א) חימום חדר ההקרנה ייעשה על ידי מערכת מיזוג אוויר מרכזית או באמצעות גופי חימום סגורים משולבים במזגנים בודדים; (ב) מערכת מזגנים בודדים למיזוג אוויר ולאוורור חדר ההקרנה יהיו נפרדים ממערכות האוורור וממיזוג האוויר של הבניין; יניקת אוויר צח תהיה מחוץ לבניין; (ג) מערכת לשחרור חום ועשן תיבנה מחומרים עמידי אש ותהיה נפרדת ממערכות האוורור והפירים האחרים בבניין; (ד) מערכת האוורור, מיזוג האוויר והשליטה בעשן יתאימו לדרישות תקן ישראלי ת"י 1001 על כל חלקיו; (8) לכל חדר הקרנה יהיה מיתקן ומקום לליפוף סרטים ולאחסונם; (9) בחדר הקרנה, מותר לאחסן מכלים של חומרים מסוכנים כמפורט להלן: (1) עד 4 מכלים לחדר הקרנה; (2) נפח כל מכל לא יעלה על 0.5 ליטר; (3) המכלים יהיו עשויים חומר שאיננו שביר; (10) מותר שיותקן בחדר ההקרנה ציוד חשמלי לשימוש האולם ולשליטה בתאורה ובמערכות הקול של האולם. |
3.9.39.4 שילוט חדר ההקרנה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.40.1 חדר המתנה וקופות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.40.1 (א) בתאטרון, אולם קונצרטים, בית קולנוע, אולם הרצאות ואולם כינוסים שמותקנים בהם מושבים קבועים יהיה חדר המתנה. (ב) שטחו של חדר ההמתנה, לאחר ניכוי השטחים שייועדו בו לפרסומת, לחנויות, לדוכנים, לפרוזדורים, למעברים ולחדרי מדרגות, ייקבע לפי חישוב זה: (1) תאטראות ואולמות קונצרטים 0.5 - מטר רבוע של שטח רצפה למושב; (2) בתי קולנוע, אולמי הרצאות וכינוסים 0.15 - מטר רבוע של שטח רצפה למושב. (ג) תאי הקופות למכירת כרטיסי כניסה יותקנו במקומות ובאופן שאין בהם כדי להפריע למעבר החופשי של הולכי רגל על מדרכה או מעברי ציבוריים, הן לנכנסים למקום ההתקהלות והן ליוצאים ממנו. |
3.9.40.2 קופות למכירת כרטיסים במיתקן ספורט [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.40.3 מוביל בכניסה למיתקן ספורט [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.40.3 במיתקן ספורט המיועד ליותר מ–1,000 צופים, יותקנו לכל פתח כניסה מובילים המתוחמים על ידי קיר מצד אחד ומוביל מצד שני, או על ידי מובילים משני הצדדים; גובה המוביל יהיה 90 סנטימטרים, אורכו לא יפחת מ–5 מטר והמרווח בין המוביל והקיר או בין המובילים 55 ס"מ; המובילים יותקנו באופן שלא יהוו מכשול ליציאה. |
3.9.40.4 מקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) ברצפת השטחים המיועדים לבתי שימוש, למקלחות או למקומות ההלבשה יתקיימו הדרישות להתנגדות להחלקה כמפורט בפרט 3.1.2.9; (2) לא יהיו בליטות על הקירות, הדלתות החלונות הגובלים בזירת המשחקים, עד לגובה 2 מטרים לפחות מעל הרצפה; הזיגוג בחלונות יהיה מחומר לא שביר; (3) סביב המשטח המיועד למשחקי ספורט תהיה רצועה פנויה מכל מכשול שמידותיה כמפורט להלן: (א) למשחקי כדור רגל וכדורעף - 3 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון; (ב) למשחקי כדור סל - 2 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון; (ג) למשחקי כדור–יד - 2 מטרים לרוחב האולם מקו הסימון ו–1 מטר לאורך האולם מקו הסימון; (4) באולם ספורט, יהיו כל התקרות מחומר לא שביר ועמיד בפני חבטה של כדורי משחק; (5) באולם ספורט, הרצפה בזירת המשחקים, תהא מחומר בעל התנגדות להחלקה כמפורט בפרט 3.1.2.9, בלא חשמל סטטי ותהיה בנויה בדרך שיש בה כדי למנוע סיכונים תברואיים; (6) במגרש ספורט המיועד לכדור רגל הכניסה והיציאה מזירת המשחקים, המיועדת לספורטאים ולשופטים, ימוקמו באופן שתימנע הפרעה על ידי הצופים. |
3.9.41.1 יציע הקהל וטריבונה Grandstands [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) בטריבונה, בתוך הבניין, עומק מדרגת הישיבה (המרחק בין השורות) לא יפחת מ–75 סנטימטרים; (2) המושבים והמשטח התומך את רגלי הצופים ביציע הקהל יהיו מעוגנים באופן שלא תהיה אפשרות להזיזם; (3) מותר להשתמש בכיסאות בודדים בתנאי שיהיו מעוגנים או קשורים זה לזה בשורות, למעט כיסאות בודדים אשר מספרם אינו עולה על 16, הממוקמים על מפלס אופקי והתחומים על ידי מעקים או קירות כדוגמת תאי–צפיה (Boxes );
7
"טריבונה" - תרשים 3.9.41.1 א'
7
"יציע הקהל" - תרשים 3.9.41.1 ב' |
3.9.41.2 יציע וטריבונה זמניים הבנויים עץ [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) אפשר להתקין מחוץ לבניין יציע זמני ששלדו עשוי עץ בתנאי שהיציע ימוקם במרחק שאינו קטן מ–3 מטרים או במרחק שאינו קטן מ-2/3 גובה היציע, הגדול מביניהם, מכל בניין סמוך; (2) הדרישה בפסקה (1) לא תחול - (א) אם שלד הבניין הסמוך ליציע הוא בעל עמידות אש של 60 דקות לפחות, ושהפתחים של הבניין הסמוך ליציע הממוקמים בקיר החוץ הפונה אל היציע מוגנים מפני שריפה העלולה להתרחש ביציע; (ב) אם קיר בעל עמידות אש של 60 דקות מפריד בין היציע לבניין; (3) שטחו של יציע אחד, בהטלה אופקית, לא יעלה על 930 מ"ר ואורכו לא יעלה על 60 מטרים; (4) אם מותקנים שני יציעים או יותר, המרחק ביניהם לא יפחת מ–6 מטרים, או שהם יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 60 דקות; (5) מותר להתקין עד 3 יציעים במקבץ אחד; (6) אם נדרשים 2 מקבצי יציעים או יותר, המרחק בין מקבץ יציעים אחד למשנהו לא יפחת מ–15 מטרים, או שהמקבצים יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 120 דקות, שגובהו 60 סנטימטרים מעל מפלס המושבים; (7) הגובה המרבי של מפלס המושבים לא יעלה על 6 מטרים מעל הקרקע או מעל המפלס שעליו בנוי היציע; (8) בעבור יציעים ניידים, הממוקמים בתוך אוהל או מבנה ממברנה, הגובה המרבי לא יעלה על 3.7 מטרים; (9) על אף האמור בפסקאות (7) ו–(8), אם בשלד העץ מידות חתכי הרכיבים הקונסטרוקטיביים הם לפי דרישות סוג שלד IV -222 כמוגדר בסימן ב' לפרק ג', מותר שהגובה של מפלס המושבים לא יעלה על 12 מטרים, ובעבור יציע באוהל או במבנה המקורה ביריעה (ממברנה) הגובה לא יעלה על 7.5 מטרים; (10) לעניין פרט זה, הדרישות החלות על יציע זמני הבנוי עץ יחולו על טריבונה זמנית הבנויה עץ. |
3.9.41.3 יציע וטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) יציע הניתן לפירוק ולהרכבה יהיה יחידה קונסטרוקטיבית עצמאית אשר תכיל את כל רכיבי המבנה לעמידה בכל הכוחות והמאמצים המופעלים עליה עקב עומסים עצמיים ועומסים שימושיים, לרבות ביסוסו ועיגונו לקרקע; רכיבי שלד היציע יתוכננו כך, שבמקרה שרכיב הדרוש ליציבות המבנה לא הותקן, יהיה ניתן לזהות ויזואלית חוסר זה בבירור; (2) שלד המבנה יבוסס על יסודות בטון, בטון טרום, לוח פלדה או לוח עץ שמידותיהם יתוכננו בהתאם לתסבולת הקרקע; יסודות אלו יתוכננו ויבוצעו באופן שלא תיגרם הינתקות בין היסוד לקרקע, ושלא תהיה תזוזה של היסוד בתוך הקרקע בכל מצב עמיסה שהוא; שלד היציע יהיה מחובר ליסודות; (3) אם אין הפרדת אש בין יציע המושבים לבין החלל שמתחת ליציע המושבים, לא יאוחסנו בחלל חומרים דליקים או חומרים בעירים; ואולם בחללים ששטחם הכולל אינו עולה על 28 מ"ר או בחללים המוגנים על ידי מערכת מתזים מאושרת, אפשר לאחסן חומרים דליקים או בעירים; (4) לעניין פרט זה הדרישות החלות על יציע הניתן לפירוק והרכבה יחולו על טריבונה הניתנת לפירוק והרכבה. |
3.9.41.4 עמידות אש של מושבים ביציע ובטריבונה זמנית [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.42.1 אלמנטי תצוגה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) תצוגה לא תמוקם או תופעל באופן שתפריע או שתמנע גישה למוצא בטוח או תסתיר את השלטים של דרכי המוצא או תמנע גישה לציוד כיבוי אש; (2) בעבור אחסון חומרים דליקים, לרבות אריזות דליקות, שאינם מוצגים, יותקן חדר אחסון המופרד מן הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 60 דקות והמוגן על ידי מערכת מתזים. |
3.9.42.2 תצוגות [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.42.3 חומרי בניה לביתן תצוגה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) חומרים לא דליקים או חומרים בעלי רמת התלקחות מינימלית II בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755; (2) מסכים ווילונות יעמדו בדרישות 3.10.3.1 תקן ישראלי, ת"י 5093: דליקות של וילונות לשימוש מוסדי או ציבורי; (3) חומרים לאלמנטים אקוסטיים ולקישוט, המכילים כותנה, נייר, חציר, שבבי עץ וכדומה יהיו מטופלים במעכבי בעירה. אין להשתמש בחומרים אשר לא ניתן לטפל בהם במעכבי בעירה; (4) פסקה (3) לא תחול, אם סך השטח של החומרים קטן מ–10% משטח הרצפה או הקיר. |
3.9.42.4 הגנה במתזים בביתן תצוגה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (1) ביתן, בעל מפלס אחד, מקורה בתקרה, ששטחו גדול מ–30 מ"ר; (2) כל מפלס, בביתן רב–מפלסי, אם המפלס הגבוה ביותר מקורה בתקרה. לעניין פרט זה, במקרים שבהם המרווח בין ביתני תצוגה קטן מ–3 מטרים, ייחשב השטח כרציף; (3) לעניין פסקה (1), תקרות עשויות מארג פתוח או מצללות, ששטחן הפתוח גדול מ–50% מן השטח הכולל של התקרה, כשפתחים אלו פזורים באופן אחיד, לא ייחשבו כתקרות. |
3.9.42.5 ביתן רב–מפלסי [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.42.6 מתזים לביתן זמני [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.42.7 מערכות בישול ואש גלויה [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
3.9.43.1 עמידות אש של מושבים ביציע הקהל [תיקון התשס"ח (מס' 3)] 3.9.43.1 (א) המושבים ביציע הקהל באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לשמים או המאושרים כמהתמ"ע, המעוגנים למשטח לא דליק, יהיו עשויים חומרים העומדים בדרישות III .1.1 לפי התקן הישראלי ת"י 755 או לפי כל התקנים האנגלים האלה: (1) עמידה ברמת דליקות 0 לפי 1021- 1BS EN ; (2) עמידה ברמת דליקות 1 לפי 1021- 2BS EN ; (3) עמידה ברמת דליקות 5 לפי Section 4 of BS 5852: 1990. (ב) במושבים המעוגנים למשטח דליק, יתקיימו דרישות V .1.1 לפי התקן הישראלי ת"י 755. |
3.10.1.1 (תיקון התשפ"א) בפרק זה - |
3.10.2.1 (תיקון התשפ"א) על בניין או על חלק ממנו שנבנה לפי היתר שהבקשה בעניינו הוגשה לפני יום כ"ה באדר התשס"ט (21 במרס 2009), שהשימוש בו שונה, בהיתר שניתן במועד מאוחר יותר, לבית מלון או למעונות סטודנטים, יחולו הוראות חלק זה בכפוף להוראות סימן זה. |
3.10.2.2 (תיקון התשפ"א) על אף האמור בפרט 3.2.1.3(א), הרוחב הפנוי למעבר בדלת היציאה מחדר המדרגות יהיה כרוחב המדרגות לפחות, כאמור בפרט 3.10.2.3. |
3.10.2.3 (תיקון התשפ"א) על אף האמור בפרט 3.2.2.2 ברישה, הרוחב המזערי של המדרגות יהיה 90 ס"מ או הרוחב החופשי המינימלי המתקבל מחישוב המפורט בפרט 3.2.12.4, לפי הרחב מבין השניים. |
3.10.2.4 (תיקון התשפ"א) על אף האמור בפרט 3.2.3.1(ט), פיר מעלית יכול שיימצא בחלל חדר מדרגות מוגן, ובלבד שבכל פתח של המעלית תותקן דלת אש. |
3.10.2.5 (תיקון התשפ"א) על אף האמור בפרט 3.7.3.10 ברישה, ניתן שתוגדר מעלית חירום אחת בלבד, והיא אינה נדרשת להיות מעלית אלונקה. |
3.10.2.6 (תיקון התשפ"א) מאגר מים לצורכי כיבוי אש יכול שיותקן במיקום שאינו גג הבניין. |
3.10.2.7 (תיקון התשפ"א) על אף האמור בפרט 3.10.2.1, לגבי בניין או חלק ממנו שבוצע בו אחד או יותר מהשינויים המפורטים להלן לאחר תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשפ"א-2021, לא יחול הפרט הנוגע לעניין השינוי, כמפורט לצידו: (1) הקטנת הרוחב הפנוי למעבר בדלת היציאה מחדר מדרגות - פרט 3.10.2.2; (2) הקטנת רוחב חדר מדרגות - פרט 3.10.2.3; (3) התקנת פיר מעלית בחלל חדר מדרגות מוגן - פרט 3.10.2.4; (4) ביטול מעלית חירום או מעלית אלונקה - פרט 3.10.2.5; (5) שינוי מיקומו של מאגר מים לצורכי כיבוי אש שמוצב בגג הבניין למיקום שאינו בגג הבניין - פרט 3.10.2.6. |
4.01. הגדרות [תיקון התשס"ב (מס' 2)] |
4.02. 4.03. תחולה [תיקון התשס"ב (מס' 2)] 4.02. (א) יראו כל תכנית כאילו היא מתירה את הקמתם של בנינים, על חלקיהם, כמפורט בחלק זה והוא כשאין הוראה מפורשת בתכנית האוסרת בניה זו. (ב) נקבעו בתכנית הוראות מפורשות לענין או לענינים הקבועים בחלק זה, ינהגו בנושאים אשר פורשו בתכנית לפי הוראות התכנית, ובכל יתר הנושאים שחלק זה דן בהם ינהגו לפי חלק זה; ואולם לא תאושר בתכנית בליטה מעבר לקו הרחוב במידה העולה על המידות המפורטות בסימן זה. (ג) אין באמור בסימן זה כדי להוסיף שטחי בניה מעבר לשטחי הבניה המותרים בהתאם להוראות תקנות חישוב שטחים. בליטות המותרות מבנין [תיקון התשס"ב (מס' 2)] 4.03. ועדה מקומית תהא רשאית, בכפוף להוראות חלק זה, להתיר בנייתן של הבליטות המפורטות בטור א' בטבלה שלהלן (להלן - הטבלה) ובלבד שלא יבלטו מעבר למרחק כמפורט בטור ב' בטבלה או שאורכן, ביחס לרוחב המדרכה, לא יעלה על הקבוע בטור ג' בטבלה, הכל לפי הקטן, וכן שנתקיים בהן האמור בטורים ד' ו-ה' בטבלה ויתר הוראות חלק זה:
|
4.04. הבטחת מראה הרחוב ומעבר תשתית [תיקון התשס"ב (מס' 2)] |
4.05. בליטות מעבר לקו מגרש [תיקון התשס"ב (מס' 2)] |
4.06. הבלטת יסוד בנין [תיקון התשס"ב (מס' 2)] |
4.07. איסור הקמת תמיכות ועמודים [תיקון התשס"ב (מס' 2)] |
4.08. תנאים נוספים להבלטת גגון או סוכך [תיקון התשס"ב (מס' 2)] (1) רוחבו של הגגון, למעט סוכך מתקפל, בחלק הבולט, לא יעלה על כפל רוחבה של הכניסה שמתחתיו; (2) המרחק בין הקצה הבולט של הגגון מעבר לקו בנין, צדי או אחורי, לבין המישור האנכי, העובר דרך גבול המגרש הצדי או האחורי, לפי הענין, כאשר מעברו נכס בנוי או נכס שעליו מותרת בניה, יהיה 1.5 מטרים לפחות. |
4.09. בניה מותרת במרווח [תיקונים: התשס"ב (מס' 2), התשס"ח (מס' 3), התשע"ג (מס' 2)] (1) גדר שגובהה 1.5 מטרים לכל היותר ובאזורים שאינם מיועדים למגורים -2 מטרים לכל היותר - מפני הקרקע הגבוהים ביותר, הסמוכים לגדר; (2) קיר תומך ובלבד שלגבי קיר תומך שבגבול מגרשים שגובלים זה עם זה, לא יעלה צירוף גובהו עם גובה הגדר הבנויה עליו מפני הקרקע הגובלת עמם - על 3 מטרים; ואולם אם בשל הפרש גבהים שבין אותם מגרשים, יש לבנות קיר כאמור בגובה העולה על 3 מטרים - לא יהא הקיר רצוף אלא מדורג בקפיצות אופקיות של 0.6 מטרים; (3) פיר, ארובה ותעלות אוורור למרתפים לרבות חצר אנגלית וכן יציאות חירום, ברוחב שלא יעלה על 1.5 מטרים ובגובה שלא יעלה על 1.5 מטרים ובתנאי שפתח הפליטה של הפיר, הארובה ותעלות האוורור כאמור, שאינם צמודים למבנה שמעל פני הקרקע, לא יפנה לעבר מגרש גובל בנוי או שמיועד לבניה; בחצר אנגלית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו גם דרישות 3.8.16.2; (4) חדר שנאים תת קרקעי, לרבות מהלך מדרגות מקורה בגובה המזערי הדרוש וכן תחנות טרנספורמציה זעירות עיליות ששטחם אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהם אינו עולה על 1.8 מטרים; (5) מיתקני אשפה לבנין, מזגנים וחיפוי אקוסטי להם, ארונות חשמל ותקשורת, מכלי גז ומיתקני תשתית שונים שנועדו לשרת את הבנין, ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים; (6) מיתקני תשתית תת קרקעיים כולל מכלי מים או דלק, גז בצובר, ולרבות מיתקנים עיליים הקשורים בהן, שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים; (7) שביל להולכי רגל לרבות שביל מרוצף, כבש, חניה סלולה או מרוצפת לרבות דרך גישה לחניה; (8) גשר להולכי רגל או כבש נגיש המוביל לכניסה בחזית צדדית ובלבד שרוחבו הכולל לא יעלה על מחצית המרווח הצדי ויהיה צמוד לקו הבנין או לבנין, ושגובה רום רצפתו לא יעלה על 1.5 מטרים ממפלס המדרכה; (8א) כבש המוביל לכניסה בחזית אחורית, לצורך ביצוע התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה: (1) הכבש ימוקם תוך מזעור ההפרעה למשתמשי הבניין ומשתמשי הבניינים הגובלים בו, ולמיתקנים הקיימים בחזית האחורית ולשימוש הנעשה בהם; (2) רוחב המעבר החופשי של פני הכבש יהיה לפי המידה שנקבעה בת"י 1918 חלק 2 כהגדרתו בפרט 8.30; (9) מדרגות וכבשים בלתי מקורים לירידה למרתפים, למשטחי חניה ולחצרות, ואם היה הדבר חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - גם לעלייה מהם, למעט כבש ירידה לרכב ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים; (10) מדרגות, כבשים וגשר להולבי רגל ממפלס המדרכה לכניסה הקובעת לבנין, לרבות בתחום מרווח קדמי ומדרכה ובתנאי שלא יעברו את קו הרחוב; (11) יסודות מבנה עד למפלס פני הקרקע הסופיים; (12) מצללה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק. |
5.01 הגדרות [תיקונים: התשמ"ו, התשס"ז (מס' 3)] |
5.02 שלד בנין ומקדם הבטחון [תיקון התשס"ז (מס' 3)] (ב) שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי. (ג) מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן - בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים. (ד) אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 466. (ה) על אף האמור בפרט משנה (ד), על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות אלה: (1) תיקון השלד יתוכנן ויבנה בהתאם למקדמי הבטיחות החלקיים לעומסים ולחומרים, הן לצורך חישוב תקרות הכוללות גופי מילוי מפח במצב גבולי של הרס, והן לצורך תכנון חיזוקן, כפי שנקבעו בתקן ישראלי ת"י 466: חוקת הבטון, במהדורות אלה: (א) חלק 1 - מהדורת יוני 1987; (ב) חלק 2 - מהדורת ינואר 1979; (ג) חלק 3 - מהדורת יולי 1987: (2) תסבולת הגזירה לא תעלה על חוזקי הגזירה הנקובים בתקן ישראלי ת"י 466 במהדורות האמורות בפסקה (1); תסבולת הכפיפה תחושב על פי תקן ישראלי ת"י 466 העדכני; (3) לצורך תכנון וחישוב התיקון תוזנח תרומת הבטון לקבלת כוחות הגזירה; רכיבי החיזוק המתוכנן לתקרה יישאו את מלוא ההטרחה לגזירה; (4) חישוב הכוחות הפנימיים בתקרה הכוללת גופי מילוי מפח, ייעשה בשיטות פיסיקליות הנדסיות מהימנות ובהתאם להנחיות מהנדס הוועדה המקומית; לחישוב האמור יצורף טופס בדיקה לפי הנוסח שבנספח א' לסימן זה; (5) בחישובי תסבולת גזירה או כפיפה של תקרה הכוללת גופי מילוי מפח ניתן להסתמך על תקנים או כללים אחרים, ובלבד שאושרו בידי שר הפנים או מי שמונה על ידו לשם כך; |
5.03 שיטת בניה [תיקון התשס"ה (מס' 2)] (1) החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה; (2) קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש. |
5.04 בדיקת ביסוס הבנין ושלדו (תיקונים: התשמ"ו, התשנ"ח) (ב) דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות סעיף 5.02(ב), כלהלן: (1) בשלד עשוי פלדה - התאמת כל המוצרים לדרישות ת"י 1225 חלק 1 - חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים - ת"י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה - ת"י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה - ת"י 1733 חלק 1.2; (2) בשלד עשוי בטון מזוין - התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת"י 466 ולדרישות ת"י 118; לענין צמנט - ת"י 1, לענין אגרגאטים - ת"י 3, ולענין מוספים לבטון - ת"י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת"י 466, ת"י 580, ת"י 739 ות"י 893. התאמת פלדת דריכה לת"י 1735; (3) סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת"י 1556. (ג) נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן - (1) תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר; (2) תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי סעיף 5.02(ב), לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת"י 252 ועל בדיקות השלד לפי ת"י 261 חלק 6 ות"י 118. (ד) רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או מהנדס אחראי על ביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)-(ג), אם קיימות, לדעתו, נסיבות מיוחדות מצדיקות. |
5.05 חומרי בניה ושיטות פסולים [תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשס"ז (מס' 2)] 5.05 (א) לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה. (ב) לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות פרט 5.03. (ג) נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין - ייהרס השלד או יתוקן. (ד) על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות פרט 5.02(ה). |
5.06 עמסים [תיקונים: התשמ"ג (מס' 3), התשע"ב (מס' 3)] (1) עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412; (2) עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412; (3) 6 עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת"י 414; (4) עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת"י 413; (5) ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה; (6) העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין. (ב) בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02(ב). |
5.07 צירוף עמסים בחישובים הסטטיים 5.07 (א) בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המכסימלית. (ב) החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על ידי שלג או עומס שימושי. (ג) חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת. |
5.08 עומס אפקי על מעקה (תיקון התשמ"ב) |
5.09 חובת שילוט לציון עומס שימושי מותר |
[תיקון התשס"ז (מס' 3)] (פרט 5.02 (ה)(4)) טופס בדיקה מפורטת לצורך קבלת היתר בניה לתיקון תקרההכוללת גופי מילוי מפח נתונים נדרשים של התקרה הקיימתגאומטריה כללית
גאומטריה מקומית
חומרים
תכניות
גאומטריה כללית
גאומטריה מקומית
שיטת החיזוק
|
5.30 איטום נגד טחב ורטיבות |
5.31 |
5.32 מניעת חדירת מים ורטיבות דרך קירות חיצוניים |
5.33 איטום בחמרים אספלטיים [תיקון התשמ"ט (מס' 2)] |
5.34 הרחקת מי הצפה |
5.35 הפעלה אוטומטית של משאבות ניקוז 5.35 (א) במרתף של בנין רב-קומות או בנין המשמש להתקהלות ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל גנרטורים, משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות, יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת מי ההצפה מעליו. (ב) משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף. |
5.36 נדבך ראש |
5.37 עובי קיר |
5.38 חמרי בניה ומליטה |
5.39 בידור תרמי [תיקונים: התשנ"ו (מס' 5), התשס"א 7 , התשס"ב (מס' 2)] 5.39 (א) בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 - חלק 1; של בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 - חלק 2 של בניני משרדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 חלק 3: בידוד תרמי של בנינים: בניני משרדים ושל בתי חולים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 חלק 5 - בידוד תרמי של בנינים: בתי חולים. (ב) בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה ? ובאזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה ? |
5.40-5.43 |
5.60 עמידות אש [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
6.01-6.17 |
7.00.01 הגדרות [תיקונים: התשמ"ד (מס' 4), התשמ"ט (מס' 2), התשס"ז (מס' 2), התשס"ח (מס' 3)] |
7.00.02 תחולה [תיקונים: התשנ"א, התשס"ח (מס' 3)] |
7.00.80 צורת הגג |
7.00.81 בניה מותרת על מפלס הגג [תיקון התשנ"ו (מס' 3)] (1) המשך חלל חדר המדרגות; (2) חדר מכונות להפעלת מעלית; (3) חדר מכונות להפעלת איוור ומיזוג אוויר ותאים למפוחי אוויר; (4) מאגרי מים; (5) תא מצנח האשפה וכלי ניקויו. (ב) בנייתם של הבנינים המפורטים בסעיף קטן (א) לא תותר אלא אם יתקיימו תנאים אלה: (1) שטחם הכולל לא יעלה על 25% משטח הגג; (2) איתורם לא יפגע, לדעת הועדה המקומית, בצורת הגג. (ג) על אף האמור בסעיף זה, על בניה למגורים בלבד, מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב-קומות יחולו ההוראות המיוחדות שבסעיף 7.00.83. |
7.00.82 מעקה הגג [תיקונים: התשנ"ט (מס' 3), התש"ף] |
7.00.83 בניה למגורים מעל מפלס הגג בבנין קיים [תיקונים: התשנ"ו (מס' 3), התשס"ח (מס' 3), התשס"ט (מס' 8)] |
7.00.84 דירות עליונות דו-קומתיות (תיקון התשנ"ז) |
7.30.00 תחולה 7.30.00 (א) הוראות חלק ה' המתייחסות ליציבות שלד הבנין, לתכנית קונסטרוקציה ולחישובים סטטיים יחולו לגבי בנין גבוה ורב-קומות, בשינויים המחוייבים לפי הענין. (ב) הוראות סימן זה יחולו לגבי - (1) בנין רב-קומות; (2) בנין גבוה שגבהו מעל רצפת הקומה הנמוכה ביותר או מעל פני הקרקע הנמוכים ביותר שלידו עולה על 20.00 מטרים; (3) בנין שהיחס בין גבהו לרחבו הממוצע עולה על 2:1. |
7.31.00 חישובים סטטיים |
7.32.00 עמסים אנכיים (ב) הפחתתו של העומס השימושי בחישוב העמודים והיסודות של הבנין תיערך בהתאם לתקן האמור. (ג) תקרות בנינים תת-קרקעיים המשמשות למכבי-אש כגישות לקירות חוץ או כמדרכה או מעבר לכלי רכב, תשאנה עומס מחולק של 1.0 טון למטר מרובע או עומס מרוכז של 5.0 טון מגלגל של כלי רכב, הכל לפי העומס הגדול. |
7.33.00 עומס הרוח [תיקון התשע"ב (מס' 3)] |
7.34.00 עומס הנגרם על ידי רעידת אדמה |
7.35.00 עומס מקסימלי (1) ההעמסה האפקית עקב רוח או רעידות אדמה הגורמת למאמצים מכסימליים, בהנחה שהכוחות האפקיים עלולים לתקוף בכל כיוון שהוא; (2) לעומס העלול להיגרם על ידי רעידת אדמה ייווסף אותו חלק מהעומס השימושי המוגדר בתקן; (3) לעומס העלול להיגרם על ידי כוחות הרוח ייווסף העומס השימושי או אותו חלק ממנו הגורם יחד עם שאר העמסים למאמצים מכסימליים. (ב) בחישוב יציבות השלד על חלקיו לא יצורפו העומס העלול להיגרם על ידי כוחות הרוח והעומס העלול להיגרם עקב רעידת אדמה. |
7.36.00 הקשחת השלד |
7.37.00 אלמנטים מקשיחים אנכיים 7.37.00 (א) ואלה האלמנטים המקשיחים האנכיים המסוגלים לשאת את ההטרחה הנובעת מהעומס המכסימלי כמפורט בסעיף 7.35.00: (1) קירות בודדים; (2) קירות במערכות; (3) מסגרות קשיחות; (4) מסבכים אנכיים. (ב) בחישוב הכוחות הפועלים על האלמנטים המקשיחים האמורים תובא בחשבון האכסצנטריות של הכוחות התוקפים ביחס למרכז הקשיחות, והאכסצנטריות האמורה לא תהיה קטנה מ-5% מאורך ציר הבנין הניצב לכיוון פעולת העומס האפקי. |
7.38.00 נשיאת מאמצים מסביב לפתחים בקיר המשמש אלמנט מקשיח |
7.39.00 דיאפרגמות אפקיות 7.39.00 (א) תקרות הביניים בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) ישמשו כדיאפרגמה קשיחה המעבירה את העומס האפקי אל האלמנטים האנכיים בכל קומה. (ב) התקרות האמורות ישאו את כל כוחות הגזירה והמומנטים המתעוררים בהן עקב הכוחות האפקיים על ידי שימוש באמצעים אלה: (1) תקרה מסיבית או הוספת צלעות מחלקות בתקרת צלעות; (2) עיבוד פרטי החיבורים בין הקירות המקשיחים ובין התקרה הבולטת מעבר להם באופן שהתקרה תוכל לשאת גם את כוחות הפיתול שיתעוררו שם; (3) בתקרת צלעות תוצק פלטת בטון עליונה, זולת אם לפי החישובים הסטטיים מסוגלות הצלעות לבדן לשאת את ההטרחה הנובעת מהיות התקרה דיאפרגמה אפקית. (ג) בתקרות המורכבות מאלמנטים טרומיים יש להבטיח העברת הכוחות בין הדיאפרגמות האפקיות ובין האלמנטים המקשיחים. |
7.40.00 דפורמציות 7.40.00 (א) המהנדס האחראי לביצוע השלד יחשב את ההזזה האפקית המכסימלית של הפינה העליונה של הבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) עקב העומס האפקי המכסימלי. (ב) בחישוב ההזזה האמורה תובא בחשבון גם שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בנין כאמור המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק"ג/סמ"ר. (ד) שיעור ההזזה האפקית המכסימלית המותר לא יעלה על 12,000 מגובה הבנין. (ה) שיעור ההזזה היחסית המכסימלית בין שתי תקרות סמוכות בפינות העליונות שלהן, לא יעלה על 11,000 מגובה הקומה שביניהן. |
7.41.00 יציבות נגד הפיכה |
7.42.00 חישוב השלד |
7.43.00 הגנה על שלד מקונסטרוקצית פלדה 7.43.00 (א) שלד מקונסטרוקצית פלדה יצופה ציפוי מגן נגד אש (להלן - ציפוי), שיהיה עמיד אש למשך זמן כדלקמן: (1) הציפוי, עם שלד מקונסטרוקצית פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של 3 שעות לפחות; (2) על אף האמור בפסקה (1), הציפוי עם שלד של תקרות וקירות פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של שעתיים לפחות; (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה במרתף הבנין יהווה אלמנט עמיד אש של 4 שעות לפחות. (ב) הציפוי האמור בסעיף זה ייעשה בדרכים אלו: (1) עמודי פלדה יצופו מסביב באחד מחמרים אלה: בטון, בטון קל, לבני סיליקט, בלוקי בטון, בלוקי גבס, טיח או חומר בידוד אחר שאושר על-ידי מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01 ויבטיח את עמידות אש הנדרשת; (2) אם הציפוי עשוי מחומר העלול להתקלף, יחוזק החומר ברשת פלדה שעל גביה חישוקים מחוטי פלדה. (ג) לא יהיו פתחים בציפוי העמודים; חללים הנוצרים בפנים העמוד עקב הציפוי, יופרדו בין קומה לקומה או בכל 4.00 מטרים גובה. (ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנין שישמש לפי האמור בהיתר הבניה בעיקר מגורים, הזמן שבו חייב שלד מקונסטרוקצית פלדה על ציפויו להיות עמיד אש, יהא הזמן שנקבע בנספח לסימן זה. (2) סעיף קטן זה יחול על כלל הבנינים הנועדים כאמור לשמש בעיקר מגורים, וההגבלות לתחולתו של סימן זה שבסעיף 7.30.00(ב), לא יחולו. (3) לענין סעיף קטן זה, |
7.44.00 שלד מאלמנטים טרומיים |
7.45.00 חיזוק השלד לשעת חירום |
7.46.00 חיזוק התקרות 7.46.00 (א) חיזוק התקרות, לענין סעיף 7.45.00(2) בבנין אשר שטח פתחי חלונותיו פחות מ-20% משטח קירותיו החיצונים, יכול שיבוצע באחת הדרכים כלהלן: (1) ייבנו תקרות מלאות מבטון מזויין שעביין 12 ס"מ לפחות, או תקרת בטון מזויין שעביה 15 ס"מ לפחות, מעל כל קומה שלישית; (2) תיבנה תקרת צלעות אם יתמלאו תנאים אלה: (א) שכבת הבטון מעל לצלעות תהיה בעובי של 8 ס"מ לפחות; (ב) המילוי בין הצלעות יהיה מבלוקים מלאים מאיטונג, בטקל, בלוקי גג מבטון או חומר אחר בעל תכונות דומות; (ג) בחישוב העובי המינימלי של התקרה כמפורט בפיסקה (1) יחושבו כל 3 ס"מ מגובה הבלוקים האמורים במקום ס"מ אחד עובי בטון מזויין. (ב) פתחי מרפסות אשר מאחוריהן קירות מילוי בעובי של פחות מ-20 ס"מ, דינם לענין סעיף זה כדין פתחי חלונות. (ג) חישוב אחוז הפתחים בבנין כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע לפי קירות הבנין בעלי שטח חזית החלונות הגדול ביותר. |
7.47.00 עמידות אש של שלד הבנין [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
1. 2. 3. [תיקונים: התשנ"ב (מס' 2), התשס"ח (מס' 3)] (סעיף 7.43.00(ד)) פרשנות (ב) ניתן היתר הבניה לתוספת בניה במבנה קיים, ייערך סיווג הבנין לפי סעיף זה על פי הממדים של המבנה כולו, לרבות התוספת. זמן עמידות אש 2. הזמן שבו האלמנטים השונים של שלד מקונסטרוקצית פלדה חייבים להיות עמידי אש, כמוגדר בתקן הישראלי ת"י 931, יהא מספר השעות המסומן לצידם בטבלה דלהלן:
הוראה מיוחדת לבנינים מעל 40 מטרים |
7.55.00-7.59.00 |
7.60.00 ציוד לכיבוי בבנינים 7.60.00 התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי בבנינים תיעשה לפי חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959, ותקנותיו. |
7.61.00 |
7.70.00-7.72.00 |
7.73.00 מערכת מיזוג אוויר באמצעות מים (תיקון התשס"ה) (1) יהיה שימוש חוזר במי הקירור ובמי העיבוי, בהתאם להנחיות המהנדס שיינתנו לאחר התייעצות עם רשות הבריאות; (2) במערכת מיזוג האוויר יותקן מכשיר למניעת זרימה חוזרת אל מערכת מי השתיה; (3) מי הקירור ומי העיבוי יוזרמו למערכת הביוב או יסולקו כחלק מפתרון הניקוז של הבנין בהתאם לקבוע בחלק א' לתוספת זו, ובלבד שהמים יעמדו ברמת האיכות הנדרשת להזרמתם או סילוקם כאמור. בפרט זה, |
7.73.01 תנאים להתקנת מערכת מיזוג אוויר בבנין (תיקון התשס"ו) 7.73.01 (א) התקנת מערכות מיזוג אוויר לרבות מזגני חלון, מזגנים מפוצלים ואחרים (להלן - מזגנים) בבנין, תבוצע באופן שיאפשר את השתלבותם במבנה, תוך הימנעות מפגיעה במראה האדריכלי של הבנין, וכן תובטח בטיחות תפעולם, ועמידה נאותה בתנאי איכות סביבה. (ב) לצורך זה יתקיימו בהתקנת המזגנים בבנין התנאים האלה: (1) בהיתר יוצג מיקום התקנת המזגנים והמערכות המשרתות אותם כפי שיורה המהנדס, באופן שישתלב בחזות הבנין או המגרש; (2) מזגני חלון ויחידות עיבוי של מזגנים מפוצלים המשולבים בחזיתות, ישולבו או יוסתרו כפי שייקבע בהיתר; (3) הצנרת והחיווט המחברים את יחידת המאייד עם יחידת המעבה יותקנו במובילים, בין בתוך הבנין ובין מחוץ לו; התקנת המובילים מחוץ לבנין תיעשה בצורה שתתמזג, ככל האפשר, עם חזית הבנין; (4) המזגן, לרבות חלקיו השונים, ינוקז באמצעות צינור דלוחים עקיף כמפורט בסעיף 4.8 בהל"ת; (5) התקנת מזגנים, לרבות צנרת וחיווט וקיבוע המזגן או יחידותיו על קירות הבנין או על גג הבנין, תהיה על פי תקן ישראלי, ת"י 994 חלק 4 - מזגני אוויר: התקנה; (6) בבנין חדש בן שלוש קומות לפחות, שלא יותקן בו מזגן בעת הקמתו, יתוכנן וייבנה מקום להתקנת יחידות העיבוי והמערכות המשרתות אותם, בעבור הדירות בבנין; (7) התקנת המזגנים תהיה בכפוף להוראות התכניות החלות במקום. |
7.74.00 מערכת מובילי אוויר |
7.80.00 מבנה חדר דוודים (תיקון התשמ"ו) 7.80.00 בכפוף לאמור בסעיפים 7.00.30 ו-7.00.31 לא ייבנה בבנין חדר דוודים שאינם דודי קיטור והמוסקים בדלק נוזלי אלא בתנאים האלה: (1) החדר יהיה צמוד לקיר חיצון ומופרד מיתר חלקי הבנין על ידי קירות ורצפות עשויים מאלמנטים עמידי-אש 3 שעות לפחות; (2) החדר יכיל שתי דלתות אש אשר - (א) האחת ישירה אל חלל האויר החיצון; (ב) השנייה תימצא במרחק גדול ככל האפשר מהראשונה; (ג) ייקבעו להן ספים מורמים למניעת זרימת דלק החוצה; (3) החדר יהיה מאוור אוויר צח הדרוש לשריפת דלק ופתחי פליטת העשן יותקנו בגובה המבטיח סילוקו. |
7.81.00 מבנה חדרי הסקה (תיקון התשמ"ו) |
7.85.00 מערכת הארקה ומערכת הגנה מפני פגיעות ברק [תיקונים: התשמ"ג (מס' 2), התשמ"ד (מס' 4), התש"ף] |
7.89.02-7.89.00 |
7.93.00-7.90.00 |
7.94.00 חיבור גמיש של צנרת המים והגז באדמת חרסית פעילה |
7.95.00 ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין גבוה ובבנין רב קומות (תיקונים: התשס"ב, התש"ף) |
7.96.00 הפרדה בין הבנין למינהרה ופיר [תיקונים: התשמ"ו, התשס"ח (מס' 3)] |
7.97.00 פתח לשיחרור עשן בפיר [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
8.01 הגדרות [תיקונים: התשנ"ה, התשנ"ט (מס' 4), התשס"ה] (2) בדלת דו-כנפית או רב-כנפית - המרחק האפקי בין מישורי שתי כנפי הדלת הסמוכות זו לזו והפתוחות בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת; (3) בדלת הזזה חד-כנפית - המרחק האפקי בין הפאה הצדדית של הדלת, כאשר היא פתוחה לגמרי ובין פאת המלבן ממול; (4) בדלת הזזה דו-כנפית - המרחק האפקי בין הפאות הצדדיות של שתי כנפי הדלת, כאשר שתיהן פתוחות לגמרי; |
8.02 מתן היתר לבנין ציבורי (תיקונים: התשנ"ה, התשס"ה) 8.02 (א) לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי א' אלא אם בכל הבנין או בחלקו המשמש למטרות של בנין ציבורי א' ובשטחי החוץ שלו, הכל לפי הענין, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח. (ב) לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי ב' אלא אם ימולאו לגבי קומה אחת לפחות ולדרכי הגישה לאותה קומה וכן לגבי שטחי החוץ שלו התנאים המפורטים בחלק זה הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח. (ג) היתר להקמת בנין הנועד לשמש מטרה מן המפורטות בפסקה (4) להגדרת "בנין ציבורי ב'" שבסעיף 8.01 (בסעיף זה - מקום לאירוח), והיתר להוספת יחידות אכסון למקום לאירוח קיים, מותנים בקיומן, בהתאמתן או בהקמתן, לפי הענין, של מספר יחידות מיוחדות בתוך כלל יחידות האכסון שבאותו מקום אירוח, הכל כמפורט להלן: (1) בבנין שבו מ-25 עד 70 יחידות אכסון - יחידה מיוחדת אחת לפחות; (2) בבנין שבו מ-71 עד 150 יחידות אכסון - שתי יחידות מיוחדות לפחות; (3) בבנין שבו מ-151 עד 200 יחידות אכסון - שלוש יחידות מיוחדות לפחות; (4) בבנין שבו מ-201 עד 300 יחידות אכסון - ארבע יחידות מיוחדות לפחות; (5) לכל 75 יחידות אכסון נוספות - יחידה מיוחדת אחת. (ד) בדרכי הגישה מיחידות מיוחדות אל חלק מחלקי מקום האירוח - שבאותו בנין - הפתוחים או הנועדים להיות פתוחים לקהל (להלן בסעיף זה - שטח ציבורי), ינהגו כבדרכי גישה לחלק האמור שכשלעצמן פתוחות לקהל, בין אם היחידה המיוחדת נמצאת באותה קומה עם השטח הציבורי ובין אם לאו. (ה) על מתן היתר להוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים יחולו הוראות מיוחדות אלה: (1) עלה סך כל יחידות האכסון הנוספות על שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות ועלה כלל מספר יחידות גם יחד - על 25, ינהגו במקום האירוח כולו לפי האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד); (2) הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, כמשמעותה בסעיף 10א לחוק (להלן - רשות הרישוי המחוזית) לפטור, בתנאים או בלעדיהם, מקיום הוראות פסקה (1), כולן או מקצתן, בשטחים מסוימים שבמקום האירוח, אם ראתה שבנסיבות הענין ובהתחשב בחיוניות הגישה לשטח הציבורי, קיומן כרוך בעבודות שממדי ביצוען או תנאיהן או הוצאותיהן אינם סבירים; (3) הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, לחייב בעל היתר להוספת יחידות אכסון בתנאי פסקה (1), גם אם אין בתוספות היחידות כדי שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות, אם לדעתה חיוב בעל ההיתר בקיום התנאי האמור כרוך בהוצאות סבירות, והוא ניתן לביצוע בתנאים ובממדים סבירים בנסיבות הענין; הוראה זו לא תחול לגבי בנין שהיתר להקמתו הוצא עד יום ט"ז בניסן התשל"ב (31 במרס 1972). (ו) כדי להסיר ספק נקבע בזה שבעל היתר חייב לקיים את התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (ד) ו-(ה) לפי הענין, רק אם נושא ההיתר הוא הקמת מקום אירוח שלם או הוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים דרך בניה או שינוי יעוד של בנין קיים; התנאים האמורים אינם חלים על הוספת חלקים אחרים למקום אירוח או ביצוע שינויים או תיקונים בו, בדרך האמורה. |
8.03 שינויים בבניין ציבורי קיים (תיקונים: התשנ"ה, התשס"ה) 8.03 (א) הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי א' קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א' או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה' לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א', שימולאו לגבי כל הבנין האמור ולגבי שטחי החוץ שלו, או לגבי חלקו המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי א' ולגבי דרכי הגישה לאותו חלק, הכל לפי הענין, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים. (ב) הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי ב' קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב' או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה' לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב', שימולאו לגבי שטחי החוץ שלו ולגבי קומה אחת לפחות של הבנין האמור או לגבי חלקה המשמש או שימש למטרות של בנין ציבורי ב', הכל לפי הענין, ולדרכי גישה לאותה קומה, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יותנה מתן היתר לשינוי מקום אירוח קיים בקיום הוראות סעיף 8.02(ג) עד (ו), כולן או מקצתן, אלא על פי האמור באותן הוראות. |
8.03.01 חניה [תיקון התשס"ה) 8.03.01 (א) בחניה של בנין ציבורי ובחניון ציבורי יוקצו מקומות חניה נגישים שמידותיהם ומאפייניהם יתאימו לתנאים המפורטים בסעיף הדן בחניות נגישות בת"י 1918 חלק 2. (ב) דרך נגישה תחבר בין מקום חניה נגיש לבין מעלית או כניסה נגישה לבנין כאמור בפרט 8.04, או לנכס. (ג) מקומות חניה נגישים יימצאו קרוב, ככל האפשר, למעלית הבנין או לכניסה הנגישה לבנין או לנכס, וקרוב, ככל האפשר, לדרך נגישה מקורה, אם קיימת; בבנין בעל כמה כניסות נגישות וחניות סמוכות אליהן, יפוזרו מקומות החניה הנגישים בסמוך לכל הכניסות הנגישות; בחניונים ציבוריים, מקומות החניה הנגישים ימוקמו קרוב אל הדרך הנגישה והכניסה הנגישה לחניון. (ד) מספר מקומות החניה הנגישים יהיה כמפורט להלן:
(ה) מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 8 או חלק מ–8 מקומות חניה נגישים. (ו) בחניונים מקורים, שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, להקצות מקומות חניה נגישים לרכב גבוה - יהיו מקומות החניה קרובים ככל האפשר לכניסה נגישה לבנין, ודרך נגישה תחבר בין מקום החניה לבין הכניסה לבנין. (ז) על אף האמור בפרט משנה (ד), בבנין הנועד לשמש מטרה מן המטרות המפורטות בפסקה (4) להגדרה "בנין ציבורי ב'" שבפרט 8.01, לא יפחת מספר מינימלי של מקומות החניה הנגישים ממספר היחידות המיוחדות הקבועות בפרט 8.02 (ג). |
8.03.02 דרכים נגישות מחוץ לבנין (תיקון התשס"ה) 8.03.02 (א) דרך נגישה אחת לפחות תוביל אל הכניסות הנגישות כאמור בפרט 8.04 של בנין ציבורי ואל שטחי החוץ שלו והיא תהיה הדרך העיקרית המשמשת את הציבור, ואם אין הדבר אפשרי מבחינה תכנונית, היא תהיה קרובה, ככל האפשר, לדרך העיקרית. (ב) מדרכות בשטחי החוץ של הבנין, לרבות בשטח החניה, יותקנו בהתאם לדרישות המפורטות בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרכות. (ג) התקנת ריהוט חוץ ומיתקני חוץ כגון שלטים, תאי טלפון, תיבות דואר, ספסלים, ברזיות, פחי אשפה, לאורך דרך נגישה בשטחי חוץ של בנין ציבורי, תיעשה בהתאם לתנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בריהוט חוץ ובמיתקני חוץ. |
8.03.03 אזורים להורדת נוסעים ולהעלאתם (תיקון התשס"ה) |
8.04 הכניסה לבנין (תיקון התשס"ה) 8.04 (א) הכניסה הקובעת לבנין תהיה כניסה נגישה; על כניסה נגישה יחולו ההוראות שבפרטי משנה (ב), (ז) ו–(ח) ובפרט 8.05. (ב) כניסה נגישה תהיה במפלס הרחוב או שתוביל אליה דרך ששיפועה אינו גדול מ–5%; ואולם אם שיפוע הדרך גדול מ–5%, תהיה הכניסה לבנין באמצעות כבש (רמפה) כאמור בפרט משנה (ג); ואם השיפוע גדול מ–6%, גם באמצעות מדרגות, כאמור בפרט משנה (ד). (ג) הותקן כבש מחוץ לבנין או בכניסה לבנין, יתמלאו לגביו התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בכבש. (ד) הותקנו מדרגות מחוץ לבנין או בכניסה נגישה לבנין, יתמלאו לגביהן התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרגות. (ה) כניסה לבנין ממקומות חניה נגישים תהיה כניסה נגישה כאמור בפרטי משנה (ב) עד (ד); אם הכניסה לבנין היא באמצעות מעלית, תתאים המעלית לתנאים המפורטים בפרט 8.11. (ו) בבנין שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, בגזרות שונות של הבנין, תהיה הכניסה בכל גזרה כאמור כניסה נגישה; ואם יש בו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור לאותה גזרה, מרחק ההליכה בין שתי כניסות נגישות באותה גזרה לא יהיה גדול מ–100 מטרים. (ז) בכל הכניסות המיועדות לשימוש הציבור יוצבו שלטים המכוונים לכניסות הנגישות; ושמתקיימות לגביהם דרישות תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 4: נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן: ת"י 1918 חלק 4), בסעיף הדן בשילוט. (ח) בכניסה נגישה בעלת דלת שאינה ניתנת לפתיחה מבחוץ באופן עצמאי, תותקן מערכת קשר פנים (אינטרקום) המתאימה לנדרש בענין זה בת"י 1918 חלק 4. |
8.05 דלת כניסה (תיקון התשס"ה) 8.05 (א) בכל כניסה נגישה כאמור בפרט 8.04, תימצא דלת אחת לפחות שרוחבה החופשי בפתח לא יקטן מ–80 ס"מ, ותיפתח כלפי חוץ עם כיוון היציאה מהבנין הציבורי. (ב) מפתן לדלת האמורה בפרט משנה (א) לא יתרומם יותר מ–20 מ"מ מעל מפלס הרצפה, משני הצדדים; עלה הפרש הגובה בין מפלס הרצפה לרום המפתן על 6 מ"מ, ישופע המפתן בשיפוע 50% לכל היותר. (ג) בבנין ציבורי, שהכניסה הראשית אליו היא באמצעות דלת מסתובבת, תותקן על יד הדלת האמורה או בקרבתה, דלת כניסה נוספת לבנין שיתקיימו לגביה התנאים שבפרטי משנה (א) ו–(ב). |
8.06 דלתות, מחיצות וקירות שקופים (תיקון התשס"ה) |
8.07 דלתות פנים [תיקונים: התשנ"ו (מס' 2), התשס"א, התשס"ג (מס' 3), התשס"ה] (1) הרוחב החפשי בפתח לא יפחת מ-80 ס"מ; (2) אורך הקיר שבו מורכבת הדלת מצד הידית שבדלת לא יפחת מ-40 ס"מ, הנמדדים מקצה המשקוף של אותו צד של הדלת במקום שבו נמצאת הידית האמורה; (3) אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ-2 ס"מ מעל פני הרצפה, משני הצדדים; (4) דלת הנפתחת אל הפרוזדור או המעבר יש להתקינה בתוך גומחה של קיר; (5) לא תיפתח דלת ישר אל מדרגות, אלא אל משטח אפקי של חדר המדרגות האמור ועמקו ורחבו של המשטח האמור יהיה לפחות 1.25 מטר. (6) תורכב דלת הזזה או דלת מסתובבת או דלת קפיצית (פנדל) רק בתנאי שתימצא בקרבתה דלת בעלת כנף אחת או יותר, המיועדת למטרה שלה משמשות הדלתות האמורות; (7) בפתח של דלת הנפתחת אוטומטית יורכב מיתקן השהיה המאפשר מעבר בטוח לכל נכה; (8) (בוטל); (9) ניתן להתקין דלת שקופה; זכוכית המשמשת כחומר שקוף, יתקיימו לגביה דרישות תקן ישראלי, ת"י 1099 חלק 1; (10) ידיות הדלת יורכבו בגובה של 1.00 מטר מעל פני הרצפה; (11) צורת הידית תאפשר ליד גריפה חזקה ונוחה, אבל לא תותר הצורה העגולה; (12) הידית תימצא במרחק לא פחות מ-5 ס"מ ממישור כנף הדלת, לכל ארכה; (13) בגובה הידית יורכב, משני צדי הכנף ולרחבה, מוט או צינור אפקי שקטרו לא יהיה גדול מ-30 מ"מ; (14) המרחק בין מישור הכנף האמורה ובין המוט או הצינור האמור יהיה לפחות 5 ס"מ. |
8.08 דרך נגישה בתוך הבנין (תיקון התשס"ה) (ב) דרך נגישה, או חלק ממנה, המתפצלת מדרך כללית, תסומן בסמל הנגישות הבין–לאומי כהגדרתו בת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בסמל הנגישות הבין–לאומי; בפרט משנה זה, |
8.09 מפלסי הרצפה וכבשים פנימיים (תיקון התשס"ה) 8.09 (א) מפלס רצפת הקומה שבה נמצאת דלת הכניסה לבנין ציבורי בכל המקומות המשמשים קהל יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד הדלת האמורה. (ב) מפלס הרצפה של קומה בבנין יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד דלת הכניסה למעלית בקומה האמורה. (ג) במקרה ומטעמים של תכנון או הנדסה לא ניתן לקיים את ההוראות שבפרטי משנה (א) ו–(ב) ובקומה קיימים מפלסי רצפה בגבהים שונים, יותקנו כבשים שישמשו כמעברים ביניהם ועליהם יחולו הוראות אלה: (1) שיפוע הכבש לא יעלה על 8%; (2) הפרש הגובה בין תחתית מהלך כבש לראשו לא יעלה על 75 ס"מ והפרש הגובה המצטבר של מספר כבשים ברצף לא יעלה על 150 ס"מ; (3) רוחבו של הכבש בין המעקים או הספים לא יפחת מ–1.25 מטר; (4) ייבנו משטחים אופקיים שעומקם ורוחבם לא יפחתו מ–1.25 מטר במקומות אלה: (א) בראשו ובתחתיתו של כל מהלך כבש; (ב) במקומות שבהם הכבש משנה כיוון; (ג) לכל הפרש גובה מרבי של 75 ס"מ; (5) בקצה החופשי של הכבש או המשטח האופקי המורם מפני הכבש, ייבנה סף אשר גובהו בכל מקום יהיה 5 ס"מ לפחות מעל מפלסם ורוחבו לא יפחת מ–5 ס"מ; (6) בצד החופשי של הכבש או המשטח האופקי מעל הסף האמור בפסקה (5) ייבנה מעקה וכן לאורך הקירות, אם הם צמודים לכבש או למשטח האופקי; לאורך קירות אלה ניתן להתקין מסעד בלבד במקום המעקה האמור; (7) למעקה האמור בפסקה (6) יותקן בית אחיזה שמישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה 85 ס"מ עד 95 ס"מ מעל מפלס הכבש או המשטח האופקי; תינתן לבית אחיזה צורה המאפשרת ליד לגרפה בנקל; אם חתכו עגול, יהיה קוטרו בין 30 מ"מ ל–40 מ"מ; (8) הותקן מסעד נוסף על המסעד האמור בפרט משנה (6), נמוך ממנו, יהיה המסעד דומה בצורתו ובמידותיו לראשון ומישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה של 75 ס"מ מעל מפלס הכבש ומישורו העליון של המסעד הראשון יהיה 95 ס"מ מעל מפלס הכבש; (ד) על אף האמור בפרט משנה (ג), מותר להתקין כבש בשיפוע גדול יותר בתנאים אלה: (1) אורכו של הכבש האמור לא יעלה על 2.50 מטרים; (2) שיפועו לא יעלה על 10%; (ה) פני המשטחים לפני הכבש, אחריו ועל הכבש עצמו יהיו מחוספסים. (ו) נבנו המשטחים האמורים בפרט משנה (ה) מפלטות אבן, בטון או חומר אחר, עם תפרים, יהיו התפרים על גבי פני המשטחים, ברוחב של לא יותר מ–2 ס"מ, מלאים ישר עם מישור הפלטות וכל השטח בלא גומות או בליטות ומחוספס. |
8.10 התקנת מעלית וחדר מדרגות |
8.11 מבנה המעלית 8.11 (א) המעלית המיועדת לנכים תשמש גם אנשים אחרים והיא תיחשב כאחת המעליות הדרושות בבנין על פי כל חוק. (ב) לגבי המעליות לנכים יתמלאו התנאים הבאים: (1) תותקן מעלית אחת לפחות; (2) בבנין ציבורי א' ששטחו הכולל עולה על 5,000 מ"ר יותקנו שתי מעליות לפחות; (3) מידותיהן הפנימיות המינימליות תהיינה: (א) העומק, שהוא המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול, יהיה 1.46 מטר; (ב) הרוחב, שהוא המרחק בין הקירות הניצבים לדלת האמורה יהיה 1.07 מטר; (4) דלת המעלית ודלת הכניסה למעלית או הדלת המשמשת לשתי המטרות האמורות גם יחד תהיה דלת הזזה; (5) הרוחב החפשי בפתח של הדלתות האמורות יהיה 80 ס"מ לפחות; (6) לאורך קירות תא המעלית יותקן בית אחיזה בגובה של 1.00 מטר מעל רצפת התא; (7) בית האחיזה האמור לא יבלוט יותר מ-4 ס"מ ממישור קירות התא; (8) חתך בית אחיזה יהיה מלבני ומידותיו 1 ס"מ על 7.5 ס"מ; (9) קירות תא המעלית יהיו עשויים או מצופים חומר העומד בפני דפיקות של עגלות נכים, לפחות עד גובה של 1.00 מטר מרצפת התא; (10) תא המעלית יהיה מאוורר; (11) ייעשו הסידורים שתא המעלית ייעצר בקומות בדייקנות של לפחות 15 ס"מ ביחס למפלס הרצפה; (12) השטח בחזית של דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יהיה חפשי ונוח לתנועה, ועמקו, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור או במעבר האמור, יהיה לפחות 1.50 מטר; (13) בקומת הקרקע ובקומות שבהן התנועה היא גדולה, עמקו של השטח האמור בסעיף קטן (12) יהיה לפחות 2.20 מטרים; (14) יותקן מנגנון סגירה של הדלתות האמורות באופן שמהירות הסגירה לא תעבור 0.40 מטר/שניה; (15) במעלית שבה הדלתות האמורות נסגרות אוטומטית ולא קיימת עין אלקטרונית המאפשרת בקורת על סגירתן, יותקן מיתקן השהיה המשאיר את הדלתות פתוחות למשך זמן של 7 שניות; (16) תותקן מערכת נצירה מוקדמת להבטחת יתר של הדלתות; (17) בתא המעלית האמורה תהיה מערכת חירום ואזעקה; (18) כל הכפתורים הנמצאים בתא האמור, לרבות אלה המשמשים להפעלת המעלית, יהיו בולטים מהקיר, פניהם ישרים או קעורים, עגולים ובעלי קוטר של לא פחות מ-20 מ"מ; (19) הכפתורים האמורים יימצאו בגובה של 1.30 מטר בערך מעל רצפת התא; (20) בקרבת דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יותקנו האבזרים והסימנים הבאים: (א) כפתור שעל ידי לחיצתו מואר הכתוב: "מעלית באה" ו"מעלית בשימוש"; (ב) חץ מואר המראה כיוון תנועה של המעלית; (ג) רם-קול או פעמון המשמיע קול מסויים המסמל התקרבות המעלית לרצפת הקומה, או סידור דומה; (ד) מיתקן דומה לאמור בפיסקה (ג) המשמיע קול מסויים כאשר המעלית עולה וקול אחר כאשר היא יורדת; (ה) הכפתור כאמור בפיסקה (א) יותקן בגובה של 1.30 מטר מעל פני הרצפה. (21) בתוך תא המעלית, מעל הדלת, יוארו המספרים בספרות רומיות או ערביות, המסמנים קומות הבנין האמור, בסירוגין, תוך תנועת המעלית, והם ייראו מכל מקום בתא; (22) בבתי חולים, במוזיאון, בבתי מלון, בחנויות כל-בו, יאותר בתאי המעליות האמורים מקום למודעות הדרכה על מקום הימצאם של חלקי הבנין השונים ויעודם. |
8.12 חדר מדרגות [תיקונים: התשמ"ב, התשס"ב (מס' 2), התשס"ה] (1) שלח המדרגה לא יפחת מ-26 ס"מ; (2) רום המדרגה לא יהיה גבוה מ-16.5 ס"מ ולא יפחת מ-10 ס"מ; (3) בכל אחד ממהלכי המדרגות יישמר קצב אחיד של השלחים והרומים; (4) (בוטלה); (5) לא יורשו רומים פתוחים; (6) פני השלח לא יהיו חלקים מדי; (7) כל מהלך מדרגות לא יעלה יותר גבוה מ-1.85 מטר; ואולם אם מותקנת מעלית בבנין, תותר הקמת מהלך מדרגות בין 16 מדרגות בגובה רום מכסימלי של 17.5 ס"מ או של עד 22 מדרגות בגובה רום מכסימלי של 15.5 ס"מ. (8) לא יהיו במהלך מדרגות אחד פחות מ-3 מדרגות; (9) פונה הקיר במשטח שבקצה העליון של מהלך המדרגות בזווית, תהיה הפינה האמורה מרוחקת מקצה השלח של המדרגה העליונה במהלך האמור 30 ס"מ לפחות; (10) יותקן משני צדי המדרגות האמורות מעקה, בין אם יש קירות משני צדדיהן או מצד אחד ובין שאין; (11) במקום שיש קירות כאמור יורשה להתקין לארכם מסעד בלבד במקום מעקה; (12) במשטחי ביניים יימשך מסעד כאמור לאורך הקירות מסביב ובמאוזן; (13) מעקה עם בית אחיזה או מסעד בלבד יבלוט מקצה שלח המדרגה העליונה והתחתונה במהלך המדרגות לפחות 30 ס"מ ובחלקו הארוך הוא יהיה אפקי; (14) המישור העליון של בית האחיזה יהיה בגובה כנדרש בתקן הישראלי ת"י 1142; (15) צורתו של בית אחיזה יהיה עגול בעל קוטר של בין 30 מ"מ ל–40 מ"מ או צורה אחרת המאפשרת ליד גריפה חזקה ונוחה; (16) לאורך הקירות יהיה המרחק בין הקיר ובין בית אחיזה 4 ס"מ לפחות ולא יותר מ-8 ס"מ; (17) יותר להתקין מסעד בתוך שקע של קיר, אם יתמלאו התנאים הבאים: (א) המישור העליון של המסעד יימצא לפחות 8 ס"מ מתחת לתקרת השקע האמור; (ב) המרחק המינימלי בין המסעד ובין הקיר הפנימי של השקע האמור יהיה 4 ס"מ; (ג) המישור התחתון של המסעד יהיה מורם לפחות 4 ס"מ מעל תחתית השקע האמור; (18) כל הצינורות, האבזרים וכיוצא באלה, המחברים מסעד זה אל הקיר או אל המעקה או אל דפנות השקע, יימצאו במישור התחתון של המסעד האמור ומתחתיו; (19) האור בחדר המדרגות הבא דרך חלונות או מתאורה מלאכותית יהיה אחיד ועוצמת ההארה שלו תהיה 100 לוקס במישור של 75 ס"מ מעל פני כל שלח של מדרגה; (20) החלל שמתחת למהלך הראשון של גרם מדרגות יהיה חסום למעבר של עוברים ושבים, בהתאם לדרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך; |
8.13 בתי שימוש מיוחדים (תיקונים: התשס"א, התשס"ה) (ב) נמצא לפני תא של בית שימוש כאמור חדר שירות, יתמלאו בו התנאים האלה: (1) המרחק בין המישור החיצון של כנף הדלת של בית השימוש ובין הקיר ממול (בחלק זה - עומק) יהיה לפחות 1.30 מטר לכל ארכו; (2) המרחק בין שאר הקירות הניצבים לדלת התא של בית השימוש (להלן בחלק זה - אורך) יהיה לפחות 2.30 מטרים; (3) לא תיפתח שום דלת לתוך חלל חדר השירות האמור, פרט לדלת של תא בית השימוש; (4) הדלת של התא תימצא בפינת החלל האמור, בקיר הארוך; (5) ארכו של חדר שירות האמור יוכל להיות לפחות 1.30 מטר, אם עמקו יגיע ל-2.30 מטרים לפחות וגם יתמלא התנאי שבסעיף 8.07(2). (ג) הדלת לתא בית השימוש תמלא את התנאים הבאים: (1) היא תיפתח החוצה; (2) הצירים שלה יהיו מורכבים על צד המשקוף המרוחק יותר כלפי מי שמתקרב אליה מהחוץ; (3) לא יותקן מפתן בפתחה; (4) יחולו עליה ההוראות שבפרט 8.07(1), (10), (11), ו-(12); (5) בגובה הידית יורכב על המישור הפנימי של הכנף מוט או צינור אפקי כאמור בפרט 8.07(13) ו–(14); (6) על אף הסגירה בפנים על ידי בריח או סידור דומה תינתן האפשרות לפתוח את הדלת האמורה ולסלקה מהחוץ ולהיכנס לתא התפוס של בית השימוש בשעת הצורך. (ד) המידות הפנימיות של תא בית השימוש יהיו דלהלן: (1) המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת והקיר ממול לא יפחת מ-1.75 מ"ר; (2) המרחק בין הקירות הניצבים לדלת לא יפחת מ-1.40 מטר. (ה) מיקומה של האסלה יהיה כך: (1) המרחק מהקצה הקדמי שלה עד לקיר שמאחוריה לא יפחת מ-0.75 מטר; (2) המרחק מהקו המרכזי שלה עד לקיר הקרוב המקביל לה לא יפחת מ-1.00 מטר; "הקו המרכזי של האסלה" הוא קו פיקטיבי החוצה אותה לארכה לחצאים; (3) הגובה של המישור העליון של המכסה שלה יהיה 0.50 מטר מעל פני הרצפה. (ו) יותקנו בתא מוטות אופקיים ואנכיים בדרך הזו: (1) קוטרם לא יהיה קטן מ-25 מילימטר ולא גדול מ-40 מילימטר; (2) בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה, יותקן מוט אנכי באורך 60 סנטימטר לפחות שקצהו התחתון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יותקן מעל קצהו הקרוב לכיור של המוט האופקי האמור בפסקה (3), אך לא פחות ממרחק של 95 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה; (3) בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה יותקן מוט אופקי באורך 60 סנטימטר לפחות, שחלקו העליון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה וחלקו האחורי יותקן במרחק 15 עד 35 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה; (4) המוטות האמורים בפסקאות (2) ו-(3) יותירו מרווח גריפה של 4 עד 12 סנטימטר מפני הקיר שעליו הם מותקנים וניתן יהיה לחבר את המוטות ליחידה אחת; (5) כל מוט יעוגן משני קצוותיו, על ידי שלושה ברגים לפחות, בכל קצה, המותאמים לדרישות היצרן והתקן החל במקום ייצורם; הברגים יוסתרו על ידי מכסה מתאים (רוזטה) כך שלא יהיו גלויים לעין; (6) בקיר שבגב האסלה, או צמוד לו, על גבי עמוד חיצוני מיוחד המותאם למוט והמעוגן לרצפה בצורה בטיחותית באמצעות 4 ברגים לפחות, יותקן מוט מתרומם ממצב אופקי למצב אנכי; המוט יהיה באורך 75 עד 85 סנטימטר, וצדו העליון, במצב אופקי, יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יורכב במרחק של 80 סנטימטר מהקיר המקביל והקרוב לציר האורך של האסלה; על המוט להישאר במצב אנכי בכוחות עצמו באמצעות אמצעי המהווה חלק מובנה בו שימנע את נפילתו הפתאומית למצב אופקי; צורת המוט המתרומם האמור בפסקה זו יכולה להיות אובלית או מלבנית ובלבד שתהיה נוחה לתמיכה והחזקה ביד; רוחב המוט לא יעלה על 60 מילימטר ועוביו לא יעלה על 40 מילימטר; המוט, על כל חלקיו, יהיה בטיחותי, קל ופשוט לשימוש; יש להצמיד סמוך למוט מדבקה או שלט בגודל 20 3 20 סנטימטר, עם ציורים (פיקטוגרמות) קריאים וברורים המראים את אופן השימוש במוט; (7) כל המוטות, על חלקיהם השונים, יהיו עשויים מחומר קשיח, עמיד ובלתי מחליד ויעמדו בפני כוחות אופקיים ואנכיים; פני השטח של המוטות יהיו עם חספוס קל או שצורת המוט תהיה מיוחדת כך שתימנע החלקת היד; כל העיגונים לקיר ולרצפה יהיו בטיחותיים וכל קצוות המוטות יהיו מעוגלים באופן המונע פציעה ופגיעה כלשהי. (ז) יותקן בתוך התא כיור רחצה ולגביו יתמלאו התנאים הבאים: (1) הכיור יימצא במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להגיע ולהשתמש בו; (2) פני הכיור העליונים יהיו בגובה של 80 ס"מ מעל הרצפה; (3) ברז המים בכיור האמור יהיה מסוג ידית-מנוף. (ח) ידית השטיפה של האסלה, מחזיק נייר טואלטי, סידורי סבון לרחיצת ידיים ומגבת יימצאו במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להשתמש באבזרים האמורים בנקל. |
8.14 משתנות (1) משתנת עביט תורכב בגובה שהקצה העליון הקדמי שלה לא יימצא יותר גבוה מ-50 ס"מ מעל פני הרצפה; (2) משתנת קיר תורכב ללא מדרגה, ואם הנסיבות מכריחות התקנת מדרגה לא יעלה גבהה על 17 ס"מ ורחבה לא יפחת מ-45 ס"מ; (3) מחולקת משתנת הקיר לתאים, יותקנו על יד התאים הפינתיים או הקיצוניים ידיות אחיזה, לכל תא כאמור ידית אחת. |
8.15. כיור מיוחד בחדרי שירות |
8.16 מראה בחדרי שירות |
8.17 מפסיקים וכפתורי הפעלה |
8.18 |
8.19 מזרקת לשתיית מים (1) הפיה שדרכה יוצאים המים תימצא בגובה של 90 ס"מ מעל פני הרצפה; (2) המזרקת תהיה תלויה על הקיר ולא תימצא בתוך גומחה של הקיר, לא כולה ולא מקצתה; (3) השטח מסביב למזרקת האמורה יהיה חפשי עם גישה נוחה; (4) במקרה של שימוש בכוסות קרטון או חומר דומה על יד המזרקת, יהיה מקומן בגובה שלא יעלה על 1.20 מטר מעל פני הרצפה. |
8.20 |
8.21 יציאות מבניין ציבורי (תיקון התשס"ה) |
8.22 |
8.23 מקומות ישיבה מיוחדים בבתי עינוג (1) שטחו של המקום המיוחד האמור לנכה יהיה לפחות 1.45 מטר על 0.90 מטר; (2) לכל 150 עד 1,000 מקומות ישיבה יוקצב מקום אחד לנכה כאמור בפיסקה (1), ומעל 1,000 מקומות ישיבה - לכל 250 מקומות מקום אחד כאמור, ובלבד שבכל בנין ציבורי כאמור יותקנו לפחות שלושה מקומות ישיבה מיוחדים לנכים; (3) המקומות המיוחדים האמורים יוקצבו על יד המעברים באופן שתאופשר לנכים ראות טובה ושהנכים גם לא יסתירו לאלה היושבים מאחוריהם; (4) המקומות המיוחדים האמורים יוסדרו לרוב על ידי אפשרות קיפול או סילוק מספר מתאים של כסאות קבועים באולם. |
8.24 מקומות מיוחדים במסעדות וחדרי אוכל ציבוריים 8.24 במסעדה וכדומה, שבגדר בנין ציבורי ב' ויש בהם שירות עצמי, יותקנו לפחות שני מקומות מיוחדים לנכים ליד מקום חלוקת האוכל, שלגביהם יתמלאו התנאים הבאים: (1) הגובה של המקומות האמורים לא יעלה על 80 ס"מ מעל פני הרצפה; (2) מתחתם יהיה חלל ריק בעומק של 70 ס"מ וברוחב של 80 ס"מ לפחות; (3) הגישה אליהם תהיה חפשית ונוחה. |
8.25 (1) הרוחב החופשי בפתח ליחידה המיוחדת ובפתחים שבתוכה לא יפחת מ-60 ס"מ; (2) אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ-2 ס"מ מעל הרצפה משני הצדדים; למפתן יהיו שיפועים בצד המוגבה מסביבתו בנטיה מרבית של 50%; (3) לרוחב כנף הדלת, יורכב בגובה הידית הרגילה, מוט אופקי שיאפשר סגירתה על ידי משיכתה בידי נכה בכסא גלגלים; מרחק הידית מציר הדלת יהיה בין 5 ל-8 ס"מ; (4) השירותים של יחידות מיוחדות (להלן - השירותים המיוחדים), יהיו כמפורט להלן: (א) יכול שהשירותים המיוחדים יהיו צמודים ליחידה המיוחדת אך הדבר אינו הכרחי; (ב) דלת השירותים המיוחדים תיפתח החוצה. ויכול שתיפתח גם פנימה אם תתאפשר גם פתיחתה החוצה, וזאת שלא באמצעות צירי פנדל; כיוון הפתיחה יאפשר גישה נוחה לאגף הלינה; (ג) תותר התקנת דלת הנפתחת בגרירה במקביל לקיר, כשהיא מותקנת על גבי מסילה הקבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר פתח אור של 80 ס"מ לפחות; (ד) המרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין הקיר ממול, יהיה 1.20 מטרים לפחות; ואם מוצב ארון מול הדלת, תיפתח דלת הארון בגרירה, והמרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין דלתות הארון יהיה 1.15 מטרים לפחות; (ה) בשירותים המיוחדים יותקנו אסלה, כיור רחצה וכן מקלחת או אמבטיה או שתיהן; (ו) כל קבועות השרברבות על אבזריהן יותקנו כך שיוותר מרחב חופשי בקוטר מעגל של 1.40 מ' לפחות, ממפלס הרצפה עד לגובה 65 ס"מ מעל הרצפה; (ז) רצפת השירותים המיוחדים תהיה עשויה מחומר מונע החלקה; (ח) ברצפת השירותים המיוחדים יהיה נקז; ואם הם צמודים למקלחת תשמש הרצפה בשעת הצורך, כאגן ניקוז של המקלחת; ברצפה יהיו שיפועים של כ-1.5% לניקוז מהיר; (ט) האמבטיה תהא במידות 1.60 × 0.70 מ' לפחות; (י) במידת האפשר יותקן בצד המעוגל של האמבטיה משטח אופקי באורך 60 ס"מ, לכל רוחבה וגובהה של האמבטיה; המשטח יותקן כך שיתאפשר מעבר מכסא גלגלים שיעמוד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אל המשטח ובחזרה; (יא) במקלחת יהיה שטח הרצפה 1.30 × 0.90 מטר לפחות והוא לא יהיה חלק של המרחב החופשי האמור בפסקת משנה (ו); בכניסה למקלחת לא יהא כל סף או מכשול ברצפה; (יב) אסלה תהא מסוג מונובלוק; ציר האסלה יהא 45 ס"מ מהקיר הסמוך. הקצה הקדמי של האסלה יהא 70 ס"מ מהקיר שבגב האסלה; גובה האסלה יהא מ-42 עד 45 ס"מ מהרצפה; בצד האסלה, המרוחק מהקיר המקביל לציר האורך שלה, יוותר מרחב חופשי ברוחב 85 ס"מ לפחות; (יג) מוטות אחיזה מתקפלים או ניתנים לפירוק, ונוחים לאחיזה, בקוטר שלא יהיה קטן מ-25 מילימטר ולא גדול מ-40 מילימטר: (1) מוטות אחיזה הצמודים לאסלה יותקנו כמפורט בפרט 8.13(ו); (2)-(3) (בוטלו); (4) בקיר המקלחת יותקן מוט אנכי אחד לפחות, באורך 80 ס"מ לפחות, קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה; (5) בקיר המקלחת יותקן מוט אופקי אחד לפחות, באורך 50 ס"מ, ובגובה 85 ס"מ מהרצפה; (6) בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפסקה (י), יותקן מוט אופקי באורך 50 ס"מ ובגובה 85 ס"מ מהרצפה; (7) בקיר המקביל לאורך האמבטיה יותקן מוט אופקי, ניצב למוט המתואר בפסקת משנה (6), באורך 50 ס"מ ובגובה 85 ס"מ מהרצפה; (8) בקיר הצמוד לאורך האמבטיה, יותקן מוט אלכסוני באורך של 120 ס"מ; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 ס"מ מהרצפה וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 ס"מ מעל דופן האמבטיה; (9) על הקיר, בקצה החופשי של המשטח המתואר בפסקה (י) יותקן מוט אנכי באורך 80 ס"מ לפחות; קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה. המוט האמור יכול שישמש גם במקום המוט המתואר בפסקת משנה (4); (יד) הברזים יהיו ברזי ידית ויותקנו כך שיהיו גם בהישג ידו של משתמש היושב בכסא גלגלים; ברז הכיור לא יורכב לקיר אלא לכיור עצמו או למשטח אופקי הצמוד לו; (טו) במקלחת ובאמבטיה יותקנו הברזים בהישג ידו של המשתמש; כל ברז יספק מים חמים וקרים למשטף מזרם, עם צינור גמיש, שיורכב על מוט אנכי באופן שניתן לקבוע גובהו וכיוונו בידי המשתמש; במקרה הצורך יותקן ברז נפרד לאמבטיה וברז למתרחץ במקלחת שמחוץ לאמבטיה; (טז) גובהו העליון של כיור יהיה בין - 82 ס"מ ל-87 ס"מ מן הרצפה; (יז) מתחת לכיור יישמר חלל חופשי עד לגובה 65 ס"מ מהרצפה; (יח) מעל לכיור תותקן מראה שגובהה התחתון יהיה 90 ס"מ מהרצפה וגובהה העליון יהיה 175 ס"מ לפחות מהרצפה; (יט) אבזרי העזר, כגון מתלי מגבות, מחזיקי נייר, מיבשי שיער וכיוצא באלה, יותקנו כך שיהיו בהישג ידו של היושב בכסא גלגלים. |
8.26 טלפון ציבורי (תיקון התשס"ה) 8.26 (א) טלפון ציבורי, שהותקן בבנין ציבורי או בשטח החוץ שלו, יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו–(ג); הותקנו כמה טלפונים ציבוריים, אחד מהם לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו–(ג), ואולם אם הם מופעלים באמצעים שונים, אחד לפחות מכל סוג יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ב) ואחד לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ג). (ב) טלפון נגיש למתניידים בכיסא גלגלים יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת"י 1918 חלק 4. (ג) טלפון לבעלי לקות שמיעה יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת"י 1918 חלק 4. |
8.27 מערכות התרעה ואזעקה (תיקון התשס"ה) |
חלק ח'18 |
8.30. הגדרות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.31. מקום ציבורי חדש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.32. בניין עם ייעוד מעורב [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.33. בניין ציבורי אחר [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.40. היתר לבניין ציבורי חדש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.41. תוספת לבניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) בכל חלקי התוספת ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה; (2) בבניין קיים נעשו במועדן ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון. (ב) לא הגיע עדיין המועד הקבוע כאמור בהוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון עד למועד מתן ההיתר לתוספת, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה ביחס לתוספת בלבד; ואולם כאשר היקף התוספת המבוקשת עולה על 30% מהשטח העיקרי של המבנה הקיים, כמשמעותו בתקנות חישוב שטחים, יכלול היתר הבנייה אף את ביצוע ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון. (ג) מהנדס הוועדה המקומית רשאי להורות על ביצוע התאמות נגישות בבניין קיים, ככל שהתאמות אלה נדרשות לצורך התוספת המבוקשת, וזאת לפי היקף העבודה ופרק הזמן שנותר על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון. (ד) על אף האמור בפרט משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לבניין הקיים, כולן או חלקן, בבניין הקיים או בתחום התוספת המבוקשת. (ה) בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ניתן, על אף האמור בפרט משנה (א), להיסמך על התאמות הנגישות בבניין הקיים, כולן או חלקן, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה: (1) התוספת האמורה מהווה מבחינה תפקודית חלק בלתי נפרד מהבניין הקיים; (2) דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית ככל הניתן, מחברת את התוספת לבניין הקיים; (3) התאמות הנגישות בבניין הקיים, המיועדות בעבור התוספת יהיו לפי חלק זה; (4) התאמות הנגישות בבניין הקיים ובתוספת גם יחד, מספקות את סך כל הדרישות לפי חלק זה לגבי התוספת. |
8.42. התאמות נגישות בזמן ביצוע עבודות שיפוץ [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.43. שינויים במהלך בנייה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.44. התאמות נוספות בבניין המיועד לאנשים עם מוגבלות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.45. עיגול תוצאת חישוב [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.50. דרך נגישה לבניין ציבורי [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (ב) דרכים כאמור יתחילו ממקום החיבור למדרכה או לשביל ציבורי הגובלים במגרש כפי שמתואר במפת איתור העבודה כנדרש בתקנה 5(ב)(2). (ג) בדרך נגישה לבניין ציבורי יתקיימו דרישות אלה: (1) דרך נגישה, אחת לפחות בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל אל כניסות נגישות של בניין ציבורי, מתחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, ואזורי העלאת נוסעים כמשמעותם בת"י 1918 חלק 2, ככל שאלה מצויים בתחום המגרש, וכן ממדרכה או משביל ציבורי הגובלים במגרש; (2) דרך נגישה בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית שמיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממקום חניה נגיש אל כניסה נגישה; (3) היו כמה דרכים אל בניין ציבורי שחלקן אינן נגישות, יהיה שלט הכוונה אל הדרך הנגישה ועליו סמל הנגישות; שלט ההכוונה יוצב ליד מקום חניה נגיש, בכניסה הנגישה למגרש או לבניין, ובמקומות שבהם מתפצלות כמה דרכים מדרך נגישה. (ד) בכל דרך המשמשת את הציבור, שרוחבה גדול מ–130 סנטימטרים ולגבי גרם מדרגות גם אם רוחבו קטן מ–130 סנטימטרים, יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן במכשולים בדרך, וחלק 2 בסעיפים הדנים במשטחי אזהרה במדרגות, וכן הסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש. |
8.51. קשר פיזי בין בניינים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.52. דרך נגישה אל חוץ הבניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.52. (א) דרך נגישה תוביל מכניסה נגישה של הבניין אל שטחי החוץ שלו ככל שאלה נועדו לשימוש הציבור, לשירותו או למקום עבודה. (ב) בדרך נגישה בשטחי חוץ של מקום ציבורי חדש יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2, בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, כבש, מדרכות, משטחי אזהרה במדרגות, וכן בסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש. (ג) על אף האמור בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בשולי דרך נגישה, דרך נגישה ברוחב 250 סנטימטרים לפחות, פטורה מהגנת שוליים בהתקיים התנאים האלה: (1) הפרש הגובה בין מפלס פני הדרך והמשטח הסמוך לו אינו עולה על 20 סנטימטרים; (2) שולי הדרך או המשטח כולו מאובחנים מן המשטח הסמוך להם בניגוד חזותי. |
8.53. מעבר בין מקומות בשטחי חוץ [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.54. הפרשי גבהים ושיפועים בדרך נגישה מחוץ לבניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) שיפוע הדרך הנגישה לא יעלה על 8 אחוזים; עלה שיפוע הדרך הנגישה על 5 אחוזים תהיה הדרך באמצעות כבש כמשמעותו בת"י 1918 חלק 2; ׁ(ׁ2) היה הפרש הגובה בין משטחי רצפה צמודים בין 1.5 ל–300 סנטימטרים, ולא הוסדרה עלייה באמצעות שיפוע שאינו עולה על 5 אחוזים, יותקן אחד מאלה: כבש, גשר או מעלית; ואולם במקום שבו קיים הפרש גובה של עד 150 סנטימטרים ולא ניתן להתקין כבש, ניתן להתקין מעלון אנכי, ובלבד שניתן לכך אישור מורשה נגישות מבנים; (3) עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 300 סנטימטרים תותקן מעלית; (4) בשטחי חוץ שנמצא בהם הפרש גובה בין משטחי רצפה נגישים סמוכים, ינהגו לפי ת"י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בשיפוע הדרך בתחום גבולות נכס. |
8.55. כניסה לבניין ציבורי חדש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.56. בניין ובו כניסות לא נגישות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.57. בניין ובו כניסות בגזרות שונות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.58. דרך נגישה בתוך הבניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.58. דרך נגישה לפי הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה וחלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרכים נגישות לרבות פרוזדורים ומעברים, תוביל - (1) מהכניסה העיקרית לבניין המיועדת לשימוש הציבור לכל החלקים בתוך הבניין שיינתן בהם שירות ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי, ואל הכניסות לחדרים או אולמות במקומות עבודה; (2) מכניסה נגישה לכל חלקי הבניין אשר יש לציבור מעבר אליהם ולכל חלקי הבניין אשר יש בהם מקומות עבודה. |
8.59. מעבר בין מקומות בקומה בתוך בניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.60. הפרשי גובה במפלסי רצפה בדרך נגישה בתוך בניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.60. בדרך נגישה בתוך בניין יחולו על הפרשי גובה במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, הוראות פרט 3.1.2.7 בחלק ג' והוראות אלה: (1) היה הפרש משטחי הרצפה גדול מ–1.5 סנטימטרים ולא יותר מ–150 סנטימטרים, יותקן אחד מאלה: מעלית, מעלון אנכי או כבש לפי דרישות חלק ג' בתוספת זו ות"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכבש; (2) במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 150 סנטימטרים, אך קטן מ–250 סנטימטרים, תותקן מעלית ויכול שיותקן מעלון אנכי במקום מעלית; (3) במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 250 סנטימטרים, תותקן מעלית. |
8.61. מרווח אופקי בין משטחי הליכה בדרך נגישה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.62. דלתות ושערים בדרך נגישה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.62. (א) דלתות ושערים, לאורך דרכים נגישות ובכניסה לחללים נגישים, יתאימו לנדרש בתקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 3.1 ובהתאם לחלק ג' בתוספת זו. (ב) בפתחי דלתות יהיה גובה הסף לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.1. (ג) בדלת חד–אגפית, הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, כגון: בית שימוש נגיש, מקלחת ומלתחה, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה לפי ת"י 1918 חלק 3.1, ות"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2). (ד) בדלת לפתיחה אוטומטית יותקן אמצעי בקרה שימנע את הגפתה כל עוד נמצא אדם או חיית שירות או מקל נחיה בתחום המסלול שלה. (ה) בבניין אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), תהיה המערכת לפי ת"י 1918 חלק 4. |
8.63. דרך נגישה וכניסות נגישות במיתקן ספורט [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.63. נוסף על האמור בפרטים 8.57 ו–8.58 לעניין מיתקן ספורט, למעט מבנים מורמים במיתקני ספורט המשמשים לשיפוט, יחולו הוראות אלה: (1) דרך נגישה, אחת לפחות, תוביל אל כל כניסה נגישה למיתקן ספורט ומן הכניסה אל מקומות הישיבה המיוחדים ואל בית שימוש נגיש; (2) דרך נגישה אחת לפחות המיועדת לספורטאים תוביל אל משטח הפעילות הספורטיבית, אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה, אל מלתחה נגישה ואל תאי הלבשה נגישים; אין באמור בפרט זה כדי לגרוע מחובת ביצוע דרך נגישה כאמור בפסקה (1); (3) היו במקום כמה משטחי משחק מאותו הסוג, תוביל דרך נגישה אל משטח משחק אחד מכל סוג, ולא פחות מ– 50% ממספר המשטחים מאותו סוג ממדרכה או משביל או מכניסה נגישה אל מיתקן הספורט; (4) במיתקן ספורט אשר הותקנו בו דרכים נגישות כאמור בפסקאות (1) ו–(2), אין חובה כי דרך נגישה תחבר בין הדרכים הנגישות האמורות בפסקאות אלה. |
8.64. דרך נגישה בבית סוהר ובבית מעצר [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.65. דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.65. (א) בפרט זה, (ב) בבמה יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים בנגישות לבמה ולמשטח מוגבה, וכן הוראות אלה: שולי משטח מוגבה שאינו מיועד למופעים, וגובהו קטן מ–45 סנטימטרים יסומנו בפס ברוחב 10 סנטימטרים לפחות, ובניגוד חזותי למשטח המוגבה; ויכול שמשטח מוגבה כאמור יהיה כולו בניגוד חזותי לסביבתו. (ג) במהלך מדרגות אל במה המכיל מדרגה אחת או שתיים בלבד, יותקן בית אחיזה בצד אחד. |
8.66. דרך נגישה בבית כנסת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) בית כנסת שעזרת הנשים בו נמצאת במפלס שונה ממפלס אולם התפילה, יכול שתהיה אליה דרך נגישה שלא מתוך הבניין; (2) בית כנסת שעזרת הנשים בו מצויה במפלס גבוה מ–150 סנטימטרים ממפלס אולם התפילה, פטור מהתקנת דרך נגישה אל עזרת הנשים, אם הותקנו במפלס אולם התפילה מקומות ישיבה מיוחדים בעבור נשים המתנייעות בכיסא גלגלים, יחד עם מקומות ישיבה רגילים בעבור נשים, בסך כולל של 10 אחוזים לפחות ממקומות הישיבה לנשים באולם, ולא פחות משני מקומות ישיבה מיוחדים; (3) בבית כנסת שהפרשי הגובה בין משטחי רצפה צמודים בו עולה על 150 סנטימטרים, ניתן להתקין כבש כתחליף לאמצעי מכני המופעל בחשמל. |
8.70. בניין ציבורי שנדרש בו סימן מוביל לכניסה העיקרית לבניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.70. (א) אל בניין המיועד לתפוסה העולה על 500 בני אדם, יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש ועד לכניסה העיקרית לבניין ולכל כניסה בבניין המשרתת 200 בני אדם לפחות; במקום שבו נדרש סימן מאתר כאמור בהוראות לפי סעיף 19לט(ד) לחוק השוויון, יתחיל הסימן המוביל בכניסה למגרש בסמוך לסימן המאתר. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש לכל כניסה עיקרית בבניין אשר ישמש, כולו או מקצתו, למתן שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות וכן לכל כניסה עיקרית בלשכות רווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמתנס"ים. |
8.71. סימן מוביל בדרך [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.71. (א) סימן מוביל יהיה בתחום הדרך העיקרית שבה עושה הציבור שימוש או בצמוד לה; תחילתו תהיה בקו המגע בין המדרכה הגובלת במגרש והקרובה לכניסה הראשית לבניין, באותו כיוון שמגיע ממנו רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי אל הכניסה לבניין. (ב) סימן מוביל יכול שיהיה בצד אחד של דרך או משני צדיה ולא ייחשב כחלק ממידת הרוחב שלה. (ג) סימן מוביל בדרך מחוץ לבניין שיש בה מדרגות, יסתיים בקרבת בית האחיזה של המדרגות, וימשיך מן המדרגה האחרונה ועד לכניסה לבניין כמתואר בתרשים 8.71(ג).
7
תרשים 8.71(ג) |
8.72. גימור פני שטח של סימן מוביל [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.73. שינוי כיוון של סימן מוביל [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) סימן מוביל יהיה ככל הניתן בקו ישר, אך אפשר שבדרך מעוקלת הוא יהיה במקביל לציר הדרך; (2) שינוי כיוון בסימן מוביל לא יהיה בזווית גדולה מזווית ישרה הנמדדת מציר ההליכה; (3) בפנייה בזווית ישרה ובצומת של סימנים מובילים יהיה משטח מישושי שמרקמו שונה ממרקם הסימן המוביל, מידותיו 60/60 סנטימטרים ומרכזו במרכז הפנייה. |
8.74. סימן מוביל בדרך רחבה מחוץ לבניין וברחבה חיצונית [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.74. (א) נוסף על האמור בפרט 8.70, בדרך מחוץ לבניין, המובילה אל הכניסה הראשית, שרוחבה עולה על 3 מטרים, יהיה סימן מוביל מטיפוס 1 או 2 ויחולו בו הוראות מיוחדות אלה: (1) סימן מוביל מטיפוס 1 יהיה ברוחב של 55 עד 66 סנטימטרים; (2) בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה גימור פני השטח כאמור בפרט 8.72 ברוחב 55 עד 66 סנטימטרים לפחות מכל צד של קו המפגש בין משטחים המרכיבים את הסימן המוביל. (ב) נוסף על האמור בפרט 8.70, בסימן מוביל ברחבה המובילה אל כניסה המשמשת את הציבור ואיננה הכניסה הראשית לבניין, יחולו הוראות פרט משנה (א), הסימן המוביל יתחיל באותו מקום ברחבה שממנו מגיע רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי, ויוביל עד לפתח הכניסה וממנו אל מעלית המצויה במפלס הכניסה. |
8.75. 9סיום סימן מוביל מחוץ לבניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.75. 9 סימן מוביל אל כניסה לבניין יסתיים במרחק 110 סנטימטרים לפני דלת הזזה אופקית או אנכית מול אחת ממזוזות הדלת, ובמרחק 10 עד 30 סנטימטרים מקצה אגף דלת סובבת כאשר היא פתוחה בניצב לפתח, כמתואר בתרשים 8.75.
7
תרשים 8.75 |
8.76. סימן אזהרה מחוץ לבניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (ב) במקום שלא קיימת בו מערכת המפיקה אותות שמע המתריעה מפני דלת מסתובבת ודלת מבוקרת כניסה כמשמעותה בפרט 3.2.1.20, יהיה במרחק של 110 סנטימטרים לפני דלתות כאמור, סימן אזהרה שאורכו כרוחב הפתח ורוחבו 60 סנטימטרים; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לעניין מערכת המפיקה אותות שמע כאמור. |
8.77. סימן מאתר מחוץ לבניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.78. סימן מוביל וסימן מאתר בתוך בניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (ב) סימן מוביל בתוך בניין יתחיל בכניסה לבניין ויוביל ממנה לעמדת המודיעין בבניין, וממנה עד לסימן המאתר הסמוך למעלית המרכזית שבמפלס הכניסה הראשית; אין בבניין מעלית או עמדת מודיעין, יסתיים הסימן המוביל לפני הכניסה הראשית לבניין. (ג) בכל הקומות, יהיה לרוחב הדרך שברחבת המעלית, סימן מאתר בתוך בניין שאחד מקצותיו יגיע אל אחד לפחות מהתקני הפיקוד בתחנת המעלית שמובילה לכל הקומות; אין בבניין מעלית שמובילה לכל הקומות, יגיע סימן מאתר בתוך בניין אל התקני פיקוד בתחנת שתי מעליות לפחות, ובלבד שתתאפשר גישה לכל אחת מן הקומות המשמשות את הציבור. |
8.79. סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.79. בחלקי בניין המשמשים את הציבור, יסומנו דלתות, מחיצות וקירות שקופים, לרבות חלונות ראווה, בסימון לפי ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים ויחולו עליו גם הוראות אלה, כמתואר בתרשים 8.79: (1) הסימון יהיה משני גוונים בניגוד חזותי ובשטח דומה, ממוקמים זה בתוך זה או זה לצד זה; (2) הסימון יהיה בגובה שבין 150 ל–160 סנטימטרים, ובגובה שבין 90 ל–100 סנטימטרים; (3) המרחק האופקי בין הסימונים האמורים בפרט זה לא יעלה על 150 סנטימטרים; (4) על אף האמור בת"י 1918 חלק 4, סימון כאמור בפרט זה, יכול שיהיה מרכיב בנוי או אבזר פרזול, בצבע בולט לעין, המחלק את הדלת, המחיצה או הקיר השקוף בטווח גובה 130 עד 160 סנטימטרים מרצפתם; (5) בכנף דלת שקופה יחולו הוראות פרט 8.80.
7
תרשים 8.79 |
8.80. סימון דלת שקופה בקיר שקוף [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.80. על כנף דלת העשויה חומר שקוף ומשולבת בקיר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיה בקצה הנפתח ועל הקיר שהיא משולבת בו, לאורך קו המגע ביניהם, סימון שיאפשר להבחין בין שולי אגף הדלת לקיר השקוף, ויחולו עליו הוראות אלה: (1) הסימון יהיה פסים אנכיים שרוחב כל אחד מהם 5 סנטימטרים לפחות, באורך 50 סנטימטרים לפחות ומיקומו, בטווח גובה שבין 100 ל–160 סנטימטרים לפחות, מעל פני הרצפה; (2) כל פס יורכב משני גוונים בניגוד חזותי התופסים, כל אחד, שטח דומה. |
8.81. סימון דלת הזזה דו–אגפית ושקופה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.82. סימון דלת מסתובבת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.90. תאורה בבניין ציבורי חדש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.91. תאורה בדרך אל בניין ציבורי [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.100. שילוט הכוונה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.100. בבניין ציבורי יימצאו שלטי הכוונה כפי שנקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון, לרבות במקומות אלה: (1) במבואה של בניין ציבורי או בכניסה ראשית יימצאו שלטי הכוונה אל מעלית ואל בתי השימוש; (2) בבניין ציבורי, בסמוך לכל מקום כניסה של כלי רכב למגרש, יימצאו שלטי הכוונה אל מקום חניה נגיש; (3) במקום חניה נגיש יהיו שלטים לפי תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות חניה נגישים; (4) בסמוך לכל פתח יציאה של הולכי רגל או כלי רכב מחניה אל הרחוב או לבניין ציבורי, יימצאו שלטי הכוונה להולך הרגל ולנהג, בדבר המקום שאליו מובילה אותה היציאה; (5) ברחבי מפלס של חניון תת–קרקעי יימצאו שלטים המפנים אל המעליות או אל אמצעי התגברות אחר על הפרשי גובה, המובילים ליציאות מאותו מפלס; (6) בכניסה לחניה תת–קרקעית יימצא שלט בדבר גובה הכניסה והמעבר החופשי לרכב מתקרת החניון. |
8.110. הקצאת מקומות חניה נגישים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.110. (א) במקום חניה של בניין ציבורי, בחניון ציבורי ובמקום חניה במקומות עבודה, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה כאמור בפרט משנה (ה) (בסימן זה -הטבלה). (ב) נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר פחות מן האמור בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים, על פי מקומות החניה הנדרשים בתקנות החניה. (ג) נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר גדול מהנדרש בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים מסך כל המקומות המתוכננים, לפי האמור בטור א' בטבלה. (ד) חניה נגישה תהיה לפי ת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בחניות נגישות, למעט ההוראות לעניין מספר מקומות החניה. (ה) מספר מקומות החניה הנדרשים:
|
8.111. מיקום מקומות חניה נגישים בחניון ציבורי [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.112. חניה בבניין עם כמה כניסות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.113. גישה חופשית למקום חניה נגיש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.114. מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לאכסון [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.115. מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לשמש מקום להתקהלות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.116. חניה עם מיסעה משופעת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) מקומות החניה הנגישים יהיו בחלקי החניון האופקיים, ובתנאי שהמרחק אל המעלית או הכניסה הנגישה לא יעלה על 60 מטרים; (2) לא קיימים מקומות חניה אופקיים במרחק כאמור בפסקה (1), יהיו מקומות החניה הנגישים בשיפוע שלא יעלה על 5 אחוזים בכל כיוון. |
8.117. הקמת מקומות חניה נגישים שלא בתחום המגרש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.120. מעלית לשימוש הציבור [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.120. (א) מעלית לשימוש הציבור תהיה מטיפוס 2 לפחות לפי ת"י 2481 חלק 70, ות"י 1918 חלק 3.1, ויתקיימו בה הוראות ת"י 2481 חלק 70 בסעיפים 5 עד 7. (ב) השילוט ומערכת התקשורת במעלית לשימוש הציבור יהיו לפי המפורט בת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט הכוונה אל המעלית. (ג) מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת"י 1918 חלק 3.1. (ד) ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל. |
8.121. מעלית בבניין שיוחד לאנשים עם מוגבלות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.122. מרחק הליכה למעלית [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.123. התקנת שתי מעליות בבניין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.124. מעלית עם פיקוד יעדים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יהיה לחיץ עם סמל הנגישות הבין–לאומי שיתקיימו בו דרישות טבלה 2 לת"י 2481 חלק 70; (2) מערך האותות החזותיים והקוליים הנדרשים יופעלו באופן אוטומטי בהפעלת הלחיץ עם סמל הנגישות הבין–לאומי האמור בפסקה (1); (3) באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יתקיימו הוראות אלה: (א) התקן הפיקוד יהיה מסוג לוח מקשים; (ב) לוח המקשים יימצא בסמוך לפתח אחת המעליות ויובחן בבירור מכיוון ההגעה המתוכנן של רוב הקהל במפלס שמצויות בו המעליות; (ג) תתאפשר גישה צדית אל לוח המקשים, לפי ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לצד; (ד) השורה העליונה של לוח המקשים תהיה בגובה 140 סנטימטרים מפני הרצפה; (ה) הסימנים האמורים בפרט 8.78 יובילו להתקן הפיקוד האמור בפרט זה. |
8.125. מצגת הפעלה של מעלית עם פיקוד יעדים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.126. מעלון אנכי [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.130. מדרגות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.131. מדרגות נעות ומסועי לכת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.131. (א) אין בהתקנת מדרגות נעות ומסועי לכת כדי להחליף התקנת מעלית, מעלון או כבש, במקום שהתקנתם נדרשת על פי חלק זה. (ב) במדרגות נעות ומסועי לכת יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 3.1 והוראות אלה: (1) אמצעי האזהרה בראש מהלך המדרגות הנעות ובתחתיתו, ובקצוות מסוע לכת יהיו בניגוד חזותי למדרך שסביבם; (2) אמצעי האזהרה בקצה כל שלח של מדרגות נעות יהיה בניגוד חזותי למדרגה. |
8.140. בתי שימוש נגישים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.141. בית שימוש מיוחד מטיפוס 2 [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.141. בכל בניין ציבורי חדש שתפוסתו עולה על 1,000 איש, לרבות באגף של בית חולים, במרפאה אזורית, באגף של מוסד לילדים עם מוגבלות, במוסדות לאנשים עם מוגבלות, בית נתיבות של נמל ים או נמל תעופה, מסוף יבשתי ותחנת רכבת מרכזית, יהיה לפחות אחד מבתי השימוש הנגישים בית שימוש נגיש מטיפוס 2, לפי ת"י 1918 חלק 3.1. |
8.142. מספר בתי שימוש נגישים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (ב) בבניין שנדרשים בו שני בתי שימוש לפי הל"ת, אחד לנשים ואחד לגברים, יהיה אחד מהם לפחות בית שימוש נגיש. (ג) בכל מדור שירותים יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות אשר ישמש לשני המינים או שני בתי שימוש נגישים שהאחד מיועד לנשים והאחר לגברים. |
8.143. בתי שימוש נגישים במקומות מיוחדים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.143. על אף האמור בפרטים 8.141 ו–8.142, שני בתי שימוש נגישים לפחות המשמשים את שני המינים, או שני בתי שימוש נגישים לנשים ושני בתי שימוש נגישים לגברים, יהיו במקומות אלה: (1) מועדון לקשישים או מועדון לאנשים עם מוגבלויות, שתפוסתו עולה על 30 איש; (2) מוסדות בריאות, בכל קומה ששטחה העיקרי עולה על 1,000 מטרים רבועים; (3) מרכז מסחרי ששטחו העיקרי עולה על 2,000 מטרים רבועים. |
8.144. בית שימוש נגיש המיועד לנשים וגברים כאחד [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.144. (א) על אף האמור בפרטים 8.141 ו–8.142, בבית חולים, מרפאה מרכזית, קניון, תאטרון, בית קולנוע, אצטדיון, אתר בריכת שחיה וחוף רחצה יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות המיועד גם לנשים וגם לגברים. (ב) בבית חולים יימצא בית השימוש האמור בכל קומה שבה מתוכננים בתי שימוש המיועדים לשימוש הציבור. (ג) בתי השימוש האמורים בפרט זה באים במניין בתי השימוש הנגישים הנדרשים בחלק זה. |
8.145. קבועות תברואיות בבית שימוש נגיש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.146. מיקום בתי שימוש נגישים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (ב) לא קיים או מתוכנן בית שימוש נגיש כאמור בפרט משנה (א), לא יעלה המרחק מפתח הכניסה הראשית של כל אגף בבניין אל דלת הכניסה לבית השימוש הנגיש בקומה אחרת, על 60 מטרים. (ג) על אף האמור בפרטי משנה (א) ו–(ב), בתי שימוש נגישים במיתקן ספורט יהיו בקרבת מקומות הישיבה המיוחדים, במרחק שלא יעלה על 75 מטרים מהם; אין באמור בפרט משנה זה, כדי לגרוע מחובת התקנת בתי שימוש נגישים לספורטאים. (ד) מדידת המרחק על פי פרט זה יהיה לאורך תנועה אופקית בלבד בדרך נגישה. |
8.147. בתי שימוש נגישים במקומות להתקהלות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.147. (א) במקומות להתקהלות יהיה מספר בתי השימוש הנגישים על פי מספר מקומות הישיבה המיוחדים וכמפורט בטבלה להלן:
(ב) במקומות להתקהלות, שהמושבים בהם אינם קבועים, יחושב מספר בתי השימוש הנגישים על בסיס מקומות הישיבה המיוחדים הנגזרים מחישובי התפוסה, בהתאמה לטבלה שבפרט משנה (א). |
8.148. בתי שימוש נגישים בבניין שבו שימושים מעורבים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.149. משתנות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.150. מלתחה, תא הלבשה ומקלחת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.151. דרך נגישה למלתחה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.152. מראה ומתלים במלתחה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.153. עמדת הלבשה נגישה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.154. עמדת הלבשה בתא שירותים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.155. מבנה עמדת הלבשה נגישה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.156. תא מקלחת נגיש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.157. תא משולב הכולל מקלחת, אסלה, כיור ומיטה או ספסל [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (ב) תא משולב מטיפוס 2, יהיה באתר בריכת שחייה לשימוש הציבור, בחוף רחצה, בספא, במקווה טהרה, במקום המשמש לפעילות ספורט של אנשים עם מוגבלות, במוסד חינוך לתלמידים עם מוגבלות ובכל בניין שיש בו שירות ציבורי עיקרי או נלווה של רחצה. |
8.158. שילוט [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.159. מקווה טהרה נגיש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) דרך נגישה תוביל מהמקלחת הנגישה אל בור הטבילה; על הקירות בדרך כאמור יותקן מאחז יד בגובה 90 עד 95 סנטימטרים מפני הרצפה; (2) במבואה יתקיימו הדרישות לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בנוכחות רהיטים, לפי ת"י 1918 חלק 1; (3) יותקנו בו מקלחת נגישה אחת לפי פרט 8.156, ובית שימוש נגיש מטיפוס 1 לפי ת"י 1918 חלק 3.1; ואולם אפשר שבתא אחד יתוכננו בית שימוש נגיש ומקלחת נגישה, ובלבד שיתקיימו בו דרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב; (4) בצד בור הטבילה תהיה רחבת התארגנות במידות 150/150 סנטימטרים או 130/170 סנטימטרים לפחות; (5) על אף האמור בפסקה (4), במקווה טהרה ששטח הבנייה הכולל שלו קטן מ–95 מטרים רבועים לא תידרש רחבת התארגנות ליד בור הטבילה אך תובטח פרטיות המשתמש בו בתחום המעבר מחדר הרחצה הנגיש עד לבור הטבילה; (6) משטחי התפקוד, מיקום קבועות תברואיות ומאחזי יד יהיו לפי ת"י 1918 חלק 3.1; (7) למשטח הרצפה סביב בור הטבילה, במקלחת ובדרך הנגישה מהמקלחת ועד לבור הטבילה תהיה התנגדות להחלקה לפי ת"י 2279; (8) הפרשי גובה בין משטחי רצפה צמודים מותרים רק במקום שהם נדרשים בו מטעמי הלכה ודת; (9) במקלחת נגישה וליד בור הטבילה תהיה הכנה למיתקן הרמה המאפשר להכניס אדם עם מוגבלות פיזית לתוך המים ולהוציאו החוצה מהם; מיתקן ההרמה יהיה לפי הוראות שיותקנו לפי סעיף 19יב לחוק השוויון ויכלול מסילה המותקנת על התקרה אשר תימשך מחדר הרחצה עד לבור הטבילה או מנוף רצפתי; אפשר שבמיתקן ההרמה ייעשה שימוש במנשאים. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א) - (1) אפשר שרוחב פרוזדור יהיה פחות מ–130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ–130 סנטימטרים; (2) במשטח תפקוד כללי לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול. |
8.180. הגדרות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] "יחידת אכסון" - חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה, חדר שירותים ורחצה, בין שחדר השירותים והרחצה צמוד לחדר או למערכת החדרים ובין שהוא במקום אחר, לרבות בבית מעצר ובבית סוהר; "יחידת אכסון מיוחדת" - יחידת אכסון המתאימה לאדם עם מוגבלות בניידות; "יחידת אכסון מקושרת" - יחידת אכסון מיוחדת המחוברת אל יחידת אכסון סמוכה על ידי דלת מקשרת שיתאפשר בה מעבר על פי ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במידות משטח תפקוד. |
8.181. מקום אכסון שלא למגורים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.182. מספר יחידות אכסון מיוחדות [תיקון התשס"ט (מס' 5)]
|
8.183. יחידות אכסון מיוחדות בבית אבות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.184. יחידת אכסון מיוחדת בסוויטה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.185. מיקום יחידת אכסון מיוחדת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.186. מבנה יחידת האכסון המיוחדת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.186. (א) הגישה והכניסה אל יחידת אכסון מיוחדת יהיו לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרך נגישה וברוחב פרוזדורים ומעברים. (ב) בכל מקום ביחידת אכסון מיוחדת יימצא שטח לסיבוב לפי דרישות ת"י 1918 חלק 1, ומכל שטח כאמור יתאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, להגיע למרכיבים השימושיים ביחידה המיוחדת, לרבות חדר רחצה ומרפסת, חרף קיומם של רהיטים. |
8.187. חדר רחצה ביחידת אכסון מיוחדת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.187. (א) דלת חדר הרחצה של יחידת האכסון המיוחדת תיפתח החוצה, ואולם יכול שתיפתח פנימה, אם יימצא בתא מרחב לסיבוב מלא בכיסא גלגלים, מחוץ לתחום תנועת כנף הדלת, לפי דרישות ת"י 1918 חלק 1. (ב) ניתן להתקין דלת הזזה, על מסילה קבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר מעבר ברוחב 80 סנטימטרים לפחות בין מזוזת הדלת לבין פאת הדלת; ידיות הדלת יהיו באורך 12 סנטימטרים לפחות ובצורת האות "כ". (ג) בדלת חד–אגפית הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה, לפי ת"י 1918 חלק 3.1. (ד) בחדר רחצה של יחידת אכסון מיוחדת יותקנו לפחות אסלה, כיור רחצה ומקלחת אשר יותקנו לפי ת"י 1918, חלק 3.2 ואפשר שתהיה גם אמבטיה אשר תותקן לפי פרט 8.188. (ה) כל קבועות השרברבות על אבזריהן, למעט האמבטיה, יותקנו כך שיהיה מולם משטח תפקוד בקוטר מעגל של 150 סנטימטרים לפחות, ממפלס הרצפה ועד גובה 70 סנטימטרים מעל הרצפה. (ו) משטח הרחצה ינוקז בשיפוע שלא יעלה על 1.5 אחוזים. (ז) פני משטח הרחצה והרצפה יהיו מחומר בעל מקדם התנגדות להחלקה המתאים לתנאי השימוש הצפויים בהתאם לת"י 2279. |
8.188. אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) מידותיה של האמבטיה יהיו 70/160 סנטימטרים לפחות וגובה מישור הפנים שלה 45 עד 50 סנטימטרים מעל הרצפה; (2) בראש האמבטיה יותקן משטח אופקי באורך 60 סנטימטרים לכל רוחבה ובגובה פני האמבטיה או שיותקן משטח שרוחבו 25 סנטימטרים (להלן -המשטח) לפחות לאורך הדופן הארוכה של האמבטיה ובגובה פני האמבטיה; המשטח יאפשר מעבר מכיסא גלגלים העומד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אליו ובחזרה; (3) ברז האמבטיה יותקן במרכז הקיר הצמוד ובמקביל לאורך האמבטיה, בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים מפני הרצפה; הברז יהיה מסוג ברז עירוב להתקנה נסתרת, בעל ידית מנוף, הכולל בורר מסוג "4 דרך"; נוסף על כך יותקן מקלח יד עם צינור גמיש שאורכו 150 סנטימטרים לפחות; נקודת תלייה אחת לפחות של מקלח היד תהיה בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים. |
8.189. מאחזי יד באמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.189. בקירות הצמודים לאמבטיה יותקנו מאחזי יד לפי ההוראות המפורטות להלן, ויכול שיהיו מאחזי יד פריקים, ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת: (1) בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפרט 8.188(2), יותקן מאחז יד אופקי באורך 50 סנטימטרים לפחות; פני החלק האופקי יהיו בגובה 72 עד 82 סנטימטרים מפני הרצפה; המאחז הפריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת"י 1918, חלק 3.2; (2) בקיר הצמוד לאורך האמבטיה יותקן מאחז יד אלכסוני באורך 120 סנטימטרים; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 סנטימטרים מהרצפה, וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 סנטימטרים מעל דופן האמבטיה. |
8.190. מקלחת ביחידת אכסון מיוחדת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.191. מאחזי יד במקלחת ביחידת אכסון מיוחד [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.192. אסלה ביחידת אכסון מיוחדת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.193. כיור רחצה ביחידת אכסון מיוחדת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.194. אבזרים נוספים ביחידת אכסון מיוחדת [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.195. יחידת אכסון מיוחדת בבית סוהר ובבית מעצר [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.195. (א) על אף האמור בפרט 8.182, יחידת אכסון אחת לפחות בכל אגף כליאה בבית סוהר ובבית מעצר תהיה עם חדר רחצה נגיש לפי פרטים 8.187 ו–8.190 עד 8.194. (ב) דרך נגישה רציפה תוביל מיחידת אכסון מיוחדת אל כל המקומות בבית הסוהר ובבית מעצר שניתן בהם שירות לאסיר, לרבות חדר אוכל, מרפאה, מועדון, מקום מפגש עם עורך דין ועם מבקרים וחצר טיולים. |
8.200. בית עלמין [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.200. בבניין חדש בבית עלמין ובכל חלקה חדשה, לגבי אותה חלקה בלבד, בבית עלמין קיים, יחולו הוראות אלה: (1) דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש אל מקום להתקהלות שבו נערכים טקסים, אל בית שימוש נגיש, משרד, מקום קבורה ואל כל בניין אחר בתחום בית העלמין שניתן בו שירות לציבור בקשר לקבורה או לטקסים הקשורים אליה, לרבות בית לוויות; בבית קברות מוסלמי תוביל דרך נגישה גם ממקום רחיצת הגופה עד למקום הקבורה; (2) רוחבה של דרך נגישה לא יפחת מ–130 סנטימטרים; (3) בבית עלמין שהקבורה בו בכוכים בקיר, תוביל דרך נגישה רציפה שתחילתה באחד המקומות שבפסקה (1) עד לחזית כל יחידת קבר; לאורך חזית קיר הכוכים תישאר דרך נגישה כך שאדם היושב בכיסא גלגלים הנע בדרך כאמור יכול להגיע לחזית מצבה ולהניח נר זיכרון דולק במקום שיועד לכך; (4) בבית עלמין שהקבורה בו היא קבורת שדה, יחולו הוראות שייקבעו לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, בשינויים המחויבים; (5) בבתי שימוש בתחום בית עלמין יהיה תא אחד לפחות בית שימוש נגיש מטיפוס 1 או 2 לפי ת"י 1918 חלק 3.1. |
8.210. מקומות ישיבה מיוחדים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.210. בבניין להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לאנשים בכיסאות גלגלים לפי הוראות ת"י 1918, חלק 3.2, בסעיף הדן בסידורי ישיבה במקומות להתקהלות ולהתכנסות, וכן הוראות אלה: (1) מספר מקומות הישיבה המיוחדים, המיועדים לאנשים עם מוגבלות המתנייעים בכיסא גלגלים, מתוך מקומות הישיבה המפורטים בטור א' להלן יהיה כמפורט בטור ב' לצדו ובכפוף לדרישות הנוספות שבטור ג' לצדם:
(2) ניתן להציב מושבים זמניים או פריקים במקום ישיבה מיוחד שאינו מקום החייב להיות פנוי דרך קבע; ואולם במקום ישיבה מיוחד החייב להיות פנוי דרך קבע יהיה ניתן להציב מושב זמני או פריק לשימוש אדם עם מוגבלות, שיתקיימו בו הוראות ת"י 1918, חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים; (3) במיתקן ספורט כהגדרתו בפרק ט' לחלק ג' בתוספת זו, יהיו מקומות הישיבה המיוחדים לאורך הצלעות הארוכות של המגרש; (4) על אף האמור בטבלה שבפסקה (1), לא יידרש מקום ישיבה מיוחד שלישי במיתקן ספורט שמתוכננים בו עד 600 מקומות. |
8.211. מערכת עזר לשמיעה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.212. מעלית במיתקן ספורט מיוחד [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.213. בית שימוש ומלתחה המיועדים לספורטאים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.220. טלפון ציבורי [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.221. מקום לאיסוף [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.222. אמצעי הפעלה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.223. מערכות התרעה ואזעקה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.224. מיתקן לשתיית מים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.225. עמדת שירות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.230. סייג לתחולת פטור ודרישות מופחתות [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) מקום ציבורי המשמש רשות ציבורית; (2) חובה שחלה לפי תקנות אלה, ערב תחילתו של חלק זה; (3) מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו' בחוק השוויון; (4) בניין ציבורי ששימושו העיקרי הוא לאנשים עם מוגבלות. |
8.231. פטור במקרים מיוחדים [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) בניין או חלק מבניין שאינו משמש לשהייה של אנשים בתוכו, וייעודו הוא שירות בלבד למטרות אחזקה, אחסנה וניטור; (2) בניין או חלק מבניין הנועד לשמירה על בטיחות וביטחון, לרבות עמדות תצפית, עמדות שמירה המיועדים לכוחות שמירה, ביטחון והצלה לרבות סוכת מציל; (3) אתר או בניין לאכסון שלא למגורים, הכולל פחות מ–6 יחידות אכסון קיימות וחדשות; (4) משרד, מרפאה, מספרה וכל מקום אחר המשמש בעלי מקצוע חופשי, והמהווה חלק מדירת מגורים על פי היתר כדין, ובלבד שדירת המגורים איננה חלק מבניין מגורים שיש לגביו חובה של התאמת נגישות; (5) יציע ששטחו קטן מ–250 מטרים רבועים ואשר השימוש בו זהה לשימוש בקומה העיקרית או במפלס העיקרי; (6) תוספת ששטחה קטן מ–500 מטרים רבועים לבניין ציבורי קיים אשר שטחו גדול מ–3,000 מטרים רבועים, ובלבד שהיא מיועדת לשימוש פנימי לעובדי המקום ולא לקהל הרחב; (7) מבנה זמני או ארעי באתר בנייה או בשטח של מפעל, למעט אם הוא משמש למסחר או לשיווק. |
8.232. דרישות מופחתות למקום עבודה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.233. פטור מהתקנת דרך נגישה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) בניין, או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ–250 מטרים רבועים, והפרש הגובה בכל דרכי הגישה אל מפלס הכניסה, ממדרכה או משביל הגובלים במגרש שעליו הוא בנוי, עולה על 120 סנטימטרים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5); (2) בניין או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ–150 מטרים רבועים, והכניסה אליו היא בקו בניין אפס, ממדרכה או משביל שהשיפוע שלהם לאורך רצועת ההליכה עולה על 5 אחוזים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5); (3) תוספת לבניין קיים, אשר אין ולא ניתן להגיע אליו בדרך נגישה ושטחה הכולל של התוספת אינו עולה על שטח הבניין הקיים, וניתן לבניין הקיים פטור על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים אישר כי לא ניתן לבצע התאמת נגישות סבירה לתוספת כדי שתהיה אליה נגישות מדרך ציבורית; (4) במה או משטח מוגבה שאינם מיועדים להכיל יותר משישה בני אדם, למעט משטח מוגבה בבית תפילה, חדרי כיתה וחדרי הרצאה. |
8.234. דרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה בבניין ציבורי חדש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) בבניין במגרש ששטחו קטן מ–1.5 דונם והשיפוע הממוצע שלו עולה על 20 אחוזים, יכול שהדרך הנגישה אל הכניסה הנגישה לא תהיה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, אלא תוביל מאזור החניה שבתחום המגרש ובלבד שחניה זו פתוחה לכלל הציבור; מורשה לנגישות מבנים ינמק כי לא קיימת אפשרות סבירה לביצוע דרך נגישה בדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור; (2) בבניין שיש בו דרך נגישה לכל מפלס בנפרד, ואין קשר בין השירותים הניתנים בכל אחד מהמפלסים, אין חובה להתקין דרך נגישה בין המפלסים, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין; (3) על אף האמור בפרט 8.51, תוכננו קשרים פיזיים בין בניינים, במקום שבו טופוגרפיה ייחודית, יכול שתהיה דרך נגישה דרך בניין אחר, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, בתנאי שהדרך האמורה תהא זמינה בכל עת שנדרש המעבר; (4) בבניין במגרש ששיפוע הקרקע עולה בו על 10 אחוזים, ובו חצר לשימוש הציבור במפלסים שונים ובה שימושים דומים, תהיה דרך נגישה אל שליש לפחות מהשטח השימושי של החצר; (5) בבניין כאמור בפרט 8.233(1) ו–(2) אשר ניתן להתקין בו דרך נגישה אל כניסה נגישה, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, יחול הפטור האמור בפרט 8.233 רק על הדרך הנגישה אל הכניסה העיקרית ולא על כל דרך נגישה אחרת בתוך בניין זה ומחוצה לו; (6) על אף האמור בפרט 8.58, בבניין ציבורי שיש בו דרך נגישה אל מקום עבודה שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי ודרך נגישה אחרת אל שאר חלקי הבניין, ואין קשר תפקודי בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין, יהיה פטור מהתקנת דרך נגישה בין מקום העבודה לבין שאר חלקי הבניין, למעט אם הותקן דרגנוע בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין; (7) על אף האמור בפרט 8.58 - (א) אפשר שרוחב פרוזדור במשרדים, תעשיה קלה, מוסכים, מספרה, מכון יופי, מכבסה, שירות תיקונים, חדרי כושר, וספא יהיה פחות מ–130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ–130 סנטימטרים; (ב) במקומות כאמור בפסקת משנה (א), ועל אף האמור בת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במשטחי תפקוד כללי, לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול; (8) בדרך נגישה בין שני מפלסים, אשר הפרש הגובה ביניהם אינו עולה על 20 סנטימטרים, יכול ששיפוע הכבש יהיה עד 10 אחוזים; במקרה כזה לא יידרשו מסעדי יד ולא תידרש הגנת שוליים; (9) בבניין ציבורי שבו כמה חדרי כיתה או חדרי הרצאה, המשמשים לפעילות זהה במהותה, ומתוכננים בהם משטחים מוגבהים, תהיה דרך נגישה אל מחצית לפחות מהמשטחים האמורים; (10) על אף האמור בפרט 8.60, עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 250 סנטימטרים, אפשר שדרך נגישה אל כניסה נגישה תהיה באמצעות כבש, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים נימק כי בנסיבות לא סביר להתקין מעלית או מעלון. |
8.235. פטור מהתקנת בית שימוש נגיש [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) בניין אשר ניתן לו פטור מהתקנת דרך נגישה כאמור בפרט 8.233; (2) משרד שלא ניתן בו שירות ציבורי ושטחו אינו עולה על 200 מטרים רבועים; (3) בניין או חלק מבניין המשמש למסחר או למתן שירותים, ששטחו קטן מ–100 מטרים רבועים, גם אם מתוכנן בו בית שימוש, למעט מבנה של תחנת דלק; (4) חלק מבניין המשמש לתעשיה כבדה, ותפוסתו עד 10 עובדים; (5) משרד, חנות או בית אוכל יהיה פטור מהתקנת בית שימוש נגיש, אם קיים בבניין בית שימוש נגיש במרחק הקבוע בפרט 8.146(ב) מן המשרד, החנות או בית האוכל. |
8.236. פטור מהתקנת מעלית נגישה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.237. דרישות מופחתות מהתקנת מעלית נגישה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] (1) מרכזי תחבורה פטורים מחובת השמירה של 100 מטרים מרחק הליכה אופקי כאמור בפרט 8.122, מכל דלת כניסה בחלק של הבניין, באותו המפלס, אל מעלית לשימוש הציבור; (2) משרד או חנות בני יותר מקומה אחת, אם נמצאת מעלית נגישה וזמינה במרחק מצטבר אופקי שאינו עולה על 60 מטרים מהם ולא מתוכנן בו דרגנוע; הדרך למעלית וחזרה לא תהיה דרך שטחי חניה, שטחי אחסון ושטחים טכניים; (3) במקום ציבורי המשמש לאחסנה, די במעלית נגישה אחת, על אף האמור בפרט 8.123, ובלבד שישנה דרך נגישה רציפה ממעלית כאמור אל כל אחד מחלקי הבניין; (4) בתוספת לבניין קיים אשר מורשה לנגישות מבנים אישר כי מטעמים של תכנון והנדסה לא ניתן להתקין בה מעלית, תותר התקנת מעלון אנכי; (5) על אף האמור בפרט 8.123, בבניין כאמור אשר השטח הכולל של קומת הכניסה בו עולה על 4,000 מטרים רבועים, והשטח הכולל של הקומות שמעל לקומת הכניסה אינו עולה על 1,000 מטרים רבועים, תותר הקמת מעלית אחת בלבד לשימוש הציבור. |
8.238. דרישות מופחתות להתקנת חניה נגישה [תיקון התשס"ט (מס' 5)] |
8.239. פטור פרטני לפי סעיף 158ו1(ה) לחוק [תיקון התשס"ט (מס' 5)] 8.239. מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, כמפורט בחלק זה, לפי הוראות סעיף 158ו1(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה: (1) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות; (2) בתוספת לבניין קיים, התאמת הנגישות עלולה לפגוע ביציבות הבניין הקיים או בחלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים; (3) מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכיאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע; (4) תוספת לבניין קיים אשר ביצוע התאמת נגישות בה מחייב שינוי יסודי במהותו של הבניין הקיים או בשירות הניתן בו; לעניין זה, (5) ביצוע התאמת הנגישות, למעט התאמות נגישות שעלותן אינה גבוהה, יהווה נטל כבד מדי בהתחשב בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום, לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; בפסקה זו, "התאמת נגישות שעלותה אינה גבוהה" - כל אחת מהתאמות הנגישות האמורות בפרטים 8.62, 8.79, 8.80, 8.81, 8.82, 8.90, 8.100, 8.130, 8.131(ב), 8.149, 8.152, 8.158, 8.220, 8.222, 8.224 ו–8.225." |
פרק ב': נגישות בנייני מגורים10 [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.250. הגדרות [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.251. בניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.252. שינויים במהלך בנייה [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.260. דרך נגישה בבניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.260. (א) דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממדרכה או משביל, אל כניסה נגישה של בניין מגורים חדש. (ב) דרך נגישה תוביל מחניה נגישה אל אחת הכניסות הנגישות שבאותו בניין או אגף, לפי העניין, אל מבואה ואל מעלית בבניין מגורים חדש ואל הכניסות ליחידות הדיור. (ג) דרך נגישה תוביל מהמבואה של בניין מגורים חדש אל השטחים המשותפים, לרבות חצר, בריכת שחייה, חדר כושר, מיחידות הדיור אל מרחב מוגן קומתי, מחסן משותף, מיחידות הדיור אל תא מצנח אשפה, מקום לאצירת אשפה הנמצא בתחום המגרש, גג הבניין ככל שהוא נועד לשימוש משותף של הדיירים, ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים. (ד) בבניין מגורים חדש שבו יותר מאגף אחד יחולו הוראות פרט זה על כל אגף והשטחים המשותפים בו. |
8.261. דרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.262. דרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.262. (א) בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרט 8.60 וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה ובמכשולים בדרך. (ב) בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש, רוחב פרוזדור בין המעלית לבין פתח הכניסה לדירה, יכול שיהיה קטן מ–130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה: (1) רוחבו לא יפחת מ–110 סנטימטרים; (2) המרחק בין קצה מבואת המעלית לדלת הדירה לא יעלה על 7 מטרים; (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו–(2), רוחב המסדרון יכול שיהיה קטן מ–110 סנטימטרים, ובלבד שסכום מידות רוחב המסדרון ורוחב הפתח יהיה 210 סנטימטרים לפחות, כאשר אחד הממדים אינו קטן מ–90 סנטימטרים, כמתואר בתרשים 8.262(ב). תרשים 8.262(ב)
7
|
8.263. דלת כניסה נגישה לבניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.264. שער כניסה למגרש [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.270. חניה בבניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.270. (א) מקומות החניה הנגישים, באזור המיועד לחניה בבניין מגורים חדש, יימצאו קרוב ככל האפשר, לכניסה הנגישה לבניין. (ב) חניה נגישה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין. (ג) על אף האמור בפסקה (א), חניה נגישה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים. |
8.271. מקומות חניה נגישים [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.271. בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב' בטבלה שלהלן:
|
8.272. שיפוע חניה נגישה [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.273. מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוה [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.273. (א) מידות מקומות החניה הנגישים בבניין מגורים חדש יהיו לפי המידות הקבועות בת"י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור בפרט 8.274(א). (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), יכול שמקום חניה נגיש יהיה במידות של מקום חניה רגילו בלבד שיתקיימו בו תנאים אלה: (1) מקום החניה צמוד ומקביל למיסעה או לדרך נגישה המצויה באותו מפלס; (2) היה למעבר המשמש חלק ממקום חניה נגיש, קטע משופע, יימצא קטע זה בצמוד למדרכה ואורכו לא יעלה על שליש מאורכו של מקום החניה, כמתואר בתרשימים 8.273א ו–8.273ב. תרשים 8.273א
7
תרשים 8.273ב
7
|
8.274. מקום חניה לרכב גבוה [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.274. (א) על אף האמור בת"י 1918 חלק 2, במקום שבו סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או סך כל מקומות החניה המתוכננים אינו עולה על 75, גובה מקום חניה נגיש לרכב גבוה לא יפחת מ–2.20 מטרים. (ב) מקום החניה לרכב גבוה יכול שיהיה מחוץ לחניון תת–קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שיימצא בתחום המגרש, אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות חניה. (ג) על אף האמור בתכנית החלה על המקרקעין, אפשר, שמטעמי תכנון והנדסה תקבע הוועדה המקומית כי תוספת השטח הנדרשת בעבור ממדי מקום חניה נגיש לרכב גבוה ביחס לממדי מקום חניה נגיש לרכב רגיל תבוא על חשבון שטחה מיועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח לגינון בתחום המגרש. (ד) חניה נגישה לרכב גבוה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין. (ה) על אף האמור בפרט משנה (ב), חניה נגישה לרכב גבוה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים. |
8.280. מעלית או חלופה אחרת בבניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.280. באגף או בבניין מגורים חדש, שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ–10 מטרים, תבוצע התאמת נגישות הכוללת אחד מאלה לפחות, על פי בחירת מבקש ההיתר: (1) מעלית מטיפוס 1 לפחות לפי ת"י 2481 חלק 70, ות"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית וכן הוראות פרט 8.281(ד); (2) פיר למעלית מטיפוס 1 לפחות, לפי ת"י 2481 חלק 70 אשר יתקיימו בו דרישות אלה: (א) תתאפשר בו התקנת מעלית אשר פתח התא בה יהיה ברוחב 80 סנטימטרים; (ב) מידותיו הפנימיות של הפיר יהיו 190/160 סנטימטרים לפחות כאשר מידת העומק היא 190 סנטימטרים ועומק הבור בתחתיתו 150 סנטימטרים, וזאת כדי לאפשר התקנת מעלית מטיפוס 1 בכל סוג הפעלה שלה (הידראולית או חשמלית); (ג) במסמכי הבקשה להיתר יסומן, בתכנית ובחתך, המקום המיועד לחדר מכונות, עליון או תחתון, או מקום המיועד למנוע המעלית וכל הדרכים הנגישות כאמור בפרט 8.260; (3) מעלון אנכי יהיה לפי ת"י 2252 חלק 32; (4) התאמת נגישות במקום מעלית ומעלון המאפשרת, או תאפשר בעתיד, הנגשה של כל יחידות הדיור במבנה; (5) האמור בפסקאות (1) עד (4) לא יחול על אגף או בניין לפי פרט זה, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתיים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות פרק ה'1א לחוק, וכי שאר יחידות הדיור בבניין תוכננו כך שיהיה ניתן לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות פרק ה'1א כאמור. |
8.281. מעלית בבניין מגורים נגיש [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.281. (א) באגף או בבניין מגורים חדש שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין, לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר עולה על 10 מטרים, תיבנה מעלית מטיפוס 1, לפי ת"י 2481 חלק 70 ות"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אלה מעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית. (ב) מקום שנדרשה מעלית ל–8 נוסעים ומעלה, תהיה המעלית מטיפוס 2 לפי ת"י 2481 חלק 70. (ג) על אף האמור בת"י 2481 חלק 70, אין חובה להתקין אות שמע או הודעה קולית לציון מקומו של תא המעלית ומערכות עזר לשמיעה מסוג סליל השראה. (ד) במעלית כאמור בפרט זה יחולו הוראות אלה: (1) מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בסימון הקומה במעלית; (2) ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל; (3) בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת"י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב: (1) זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים; (2) זיהוי פני הלוח; (3) לחיצים לקומת היציאה מהבניין; (4) מיקום הסמל; (5) סמל; (6) גובה התבליט; (7) מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים. (4) יחולו הוראות ת"י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד. (5) על מעלית עם פיקודי עדים יחולו הוראות פרט 8.124. |
8.290. מדרגות בבניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.290. (א) בתי אחיזה במדרגות יהיו בהתאמה לדרישות ת"י 1918 חלק 2 או חלק 3.1 בהתאמה, בסעיפים הדנים בבתי אחיזה במדרגות, למעט במשטחי ביניים. (ב) במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות. (ג) בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות; הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה. (ד) לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ שלבניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות. |
8.291. תיבות דואר בבניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.292. אמצעי הפעלה בבניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.293. מערכת קשר פנים [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.293. (א) בבניין מגורים חדש אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), היא תהיה לפי ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים במערכות קשר פנים ואינטרקום. (ב) מערכת קשר פנים בדלת כניסה לבניין תכלול גם חיווי קולי לציון שחרור מנגנון הנעילה של הדלת. (ג) הותקן לוח עם מספרי הדירות עליו במערכת קשר פנים בכניסה לבניין, יהיו המספרים בולטים מפני השלט ויתקיימו בהם התנאים של ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט מישושי. |
8.300. פטור מחובת התייעצות [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.300. (א) בניין מגורים חדש שיש בו פחות מ–100 יחידות דיור פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות. (ב) בניין מגורים חדש לא יהיה פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א) אם יש בו שימושים אלה: עמדת בידוק ביטחוני, עמדת מודיעין, בריכת שחייה, חדר כושר, בית כנסת, מקום לקיום אירועים הכולל יותר מ–60 מושבים. |
8.301. פטור לתוספת בנייה אשר אין בה תוספת יחידות דיור [תיקון התש"ע (מס' 2)] |
8.302. פטור ודרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה לבניין מגורים חדש [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.302. (א) בניין מדורג שהוא בניין מגורים חדש, המתוכנן על מגרש אשר שיפוע פני הקרקע מהמדרכה ועד הכניסה העיקרית עולה על 8 אחוזים, פטור מדרך נגישה אל הכניסה לבניין ובלבד שלא מותקנת בו מעלית. (ב) על אף האמור בפרט 8.260(ג), במקום שתוכננו שטחי חצר משותפים, מגוננים או מרוצפים, במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק אל החצרות המצויות במפלס דרך נגישה. (ג) במגרשים ששטחם קטן מ–1.5 דונם ניתן לבצע את הדרישות המופחתות המפורטות להלן, כולן או חלקן, אם מורשה נגישות מבנים אישר כי מסיבות הנדסיות לא ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות על פי תקנות אלה: (1) דרך נגישה כנדרש בפרט 8.260 יכול שתהיה חלק מיסעה, ובלבד שתהיה בסמוך לדרך העיקרית המשמשת את הציבור; (2) יכול שהדרך הנגישה תהיה מהחניה בלבד אם לא ניתן להתקין דרך נגישה אל המגרש מרחוב או משביל ציבורי; (3) דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 8 אחוזים יכולה להיות בלא משטחי ביניים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 15 מטרים; (4) הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית לאשר דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 10 אחוזים; (5) הכניסה הקובעת לבניין לא תהיה כניסה נגישה, ובלבד שקיימת לבניין כניסה נגישה אשר דרך נגישה מובילה אליה ממקום חניה נגיש. (ד) מתוכננת מעלית בבניין מדורג, אשר מסיבה טופוגרפית-הנדסית ניתן לו פטור מדרך נגישה אלה כניסה העיקרית, תהיה דרך נגישה אחרת אל המעלית ומהמעלית אל הדירות שהיא משרתת. |
8.303. פטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.303. מהנדס הוועדה המקומית לאחר שהתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה, רשאי לפטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, אם תוספת יחידות הדיור עולה על 50% מיחידות הדיור בבניין המגורים; פטור זה לא יחול במקום שבו ניתן להתקין דרך נגישה לתוספת יחידות הדיור בלבד. |
8.304. פטור באישור הנציב [תיקון התש"ע (מס' 2)] 8.304. מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, לבניין מגורים חדש כמפורט בפרק זה, לפי הוראות סעיף 158ו2(ד) ו–(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה: (1) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות; (2) בתוספת לבניין קיים התאמות הנגישות עלולות לפגוע ביציבות הבניין הקיים או חלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים; (3) מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע; (4) עלות התאמת הנגישות הנדרשת לפי סעיף 158ו2 לחוק מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5 אחוזים מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין; לעניין זה, "עלות הקמת הבניין או הפרויקט" - העלות הכוללת של הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין, בלא עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ–10 מטרים, אך לרבות עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר גבוה מ–10 מטרים ולרבות עלות הקרקע, אגרות, מסים, היטלים, שכר תכנון או ביצוע ביסוס. [בוטל בתיקון התש"ע (מס' 3)] |
10.00 הגדרות [תיקונים: התש"ע (מס' 3), התשפ"א (מס' 2)] |
10.01 תחולה [תיקון התש"ע (מס' 3)] |
10.02 חיבור מערכות תקשורת [תיקון התש"ע (מס' 3)] |
10.03 מובלים במבנה המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה [תיקון התש"ע (מס' 3)] |
10.04 מובל תת–קרקעי [תיקון התש"ע (מס' 3)] 10.04 מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני יותקנו מובלים תת–קרקעיים, לפי תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2002, וכן הוראות אלה: (1) יותקנו שלושה מובלים תת–קרקעיים לפחות בקוטר אשר לא יפחת מ–50 מילימטרים; (2) מובלים תת–קרקעיים ייכנסו לארון תקשורת מבני ויסתיימו בתחתית הארון; (3) בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה. |
10.05 ארון תקשורת מבני [תיקונים: התש"ע (מס' 3), התשפ"א (מס' 2)] 10.05 בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת מבני במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת"י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים (להלן - ת"י 4376) או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, ת"י 755, ויחולו בו הוראות אלה: (1) הארון יהיה בגודל של 95/150/30 סנטימטרים לפחות; מידות הארון יאפשרו גישה נוחה לארונית התקשורת האופטית המבנית כאמור בפרט 10.05(7) ועמידה ברדיוסי כיפוף מינימליים של כבלי התקשורת האופטיים המגיעים מכיוון גבול הנכס על פי מפרטי היצרן; (2) יותקנו בארון 4 בתי תקע לחשמל לכל הפחות; (3) הארון יכול לשמש גם כארון תקשורת קומתי בעבור שתי הקומות הצמודות לו לכל היותר, ובלבד שיחולו בו הוראות פרט 10.06; (4) ארון תקשורת מבני החשוף לתנאי חוץ יהיה בדרגת הגנה IP 43 לפחות, על פי תקן ישראלי, ת"י 60529: דרגות ההגנה שמספקות מעטפות (קוד IP ) (להלן - ת"י 60529); (5) ארון תקשורת מבני יחובר לארון תקשורת קומתי באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09; (5א) בבניין שבו כמה כניסות יותקן הארון המבני בכל אחת מכניסות הבניין; (6) על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת מבני אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין בשל מספר יחידות הדיור במבנה; (7) ארון תקשורת מבני יכלול ארונית תקשורת אופטית מבנית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת"י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V .3.3, לפי ת"י 755, ויחולו בה הוראות אלה: (א) מידת הארונית 90/60/30 סנטימטרים לפחות; הארונית תכלול 4 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים; (ב) ארונית תקשורת אופטית מבנית תהיה בדרגת הגנה IP 43 לפחות לפי ת"י 60529; (ג) בארונית תקשורת אופטית מבנית יותקנו 4 פאנלים אופטיים מסוג נקבה-נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבתקן ישראלי ת"י 11801 חלק 1: טכנולוגיית המידע - כבילה גנרית לחצרי לקוח: דרישות כלליות (להלן - ת"י 11801-1); הפאנלים האופטיים יסומנו באותיות A , B , C , D וכל אחד מהפאנלים יכיל מספר מחברי נקבה-נקבה כמספר הדירות בבניין; ליד כל פאנל ייווסף משטח לצורך רישום הגורם שעושה שימוש בפאנל; (ד) ארונית תקשורת אופטית מבנית תחובר לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת"י 11801-1; (ה) נוסף על הפאנלים האופטיים כאמור בפסקה (ג), ארונית התקשורת האופטית המבנית תכלול 4 תאים נפרדים שיסומנו באותיות A , B , C , D ; מידות כל תא 15/60/30 סנטימטרים לפחות, והוא יכלול 2 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים. |
10.06 ארון תקשורת קומתי [תיקונים: התש"ע (מס' 3), התשפ"א (מס' 2)] 10.06 בכל קומה בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת קומתי במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת"י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת"י 755: תגובות בשריפה של חומרי בנייה - שיטות בדיקה וסיווג, ויחולו בו הוראות אלה: (1) הארון יכיל שישה תאים לפחות; מידות כל תא 40/30/20 סנטימטרים לפחות; (2) בארון תקשורת קומתי המצוי בקומה הגבוהה ביותר בבניין יותקן בית תקע לחשמל; (3) לא יותקן ארון תקשורת קומתי בתוך יחידת דיור; (4) ארון תקשורת קומתי ישרת קומה אחת בלבד; (5) ארונות התקשורת הקומתיים יחוברו זה אל זה ואל ארון התקשורת המבני באמצעות פיר או באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09(2); (6) על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת קומתי אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין או בשל פטור שניתן לפי פרט 10.05(6); (7) ארון תקשורת קומתי יכלול ארונית תקשורת אופטית קומתית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת"י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V .3.3, לפי ת"י 755, ויחולו בה הוראות אלה: (א) ארונית תקשורת אופטית קומתית תהיה בדרגת הגנה IP 43 לפחות לפי ת"י 60529; (ב) בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקנו 4 פסי מחברים אופטיים לפי הוראות אלה: (1) פסי המחברים יסומנו באותיות A , B , C , D ; (2) כל פס מחברים יכיל מספר מחברי נקבה-נקבה למחברים מסוג LC /APC לפי הדרישות שבת"י 11801-1 כמספר הדירות בקומה; (3) המחברים יסומנו בהתאם למספר הדירה, כאשר בצד האחורי יהיה החיבור לכבל האופטי האנכי והצד הקדמי ישמש לגישור וחיבור לסיבים האופטיים המגיעים מהדירות; (ג) בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקן פס מחברים נקבה-נקבה מסוג "חניה" (Parking ); ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר אל הדירה באמצעות צינורית המכילה 2 סיבים אופטיים באמצעות המובלים כאמור בפרט 10.09(3); (ד) ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר לכל אחת מהדירות שאותן משרת ארון התקשורת הקומתי, בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת"י 11801-1. |
10.07 ארון תקשורת דירתי [תיקונים: התש"ע (מס' 3), התשפ"א (מס' 2)] 10.07 בכל דירה יותקן ארון תקשורת דירתי סגור במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור ייבנה מחומר שאינו ממסך קרינה, ויחולו בו הוראות אלה: (1) מידות הארון 40/30/9 סנטימטרים לפחות; (2) בארון יותקנו 2 בתי תקע לחשמל לכל הפחות; (3) ארון תקשורת דירתי יחובר לארון תקשורת קומתי ולתיבות להתקנת אבזרי תקשורת באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09; (4) בארון התקשורת הדירתי ובחדר המגורים המרכזי (הסלון) יותקנו בתי תקע אופטיים עם מחבר מסוג LC /APC לפי הדרישות שבת"י 11801-1. |
10.08 תיבה להתקנת אבזר תקשורת [תיקונים: התש"ע (מס' 3), התשפ"א (מס' 2)] 10.08 (א) תיבה להתקנת אבזר תקשורת תותקן בסמוך לבית תקע חשמל, תהיה שקועה בקיר, ולפי דרישות תקן ישראלי, ת"י 145 חלק 1: תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות. (ב) בכל חדר מגורים בדירה, יותקנו בצמוד ועל אותו הקיר שתי תיבות להתקנת אבזרי תקשורת, שיותקנו בהן - (1) בית תקע המכיל שני שקעי תקשורת: שקע Ethernet RJ 45 לשירות פס רחב לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת"י 11801-1, ושקע לשירות טלפוניה לפי תקן ישראלי, ת"י 1154 חלק 2 - תקעים ובתי-תקע לציוד קצה: מחבר 6 מגעות, לתקשורת; (2) בית תקע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1149: בתי תקע משותפי ציר, 75 אום לאותות רדיו, טלוויזיה ולוויין. (ג) (נמחק). (ד) תיבה להתקנת אבזר תקשורת תחובר לארון תקשורת דירתי באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09(4). (ה) לתיבה אחת להתקנת אבזר תקשורת, מבין התיבות שיותקנו כאמור בפרט משנה (ב), ובכל חדר מגורים, יותקן מובל אחד, ישיר ובאופן רציף, מארון התקשורת הדירתי; מובל כאמור לא יעבור דרך תיבות אחרות להתקנת אבזרי תקשורת. (ו) תיבה להתקנת אבזר תקשורת שלא יותקן בה בית תקע לתקשורת תכוסה במכסה. (ז) בדיקת קבלה ונתוני הניחות מארונית התקשורת האופטית המבנית ועד לבית התקע האופטי בדירה תבוצע לפי הדרישות שבת"י 11801-1. |
10.09 מובלי תקשורת בבניין [תיקון התש"ע (מס' 3)] 10.09 מובל תקשורת בבניין יותקן בהתקנה סמויה ככל האפשר, לפי תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2002, ולפי הוראות אלה: (1) מארון תקשורת מבני יותקנו שלושה צינורות להובלת כבלים בקוטר 40 מילימטרים עד ארון תקשורת קומתי; לחילופין, יותקנו תעלה או התקן אחר אשר אפשר להעביר דרכם שלושה צינורות בקוטר 40 מילימטרים; (2) בבניין בלא פיר, יותקנו שישה מובלים אנכיים בקוטר 40 מילימטרים; מובלים כאמור יעברו בין ארונות התקשורת הקומתיים, ומארונות אלה יגיעו שני מובלים עד לגג המבנה ויאפשרו חיבור לאנטנה ולצלחת קליטה; (3) מארון התקשורת הקומתי יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים עד ארון התקשורת הדירתי; בבניין בלא ארון תקשורת קומתי, יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים מארון התקשורת המבני עד ארון התקשורת הדירתי; (4) מארון תקשורת דירתי יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת בעבור בית תקע יחיד; בעבור בית תקע כפול יותקן מובל בקוטר 25 מילימטרים או שני מובלים בקוטר 20 מילימטרים כל אחד; (5) בבניין שבו מותקנת תשתית בעבור מערכת קשר פנים (אינטרקום), יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים מהארון הקומתי עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת למערכת קשר פנים; (6) בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה. |
10.09א. כבל אופטי [תיקון התשפ"א (מס' 2)] (א) הכבל האופטי שיותקן בין ארונית התקשורת האופטית המבנית לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות יכלול 4 אגדי צינוריות בצבעים שונים שבהם יותקנו סיבים אופטיים; כל אחד מ–4 אגדי הצינוריות יסומן באותיות A ,B ,C ,D , בהתאמה לסימון האותיות A ,B ,C ,D , בארונית התקשורת האופטית המבנית והקומתית; מספר הסיבים האופטיים בכל אגד צינוריות יהיה לפחות כמספר הדירות בבניין; כל אגד צינוריות כאמור יסתיים במחברים מסוג LC /APC לפי הדרישות שבת"י 11801-1; (ב) נוסף על האמור בפרט משנה (א), הכבל האופטי האנכי בבניין יכלול עתודה של אגד צינוריות לפי הוראות אלה: (1) בבניין שבו 10 קומות או פחות תותקן כעתודה צינורית אחת נוספת; (2) בבניין שבו 11 קומות לפחות יותקנו כעתודה 2 צינוריות נוספות; (3) כל צינורית תכיל מספר סיבים אופטיים כמספר הדירות בקומה; (4) הסיבים האופטיים שיותקנו בבניין ייעטפו במעטפת לפי הדרישות שבת"י 11801-1 ויהיו מסוג Single -mode B 6_a 2 בהתאם לדרישות בתקן ישראלי ת"י 60793-2-50 "סיבים אופטיים - מפרטי דרישות למוצר: מפרט דרישות קבוצתי עבור סיבי אופן-יחיד מקבוצה B "; (ג) כל סיב אופטי בצינוריות יסומן במספור רציף שיוצמד ליד כל מחבר לפי מספר הדירות בבניין; המספור הרציף של הסיבים האופטיים יבוצע בנפרד לפי מספר הדירות שבבניין לכל אחד מ–4 אגדי הצינוריות. |
10.10 חיבור אבזר תקשורת [תיקונים: התש"ע (מס' 3), התשפ"א (מס' 2)] 10.10 (א) השקע לשירות פס רחב כאמור בפרט 10.08(ב)(1), יחובר באמצעות כבל תקשורת לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת"י 11801-1; השקע לשירות טלפוניה כאמור בפרט 10.08(ב)(1), יחובר באמצעות כבל תקשורת לפי הדרישות שבת"י 1155 "כבלים לתדר שמע: כבלים למיתקני בזק בעלי בידוד ומעטה הגנה עשויים פוליוויניל כלורי. (ב) אבזר תקשורת כאמור בפרט 10.08(ב)(2), יחובר באמצעות כבל תקשורת בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1521 חלק 2: כבלים משותפי ציר לשימוש במערכות הפצה בכבלים: תקן קבוצתי לכבלי הורדה המיועדים לשימוש בתוך מבנים. |
10.10א. פטור מחובת התקנת מיתקני תקשורת [תיקונים: התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב] |
10.11 תנאים למתן היתר להתקנת כבל תקשורת בבניין קיים [תיקון התש"ע (מס' 3)] 10.11 (א) בבניין שהיתר להקמת וניתן לפני תחילתן של תקנות אלה (להלן - בניין קיים), יותקנו כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים בבניין; ואולם בבניין שבו לא ניתן להתקין את כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים, יותקנו כבלי התקשורת במובלים חדשים או בלא מובל, במקומות אלה: (1) בפירים קיימים בבניין; (2) בבניין שבו לא ניתן להתקין בפירים קיימים - (א) וחדר המדרגות שבו אינו חדר מדרגות מוגן - בתוך חדר המדרגות; (ב) וחדר המדרגות שבו הוא חדר מדרגות מוגן - מחוץ לחדר המדרגותה מוגן, בין בתוך הבניין ובין מחוץ לו; במקרים שבהם יותקנו מחוץ לבניין, הם יותקנו בחזית האחורית או הצדדית ובצורה שתתמזג ככל האפשר עם חזית זו. (ב) בבניין קיים, מיתקני התקשורת יותקנו במידת האפשר, בתוך ארונות תקשורת קיימים. |
10.12 קליטת שידורי חובה [תיקון התש"ע (מס' 3)] |
10.13 מיתקן לאנטנות [תיקון התש"ע (מס' 3)] 10.13 (א) בבניין מגורים יותקן מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה, לפי תקן ישראלי, ת"י 799: מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק"מ) ומיתקני אנטנות לקליטה אינדיווידואלית (אק"א); (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), רשאית ועדה מקומית לפטור מחובת התקנת מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה אם קיים הסדר אחר המבטיח שבכל דירה יהיה ניתן לקלוט שידורי חובה בלא תשלום. |
10.14 התקנת מיתקן לאנטנות [תיקונים: התש"ע (מס' 3), התשפ"א (מס' 2)] 10.14 מיתקן לאנטנות יותקן על גג המבנה, במקום נגיש לתפעול ולשירות, באופן שתימנע ככל האפשר הפרעה חזותית ובהתאם להוראות אלה: (1) לא יותקן בבניין יותר מתורן אנטנה אחד לקליטת שידורי טלוויזיה; (2) לא תותקן בבניין יותר מצלחת קליטה אחת לקליטת שידורים מאותו מפעיל שידורי לוויין; ואולם בבניין בעל כמה חדרי מדרגות ניתן להתקין צלחת קליטה אחת מאותו מפעיל שידורי לוויין לכל חדר מדרגות; (3) צלחת קליטה תותקן על גג בניין באופן שלא תבלוט ממעקה המבנה, תשתלב עם עיצוב הגג ותוצמד ככל האפשר לרצפת הגג; (4) בבניין עם גג משופע, תותקן צלחת קליטה, על השיפוע האחורי או הצדדי של הגג ביחס לרחוב ובכיוון השיפוע; (5) מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת צלחת קליטה שלא על גג הבניין, אם נוכח שקיים קושי ממשי בהתקנתה או שקיימת פגיעה ממשית ביכולת הקליטה של שידורי הטלוויזיה באמצעות הלוויין. |
10.15 סייג לתחולה [תיקון התש"ע (מס' 3)] |
11.00 הגדרות [תיקון התשס"ג (מס' 3)] |
11.01 התקנת מיתקן הסקה בדירה [תיקון התשס"ג (מס' 3)] (ב) התקנת תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת"י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור הסקה, ת"י 838, חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ת"י 838 חלק 4 - מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת. (ג) התקנת תנור הסקה המוסק בגפ"מ בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת"י 995: תנורי חימום דירתיים המוסקים בגז פחמימני מעובה, ת"י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים (להלן - ת"י 158), ת"י 1296: מחממי מים לשימוש ביתי המוסקים בגז פחמימני מעובה. (ד) התקנת תנור הסקה המוסק בחומר מוצק בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת"י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: תנור, ת"י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה. |
11.02 איסור מיקום ארובה לצד רחוב [תיקון התשס"ג (מס' 3)] |
11.03 בדיקת מעבדה מאושרת [תיקון התשס"ג (מס' 3)] |
12.00 הגדרות |
12.01 גובה הארובה |
13.00 הגדרות |
13.01 התקנת תיבות מכתבים לכל דירה בבנין (1) בכל כניסה ראשית; (2) באין כניסה ראשית - סמוך לכניסות; (3) סמוך למדרכה או לקו הרחוב, כאשר הכניסה הראשית או כניסות לבנין נמצאות במרחק העולה על 20 מטרים מהמדרכה או מקו הרחוב האמורים או כאשר ממפלס הרחוב אל מפלס הכניסה הראשית או כניסות הבנין ניתן להגיע רק באמצעות יותר מ-12 מדרגות; (4) על אף האמור בפרטים (1), (2) ו-(3), אם נקבעה כתנאי להיתר חלוקת הדואר במרוכז, ניתן להתקין תיבת מכתבים אחת עבור כל הבנין או מקצתו. |
13.02 תיבות מכתבים לפי תקן |
13.03 הגנה בפני גשם |
14.00 השימוש המותר בחמרי בניה דליקים 14.00 (א) ינהגו לפי תקן ישראלי ת"י 921, הממיין ומסווג בנינים לפי דרגת סיכון האש שבהם ולפי חמרי בניה המותרים לשימוש בהתאם לתגובותיהם בשריפה. (ב) בענינים המפורטים בסעיף קטן (א) והנוגעים לבנינים שנועדו כולם או מקצתם למלאכה, תעשיה, אחסנה ובנינים לצרכי חקלאות, ינהגו לפי האמור בתקנה 16 של תקנות אלה; סעיף קטן (א) לא יחול, אולם בבואה להשתמש בסמכותה לפי תקנה 16 כאמור, תתייעץ הוועדה המקומית עם רשות הכבאות. (ג) לענין בדיקת דרגת דליקותם של חמרי בניה כאמור בסעיף זה, ינהגו לפי תקן ישראלי ת"י 755. (ד) אין להוכיח את קיומם של התנאים שבסעיף זה על-ידי בעל ההיתר, אלא באמצעות תעודה של מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01. |
14.01 תחולת התקן 1099 (תיקונים: התשס"א, התש"ף) |
14.02 איסור בניה באסבסט (תיקון התשס"ו) |
14.03 התקנת חיפוי [תיקונים: התשס"ז (מס' 2), התשס"ט (מס' 3)] 14.03 (א) התקנת חיפוי על חזיתו של בנין או על קירותיו הפנימיים או החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי אם קיים לגבי סוג זה של חיפוי; לא קיים תקן כאמור, יותקן החיפוי באופן שימנע את נפילתו של החיפוי מחזית הבנין או מקירותיו ושיבטיח את בטיחות הבנין ובטיחות השוהים בתוכו ובסביבתו. (ב) השימוש באבן טבעית לחיפוי ייעשה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 2378 חלק 1 - קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי; התקנת חיפוי מאבן טבעית בקיבוע רטוב, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 2378 חלק 2 - קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב. (ג) התקנת חיפוי מפסיפס או מאריחי קרמיקה על חזיתו של בנין או על קירותיו החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1555 חלק 1 - מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבנינים: חיפוי חוץ. נספח11 [תיקונים: התשס"ז (מס' 2), התשס"ט (מס' 3)] (סעיפים 2.92 ו-7.70.00) |
15.00 חישובים סטטיים - תנאי למתן ההיתר [תיקון התשמ"ג (מס' 2)] 15.00 (א) לא יינתן היתר לבניה אלא אם הוגשו לועדה המקומית החישובים הסטטיים המתייחסים לבנין נושא הבקשה להיתר. (ב) חישובים סטטיים יכול שיוגשו לאחר הגשת הבקשה למתן היתר. (ג) המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה להיתר מהחובה להגיש חישובים סטטיים, אם מבוקש היתר לעבודה שאינה משפיעה על יציבותו של הבנין או של כל חלק ממנו, לרבות עבודה פנימית, חפירה שאינה דורשת תמיכה, גדר נמוכה שאינה קיר תומך או התקנת אינסטלציה סניטרית, ובלבד שהשתכנע שעשיית חישוב סטטי אינה דרושה להבטחת בטיחותו של המבנה ורשם בתיק הבקשה את נימוקיו לכך. (ד) פטור לפי סעיף קטן (ג), משחרר את מבקש ההיתר גם מהחובה למנות מתכנן שלד הבנין. |
15.01 הגשת החישובים הסטטיים [תיקונים: התשמ"ג (מס' 2), התשמ"ט (מס' 4), התשנ"ב] |
15.02 תפקידי מתכנן שלד הבנין [תיקונים: התשמ"ג (מס' 2), התשמ"ט (מס' 4), התשנ"ב] (1) לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה; (2) אם נושא הבקשה הוא תוספת בנין - לוודא, על ידי בדיקת הבנין הקיים, שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחריה; (3) לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין; (4) להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים; (5) לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה; (6) לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו. |
15.03 אחריות בנזיקין (תיקון התשנ"ב) 15.03 (א) נקבע בזה לענין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבנין לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי-קיומם. (ב) סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי סעיף 16.05 ולא לגרוע ממנה. |
(תיקון התשנ"ב) (סעיף 15.01) טופס להגשת חישובים סטטיים שם מתכנן שלד הבנין או תוספת לבנין קיים,
לכבוד הועדה המקומית לתכנון ולבניה .................................. א.נ., הנדון: בקשה להיתר בניה מתאריך ....................... מקום הבניה: גוש .................. חלקה ................. רחוב ................................ מספר הבית ........ מהות הבניה: ....................................................................... שם עורך(י) הבקשה ................................................................. שם המבקש ......................................................................... במצורף מוגשים החישובים הסטטיים בדבר הבניה, נושא ההיתר המבוקש, חתומים בידי. ערכתי את החישובים הסטטיים האלה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים היום בנדון, ונתקיימו בהם הוראות כל דין הנוגע לענין. (למלא במקרה שנושא הבקשה הוא הוספה לבנין קיים) בדקתי בתאריך...................... את הבנין הקיים באתר שבנדון, ועל סמך בדיקה זו, אני מצהיר(ה) שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו של הבנין הקיים, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחר גמר הביצוע. ידוע לי כי הצהרה זו והחישובים הסטטיים המצורפים מוגשים כתנאי לקבלת ההיתר, נושא הבקשה שבנדון, כי אם יתגלה שפרט חשוב מן הפרטים שבחישובים הסטטיים או שבהצהרתי זו הוא כוזב או מטעה, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בסעיף 214 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ד-1965, וכי אהיה אחראי לנזק שנגרם עקב מסירת פרט מטעה או כוזב כאמור, או עקב אי התאמתם של החישובים לרמה המקצועית האמורה או אי-קיום הוראות הדין הנוגעים לעריכתם.
|
15.10 תחולה [תיקון התשמ"ט (מס' 4)] |
15.11 נתונים כלליים של החישובים הסטטיים [תיקון התשמ"ט (מס' 4)] (1) שם עורך החישובים הסטטיים, מספר הזהות שלו, מספר הרשיון על פי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958; (2) מטרת הבנין, מספר הקומות שבו ומיקומו (שם הרחוב ומספר הבנין); (3) שם מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, ומענו; (4) מספר תיק הבנין בוועדה המקומית; (5) מועד עריכתם של החישובים הסטטיים; (6) חתימתו של עורך החישובים הסטטיים, בכל עמוד של החישובים; (7) תקנים, ישראליים ואחרים, מעודכנים, ששימשו את עורך החישובים הסטטיים; (8) ספרות מקצועית ששימשה את עורך החישובים הסטטיים; (9) שם ומקור של תוכנות מחשב שבהן נעזר עורך החישובים הסטטיים. |
15.12 פרטים טכניים של החישובים הסטטיים [תיקון התשמ"ט (מס' 4)] (1) העומסים השימושיים האופיניים - עומסי רעידת אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה - שיש להם חשיבות לבנין הנדון; (2) החמרים שישמשו לבניית השלד - על כינויים התקני, חוזקם או תכונותיהם האחרות שיש להן חשיבות לענין, הכל לפי הצורך ולפי סוגו של הבנין, כגון: "ב-30" (לבטון); ? (למוטות פלדה); (3) נתוני הביסוס כמפורט להלן: (א) סוג הקרקע; (ב) מאמצים מותרים לביסוס; (ג) נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction); (ד) מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת"י 940. |
15.13 דרך הפירוט של הנתונים הטכניים [תיקון התשמ"ט (מס' 4)] |
15.14 תיאור גרפי כללי של השלד [תיקון התשמ"ט (מס' 4)] |
15.15 תוכן התיאור הגרפי [תיקון התשמ"ט (מס' 4)] (1) יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד; (2) יסביר בצורה ברורה את כל המערכת הסטטית של הבנין המשמשת לקבלת הכוחות האנכיים והאופקיים; (3) יסומנו בו כל האלמנטים המרכיבים את השלד, בכינויים כגון: עמוד - ע/1; קורה - ק/1. |
15.16 עומסים שמביאים אותם בחשבון [תיקון התשמ"ט (מס' 4)] |
15.17 חישוב הרכיבים [תיקון התשמ"ט (מס' 4)] (1) תתואר הסכימה הסטטית, כגון: מיפתח, מיקום הסמכים וסוגיהם, הכוחות הפועלים על הרכיב; (2) ציון הכוחות הפנימיים הנגזרים מהפעלת הכוחות האמורים: מומנטי כפיפה, כוחות ציריים, כוחות גזירה ומומנטי פיתול הפועלים בחתכים, לפיהם יבוצע תכן הרכיב; (3) מידות חתכי הרכיב לפי סוג החומר של הרכיב, כגון: בבנין מבטון מזויין - חתך הרכיב והזיון; במבני פלדה - סוגי הפרופילים; ובכל מקרה יצויין סוג החומר של הרכיב, כגון ב-30; פלדה F, פלדה 37; (4) היו החישובים הסטטיים מבוססים על שיטה מיוחדת, יצויין מקור המידע, או החישובים הסטטיים שיובאו במלואם, יסבירו את השיטה המיוחדת האמורה. |
15.18 דוגמה לחישוב סטטי [תיקון התשמ"ט (מס' 4)] |
16.10-16.00 |
18.00 פרשנות [תיקון התשמ"ט (מס' 2)] 18.00 (א) לענין חלק זה תהא למונחים שהוגדרו בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940, המשמעות שיש להם באותו חלק ה1, והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת. (ב) בחלק זה, |
18.01 תחולה [תיקון התשמ"ט (מס' 2)] |
18.02 תרשים סכמתי לאמצעי מיגון [תיקון התשמ"ט (מס' 2)] |
18.03 גדר מסביב לנכס [תיקון התשמ"ט (מס' 2)] (ב) לא אפשרו גודלו של הנכס או צורתו את הקמתה של הגדר, כמפורט בסעיף קטן (א), וקו הבנין של מבנה הבריכה, כולו או מקצתו, חופף את גבול הנכס, יותקן באותו מקום מיגון מעל הקיר של הבריכה; מיגון זה יהא זהה לחלק העליון של הגדר, כמתואר בנספח א', לרבות הקונצרטינה. (ג) לא ניתן, מטעמים שבמראה החיצוני, להקים גדר, כמפורט בסעיף קטן (א), מותר להקים במקומה גדר מאבן או מבטון או מחומרים קשיחים אחרים, ואם נחה דעתה של הוועדה המקומית שגדר זה מהווה מכשול יעיל בפני חדירה. |
18.04 מחסום בפני טיפוס [תיקון התשמ"ט (מס' 2)] |
18.05 מכסה לפתח הבריכה [תיקון התשמ"ט (מס' 2)] |
18.06 תקרה [תיקון התשמ"ט (מס' 2)] |
18.07 מחוון או התקן דומה [תיקון התשמ"ט (מס' 2)] |
18.08 צינורות איוורור [תיקון התשמ"ט (מס' 2)] |
19.00 הגדרה [תיקונים: התשע"ב (מס' 2), התשפ"ד] |
19.01 תחולה [תיקון התשע"ב (מס' 2)] |
19.02 תנאים לתחולת ת"י 5412 [תיקון התשע"ב (מס' 2)] 19.02 מבנה יביל ארעי המיועד למגורים יוקם לפי היתר, בהתאם לדרישות תקן ישראלי, ת"י 5412 חלק1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים (להלן - ת"י 5412 חלק 1) ובהעדר הוראות בת"י 5412 חלק 1, לפי תוספת זו ובלבד שהתקיימו בו התנאים שלהלן: (1) נקבע בהיתר הבנייה מועד לפירוק המבנה היביל הארעי המיועד למגורים או לסילוקו, שאינו עולה על עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה של המבנה; (2) המבנה היביל הארעי המיועד למגורים נבדק בבדיקת הקמה כמפורט בפרט 19.03 (להלן - בדיקת הקמה) ונמצא תקין ועומד בדרישות ת"י 5412 חלק 1; (3) על גבי התווית הפנימית המותקנת במבנה היביל בהתאם להוראות ת"י 5412 חלק 1, יצוינו נוסף על המפורט בת"י 5412 חלק 1, פרטים אלה: (א) מועד הקמתו לראשונה של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים; (ב) מועד הקמתו מחדש של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים - אם הוקם מחדש, בכל פעם שהוקם מחדש; (ג) מועד עריכת בדיקת הקמת אחרונה ופרטי עורך הבדיקה. |
19.03 בדיקת הקמה [תיקון התשע"ב (מס' 2)] 19.03 (א) המבנה היביל הארעי המיועד למגורים ייבדק עם הקמתו בבדיקת הקמה, וכן בכל מועד שבו יוקם המבנה היביל הארעי המיועד למגורים מחדש, אם יוקם מחדש; הבדיקה תתבצע באמצעות מעבדה מאושרת. (ב) בדיקת ההקמה כוללת - (1) בדיקת התאמת המבנה להוראות ת"י 5412 חלק 1; (2) בדיקה חזותית לווידוא שלמות כל הרכיבים והפריטים; (3) בדיקת תפקוד המערכות; (4) בדיקת תפקוד דלתות, חלונות, תריסים, ארונות, כלים סניטריים; (5) בדיקת תקינות ושלמות המלאכות שבוצעו באתר, כגון סיכוך גגות. (ג) נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המבנה היביל הארעי המיועד למגורים אינו תקין או שאינו תואם להוראות ת"י 5412 חלק 1, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית ולבעל ההיתר, בתוך שבעה ימים ממועד עריכת הבדיקה. (ד) בעל ההיתר יתקן את הדרוש תיקון ויודיע על כך לוועדה המקומית בתוך שלושים ימים ממועד הודעת המעבדה המאושרת לוועדה המקומית. |
19.04 שמירת דינים [תיקון התשע"ב (מס' 2)] |
19.05 13מבנה יביל ארעי שהקימה המדינה או רשות מקומית (תיקון התשפ"ד) 19.05 13 (א) בפרט זה - The International Association of Plumbing & Mechanical Officials - "IAPMO" ; (ב) על מבנה יביל ארעי המיועד למגורים, שהקימה המדינה או מי מטעמה או רשות מקומית, לא יחולו הוראות פרטים 19.02 ו–19.03 ויחולו הוראות אלה: (1) המבנה יוקם לפי ת"י 5412 חלק 1 (להלן בפרט זה - התקן), לפי תקנות תכן הבנייה ולפי התקנות העיקריות בכפוף לשינויים האלה: (א) על אף האמור בחלק ב' בפרט 2.03, הגובה המזערי של חדר הנועד למטרה עיקרית יהיה 2.35 מטרים; (ב) על אף האמור בסעיף 4.1.1.4 בתקן, ניתן שתכן מחיצות לרבות חיבוריהן ותכן של תקרות תותב פריקות יתאימו לאמור בתקן זר; (ג) האמור בסעיף 4.2.1 בתקן לא יחול לעניין גובה החללים המזערי; (ד) סעיף 4.2.3 לתקן לא יחול; (ה) בסעיף 4.3 לתקן, במקום "לפי האזור האקלימי שבו יוקם" יבוא "אזור ג כמשמעותו בסעיף 5 לת"י 1045 חלק 110; (ו) על אף האמור בסעיפים 4.5.4 ו–4.5.5 לתקן, במבנה יותקן גלאי אש עצמאי אחד לפחות במקומות האלה: (1) בכל חדר שינה בדירה; (2) במבואה לחדרי השינה; (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה. (ז) על אף האמור בסעיף 4.6.1 לתקן, השמשות במבנה והתקנתן יתאימו למפורט בתקן ישראלי ת"י 1099 חלק 1.1 - זיגוג בבניינים: תכן השמשה - קביעת מין הזכוכית ועובי השמשה 12, ותקן ישראלי ת"י 1099 חלק 1.2 - זיגוג בבניינים: תכן השמשה - קביעת עמידות השמשה בעומס 13; (ח) על אף האמור בסעיף 4.6.5 לתקן, ניתן שריצוף באריחי קרמיקה או פסיפס יתאים לאמור בתקן זר; (ט) על אף האמור בסעיף 4.8.1 לתקן, ניתן שהשטח המוטל המרבי שניתן לנקז על ידי שפיכה חופשית יהיה 100 מ"ר; (י) על אף האמור בסעיפים 4.8.2.4 ו–4.8.2.5 לתקן, ניתן שהאיטום כאמור באותם סעיפים יבוצע לפי האמור בתקן זר; (יא) על אף האמור בפרק ה' לתקן, חומרי בנייה, למעט חומרי שלד לתקרות, יכולים להיות בהתאם לאמור בתקן זר; (יב) על אף האמור בסעיפים 6.2.1 ו–6.2.3 לתקן, הצינורות, הספחים והאבזרים המפורטים בסעיפים האמורים יכולים להיות בהתאם לתקן זר שיש לו השפעה על איכות המים; (יג) על אף האמור בסעיף 6.2.2 לתקן, התקנת הצנרת יכולה להיות בהתאם לאמור בתקן זר; (יד) על אף האמור בסעיף 6.2.4 לתקן, בידוד תרמי של צינורות המים יכול להיות בהתאם לאמור בתקן זר; (טו) על אף האמור בסעיף 6.2.5 לתקן, הגנה מפני שיתוך יכולה להיעשות בהתאם לאמור בתקן זר; (טז) על אף האמור בסעיפים 6.3.1 עד 6.3.3 לתקן, המערכות, הרכיבים והאבזרים המפורטים בסעיפים האמורים יכולים להיות בהתאם לאמור בתקן זר; (יז) על אף האמור בפסקת משנה (טז), החומרים שמהם עשויים הצנרות ואבזרי מי השתייה המפורטים בסעיפים 6.3.1 עד 6.3.3 לתקן, ובכלל זה ברזים, מחברים, סוללות ושסתומים, הבאים במגע עם מי שתייה, יכולים להיות בהתאם לתקן זר, ובלבד שזה תקן זר לעניין שיש לו השפעה על איכות המים; (יח) ההוראות הנוגעות לניקוז מי גשם בתקנות 40(א), ו–47(ב) ו–(ד) לתקנות תכן הבנייה (תברואה), לא יחולו; (2) אין באמור בפסקה (2) לעניין התקן כדי לגבור על האמור בכל תקן רשמי כהגדרתו בחוק התקנים, התשי"ג-1953; (3) עם הקמת המבנה, האחראי על הקמת המבנה יבצע בדיקת הקמה לפי הוראות פרט 19.03(ב)(2) עד (5) ויוודא ויאשר כי המבנה תקין ותואם לאב טיפוס; אישור כאמור יינתן בכתב למקים המבנה, ואם המקים הוא מי מטעמה של המדינה - גם למדינה; (4) מקים המבנה יפרק את המבנה בחלוף עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה. |
20.00 הגדרות [תיקונים: התשס"ג (מס' 3), התש"ע (מס' 3), התש"ף (מס' 2)] |
20.01 איסור התקנה ושימוש בחלל נמוך [תיקון התשס"ג (מס' 3)] |
20.02 התקנה על פי תקנים [תיקון התשס"ג (מס' 3)] |
20.03 מערכת אספקת גז בבנין מגורים [תיקון התשס"ג (מס' 3)] |
20.04 מערכת אספקת גז בבנינים אחרים [תיקון התשס"ג (מס' 3)] 20.04 (א) בבנין שאינו בנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז, ובלבד שבבנין, שבו השטח הכולל המותר לבניה עולה על 1,000 מ"ר - יותקנו מכלי גז נייחים, אלא אם כן פטר המהנדס מהצורך בהתקנת המכלים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין. (ב) בבנין שאינו בנין מגורים ושבו השטח הכולל המותר לבניה קטן מ-1,000 מ"ר, רשאי המהנדס לחייב את בעל ההיתר להתקין מכלי גז נייחים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין. |
20.05 פטור מחובת התקנת מערכת לאספקת גז [תיקונים: התשס"ג (מס' 3), התש"ף (מס' 2)] |
20.06 התקנת צנרת גז בבנין [תיקון התשס"ג (מס' 3)] |
20.07 איסור התקנת צנרת גז בקירות מקלט או חדר מדרגות מוגן [תיקון התשס"ג (מס' 3)] |
20.08 ארון למוני גז [תיקון התשס"ג (מס' 3)] |
20.09 חובת בדיקת מערכת לאספקת גז [תיקון התשס"ג (מס' 3)] 20.09 (א) מערכת לאספקת גז, לרבות התקנתה לפי פרט 20.02, תיבדק בידי מעבדה מאושרת בהתאם לת"י 158 ותקן ישראלי, ת"י 1205.7: התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם - מערכות גז. (ב) נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המערכת לאספקת הגז, או אופן התקנתה, אינם בהתאם להוראות ת"י 158 חלק 1, ת"י 158 או ת"י 4376, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לועדה המקומית, בתוך שבעה ימים. (ג) מבקש ההיתר ימסור לועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לבקורת ומתכנן המערכת לאספקת הגז בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון הליקויים שנמצאו, לפי הודעת המעבדה המאושרת. |
20.10 אישור מפקח עבודה [תיקונים: התשס"ג (מס' 3), התש"ף (מס' 2)] |
21.1.1.1 הגדרות [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשע"ב, התשע"ח] |
21.1.2.1 מבנה וגימור כללי [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) את בטיחות הציבור ושלומו, ואיכות הסביבה באתר בריכת השחיה ומחוצה לו; (2) תנאי תברואה נאותים באתר בריכת השחיה; (3) נגישות והתמצאות של אדם עם מוגבלות, באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי. (ב) מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת השחיה, לא יפגעו במטרות הציבוריות. |
21.1.2.2 הקצאת שטחימים ועומקים [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשפ"א] 21.1.2.2 (א) שטח המים הכולל באתר בריכת שחיה יחושב לפי מפתח של 3 מ"ר שטח פני מים למתרחץ; לגבי תפוסת שאר חלקי אתר בריכת שחיה - יתקיימו הוראות סימן י"ב בפרק ב' לחלק ג' זולת אם נאמר אחרת בחלק זה. (ב) באתר בריכת שחייה, למעט באתר כאמור שאינו מיועד לשימוש של פעוטות, יוקצה שטח מים נפרד שישמש בריכת פעוטות ששטחו לא יפחת מ-10% מסך כל שטחי המים באתר בריכת שחיה שעומקם מעל 0.9 מטר (להלן - שטח המים המרכזי); בחישוב שטח המים המרכזי לא ייכללו שטחי מים של בריכות שחיה מיוחדות, למעט בריכת שחיה לספורט המיועדת גם לשימושים אחרים. (ג) עומק המים לא יעלה על 1.2 מטר, בכ–40% משטח המים של בריכת שחיה. |
21.1.2.3 מבנה בריכת שחיה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (ב) לא יותקנו בבריכה ובשטח המחופה שמסביבה לפי פרט 21.1.2.12 עצמים הבולטים מהשטח המחופה, מדופן הבריכה או מקרקעיתה אל תוך המים ומעל פניהם באופן העלול להפריע למי שעושה שימוש בבריכת השחיה או לסכן אותו או להפריע לבעל תפקיד האמור לצפות לפני המים בבריכה. (ג) בריכת שחיה לא תכיל חללים תת–מימיים אשר אדם המשתמש בבריכת השחיה, ובכלל זה פעוט, עלול להיכלא בהם או שאבר מאבריו עלול להיתפס בהם. (ד) לאורך היקף שפת בריכת השחיה, למעט בחלקים שבהם מצויים אמצעים אחרים כגון אזור מדרגות הכניסה, יותקן אמצעי לאחיזה בטוחה ונוחה בידי אדם המצוי במים; אמצעי כאמור למעט בבריכה טיפולית, לא יבלוט מדופן הבריכה לתוך תחום המים העיקרי ויכול שיהיה חלק מתעלת הגלישה האמורה בפרט 21.1.2.7. (ה) בריכת שחיה לא תכלול חללים או שטחים נסתרים אשר מגבילים את יכולת הצפייה והפיקוח על המשתמשים בבריכת השחיה. (ו) בריכת שחיה תהיה אטומה לחלחול מים דרך דפנותיה וקרקעיתה. (ז) צינורות חלוקה ואיסוף המים בבריכת שחיה יועברו ככל הניתן בתוך קירות בריכת השחיה, או קרקעיתה למעט בבריכת שחיה שאל קירותיה החיצוניים יש גישה מחלל תחזוקה, או צינורות המובילים מים אל הבריכה וממנה אל עבר חדר המכונות, שיבודדו תרמית מהסביבה. (ח) חיפוי של בריכת שחיה יעמוד בתנאים אלה: (1) צבעו יהיה בהיר (Light ) והוא יהיה עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה של בריכת השחיה; (2) שטח פניו יהיה בלא שוליים חדים, ולמעט קרקעית בריכת שחיה שיתקיימו בה הוראות פרט 21.1.2.13, גם יהיה חלק; (3) הוא יהיה בלתי רעיל לאדם המשתמש בבריכה. |
21.1.2.4 שיפוע הקרקעית [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.2.4 שיפוע קרקעית בריכת שחיה יהיה אחיד לכיוון פתחי ההרקה שבקרקעית והוא לא יעלה על 5%; ואולם אפשר שיהיה שיפוע אחיד בקרקעית בריכת השחיה עד לעומק 1.2 מטר אשר יהיה שונה מהשיפוע האחיד מעומק 1.2 מטר ואילך ובלבד שכל אחד משיפועים אלה לא יעלה על 5%; קרקעית בריכת שחיה הנמצאת בעומק העולה על 1.6 מטר, יכול ששיפועה יהיה עד 7%; אופן שינוי שיפוע הקרקעית לא יפגע במטרות הציבוריות. |
21.1.2.5 מדרגות המובילות לתוך בריכת שחיה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) המדרגות ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בבריכת השחיה, ויכול שייבנו כתוספת החורגת משטח המים העיקרי; (2) החלל מתחת למדרגות יהיה אטום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל כאמור; (3) שטח המדרגות המרבי לא יעלה על 6 מ"ר ל–300 מ"ר שטח פני מים בתוספת של עד 6 מ"ר נוספים של שטח מדרגות על כל 200 מ"ר נוספים של שטח פני מים, מעבר ל–-300 המ"ר האמורים; (4) יתמלאו לגבי המדרגות התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2, הדנים במדרגות, ובנוגע לבתי אחיזה לידיים יחול גם הוראות ת"י 1142; (5) מערכת פיזור ופינוי המים בבריכת שחיה תותקן כך שתפעל גם באזור המדרגות. |
21.1.2.6 מדרך [תיקון התשס"ח (מס' 2)] |
21.1.2.7 תעלת גלישה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) ממדיה יאפשרו הובלה ופינוי של כל המים המגיעים אליה בלא גרימת הצפה, והיא תפנה את המים המגיעים אליה לתא איזון; (2) היא תקיף את כל בריכת השחיה ברציפות, למעט אם הותר אחרת על ידי רשות הבריאות; (3) היא תותקן ככל הניתן בקצה העליון של דופן בריכת השחיה; (4) שפתה הפונה אל המים תיבנה כך שיתאפשר ויסות מפלס המים בבריכת השחיה, והיא תפולס לכל היקפה, באופן שהפרש הגובה בין כל שתי נקודות על שפתה לא יעלה על 3 מ"מ; (5) בתעלת הגלישה יהיה אמצעי לניקוזה למערכת הביוב לצורך ניקוי; (6) אם תעלת הגלישה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, על החיפוי הפנימי של התעלה לעמוד בדרישות פרט 21.1.2.3(ח), ועל השבכה - (א) לאפשר קליטתם של עודפי המים, כך שיימנע פיזור מים לשטחים שמעבר לתעלה; (ב) להיות עשויה מחומרים העמידים בפני קרינת שמש וחומרי חיטוי; (ג) להיות נוחה לתפעול ותחזוקה, ובכלל זה ניקוי וחיטוי; (ד) להיות מורכבת מחלקים המחוברים במישור אחיד, שאינם מתפרקים מאליהם: (ה) לא לבלוט מעל מפלס קצה השטח המחופה שמסביב לבריכת השחיה; (ו) לכלול פתחי מעבר מים בגודל שימנע הילכדות אברי אדם; (ז) לא להכיל פינות וקצוות חדים העלולים לגרום לפציעה; (7) אם התעלה אינה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, במשטח הדריכה שבתעלה יתקיימו הוראות פרט 21.1.2.13. |
21.1.2.8 משטחים בתוך המים [תיקון התשס"ח (מס' 2)] |
21.1.2.9 פתחי יניקת מים [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (ב) פתחים כאמור בפרט משנה (א) יותקנו במקום הנמוך ביותר בקרקעית בריכת השחיה ובאופן שלא יגרמו להיווצרות מערבולות. (ג) כל פתח יניקת מים בבריכת שחיה יכוסה במכסה הגנה שיתקיימו בו כל אלה: (1) הוא יתוכנן כך שמהירות הזרימה דרך פתחי מעבר המים במכסה לא תעלה על 0.5 מטר לשניה; (2) הוא ימנע היצמדות, יניקה או חדירה של מתרחצים או אבריהם, ויינעל באמצעות סגר המונע פתחית המכסה על ידי מתרחץ או השתחררות המכסה; (3) הקוטר המרבי של פתחי מעבר מים במכסה לא יעלה על 6 מ"מ. |
21.1.2.10 פתחי כניסה של צינורות המים [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) כך שיהיו מסוגלים להעביר את נפח כל המים המסוחררים בבריכת השחיה בפרק זמן המתאים; (2) בקרקעית בריכת השחיה בצפיפות כמפורט להלן, באופן שהמים הנכנסים יפוזרו באופן אחיד בבריכת השחיה: (א) עד לעומק של 1.2 מטר - פתח כניסה אחד לפחות לכל 6 מ"ר של שטח קרקעית בריכת שחיה; (ב) מעל עומק 1.2 מטר - פתח כניסה אחד לפחות לכל 8 מ"ר של שטח קרקעית כאמור; (3) במרחק של כ–1.5 מטר לפחות מפתחי יניקת המים בקרקעית בריכת השחיה. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א)(2), ניתן להתקין פתחי כניסה כאמור בדופן בריכת שחיה, ובלבד שהמרחק בין דופן לדופן נגדית בבריכת השחיה לא עולה על 12.5 מטרים והפתחים יותקנו נמוך ככל האפשר מתחת למפלס המים לאורך דופנות בריכת השחיה. |
21.1.2.11 סולמות [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) הסולמות יותקנו בדפנות בריכת השחיה באופן שלא יבלטו לתוך בריכת השחיה, ובאופן שאברי אדם המשתמש בבריכת שחיה לא ייתפסו בסולם או במרווחים שבינו לבין דופנות בריכת השחיה; (2) המרחק בין כל שני סולמות סמוכים לאורך שפת בריכת השחיה לא יעלה על 24 מטרים ובלבד שבחלק של בריכת השחיה שעומקו עד 1.2 מטר יותקן סולם אחד לפחות; (3) מסעדי הסולמות ימוקמו מעל לפני המים ולא יבלטו מעבר לדופן בריכת השחיה לכיוון המים; גובהם וצורתם באותו סולם יהיו שונים זה מזה במסעד, למעט לגבי הפרשי הגובה ושוני הצורה האמורים, יתקיימו הוראות ת"י 1142. |
21.1.2.12 ניקוי וחיפוי סביב בריכת שחיה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.2.12 (א) בריכת שחיה תוקף מכל עבריה בשטח מחופה המיועד למעבר ושהייה של בני אדם, שרוחבו לא יפחת מ–2.5 מטרים והחלל שמעליו עד לגובה של 2.2 מטרים לפחות, יהיה פנוי מכל מכשול. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחיה המתוכננת בבניין קיים, יחולו כללים אלה: (1) רוחב שניים מצדי בריכת השחיה (להלן - שני הצדדים), יכול שיפחת מ–2.5 מטרים אך לא יפחת מ–1.8 מטר - ובלבד שצד אחד לפחות משני הצדדים האמורים, לא יהיה צד הכניסה לבריכת השחיה ולא אחד מן הצדדים הצמודים לצד הכניסה לבריכת השחיה; (2) הוועדה המקומית רשאית להתיר שרוחב צד אחד מן הצדדים האמורים בפסקה (1) יהיה קטן מ–1.8 מטר ובלבד ש - (א) ישמש לתחזוקה וייחסם למעבר הציבור; (ב) ייווסף לצדדים האחרים שטח שסכומו הוא מכפלת אורכו של הצד שהותר צמצומו, בהפרש שבין 2.5 מטרים לרוחב אותו צד שהותר צמצומו כאמור, אלא אם כן אישרה הוועדה המקומית אחרת; (ג) בבואה להפעיל את שיקול דעתה לפי פרט משנה (ב)(2) תשקול הוועדה המקומית, בין השאר, את יכולת תפקודם של בעלי התפקידים בבריכת השחיה בשטח המחופה. (ד) שיפוע השטח המחופה האמור בפרטי משנה (א) ו–(ב), יהיה כדלקמן: (1) ברצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס"מ ולא יפחת מ–48 ס"מ ותחילתה בשפת הבריכה, שיפוע של 3% עד 5% לכיוון בריכת השחיה; (2) יתרת השטח תהיה בשיפוע של 1.5% עד 3% מכיוון בריכת השחיה לעבר אמצעי הניקוז; למען הסר ספק, אם מתוכנן סיפון (Deck ) בשטח האמור בפרט משנה (א) יתקיימו דרישות פרט משנה זה בשטח שמתחת לסיפון האמור, ונוסף על כך יהיה ניתן לנקות ולנקז מים מהסיפון ומהשטח שמתחתיו. (ה) קצה המשטח המחופה המרוחק מבריכת השחיה יוגן מפני חדירת לכלוך מן החצרים לכיוון בריכת השחיה. |
21.1.2.13 מניעת החלקה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.2.13 (א) החלקים באתר בריכת שחיה המפורטים להלן בטור א', יחופו בחיפוי עמיד לשחיקה, מונע החלקה, עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה, שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות, ודרגת ההתנגדות להחלקה של כל חלק המפורט להלן בטור א' תהיה כמצוין בטור ב' לצדו:
(ב) דרגת ההתנגדות להחלקה של דגימת חיפוי במרקם מונע החלקה, תיקבע לפי הוראות התקנים הנזכרים בפרט משנה (א), על ידי מעבדה מאושרת טרם התקנתו באתר בריכת שחיה. (ג) בפרט זה, |
21.1.2.14 מכל איזון [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) נפח מכל האיזון יתאים לקליטת כל המים המפונים על ידי מתרחצים ולשינויים אחרים במפלס בריכת שחיה, ובמידת הצורך, לשטיפת מערכת הסינון של בריכת השחיה; (2) פני השטח הפנימיים של המכל יעמדו בתנאים שנקבעו בפרט 21.1.2.3(ח); לגבי חיפוי דופן בריכת שחיה; (3) ממדי פתח המכל יאפשרו בקרה על הנעשה במכל, ניקויו וחיטויו בנקל; (4) המכל ייבנה באופן שיאפשר את ריקונו המוחלט מנוזלים, וכן יכלול מנגנון לתוספת מים אוטומטית; (5) במכל יותקן אמצעי ניקוז למניעת הצפה; (6) יותקן מנגנון לשליטה ופיקוד על המפלסים במכל; (7) תותקן תאורה שתאפשר בקרה חזותית על כל חלקיו הפנימיים של המכל בעוצמת הארה של כ–500 לוקס; (8) יותקן במכל אמצעי אוורור; (9) תימנע תנועת כלי רכב ובני אדם מעל המכל, אלא אם כן ננקטו סידורים מתאימים המאפשרים תנועה כאמור, לרבות יכולות מעמס מתאימות. |
21.1.2.15 אוורור כללי [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.2.15 בבניין באתר בריכת שחיה המיועד להכיל אנשים, וכן בחדר מכונות ובמתחם חומרים מסוכנים, יתקיימו הוראות אלה: (1) תתאפשר כניסת אוויר צח, בין באופן טבעי ובין באופן מאולץ, ובלבד שמקורו של אוויר צח כאמור ממקום הנקי מחומרים מסוכנים או מזהם אוויר אחר; (2) האוויר הנפלט אל מחוץ לבניין, לחדר מכונות או מתחם חומרים מסוכנים כאמור, לא יופנה למקום שממנו שואבים אוויר צח ולמקום ריכוז של בני אדם; (3) כל אחד מבין אמצעי שאיבת האוויר מחדר המכונות וממתחם חומרים מסוכנים יהיה עצמאי ונפרד מכל שאר אמצעי השאיבה והפליטה באתר בריכת שחיה. |
21.1.2.16 אוורור וחימום מים בבניין [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) יותקנו אמצעים לאוורור נאות של החלל הסגור למניעת ריכוז חומרים מסוכנים באוויר, וכן יותקנו אמצעי בקרה אקלימית, כדי שתתאפשר יצירת נוחות אקלימית מבחינה של טמפרטורה, לחות יחסית, ותנועת אוויר בחלל הסגור; (2) מיתקנים שבהם מתרחשת בעירה, כגון מערכת חימום, יותקנו מחוץ לחלל הסגור, באופן שתהליך הבעירה יתרחש מחוץ לחלל הסגור, ותימנע כניסת גזי פליטה לתוכו. (ב) בבריכת שחיה שמימיה מיועדים לחימום, יותקנו אמצעים שיאפשרו בקרה ושליטה על טמפרטורת המים. |
21.1.2.17 חדר מכונות [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) חדר המכונות ימוקם במפלס נמוך מפני המים בבריכת השחיה, כך שצנרת אספקת המים והמסננים יימצאו מתחת לפני המים המתוכננים בבריכה; (2) ממדי חדר המכונות, ובכלל זה פתחיו וסביבתם, יתאימו לסוג המערכות שיותקנו בו, לרבות להכנסתן ולהוצאתן, ושטחו יחולק לאזורים ייעודיים לפי מערכות כאמור, באופן שיישמרו שטחי תפעול הכוללים גישה נוחה לכל אחת מהמערכות; (3) למיתקני חימום מים, ציוד חשמל, וציוד בקרה ייוחדו חללים נפרדים; (4) בחד המכונות תותקן תאורה בעוצמת הארה של כ–500 לוקס; (5) חדר מכונות יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 8 החלפות לפחות בשעה, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ - יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל; (6) יותקנו בחדר המכונות אמצעים להבטחת נוחות אלימית באזורי העבודה שבו מבחינה של טמפרטורה, ולחות יחסית; (7) החומרים שמהם עשוי חדר המכונות יהיו עמידים בפני שיתוך; (8) תימנע גישה חופשית של הציבור לחדר המכונות, ודלתות הכניסה אליו ייפתחו כלפי חוץ; (9) קרקעית חדר המכונות תעמוד בכל אלה: (א) הקרקעית תיבנה מחומר עמיד בפני רטיבות וכימיקלים; (ב) שיפוע הקרקעית ינוע בין אחוז אחד לשלושה אחוזים לעבר תעלת ניקוז שתכוסה בשבכה העמידה בפני תנאי הסביבה ועמידה בעומס הצפוי שייוצר כתוצאה מהכנסת ציוד וחומרים לחדר המכונות. |
21.1.2.18 חומרים מסוכנים [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) מתחם החומרים המסוכנים ימוקם וייבנה רחוק ממקומות הריכוז של הציבור וממקומות שבהם מאוחסנים דלקים וחומרים בעירים או מקורות אנרגיה שבהם עלולה לפרוץ אש; (2) מתחם החומרים המסוכנים והיה סגור מכל עבריו ונעול, ובכלל זה מוגן מקרינת שמש ישירה, ודלתותיו ייפתחו כלפי חוץ; (3) במתחם החומרים המסוכנים תותקן תאורה שתאפשר תפעול המתחם וטיפול באירוע בכל שעות היממה; (4) מתחם חומרים מסוכנים יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 20 החלפות בשעה לפחות, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.1.2.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ - יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל; (5) יוקמו מאצרות אטומות בלא פתחי ניקוז לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים, ובלבד שחומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם יאוחסנו במאצרות נפרדות; (6) כלי האחסון של החומרים המסוכנים ופתחי המילוי שלהם יסומנו בשילוט ברור ובולט לעין בהתאם להוראות הממונה; יותקנו מחברים בקטרים שונים למכלי האחסון לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם. (ב) במקום נגיש מחוץ למתחם חומרים מסוכנים יותקן ארון לאחסון ציוד מיגון אישי וציוד לטיפול באירוע חומרים מסוכנים. (ג) במתחם חומרים מסוכנים או בסמוך לו יותקן מיתקן לשטיפת עיניים ומקלחת חירום. |
21.1.2.19 גישה לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים [תיקון התשס"ח (מס' 2)] |
21.1.2.20 דרך גישה ורחבת היערכות של רכב ביטחון [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.2.20 על אתר בריכת שחיה יחול הוראות סימן כ' בפרק ב' לחלק ג': דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ (להלן - סימן כ') בשינויים אלה: (1) לבריכת שחיה עיקרית באתר בריכת שחיה, המצויה בשטח פתוח, בין שהיא מקורה ובין שאינה מקורה, תהיה דרך גישה לרכב ביטחון שאינו רכב לכיבוי שריפות, ושתגיע למרחק שלא יעלה על 10 מטרים מפתח כניסה לגדר המקיפה את בריכת השחיה כאמור בפרט 21.1.3.4; (2) למתחם חומרים מסוכנים תהיה דרך גישה לרכב ביטחון, שתגיע למרחק שלא יעלה על 6 מטרים מפתח הכניסה למתחם; (3) על מבני שירות אחרים המשרתים את בריכת השחיה האמורה בפסקה (1), כגון חדר מכונות, מלתחות ושירותים, לא יחול סימן כ; |
21.1.3.1 סימון עומקבריכת שחיה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.3.1 (א) הפרש של כל 20 ס"מ בעומק קרקעית בריכת שחיה יסומן לאורך היקפה ועל שפתה, באופן בולט לעין ההולך סביב בריכת השחיה; סימון העומקים יהיה חקוק או מובלט, בניגוד חזותי (Visual contrast ) לסביבתו ועמיד בתנאי הסביבה; גובה ספרות הסימון יהיה לפחות 7.5 ס"מ; בבריכה רדודה שהפרשי העומק בה אינם גדולים, המרחק בין כל שני סימונים לא יעלה על 5 מטרים. (ב) קרקעית בריכת שחיה בעומק 1.2 מטר והדפנות הצמודות לה, יסומנו בפס רציף בצבע אדום שרוחבו לא יפחת מ–10 ס"מ, ושיהיה עמיד בתנאי הסביבה. |
21.1.3.2 עמדת הצלה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) העמדה תהיה מוגבהת; מיקומה וממדיה של עמדת ההצלה ייקבעו באופן שיאפשר למציל את מרב השליטה על הנעשה בבריכת השחיה ועל ציוד ההצלה והעזרה הראשונה, לרבות אחסנתם, וזאת בשים לב לכל אלה: סוג בריכת השחיה, צורתה, שדה הראייה לכיוון המים ושינוי התאורה במהלך היממה, המרחק משפת בריכת השחיה, אופן הפעלתה, והסיכונים לאדם המשתמש בבריכת השחיה. (2) לאורך שפת בריכת השחיה, בסביבת עמדת ההצלה, יישמר מעבר פנוי וחופשי שרוחבו לא יפחת מ–1.3 מטר. |
21.1.3.3 עזרה ראשונה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.3.3 באתר בריכת שחיה יוקצה חדר שממדיו ופתחיו יתאימו למתן עזרה ראשונה ולאחסון ציוד עזרה ראשונה בהתאם לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס"ד-2004, החדר ימוקם, ככל הניתן במפלס שבו מצויה בריכת השחיה; המקום כאמור יכלול, בין השאר, כיור, חיבור למים זורמים וחיבור לביוב, ותישמר דרך פנויה שתאפשר לאמבולנס גישה בסמוך, ככל הניתן, לאותו מקום. |
21.1.3.4 כניסה מבוקרת לבריכת שחיה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.3.4 (א) בריכת שחיה תגודר בגדר יציבה שגובהה 1.1 מטר שתותקן ככל האפשר בקצה השטח המחופה שסביב בריכת השחיה כאמור בסעיף 21.1.2.12, באופן ש - (1) תתאפשר כניסת אנשים מבוקרת רק בצדה הרדוד של בריכת השחיה, ויציאת בני אדם בלא הפרעה ממקומות אחרים בגדר שיועדו רק לשם כך; (2) השטח המחופה כאמור יאפשר שליטה ופיקוח יעילים לבעלי התפקידים בבריכת השחיה, ויישאר פנוי למעבר ושהייה של אנשים, לרבות אדם המתנייד בכיסא גלגלים. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להשתמש במקום גדר בכל אחד מהאמצעים המנויים להלן, ובלבד שהכניסה לבריכת השחיה תהיה רק מצדה הרדוד והשטח המחופה האמור בסעיף 21.1.2.12 לא יופרד מבריכת השחיה ויתקיימו המטרות האמורות בפרט משנה (א): (1) חסימות או קירות בניין הסוגרים על בריכת שחיה מכל עבריה; (2) אמצעי אחר שאישרה הוועדה המקומית. |
21.1.3.5 מניעת כניסה לאתר בריכת שחיה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] |
21.1.3.6 מגלשת מים [תיקון התשס"ח (מס' 2)] |
21.1.3.7 מיתקני קפיצה וגלישה למים ומכשירי ספורט [תיקון התשס"ח (מס' 2)]
(ב) בשני צדי המדרגות ולוח הקפיצה של מיתקן הקפיצה יותקן מעקה קשיח ומסעד יד, אשר יימשך עד למרחק של 1 מטר לפחות משפת בריכת השחיה לכיוון מרכזה. (ג) האמור בפרטי משנה (א) ו–(ב) לא יחול על מיתקן לקפיצה למים המשמש לאימונים ולתחרויות ובלבד שלא יסכנו את מי שעושה בו שימוש. |
21.1.3.8 תאורה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.3.8 (א) בכפוף לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2003, בבריכת שחיה במבנה סגור ובבריכת שחיה המיועדת לפעול בשעות הלילה, יתוכנן הקירוי על הבריכה או יותקנו אמצעי תאורה מתאימים, לפי העניין, באופן שבעל רישיון לביצוע עבודות חשמל לפי סעיף 6 לחוק החשמל, התשי"ד-1954, או מהנדס חשמל, אישר שבריכת השחיה, גוף המים, וסביבתה הקרובה יהיו מוארים באחידות בעוצבה של 300 לוקס לפחות, בשעות פעילות בריכת השחיה כאמור. (ב) תאורה באתר בריכת שחיה, ובכלל זה התאורה האמורה בפרט משנה (א), תתוכנן באופן שאדם המצוי באתר בריכת שחיה לא יסונוור והיא לא תגרום להפרעה לסביבה שמחוץ לאתר. (ג) חלונות הפונים כלפי מעלה ולכיוון מזרח ומערב יטופלו באופן שימנע סנוור של אדם המצוי באתר בריכת שחיה. |
21.1.3.9 סידורי כבאות [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.3.9 (א) בקרבת הכניסה לאתר בריכת שחיה ועל דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20 יותקן ברז כיבוי בקוטר "3 בהתאם לת"י 448 חלק 1, וחלק 3, אספקת המים לברז זה לא תפחת מ–450 ליטרים לדקה. (ב) בסמוך לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים תוקם עמדת כיבוי אשר תכלול את הציוד הזה: (1) ברז כיבוי בקוטר "2 בהתאם לת"י 448 חלק 1 וחלק 3 בספיקה של 250 ליטרים לדקה לפרק זמן שלא יפחת מ–60 דקות, ובלחץ ממוצע של 4 אטמוספירות, באופן שהלחץ לא יעלה על 7 אטמוספירות ולא יפחת מ–2 אטמוספירות; (2) צינור לחץ (גלגילון) בקוטר "3/4 ובאורך 25 מטרים עם מזנק מסוג סילון ריסוס המחובר באופן קבוע לקצה הצינור; (3) זרנוקים באורך 15 מטרים כל אחד; (4) מזנק רב–תחומי מסוג סילון ריסוס בספיקה של 250 ליטרים לדקה; (5) מטפה כיבוי שמשקל האבקה בו 6 ק"ג. (ג) עמדת הכיבוי תמוקם באופן שבו הציוד המצוי בה יכסה תפעולית את חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים; עלה המרחק בין חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים על 50 מטרים, תמוקם עמדת כיבוי בסמוך לכל אחד מהם; עמדה כאמור תהיה נגישה לרכב כיבוי באמצעות דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20. (ד) על צינור הריקון של בריכת שחיה שנפחה 300 מ"ק לפחות, באזור חדר המכונות, יותקן ברן כיבוי שיאפשר מילוי מים ברכב כיבוי שריפות בעת חירום. (ה) מי בריכת שחיה יכולים לשמש גם לכיבוי בתנאי שיותקן מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת, בנקודת הזנת מי בריבת השחיה למערכת כיבוי. |
21.1.3.10 מניעת זרימה חוזרת [תיקון התשס"ח (מס' 2)] |
21.1.4.1 בריכת פעוטות [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) עומקה לא יעלה על 0.45 מטר; (2) גוף המים של בריכת פעוטות יופרד מגוף המים של כל בריכת שחיה אחרת; (3) בריכת פעוטות תופרד מכל בריכת שחיה סמוכה לה במכשול יציב שגובהו 0.6 מטר לפחות, שפעוטות אינם יכולים לטפס עליו וימנע את מעברם לבריכות הסמוכות; אם אין בריכת שחיה סמוכה - תגודר בריכת הפעוטות בגדר שגובהה 1.1 מטר, והכל אם לא התירה הוועדה המקומית אמצעי אחר; |
21.1.4.2 בריכת שחיה לספורט [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.4.2 על בריכת שחיה לספורט יחולו הוראות חלק זה, ואולם על בריכת שחיה שמיועדת לעמוד בכללי FINA יחולו הכללים האמורים, אפילו קיימת סתירה בינם לבין תקנות אלה; במקרה של סתירה כאמור, רשאים הוועדה המקומית או רשות הבריאות, אם לדעתם יש בכללים האמורים משום פגיעה במטרות הציבוריות האמורות בפרט 21.1.2.1 בשים לב למטרת השימוש בבריכת השחיה, להחיל את הוראות חלק זה; בפרט זה, |
21.1.4.3 בריכת זרמי אוויר ומים (ג'אקוזי) [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.4.3 (א) על בריכת זרמי אוויר ומים (ג'אקוזי) לשימוש ציבורי יחולו הוראות חלק זה, למעט פרטים 21.1.2.2, 21.1.2.3(א), (ד) ו–(ז), 21.1.2.6, 21.1.2.10(א)(2) עד (3), ו–(ב), 21.1.2.11, 21.1.3.4, 21.1.4.1 עד 21.1.4.2, ו–21.1.4.4 עד 21.1.4.6. (ב) נפח בריכה כאמור בפרט משנה (א) יתוכנן על בסיס נפח של חצי מטר מעוקב מים לפחות לאדם הצפוי לשהות בה. |
21.1.4.4 בריכת זרמים [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) אמצעי האחיזה האמור בפרט 21.1.2.3(ד) יותקן משני צדי אורך הבריכה לפחות, באופן שאדם המצוי בבריכת השחיה יוכל בכל עת להחזיק באחד מאמצעי אחיזה כאמור; (2) עומק בריכת זרמים לא יעלה על 1.2 מטר; (3) לבריכה יותקן אמצעי כניסה ויציאה למים כל 24 מטרים לאורך שפת הבריכה; (4) לא יבלוט עצם לתוך גוף המים, לרבות מדופנותיה או קרקעיתה של הבריכה, אשר עלול לפגוע באדם המצוי או הנסחף במים של בריכה כאמור; |
21.1.4.5 בריכה טיפולית [תיקון התשס"ח (מס' 2)] (1) אם אמצעי הכניסה למים והיציאה מהם הוא כבש החודר מתחת לפני המים, יותקנו בצדיו מעקים בגבהים שונים המותאמים, לכניסה למים בישיבה ובהליכה שיתקיימו בו הוראות תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן בבית אחיזה בכבש; (2) על אף האמור בפרט 21.1.2.3(ד), הוועדה המקומית רשאית להתיר כי חלק מהיקף בריכה טיפולית שאורכו לא עולה על 8 מטרים או 20% מהיקף הבריכה הטיפולית, הקטן מבין השניים, יהיה בלא מאחז יד אם הדבר דרוש מטעמים טיפוליים; (3) נוסף על האמור בפרט 21.1.2.13, תחופה קרקעית בריכה טיפולית עד לעומק של 1.4 מטר לפחות, בחיפוי במרקם מונע החלקה הניתן לניקוי בקלות, מסוג B כמשמעותו בפרט 21.1.2.13(ג); (4) על אף האמור בפרט 21.1.2.12(א) ו–(ב), אם בחר מגיש הבקשה להיתר, לפעול לפי פרט משנה זה, אפשר שהשטח שמסביב לבריכת שחיה המצויה בבניין ומיועדת לשמש כבריכה טיפולית בלבד, וששטח פני המים שלה הוא כמפורט בטור א' להלן, יחופה במקומות הנקובים בטור ב', ברוחב שלא יפחת מהאמור בטור ג' לצדו -
(5) על אף האמור בפרט 21.1.2.12(ד)(1), אפשר ששיפוע הרצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס"מ ותחילתה בשפת הבריכה, יהיה פחות מ–3% מטעמי בטיחות של אנשים עם מוגבלות השוהים בסמוך לשולי הבריכה. |
21.1.4.6 בריכה פרטית [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשע"ח] 21.1.4.6 הוראות חלק זה לא יחולו על בריכה פרטית; ואולם בבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מתחת ל–10 מטרים רבועים יותקנו אמצעים לתחימת המגרש כך שלא תתאפשר כניסה בלתי מבוקרת של בני אדם למגרש, ובבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מעל 10 מטרים רבועים (להלן בפרט זה - בריכה), יחולו הוראות אלה: (1) המבנה והגימור של אתר הבריכה יבטיחו את בטיחות המשתמשים בו ותנאי תברואה נאותים (להלן - המטרות); מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר הבריכה, לא יפגעו במטרות; (2) פרט 21.1.2.3 יחול על הבריכה, ואולם הוועדה המקומית רשאית לפטור מתכולת פרט 21.1.2.3(א) ומהחובה שחיפוי הבריכה יהיה בהיר; (3) בבריכה יותקן לפחות אמצעי אחד של עליה וירידה למים, מסוג מדרגות או סולם ואולם המהנדס רשאי לפטור מאמצעי עלייה וירידה למים אם ראה שאין בכך צורך בנסיבות העניין; (4) פרט 21.1.2.9 יחול על בריכה, ואולם לעניין פתחי יניקת מים, רשאית הוועדה המקומית לאשר פתח יניקת מים אחד אם השתכנעה כי אין בכך כדי לפגוע במטרות; (5) מיתקן למניעת זרימה חוזרת יותקן בקו אספקת המים לבריכה; (6) בבריכה יותקנו אמצעים לסחרור, לרבות אמצעי פינוי מים עיליים, סינון וחיטוי המים, ויוקצה מקום מתאים להתקנת המערכות הנדרשות להפעלת אמצעים אלה; (7) הוועדה המקומית תורה את היקף השטח המחופה סביב בריכה; (8) פרט 21.1.2.13(א) יחול על בריכה, למעט הדרישה שהחיפוי מונע ההחלקה יהיה במרקם שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות; (9) בבריכה יוקצה מקום נפרד לחומרים מסוכנים המשמשים לטיפול במים; (10) בבריכה יותקנו אמצעים לתחימת השטח שסביב הבריכה, המקום שבו מותקנות מערכות ההפעלה, ומקום החומרים המסוכנים, באופן שתימנע כניסה לא מבוקרת של בני אדם, ובכלל זה ילדים ופעוטות, לבריכה ולמקומות האמורים; (11) פרטים 21.1.2.6, 21.1.3.1, 21.1.3.6, 21.1.3.7, 21.1.5.5 עד 21.1.6.2 יחולו על בריכה ואולם המהנדס רשאי לפטור מתחולת פרט 21.1.2.6 ופרט 21.1.3.1 אם אין בכך כדי לפגוע בבטיחות המשתמשים בבריכה; (12) תאורה שתותקן באתר הבריכה לא תגרום להפרעה לסביבה. |
21.1.5.1 היבטים תברואיים [תיקון התשס"ח (מס' 2)] |
21.1.5.2 שטיפת מתרחצים [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.5.2 (א) בכל פתח כניסה שבגדר או באמצעי האמורים בפרט 21.1.3.4, יותקנו אמצעי שטיפה כמפורט להלן; אמצעי שטיפה אלה יותקנו באופן שלא יהוו מכשול למעבר לנכנס לבריכה לרבות אדם עם מוגבלות: (1) מיתקן שיבטיח שכל אדם הנכנס יישטף לפני כניסתו, ובכלל זה אמצעי לשטיפת רגליים; המים במיתקן זה יזרמו ברציפות או באמצעות בקרה אלקטרונית שתפעיל את המיתקן בעת מעבר אדם; (2) בצדי המיתקן האמור בפסקה (1) יותקנו אמצעים שימנעו את פיזור המים לסביבה. (ב) מי השטיפה מהמיתקן האמור בפרט משנה (א) יפונו לביוב. |
21.1.5.3 מיתקני תברואה [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשפ"א] 21.1.5.3 (א) בבריכת שחיה יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור (בפרט זה - המבנים) ובכלל זה לאדם עם מוגבלות, בהתאם לתנאים אלה: (1) תאי בתי שימוש ימוקמו בסמוך למוקדי הפעילות באתר בריכת השחיה; (2) יוקמו מקלחות ויכול שתאושר הקמת חלק מהמקלחות בשטח הפתוח של אתר בריכת השחיה; (3) באתר בריכת שחיה, יותקנו ברזים לשתיה עם ניקוז, באזורים שבהם צפויים להתרכז המבקרים באתר, ובפרט בשטחים מוצלים - בכמות של ברז אחד לכל 100 מבקרים. בשטח פתוח תוצב שוקת אחת לשטיפה; במעבר בין מבני המלתחות לבריכת השחיה יהיה לפחות מיתקן אחד למים צוננים; (4) באתר בריכת שהיה יוקמו מלתחות - אחת לגברים ואחת לנשים; שטחה של כל אחת מהן, במטרים רבועים, לא יפחת מהמספר המתקבל מחלוקת קיבולת המבקרים ב–12; כל אחת מהמלתחות לנשים ולגברים תכלול מקום שניתן להסתירו, שבו גם אדם עם מוגבלות יוכל להתלבש באופן מוצנע; אפשר שתוקם יותר ממלתחה אחת לגברים ואחת לנשים ובלבד ששטחם הכולל לא יפחת מהשטח לפי החישוב האמור; (5) מספר תאי בתי שימוש, משתנות, כיורים, מקלחות ומיתקנים למים צוננים שיותקנו באתר בריכת שחיה, יהיה בהתאם לפרק 3 בהל"ת; (6) בפרט זה, (א1) על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחייה בבית מלון המיועדת לשימוש הלנים בבית המלון בלבד, יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור, לפי התנאים הקבועים בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ"ד-1994. (ב) סידורים תברואיים מינימליים יתוכננו ויוקמו בהתאם להל"ת. (ג) חלק מקבועות התברואה יתאימו לשימוש של ילדים ולאנשים עם מוגבלות. (ד) המבנים יוקמו בצמוד לציר הכניסה לבריכת השחיה. (ה) המבנים ייבנו מחומרי בניה קשיחים. (ו) חומרי הגימור בצדם הפנימי של קירות מבנים כאמור יהיו בהירים וחלקים. (ז) על מבני השירותים יחולו הוראות אלה: (1) הם יאווררו בקצב של 8 החלפות אוויר בשעה; (2) תותקן בהם תאורה בעוצמת הארה שלא תפחת מ–300 לוקס; (3) יותקן בהם משטח מתאים להחתלת תינוקות. |
21.1.5.4 מחסן [תיקון התשס"ח (מס' 2)] |
21.1.5.5 שפכים [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.5.5 (א) באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים שיגרמו לכך שמי בריכת שחיה שרוקנו ממנה, מי שטיפה של מסננים ושפכים אחרים שמקורם באתר בריכת שחייה, יסולקו לביוב באופן שלא יגרמו להצפתו ובלבד ש - (1) שפכים שעלולים להזיק למערכת ההובלה, הטיהור והניצול של הביוב, יסולקו באופן ובתנאים שאישרה רשות הבריאות, כדי שלא יסבו נזק ולא יגרמו מפגע לאתר בריכת השחיה, לציבור, ולסביבה; (2) מוצקים שוקעים יורחקו מהשפכים לפני סילוקם לביוב. (ב) סילוק השפכים ייעשה דרך מרווח אוויר או באמצעי אחר שימנע זרימה חוזרת מהביוב לבריכת השחיה או לכל חדר או מיתקן אחר באתר בריכת השחיה. |
21.1.6.1 מניעת רעש [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.6.1 אתר בריכת השחיה יתוכנן כך שהמיתקנים המותקנים בו והשימושים המתוכננים בו יעמדו בדרישות הקבועות בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992, ולא יגרמו לרעש בלתי סביר כמשמעותו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990. |
21.1.6.2 מתכות [תיקון התשס"ח (מס' 2)] |
21.1.6.3 הצללה [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.6.3 באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעי הצללה קבועים מפני קרינת השמש, אשר יספקו הגנה מפני קרינת השמש בפרט בתקופת הקיץ ובשעות היום החמות, בהתאם להוראות אלה: (1) באתר בריכת שחיה יוצלל שטח המיועד לשהיית מבקרים שאינו שטח מים, שגודלו במטרים רבועים כשטח המים הכולל באתר בריכת השחיה כפול 1.2 לפחות; (2) בבריכת השחיה יוצללו 25% לפחות משטח פני המים הכולל; ואולם בבריכת פעוטות יוצללו 75% לפחות משטח פני המים הכולל; (3) אמצעי ההצללה האמורים בסעיף זה יהיו יעילים, ככל האפשר, בין השעות 10:00 ו–16:00. |
21.1.6.4 הוראות מיוחדות בנוגע לנגישות אדם עם מוגבלות [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשע"ח] (1) לאדם עם מוגבלות, לרבות כשהוא נע בכיסא גלגלים, תהיה נגישות עד לתוך המים בבריכת השחייה העיקרית באתר; (2)-(4) בוטלו; (5) הסימנים האמורים בפסקאות (3) ו–(4) לא יצברו לכלוך ויהיו ניתנים לניקוי וחיטוי בקלות; (6) יתקיים ניגוד חזותי בין אלה: תעלה הגלישה או הסבכה המכסה אותה לבין החיפוי שסביב בריכת השחיה לפי פרט 21.1.2.12(ד)(1), או בין רצועת חיפוי לפי פרט 21.1.2.12(ד)(1) שרוחבה 20 ס"מ לפחות שצמודה לתעלת הגלישה, לבין יתרת החיפוי שסביב בריכת השחיה. |
21.1.6.5 סמכות ועדה מקומית [תיקון התשס"ח (מס' 2)] 21.1.6.5 הוועדה המקומית רשאית, לפי בקשה מנומקת של מגיש בקשה להיתר, ליתן פטור מהוראות חלק זה המפורטות להלן או לקבוע הוראות אחרות, אם לדעתה ומטעמים שיירשמו ראוי לסטות מהמגבלות שבאותן הוראות, ובלבד ששוכנעה שלא ייפגעו בריאות הציבור - לאחר שקיבלה לעניין זה את הסכמת רשות הבריאות, ובטיחות הציבור: (1) בנוגע לבריכת שחיה המיועדת לקום בבניין או באתר בריכת שחיה שהיתר הבניה להקמתם ניתן לפני תחילת תקנות אלה - פרטים 21.1.2.2(ב) ו–21.1.2.20; (2) בנוגע לבריכת שחיה מיוחדת ובכפוף לאמור בסימן ד' - (א) פרטים 21.1.2.2(ג), 21.1.2.3(א) ופרט 21.1.2.5(3); (ב) פרט 21.1.2.4 - בכפוף לכך שקרקעית בריכה מיוחדת יכול שתתחיל בשיפוע בשיעור 7% אך לא תעלה על שיפוע זה. נספחים א'-ה' 14 |
22.00 הגדרות (תיקון התשס"ט) |
22.01 מניעת חדירת ראדון והצטברותו בבניין (תיקון התשס"ט) |
22.02 ריכוז ראדון בחדר (תיקון התשס"ט) |
22.03 דרישות הגנה מפני חדירת הראדון (תיקון התשס"ט) 22.03 (א) בכל בניין יש לבצע הגנה מפני חדירת ראדון באמצעות איטום נגד ראדון סביב כל הצנרת מחודרת מהקרקע לתוך הבניין ואיטום מפני חדירת ראדון של כל תפרי החיבור בין הרצפה לקיר, תפרי התפשטות ותפרי הפסקת יציקה; האיטום ייעשה באמצעות חומרי איטום שקיבלו אישור של מעבדה מוסמכת. (ב) באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, נוסף על האמור בפרט משנה (א), יש להתקין מערכת הגנה סבילה באופן שיהיה ניתן להסב אותה למערכת הגנה פעילה על ידי התקנת מפוח לשאיבת הראדון מיסודות הבניין. |
22.04 בדיקת הימצאות ראדון וריכוזו (תיקון התשס"ט) 22.04 (א) באזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך, תיערך דגימת ריכוז ראדון בחדר תת–קרקעי שתחלופת האוויר בו היא הנמוכה ביותר מבין החדרים התת–קרקעיים המיועדים לשהיית אדם באותו בניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית. (ב) באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, תיערך דגימת ריכוז ראדון בכל החדרים התת–קרקעיים וצמודי הקרקע המיועדים לשהיית אדם בבניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת, והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית. (ג) נקבע בממצאי הבדיקה לפי פרט משנה (א) או (ב) כי ריכוז הראדון עולה על הקבוע בנספח ב' לחלק זה, ימציא עורך הבקשה לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים מקבלת ממצאי הבדיקה, חוות דעת בדבר האמצעים הנדרשים להגנה מפני חדירת ראדון. |
(תיקון התשס"ט) (פרט 22.02) ריכוז הראדון המרבי המותר בחדר המיועד לשהיית אדם,ביחידות בקרל/מ"ק אוויר ריכוז הראדון המרבי מחושב על פי פונקציה של קצב תחלופת האוויר בחדר וזמן הבדיקה, לפי סוג הגלאי; אם קצב תחלופת האוויר בחדר לא מופיע בטבלה, יש לחשב אותו על ידי אינטרפולציה ליניארית בין הערכים הקרובים.
|
1.00.1 הגדרות (תיקון התשס"ז) (ב) מונח שלא הוגדר בפרט משנה (א), יהא כמשמעותו בתקנות אחוזי בניה, בין שהוגדר בהן במפורש ובין שלא הוגדר כך, ותוספת זו תתפרש, דרך כלל, יחד עם תקנות אחוזי בניה. (ג) מונח שלא ניתן להגדירו או לפרשו לפי פרטי משנה (א) או (ב), יהא כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות אלה. |
1.00.2 חישוב השטח של בנין או תוספת לבנין (תיקון התשס"ז) |
1.00.3 חישוב השטח של מיתקן (תיקון התשס"ז) (1) של שטח ההיטל האופקי על פני הקרקע של חתך המיתקן, התחום בקו דמיוני המחבר את העמודים החיצוניים של שלד המיתקן; (2) של שטח ההיטל אופקי של חתך יחידות ציוד המותקנות באותו מיתקן, ככל שהן מותקנות מחוץ לשטח ההיטל האופקי של המיתקן כאמור בפסקה (1); לענין זה, |
1.00.5 15חישוב הנפח של בנין (תיקון התשס"ז) 1.00.5 15 (א) נפחו של בנין הוא הסכום במ"ק של שטחי כל הקומות שבו, המוכפלים כל אחד מהם בגובהה של אותה קומה הנמדד במ"א. (ב) בפרט זה, (ג) אין בבנין תקרה שטוחה וגגו משופע, יימדד גובה הקומה העליונה עד מחצית המרחק האנכי שבין הקו הגבוה ביותר שבו נפגשים מישורי הגג המשופעים עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין. (ד) יש לגג שיפוע אחד או צורה של מישור, יימדד גובה הקומה העליונה עד הקו הגבוה ביותר שבו נפגש מישור הגג עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין. (ה) אין בבנין, כולו או מקצתו, תקרה שטוחה או גג, או שחלק ממנו אינו מוקף קירות ואין לו גג, יימדד גובה הקומה האמורה עד קצהו העליון של הקיר הגבוה ביותר בבנין או הקורה הגבוהה ביותר בבנין. |
1.00.6 חישוב הנפח של חפירה, חציבה או מילוי (תיקון התשס"ז) 1.00.6 (א) הנפח של חפירה, חציבה או מילוי הוא מספר המ"ק המתקבל מהכפלת שטח המגרש או אותו החלק שבו מתבצעת עבודת החפירה, החציבה או המילוי, בגובהו. (ב) בפרט זה - (1) (2) |
1.00.7 אגרות (תיקון התשס"ז) 1.00.7 (א) בעד כל עבודה או שימוש הטעונים היתר המפורטים בטורים א' ו–ב' בטבלה שבסימן ד', תשולם אגרה בשיעור הנקוב לצדם בטור ג'. (ב) חישוב האגרה ייערך על בסיס תכניות הבניה המצורפות להיתר ובהתאם לשיטות החישוב של שטחי הבניה המפורטות בסימן ב'; (ג) בהיתר לבנין חדש או לתוספת לבנין קיים, תשולם האגרה בהתאם לאחת החלופות המנויות בפרטים 1 ו–2 לטבלה שבסימן ד', ולא תיווסף אגרה בשל בניה לפי פרטים 3 עד 7 לטבלה האמורה, הנלווית לבנין או לתוספת כאמור, ובלבד שהיא כלולה בהיתר הבניה. |
1.00.8 שיעור מינימלי [תיקונים: התשס"ז, התש"ע (מס' 4), התשע"א, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו (מס' 2)] |
1.00.9 תוספת בניה (תיקון התשס"ז) |
1.00.10 המרת סוג הבניה (תיקון התשס"ז) |
1.00.11 בנין בעל שימוש מעורב (תיקון התשס"ז) |
1.00.12 שינוי בתכניות בניה (תיקון התשס"ז) |
1.00.13 פיקדון (תיקון התשס"ז) 1.00.13 (א) עם הגשת בקשה להיתר ישלם המבקש לוועדה המקומית 20% מסכום האגרה המשוערת המשתלמת בעד ההיתר (להלן - הפיקדון). (ב) סירבה הוועדה המקומית לתת את ההיתר, תודיע למבקש בכתב על הסירוב וכי הפיקדון יוחזר לו בתוך 30 ימים. (ג) קבעה הוועדה המקומית תנאי להיתר או הכניסה שינויים בבקשה לא ייחשב הדבר כסירוב ליתן היתר. |
1.00.14 מועד תשלום (תיקון התשס"ז) |
1.00.15 החזרת מחצית האגרה (תיקון התשס"ז) |
1.00.16 חידוש ההיתר (תיקון התשס"ז) 1.00.16 (א) בעד חידוש היתר ישלם בעל ההיתר 10% מסכום האגרה שנקבעה לגבי ההיתר המקורי, ובלבד שהתשלום לא יפחת מהאגרה המינימלית הקבועה בפרט 1.00.8. (ב) בעד חידוש היתר בנסיבות האמורות בתקנה 20א(ה) ישלם בעל ההיתר 50% מסכום האגרה ששולמה בעד מתן ההיתר המקורי. (ג) הוחל בעבודה שלגביה ניתן היתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו, פטור בעל ההיתר מכל תשלום בעד חידוש ההיתר. |
1.00.17 פטור מאגרה (תיקון התשס"ז) 1.00.17 יושב ראש ועדה מקומית רשאי לפי החלטת ועדה מקומית, ועל פי אישור לשכת הסעד כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, לפטור מבקש מתשלום אגרה, כולה או מקצתה, אם מצבו החומרי מצדיק זאת. |
1.00.18 פטור לרשויות מקומיות (תיקון התשס"ז) |
1.00.19 פטור חלקי למדינה (תיקון התשס"ז) 1.00.19 המדינה פטורה מתשלום מחצית האגרה בעד היתר לגבי בניה המבוצעת בידיה, מטעמה או ביזמתה והמיועדת למטרות אלה: (1) שיכוני עולים ומפונים; (2) בניני מסחר, מלאכה ותעשיה לצורכי עולים ומפונים; (3) שיכוני זוגות צעירים; בפרט זה, |
1.00.20 פטור חלקי לבנין להשכרה (תיקון התשס"ז) 1.00.20 (א) המבקש היתר לבנין להשכרה, כהגדרתו בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, פטור מתשלום מחצית האגרה. (ב) נמכר בנין שניתן לו היתר כאמור בפרט משנה (א), חלקו או כולו, ישלם המוכר את המחצית הנותרת של האגרה שהיה פטור מתשלומה לפי פרט משנה (א). |
|
1.00 הגדרות (תיקון התשס"ח) |
2.01 הכשרת דרכי יציאה (תיקון התשס"ח) |
2.02 קביעת מקדם התפוסה בבניין או בחלק של בניין (תיקון התשס"ח) (1) מקדם התפוסה באולם לאסיפות שבו מושבים קבועים, ייקבע לפי כמות המושבים בפועל ובלבד שיישמרו המעברים הנדרשים בפרט 2.05(ז) ורוחב מושב לא יפחת מהנקוב להלן: (א) ספסל רציף - 0.45 מ"ר למושב; (ב) כיסאות קבועים - לפי מספר הכיסאות הקבועים; (2) השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל גבוהה (אולמות הרצאה, אולמות תפילה, יציעים לקהל, מבואות לאולמי אסיפות) - 0.65 מ"ר; (3) השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל פחותה מזו שבאולם לפי פסקה (2) (אולמות תצוגה, חדרי ישיבות, במות וכיוצא באלה) -1.5 מ"ר. |
2.03 הגבלת מספר אנשים (תיקון התשס"ח) (ב) בבניין או בחלק ממנו המשורת במספר יציאות שבטור א' בטבלה שלהלן, יוגבל מספר בני האדם כמפורט בטור ב' לצדו:
(ג) בשטח מגודר הנמצא מחוץ לבניין ומיועד לאירוח קהל (להלן - שטח חוץ מגודר), אשר מספר בני האדם שבו עשוי לעלות על ממוצע של אדם אחד לכל 10 מ"ר של שטח חופשי לתנועת אדם, ואשר מספר בני האדם שבו עולה על 60, יש להבטיח שתי יציאות לפחות ל–1,000 בני האדם הראשונים ויציאה נוספת לכל 1,000 בני אדם נוספים או חלק מהם. (ד) הגורם האחראי ינקוט אמצעים נאותים ויגביל את כמות האנשים באתר, בהתאם לאמור בפרט זה; קבעה הוועדה המקומית כי לא ניתן להעמיד מנגנוני פיקוח נאותים להגבלת כמות האנשים הנכנסים לאתר, יספק הגורם האחראי, בהוראת הוועדה המקומית, פתחי יציאה כנדרש בפרטי משנה (ב) ו–(ג), במידות הקבועות בפרט 2.05. (ה) רוחב היציאות, מידותיהן, מיקומן, ומרחקי המילוט יהיו לפי הוראות פרטים 2.04 עד 2.07. |
2.04 רוחב יציאות (תיקון התשס"ח) |
2.05 מידות מינימליות של דרכי יציאה (תיקון התשס"ח) 2.05 (א) רוחבו של פתח פנוי למעבר, בדרך יציאה מחלק של בניין, בין רכיבי בניין התוחמים אותו, הנמדד אופקית במקום הצר ביותר שממפלס הרצפה ועד גובה 1.98 מטר, לא יפחת - (1) מ–80 ס"מ נטו - אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים; (2) מ–90 ס"מ נטו אם הוא מיועד להכיל יותר מ–50 אנשים. (ב) רוחב פרוזדור ומעבר בדרך יציאה מחלק של בניין לא יפחת מ–90 ס"מ אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים, ומ–110 ס"מ אם הוא מיועד להכיל יותר מ–50 אנשים. (ג) גובה דרך יציאה לא יפחת מ–205 ס"מ, למעט גובה משקוף של דלת שיכול שיהיה 198 ס"מ. (ד) אם אין זה מעשי להכשיר פתחי יציאה חדשים בתנאים המינימליים הקבועים בפרטי משנה (א) עד (ג), או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים, כפתחי יציאה, ובלבד שרוחבם בחלק הצר ביותר, אינו קטן מ–60 ס"מ; הותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים בהתאם לתקנת משנה זו, רשאי המהנדס להגביל את מספר האנשים הרשאים לשהות בבניין בו זמנית, אף לפחות מ–50 אנשים. (ה) כאשר רוחב מעברים ופרוזדורים או חלק מהפתחים באתר אינו בהתאם לאמור בפרטי משנה (א) ו–(ב) ואין זה מעשי להכשיר דרכי יציאה חדשות או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש במעברים ובפרוזדורים קיימים שרוחבם 80 ס"מ לפחות, בדרכי יציאה. (ו) כאשר גובה היציאות או חלק מהיציאות באתר אינו בהתאם להוראת פרט משנה (ג) ואין זה מעשי להכשיר את היציאות כנדרש, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בדרכי יציאה נמוכות יותר כדרך יציאה; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנסמך על יציאה זו. (ז) במקום לאסיפות שבו מושבים קבועים, רוחב המעברים הניצבים לשורה והמוליכים אל דרכי היציאה - כאשר המושבים הקיימים נותרים או משוחזרים, כחלק מהמצב המשומר - יכול שיהיה כלהלן: (1) אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת עד 5 שורות -60 ס"מ; (2) אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת למעלה מ–5 שורות - 90 ס"מ; (3) אם המעבר גובל בשורות מושבים משני צדיו - 110 ס"מ. (ח) במקום לאסיפות שבו אין מושבים קבועים, כמות המושבים בין המעברים ורוחב המעברים בין שורות מושבים, יהיו כנדרש בתוספת השניה; ואולם במקרה שהמושבים הקיימים נותרים או משוחזרים כחלק מהמצב המשומר, רשאית הוועדה המקומית, לבקשת הגורם האחראי, ליתן היתר אף אם לא קוימו הוראות התוספת השניה. (ט) תאטראות, אמפיתאטראות, היפודרומים ושטחי חוץ מגודרים נוספים המכילים יציעי מושבים והמיועדים לעריכת מופעים, יהיו בהתאם להוראות התוספת השניה המתייחסות ליציעי מושבים במגרשי ספורט; כאשר המושבים והמעברים הקיימים משומרים או משוחזרים, עליהם לעמוד בתנאים האלה: (1) רוחב שורת מושבים, מדוד אופקית בין גב שורה לגב השורה שלפניה, לא יפחת מ–55 ס"מ לגבי מושבים בלא משענת גב, ומ–75 ס"מ לגבי מושבים עם משענת גב; (2) רוחב מעבר אנכי המוליך אל יציאה לא יפחת מהאמור בפרט משנה (ז); ואולם, לבקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במעברים אנכיים קיימים צרים מהקבוע בפרט המשנה האמור, ובתנאי שרוחבם לא יקטן מ–70 ס"מ וכמות המושבים שהם משרתים עונה על הוראות פרט 2.04; (3) אורך שורת מושבים מדוד בין מעברים אנכיים לא יעלה על 45 מטרים; אם לשורה מעבר מצדה האחד בלבד, לא יעלה אורכה של שורת המושבים על 15 מטרים; (4) לא יידרשו מעברים אנכיים בהתקיים כל התנאים האלה: (א) המושבים בלא גב; (ב) רוחב כל מדרך רגל בדרך המילוט (מושב, מעבר בין שורות וכדומה) הוא 30 ס"מ לפחות; (ג) הפרש הגובה בין מפלסים סמוכים כלשהם בנתיב היציאה אינו עולה על 30 ס"מ; (ד) מספר שורות המושבים במקום אינו עולה על 16 שורות. (י) רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים, המיועדים להכיל עד 200 אנשים, לא יפחת מ–80 ס"מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל קהל בכמות של למעלה מ–200 אנשים עד 1,000 אנשים, לא יפחת מ–110 ס"מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל יותר מ–1,000 איש, לא יפחת מ–220 ס"מ. (יא) באתרים המיועדים לקהל מבקרים לא יהיו בליטות או הפרעות אחרות ברצפת המעברים ובקירות המעברים ועד לגובה של 2.25 מטרים לפחות; כאשר משיקולי שימור, אין זה מעשי לקיים את הוראות פרט משנה זה, רשאית הוועדה המקומית להתנות את מתן ההיתר בנקיטת אמצעי זהירות מתאימים והתקנת שלטי אזהרה. |
2.06 מיקום יציאות (תיקון התשס"ח) 2.06 (א) היציאות מהבניין ימוקמו רחוק ככל האפשר זו מזו ובאופן שיבטיח מילוט חלופי וימזער את הסיכון של הילכדות בני אדם כתוצאה מחסימת אחת היציאות בזמן חירום ובמצבי בהלה. (ב) באולמות המיועדים להכיל למעלה מ–400 אנשים, יופנו פתחי היציאה מהמקום אל שני מסלולי יציאה נפרדים. (ג) פרט זה לא יחול על אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מוליכי מים וכדומה). |
2.07 מרחקי מילוט (תיקון התשס"ח) 2.07 (א) המרחק בין היציאה מבניין שהוא מבנה היסטורי או מחלק ממנו, עד לדרך מוצא בטוח, לא יעלה על 60 מטרים, כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות. (ב) במבנה המוגן כולו במערכת מתזים אוטומטית לכיבוי אש, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 75 מטרים. (ג) כאשר היציאה אפשרית בכיוון אחד בלבד, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 15 מטרים. (ד) במבנים בעלי מטעני אש נמוכים ובאישור רשות הכבאות, יותרו מרחקי מילוט כאמור בפרט משנה (א) של 100 מטרים כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות, ושל 25 מטרים כאשר היציאה בכיוון אחד בלבד. (ה) הוראות פרט זה לא יחולו על שטחי חוץ פתוחים ועל אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מחילות, מוליכי מים וכיוצא באלה). |
2.08 דלתות בדרכי יציאה (תיקון התשס"ח) (ב) דלתות בדרך יציאה ייפתחו פתיחה רגילה עם כיוון המילוט, למעט דלת קיימת בחלק מבניין או מאתר, המכיל לא יותר מ–50 אנשים, והמשמש למגורים או למשרדים שאינם בניין ציבורי כהגדרתו בחלק ח' בתוספת השניה. (ג) דלתות בדרכי יציאה, בחלקי בניין המשמשים להתקהלות בני אדם והמיועדים להכיל 100 אנשים או יותר, יצוידו במנעולי בהלה אופקיים. (ד) השימוש בדלתות נגררות, נפתחות אוטומטית לפקודת עין אלקטרו–אופטית בדרכי מילוט המשמשות למעלה מ–10 אנשים, יותר רק אם יותקן בהן אלמנט בטיחות המבטיח את פתיחתן הרגילה תחת לחץ בן 220 ניוטון, המופעל על מישור הדלת. (ה) דלתות מסתובבות יותרו כדרכי מילוט רק אם יצוידו במנגנון בטיחות המבטיח קריסת כנפי הדלתות והבטחת המעבר החופשי דרכן. |
2.09 פרוזדורים, מעברים וכבשים בדרכי יציאה (תיקון התשס"ח) 2.09 (א) בלי לפגוע באמור בפרט 2.05, רוחבם החופשי של פרוזדורים, מעברים וכבשים לא יפחת מ–90 ס"מ וגובהם החופשי לא יפחת מ–205 ס"מ. (ב) שיפוע כבשים בדרכי יציאה לא יעלה על 10%, ואולם רשאית הוועדה המקומית לתת היתר לכבש קיים ששיפועו עד 17%, בתנאי שיהיה עשוי חומרי ריצוף מונעי החלקה ושיותקן מעקה או מאחז יד משני צדיו. |
2.10 מדרגות בדרכי יציאה (תיקון התשס"ח) (ב) מבנה המדרגות בדרך מילוט יענה עד הנדרש בתוספת השניה, ואולם רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במדרגות קיימות כחלק מאמצעי היציאה גם אם המדרגות אינן עומדות בהוראות התוספת השניה מבחינת השימוש בחומרים, אחידות המדרגות, כמות המדרגות במהלך, מבנה המדרגות וכיוצא באלה ובלבד שהוועדה המקומית תגביל את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין המשורת במדרגות אלה. (ג) במבנה היסטורי, יותר השימוש בחדר מדרגות קיים כדרך יציאה, אף אם לא מתקיימות בו הוראות התוספת השניה. (ד) על חדר מדרגות במבנה היסטורי, הנדרש לפי התוספת השניה לשמש כחדר מדרגות מוגן, יחולו הוראות פרט 5.05, נוסף על הוראות פרק זה. (ה) מדרגות לולייניות ומדרגות טרפזיות קיימות, המשמשות לצורך גישה או מילוט, יוכלו להמשיך לשמש למטרה זו, ובלבד שאינן דרך המילוט היחידה בחלק זה של הבניין או אם כמות בני האדם בחלק הבניין שאותו הן משרתות אינה עולה על 30 אנשים. |
2.11 פתחים אחרים בדרכי יציאה (תיקון התשס"ח) 2.11 בחלק בניין המיועד לכניסת קהל שאין זה מעשי להכשיר בו יציאות כנדרש בתקנות אלה או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר פתחי יציאת חירום שסיפם התחתון מוגבה עד 75 ס"מ מפני הרצפה, ובתנאי שמידת רוחב נטו של פתח פנוי למעבר ושל גובה הפתח לא יקטנו מ–70 ס"מ; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנדון. |
2.12 סולמות בדרכי יציאה (תיקון התשס"ח) 2.12 בחלקי בניין קיימים, פתוחים לקהל, שהנגישות אליהם היא באמצעות סולם בלבד, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בסולם כדרך מילוט, ובלבד שיתקיימו התנאים האלה: (1) כמות בני האדם בחלק הבניין הנדון תוגבל עד 10 אנשים; (2) הסולם ייבנה מחומרים בלתי דליקים; (3) רוחבו של הסולם יהיה 40 ס"מ לפחות; (4) המרחק האנכי בין שלביו לא יעלה על 30 ס"מ; (5) בסולם ששיפועו עולה על 75, חלקו של הסולם הגבוה מ–220 ס"מ מפני הרצפה ועד 105 ס"מ מעל השלב העליון של הסולם, יוגן בכלוב נגד נפילה שקוטרו לא יעלה על 73 ס"מ; (6) סולם גבוה מ–4 מטרים יחולק לקטעים עם משטחי ביניים, כך שגובה כל מקטע לא יעלה על 4 מטרים; (7) גובהו הכולל של הסולם לא יעלה על 8 מטרים. |
2.13 הארה ושילוט דרכי יציאה (תיקון התשס"ח) 2.13 (א) דרכי יציאה ישולטו בשלטי הכוונה, המבטיחים התמצאות אוכלוסיית המקום עד אל מחוץ לאתר; השלטים יהיו שלטי "יציאה" כנדרש בתוספת השניה או שלטים גרפיים מתאימים באישור הוועדה המקומית; השלטים יותקנו כך שייראו בבירור בנתיבי היציאה ומעל פתחי היציאה; בבניין ובחלקי בניין המרחק מכל מקום בנתיב יציאה ועד לשלט סמוך לא יעלה על 30 מטרים; ואולם אין חובה להתקין שלטי הכוונה בהתקיים אחד מן התנאים האלה: (1) מדובר ביציאה מחדר או מחלל כלשהו, אשר על פי הוראות הדין או התוספת השניה מחייבים יציאה אחת בלבד; (2) מדובר בדלתות יציאה חיצוניות ראשיות, אשר הוועדה המקומית אישרה כי ניתן לזהותן בבירור בדלת יציאה. (ב) שילוט הכוונה בבניין ובחלקי בניין יואר בתאורת התמצאות. (ג) דרכי יציאה בבניין וחלקי בניין יוארו בתאורת התמצאות. (ד) בחלקי בניין הפתוחים לקהל מבקרים, תאורת התמצאות תבטיח עוצמת הארה ממוצעת של 10 לוקס - מדוד על פני רצפת המעברים; גופי תאורת ההתמצאות יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת"י 20 חלק 2.22 - מנורות לתאורת חירום. (ה) בחלקי בניין שבהם אין זה מעשי לעמוד בהוראות פרט זה, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יוגבל ביקור הקהל לשעות היום בלבד -באישור הוועדה המקומית; ואולם במקרים מיוחדים, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, להורות על נקיטת אמצעים חלופיים שבכוחם להבטיח את התמצאות הקהל, כפי שפורטו בחוות דעת של בעל מקצוע, כגון שלטי אזהרה או הצבת מדריכי דרך נושאי פנסים. |
3.01 אמצעים למניעת נפילה (תיקון התשס"ח) |
3.02 מניעת החלקה (תיקון התשס"ח) |
3.03 מאחזי יד ומעקים (תיקון התשס"ח) 3.03 (א) ככלל, יותקנו מאחזי יד בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה; כן יותקנו מעקים בכל מקום שבו קיימת סכנת נפילה של 2 מטרים או יותר; בחלקי בניין נגישים לקהל יותקנו מעקים בכל מקום שבו ההפרש בין מפלסים סמוכים עולה על 75 ס"מ. (ב) במקומות שבהם אין זה מעשי להתקין מעקה או מסעד יד או שלא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, לאשר נקיטת אמצעים חלופיים להתראה ולשמירה על הבטיחות. |
3.04 מבנה המעקה (תיקון התשס"ח) 3.04 (א) במעקים חדשים שהתקנתם נדרשת כאמור בפרט 3.03, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן - ת"י 1142) ות"י 2142 בטיחות בשטחים פתוחים - פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים - לפי העניין; ואולם לפי בקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית לאשר התקנת מעקים משוחזרים או מעקים המהווים המשך ישיר למעקים הקיימים, גם אם אינם עונים על דרישות התקנים האמורים. (ב) לא תידרש התאמתם של מעקים קיימים, שהותקנו על פי תקנות, תקנים או כללי מקצוע מקובלים, לתקן ישראלי ת"י 1142 העדכני; על הגורם האחראי לבחון את התאמת המעקים בכל מקרה של שינויים בתנאי המקום, שינוי שימוש במקום, פתיחת מבנים ואתרים לביקורי קהל, גידול בכמות מבקרים ובתדירות הביקורים וכיוצא באלה. |
3.05 ספי חלונות (תיקון התשס"ח) |
4.01 הגדרות (תיקון התשס"ח) |
4.02 קביעת מהנדס תכנון (תיקון התשס"ח) |
4.03 הגדרת תנאי מחייב לכניסת מבקרים למבנה או לאתר (תיקון התשס"ח) |
4.04 תקנים ישראליים מחייבים בנושא עומס (תיקון התשס"ח) 4.04 יציבות הבניין תיבדק בידי מהנדס תכנון לעומסים כמתחייב בתקנים ישראליים ת"י 412 עומסים במבנים: עומסים אופיינים, ת"י 413 תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה ות"י 414 עומסים אופיינים בבניינים: עומס רוח; חריגה מתקנים אלה תותר בכפוף להתייחסות ובדיקה לפי מידע הקיים בארץ ובעולם, תוך יצירת מצב של פעולה משותפת ככל האפשר של כל האלמנטים במבנה, המשתתפים בייצוב המבנה. |
4.05 הגדרת שיטות לביצוע חיזוקים במבנה או באתר (תיקון התשס"ח) 4.05 כל תיקון, שינוי, חיזוק תו פעולה אחרת שמהנדס התכנון הורה כי יש לבצעה, לרבות בחירת החומרים שמשמשים לביצוע פעולות אלה, יבוצע בשיטות העונות לנוהלי הגורם האחראי המפורסמים על פי חוק, ובהתאם להוראות כל דין וזאת תוך הקפדה על פגיעה מינימלית במבנה או באתר, והבטחת המשכיות ורציפות של אלמנטים והחומר המרכיב את שלד הבניין. |
4.06 תנאים לתחילת שימוש באתר (תיקון התשס"ח) 4.06 כתנאי לקבלת היתר לשימוש באתר ולכניסת מבקרים אליו, על מהנדס התכנון לבצע סקר הנדסי פיזי כמפורט להלן: (1) הגדרת המבנה הקיים של השלד על ידי עריכת תכנית המבוססת על מדידה מדויקת של הבניין או האתר בקנה מידה של לפחות 1:100, כולל הסביבה הקרובה; (2) הכנת חתכים שבהם תובהר הגאומטריה של הבניינים, הקירות, התקרות וחלקים אחרים, תוך שימת דגש על קירות המשמשים כקירות תומכים ובחינת מערכת העומסים המשותפת של התומך והנתמכים; (3) הגדרת כל חלקי הבניין או האתר, כדלקמן: (א) קירות - סוג אבן (לדוגמה אבן כורכרית) וסוג בניה (לדוגמה בניה בשורות פוגות אופקיות); (ב) תקרות (גאומטריה - לדוגמה כיפות); (ג) חומרי בניה של הבניין (לדוגמה, לבנים עם חומרי מליטה); (4) ניתוח יציבות הבניין על סמך התכנית שנבנתה, כאמור בפסקה (1) והגדרת חלקי הבניין או האתר, כאמור בפסקאות (1) עד (3) וזיהוי בעיות יציבות; (5) הגדרת המצב הפיזי של הבניין או האתר לפני החיזוק והשיקום, לרבות סימון על גבי התכנית ועל גבי חזיתות וחתכים, של סדקים קיימים, מקומות שנתגלו בהם שקיעות, חלקים רופפים, חלקי בניין שהתמוטטו בעבר ושוקמו וכל דבר בעל עניין הקשור ליציבות הבניין; (6) עריכת תהליך של הגדרת ביסוס קיים, וקביעת ביסוס דרוש בידי מהנדס ביסוס כמפורט להלן: (א) חפירות קידוחי ניסיון, חקירות על תכונות הקרקע, הכל כנדרש בתקן ישראלי ת"י 940 ביסוס בניינים למבנים חדשים, ולפי הגדרתו של מהנדס הביסוס, אשר יפקח על חפירות הניסיון, קידוחי הניסיון וחקירות הקרקע ויהיה אחראי על בדיקת התוצאות וניתוחן. (ב) סיכום עבודת מהנדס הביסוס בדוח ביסוס, אשר יורכב משלושה חלקים כמפורט להלן: (1) ממצאים - שבו יפורטו ממצאי הבדיקות: (א) בדיקות הקרקע שבוצעו; (ב) תיאור הבניין; (ג) חתכי הקרקע שנמצאו בחפירות ובקידוחים; (ד) הימצאותם של מים בבניין או באתר; (ה) כל ממצא נוסף המהווה גורם משפיע על ביסוס הבניין או האתר; (2) הערכות - שבו יפורטו הערכותיו של מהנדס הביסוס לאור ממצאי הבדיקה: (א) הערכה לגבי הביסוס הקיים; (ב) הערכה לגבי יציבות הבניין או האתר; (ג) הערכה לגבי מקדמי הביטחון הקיימים; (3) הנחיות ודרישות - בהתאם להערכת מהנדס הביסוס: (א) דרישות לחיזוק הביסוס; (ב) דרישות לחיזוק הקרקע; (ג) תסבולת קרקע קיימת; (ד) כל דרישה שמהנדס הביסוס מניח שנדרשת ליציבות הבניין או האתר; (7) דוח הביסוס יועבר למהנדס התכנון וישמש כמידע להחלטתו של מהנדס התכנון בנוגע לתכנון השלד ולקביעת הפעולות הנדרשות. |
4.07 בדיקת חוזק פלדה בשלד (תיקון התשס"ח) 4.07 (א) בניינים שבהם משמשים חלקי פלדה כחומר קונסטרוקטיבי ראשי (פרופיל פלדה, ברזל לזיון בטונים וכדומה), יבוצעו בדיקות לסיווג הפלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ובדיקת הבליה של חלקי הבטון; בדיקות אלה יבוצעו במעבדה מאושרת לבדיקות הרכב פלדה; על בסיס תוצאות הבדיקות יערוך מהנדס התכנון חישובים מתאימים ויבדוק את מקדמי הביטחון הקיימים, דפורמציות ואורך קיים של הפלדה. (ב) בכל מקרה של חריגה מן התקנים הקבועים לגבי מבנים חדשים או במקרה שרמת הקורוזיה של הפלדה אינה עונה על דרישות הקיום של המבנה ל–50 שנים נוספות לפחות, יגדיר מהנדס התכנון את התיקונים הנדרשים בקונסטרוקציה ובחלקי הפלדה. |
4.08 הנחיות לחיזוק השלד (תיקון התשס"ח) |
4.09 אחריות מהנדס הביצוע במהלך עבודות החיזוק ובסיומן (תיקון התשס"ח) 4.09 (א) במהלך ביצוע עבודות החיזוק יפקח מהנדס הביצוע על ביצוע החיזוקים, יבצע מעקב שוטף אחר העבודות ויהיה אחראי להכנת דוחות פיקוח; מהנדס הביצוע יפעל תוך שיתוף פעולה עם מהנדס התכנון. (ב) עם סיום כל עבודות החיזוק יערוך מהנדס הביצוע דוח סיכום המפרט את הפעולות שבוצעו, ומאשר כי כולן בוצעו לפי תכנונו של מהנדס התכנון; כמו כן יאשר מהנדס הביצוע בכתב כי הבניין יציב, תקין וראוי לשימוש מבחינת יציבות כל חלק מהבניין או האתר ומבחינת היציבות הכוללת של הבניין או האתר, וכי לפי בדיקות שנערכו בבניין או באתר בפיקוחו, המקום ערוך לקליטת קהל באופן סדיר. |
4.10 מסמכים מחייבים לקבלת היתר (תיקון התשס"ח) 4.10 לבקשה להיתר לאכלוס בניין או אתר ציבורי, לאחר ביצוע עבודות לפי חלק זה המוגשת לוועדה המקומית, יצורפו המסמכים המפורטים להלן: (1) תכנית מדידה של האתר, כולל חתכים וחזיתות: על גבי התכנית יצוין המידע המגדיר את המצב הפיזי של הבניין או האתר; (2) דוח ביסוס; (3) דוחות בדיקת סיווג פלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ודוחות בדיקת הבליה של חלקי הבטון - לגבי בניינים כמפורט בפרט 4.07; (4) תכניות קונסטרוקציה שהוכנו לצורך חיזוק המבנה, קירות או חלקים אחרים; (5) דוחות פיקוח; (6) תכנית תחזוקתית; (7) דוח סיכום. |
5.01 שימוש בחומרי בניה (בניה חדשה) (תיקון התשס"ח) 5.01 (א) חומרי בניה שבהם ייעשה שימוש בבניה חדשה יעמדו בתקן ישראלי ת"י 921 השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה (להלן - ת"י 921). (ב) בבניין או בחלקו בו קיימים חומרי בניה וגמר דליקים, אשר לא מתקיימת בהם דרישת תקן ישראלי, ת"י 921, תקבע הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים שיש לנקוט להפחתת סיכון האש, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר. |
5.02 הגנה על שלד הבניין (תיקון התשס"ח) |
5.03 הגנה מפני התפשטות אש בבנין (תיקון התשס"ח) |
5.04 חדר מדרגות מוגן (תיקון התשס"ח) 5.04 על חדר מדרגות קיים בבניין היסטורי, שנדרש, בשל גובה הבניין או סוגו, ובהתאם להוספת השניה, לשמש חדר מדרגות מוגן כמשמעותו בפרט 7.00.01 בתוספת השניה, יחולו ההוראות האלה: (1) חלל חדר המדרגות יכול שיהיה משותף עם חללי עזר קיימים סמוכים כגון מבואה קומתית, פירי מעלית, שירותים וכיוצא באלה, בתנאי שאין בהם סיכוני אש מיוחדים (להלן - חלל מוגן אש); לעניין זה, לוחות חשמל לא ייחשבו כבעלי סיכון אש מיוחד; (2) חלל מוגן אש יופרד משאר שטחי הקומה הגובלים בו, בקירות עמידי אש - (א) למשך שעה אחת לפחות - בבניינים נמוכים ובחדרים הקושרים עד 4 קומות: (ב) למשך שעתיים לפחות - בבניינים גבוהים ובחללים הקושרים למעלה מ–4 קומות; (3) פתחים בקירות פנים יוגנו בדלתות אש, מדפי אש או שייאטמו כנדרש למניעת מעבר אש אל החלל המוגן; (4) בראש החלל מוגן האש יותקנו פתחי שחרור עשן בגודל 8% משטח החלל, או שתותקן בו מערכת בקרת עשן חלופית, שתאשר רשות הכבאות; (5) בחלל המוגן לא ייעשה שימוש בחומרים דליקים ובסיכוני אש, ואולם חומרי גמר דליקים שאין להחליפם בשל שיקולי שימור יטופלו בחומרים מעכבי התפשטות אש, כקבוע בפרט 5.01; (6) מעקים קיימים יענו על דרישות פרט 3.04; יותר שימור ושחזור אלמנטי עץ במעקה תוך טיפול בהם בחומרים מעכבי התפשטות אש - הכל כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת ההגנה על האתר במקרה אש ואי–פגיעה בערך ההיסטורי של האתר. |
5.05 אמצעי גילוי וכיבוי ופינוי מאמצעים דליקים (תיקון התשס"ח) |
5.06 שימושים מיוחדים (תיקון התשס"ח) 5.06 (א) חלקי האתר המהווים, מעצם טבעם, סיכון מיוחד לרבות מחסנים, מטבחים, חדרי מכונות, חדרי חשמל, וחדרים שבהם מאוחסנים או נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, יופרדו הפרדת אש משטחי בניין סמוכים ויתוחמו באופן שלא תותר אליהם כניסת מבקרים; סידורי הבטיחות בהם ייקבעו בידי הגורם האחראי באישור רשות הכבאות. (ב) לא יינתן היתר למקום אסיפות באתר הנמצא במרחק של פחות מ–30 מטרים ממקום המשמש לאחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים מסוכנים וכדומה, אלא אם כן התקבל על כך אישור מנציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שבמרחבה מצוי האתר. |
6.01 הגדרות (תיקון התשס"ח) |
6.02 הגדרת תנאים מחייבים לכניסת מבקרים לאתר (תיקון התשס"ח) 6.02 (א) על כל מיתקן חשמל יחולו הוראות הבטיחות שבתקנות שהותקנו לפי חוק החשמל ((להלן - תקנות החשמל). (ב) מהנדס חשמל יגדיר, לגבי כל מיתקן חשמל, מהן הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת אישור לפתיחת האתר לכניסת קהל, לפי חוק החשמל ולפי תקן אירופי EN 61557 -SAFETY IN LOW VOLTAGE DISTRIBUTION ELECTRICAL - חלקים 1 עד 8 משנת 1997 או תקן ישראלי המקביל לו, כפי שיהיה בתוקף ביום הבדיקה. (ג) כל תיקון, הוספה או שיפוץ של מערכות החשמל והתאורה יבוצע בהתאם לתקנות החשמל כפי שיהיו בתוקף ביום התכנון, ובהתאם לדרישות הרשויות המוסמכות לגבי אתר פתוח לקהל. (ד) התכנון והביצוע יאושרו בידי מהנדס חשמל, בלא קשר לגודל החיבור באמפרים. |
7.01 איוורור (תיקון התשס"ח) (ב) בבניין שבו לא ניתן להבטיח כמות פתחים כקבוע בפרט משנה (א), תותקן מערכת אלקטרו–מכנית אשר תבטיח 7 ליטרים לדקה לאדם של אוויר צח, לחלק האתר הנדון; הוראה זו לא תחול באתרים שאינם בניין. (ג) החליטה הוועדה המקומית לפטור את הגורם האחראי מקיום הוראות פרט זה, בהתאם לסמכותה הקבועה בתקנה 17א, ישולט האתר בשלט אזהרה מתאים המתריע על איוורורו הלקוי, כמות הקהל באתרים מסוג זה תוגבל לפי הוראת הוועדה המקומית. |
7.02 מיזוג אוויר (תיקון התשס"ח) |
8.01 התקנת מיתקני תברואה (תיקון התשס"ח) |
8.02 מספר מיתקני התברואה (תיקון התשס"ח) |
9.01 התקנת סידורים מיוחדים לנכים (תיקון התשס"ח) |
9.02 פטור מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים (תיקון התשס"ח) 9.02 הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, לפטור אתר מסוים מהתנאים המפורטים בתוספת השניה, לעניין סידורים מיוחדים לנכים, כולם או מקצתם ובלבד שיותנה ההיתר כאמור, בקיום התנאים האלה: (1) במסגרת שיקול דעתה, תפעל הוועדה המקומית מתוך מגמה לאפשר נגישות נוחה לנכים במידה המרבית האפשרית, תוך שמירת הערך ההיסטורי של האתר; (2) לא תיעתר הוועדה המקומית לבקשת הגורם האחראי לפטור אתר שלם מקיום הוראות התוספת השניה, אם ניתן לאפשר גישה לנכים בחלקים מסוימים ממנו; נקבע בחוות הדעת כי ניתן לספק נגיעות לנכים בחלק מסוים של האתר, תחייב הוועדה המקומית התקנת הסידורים הנדרשים לאותו חלק של האתר, אלא אם כן לדעת הוועדה המקומית החלק האמור מזערי ביחס לאתר כולו או אם לדעת הוועדה המקומית לא ניתן לאפשר כלל כניסה לאדם נכה או שיש בכך לסכן נכים בכניסתם לאתר; (3) להבטחת נגישות הנכים באתר ובמטרה להבטיח את עצמאותם המרבית, רשאית הוועדה המקומית לדרוש ורשאי הגורם האחראי להציע, התקנת אמצעים טכניים חלופיים, תחת אמצעים המחויבים על פי הוראות התוספת השניה; (4) באתר או בחלק ממנו, אשר לפי החלטת הוועדה המקומית לא חלות לגביו הוראות התוספת השניה, יציב הגורם האחראי, במקום בולט לעין בכניסה לאתר ובכניסה לכל חלק ממנו אשר אין בו נגישות לנכים, שלטי אזהרה והסבר המתריעים על המגבלות, הקשיים והסכנות הצפויים לנכים במקום. |
9.03 אמצעי מילוט (תיקון התשס"ח) 9.03 (א) באתר בעל נגישות לנכים, שקיימת בו חובה ליצור אמצעי מילוט לקהל, יובטחו אמצעי מילוט מתאימים לנכים; הוועדה המקומית רשאית לאשר פתרונות וחלופות שונים שיציע בעניין זה הגורם האחראי, לרבות יצירת שטחי מפלט, שבהם יוכלו נכים לשהות בבטחה עד לחילוצם במידת הצורך. (ב) בפרט זה, |
10.01 דרכי גישה (תיקון התשס"ח) |
10.02 מקומות חניה (תיקון התשס"ח) 10.02 הגורם האחראי יתקין באתר מקומות חניה בהתאם לדרישת הוועדה המקומית, וזאת על אף האמור בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983. |
10.03 תכנון והכוונת תנועה באתר (תיקון התשס"ח) (1) נתיבים אפשריים לנגישות אנשים המתניידים בכיסא גלגלים; (2) נתיבים לקהל הרחב (הבטחת בטיחות הציבור); (3) נתיבים למיטיבי לכת; (4) נתיבים מסוכנים: (5) אזורים אסורים לגישה; (6) אזורים חסומים או מגודרים למניעת גישה. (ב) שבילי האתר יסומנו באופן שיכוון את המבקרים לאורך מסלול ההתקדמות; לפני כל מקום באתר שבו קיימת עליה ברמת הקושי או הסיכון, יוצב שלט ברור המתריע על כך. (ג) במידת הצורך, יוצב שלט אזהרה המתריע על הסכנה ועל אופייה כגון: "סכנה! נפילה!", "סכנה! מדרון תלול!". (ד) באתר יוצב שלט הכוונה כללי להתמצאות באתר לרבות מפות האתר, הכוונה לאזורים השונים באתר לרבות לשירותים, למודיעין ולמוקדי חירום. (ה) שילוט, הכוונה, והארה של דרכי יציאה ייקבעו בהתאם להוראות פרט 2.13. (ו) אמצעי ההכוונה שבהם ייעשה שימוש יהיו אחידים, במידת האפשר, וכפי שמקובל באתרים השונים. (ז) בכניסה לאתר יוצב שלט בולט לעין עם סימון והכוונה ובו התרעה למבקרים שלא לסטות מן השבילים המסומנים. |
11.01 הגדרות (תיקון התשס"ח) |
11.02 תנאים לביקורי לילה (תיקון התשס"ח) (1) הארה של חלקי האתר הפתוחים לביקורי לילה; (2) הארה לאורך שבילי ההליכה ובאזורי התכנסות קהל; (3) הארה של דרכי יציאה, נתיבי מילוט ושילוט הכוונה באמצעות גופי תאורת התמצאות, עם גיבוי מערכת החשמל בגנרטור חירום; (4) חלקי אתר שאינם מיועדים לביקורי לילה ואשר קיים בהם סיכון (נפילה, החלקה, טביעה וכדומה) ייחסמו למעבר קהל ויוצבו בהם שלטי אזהרה; (5) בכניסה לאתר יוצב שלט המתריע מפני סטיה משבילים מוארים. |
11.03 פטור מתנאים לביקורי לילה (תיקון התשס"ח) 11.03 (א) הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, להתיר סטיה מהוראות פרט 11.02 ובלבד שהוכח לה כי הגורם האחראי ינקוט פתרונות חלופיים, דוגמת שימוש באמצעי תאורה ניידים בליווי מדריכים מוסמכים הבקיאים בנוהלי חירום ובדרכי היציאה מן האתר, והוועדה המקומיות אישרה פתרונות חלופיים אלו. (ב) הוכיח הגורם האחראי, לוועדה המקומית, כי לא עתידים להתקיים ביקורי לילה באתר, רשאית היא לפטור אותו מהוראות פרט משנה (א), כולן או חלקן. |
12.01 תכנית בטיחות (תיקון התשס"ח) 12.01 (א) על הגורם האחראי המחזיק באתר המיועד לביקורי קהל של מעל 100,000 אנשים בשנה או שעשויים לשהות בו 3,000 אנשים ומעלה בו זמנית, להכין תכנית בטיחות כתנאי לקבלת היתר שימוש. (ב) תכנית הבטיחות תכלול את הנושאים האלה: (1) נוהלי הבטיחות במקום ונושאי התפקידים בתחומים אלה, לרבות חילוץ נכים; (2) המבנה הארגוני של מערך הבטיחות במקום, לרבות מינוי ממונה בטיחות, ממונה על כיבוי אש וכדומה; (3) נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות; (4) עריכת סקר סיכונים, קביעת נוהל לאיתור מפגעי בטיחות והדרכים לסילוק או למניעת מפגעים כאמור; (5) רשימת הציוד וחומרים המחייבים בדיקות תקופתיות ומועדי הבדיקה שלהם, לרבות אבזרי הרמה, מכוניות הרמה, מכלי לחץ, ציוד כיבוי אש, ציוד גילוי אש; (6) האמצעים והנהלים להדרכת הקהל והשמירה על בטיחותו, בצירוף תיק חירום הכולל את תכניות האתר, מבני האתר, ציון נקודות הכניסה והיציאה, דרכי הגישה (רכב חירום ורגלי), ציוד כיבוי, סיכונים מיוחדים וכדומה. חיים משה שפירא שר הפנים |
1. | הגדרות |
1א. | אישור מוקדם של מפה |
19. | אגרות |
19א. | הצמדה למדד |
תוספת ראשונה | |
תוספת שניה | |
חלק א': מיתקני תברואה | |
1.14 | סידורים תברואיים |
1.15 | בית שימוש בבנין ציבורי |
חלק ב': גדלם, איוורם ותאורתם של חלקי בנין | |
סימן א': פרשנות | |
2.01 | הגדרות |
2.02 | שמירת דינים |
סימן ב': גדלם של חלקי בנין | |
2.03 | גובה מינימלי של חלקי בנין |
2.04 | שטח מינימלי של חלקי בנין ורוחב מינימלי בין קירות |
2.05 | רוחב מינימלי של פרוזדור |
2.06 | רוחב מינימלי של חנות |
2.07 | גובה מקסימלי של חנות באזור מגורים |
2.08. | יציע בחנות |
2.09 | יציע בדירה |
2.10 | דירת מרתף |
2.11 | חצר חיצונית פתוחה |
סימן ג': חלונות | |
2.20 | אמצעי איוור ותאורה |
2.21 | גודל חלונות בדירה |
2.22 | גודל חלון המופנה למרפסת או למטבח |
2.23 | איסור בניית חלון בקירות מסויימים |
2.24 | חלון הפונה לחצר פנימית בחדר מגורים |
2.25 | חלון הפונה לחצר פנימית במטבח או בחדר שירות |
2.27 | תאורה ואיוור מרתף |
2.28 | ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין |
סימן ד': איוור חדר שירות | |
2.40 | אמצעי איוור |
2.41 | איוור באמצעות צוהר |
2.42 | איוור באמצעות צינור נפרד פתוח בכיוון אחד |
2.43 | איוור באמצעות צינור מאסף |
2.44 | איוור באמצעות מאוור מכני (אקזוסטר) |
2.45 | צינור נפרד מצוייד במאוור מיכני |
2.46 | צינור מאסף מצוייד במאוור מיכני חשמלי |
2.47 | מספר החלפות אוויר לשעה בחדר שירות |
סימן ה': מערכת איוור מלאכותית | |
2.60 | מערכת איוור מלאכותית בבניינים מסויימים |
2.61 | מספר החלפות אוויר לשעה |
2.62 | סגר בהסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה |
סימן ו': תאורה מלאכותית | |
2.80 | תאורה מלאכותית בחדר שירות |
2.81 | תאורה מלאכותית בהתאם ל-I.E.S. Code |
סימן ו'1: איוור ותאורה בחדר מדרגות | |
2.85 | פתחי איוור |
סימן ז': אמצעי בטיחות והגנה לפתחים בבנינים | |
2.90 | הגדרות |
2.91 | דלת |
2.92 | אמצעי נעילה |
2.96 | הגנה על פתח אור עליון |
סימן ח': הגנה למקומות עם הפרשי גבהים בבנין ומחוצה לו | |
חלק ג' - בטיחות אש בבניינים | |
פרק א': פרשנות וכללי | |
סימן א': פרשנות | |
3.1.1.1 | הגדרות |
3.1.1.2 | תחולה על סוגי בניינים |
סימן ב': כללי | |
3.1.2.1 | דרך מוצא |
3.1.2.2 | גישה למוצא בטוח |
3.1.2.3 | מוצא בטוח |
3.1.2.4 | יציאה |
3.1.2.5 | גובה מזקף ראש |
3.1.2.6 | פני מישור ההליכה |
3.1.2.7 | הפרשי גבהים מקומיים במפלסי רצפה |
3.1.2.8 | שיפוע מישור ההליכה |
3.1.2.9 | מקדם התנגדות להחלקה |
פרק ב': מרכיבי דרך המוצא | |
סימן א': דלתות | |
3.2.1.1 | כללי |
3.2.1.2 | אופן מדידת רוחב פנוי למעבר וגובה של דלת |
3.2.1.3 | רוחב הפתח המינימלי של דלתות |
3.2.1.4 | גובה הדלת |
3.2.1.5 | הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף הדלת |
3.2.1.6 | כיוון ואופן פתיחה של דלת |
3.2.1.7 | דלת הזזה אופקית המתופעלת כדלת סובבת בעת חירום |
3.2.1.8 | כיוון פתיחת דלת |
3.2.1.9 | כיוון פתיחת דלת מחדר המכיל חומרים מסוכנים |
3.2.1.10 | בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות |
3.2.1.11 | דלת רשת |
3.2.1.12 | מנעולים ואמצעי אזעקה בדלתות |
3.2.1.13 | נעילת דלתות בדרכי מוצא |
3.2.1.14 | נעילת דלתות בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח |
3.2.1.15 | דלת הנפתחת אל הגג |
3.2.1.16 | דלת דו–אגפית |
3.2.1.17 | דלת במוצא בטוח ודלת עם מנגנון בהלה |
3.2.1.18 | מערכות נעילה מיוחדות |
3.2.1.19 | דלת מעוכבת יציאה |
3.2.1.20 | דלת מבוקרת כניסה |
3.2.1.21 | ידית בהלה |
3.2.1.22 | מנגנון לסגירה עצמית של דלת |
3.2.1.23 | דלת חשמלית |
3.2.1.24 | דלת מסתובבת |
3.2.1.25 | מעצור בדרך מוצא |
3.2.1.26 | דלת במחיצה ניידת |
3.2.1.27 | צוהר בדלת אש |
סימן ב': מדרגות, חדרי מדרגות ומדרגות נעות | |
3.2.2.1 | כללי |
3.2.2.2 | רוחב של מדרגות |
3.2.2.3 | אופן מדידת רוחב המדרגות |
3.2.2.4 | גובה מזקף ראש מעל מדרגות |
3.2.2.5 | מידות רום ושלח מדרגה |
3.2.2.6 | מספר המדרגות במהלך אחד |
3.2.2.7 | רכיבי מדרגות |
3.2.2.8 | קביעות מבנה המדרגות |
3.2.2.9 | עמידות אש של מדרגות וכבשים |
3.2.2.10 | משטח אפקי בחדר מדרגות |
3.2.2.11 | אף המדרגה וזווית הרום |
3.2.2.12 | שיפוע השלח |
3.2.2.13 | סטיה מותרת באחידות מידות המדרגות |
3.2.2.14 | מעקה, מסעד ובית אחיזה |
3.2.2.15 | בית אחיזה ומעקה במהלך ובחדר מדרגות |
3.2.2.16 | בית אחיזה נוסף |
3.2.2.17 | מעקה, מסעד ובית אחיזה |
3.2.2.18 | חדר מדרגות בבניין עם קומות תחתיות |
3.2.2.19 | מדרגות בדירה בבניין מגורים |
3.2.2.20 | מדרגות קשתיות |
3.2.2.21 | מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף |
3.2.2.22 | מדרגות טרפזיות |
3.2.2.23 | סולם מילוט |
3.2.2.24 | זווית התקנה של סולם מילוט |
3.2.2.25 | גישה לסולם מילוט |
3.2.2.26 | מדרגות נעות בבניין |
3.2.2.27 | מבנה מדרגות נעות |
סימן ג': חדר מדרגות מוגן | |
3.2.3.1 | חדר מדרגות מוגן |
3.2.3.2 | הפרדת חלל שימושי בחדר מדרגות מוגן |
3.2.3.3 | חדרי מדרגות בבניין עם קומות תחתיות |
סימן ד': מערכת מדרגות חיצונית | |
3.2.4.1 | מערכת מדרגות חיצונית |
3.2.4.2 | מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח |
3.2.4.3 | הפרדת מערכת מדרגות חיצונית מן בניין |
3.2.4.4 | סיום מערכת מדרגות חיצונית |
3.2.4.5 | פתחים בקיר חיצון |
3.2.4.6 | חומרי בניה |
סימן ה': מוצא אופקי | |
3.2.5.1 | כללי |
3.2.5.2 | מוצאים אופקיים מספרם ומיקומם |
סימן ו': פרוזדור מוגן | |
3.2.6.1 | פרוזדור מוגן |
סימן ז': פרוזדור פתוח מוגן | |
3.2.7.1 | פרוזדור פתוח מוגן |
סימן ח': גג מוגן | |
3.2.8.1 | גג מוגן |
סימן ט' : יציאה | |
3.2.9.1 | יציאה |
3.2.9.2 | מרכיבי היציאה |
3.2.9.3 | מספר יציאות אל חוץ הבניין |
3.2.9.4 | קומה מפולשת וחצר פנימית |
3.2.9.5 | חסימת קומות תחתיות |
סימן י': כבשים | |
3.2.10.1 | דרישת כלליות |
3.2.10.2 | מידות כבש |
3.2.10.3 | מבנה כבש |
3.2.10.4 | משטחים אופקיים (פודסטים) |
3.2.10.5 | מעקה ומאחז יד |
3.2.10.6 | כבש מחוץ לבניין |
סימן י"א: אזור מחסה | |
3.2.11.1 | כללי |
3.2.11.2 | נגישות אזור מחסה |
3.2.11.3 | יציאה מאזור מחסה |
3.2.11.4 | תקשורת באזור מחסה |
3.2.11.5 | פרטי אזור מחסה |
3.2.11.6 | מידות אזור מחסה |
3.2.11.7 | איסור חסימת כסא גלגלים |
3.2.11.8 | שילוט אזור מחסה |
3.2.11.9 | שלט לעיוורים |
סימן י"ב: תפוסה וחישוב רוחב דרך המוצא | |
3.2.12.1 | חישוב תפוסה |
3.2.12.2 | מקדמי תפוסה |
3.2.12.3 | הערות לטבלת מקדמי תפוסה |
3.2.12.4 | מקדם הרוחב של מרכיבי דרך מוצא |
3.2.12.5 | אופן חישוב וקביעת רוחב פרוזדור |
3.2.12.6 | רוחב דלת בפרוזדור |
3.2.12.7 | רוחב דרכי מוצא בבניין בעל שימושים שונים |
3.2.12.8 | רוחב מעבר המהווה חלק מדרך מוצא |
3.2.12.9 | גובה מעבר ופרוזדור |
3.2.12.10 | אופן מדידת רוחב מעבר ופרוזדור |
סימן י"ג: מספר דרכי מוצא | |
3.2.13.1 | כללי |
3.2.13.2 | מספר פתחי היציאה מחדר או מחלק בניין |
3.2.13.3 | מספר דרכי מוצא מקומה |
3.2.13.4 | מספר דרכי מוצא מבניין |
3.2.13.5 | מחיצה ניידת |
סימן י"ד: מיקום דרכי מוצא | |
3.2.14.1 | מיקום דרכי מוצא |
3.2.14.2 | דרכי מוצא נגישות בבניין |
3.2.14.3 | מספר דרכי מוצא נגישות |
3.2.14.4 | מרחק בין כניסות לדרכי מוצא בטוח |
3.2.14.5 | המשכיות דרך מוצא נגישה |
סימן ט"ו: מרחקי הליכה | |
3.2.15.1 | מרחקי הליכה בבניין |
3.2.15.2 | פרוזדור ללא מוצא |
3.2.15.3 | מהלך משותף |
3.2.15.4 | מרחק הליכה בבניין עם מערכת מתזים |
3.2.15.5 | אופן מדידת מרחק הליכה ומהלך משותף |
3.2.15.6 | מרחק הליכה בגני ילדים |
3.2.15.7 | מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חולים |
3.2.15.8 | מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חולים |
3.2.15.9 | מרחק הליכה בבניין מגורים |
3.2.15.10 | מרחק הליכה בדיור מוגן ובבתי אבות |
3.2.15.11 | מרחק הליכה בבתי מלון ומעונות סטודנטים |
3.2.15.12 | מרחק הליכה בתעשיה רגילה |
סימן ט"ז: תאורת דרכי מוצא | |
3.2.16.1 | תאורה מלאכותית |
סימן י"ז: תאורת חירום | |
3.2.17.1 | תאורת חירום |
סימן י"ח: שילוט וסימון דרכי מוצא | |
3.2.18.1 | שילוט |
3.2.18.2 | שילוט בשפה הערבית |
סימן י"ט: חוץ הבניין | |
3.2.19.1 | מדרגות חוץ |
סימן כ': דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ | |
3.2.20.1 | אמצעי חילוץ מבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב–קומות |
3.2.20.2 | רדיוס סיבוב של דרך גישה ורחבת היערכות |
3.2.20.3 | שער בדרך גישה |
3.2.20.4 | סימון ושילוט רחבת היערכות |
3.2.20.5 | מבנה דרך גישה ורחבת היערכות |
3.2.20.6 | מניעת הפרעה בדרך גישה וברחבת היערכות |
3.2.20.7 | חלונות חילוץ |
3.2.20.8 | מיקום חלונות חילוץ |
פרק ג': הפרדות ועמידות אש | |
סימן א': הפרדות | |
3.3.1.1 | הפרדה בין דרכי מוצא והבניין |
3.3.1.2 | הפרדת חדר מדרגות מהבניין |
3.3.1.3 | הפרדת קומות השירותים משאר חלקי הבניין |
3.3.1.4 | הפרדה בקומת השירותים |
3.3.1.5 | הפרדה בין הבניין למנהרת שירות ופיר |
3.3.1.6 | צנרת ותעלות מיזוג אוויר החודרים אלמנטים עמידי אש |
סימן ב': עמידות אש של שלד הבניין | |
3.3.2.1 | עמידות האש של שלד הבניין |
פרק ד': מערכות גילוי וכיבוי אש | |
סימן א': כללי | |
3.4.1.1 | מערכת כיבוי אש |
פרק ה': מערכות שליטה בעשן | |
סימן א': אופני שליטה בעשן | |
3.5.1.1 | סידורי שליטה בעשן |
3.5.1.2 | פתח שחרור עשן קבוע |
3.5.1.3 | פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי |
3.5.1.4 | פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים |
3.5.1.5 | פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים |
3.5.1.6 | מפוח יניקת עשן |
3.5.1.7 | מערכת על–לחץ |
3.5.1.8 | כמות הפתחים ומיקומם |
3.5.1.9 | מערכת לפינוי עשן |
סימן ב': סידורי שליטה בעשן על פי חלק הבניין | |
3.5.2.1 | כללי |
3.5.2.2 | בניין גבוה ורב–קומות |
סימן ג': סידורי שליטה בעשן על פי ייעוד הבניין | |
3.5.3.1 | סידורי שליטה בעשן בבניין למסחר |
פרק ו': חומרי גמר | |
סימן א': כללי | |
3.6.1.1 | כללי |
3.6.1.2 | חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח |
פרק ז': בניין גבוה ורב–קומות | |
סימן א': כללי ומדרגות | |
3.7.1.1 | דירות עליונות דו–קומתיות |
3.7.1.2 | חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין גבוה |
3.7.1.3 | חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין רב–קומות |
3.7.1.4 | גישה לגג מחדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב–קומות |
3.7.1.5 | הפרדת אש אנכית בין קומות |
3.7.1.6 | התקנת חומר חיפוי בחזית הבניין |
סימן ב': סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב–קומות | |
3.7.2.1 | סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב–קומות |
סימן ג': מעליות | |
3.7.3.1 | תחולה |
3.7.3.2 | מספרן, מעליות ומידותיהן |
3.7.3.3 | מעליות בבנין רב–קומות |
3.7.3.4 | מבנה מעלית נושא אלונקה |
3.7.3.5 | מידות הפרוזדור בכניסה למעלית |
3.7.3.6 | מבנה תא המעלית ופיר המעלית |
3.7.3.7 | ציוד חדר מכונות להפעלת מעלית |
3.7.3.8 | הפעלת מעלית בשעת דליקה |
3.7.3.9 | אספקת חשמל להנעת מעלית |
3.7.3.10 | מעליות חירום |
3.7.3.11 | הפעלת מעלית בבנין רב–קומות על ידי גנרטור |
3.7.3.12 | איוור המעלית |
3.7.3.13 | גישה ממבואת המעלית לדרך מוצא |
סימן ד': גנרטור חשמלי | |
3.7.4.1 | גנרטור חשמלי לשעת חירום |
סימן ה': דרך גישה ורחבת היערכות | |
3.7.5.1 | דרך גישה ורחבת היערכות של רכב כבאות והצלה בבנין גבוה ובבנין רב–קומות |
3.7.5.2 | חלונות חילוץ |
פרק ח' - מגורים | |
סימן א': פרשנות (מגורים) | |
3.8.1.1 | הגדרות |
סימן ב': כללי (מגורים) | |
3.8.2.1 | תחולה |
3.8.2.2 | גובה מזקף ראש |
3.8.2.3 | בית חד–משפחתי ובית דו–משפחתי |
סימן ג': שימוש מעורב (מגורים) | |
3.8.3.1 | דרך מוצא אחת מדירת מגורים בבנין עם שימוש מעורב |
3.8.3.2 | מגורים בבנין עם שימוש מעורב |
סימן ד': דלתות (מגורים) | |
3.8.4.1 | דלתות |
3.8.4.2 | דלת הזזה בדירת מגורים |
3.8.4.3 | מנעול בדלת בדרך מוצא |
3.8.4.4 | מנעול לדלת של חדר שירותים |
3.8.4.5 | הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלת |
3.8.4.6 | כיוון פתיחת דלת במוצא בטוח |
3.8.4.7 | בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות |
3.8.4.9 | דלת מעוכבת יציאה |
3.8.4.10 | בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה |
3.8.4.11 | צוהר בדלת אש |
סימן ה': מדרגות וחדרי מדרגות (מגורים) | |
3.8.5.1 | כללי |
3.8.5.2 | מספר המדרגות במהלך אחד |
3.8.5.3 | מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף |
3.8.5.4 | מדרגות טרפזיות בדירה בבניין מגורים |
3.8.5.5 | משטח אופקי בחדר מדרגות או מהלך מדרגות |
3.8.5.6 | מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות |
3.8.5.7 | מדרגות בדירה בבנין מגורים |
סימן ו': חדר מדרגות מוגן (מגורים) | |
3.8.6.1 | חדר מדרגות מוגן |
3.8.6.2 | מעבר מדורג משותף בבנייני מגורים מדורגים |
סימן ז': מדרגות חיצוניות (מגורים) | |
3.8.7.1 | מדרגות חיצוניות |
3.8.7.2 | מדרגות חיצוניות |
סימן ח': מוצא אופקי (מגורים) | |
3.8.8.1 | מוצא אופקי |
סימן ט': פרוזדור מוגן (מגורים) | |
3.8.9.1 | פרוזדור מוגן |
סימן י': פרוזדור פתוח מוגן (מגורים) | |
3.8.10.1 | פרוזדור פתוח מוגן |
סימן י"א: גג מוגן (מגורים) | |
3.8.11.1 | גג מוגן |
סימן י"ב: יציאה (מגורים) | |
3.8.12.1 | יציאה |
סימן י"ג: כבש (מגורים) | |
3.8.13.1 | כבש |
סימן י"ד: אזור מחסה (מגורים) | |
3.8.14.1 | אזור מחסה |
3.8.14.2 | דירת מגורים כאזור מחסה |
סימן ט"ו: תפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא (מגורים) | |
3.8.15.1 | דרישות כלליות |
3.8.15.2 | גובה מעבר ופרוזדור |
סימן ט"ז: מספר דרכי מוצא מבניין (מגורים) | |
3.8.16.1 | דרישות כלליות |
3.8.16.2 | יציאה ממרתף המשמש חלק מדירת מגורים |
סימן י"ז: מיקום דרכי המוצא (מגורים) | |
3.8.17.1 | דרישות כלליות |
סימן י"ח: מרחקי הליכה (מגורים) | |
3.8.18.1 | דרישות כלליות |
3.8.18.2 | מרחק הליכה בדירת מגורים |
סימן י"ט: תאורת דרכי מוצא (מגורים) | |
3.8.19.1 | תאורת דרכי מוצא בבניין מגורים |
3.8.19.2 | תאורת דרכי מוצא בדירת מגורים |
סימן כ': תאורת חירום (מגורים) | |
3.8.20.1 | תאורת חירום בבניין מגורים |
3.8.20.2 | תאורת חירום בדירת מגורים |
סימן כ"א: שילוט וסימון דרכי מוצא (מגורים) | |
3.8.21.1 | שילוט דרכי מוצא בבניין מגורים |
3.8.21.2 | שילוט דרכי מוצא בדירת מגורים |
סימן כ"ב: חוץ הבניין (מגורים) | |
3.8.22.1 | דרישות כלליות |
3.8.22.2 | חוץ הבניין בדירה צמודת קרקע |
סימן כ"ג: דרך גישה, רחבת הערכות וחלונות חילוץ (מגורים) | |
3.8.23.1 | דרישות כלליות |
סימן כ"ד: הפרדות ועמידות אש (מגורים) | |
3.8.24.1 | דרישות כלליות |
סימן כ"ה: מערכות גילוי וכיבוי אש (מגורים) | |
3.8.25.1 | דרישות כלליות |
סימן כ"ו: מערכות שליטה בעשן (מגורים) | |
3.8.26.1 | אופני שליטה בעשן |
3.8.26.2 | סידורי שליטה בעשן בבנין מגורים |
סימן כ"ז: חומרי גמר (מגורים) | |
3.8.27.1 | דרישות כלליות |
סימן כ"ח: בניין גבוה ורב-קומות (מגורים) | |
3.8.28.1 | דרישות כלליות |
סימן כ"ט: התקנת מעלית ומעלון בבנין מגורים קיים (מגורים) | |
3.8.29.1 | הגדרות |
3.8.29.2 | תחולה |
3.8.29.3 | מידות תא המעלית |
3.8.29.4 | רוחב מינימלי של פרוזדור |
3.8.29.5 | רוחב הפרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא בטוח |
3.8.29.6 | רוחב משטח אופקי בחדר מדרגות |
3.8.29.7 | רוחב המדרגות |
3.8.29.8 | מידות רום מדרגות ושלח מדרגות |
3.8.29.9 | מספר מדרגות במהלך אחד |
3.8.29.10 | מדרגות טרפזיות |
3.8.29.11 | מבנה המעלית על כל חלקיה |
3.8.29.12 | תנאים נוספים להתקנת מעלית |
3.8.29.13 | התקנת מעלון בבנין קיים |
סימן ל': תוספת קומות לבניין מגורים קיים (מגורים) | |
3.8.30.1 | הגדרות |
3.8.30.2 | פרשנות |
3.8.30.3 | תוספת קומה אחת מעל בניין קיים |
3.8.30.4 | תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים שאינו בנין גבוה |
3.8.30.5 | תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים גבוה |
3.8.30.6 | הוראות נוספות לבנייה של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים |
פרק ט': התקהלות | |
סימן א': פרשנות (התקהלות) | |
3.9.1.1 | הגדרות |
סימן ב': כללי (התקהלות) | |
3.9.2.1 | תחולה וסייג לתחולה |
3.9.2.2 | מקומות להתקהלות |
3.9.2.3 | מיתקן לחפצים חשודים |
3.9.2.4 | מיון חומ"ס |
סימן ג': שימוש מעורב (התקהלות) | |
3.9.3.1 | שימוש מעורב |
3.9.3.2 | שימוש בעבור פחות מ– 50 איש |
סימן ד': עמידות אש של שלד הבניין, מיקום קומתי ותפוסה (התקהלות) | |
3.9.4.1 | עמידות אש של שלד הבניין |
3.9.4.2 | מיקום קומתי ותפוסה |
3.9.4.3 | שלד הגג של אצטדיון או מיתקן ספורט פתוח |
3.9.4.4 | יציע קהל |
3.9.4.5 | יציע קהל הבנוי מחומרים בלתי דליקים |
סימן ה': דלתות (התקהלות) | |
3.9.5.1 | כללי |
3.9.5.2 | דלתות או סורגים בהזזה אופקית או אנכית |
3.9.5.3 | מנגנוני בהלה ופרזול דלתות |
3.9.5.4 | דלתות מעוכבות יציאה |
3.9.5.5 | דלתות מבוקרות כניסה |
3.9.5.6 | דלתות מסתובבות |
3.9.5.7 | מעצור |
סימן ו': מדרגות (התקהלות) | |
3.9.6.1 | מדרגות |
3.9.6.2 | כמות מדרגות במהלך |
3.9.6.3 | משטח ההליכה |
3.9.6.4 | מדרגות לולייניות |
3.9.6.5 | מדרגות שלח מתחלף |
3.9.6.6 | מדרגות ביציע נייד או מתקפל |
3.9.6.7 | מדרגות אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת |
סימן ז': חדר מדרגות מוגן (התקהלות) | |
3.9.7.1 | חדר מדרגות מוגן |
סימן ח': חדר מדרגות חיצוני (התקהלות) | |
3.9.8.1 | מדרגות חיצוניות |
סימן ט': מוצא אופקי (התקהלות) | |
3.9.9.1 | מוצא אופקי |
סימן י': פרוזדור מוגן (התקהלות) | |
3.9.10.1 | פרוזדור מוגן |
סימן י"א: פרוזדור פתוח מוגן (התקהלות) | |
3.9.11.1 | פרוזדור פתוח מוגן |
סימן י"ב: גג מוגן (התקהלות) | |
3.9.12.1 | גג מוגן |
סימן י"ג: יציאה (התקהלות) | |
3.9.13.1 | יציאה |
3.9.13.2 | מפלס יציאה מן הבנין |
3.9.13.3 | רחבת כניסה |
3.9.13.4 | כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית |
3.9.13.5 | יציאות נוספות מחלק בניין להתקהלות |
3.9.13.6 | דלתות נוספות במבואה או במעבר הציבורי |
3.9.13.7 | יציאה ישירה למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין |
3.9.13.8 | יציאה מבניין המשמש להתקהלות בתנועה מכוונת |
3.9.13.9 | בניין מרובה כניסות |
סימן י"ד: כבש (התקהלות) | |
3.9.14.1 | כבש |
סימן ט"ו: אזור מחסה (התקהלות) | |
3.9.15.1 | אזור מחסה |
סימן ט"ז: תפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא (התקהלות) | |
3.9.16.1 | תפוסה |
3.9.16.2 | צפייה בעמידה |
3.9.16.3 | סקר בטיחות |
3.9.16.4 | רוחב דרכי מוצא |
3.9.16.5 | רוחב מרכיבי דרך מוצא המשרתים אזור ישיבה |
3.9.16.6 | רוחב מעבר ושטח משורת |
3.9.16.7 | רוחב אחיד למעבר |
3.9.16.8 | רוחב פרוזדור |
סימן י"ז: מספר דרכי מוצא מבניין (התקהלות) | |
3.9.17.1 | מספר דרכי מוצא מבניין |
3.9.17.2 | אזור מגודר מחוץ לבניין |
3.9.17.3 | מרפסת או גלריה |
3.9.17.4 | גלריה טכנית |
סימן י"ח: מיקום דרכי מוצא (התקהלות) | |
3.9.18.1 | מיקום דרכי מוצא |
3.9.18.2 | דרך מוצא מן הזירה או מרצפת אודיטוריום |
3.9.18.3 | שימוש פסטיבל בתוך בנין |
סימן י"ט: גישה למעבר בין שורות מושביםשאינם ליד שולחנות (התקהלות) | |
3.9.19.1 | אופן מדידת רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים |
3.9.19.2 | רוחב מינימלי של גישה למעבר בין שורות המושבים |
3.9.19.3 | כיסאות עם משטח כתיבה |
3.9.19.4 | מפלס ההליכה |
סימן כ': מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות) | |
3.9.20.1 | מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות |
3.9.20.2 | מעבר בלא מוצא המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות |
3.9.20.3 | רוחב מינימלי של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות |
3.9.20.4 | אופן מדידת רוחב של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות |
3.9.20.5 | בליטת מאחז יד |
3.9.20.6 | שיפוע מעבר לאנשים עם מוגבלויות |
3.9.20.7 | מספר המדרגות במעבר מדורג |
3.9.20.8 | השלח של מדרגה במעבר מדורג |
3.9.20.9 | שילוט וסימון המדרגה במעבר מדורג |
3.9.20.10 | רום מדרגה במעבר מדורג |
סימן כ"א: מאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורותמושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות) | |
3.9.21.1 | מאחז יד במעבר מדורג או משופע |
סימן כ"ב: גישה למעבר ליד שולחנות (התקהלות) | |
3.9.21.1 | רוחב גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות |
3.9.22.2 | אופן מדידת רוחב גישה למעבר במושבים שאינם מקובעים |
3.9.22.3 | אורכה של גישה למעבר |
3.9.22.4 | גישה למעבר ליד שולחנות באירוע |
3.9.22.5 | מעבר משופע או מדורג |
סימן כ"ג: מעבר ליד שולחנות (התקהלות) | |
3.9.23.1 | רוחב מעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות |
3.9.23.2 | רוחב מעבר |
3.9.23.3 | אישור תכניות |
3.9.23.4 | מעבר מדורג או משופע המשרת ישיבה ליד שולחנות |
סימן כ"ד: מרחקי הליכה (התקהלות) | |
3.9.24.1 | מרחקי הליכה |
3.9.24.2 | מהלך משותף |
סימן כ"ה: תאורת דרכי מוצא (התקהלות) | |
3.9.25.1 | תאורת דרכי המוצא |
3.9.25.2 | תאורת אפלה |
סימן כ"ו: תאורת חירום (התקהלות) | |
3.9.26.1 | תאורת חירום |
סימן כ"ז: שילוט וסימון דרכי מוצא (התקהלות) | |
3.9.27.1 | שילוט דרכי מוצא |
3.9.27.2 | מיקום שלטי "אין מוצא" |
סימן כ"ח: מעקות ביציע הקהל והבמה (התקהלות) | |
3.9.28.1 | מעקות ומאחזי יד |
3.9.28.2 | גובה המעקה בהתייחסות לקו ראיה |
3.9.28.3 | קצה תחתון של מעבר מדורג או משופע |
3.9.28.4 | מעבר רוחבי הסמך לשורות מושבים |
3.9.28.5 | מעקה בצדי אזורי ישיבה |
3.9.28.6 | מקומות שבהם לא נדרש להתקין מעקים |
סימן כ"ט: חוץ הבניין ומרחק מבניין או אתר סמוך (התקהלות) | |
3.9.29.1 | חוץ הבניין |
3.9.29.2 | מרחק מבניין או מאתר סמוך |
סימן ל': דרך גישה ורחבת היערכות לרכב ביטחון (התקהלות) | |
3.9.30.1 | כניסות חירום ודרך מעבר לרכב ביטחון |
סימן ל"א: הפרדות ועמידות אש (התקהלות) | |
3.9.31.1 | הפרדות ועמידות אש |
3.9.31.2 | הפרדת מקום להתקהלות המשמש כחלק מבניין |
3.9.31.3 | פירים אנכיים |
3.9.31.4 | צנרת חודרת קירות |
3.9.31.5 | הפרדת במה או במה משולבת |
3.9.31.6 | הפרדת חדר הקרנה |
3.9.31.7 | הפרדת יציע קהל או טריבונה |
3.9.31.8 | הפרדת מיתקני אוורור ומיזוג אוויר |
סימן ל"ב: מערכות גילוי אש וכיבוי אש (התקהלות) | |
3.9.32.1 | מערכות גילוי אש וכיבוי אש |
3.9.32.2 | מערכות גילוי אש ועשן |
3.9.32.3 | התקנת מערכת למסירת הודעות (כריזת חירום) |
3.9.32.4 | מערכות כיבוי אש |
סימן ל"ג: מערכות שליטה בעשן (התקהלות) | |
3.9.33.1 | מערכות שליטה בעשן |
3.9.33.2 | מערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת |
3.9.33.3 | מערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה |
סימן ל"ד: חומרי גמר (התקהלות) | |
3.9.34.1 | חומרי גמר |
סימן ל"ה: בניין גבוה ורב–קומות (התקהלות) | |
3.9.35.1 | בניין גבוה ורב–קומות |
סימן ל"ו: סקר בטיחות (התקהלות) | |
3.9.36.1 | סקר בטיחות |
3.9.36.2 | תיאור דרישות סקר בטיחות |
נספח | |
סימן ל"ז: מקום התקהלות מוגן עשן - מהתמ"ע (התקהלות) | |
3.9.37.1 | מהתמ"ע |
3.9.37.2 | רוחב דרכי מוצא במהתמ"ע |
3.9.37.3 | מספר מושבים בהמתמ"ע |
3.9.37.4 | רוחב מעבר במהמתמ"ע |
3.9.37.5 | אורך מהלך משותף במהתמ"ע |
3.9.37.6 | אורך מעבר מדורג בלא מוצא במהמתמ"ע |
3.9.37.7 | מרחק הליכה בהמתמ"ע |
סימן ל"ח: משטח מוגבה, במה ובמה משולבת (התקהלות) | |
3.9.38.1 | משטח מוגבה |
3.9.38.2 | שלד של במה |
3.9.38.3 | שלד במה משולבת |
3.9.38.4 | דלת בפתח רצפת במה |
3.9.38.5 | אגפים סמוכים לבמה או במה משולבת |
3.9.38.6 | מערכת פינוי עשן מבמה או מבמה משולבת |
3.9.38.7 | הפרדת קיר קדמת הבמה בבמה משולבת |
3.9.38.8 | הגנות על פתחים בקיר קדמת הבמה |
3.9.38.9 | שלד בניין בעבור צוגים וגלריות טכניות מעל במה או מעל במה משולבת |
3.9.38.10 | גשרי תאורה ורמפות טכניות Catwalks |
3.9.38.11 | מערכת לכיבוי אש ועשן עבור במה או במה משולבת |
סימן ל"ט - חדר הקרנה (התקהלות) | |
3.9.39.1 | חדר הקרנה |
3.9.39.2 | מקרן סרטים או וידיאו לסרט צילום מסוג ניטרו–צלולוזה |
3.9.39.3 | חדר הקרנה בעבור סרטים מסוג "סרט צילום בטוח" (safety film) |
3.9.39.4 | שילוט חדר ההקרנה |
סימן מ': חדר המתנה, קופות ומקומות לספורטאים (התקהלות) | |
3.9.40.1 | חדר המתנה וקופות |
3.9.40.2 | קופות למכירת כרטיסים במיתקן ספורט |
3.9.40.3 | מוביל בכניסה למיתקן ספורט |
3.9.40.4 | מקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט |
סימן מ"א: יציע הקהל וטריבונה (התקהלות) | |
3.9.41.1 | יציע הקהל וטריבונה Grandstands |
3.9.41.2 | יציע וטריבונה זמניים הבנויים עץ |
3.9.41.3 | יציע וטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבה |
3.9.41.4 | עמידות אש של מושבים ביציע ובטריבונה זמנית |
סימן מ"ב: אלמנטי תצוגה וביתני תצוגה (התקהלות) | |
3.9.42.1 | אלמנטי תצוגה |
3.9.42.2 | תצוגות |
3.9.42.3 | חומרי בניה לביתן תצוגה |
3.9.42.4 | הגנה במתזים בביתן תצוגה |
3.9.42.5 | ביתן רב–מפלסי |
3.9.42.6 | מתזים לביתן זמני |
3.9.42.7 | מערכות בישול ואש גלויה |
סימן מ"ג: מושבים באצטדיון ובמיתקן ספורט | |
3.9.43.1 | עמידות אש של מושבים ביציע הקהל |
פרק י': שינוי שימוש בבניין קיים | |
סימן א': פרשנות | |
3.10.1.1 | הגדרות |
סימן ב': שינוי שימוש לבית מלון או למעונות סטודנטים | |
3.10.2.1 | סייג לתחולת הוראות חלק זה |
3.10.2.2 | רוחב הפתח המזערי של דלת היציאה מחדר המדרגות |
3.10.2.3 | רוחב חדר מדרגות |
3.10.2.4 | מיקום פיר מעלית |
3.10.2.5 | מעלית חירום |
3.10.2.6 | מאגר מים |
3.10.2.7 | שינוי בבניין לאחר תחילת סימן זה |
חלק ד' - בניה במרווחים ומעבר לקו רחוב | |
4.01. | הגדרות |
4.02. | תחולה |
4.03. | תחולה |
4.04. | הבטחת מראה הרחוב ומעבר תשתית |
4.05. | בליטות מעבר לקו מגרש |
4.06. | הבלטת יסוד בנין |
4.07. | איסור הקמת תמיכות ועמודים |
4.08. | תנאים נוספים להבלטת גגון או סוכך |
4.09. | בניה מותרת במרווח |
חלק ה': שלד בנין ובידודו התרמי והאקוסטי של הבנין | |
סימן א': פרשנות | |
5.01 | הגדרות |
סימן ב': שלד הבנין | |
5.02 | שלד בנין ומקדם הבטחון |
5.03 | שיטת בניה |
5.04 | בדיקת ביסוס הבנין ושלדו |
5.05 | חומרי בניה ושיטות פסולים |
5.06 | עמסים |
5.07 | צירוף עמסים בחישובים הסטטיים |
5.08 | עומס אפקי על מעקה |
5.09 | חובת שילוט לציון עומס שימושי מותר |
נספח א' | |
סימן ג': איטום בנין נגד טחב ולחות | |
5.30 | איטום נגד טחב ורטיבות |
5.32 | מניעת חדירת מים ורטיבות דרך קירות חיצוניים |
5.33 | איטום בחמרים אספלטיים |
5.34 | הרחקת מי הצפה |
5.35 | הפעלה אוטומטית של משאבות ניקוז |
5.36 | נדבך ראש |
5.37 | עובי קיר |
5.38 | חמרי בניה ומליטה |
5.39 | בידור תרמי |
סימן ד' - עמידות אש של שלד הבנין | |
5.60 | עמידות אש |
חלק ו': אצירת אשפה וסילוקה מבניין | |
חלק ז': הוראות מיוחדות בנוגע לבנין גבוה, לבנין רב-קומות ולבנינים אחרים | |
סימן א': פרשנות | |
7.00.01 | הגדרות |
7.00.02 | תחולה |
סימן ב': דרך גישה וחלונות בבנין גבוה או בבנין רב-קומות | |
סימן ג': חדרי מדרגות ופרוזדורים | |
סימן ד: הפרדה בין קומות השירותים ובין יתר חלקי הבנין | |
סימן ה': גגו של בנין גבוה או רב-קומות | |
7.00.80 | צורת הגג |
7.00.81 | בניה מותרת על מפלס הגג |
7.00.82 | מעקה הגג |
7.00.83 | בניה למגורים מעל מפלס הגג בבנין קיים |
7.00.84 | דירות עליונות דו-קומתיות |
סימן ו': מעליות | |
סימן ז': שלד הבנין | |
7.30.00 | תחולה |
7.31.00 | חישובים סטטיים |
7.32.00 | עמסים אנכיים |
7.33.00 | עומס הרוח |
7.34.00 | עומס הנגרם על ידי רעידת אדמה |
7.35.00 | עומס מקסימלי |
7.36.00 | הקשחת השלד |
7.37.00 | אלמנטים מקשיחים אנכיים |
7.38.00 | נשיאת מאמצים מסביב לפתחים בקיר המשמש אלמנט מקשיח |
7.39.00 | דיאפרגמות אפקיות |
7.40.00 | דפורמציות |
7.41.00 | יציבות נגד הפיכה |
7.42.00 | חישוב השלד |
7.43.00 | הגנה על שלד מקונסטרוקצית פלדה |
7.44.00 | שלד מאלמנטים טרומיים |
7.45.00 | חיזוק השלד לשעת חירום |
7.46.00 | חיזוק התקרות |
7.47.00 | עמידות אש של שלד הבנין |
1. | |
2. | |
3. | |
סימן ח': התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי | |
7.60.00 | ציוד לכיבוי בבנינים |
סימן ט': התקנת מערכת חימום מים באמצעות אנרגיית השמש | |
סימן י': סדרי מיזוג אוויר | |
7.73.00 | מערכת מיזוג אוויר באמצעות מים |
7.73.01 | תנאים להתקנת מערכת מיזוג אוויר בבנין |
7.74.00 | מערכת מובילי אוויר |
סימן י"א: חדר דוודים שאינם דודי קיטור | |
7.80.00 | מבנה חדר דוודים |
7.81.00 | מבנה חדרי הסקה |
סימן י"ב: אספקה מרכזית של גזי נפט | |
סימן י"ג: התקנת מערכת הארקה וקולט ברקים | |
7.85.00 | מערכת הארקה ומערכת הגנה מפני פגיעות ברק |
סימן י"ד: גנרטור חשמלי | |
סימן ט"ו - סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה | |
7.89.02-7.89.00 | סימן ט"ז: מיתקנים לסילוק אשפה בבנין גבוה או רב-קומות |
7.93.00-7.90.00 | סימן י"ז: הוראות שונות לגבי בנין גבוה או רב-קומות |
7.94.00 | חיבור גמיש של צנרת המים והגז באדמת חרסית פעילה |
7.95.00 | ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין גבוה ובבנין רב קומות |
7.96.00 | הפרדה בין הבנין למינהרה ופיר |
7.97.00 | פתח לשיחרור עשן בפיר |
חלק ח': התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי | |
סימן א': פרשנות | |
8.01 | הגדרות |
סימן ב': הוראות למתן היתר | |
8.02 | מתן היתר לבנין ציבורי |
8.03 | שינויים בבניין ציבורי קיים |
סימן ג': סידורים מיוחדים לנכים בשטחי חוץ של בנין ציבורי | |
8.03.01 | חניה |
8.03.02 | דרכים נגישות מחוץ לבנין |
8.03.03 | אזורים להורדת נוסעים ולהעלאתם |
8.04 | הכניסה לבנין |
סימן ד': סידורים מיוחדים לנכים בשטחי פנים בבנין ציבורי | |
8.05 | דלת כניסה |
8.06 | דלתות, מחיצות וקירות שקופים |
8.07 | דלתות פנים |
8.08 | דרך נגישה בתוך הבנין |
8.09 | מפלסי הרצפה וכבשים פנימיים |
8.10 | התקנת מעלית וחדר מדרגות |
8.11 | מבנה המעלית |
8.12 | חדר מדרגות |
8.13 | בתי שימוש מיוחדים |
8.14 | משתנות |
8.15. | כיור מיוחד בחדרי שירות |
8.16 | מראה בחדרי שירות |
8.17 | מפסיקים וכפתורי הפעלה |
8.19 | מזרקת לשתיית מים |
8.21 | יציאות מבניין ציבורי |
8.23 | מקומות ישיבה מיוחדים בבתי עינוג |
8.24 | מקומות מיוחדים במסעדות וחדרי אוכל ציבוריים |
סימן ה': סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי - אמצעי תקשורת | |
8.26 | טלפון ציבורי |
8.27 | מערכות התרעה ואזעקה |
חלק ח'18 | |
פרק א': בניין ציבורי חדש | |
סימן א': פרשנות | |
8.30. | הגדרות |
8.31. | מקום ציבורי חדש |
8.32. | בניין עם ייעוד מעורב |
8.33. | בניין ציבורי אחר |
סימן ב': בניין ציבורי חדש | |
(כללי) | |
8.40. | היתר לבניין ציבורי חדש |
8.41. | תוספת לבניין |
8.42. | התאמות נגישות בזמן ביצוע עבודות שיפוץ |
8.43. | שינויים במהלך בנייה |
8.44. | התאמות נוספות בבניין המיועד לאנשים עם מוגבלות |
8.45. | עיגול תוצאת חישוב |
סימן ג': דרך נגישה | |
8.50. | דרך נגישה לבניין ציבורי |
8.51. | קשר פיזי בין בניינים |
8.52. | דרך נגישה אל חוץ הבניין |
8.53. | מעבר בין מקומות בשטחי חוץ |
8.54. | הפרשי גבהים ושיפועים בדרך נגישה מחוץ לבניין |
8.55. | כניסה לבניין ציבורי חדש |
8.56. | בניין ובו כניסות לא נגישות |
8.57. | בניין ובו כניסות בגזרות שונות |
8.58. | דרך נגישה בתוך הבניין |
8.59. | מעבר בין מקומות בקומה בתוך בניין |
8.60. | הפרשי גובה במפלסי רצפה בדרך נגישה בתוך בניין |
8.61. | מרווח אופקי בין משטחי הליכה בדרך נגישה |
8.62. | דלתות ושערים בדרך נגישה |
8.63. | דרך נגישה וכניסות נגישות במיתקן ספורט |
8.64. | דרך נגישה בבית סוהר ובבית מעצר |
8.65. | דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה |
8.66. | דרך נגישה בבית כנסת |
סימן ד': אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה | |
8.70. | בניין ציבורי שנדרש בו סימן מוביל לכניסה העיקרית לבניין |
8.71. | סימן מוביל בדרך |
8.72. | גימור פני שטח של סימן מוביל |
8.73. | שינוי כיוון של סימן מוביל |
8.74. | סימן מוביל בדרך רחבה מחוץ לבניין וברחבה חיצונית |
8.75. | סיום סימן מוביל מחוץ לבניין |
8.76. | סימן אזהרה מחוץ לבניין |
8.77. | סימן מאתר מחוץ לבניין |
8.78. | סימן מוביל וסימן מאתר בתוך בניין |
8.79. | סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים |
8.80. | סימון דלת שקופה בקיר שקוף |
8.81. | סימון דלת הזזה דו–אגפית ושקופה |
8.82. | סימון דלת מסתובבת |
סימן ה': תאורה | |
8.90. | תאורה בבניין ציבורי חדש |
8.91. | תאורה בדרך אל בניין ציבורי |
סימן ו': שילוט | |
8.100. | שילוט הכוונה |
סימן ז': מקומות חניה | |
8.110. | הקצאת מקומות חניה נגישים |
8.111. | מיקום מקומות חניה נגישים בחניון ציבורי |
8.112. | חניה בבניין עם כמה כניסות |
8.113. | גישה חופשית למקום חניה נגיש |
8.114. | מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לאכסון |
8.115. | מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לשמש מקום להתקהלות |
8.116. | חניה עם מיסעה משופעת |
8.117. | הקמת מקומות חניה נגישים שלא בתחום המגרש |
סימן ח': מעלית ומעלון | |
8.120. | מעלית לשימוש הציבור |
8.121. | מעלית בבניין שיוחד לאנשים עם מוגבלות |
8.122. | מרחק הליכה למעלית |
8.123. | התקנת שתי מעליות בבניין |
8.124. | מעלית עם פיקוד יעדים |
8.125. | מצגת הפעלה של מעלית עם פיקוד יעדים |
8.126. | מעלון אנכי |
סימן ט': מדרגות, מדרגות נעות ומסועי לכת | |
8.130. | מדרגות |
8.131. | מדרגות נעות ומסועי לכת |
סימן י': מיתקני תברואה | |
8.140. | בתי שימוש נגישים |
8.141. | בית שימוש מיוחד מטיפוס 2 |
8.142. | מספר בתי שימוש נגישים |
8.143. | בתי שימוש נגישים במקומות מיוחדים |
8.144. | בית שימוש נגיש המיועד לנשים וגברים כאחד |
8.145. | קבועות תברואיות בבית שימוש נגיש |
8.146. | מיקום בתי שימוש נגישים |
8.147. | בתי שימוש נגישים במקומות להתקהלות |
8.148. | בתי שימוש נגישים בבניין שבו שימושים מעורבים |
8.149. | משתנות |
8.150. | מלתחה, תא הלבשה ומקלחת |
8.151. | דרך נגישה למלתחה |
8.152. | מראה ומתלים במלתחה |
8.153. | עמדת הלבשה נגישה |
8.154. | עמדת הלבשה בתא שירותים |
8.155. | מבנה עמדת הלבשה נגישה |
8.156. | תא מקלחת נגיש |
8.157. | תא משולב הכולל מקלחת, אסלה, כיור ומיטה או ספסל |
8.158. | שילוט |
8.159. | מקווה טהרה נגיש |
סימן י"א: יחידות אכסון | |
8.180. | הגדרות |
8.181. | מקום אכסון שלא למגורים |
8.182. | מספר יחידות אכסון מיוחדות |
8.183. | יחידות אכסון מיוחדות בבית אבות |
8.184. | יחידת אכסון מיוחדת בסוויטה |
8.185. | מיקום יחידת אכסון מיוחדת |
8.186. | מבנה יחידת האכסון המיוחדת |
8.187. | חדר רחצה ביחידת אכסון מיוחדת |
8.188. | אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת |
8.189. | מאחזי יד באמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת |
8.190. | מקלחת ביחידת אכסון מיוחדת |
8.191. | מאחזי יד במקלחת ביחידת אכסון מיוחד |
8.192. | אסלה ביחידת אכסון מיוחדת |
8.193. | כיור רחצה ביחידת אכסון מיוחדת |
8.194. | אבזרים נוספים ביחידת אכסון מיוחדת |
8.195. | יחידת אכסון מיוחדת בבית סוהר ובבית מעצר |
סימן י"ב: בתי עלמין | |
8.200. | בית עלמין |
סימן י"ג: מקומות להתקהלות | |
8.210. | מקומות ישיבה מיוחדים |
8.211. | מערכת עזר לשמיעה |
8.212. | מעלית במיתקן ספורט מיוחד |
8.213. | בית שימוש ומלתחה המיועדים לספורטאים |
סימן י"ד: מיתקנים נוספים | |
8.220. | טלפון ציבורי |
8.221. | מקום לאיסוף |
8.222. | אמצעי הפעלה |
8.223. | מערכות התרעה ואזעקה |
8.224. | מיתקן לשתיית מים |
8.225. | עמדת שירות |
סימן ט"ו: פטור ודרישות מופחתות | |
8.230. | סייג לתחולת פטור ודרישות מופחתות |
8.231. | פטור במקרים מיוחדים |
8.232. | דרישות מופחתות למקום עבודה |
8.233. | פטור מהתקנת דרך נגישה |
8.234. | דרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה בבניין ציבורי חדש |
8.235. | פטור מהתקנת בית שימוש נגיש |
8.236. | פטור מהתקנת מעלית נגישה |
8.237. | דרישות מופחתות מהתקנת מעלית נגישה |
8.238. | דרישות מופחתות להתקנת חניה נגישה |
8.239. | פטור פרטני לפי סעיף 158ו1(ה) לחוק |
פרק ב': נגישות בנייני מגורים10 | |
סימן א': פרשנות | |
8.250. | הגדרות |
8.251. | בניין מגורים חדש |
8.252. | שינויים במהלך בנייה |
סימן ב': דרך נגישה | |
8.260. | דרך נגישה בבניין מגורים חדש |
8.261. | דרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש |
8.262. | דרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש |
8.263. | דלת כניסה נגישה לבניין מגורים חדש |
8.264. | שער כניסה למגרש |
סימן ג': מקומות חניה | |
8.270. | חניה בבניין מגורים חדש |
8.271. | מקומות חניה נגישים |
8.272. | שיפוע חניה נגישה |
8.273. | מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוה |
8.274. | מקום חניה לרכב גבוה |
סימן ד': מעלית ומעלון | |
8.280. | מעלית או חלופה אחרת בבניין מגורים חדש |
8.281. | מעלית בבניין מגורים נגיש |
סימן ה': מדרגות | |
8.290. | מדרגות בבניין מגורים חדש |
סימן ו': התאמות נוספות | |
8.291. | תיבות דואר בבניין מגורים חדש |
8.292. | אמצעי הפעלה בבניין מגורים חדש |
8.293. | מערכת קשר פנים |
סימן ז': פטורים ודרישות מופחתות | |
8.300. | פטור מחובת התייעצות |
8.301. | פטור לתוספת בנייה אשר אין בה תוספת יחידות דיור |
8.302. | פטור ודרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה לבניין מגורים חדש |
8.303. | פטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין |
8.304. | פטור באישור הנציב |
חלק ט': צנרת טלפון | |
חלק י': מיתקני תקשורת | |
סימן א': פרשנות | |
10.00 | הגדרות |
סימן ב': תקשורת בבניין | |
10.01 | תחולה |
10.02 | חיבור מערכות תקשורת |
סימן ג': תקשורת בבניין שאינו משמש למגורים | |
10.03 | מובלים במבנה המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה |
סימן ד': התקנת תשתית למיתקני תקשורת מחוץ לבניין | |
10.04 | מובל תת–קרקעי |
סימן ה': התקנת תשתית למיתקני תקשורת בתוך הבניין | |
10.05 | ארון תקשורת מבני |
10.06 | ארון תקשורת קומתי |
10.07 | ארון תקשורת דירתי |
10.08 | תיבה להתקנת אבזר תקשורת |
10.09 | מובלי תקשורת בבניין |
10.09א. | כבל אופטי |
10.10 | חיבור אבזר תקשורת |
10.10א. | פטור מחובת התקנת מיתקני תקשורת |
10.11 | תנאים למתן היתר להתקנת כבל תקשורת בבניין קיים |
סימן ו': התקנת מיתקנים לקליטת שידורי טלוויזיה | |
10.12 | קליטת שידורי חובה |
10.13 | מיתקן לאנטנות |
10.14 | התקנת מיתקן לאנטנות |
10.15 | סייג לתחולה |
חלק י"א: מיתקן הסקה בדירה | |
11.00 | הגדרות |
11.01 | התקנת מיתקן הסקה בדירה |
11.02 | איסור מיקום ארובה לצד רחוב |
11.03 | בדיקת מעבדה מאושרת |
חלק י"ב: הסקה מרכזית בבנינים | |
12.00 | הגדרות |
12.01 | גובה הארובה |
חלק י"ג: התקנת תיבות מכתבים | |
13.00 | הגדרות |
13.01 | התקנת תיבות מכתבים לכל דירה בבנין |
13.02 | תיבות מכתבים לפי תקן |
13.03 | הגנה בפני גשם |
חלק י"ד: מיון בנינים למטרות מסוימות ושימוש בחמרי בניה | |
סימן א' - מיון בנינים והשימוש בהם לפי תגובותיהם בשריפה | |
14.00 | השימוש המותר בחמרי בניה דליקים |
סימן ב' - השימוש בזכוכית | |
14.01 | תחולת התקן 1099 |
סימן ג' - אסבסט | |
14.02 | איסור בניה באסבסט |
סימן ד': חיפוי קירות וחזיתות בנינים | |
14.03 | התקנת חיפוי |
נספח11 | |
חלק ט"ו: יציבות הבנין | |
סימן א': כללי | |
15.00 | חישובים סטטיים - תנאי למתן ההיתר |
15.01 | הגשת החישובים הסטטיים |
15.02 | תפקידי מתכנן שלד הבנין |
15.03 | אחריות בנזיקין |
נספח | |
סימן ב': חישובים סטטיים, צורתם ותוכנם | |
15.10 | תחולה |
15.11 | נתונים כלליים של החישובים הסטטיים |
15.12 | פרטים טכניים של החישובים הסטטיים |
15.13 | דרך הפירוט של הנתונים הטכניים |
15.14 | תיאור גרפי כללי של השלד |
15.15 | תוכן התיאור הגרפי |
15.16 | עומסים שמביאים אותם בחשבון |
15.17 | חישוב הרכיבים |
15.18 | דוגמה לחישוב סטטי |
נספח 12 | |
חלק ט"ז - ביקורת במקום הבניה | |
חלק י"ז - מקומות לאסיפות | |
חלק י"ח - בריכות למי שתיה | |
18.00 | פרשנות |
18.01 | תחולה |
18.02 | תרשים סכמתי לאמצעי מיגון |
18.03 | גדר מסביב לנכס |
18.04 | מחסום בפני טיפוס |
18.05 | מכסה לפתח הבריכה |
18.06 | תקרה |
18.07 | מחוון או התקן דומה |
18.08 | צינורות איוורור |
חלק י"ט: מבנים יבילים ארעיים | |
19.00 | הגדרה |
19.01 | תחולה |
19.02 | תנאים לתחולת ת"י 5412 |
19.03 | בדיקת הקמה |
19.04 | שמירת דינים |
19.05 | מבנה יביל ארעי שהקימה המדינה או רשות מקומית |
חלק כ': אספקת גז בבנינים | |
20.00 | הגדרות |
20.01 | איסור התקנה ושימוש בחלל נמוך |
20.02 | התקנה על פי תקנים |
20.03 | מערכת אספקת גז בבנין מגורים |
20.04 | מערכת אספקת גז בבנינים אחרים |
20.05 | פטור מחובת התקנת מערכת לאספקת גז |
20.06 | התקנת צנרת גז בבנין |
20.07 | איסור התקנת צנרת גז בקירות מקלט או חדר מדרגות מוגן |
20.08 | ארון למוני גז |
20.09 | חובת בדיקת מערכת לאספקת גז |
20.10 | אישור מפקח עבודה |
חלק כ"א: בריכות שחיה | |
סימן א': פרשנות | |
21.1.1.1 | הגדרות |
סימן ב': אתר בריכת שחיה, בריכת שחיה ותשתיות נלוות | |
21.1.2.1 | מבנה וגימור כללי |
21.1.2.2 | הקצאת שטחימים ועומקים |
21.1.2.3 | מבנה בריכת שחיה |
21.1.2.4 | שיפוע הקרקעית |
21.1.2.5 | מדרגות המובילות לתוך בריכת שחיה |
21.1.2.6 | מדרך |
21.1.2.7 | תעלת גלישה |
21.1.2.8 | משטחים בתוך המים |
21.1.2.9 | פתחי יניקת מים |
21.1.2.10 | פתחי כניסה של צינורות המים |
21.1.2.11 | סולמות |
21.1.2.12 | ניקוי וחיפוי סביב בריכת שחיה |
21.1.2.13 | מניעת החלקה |
21.1.2.14 | מכל איזון |
21.1.2.15 | אוורור כללי |
21.1.2.16 | אוורור וחימום מים בבניין |
21.1.2.17 | חדר מכונות |
21.1.2.18 | חומרים מסוכנים |
21.1.2.19 | גישה לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים |
21.1.2.20 | דרך גישה ורחבת היערכות של רכב ביטחון |
סימן ג': סידורי בטיחות נוספים | |
21.1.3.1 | סימון עומקבריכת שחיה |
21.1.3.2 | עמדת הצלה |
21.1.3.3 | עזרה ראשונה |
21.1.3.4 | כניסה מבוקרת לבריכת שחיה |
21.1.3.5 | מניעת כניסה לאתר בריכת שחיה |
21.1.3.6 | מגלשת מים |
21.1.3.7 | מיתקני קפיצה וגלישה למים ומכשירי ספורט |
21.1.3.8 | תאורה |
21.1.3.9 | סידורי כבאות |
21.1.3.10 | מניעת זרימה חוזרת |
סימן ד': הוראות לסוגי בריכות שחיה מיוחדות | |
21.1.4.1 | בריכת פעוטות |
21.1.4.2 | בריכת שחיה לספורט |
21.1.4.3 | בריכת זרמי אוויר ומים (ג'אקוזי) |
21.1.4.4 | בריכת זרמים |
21.1.4.5 | בריכה טיפולית |
21.1.4.6 | בריכה פרטית |
סימן ה': תשתיות מים, תברואה ושירות | |
21.1.5.1 | היבטים תברואיים |
21.1.5.2 | שטיפת מתרחצים |
21.1.5.3 | מיתקני תברואה |
21.1.5.4 | מחסן |
21.1.5.5 | שפכים |
סימן ו: שונות | |
21.1.6.1 | מניעת רעש |
21.1.6.2 | מתכות |
21.1.6.3 | הצללה |
21.1.6.4 | הוראות מיוחדות בנוגע לנגישות אדם עם מוגבלות |
21.1.6.5 | סמכות ועדה מקומית |
חלק כ"ב: הגנת מבנים מפני גז ראדון | |
22.00 | הגדרות |
22.01 | מניעת חדירת ראדון והצטברותו בבניין |
22.02 | ריכוז ראדון בחדר |
22.03 | דרישות הגנה מפני חדירת הראדון |
22.04 | בדיקת הימצאות ראדון וריכוזו |
נספח א' | |
נספח ב' | |
תוספת שלישית | |
חישוב שטחי בניה ושיעורי אגרות למתן היתר | |
סימן א': פרשנות | |
1.00.1 | הגדרות |
סימן ב': חישוב שטחי בניה לקביעת אגרות | |
1.00.2 | חישוב השטח של בנין או תוספת לבנין |
1.00.3 | חישוב השטח של מיתקן |
1.00.5 | חישוב הנפח של בנין |
1.00.6 | חישוב הנפח של חפירה, חציבה או מילוי |
סימן ג': נוהלי תשלום אגרות | |
1.00.7 | אגרות |
1.00.8 | שיעור מינימלי |
1.00.9 | תוספת בניה |
1.00.10 | המרת סוג הבניה |
1.00.11 | בנין בעל שימוש מעורב |
1.00.12 | שינוי בתכניות בניה |
1.00.13 | פיקדון |
1.00.14 | מועד תשלום |
1.00.15 | החזרת מחצית האגרה |
1.00.16 | חידוש ההיתר |
1.00.17 | פטור מאגרה |
1.00.18 | פטור לרשויות מקומיות |
1.00.19 | פטור חלקי למדינה |
1.00.20 | פטור חלקי לבנין להשכרה |
סימן ד': שיעורי אגרות להיתרי בניה | |
תוספת רביעית | |
תוספת חמישית | |
חלק א': הגדרות | |
1.00 | הגדרות |
חלק ב': אמצעי יציאה מהבניין | |
2.01 | הכשרת דרכי יציאה |
2.02 | קביעת מקדם התפוסה בבניין או בחלק של בניין |
2.03 | הגבלת מספר אנשים |
2.04 | רוחב יציאות |
2.05 | מידות מינימליות של דרכי יציאה |
2.06 | מיקום יציאות |
2.07 | מרחקי מילוט |
2.08 | דלתות בדרכי יציאה |
2.09 | פרוזדורים, מעברים וכבשים בדרכי יציאה |
2.10 | מדרגות בדרכי יציאה |
2.11 | פתחים אחרים בדרכי יציאה |
2.12 | סולמות בדרכי יציאה |
2.13 | הארה ושילוט דרכי יציאה |
חלק ג': הגנה מפני נפילה | |
3.01 | אמצעים למניעת נפילה |
3.02 | מניעת החלקה |
3.03 | מאחזי יד ומעקים |
3.04 | מבנה המעקה |
3.05 | ספי חלונות |
חלק ד': יציבות אתרים | |
4.01 | הגדרות |
4.02 | קביעת מהנדס תכנון |
4.03 | הגדרת תנאי מחייב לכניסת מבקרים למבנה או לאתר |
4.04 | תקנים ישראליים מחייבים בנושא עומס |
4.05 | הגדרת שיטות לביצוע חיזוקים במבנה או באתר |
4.06 | תנאים לתחילת שימוש באתר |
4.07 | בדיקת חוזק פלדה בשלד |
4.08 | הנחיות לחיזוק השלד |
4.09 | אחריות מהנדס הביצוע במהלך עבודות החיזוק ובסיומן |
4.10 | מסמכים מחייבים לקבלת היתר |
חלק ה': הגנה מפני אש | |
5.01 | שימוש בחומרי בניה (בניה חדשה) |
5.02 | הגנה על שלד הבניין |
5.03 | הגנה מפני התפשטות אש בבנין |
5.04 | חדר מדרגות מוגן |
5.05 | אמצעי גילוי וכיבוי ופינוי מאמצעים דליקים |
5.06 | שימושים מיוחדים |
חלק ו': מערכות חשמל | |
6.01 | הגדרות |
6.02 | הגדרת תנאים מחייבים לכניסת מבקרים לאתר |
חלק ז': מערכות אוורור ומיזוג אוויר | |
7.01 | איוורור |
7.02 | מיזוג אוויר |
חלק ח': מיתקני תברואה | |
8.01 | התקנת מיתקני תברואה |
8.02 | מספר מיתקני התברואה |
חלק ט': סידורים מיוחדים לנכים | |
9.01 | התקנת סידורים מיוחדים לנכים |
9.02 | פטור מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים |
9.03 | אמצעי מילוט |
חלק י': דרכי גישה, הכוונה וחניות | |
10.01 | דרכי גישה |
10.02 | מקומות חניה |
10.03 | תכנון והכוונת תנועה באתר |
חלק י"א: תנאים לביקורי לילה באתר | |
11.01 | הגדרות |
11.02 | תנאים לביקורי לילה |
11.03 | פטור מתנאים לביקורי לילה |
חלק י"ב: תכנית בטיחות | |
12.01 | תכנית בטיחות |