פקודת המכרות 1 פקודה המסדירה את דבר כריית מכרות |
1. |
2. (2) שום דבר האמור בפקודה זו לא ייחשב כאילו הוא בא לגרוע מן הזכויות לגבי מחצבי-תמיסה או לגבי מעיינות מינרליים. |
3. |
4. |
5. |
6. |
7. |
8. (II) בכל אזור שיש בו מקום היסטורי או הנמצא בתוך תחום של מאה מטר ממקום היסטורי, אלא אם הסכים לכך המנהל כמשמעותו בחוק רשות העתיקות התשמ"ט-1989; (III) בכל אזור-יער סגור או ביער השייך למדינה או המסור להשגחתה, אלא אם הסכים לכך מנהל משרד החקלאות בהתחשב עם אותם תנאים שיתנה לשם שמירת תוצרת היער; (ב) בקרקע הנמצאת בתוך אזור עיריה או באזור של כפר, אלא אם הסכימה לכך הרשות המקומית; (ג) בקרקע שייחדוה לצורך איזו מסילת-ברזל או הנמצאת בתוך תחום של מאה מטר מכל מסילת-ברזל, אלא אם הסכים לכך המנהל הכללי של מסילות-הברזל; (ד) בקרקע שנמצא עליה או במרחק של מאה מטר ממנה סכר או אוצר-מים המשמש לצורך הספקת-מים לציבור, או קרקע שעובר עליה או במרחק של מאה מטר ממנה צינור המשמש בקשר עם סכר או אוצר-מים כזה, אלא אם הסכים לכך המוסד הציבורי הנוגע בדבר; (ה) בקרקע ששר הפיתוח יכריז עליה בצו כסגורה בפני חקירות, חיפושים או כריות, אם לזמן-מה או לתמיד; (ו) בקרקע שעדיין קיימת לגביה תעודת-היתר לחקירה, רשיון לחיפוש או זכות-כרייה שניתנו קודם לכן, שלא ע"י האדם או בשמו של האדם שניתנו לו אותה תעודת-היתר או אותו רשיון או אותה זכות; (ז) בקרקע שמחזיקים בה עפ"י חוזי-כרייה בני-תוקף ובקרקע שהוגשה על אודותיה בקשה לזכות-כרייה או לחכירה, כל זמן שלא נדחתה אותה בקשה; (ח) בקרקע שניתנה או נרכשה עליה זכות לחיפוש או לכרייה בימי השלטון העותומני, עד שיכריז שר הפיתוח בצו שהקרקע פתוחה בפני חקירה או חיפושים: בתנאי שלגבי קרקע הנכללת בפיסקאות (ו), (ז) ו-(ח) יכול המפקח, למרות קיומן של אותן זכויות, ליתן תעודות-היתר לחקירה באזורים כאלה, ויוכל לתת גם רשיונות-חיפוש ויכול שר הפיתוח ליתן זכויות-כרייה או חכירות-כרייה לגבי מחצבים השונים מאלה המפורטים בתעודות-ההיתר, ברשיונות או בזכויות או בחכירות הקיימים, לכשנוכח שלא ייגרם כל נזק לעניניהם של בעלי תעודות-ההיתר, בעלי-הרשיונות, בעלי-הזכויות או בעלי-החכירות. (2) אם תתעורר שאלה אם איזו קרקע מסויימת מוצאת מן הכלל, תובא השאלה לפני המפקח, והחלטתו תהא נתונה לערעור בפני שר הפיתוח. |
9. |
10. |
11. |
12. |
13. |
14. |
15. |
16. |
17. |
18. |
19. |
20. |
21. |
22. |
23. |
24. |
25. |
26. |
27. |
28. |
29. |
30-32. |
33. |
34. |
35. |
36. |
37. |
38. |
39. |
40. |
41. |
42. |
43. |
44. |
45. |
46. |
47. |
48. |
49. |
50. |
51-52. |
53. |
54. |
55. |
56. |
57. |
58. |
59. |
60. |
61. |
62. |
63. |
64. |
65. |
66. |
67. |
68. |
69. |
70. |
71. |
72. |
73. |
74. |
75. |
76. |
77. |
78. |
79. |
80. |
81. |
82. |
83. |
84. |
85. |
86. |
87. |
88. |
89. |
90. |
91. |
92. |
93. |
94. |
95. |
96. |
97. |
98. |
99. |
100. |
101. |
102. |
103. |
104. |
105. |
106. |
107. |
108. |
109. |
109א. 2 (תיקון 1940) (1) למרות כל דבר האמור בכל חוק או פקודה, אסור לשום אדם לסלק, או לחפור מתוך כוונה לסלק חול או חצץ מכל חוף הנמצא בתוך אזור של כל עיריה או מועצה מקומית, אלא אם כן קיבל רשיון לכך מאת קצין המחוז . רשאי קצין המחוז, לפי הכרעת-דעתו המוחלטת, ליתן או למאן לתת רשיון כזה, או לבטל בכל זמן כל רשיון שניתן כך, והוא רשאי לצרף כל תנאים למתן אותו רשיון. (2) לצרכי סעיף זה, יהא פירושו של המונח (3) שום דבר האמור בסעיף זה או בכל רשיון שניתן על פיו, אינו בא לפגוע בזכותו של כל אדם לאסור, להגביל או להטיל תנאים ביחס לחפירה, לסילוק או להפרעה אחרת בחמרים, אם היה רשאי להשתמש בזכות זו אלמלא הסעיף הזה: בתנאי שאסור לכל אדם, אגב השימוש בזכות כזאת, להרשות לעשות כל פעולה או דבר שהם אסורים עפ"י סעיף זה. (4) לצורך סעיף 111 לפקודה זו, הרי כל העושה אחת הפעולות האסורות עפ"י סעיף קטן (1) רואים אותו כמי שמנצל מחצבה, ורשיון עפ"י אותו סעיף קטן דינו כרשיון לחצוב. |
109ב. |
110. |
111. (א) החוצב או הכורה חומר חציבה בלי רשיון לפי פקודה זו, מקום שנדרש רשיון כאמור, או שלא על פיו, או העושה פעולה בניגוד להוראות סעיף 109א, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין). (א1) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר. (2) לעניין סעיף קטן זה, (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף קטן (א). (ג) העובר על הוראות סעיף 109ב(א), דינו — מאסר שישה חודשים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם היה תאגיד — כפל הקנס האמור. |
111א. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 111 על ידי התאגיד או מי מעובדיו; המפר הוראות סעיף זה, דינו - לעניין סעיף 111(א) ו-(ב) - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ולעניין סעיף 111(ג) — מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 111 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. |
111ב. (א) בעל רכב או אדם האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 111 באמצעות הרכב; המפר הוראה זו, דינו - קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה המפר תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 111 באמצעות רכב, חזקה היא כי בעל הרכב או האחראי על הרכב מטעמו לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של בעל הרכב או אדם האחראי על הרכב לפי הוראות פרק ה' סימן ב', לחוק העונשין, אם היה צד לעשיית עבירה לפי סעיף 111. |
111ג. (א) הוחזר לבעליו רכב שנתפס בידי שוטר לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן - פקודת מעצר וחיפוש), בקשר לביצוע עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב, רשאי שוטר למסור לבעל הרכב הודעה האוסרת את השימוש ברכב ((להלן - הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים וליטול את רשיון הרכב. (ב) בית משפט שלום רשאי להאריך, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את תקופת איסור השימוש שנקבעה לפי סעיף קטן (א), על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך. (ג) על הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו) ו-57 לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים. |
111ד. (3) על איסור שימוש לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 57ג(ב) עד (ו) לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים. |
111ה. (תיקון התש"ס) על איסור שימוש לפי סעיפים 111ג ו-111ד יחולו הוראות סעיפים 57ד עד 57ז לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים. |
111ו. (א) נתפס רכב לפי סעיף 32 לפקודת מעצר וחיפוש בקשר לביצוע עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב יחולו, נוסף על הוראות הפרק הרביעי לפקודה האמורה, הוראות אלה: (1) הורשע בעל הרכב או האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, בתוך חמש שנים שקדמו לתפיסת הרכב, בעבירה לפי סעיפים 111, 111ב או סעיף 384 לחוק העונשין בקשר עם חומר חציבה, לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שיוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב בתוך תשעים ימים מיום תפיסת הרכב; (1א) הורשע אדם שאינו בעל הרכב או שאינו האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, בתוך חמש שנים שקדמו לתפיסת הרכב, בעבירה שבוצעה לפי סעיף 111 או לפי סעיף 384 לחוק העונשין בקשר עם חומר חציבה, באמצעות אותו רכב (בפסקה זו - עבירה קודמת), לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו או אם בעל הרכב הוכיח שלא ידע שבוצעה עבירה קודמת באמצעות הרכב או אם הוכיח שלא הייתה זיקה שיש בה כדי להעלות חשד סביר כי ידע שבוצעה עבירה קודמת ברכב וכי שילם תמורה הולמת עבור הרכב אם רכש אותו לאחר ביצוע העבירה הקודמת, והכול ובלבד שיוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב בתוך תשעים ימים מיום תפיסת הרכב; לעניין זה, (2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 111 או 111ב, והוא בעל רכב שבאמצעותו בוצעה העבירה, רשאי בית המשפט נוסף על כל עונש אחר, להורות על חילוט הרכב. (ב) הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו גם לענין רכב שלא נתפס, אך העבירה נעברה באמצעותו. (ג) (בוטל). |
111ו1. (ב) לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי המפקח על המכרות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה). (ג) על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים. |
111ו2. |
111ו3. (ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט-1959, בשינויים המחויבים. |
111ז. |
112. |
113. |
114. (ג) ליושב-ראש ועדת הערר יהיו כל הסמכויות הנתונות ליושב-ראש ועדת חקירה לפי סעיפים 9 ו-11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968. (ד) ועדת הערר לא תהיה קשורה בדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה. |
115. (א) הרואה עצמו נפגע בהודעת שיקום וכן בעל הקרקע או חוכר בחכירה לדורות, כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, רשאים לערור על ההודעה לפני ועדת הערר. (ב) ועדת הערר רשאית לאשר את ההודעה בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה. (ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועדים והדרכים להגשת ערר לפי סעיף זה ואת סדרי הדין בו, לרבות הוראות בדבר הוצאותיו. |
116. (1) שיבצע את פעולות השיקום לפי הוראות חוק התכנון, חוק המים או חוק הניקוז, והתקנות והתכניות שעל פיהם, והכול לפי העניין; (2) שיתחיל בפעולות השיקום תוך שלושה חדשים מיום שהודיע על רצונו לשקם את המחצבה. (ב) לא המשיך בעל המחצבה את פעולות השיקום בשקידה ראויה או לא סיים אותן תוך התקופה שקבע המפקח, או לא ביצע את פעולות השיקום לפי ההוראות האמורות בסעיף קטן (א)(1), תהיה רשות שמורות הטבע רשאית לבצע את פעולות השיקום והמפקח יהיה רשאי לדרוש מבעל המחצבה את החזרת הסכומים ששולמו לו על חשבון השיקום לפי סעיף 120(ב)(3), כולם או מקצתם. |
117. |
118. |
119. |
120. |
120א. (א) על אף האמור בסעיף 120, הקרן תעביר לאוצר המדינה סכום של 500 מיליון שקלים חדשים בתוך 45 ימים מיום תחילתו של חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 13), התשפ"ב-2021. (ב) בתקופה שממועד העברת הכספים לאוצר המדינה כאמור בסעיף קטן (א) עד למועד השבת יתרת מסגרת ההחזר לפי סעיף קטן (ג), ישיב אוצר המדינה לקרן, מתוך מסגרת ההחזר, סכומים שישלימו את יתרת המזומן בקרן כך שלא תפחת, בכל עת, מ-50 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - כרית הביטחון), והכול כדי להבטיח שלא תיפגע פעילות הקרן ובהתאם להוראות אלה: (1) הקרן רשאית להגיש לממונה על התקציבים במשרד האוצר דרישה להשבת הסכום הדרוש לשם שמירת כרית הביטחון (להלן - דרישת תשלום), אם צפתה כי בשלושת החודשים שלאחר מועד הגשת דרישת התשלום, ולאחר ביצוע התחייבויותיה הצפויות בתקופה האמורה, תפחת יתרת המזומן בקרן מכרית הביטחון; דרישת התשלום תיחתם בידי חשב הקרן ותפרט את הסכום שנדרש אוצר המדינה להשיב, את יתרת המזומן בקרן במועד הגשת דרישת התשלום ואת הוצאות הקרן הצפויות בשלושת החודשים שלאחר המועד האמור; (2) הגישה הקרן דרישת תשלום, ישיב לה אוצר המדינה, ללא דיחוי, את הסכום הנקוב בדרישת התשלום. (ג) (1) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יורו שר האנרגיה ושר האוצר על המועד שבו ישיב אוצר המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר, בהתחשב בצורכי הקרן ובצפי הוצאותיה לפי תכנית העבודה הרב-שנתית שלה, ובלבד שמועד ההשבה כאמור יהיה לא יאוחר מיום ל' בכסלו התשצ"ו (31 בדצמבר 2035). (2) לא הורו השרים על מועד השבה כאמור בפסקה (1) - ישיב אוצר המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר לא יאוחר מיום ל' בכסלו התשצ"ו (31 בדצמבר 2035). (ד) שר האנרגיה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום השנה הקלנדרית שבה הושבה יתרת מסגרת ההחזר, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על דרישות תשלום שנמסרו ומועדיהן, על הסכום שהושב בהתאם לכל דרישת תשלום ומועד ההשבה וכן על מימוש תקציב הקרן ופעילותה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר עד יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023). (ה) בסעיף זה - |
121. (תיקונים: התשס"ט, התשע"א) בחלק זה - |
122. |
124. (תיקון התשס"ט) השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה לעניין חלק זה. |
126. |
127. (א) בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחים מבין עובדי משרדו, לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011 (בפקודה זו - חוק הגנת הסביבה), רשאי השר להסמיך מפקח מיחזור פסולת בניין מקרב עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו. (ב) לא יוסמך מפקח מיחזור פסולת בניין לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חלק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים. |
128. (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע הוראות חלק זה; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; (3) לערוך בדיקות או מדידות, וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. (ב) (בוטל). (ג) (בוטל). (ד) מפקח מיחזור פסולת בניין לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חלק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה; (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. (ה) מפקח מיחזור פסולת בניין רשאי להפעיל סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה. |
129. |
130. |
131. |
132. |
133. |
134. |
135. |
136. |
137. לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. |
138. |
139. |
140. |
141. |
142. (א) מי שאינו מבצע מיחזור פסולת בניין בשיעור או באופן שקבע השר לפי הוראות סעיף 122, דינו - מאסר שנה או קנס פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - קנס פי שישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור. (ב) היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס האמור באותו סעיף קטן, לכל יום שבו נמשכת העבירה. |
143. (א) מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל . שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חלק זה בידי עובד מעובדי המעביד או בידי התאגיד או עובד מעובדיו, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ב) נעברה עבירה לפי חלק זה בידי עובד של מעביד או בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי המעביד או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. (ג) בסעיף זה, |
144. |
145. |
146. |
23. (1) רשיון-חיפוש יהא ערוך לפי טופס ג' שבנספח לתוספת זו. (2) (בוטל). 24. חייב בעל הרשיון להודיע למפקח היכן מצוייה כל תעלת-קדיחה או מחפורת ולהגיש תרשים על כך; עליו לנהל זכרון-דברים מדוייק מכל תעלת-קדיחה ומכל מחפורת שקדח או חפר ועליו להעמיד לרשות המפקח דוגמאות בולטות מן החמרים שמצא בתעלת-הקדיחה או במחפורת. 25. מועדו של רשיון-חיפוש יהא לא פחות משנה אחת ולא יותר מחמש שנים, אלא שאם ניתן הרשיון למועד פחות מחמש שנים יכול המפקח, לפי הכרעת-דעתו, לחדש את הרשיון עד המכסימום של חמש שנים בס"ה. 26. הודעה בדבר הסתלקות משטח-חיפוש תימסר בכתב ותוגש לסניף המכרות; באותה הודעה יפורש מספר רשיונות-החיפוש שעל פיהם החזיקו בשטח ועל בעל הרשיון לחתום על אותה הודעה. 27. השטח יהא ישר-זווית ככל האפשר וצלעותיו הקצרות לא תהיינה פחות משליש צלעותיו הארוכות. 28. אם אין המבקש בעל תעודת-היתר לחקירה, לא ישתרע השטח על יותר מעשרים הקטרים, אם מחפשים בו מחצבים יקרים; ולא על יותר מחמישים הקטרים, אם מחפשים בו מחצבים שאינם יקרים. חלק ב' תגלית 29. כל שיש בידו תעודת-היתר לחיפוש או תעודת-היתר לחקירה או רשיון-חיפוש וגילה תגלית חייב להעמיד ציון במקום התגלית; הציון יהא עמוד-עץ או גל-אבנים שגבהו מעל פני הקרקע לא פחות משלושה רגלים; הציון יהא קבוע יפה או מוקף חפירה, רגל אחד עמקה ורגל אחד רחבה; אם אי-אפשר לחפור חפירה יקיפו את העמוד או את הגל בעיגול של אבנים גדולות; אל העמוד או אל הגל ידביקו שלט ובו ייכתב שם האיש מגלה התגלית, תאריך התגלית, ושם המחצב שנתגלה. 30. (1) חייב מגלה התגלית להודיע למפקח בהקדם האפשרי את דבר התגלית, אם בעל-פה או בכתב; הודעת דבר התגלית תהא ערוכה לפי טופס ה' בנספח לתוספת זו או בנספח דומה ככל האפשר לנוסחו של אותו טופס; בו בזמן יגיש המגלה פרטים ודוגמאות מן המחצבים ומן הסלעים שבקרבת מקום התגלית, ככל אשר ידרוש המפקח; יכול המפקח לדרוש מאת מוסר ההודעה והפרטים והדוגמאות לקיים את כל אלה בשבועה ויכול הוא לדרוש ממנו כל הוכחה אחרת שימצאנה לנחוצה או לרצוייה. (2) תעודת-תגלית תהא ערוכה בטופס ו' שבנספח לתוספת זו. חלק ג' כרייה 31. בקשה לזכות-כרייה או לחוזה-חכירה לכרייה ע"י בעל תגלית עפ"י הוראות סעיף 40 תוגש תמיד ע"י המגלה עצמו או ע"י בא-כוחו אם לידי המפקח או לידי כל אדם שיתמנה לעיין בבקשה כזאת, ובאותו ראיון יידרש מאת המבקש להוכיח, כדי הנחת-דעתו של המפקח או של הפקיד האחר הנזכר לעיל, שיש לו אמצעים ויכולת כדי לנצל די הצורך את אוצרות המחצבים שבשטח. 32. בקשה לזכות-כרייה או לחוזה-חכירה לכרייה ע"י אדם הפונה בבקשתו שלא לפי הוראות סעיף 40 תוגש בכתב ויש לצרף אליה טופס-הצעה שתכלול בה את הפרטים שידרוש המנהל. 33. משנותנים זכות-כרייה או חוזה-חכירה לכרייה או חכירת פני האדמה, משלמים את המסים הקבועים. 34. זכות הכרייה לא תקיף שטח של יותר מקילומטר מרובע, ואם האזור הוא עמק אלוביאלי לא יהא שטחו עולה על קילומטר אחד לאורך רצועת הזרם ועל מאה מטרים משני צדדיו של מרכז הזרם. 35. חוזה-חכירה לכרייה לא יקיף יותר מן השטח המכסימלי של אזור שנותנים עליו רשיון-חיפוש לגבי המחצב שאומרים לכרותו, חוץ אם הסכים לכך שר הפיתוח: בתנאי שבשום מקרה אחר לא ישתרע השטח המוחכר על יותר מעשרים הקטארים, אם אומרים לכרות בו מתכות יקרות; ולא על יותר מחמישים הקטארים, אם אומרים לכרות בו מתכות שאינן יקרות. חלק ד' תיחומו, סימונו, ציונו ומדידתו של השטח של רשיון-חיפוש או של שטח שגילו בו תגלית וכל שטח הכלול בזכות-כרייה או בחוזה-חכירה לכרייה 36. (1) בטרם יפנה המבקש בבקשה לרשיון לגבי שטח-חיפוש עליו להעמיד ככל האפשר במרכזו של השטח שעליו מוסבת הבקשה עמוד שקוטרו יהא לא פחות משלושה אינטשים ושיהא מתרומם מעל לקרקע כדי ארבעה רגלים לפחות ושיהא תקוע יפה בקרקע או עליה. אל אותו עמוד ידביקו לוח-מודעות שירשמו עליו את שם המחפש, היום שבו הוקם העמוד, והיקפו של השטח (בקירוב) שעומדים להגיש בקשה בגינו. (2) אזור שנתגלתה בו תגלית, יתחמוהו ממש כדרך שמתחמים אזור-חיפוש, אלא שייכתב בלוח-המודעות שם המגלה, מספר רשיון-החיפוש של המגלה, תאריך תעודת-התגלית, שם המחצב או המחצבים שנתגלו וארכן המשוער של צלעות האזור שביחס אליו הוא אומר לבקש חוזה-חכירה לכרייה וכיוונן ביחס למצפן; משנשלם דבר זה ייבדק השטח המותחם ע"י פקיד מסניף המכרות שיישלח לשם כך ואם תיחמו את האזור הנכון ונעשה התיחום כהלכה, ירשום אותו פקיד על גבי תעודת-התגלית את המלים "התיחום נתאשר" ויחתום עליה ויטביע בה חותמת רשמית; על הפקיד לערוך תרשים מקוצר מן השטח שתיחמוהו כאמור בזה ואותו תרשים מקוצר יוגש לסניף המכרות. (3) אם דרש המפקח שהאזור הכלול ברשיון או בזכות או בחוזה-החכירה יהא נמדד ע"י מודד ממשלתי והסכים לכך מנהל מחלקת המדידות, ישליש המבקש בידי המפקח ערבון כדי כיסוי ההוצאות המשוערות וכדי כיסוי סכומים אחרים שיהא צורך לשלמם בעד מדידה הנעשית עפ"י תקנה זו. (4) היו ההוצאות הממשיות פחות מסכום הערבון, יוחזר העודף למבקש, ואם סכום הערבון אינו די ישלם המבקש את החסר בטרם ימלאו לו את בקשתו בדבר הרשיון, הזכות או חוזה-החכירה. (5) עם האפשרות הראשונה לאחר שיתברר למפקח כי הושלש הערבון וכי סכומו נכון בערך, ימנה מודד למדוד את השטח; על המודד להודיע למבקש מתי והיכן יפגוש אותו המבקש או בא-כוחו כדי להראות לו את השטח המסומן. (6) על המבקש או על בא-כוחו להישאר ביחד עם פלוגת המודדים בכל שעת המדידה. (7) יכול המודד לדרוש מאת המבקש לסלק את הגבולות או יכול הוא לסלק בעצמו את הגבולות על חשבון המבקש, הכל לפי הכרעת-דעתו. (8) רחבו של השטח המסוקל יהא לא פחות משמונה רגלים; היה הגבול משותף לשני אנשים יהא רחבו של השטח המסוקל לא פחות משלושה-עשר רגלים; יש לסלק את כל הענפים, הצמחים המטפסים והשרשים החוסמים בעד המראה לאורך קו הגבול. (9) אין לפגוע בתבואה ובעצים אלא אם כן נחוץ הדבר לצרכי-מדידה ובתנאי שישלם המבקש פיצויים לבעליהם. (10) יכול המודד, לפי הכרעת-דעתו, לבלי לעקור ממקומו כל עץ העומד בקו הגבול. (11) התרשים שערך המודד יראה את הגבולות, את סימני-הגבול ואת העמודים ושרטוטי-הגובה והקווים הטופוגרפיים שעל הגבולות; התרשים יהא ערוך בקנה-מידה של 1/10,000. 37. (1) ואלה הן ההוצאות שחייבים בתשלומן: (א) מס מוקדם (לכיסוי הוצאות הובלתה של פלוגת המודדים לשטח שיימדד) בסכום של מאה ל"י לכל שטח ושטח:בתנאי שאם היו שני שטחים או יותר סמוכים ביותר זה לזה, יכול מנהל מחלקת המדידות, לפי הכרעתו, להפחית מסכום המס המוקדם; (ב) מס מדידת הגבול לכל קילומטר או חלק הימנו - באדמת-מישור או באדמת מעלות ומורדות __________________ 14.000 ל"י באדמת-מישור או באדמת-רכסים שיש בה עצי-יער או שיחים מועטים ______________________________ 16.000 ל"י באדמת-טרשים או באדמה משודדת או באדמת-הרים או באדמת-יער____________________________________________________________ 22.000 ל"י החלטת מנהל המדידות בדבר אופי האדמה הנמדדת תהא החלטת-גמר; (ג) הזכות בידי המבקש לקבל העתקת-בד אחת מן התרשים שתצורף אל הרשיון, הזכות או אל חוזה-החכירה ושלוש הדפסות-שמש על נייר שעברו השני מצופה בד; אם רוצה המבקש בהעתקות או בהדפסות נוספות מן התרשים ישלם את המסים דלקמן - שרטוט מוגמר על נייר שעברו השני מצופה דונג _____________ 20.000 ל"י העתקה על בד ________________________________________________________ 8.000 ל"י הדפסת-שמש על נייר שעברו השני מצופה בד - בעד העתקה אחת ______________________________________________________ 10.000 ל"י בעד כל העתקה נוספת ____________________________________________________2,000 ל"י בתנאי שמנהל מחלקת המדידות רשאי להוריד ממחירי התרשים בכל מקרה שהמחירים דלעיל ייראו בעיניו מופרזים ביחס לעבודה שנעשתה; (ד) תשלום נוסף בסכום של 1.200 ל"י בעד כל סימן או עמוד שנקבע ע"י המודד. (2) בעת המדידה ישימו סימני-גבול בזוויות שנוצרו ע"י הגבולות; כמו כן ישימו סימני-גבול מסוג שיאשר המודד בנקודות שבהן נחצים הגבולות ע"י דרכים ראשיות, מסילות-ברזל, קווי-טלגרף או אמות-מים; במרחק של שני מטר מכל סימן-גבול בפנים האזור יוקם עמוד ארעי: בתנאי שאם מאיזו סיבה שהיא אי-אפשר למלא אחר הוראות אלו לכל חומרותיהן יכול המודד להרשות לשים סימנים ועמודים בנקודות אחרות שבהן יהא לפי דעתו נוח ביותר להגדיר את גבולות האזור. (3) חייב המבקש לספק את כל סימני-הגבול והעמודים או חמריהם; אם לא יספקם או אם יאחר בהספקתם בזמן ובמקום שהוחלט עליהם יטילו עליו את כל ההוצאות שהוציאה הממשלה בשל אי-הספקתם או בשל האיחור בהספקתם, ואותן ההוצאות יעריכן מנהל מחלקת המדידות; יכול מנהל מחלקת המדידות, אם ימצא לנכון, לספק את הסימנים, העמודים והחמרים ולהטיל על המבקש את ההוצאות על כך. (4) כל סימני-הקבע של הגבולות יכוסו בגלי-עפר או באבנים עד לגובה של 50 סנטימטר לפחות; לאורך קו הגבול וכדי מרחק של חמישה מטרים מכל עבריו של סימן-גבול יערכו שורת-אבנים או יחפרו חפירה בעומק של לא פחות מ-30 סנטימטרים. (5) כל סימני-הגבול והעמודים בזוויות יוקמו ע"י המבקש בטרם יעזוב המודד את הקרקע; כל סימני-הגבול והעמודים האחרים יוקמו תוך שני חדשים מתאריך הינתנו של הרשיון, הזכות או חוזה-החכירה. (6) השטח כפי שסומן בסימני-גבול ובעמודים לפי הוראותיו של המודד יהא מותאם ככל האפשר אל השטח שסומן לפני שהוגשה הבקשה לרשיון, לזכות או לחוזה-חכירה, ואם יהא צורך בכך יזיז המודד את העמוד שהוקם לפני הגשת הבקשה; הוראת המודד בדבר מקומם של הסימנים והעמודים תהא הוראת-גמר; שטח הקרקע הכלול ברשיון-חיפוש או בזכות-כרייה או בחוזה-חכירה יקובל כפי שנקבע ע"י המדידה, והתרשים שערך המודד יקובל כתרשים הנכון. (7) אם מצא המודד שהשטח שהוגשה עליו בקשה גדול מן השטח שהותר בפקודה, תהא לו למודד סמכות הכרעה גמורה, בכפוף להוראות סעיף-קטן (8), לשנות את מקום העמודים כדי לצמצם את השטח בגבולות המותרים. (8) חייב המודד להודיע למפקח באמצעות מנהל מחלקת המדידות אם השטח שהוגשה עליו בקשה אי-אפשר לזהותו על המקום בעזרת התרשים המקוצר ובעזרת הסימנים והעמודים שהוקמו, או אם עולה השטח שסומן כדי עשרים אחוזים למאה על המכסימום שהותר בפקודה, ואם כן הדבר יכול המפקח לדחות את הבקשה. (9) אם נדחתה הבקשה יחרימו את דמי-המדידה שהושלשו, כולם או מקצתם, ככל אשר ימצא המנהל לנכון. (10) כל איחור שנגרם לפלוגת המודדים בשל רשלנות או בשל אי-מילוי הוראות חלק זה או במשך הזמן שהמבקש יהא מנקה את קווי-הגבול, יטילו בעדו תשלום בשיעור שלא יעלה על עשר לירות בעד כל יום של איחור שנגרם לפלוגת המודדים. (11) אם נדחתה הבקשה ואם הוציאה הממשלה הוצאות בקשר עם מדידת האזור שהוגשה עליו בקשה, הרי כסף הערבון שהשליש המבקש עפ"י תקנה 36(3) יוחרם לזכותה של הממשלה, כולו או מקצתו, ככל אשר ימצא לנכון מנהל מחלקת המדידות. חלק ה' זכויות-מים 38. בקשה למתן זכות-מים בהתאם לסעיף 76 תוגש בכתב למפקח ויפורטו בה הפרטים דלקמן - (א) שמו של המבקש וכתבתו בישראל; (ב) אם מבקש המבקש בשמו הוא או בשם אחרים; אם בשמו הוא, ימסור פרטים מספיקים שיהא אפשר לזהות על פיהם את רשיון-החיפוש שלו או את זכות-הכרייה שלו או את חוזה-החכירה שלו; אם בשם אחרים, ימסור את שמות האנשים שמטעמם הוא מגיש את הבקשה ביחד עם פרטים מספיקים שיהא אפשר לזהות על פיהם את רשיון-החיפוש של אותם האנשים או את זכות-הכרייה שלהם או את חוזה-החכירה שלהם; (ג) טיב הזכות המבוקשת, היינו איזו זכות מן הזכויות המפורשות בסעיף 8 הוא מבקש; (ד) התכלית שלשמה הוא מבקש את הזכות; (ה) היקף הזכות המבוקשת; (ו) הנהר, הנחל, האגם, אמת-המים, הערוץ, הבור או הבאר, שיהיו נפגעים והיכן וכיצד יהיו נפגעים, ואם הוא מבקש את הזכויות המפורשות בפיסקאות (ג) או (ד) של אותו סעיף, יפרט את טיב העבודה שהוא אומר לעשות ואת מקומה וכיוונה של העבודה; (ז) אם ידועות למבקש זכויות פרטיות שבקשתו עלולה לפגוע בהן, ואם כן - ימסור את שמו וכתבתו של בעל הזכויות ההן ואם קיבל את הסכמתו של אותו בעל-הזכויות; על המבקש להעיד על כל הפרטים הללו כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו הם נכונים ועליו לחתום עליהם. 39. השגה למתן זכות-מים תוגש בכתב למפקח ותיחתם ע"י המתנגד ויפורש בה טיבה של טובת-ההנאה הנפגעת של המתנגד ונימוקי התנגדותו; על המבקש לפרש את הכתובת שלפיה ישלחו לו את כל ההודעות הנוגעות להשגה. 40. ההודעה הדורשת לתת טעם מדוע יבטלו זכות-מים תהא ערוכה בטופס י"ב שבנספח לתוספת זו. חלק ו'' שונות 41. תעודת-הרישום הניתנת עפ"י סעיף 86 תהא ערוכה בטופס י"ג שבנספח לתוספת זו. 42. רשיון יהא ערוך בטופס י"ד שבנספח לתוספת זו. 43. מקום שנדרש אדם בתוקף הפקודה או בתוקף תקנות אלה לחתום את שמו ואין אותו אדם יודע לכתוב או לחתום את שמו הוא, יקריאו בפניו את המסמכים שנדרשת חתימתו עליהם למען יבין את הכתוב בהם ואם יסכים למה שאמור במסמך או בדו"ח יטביע בהם את סימן-אגודלו; הכותב והמקריא את הדו"ח יחתום אף הוא את שמו ויכתוב בצד סימן-האגודל את שמו של בעל הדו"ח והערה שהוקרא הדו"ח בפני החותם עליו וכי נראה הדבר כי החותם הבין את תכנו של הדו"ח. הנספח לתוספת הראשונה טופס א' תעודת-היתר לחיפוש 3 טופס ב' תעודת-היתר לחקירה 3 טופס ג' רשיון-חיפוש 4 |
טופס ד' (בוטל) טופס ה' הודעה על תגלית 4 טופס ו' תעודת-תגלית 4 טופס ז' זכות-כרייה 4 טופס ח' חוזה-חכירה לכרייה חוזה שנעשה ביום ___________בחודש ___________19, בין שר הפיתוח של ממשלת ישראל (אשר ייקרא לקמן "המחכיר" - מונח הכולל את יורשיו במשרה) מצד אחד ובין ___________ (אשר ייקרא לקמן "החוכר" - מונח הכולל את יורשי זכותו ואת אלה שמותר לו להעביר להם את זכותו) מצד שני. ועל פיו הוסכם לאמור: - 1. תמורת התנאים, ההוראות, דמי-החכירה ודמי-הזכות הנכללים לקמן נותן המחכיר לחוכר את המכרות והמחצבים הנזכרים בתוספת א' של חוזה זה המצויים בקרקע הנזכרת בתוספת ב' והמשורטטת בתכנית המצורפת בזה בצבע __________ יחד עם הזכות להחזיק בפני האדמה המתוארת בתוספת ג' של חוזה זה, וצבועים בצבע ____________________ בתכנית הנ"ל לצורך אותן פעולות הנעשות על פני האדמה שיהא צורך בהן לשם ביצוע פעולות-כרייה בקרקע ומתחת לקרקע המפורטת בתוספת ב' יחד עם כל הזכויות וההנחות הניתנות לבעל חוזה-חכירה לכרייה עפ"י הוראות פקודת המכרות או עפ"י כל תיקון לאותה פקודה או עפ"י כל תקנה שיתקינו על פיה. 2. מועד החכירה הוא ______________________________ שנים מתאריך חוזה זה. 3. על החוכר לשלם למחכיר את דמי-החכירה ודמי-הזכות שייקבעו בפקודת המכרות או בכל תיקון הימנה במועד ובאופן הקבועים בה או בתקנות שיתקינו על פיה, ולקיים את ההתחייבויות דלקמן: (א) על החוכר לשלם בזמן פרעונם או לפני זמן פרעונם, את כל האגרות ודמי-הזכות מאיזה מין שהוא שצריך לשלם באותה שעה בעד האזור המפורט בתוספת ג' ובעד כל בנין שהוקם עליו. (ב) על החוכר למלא אחר כל התנאים וההתחייבויות המוטלים על בעל חוזה-חכירה לכרייה עפ"י הוראות פקודת המכרות או עפ"י כל תיקון לאותה פקודה או עפ"י כל תקנה שיתקינו על פיה. (ג) על החוכר להתחיל בתוך שנים-עשר חודש מתאריך חוזה זה בפעולות-כרייה בקרקע הנזכרות בזה באותו האופן ובאותו שיעור שיהא בהם כדי להניח את דעתו של המפקח על המכרות ומכאן ואילך עליו להוציא לפועל בתוך זמן תקפו של החוזה את עבודת-הכרייה, כדי הנחת-דעתו של המפקח. (ד) אסור לחוכר להעביר או להחכיר בחכירת-משנה את המקום, הזכויות, החרויות, הכוח וההנחות הניתנים בזה, או להעביר לרשותו של כל אדם אחר או אנשים אחרים, קרקע שהחזיקוה לשם איזה צורך מצרכי חכירה זו מבלי שקיבל לכך מראש את הסכמתו של המחכיר בכתב, והסכמה זו לא יעכבוה שלא לצורך אם מקבל ההעברה או שוכר-המשנה הוא אדם נכבד ובר-אחריות: בתנאי שהמחכיר יוכל לדרוש כתנאי למתן ההסכמה מאת מקבל ההעברה או מאת חוכר-המשנה, לחתום על חשבונו הוא שטר-התחייבות שימלא ויקיים את התנאים וההתחייבויות המוטלים על החוכר בחכירה זו או בכתב אחר, כפי שהמחכיר ימצא לנכון לדרוש, למען שעבד איש כזה למילוי התנאים וההתחייבות באותו אופן ובאותם התנאים שהיו חלים עליו אילו היה הוא עצמו צד לחוזה-חכירה זה במקומו של החוכר או באופן ובתנאים כיוצא באלה, ככל האפשר לפי המסיבה שבדבר. וכמו"כ באו בזה החוכר והמחכיר לידי הסכם, שאם לא ישולמו דמי-החכירה ושכר-השימוש הקצובים בזה, או חלק מהם, במשך שלושה חדשים לאחר זמן-פרעונו של כל תשלום ותשלום, הרי כל אימת שיקרה כזאת, יוכל המחכיר להיכנס לתוך תחומי המקום אשר יהא באותה שעה ברשותו או בחזקתו של החוכר לצורך החכירה ולעקל את כל המחצבים, כל החי וכל הדומם, וכל הדברים שיימצאו במקום, ויכול הוא לקחתם, להובילם, לנהגם, להחרימם, לעכבם ולשמרם עד אשר דמי-החכירה או דמי-הזכות שהגיע זמן-פרעונם יחד עם כל אותן ההוצאות שנגרמו מחמת אי-תשלומם אם לא שולמו דמי-החכירה ודמי-הזכות לאחר שלושה חדשים מן היום שבו צריך היה לשלמם כאמור, בין שתבעום במשפט ובין שלא תבעום במשפט, או אם יפר החוכר אחד התנאים וההתחייבויות הנכללים בחוזה-חכירה זה, יוכל המחכיר לחזור ולהיכנס בכל עת שהיא לקרקע המוחכרת הנ"ל, או לחלק הימנה, ולרכשה ולהחזיקה שוב וליהנית הימנה, ואפילו לא השתמש קודם לכן בזכות זו המגיעה לו, מחמת שהחוכר כבר פיגר קודם לכן בתשלום כיוצא בזה. נחחם בחותמתו ובחתימתו של המחכיר במעמדו של ____________________________________________ יום ______________________לחודש______________________ 19 נחתם בחותמתו ובחתימתו של החוכר במעמדו של ____________________________________________ יום ______________________לחודש ______________________19. תוספת א' תוספת ב' תוספת ג' |
טופס ט' (בוטל) |
26. הואיל ובתוקף העובדה שהחוכר הנהו החוכר העיקרי עפ"י חוזה-החכירה העיקרי ועפ"י הוראות פקודת המכרות רשאי החוכר לדרוש שטח שבו יצבור או יעבד מחצבים שכרה אותם עפ"י חוזה-החכירה העיקרי. והואיל והחוכר השתמש באותן הזכויות לגבי ____________________________הקטארים. הוסכם בזה, איפוא, לאמור: 1. תמורת דמי-החכירה הקצובים בזה ותמורת מילוי החובות המוטלות על החוכר בתורת חוכר-מכרות עפ"י פקודת המכרות או עפ"י כל תיקון לאותה פקודה והחובות המוטלות עליו בחוזה-החכירה העיקרי נותן בזה המחכיר לחוכר את פני האדמה המתוארים בתוספת-חוזה זה והמשורטטים בתכנית הרצופה בזה בצבע __________________. ביחד עם רשות ורשיון להקים בנינים ומכונות בשביל עיבוד המחצבים שיכרם באותו שטח עפ"י החכירה העיקרית. וביחד עם רשות ורשיון לצבור בשטח זה את המחצבים שיכרם עפ"י חוזה-החכירה הנ"ל או חלק ממנו וכל שברים או שיירים אחרים שנתקבלו תוך כדי פעולות של כרייה או של מיצוי-מתכות בקשר עם כך או תוך כדי עיבוד המחצבים שהוא כרם עפ"י החכירה העיקרית. 2. מועד החכירה הניתנת בזה יהא המועד הנותר ממועד החכירה העיקרית יחד עם זכות-החידוש לכל תקופה נוספת שאפשר לחדש לה את החכירה העיקרית. 3. על החוכר לשלם במשך המועד הנ"ל דמי-חכירה שנתיים בסך ______________ ל"י. דמי-חכירה אלה ישולמו באותו הזמן ובאותו האופן שמשלמים בשביל חכירת פני האדמה שנקבעו בחוזה-החכירה העיקרי, וכל התנאים וההתחייבויות שבחוזה-החכירה העיקרי יחולו, בשינויים המתאימים לכך, על דמי-החכירה הללו. ולראיה חתמו הצדדים וטבעו את חותמם על כך ביום הנזכר לעיל. נחתם בחותמתו ובחתימתו של המחכיר במעמדו של נחתם בחותמתו ובחתימתו של החוכר במעמדו של תוספת (תיאור השטח שהחכירה חלה עליו) טופס י"א מתן זכות-מים 5 טופס י"ב מודעה עפ"י סעיף 82(1) 5 טופס י"ג תעודת-רישום 5 טופס י"ד רשיון-סוחר 5 טופס ט"ו בקשה לשטח-קדיחה 5 |
חלק א' |
חלק ב' |
חלק ג' (בוטל) |
(2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שווייה של יחידת פוספט ייקבע לפי מחירה בניכוי הוצאות מוכרות, והכול כמפורט בסעיף קטן זה. (3) מחיר סלע פוספט במקרה של מכירה שלא בתנאים האמורים בסעיף 20כג(ב) לחוק מיסוי רווחים יהיה הגבוה מבין אלה: (א) ממוצע המחירים החודשיים של יחידת פוספט, מאותו סוג ומאותה איכות המפורסמים בדרך המקובלת, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות; (ב) המחיר ליחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות שנקבע בעסקה. (4) מחיר יחידת פוספט במקרה של מכירה או ייצור בתנאים האמורים בסעיף 20כג(ב) לחוק מיסוי רווחים או במקרה שבו לא ידוע מחיר המוצר הסחיר הראשון, יהיה הגבוה מבין אלה: (א) ממוצע המחירים החודשיים של יחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות, המפורסמים בדרך המקובלת, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות; (ב) המחיר ליחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות שנקבע בעסקה; (ג) עלויות ההפקה והתפעול המיוחסות ליחידת פוספט; (ד) המחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט שיחושב לפי הוראות סעיף 20כג(ג) לחוק מיסוי רווחים ולפי כללי החשבונאות המקובלים. (5) ההוצאות המוכרות בניכוי ממחיר יחידת פוספט הן הוצאות בעד זיקוק עיבוד והובלה כמפורט להלן, וכן סכום נוסף השווה ל-10 אחוזים מהסכום המתקבל לאחר ניכוי ההוצאות המפורטות להלן: (א) עלות השינוע בפועל של הפוספט הגולמי מפתח המכרה עד למפעל ייצור סלע הפוספט; (ב) הוצאות פעילות של בעל הזכות שהמפקח קבע שהן קשורות בתהליך ייצור סלע פוספט מן הפוספט שנכרה, למעט הוצאות שהמפקח אישר שאינן קשורות במישרין לתהליך הייצור כאמור, ובכלל זה הוצאות אלה: (1) עלות הסרת הטפל והכרייה של הפוספט הגולמי; (2) הוצאות כלליות; (3) הוצאות מימון; (4) עלות מיתקנים מושבתים ועובדים אשר אינם מועסקים בפועל בייצור כתוצאה מצמצום זמני בייצור, וכיוצא באלה. (6) הועבר פוספט גולמי לייצור מוצרי ההמשך או נמכר כפוספט גולמי - ינוכו ההוצאות כאילו יוצר סלע פוספט. 3. דמי הזכות יחושבו בהתאם למועד הכרייה בעד כמות המחצב שנכרה. 4. על אף האמור בתוספת זו רשאי המפקח לגבות דמי זכות גבוהים יותר מהקבוע בה אם החליט להעניק זכות כרייה לפי פקודה זו בהליך תחרותי שבו אחד ממדדי הבחירה הוא גובה דמי הזכות שישלם הזוכה באותו הליך. |