תאריך תצוגה: 09/12/2024
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
1א. פרסום בעתון
1ב. חובת פרסום הודעות באינטרנט
1ג. אתר אינטרנט
פרק ב': מוסדות תכנון
סימן א': המועצה הארצית
2. מועצה ארצית
3. פרסום ברשומות
4. מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר
5. מזכיר המועצה הארצית ויועציה
6. ועדות משנה
6א. ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות
6ב. תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה
6ג. ועדות משנה ותוקף החלטותיהן
6ד. ועדת משנה להשגות
6ה. יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים
6ו. מסירת החלטות הועדה לתשתיות
סימן ב': ועדה מחוזית
7. ועדה מחוזית
8. מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים
9. תקופת כהונה
10. מהנדס מקומי בועדה מחוזית
11. ועדת משנה להתנגדויות
11א. ועדת משנה לעררים
11א1. ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים
11א2. ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים
11א ועדת משנה לעניין תשתית תיירות
.3 ועדת משנה לעניין תשתית תיירות
11א4. ועדת משנה להתחדשות עירונית
11א5. ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות
11ב. ועדות משנה אחרות
11ג. משלוח ההחלטות של ועדות המשנה
11ד. החלטה פגומה - דיון במליאת הועדה
11ה. דין החלטת ועדת משנה
12. מרחב תכנון מחוזי
סימן ב'1: ועדת ערר
12א. ועדת ערר?
סימן ב'1: ועדת ערר
12ב. סמכויות ועדת הערר?
12ג. הקמת ועדות ערר נוספות
12ד. סדרי דין
12ה. הוצאות ועדת ערר
12ו. ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה
12ז. סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה
12ח. תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה
סימן ג: ועדה מקומית
13. מרחב תכנון מקומי
14. תכנו ופרסומו של צו תכנון
15. תחילתו של צו תכנון
16. שינוי מרחב תכנון
17. ועדה מקומית
18. ועדה ברשות מקומית אחת
19. ועדה במספר רשויות מקומיות
20. מהנדס ומזכיר הועדה המקומית
20א. מבקר הוועדה המקומית
20ב. יועץ משפטי של ועדה מקומית
21. תקפות כהונתו של חבר הועדה המקומית
22. פרסום ברשומות
24. תקציב
25. גביית האגרות
26. הקניית מקרקעין
27. ביצוע החוק על-ידי הועדה המקומית
28. כפיית ביצוע על-ידי הועדה המחוזית
28א. ועדה ממונה
28ב. העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית
29א. אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית
30. רשות רישוי
31. המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה
31א. הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת
31ב. מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית
31ג. יחידת בקרה על ועדות מקומיות
31ד. הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות
סימן ד': ועדה מיוחדת
32. מרחב תכנון מיוחד
33. תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד
33א. הכרזה על מתחם פינוי ובינוי
34. ועדה מיוחדת והרכבה
35. מזכיר הועדה
36. הסמכויות והתפקידים
סימן ה': ועדה משותפת
37. הקמת ועדות משותפות
38. הרכבן של ועדות משותפות
39. סמכויות הועדה המשותפת
40. פרסום ברשומות
סימן ו': הוראות כלליות
41. מקום פנוי במוסד
41א. מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון
42. מנין חוקי
43. דעות שקולות בהצבעה
44. סדרי הדיון והעבודה
44א. היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון
44ב. חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום
44ג. חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר
44ד. בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה
45. התפטרות חבר
46. שמירת סוד
47. ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים
47א. הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון
48. מתן היתר או אישור שלא כדין
48א. ממלא מקום לחבר מוסד תכנון
48ב. אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו
48ג. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון
48ד. חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו
48ה. תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה
48ו. דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון
פרק ג': תכניות
סימן א': תכנית מיתאר ארצית
49. הוראות תכנית מיתאר ארצית
50. תכנית חלקית
51. עריכת התכנית
51א. דיווח לכנסת - הוראת שעה
52. מסירת העתק לועדות המחוזיות
53. אישור תכנית
53א. אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות
54. פרסום
סימן ב': תכנית מיתאר מחוזית
55. מטרות התכנית
56. עריכת התכנית
57. הוראות התכנית
58. הוראות המועצה הארצית
59. סמכויות של ממונה לביצוע
61. מטרות התכנית
61א. תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית
61ב. הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת
62. תכנית בסמכות ועדה מחוזית
62א. תכנית בסמכות ועדה מקומית
62א1. תכנית כוללנית
62א2. תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות התוספת השישית חלות עליה
62ב. בדיקה תכנונית מוקדמת
63. הוראות בתכנית מיתאר מקומית
63א. מעונות לחוסים
63ב. הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים
63ג. דיור בהישג יד
64. חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו
69. הוראות תכנית מפורטת
70. התאמת מגרשים
70א. הגדרות - סימן ד'
70ב. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש
70ג. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר
70ד. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק
70ה. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר
70ו. קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר
70ז. תנאים להפקדה
70ח. סייג לתחולה
70ט. דחיית תכנית
סימן ה': תכנית מיוחדת
71. תכנית מיוחדת
72. אישור תכנית מיתאר מיוחדת
73. התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת
74. ערר על החלטות אחרות
75. דין תכנית מיוחדת
76. תקנות
76א. תכנית לשימור אתרים
סימן ה'2: תכנית לתשתית לאומית
76ב. תכנית לתשתית לאומית
76ב1. הוראות מיוחדות לעניין תשתית תיירות
76ג. הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית
76ג1. הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית
76ד. הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר
סימן ו': הוראות כלליות לתכניות
77. הודעה על הכנת תוכנית
78. היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים
79. פטור מתשלומי חובה
80. תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה
81. ייזום תכניות לבטיחות הטיסה
82. ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה
83. תשריט
83א. מסמכי לוואי לתכנית
83א1. מועד הגשת תכנית
83ב. עריכת תסקיר השפעה על הסביבה
83ג. שמירה על עצים בוגרים
84. שלבי ביצוע
85. הפקדה
86. שינויים לפני הפקדה
86א. הפקדת תכנית מצומצמת
88. מקום ההפקדה
89. הודעה על הפקדת תכנית
89א. פרסום ומסירה של הודעת הפקדה
90. הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית
91. הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה
92. תוכן הודעת ההפקדה
93. הודעות על הפקדה מיוחדת
94. הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה
95. מניעת טענות
96. עיון בתכנית
96א. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט
97. הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת
97א. היתר על-פי תכנית שהופקדה
98. הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית
99. מקומות קדושים והיסטוריים ובתי-קברות
100. התנגדות
101. התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה
102. המועד להגשת התנגדות
103. מקום הגשת התנגדות
103א. הנמקת התנגדות
104. עיון בהתנגדויות
105. המחליטים בהתנגדות
106. דיון והכרעה בהתנגדות
107. שמיעת התנגדויות בפומבי
107א. מינוי חוקר
108. הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות
109. סמכויות השר
109א. מועדים לסיום הטיפול בתכנית
110. ערר בפני המועצה הארצית
111. ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית
112. ערר בפני ועדת הערר
116. סמכויות מוסד תכנון בערר
117. פרסום אישור תכנית ודחייתה
118. שמירת תכנית שאושרה ופורסמה
119. תחילתה של תכנית
119א. חובת מסירת מידע
119א1. העברת הדיון למוסד תכנון אחר
119ב. הוראות מיוחדות לדרכים
119ג. תסקיר השפעה על הסביבה
119ד. פיצויים
119ה. מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד
119ו. רישוי מיתקני גז
119ז. ועדת המשנה לתכניות עבודה
סימן ז': חלוקה חדשה
120. הגדרה
121. איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה
122. חלוקה שלא בהסכמה
123. רישום הערה בפנקסי המקרקעין
124. תחילה
125. רשום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית
126. השפעת חלוקה חדשה על שעבודים
127. איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים
128. הבטחת הזכויות של בעל משכנתה
סימן ח': סולם העדיפויות של תכניות
129. תכנית מיתאר מקומית
130. תכנית מיתאר מחוזית
131. תכנית המיתאר הארצית
132. תקנות לפי החוק
סימן ט': ביטול תכניות, שינוין והתלייתן
133. סמכות מוסד תכנון
134. סמכות הועדה המחוזית
136. פרק ד': חלוקה ואיחוד של קרקעות
137. תשריט חלוקת קרקע
138. פרטי התשריט
138א. תשריט הכולל מגרש תלת-ממדי
140. ערר על תשריט חלוקה
141. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין
142. שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע
143. הגבלה על חלוקת קרקע
144. איחוד
פרק ה': רישוי
145. עבודות טעונות היתר
145א. הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר
145א1. היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר
145ב. רישוי בדרך מקוצרת
145ב1. הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת
145ג. פטור מהיתר
145ג1. הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן
145ד. הנחיות מרחביות
145ה. אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר
146. שימוש חורג
147. הקלות
147א. היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים - הוראת שעה
147ב. הקלה לפיצול דירות
148. שימוש חורג והקלה בתנאים
149. תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות
151. סטיה ניכרת
151א. שימוש חורג ביחידת דיור - הוראת שעה
151ב. היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים
152. ערר והשגה
153. סדרי הערר
155. זכויות לפי דינים אחרים
156. הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית
157 מועד להכרעה בבקשות
157א. הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון
157ב. אישור תחילת עבודה
157ג. בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה
158א. חובת התקנת מעליות וגנרטורים
158א1. הצמדת מקומות חניה
158א2. בתי שימוש המיועדים לנשים
158א3. התניית היתר בהתקנת מקומות חניה
פרק ה'1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים
158ב. הגדרות
158ב1. תחולת הפרק
158ג. סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים
158ד. ערעור
158ה. ביטול רשיון עסק
158ו. מתן היתר לבנין ציבורי
158ו1. נגישות מקום ציבורי חדש
158ו2. שטח משותף בבנין מגורים חדש
158ו3. אישור מורשה נגישות
158ו4. תוקף היתר - מוסד חינוך
פרק ה'2: רישוי בדרך מקוצרת34
פרק ה'3: מכוני בקרה
158יג. הגדרות - פרק ה'3
158יד. הקמת מכון בקרה ותפקידיו
158טו. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו
158טו1. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש - הוראת שעה
158טו1א. מתן רישיון להפעלת מכון בקרה בהעדר בקר מורשה - הוראת שעה
158טז. רישיון, תנאיו והארכת תוקפו
158יז. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו
158יח. בקרים במכון בקרה
158יט. רישום בקרים
158כ. תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו
158כא. העסקת בקר מורשה במכון בקרה
158כב. כשירות בקרים מורשים והסמכתם
158כג. סמכויות בקרים מורשים
158כד. הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה
158כה. פעילותו של מכון בקרה
158כו. אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה
158כז. החלת דינים על עובדי מכון בקרה
158כח. מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה
158כט. קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה
158ל. חובת דיווח של מכון בקרה
158לא. ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים
158לא1. האחראי על מכוני הבקרה - מינויו וסמכויותיו
158לב. עיצום כספי
158לג. הודעה על כוונת חיוב
158לד. זכות טיעון
158לה. החלטת הממונה על דרישת תשלום
158לו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
158לז. סכומים מופחתים
158לח. סכום מעודכן של העיצום הכספי
158לט. המועד לתשלום העיצום הכספי
158מ. הפרשי הצמדה וריבית
158מא. גבייה
158מב. עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר
158מג. שמירת אחריות פלילית
158מד. ערעור על דרישת תשלום
158מה. פרסום
158מו. שינוי התוספת השביעית
158מז. הגדרות - פרק ה' 4
158מח. תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר
158מט. הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר
158נ. הגשת בקשה להיתר וקליטתה
158נא. תשלום חיובים למתן היתר
158נב. מתן היתר
158נג. תעודת גמר
158נד. חובות אמון, פיקוח ודיווח
158נה. ניגוד עניינים
158נו. תחולה אזורית
158נז. ערר על היתר
158נח. החלפת מורשה להיתר
158נט. תקנות לפי פרק זה
158נט1. דיווח לכנסת - הוראת שעה
158ס. הגדרות - פרק ה'5
158סא. רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי - מינוי, סמכויות והגשת בקשות
158סב. תשלום חיובים למתן היתר
158סג. הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית
158סד. המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים
פרק ו': מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה
159. הגדרות
160. סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה
161. התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות
162. המנין החוקי
163. ענייני טיסה אזרחית
164. קרקעות חקלאיות
165. תחולת פרק ז'
166. ועדת ערר
167. דיון בערר בהרכב של שלושה
168. היושב ראש
170. סודיות הדיונים
171. סדר הדיון
172. פטור
173. תקנות
174. מניעת מכשולי טיסה
175. הוראת שינוי
176. פיצויים
177. התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני
177א. הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר
פרק ז': שימוש חורג
178. תקופת מקסימום לחריגה
179. פרסום הרשימה ואישורה
180. מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים
181. התקופה המרבית לחריגה
182. אישור התקופה המרבית
183. הפסקת החריגה בתום התקופה המירבית
184. הפסקת החריגה לפני תום התקופה המירבית
185. אי-ביצוע ההפסקה לפני המועד
186. ביצוע על ידי הועדה המקומית
187. שיכון חלוף
פרק ח': הפקעות
188. מטרת ההפקעה
189. סמכות הועדה המקומית
190. ביצוע ההפקעה
191. חילופי קרקע
192. הסכם אינו היתר לחריגה
193. דין רכוש שהופקע
194. שיכון חלוף
195. דין מקרקעין שנרכשו בתמורה
196. שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום
196א. היטל השבחה
פרק ט': פיצויים
197. תביעת פיצויים
197א. התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי
198. תביעה לפיצויים
200. פטור מתשלום פיצויים
201. אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית
202. פיצויים על הפסקת חריגה
202א. פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז
202ב. כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית
202ג. רשימת שמאים מכריעים
202ד. הוועדה המייעצת
202ה. כשירות לכהונה כשמאי מכריע
202ו. פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים
202ז. איסור ניגוד עניינים
202ח. ייחוד פעולת שמאי מכריע
202ט. מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים
202י. העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר
202יא. עונשין
202יב. החלת הוראות על שמאי מכריע
202יג. תקנות לעניין שמאי מכריע
203. הגדרות - פרק י'
204. מנהל היחידה הארצית לאכיפה
205. הסמכת מפקחים
206. סמכויות מפקחים
207. חובת הזדהות
208. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון
209. הגדרות - סימן ג'
210. הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון
211. סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון - הוראות מיוחדות
212. נוהל עבודה
213. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי
214. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד
215. נהלים ראשונים
216. צו מינהלי להפסקת עבודה
217. צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה
218. איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי
219. צו מינהלי להפסקת שימוש
220. צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש
221. צו הריסה מינהלי
222. ביצוע צו הריסה מינהלי
223. תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין
224. בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי
225. חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי
226. המצאת צו מינהלי
227. הודעה על מתן צו מינהלי
228. בקשה לביטול צו מינהלי
229. תנאים לביטול צו מינהלי
230. שמירת אחריות פלילית
231. פיצויים
232. אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה
233. סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
234. צו שיפוטי למניעת פעולות
235. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות
236. צו הפסקה שיפוטי
237. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי
238. בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי
239. צו הריסה בלא הליך פלילי
240. בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי
241. שמירת אחריות פלילית
242. הגדרות - סימן ו'
243. עבודה אסורה ושימוש אסור
244. עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית
245. קנסות נוספים
246. אי-קיום צו
247. עבירה לפי פרק ה'1
248. הפרעה במילוי תפקיד
249. מסירת ידיעה כוזבת או מטעה
250. בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון
251. מתן אישור או היתר שלא כדין
251א. עבירות של מורשה להיתר
252. הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו
253. ביצוע עבירות על ידי תאגיד
254. אחריות נושא משרה בתאגיד
254א. תשלום קנסות
254ב. צווים במסגרת גזר דין
254ג. ביצוע צו
254ד. מועד ביצוע צו
254ה. סמכויות ביצוע צו
254ו. תשלום הוצאות ביצוע צו
254ז. תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים
254ח. עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור
254ט. בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי
254י. חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים
254יא. רישום הערות בפנקסי המקרקעין
254יב. הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה
254יג. העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים
254יד. נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית
254טו. דיווח על פעולות אכיפה
254טז. סקר עבירות בנייה
254יז. סמכות לדרוש מידע או מסמכים
254יח. ניהול הליכים בידי תובע
255. סדרי דין
255ז. הגדרות
255ח. סייג להחלת הוראות
255ט. סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות
255י. מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח
255יא. סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות
255יב. אי תחולת פרקים ח1 ו-ט
255יג. הוראות לענין קבלת היתר
255יד. הגדרות
255טו. הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות
255טז. אישור תשריט
255יז. הגשת תכנית ראשונה
255יח. בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה
255יט. היתר למימוש תכנית שאושרה
255כ. ערר
255כא. פיצויים והיטל השבחה
255כב. רציפות
255כג. רשות הרישוי
פרק י"א: שונות
256. בוררות
256א. אגרה השנויה במחלוקת
257. כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה
257א. מינוי מפקחים
258. ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט
259. תחולה על המדינה בדרך כלל
260. עדיפות בדיון בבקשות המדינה
261. דרכים ותשתיות
262. ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז
263. עסקאות ועובדים בוועדה מקומית לפי סעיף 19
264. סמכויות הממשלה
265. ביצוע ותקנות
265א. הצמדת תשלומים מסויימים
266. פטור באזורים כפריים
266א. פטור לצלחת קליטה לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין
266ב. קובלנה
266ב. פטור למכונה לאיסוף מכלי משקה
266ג. פטור למיתקן גישה אלחוטית
266ג1. פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית - הוראת שעה
266ג2. הגדרות - סעיפים 266ג3 עד 266ג7
266ג3. ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה
266ג4. פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית
266ג5. פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית
266ג6. פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית
266ג7. פטור להחלפת תורן וחיזוקו - הוראת שעה
266ד. אגרה מופחתת - חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית
266ה. פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז
266ו. פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם - הוראת שעה - חרבות ברזל
267. בניה לפי מיפרטים
268. תקנות סדרי דין
269. אצילת סמכויות
פרק י"ב: ביטולים והוראות מעבר
269א. הגדרות
270. ביטול
271. שטח תכנון כמרחב תכנון
272. ענינים תלויים ועומדים
273. אישור תקנות ותכניות קיימות
274. אישרור
275. המשך בהליכים
276. ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק
277. הפסקת שימוש חורג
277א. התנגדות לתכנית ממלכתית
277ב. זכות עיון
277ג. סמכויות השרים
277ד. עריכה מחדש של תכנית ממלכתית
277ה. אישור התכנית
277ו. פטור מהיתר
277ז. דרכים
278. פרשנות
279. תחילה
280. פרסום
1. הועדה
2. הרכב הועדה
3. יושב ראש הועדה
4. הנוהל
5. הכרזה על קרקע חקלאית
6. הגבלת אישור תכנית
7. הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית
8. הגבלות על קביעת מפעלים
9. תכנית הטעונה אישור הועדה
10. בדיקת תכניות קיימות
11. הגבלת השימוש בסמכויות הועדה
11א. תכנית לדרכים
12. ועדת ערר
13. סדרי הדין בועדת ערר
14. דין המדינה
15. שמירת דינים וסמכויות אחרות
16. הוראות מעבר
התוספת השניה
1. הגדרות
2. הועדה לשמירת הסביבה החופית
3. הרכב הועדה
4. סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה
5. סייג למתן היתרים
6. תכנית הטעונה אישור הועדה
7. סמכויות הועדה
8. ערר
9. סמכויות המועצה הארצית בערר
10. שמירת דינים וסמכויות
11. הוראת מעבר
12. סייג לתחולה
13. אי-תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות
תוספת שלישית
1. פרשנות
2. חבות בהיטל השבחה
3. שיעור ההיטל
3א. שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי
4. שומת ההשבחה
5. לוח שומה
6. הצגת הלוח והודעת שומה
7. מועד תשלום ההיטל
8. ערובות להבטחת תשלום
9. הצמדה
10. הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל
11. שותפים במקרקעין
12. חלוקת ההיטל
13. יעוד ההיטל
13א. שיעור החיוב בהיטל
14. שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור
14א. מסירת מידע
15. הצמדה
16. הפחתת תשלומי פיגורים
17. החזר היטל
18. גביה
19. פטור מהיטל
20. הארכת מועדים
21. הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל
1. הגדרות
2. תכנית לשימור
3. תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים
4. הוראות בשלב הביניים
5. הודעה
6. שינויים על פי תכנית
7. שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור
8. העדר מקור כספי למימון לפיצויים
9. פטור ממסים
10. ועדה לשימור
11. הזמנת משתתפים
12. רשימת אתרים לשימור
13. תפקידי ועדה לשימור
14. עבודות אחזקה
15. הפקעה ופיצויים
16. ערר
17. שמירת דינים
1. הגדרות
2. שימוש בדיור בהישג יד
3. הגבלה על בעלות
4. חובת ניהול ואחזקה תקינה
5. דמי השכירות
5א. פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת
6. רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות
7. רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות
8. מחיקת הערות וביטול הצורך באישור
9. מינוי המנהל
10. חובת דיווח
11. סמכויות פיקוח
12. ניהול רישום
13. בירור פניות ציבור
14. הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד
15. ביצוע ותקנות
15א. עונשין
15ב. סעדים על הפרת הוראות
16. תחולת התוספת
תוספת שביעית59
חלק א'
חלק ב'

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 1

1.   
"בטיחות הטיסה" - לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה;
"בית חולים ציבורי" - בית חולים שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא אחד מאלה:
(א) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
(ב) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
(ג) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
(ד) בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;
(2) לעניין בית חולים חדש - הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים - בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ-3,000 מ"ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;
(3) שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים;
"בית סוהר" - בית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו בפקודה האמורה ותאי מעצר בתחנות משטרה;
"בנין" - כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות -
(1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;
(2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;
"בנין חורג" - בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על-פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
"בעל" - לרבות חוכר לדורות כאמור בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
"בקר" - כמשמעותו בסימן ב' לפרק ה'3;
"בקר מורשה" - בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי סעיף 158כב;
"בקרת ביצוע" - בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי סעיף 158כג(ז), והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
"בקרת תכן" - בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי סעיף 158כג(ז), והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
"גורם מאשר" - מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון;
"דרך" - תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;
"היתר" - לרבות הרשאה;
"הנדסאי" - הנדסאי רשום כהגדרתו בחוק ההנדסאים והטכנאים, הרשום כהנדסאי בניין או כהנדסאי אדריכלות;
"הקלה" - הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי סעיף 145 בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג;
"ועדה מקומית עצמאית" - ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי סעיף 31א;
"ועדה מקומית עצמאית מיוחדת" - ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי סעיף 31א;
"חברה ממשלתית" - כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה בחוק האמור;
"חוק ההנדסאים והטכנאים" - חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012;
"יועץ סביבתי" - (נמחקה);
"יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין" - מי שמונה לפי סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין;
"יחידת דיור" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים;
"ימי עבודה" - למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים;
"יישוב מיעוטים" - יישוב ש–80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מבנה דרך" - מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה - שר התחבורה);
"מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי" - מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת- קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה:
(1) מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת-קרקעי;
(2) מבנה לניהול מי נגר;
(3) בניין אחר שקבע שר הפנים;
"מגרש" - יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו לרבות מגרש תלת-ממדי;
"מגרש תלת-ממדי" - יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת-ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו;
"מהנדס הועדה" - מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה;
"מורשה להיתר" - כהגדרתו בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים, שניתנה לו תעודת מורשה להיתר;
"מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" ו"מורשה לנגישות השירות" - כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
"מוסד תכנון" - כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים למעט מכון בקרה או מורשה להיתר;
"מינהל התכנון" - מינהל התכנון במשרד הפנים;
"מסילת ברזל" - כמשמעותה בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972, וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
"מיתקן לאגירת אנרגיה" - מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
"מיתקן אגרו-וולטאי" - מיתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי;
"מיתקן פוטו-וולטאי" - מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית;
"מיתקני דרך" - כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה;
"מיתקני תקשורת" - תחנת שידור, כהגדרתה בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית;
"מיתקני תשתית" - קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות, וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;
"מכון בקרה" - גוף שניתן לו רישיון לפי סעיף 158טו;
"מקרקעי ישראל" - כמשמעותם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל;
"מרחב מוגן" - מקלט כהגדרתו בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי החוק האמור;
"מתחם פינוי ובינוי" , "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית", ו"תכנית לפינוי ובינוי" - כהגדרתם בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית;
"סביבה חופית" - כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004;
"קרוב" , לאדם פלוני -
(1) בן זוג;
(2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני;
(3) אח או אחות ובני זוגם;
(4) תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%;
"רשות מקומית" - עיריה או מועצה מקומית;
"רשות עירונית" - רשות מקומית למעט מועצה אזורית;
"שטח כולל המותר לבניה" - סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות;
"שימוש חורג" , בקרקע או בבנין - השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
"תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם" - תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה;
"תחנה לתחבורה ציבורית" - תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה;
"תכן הבנייה" - הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין;
"תכנית" - תכנית מהתכניות שלפי פרק ג' לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה;
"תכנית דרך" - תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה. לעניין הגדרה זו, "דרך" - לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת;
"תכנית החיזוק (תמ"א 38)" - תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38);
"תכנית בסמכות ועדה מקומית" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור בסעיף 62א;
"תכנית בסמכות ועדה מחוזית" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית;
"תסקיר השפעה על הסביבה" או "תסקיר" - מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות;
"תשתיות לאומיות" - מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם בסעיף 202ב, תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט"ן כהגדרתם בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי, אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר;
"תשתית תיירות" - מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות סעיף 76ב1.
1א.   
1ב.   
1ג.   
2.   
(8) חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, "קבלן לעבודות הנדסה בנאיות" - כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969;
(9) נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על-ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;
(10) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות;
(11) נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל;
(12) בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על-ידי שר הפנים;
(13) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו;
(13א) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנהו שר הרווחה והשירותים החברתיים;
(14) נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר;
(15) שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית.
(ג) במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך.
(ד) (1) תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו;
(2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון, של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית.
(ה) (בוטל).
3.   
4.   
5.   
6.   
סימן א'1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות
6א.   
6ב.   
(1) רשות הרישוי - יושב ראש הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה ולעניין מתן היתר לפי תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, תמ"א 70/א כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021, על פי תוכנית מועדפת לדיור או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם לסעיף 76ב(ב1) או על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית - גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר;
(2) הועדה המקומית - הועדה לתשתיות; ואולם הוראות סעיף 152(א) לא יחולו.

בסעיף קטן זה -
"תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" - תכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה או תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה או תוכנית מיתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3);
"תכנית מועדפת לדיור" - כהגדרתה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014;
"תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית" - תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין מתן הרשאה לפי תוכנית מיתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3), ולעניין מתן היתר לפי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור, רק אם ההרשאה או ההיתר הם לקווי תשתית או למיזם תשתית חיוני כהגדרתם בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות, ומתקיימים כל אלה:
(1) חלפו שמונה חודשים מהמועד שבו נקלטה בקשה להיתר ברשות הרישוי המקומית, או 12 חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף 145(ו)(1), וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה;
(2) מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1);
(3) רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה - הגורם המוסמך לפי סעיף 145(ו)(1); מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית, רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, "בקשה להיתר" - למעט בקשה להרשאה לפי סעיף 261(ה) או (ה1).
(ד) על אף האמור בסעיף 261(ה) ו–(ה1), לעניין הרשאה כאמור באותו סעיף לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות הסעיף האמור בשינויים אלה:
(1) בפסקה (2), במקום "למתכנן המחוז" יקראו "למתכנן הוועדה לתשתיות";
(2) בפסקה (3), במקום "יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית" יקראו "יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות", אחרי "ויאשרו אותה" יבוא "לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה," ובמקום "קבעו המתכנן והמהנדס" יקראו "קבעו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות";
(3) בפסקה (4), במקום "לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית" יקראו "לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות";
(4) פסקאות (5) ו–(7) - לא ייקראו;
(5) בפסקה (6), במקום "יושב ראש הועדה המחוזית" יקראו "יושב ראש הוועדה לתשתיות.
(ה) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה בסעיף 145(א3) ו-(ג2), ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
(1) התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר;
(2) רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה.
(ו) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור.
(ז) הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "רשות הרישוי" יקראו "מתכנן הוועדה לתשתיות".
(ח) בסעיף זה, "בעל תשתית" - גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות.
6ג.   
6ד.   
6ה.   
6ו.   
7.   
אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
(א) הוא בקי בענייני תכנון ובניה;
(ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
(14) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002 ;
(15) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי.
(א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה.
(ג) חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו-(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן - הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף.
8.   
מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים

[תיקונים: התשנ"ה (מס' 4), התשע"ה, התש"ף (מס' 2)]
(א) (1) שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה;
(2) מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור.
(ב) ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי.
9.   
תקופת כהונה

[תיקונים: התשנ"ה (מס' 2), התשע"ח, התשפ"ד (מס' 5)]
(א) (1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף 7(א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
(2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים בסעיף 7(א)(11) ו–(12) כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית.
(ב) שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית.
(ג) חבר ועדה מחוזית - שאינו נציג שר - שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו.
10.   
10א.   
11.   
11א.   
11א1.   
"תכנית לשיכון ציבורי" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי פקודת המועצות המקומיות, והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד.
(ב) בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה - ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה:
(1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג שר המשפטים;
(3) נציג שר הבינוי והשיכון;
(4) נציג השר להגנת הסביבה;
(4א) נציג שר הפנים;
(5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים;
(6) מתכנן המחוז;
(7) נציג רשות מקרקעי ישראל.
(ג) הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.
(ד) לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
(ה) לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות פרק ד', וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי סעיפים 125 ו–141.
(ו) דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות סעיפים 11ד ו–11ה לא יחולו על ההחלטה.
(ז) בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
(ח) (1) החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.
(2) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו - התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.
11א2.   
(ט) לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות פרק ד', וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי סעיפים 125 ו–141.
(י) בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
(יא) החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה.
(יב) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה - התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה.
11א 2.3   
11א4.   
11א5.   
11ב.   
11ג.   
11ד.   
11ה.   
12.   
12א.   
(3) חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
(א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
(ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז.
חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
(4) (א) שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות.
(ב) לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
(ג) לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים.
(ב) בדיון בערר לפי סעיף 12ב(א)(3) על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי סעיף 62א, יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה:
(1) נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה;
(2) נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון;
(3) נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה.
(ב1) חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.
(ג) שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
12ב.   
(ב) ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה.
(ב1) בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ"א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, "תכנית להתחדשות עירונית" - תכנית לפינוי ובינוי לפי סעיף 62א(א2) או תכנית כהגדרתה בפסקה (2) להגדרה "תכנית להתחדשות עירונית" שבסעיף 11א4(א) .
(ג) החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה.
(ד) (1) החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(2) תהיה סופית.
(2) על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי סעיף 111.
(ה) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי סעיף 152(א2), על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג.
12ג.   
12ד.   
12ה.   
סימן ב'2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה
12ו.   
12ז.   
12ח.   
13.   
14.   
15.   
16.   
17.   
18.   
(3) נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
(א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
(ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
(3א) שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו–(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי;
(4) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
(4א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
(5) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות - בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית.
(ג) לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד.
(ג1) נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי.
(ג2) לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון.
(ד) כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה.
(ה) ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה - ועדת המשנה), וזה הרכבה:
(1) ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך;
(2) במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד - לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר - לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד;
(3) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.
(ו) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית.
(ז) (1) כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה;
(2)3 שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים;
(3) הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר.
19.   
20.   
(ב) במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות לפי חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991 והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות סעיפים 5א, 6 ו–6א לחוק האמור יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה.
(ג) מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי סעיף 18, או עובד הוועדה - אם היא ועדה מקומית לפי סעיף 19.
20א.   
20ב.   
(ג) במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה.
21.   
22.   
23.   
24.   
(ד)4 התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על-פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור.
(ה) תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה.
25.   
26.   
27.   
28.   
28א.   
28ב.   
29.   
29א.   
30.   
31.   
31א.   
(2) הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות סעיף 254טז וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע.
(ד) החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה בסעיף 31ג; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן.
(ה) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור בסעיף 62א(א2), אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן בסעיף 11א4(א), מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
(ו) הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה.
(ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו–(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר הפנים כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת.
(ז) מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו - גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד).
(ח) על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו–(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות סעיף 62א(א1), (א2) או (ג), לפי העניין.
(ט) הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.
31ב.   
31ג.   
31ד.   
32.   
33.   
33א. 6
הכרזה על מתחם פינוי ובינוי

[תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשס"ז, התשס"ח (מס' 9), התשס"ט (מס' 3), התשע"ד (מס' 3), התשע"ה, התשע"ו (מס' 6)]
(בוטל).
34.   
(9) נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה.
(ב) נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה בסעיף 33 יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים.
(ג) לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה בסעיף 33 יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר הפנים.
(ד)7 בתקופה הנוספת השלישית כמשמעותה בסעיף 33 יהיו חברים בוועדה המיוחדת, נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א) גם אלה:
(1) נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים;
(2) נציג רשות מקומית הסמוכה למרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים.
(ה) לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השלישית כמשמעותה בסעיף 33, יוזמן דרך קבע נציג רשות מקומית הסמוכה למרחב התכנון המיוחד ושאינה הרשות המקומית הסמוכה האמורה בסעיף קטן (ד), שימנה שר הפנים.
(ו) על אף האמור בסעיף 41, בתקופה הנוספת השלישית כמשמעותה בסעיף 33 לא יהיה תוקף לפעולות הוועדה המיוחדת אם התקיים אחד מאלה:
(1) לא מונו בה החברים והנציג כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו–(ה), למעט אם לא מונו מסיבות שאינן תלויות בשר הפנים;
(2) לא מונו בה החברים כאמור בסעיף קטן (ד) מכל סיבה שהיא וחלפו שישה חודשים מיום תחילת התקופה הנוספת השלישית; אין באמור בפסקת משנה זו כדי לגרוע מהחובה למנות נציג כאמור בסעיף קטן (ה) או לגרוע מתוקפן של פעולות הוועדה המיוחדת שנעשו לפני שהתקיים התנאי הקבוע בפסקה זו.
35.   
36.   
37.   
38.   
39.   
40.   
41.   
41א.   
42.   
43.   
44.   
44א.   
44ב.   
(ב) לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור - לבית המשפט שלערעור.
(ג) הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון.
(ד) החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו–(יג) לחוק הבחירה הישירה יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום.
44ג.   
44ד.   
(ח) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה.
(ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה.
45.   
46.   
47.   
47א.   
48.   
48א.   
48ב.   
48ג.   
"חוק חופש המידע" - (נמחקה);
"מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים" - הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן בפרק ו';
"ממונה ביטחון" - כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;
"מסמך" - לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
(ב) חבר מוסד תכנון ובוועדה מקומית - גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן - הנחיות אבטחת מידע).
(ג) (1) חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 19, שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע.
(2) על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות סעיף 46, בשינויים המחויבים.
(ד) בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד ובוועדה מקומית - גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון.
(ו) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן.
48ד.   
(1) לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב;
(2) לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד.
(ז) מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים -
(1) להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול;
(2) לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות.
48ה.   
48ו.   
49.   
50.   
51.   
51א. 9
דיווח לכנסת - הוראת שעה

(תיקון התשע"ו)
(בוטל).
52.   
53.   
53א.   
(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות, וב-21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
(2) לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה:
(א) ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(ב) שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה;
(ג) שר הפנים;
(ד) השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה;
(ה) השר להגנת הסביבה.
54.   
55.   
56.   
57.   
58.   
59.   
60.   
סימן ג': תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת
61.   
61א.   
(2) לעניין בית משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין או בית שפרק ו'1 לחוק האמור חל עליו, הנכלל בתכנית - מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור.
(ב2) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה לרבות גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד, רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה;
(2) תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע;
(3) לעניין סעיף קטן זה, "תשתית" - מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט"ן כהגדרתם בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי, אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית.
(ב3) ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה:
(1) התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית;
(2) התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד;
(3) התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה:
(א) הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית;
(ב) הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן.
(ג) תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור בסעיף 62א(א1) - תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור בסעיף 62א(א2) - תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור בסעיף 62א(ג) - תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד -
(1) שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות סעיף 62א(ד), לא מתקיים לגביה האמור בסעיף 62א(ו) עד (ח), ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה;
(2) שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור בסעיף 62א(א)(3), תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו;
(2א) שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור בסעיף 145א1, תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין;
(3) שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
(4) שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה:
(א) עיקרי התכנית ומטרותיה;
(ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים;
(ג) היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור בסעיף 85;
(ד) מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור בסימן ח', החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור בסעיף 62א(ד), ולהוראות כאמור בסעיף 62א(ו) עד (ח), לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין;
(ה) קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3);
(ו) אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי סעיף 12 לתוספת הרביעית - גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור;
(ז) כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה;
(ח) המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד).
(ד) תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות סעיף 62, ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים.
61ב.   
62.   
62א.   
(א1)10 (בוטל);
(א2) קרקע שייעודה שונה למלונאות לפי הוראות פסקה (9), יראו אותה לעניין פסקה זו כקרקע המיועדת למלונאות בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
(ב) לעניין מגרש המיועד לתעסוקה - נוסף על הוראות פסקת משנה (א) - השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש;
בסעיף קטן זה, "תעסוקה" - אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות ;
(4) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3);
(5) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי "ו–(3)" יבוא "או בסעיף קטן (א1)(5)";
(6) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור;
(7) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי;
(8) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת–קרקעיות, בתחום רשות עירונית;
(9) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה "תעסוקה" שבפסקה (3) (בפסקה זו - שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה:
(א) לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית;
(ב) לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירת ידע ולא ייווסף שימוש כאמור;
(10) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש;
(11) הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו - השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה:
(א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו;
(ב) הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש;
(ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו;
(ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ"ר;
(12) הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה:
(א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, "יעדים ציבוריים" - חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה ;
(ב) הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים;
(ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים;
(ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ"ר;
(ה) אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת;
(13) הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
(14) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו - תעשייה) והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור, כמפורט להלן:
(א) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית - לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו–(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם:
(1) בית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012;
(2) דיור בהישג יד כהגדרתו בתוספת השישית שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות התוספת השישית והתקיימו לגביו הוראות סעיף 63ג;
(3) מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים;
(ב) בכל תכנית - הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א);
(א2) בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו–(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה:
(1) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי, או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו בסעיף 14(ג) לחוק האמור;
(2) תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, "מתחם להתחדשות עירונית" - אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה .
(ב) (בוטל).
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה - תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו–(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י"ט בסיוון התשס"ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית:
(1) (בוטל);
(2) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה:
(א) כל שטח מרחב התכנון המקומי;
(ב) כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו;
(ג) חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, "חלק משמעותי" - כפי שתחליט הועדה המחוזית;
(ד) כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו בסעיף האמור;
(3) (בוטל);
(4) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן:
(א) ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים;
(ב) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה. לעניין פסקה זו, "צורכי ציבור" - כהגדרתם בסעיף 188(ב) ;
(ג) קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו;
(ד) הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
(ה) הנחיות לענין גובה הבנינים.
(5) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים בסעיף 145(ז) לגבי מגרשים מסוימים אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב) או למיתקני תשתית מקומיים.
(ד) (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו-(18)(ב) שבו.
(1א) (א) תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1).
(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה:
(1) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
(2) מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ-30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
(3) גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
(ג) הוראות פסקאות משנה (א) ו–(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף 64(ב).
(ד) בפסקה זו, "מגרש" - מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו בסעיף 70א או מגרש אחר כמשמעותו בסעיף 70ג או 70ה .
(2) תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(א) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
(ב) התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
(ה) (1) לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי סעיף 31א (בסעיף קטן זה - המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו–(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור.
(2) הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית.
(3) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של מינהל התכנון.
(4) לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה.
(5) על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו–(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית.
(6) פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
(ה1) (1) אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה בסעיף 64(ב), יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה:
(א) התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו בסעיף 70א;
(ב) התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו–(17) שבו.
(2) על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו–(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות סימן ד'.
(ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
(1) היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו בסעיף 159, או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני;
(2) בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי–מתן ההודעה כאמור;
(3) בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי סעיף 160(3א), אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות;
(4) בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי–מתן הודעה כאמור.
(ו1) (1) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה בסעיף 64(ב).
(2) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה:
(א) הבנייה הסתיימה אחרי יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018).
(ב) שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין.
(3) (א) לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו - המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו-(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור.
(ב) הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית.
(ג) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית.
(ד) על אף האמור בסעיף 119א1, הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו-(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית.
(4) בלי לגרוע מהוראות סעיף 61א(ג), לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, "תכנון מתחמי" - כהגדרתו בסעיף 70ז(1)(א).
(ז) על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור בסעיף 61א(ב2) להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
(1) תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב), לדרך או לתשתית כהגדרתה בסעיף 61א(ב2), לרבות תכנית דרך;
(2) תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות;
(3) תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה בסעיף 11א1;
(4) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו בסעיף 14(ג) לחוק האמור;
(5) תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
(6) תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי סעיף 77, או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור.
(ח) לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה:
(1) היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי סעיף 77, או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, "תכנית נושאית" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית;
(2) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
(א) אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור;
(ב) אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור;
(ג) היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
(3) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
(4) היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית.
(ט) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיפים 129 עד 131 וסעיף 147.
62א1.   
62א2.   
62ב.   
63.   
63א.   
"חוסים" - כמשמעותם בהגדרת מעון.
"חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה" - חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש"ס-2000;
"מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור" - סוגי דיור כמפורט בתוספת החמישית;
"מתמודד נפש" - כהגדרתו בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה.
63ב.   
63ג.   
64.   
65-68.   
69.   
(ב) גבולות המגרש התלת-ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות;
(ג) אם התכנית בתחום המגרש התלת-ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, "צורכי ציבור" - כהגדרתם בסעיף 188(ב);
(2) ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי-ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים;
(3) מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים;
(4) מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות;
(5) שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתטית;
(6) הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות;
(7) שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה;
(8) הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית;
(9) מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני;
(10) נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים;
(11) מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה;
(12) הוצאות התכנית, לרבות הוצאות עריכתה וביצועה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת -
(1) יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי;
(2) רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים.
70.   
סימן ד': תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה
70א.   
70ב.   
70ג.   
70ד.   
(3) נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי החוק האמור או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי אותו חוק, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי אותו חוק.
(4) בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי סעיף 145(ב3) או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי סעיף 157ג, אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו בסעיף 266ג1, שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו.
(5) שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי סעיף 157ג, בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה.
(ג) אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי סעיף 62א(א) או (א1), באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1).
70ה.   
70ו.   
70ז.   
70ח.   
(2) המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי התוספת הרביעית או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי סעיף 77 או בתנאים שנקבעו לפי סעיף 78; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור בתוספת הרביעית או תנאים בהודעה לפי סעיף 77 או סעיף 78.
70ט.   
71.   
72.   
73.   
74.   
75.   
76.   
סימן ה'1: תכנית לשימור אתרים
76א.   
76ב.   
(ב3) על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021, יחולו הוראות סעיף 4א(ו) עד ) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014, כנוסחו במועד תחילתו של תיקון מס' 4, בשינויים המחויבים.
(ג) משרד ממשלתי, ועדה מחוזית - בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי סעיף 76ב1(ד) או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות (בסימן זה - מגיש תכנית).
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת.
(ה1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 4 או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת-הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו.
(2) בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
(ו) בסעיף זה -
"מערכת תחבורה עתירת נוסעים" - כהגדרתה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014;
"מקרקעין מיועדים" - כהגדרתם בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021;
"מרכז תחבורה משולב" ו "תוכנית מטרו" - כהגדרתם בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021;
"תיקון מס' 4" - חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ"ד-2024.
76ב1.   
76ג.   
76ג1.   
סימן ה'3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה
76ד.   
(ב) בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי סעיף 23 לחוק אוויר נקי.
(ג) לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו בחוק אוויר נקי, אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור.
77.   
78.   
79. 11
פטור מתשלומי חובה

[תיקון התשנ"ה (מס' 4)]
הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח סעיף 78, רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום-חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות.
80.   
81.   
82.   
83.   
83א.   
83א1.   
83ב.   
(ב) השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע כאמור בסעיף קטן (א).
83ג.   
84.   
85.   
86.   
86א.   
(2)12 כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
(3) הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ–15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות סעיף 18(ז).
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה.
87.   
88.   
89.   
89א.   
(ג) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסויימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב).
(ג1) החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון.
(ד) נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ"ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
90.   
91.   
92.   
93.   
94.   
95.   
96.   
96א.   
97.   
הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת

[תיקון התשנ"ה (מס' 4)]
(א) (1) הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור בסעיף 61א, ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי סעיף 145 לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור בסעיף 149 וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים;
(2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר.
(ב) (1) הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור בסעיף 61א ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי סעיף 145 לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור בסעיף 149 וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים;
(2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית.
97א.   
98.   
99. 13
מקומות קדושים והיסטוריים ובתי-קברות
הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות.
100.   
101.   
102.   
103.   
103א.   
104.   
105.   
106.   
107.   
107א.   
108.   
109. 14
סמכויות השר

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 4), התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התש"ף (מס' 2)]
(א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו.
(ב) החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר.
(ג) שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן.
109א.   
מועדים לסיום הטיפול בתכנית

[תיקונים: התשנ"ה (מס' 4), התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התש"ף (מס' 2), התשפ"ג (מס' 2)]
(א) (1) הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות סעיף 86א - בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(2) לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה - תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה;
(3) הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי סעיף 11ב; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות סעיף 11ד; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה בסעיף 86א יחולו הוראות סעיף 110;
(4) על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה בסעיף 86א בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי סעיף 86א, יראו את התכנית כבטלה.
(ב) (1) הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו;
(2) לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ-500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה;
(3) הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי סעיף 6(ד);
(4) בסעיף קטן זה, "תוכנית למגורים" - תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה בסימן ז'.
(ג) המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי סעיף 52, ולגבי תכנית מיתאר מחוזית - בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה.
(ד) החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו. השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על מספר הארכות המועד שניתנו לפי סעיף זה בשנה שקדמה למועד הדיווח ועל משכן, וכן על הטעמים שהביאו לכך.
110.   
111.   
112.   
(א1)15 על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה - מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה:
(1) מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב);
(2) יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית;
(3) ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור.
(ב) הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית.
(ג) ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר.
(ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.
113.   
114-115.   
(בוטלו).
116.   
117.   
118.   
119.   
119א.   
119א1.   
סימן ו'1: תכנון דרכים ומסילות ברזל
119ב.   
119ג.   
119ד.   
סימן ו'2: מיתקני גז טבעי
119ה.   
לענין מיתקן גז כאמור בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי יחולו גם ההוראות לפי הסעיף האמור.
119ו.   
(א) היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי (בסעיף זה - מיתקן גז), למעט מיתקני גז שסעיף 119ה חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז. מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1992.
(ב) שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה.
119ז.   
(ב) בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית:
(1) מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו;
(3) ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים בסעיף 2(ב)(6) ו–(7).
(ג) שר הפנים ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
(ד) הוראות סעיף 6(ב) לא יחולו על הוועדה.
120.   
121.   
122.   
(5) שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום.
123.   
124.   
125.   
(א) בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו בפקודת המדידות (בסעיף זה - המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם לפקודת המדידות וחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור.
(ב) בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור.
(ג) אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח סעיף 124.
126.   
127.   
128.   
129.   
130.   
131.   
132.   
133.   
134.   
135.   
136.   
137.   
138.   
138א.   
(2) גבולות המגרש התלת-ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות.
(ב)16 הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי פרק זה לעניין מגרש תלת-ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב), ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת-ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה.
139.   
140.   
141.   
רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי פקודת המודדים וחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט.
142.   
143.   
144.   
145.   
(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
(1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;
(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;
בפיסקה זו -
"שינוי פנימי" - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;
"דירה" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
(3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.
(א1) הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין -
(1) אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה;
(2) מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, "מידע להיתר" - סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים;
(3) מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
(4) תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע;
(5) סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע.
(א2) לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר.
(א3) (1) בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית;
(2) שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה, להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי חוק גנים לאומיים או לפי חוק העתיקות התשל"ח-1978, יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר;
(3) מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם - יקלוט את הבקשה;
(4) לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
(ב) (1) לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי סעיף 145ד (בחוק זה - ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים.
(2)18 על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות סעיף 149, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א) השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית;
(ב) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש;
(ג) אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
(ד) לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית.
(ב1) רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן - מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר.
(ב2) הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי סעיפים 146 עד 149, יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין.
(ב3)19 החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי סימן ג' בפרק ה'3.
(ב4) שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה.
(ג) נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.
(ג1) (1) נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות - גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה.
(2) בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות.
(3) לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף 6(ד); ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך.
(3א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף 6(ד) בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך;
(4) אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות.
(5) בסעיף קטן זה -
"מוסד התכנון המוסמך" - מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית;
"תכנית למגורים" - תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור.
(ג2) רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) התנאי פורט במידע להיתר;
(2) התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית;
(3) התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר.
(ג3) אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין.
(ד) (1) החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה - החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין.
(2) לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק.
(ה) (1) מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות.
(2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית.
(ו) (1) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה.
(1א) על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) ובסעיף 6ב(ב1), ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור בסעיף 6ב(ב)(1), אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור.
(1ב) על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות סעיף 6ב(ב1), לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה.
(2) לענין פרק י', עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין.
(3) עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת.
(ו1) (1) הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה.
(2) הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה.
(3) בסעיף קטן זה -
"רישיון ספק שירות חיוני" - כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;
"רשת חשמל עילית" - מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל-עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים;
"רשת כבלים אופטיים" - רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, "שירות בזק" - כהגדרתו בחוק התקשורת.
(ז) מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה:
(1) פירוט יעודי הקרקע;
(2) חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע;
(3) קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים;
(4) שטחי הבניה המותרים.
(ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) -
(1) מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור;
(2) הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו-וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 100), התשע"ד2013-, אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
(א) עניינה תשתיות כלל–ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית;
(ב) היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר;
(ג) נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית;
(ד) נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית;
(3) הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו - קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת-קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
(א) האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום "הוועדה המקומית" יקראו "הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי סעיף 11א5, אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)";
(ב) לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור - נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ-45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל;
(ג) לעניין הקמת קווי 161 תת-קרקעיים - נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות;
(4) רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, "מיגונית" - מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ"ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית.
(ט) על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי פרק שלישי לחוק המים, התשי"ט1959-, שאושרה לפני יום י"ט באב התשס"ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן.
145א.   
145א1.   
145ב.   
(2)20 הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 - הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה.
(ב) על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה:
(1) בסעיף 145(ב1) ו–(ב2), בכל מקום, במקום "45 ימי עבודה" יקראו "25 ימי עבודה";
(2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות;
(3) רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים בסעיף 145(ד)(1) בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור בסעיף 145(א3);
(4) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה:
(א) אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור בסעיף 145(ב3) - מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
(ב) המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים;
(5) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 145(ד)(2), בשינויים המחויבים;
(6) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
(7) התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה:
(א) אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת סעיף 145(א2)(4) - על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי סעיף 145(א3)(4);
(ב) אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור בסעיף 145(ב3) - על כך שלא נדרש אישור כאמור;
(ג) על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים;
(8) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
(9) על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי סעיף 152(א2), לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7).
(ג) שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור.
145ב1. 21
הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת

[תיקון התשפ"ד (מס' 3)]
(א) על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה - בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה:
(1) גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע - כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, "גורם נוסף" - גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023, שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה ;
(2) גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה:
(א) פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן;
(ב) מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו.
(ב) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1) חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת;
(2) המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה;
(3) מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה.
(ג) לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור - יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.
(ד) על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם בסעיף 70ב(א)(3), במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2).
145ג.   
(3)22 השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפיינהן, מעטה; אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 - השפעתם על הסביבה מעטה.
(4) הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.
(ב) קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1) חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה;
(2) מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה.
(ג) לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה.
(ה) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור בסעיף 62א(ו)(1) עד (3).
145ג1. 23
הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן

[תיקון התשפ"ד (מס' 3)]
הוראות סעיף 145ב1 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי סעיף 145ג.
145ד.   
145ה.   
146.   
147. 24
הקלות

[תיקונים: התשל"ג, התשמ"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 4), התשע"א, התשע"ה, התשע"ו (מס' 5), התשע"ז (מס' 6), התשפ"ב, התשפ"ב (מס' 5)]
(א) הועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי סעיף 145 בנושאים שנקבעו לפי סעיף 151(ב) ואולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתכנית שאושרה לפי סעיף 62א, שלא ניתן לאשרה בתכנית בסמכות הוועדה לפי אותו סעיף, למעט פסקה (9) שבסעיף קטן (א).
(ב) - (ז) (בוטלו).
(ח) - (ט)25 (בוטלו).
(י)26 (בוטל).
147א.   
147ב.   
(ב) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי אותו חוק.
(ג) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת;
(4) התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט"ו באב התשע"ז (7 באוגוסט 2017);
(5) במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד);
(6) המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021.
(ג) (1) ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ-20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה.
(2) החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון.
(3) הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה.
(ד) לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:
(1) לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח - ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה:
(א) לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור;
(ב) אם הוגשה התנגדות לפי סעיף 149 לבקשה להקלה - הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות;
(2) לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח - הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור.
(ה) נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ"א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה - מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה:
(1) הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה - לא יחולו;
(2) לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד-2024.
(ו) (1) ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי סעיף 147, תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה.
(2) תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות סעיף 147.
(ז) יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, "קרוב" - כהגדרתו בתוספת השלישית .
(ח) הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ"ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית.
(ט) על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותַּר בו לא יעלה על 60 מ"ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותַּר לא יעלה על 7.5 מ"ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים.
(י) על אף האמור בסעיף 145, ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א), ויחולו לעניין זה הוראות לפי סעיף 145ג(ב).
(יא) על אף האמור בתוספת השלישית, על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה - היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה "מימוש זכויות" שבתוספת השלישית, לאחר מתן ההקלה.
(יב) לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה:
(1) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך;
(2) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת.
(יג) על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור
(יד) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, אם נקבע, לפי המאוחר.
(טו) בסעיף זה -
"יחידת דיור צמודת קרקע" - יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת;
"הרשות המוסמכת" - כהגדרתה בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
"שטח יחידת דיור" - השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן.
148.   
149.   
150.   
151.   
(ב2) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן - התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
(א) בניית התוספת הושלמה לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014);
(ב) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
(ג) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת;
(ד) לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי פרק י', להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע;
(2) כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1);
(3) הוספה של קומות תת–קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת–קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת;
(4) (א) ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
(1) הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת;
(2) התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014);
(ב) ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 197 עד 200, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת;
(5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38);
(6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020).
(ב3)27 (בוטל).
(ב4) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף 6ב(ב) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ"ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו-וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית.
(ג) (1) תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק האמור, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה - לא ייחשבו כסטיה מתכנית.
(2) נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1) באזור עימות, תוספת של עד 3 מ"ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב-קומות (בסעיף זה - שטח נוסף באזור עימות), באישור הרשות המוסמכת - לא תיחשב כסטייה מתוכנית; בפסקה זו -
"אזור עימות" - מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של עד 9 קילומטרים מגבול לבנון או סוריה או עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
"בניין רב-קומות" - כהגדרתו בסעיף 158טו1;
"מרחב מוגן דירתי" - כמשמעותו לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
"הרשות המוסמכת" - כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
(ג1) בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י' בכסלו השתס"ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או לפי הוראות שלפי פרק ה'1א לחוק זה - לא תיחשב כסטיה מתכנית.
(ד) תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) - לא תיחשב כסטיה מתכנית.
(ה) שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם בסעיף 83ג או לעניין נטיעת עצים - ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה.
151א. 28
שימוש חורג ביחידת דיור - הוראת שעה

[תיקונים: התשע"ו, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התש"ף (מס' 2)]
(בוטל).
151ב.   
"היום הקובע" - כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022);
"מבנה מגורים" - מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר;
"מבקש ההיתר" - מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו;
"מעון יום לפעוטות" - מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות;
"פעוט", "רישיון", "רישיון זמני" ו"שליטה" - כהגדרתם בחוק הפיקוח.
(ב) על אף ההוראות לפי פרק זה, על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
(1) אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות;
(2) אם שוהים באותה דירה בין 7 ל-36 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור.
(ג) הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה:
(1) מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין - צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון;
(2) הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה:
(א) כתובת הדירה;
(ב) המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום;
(ג) הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3);
(ד) רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
(3) (א) הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי סעיף 89א, בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות.
(ב) התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות סעיף 149(א)(2א)(א) ו–(ב), או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, "הודעה מקוונת" - מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים .
(ד) התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3).
(ה) (1) הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו–(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור.
(2) הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו–(ז).
(ו) הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
(ז) התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור - יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים.
(ח) החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי חוק הפיקוח; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור בסעיף 4 לחוק הפיקוח.
(ט) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח).
(י) קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה בתוספת השלישית.
(יא) על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור.
(יב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה בסעיף 147י(13), שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו.
(יג) על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל-36 פעוטות (בסעיף קטן זה - מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
(1) מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור;
(2) החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית.
(יד) על אף הוראות פרק זה, על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג.
152.   
ערר והשגה

[תיקונים: התשנ"ה (מס' 4), התשס"ב (מס' 3), התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התשע"ח (מס' 6), התש"ף (מס' 2), התשפ"ב (מס' 5), התשפ"ג (מס' 2)]
(א) (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות סעיף 149(א) רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות.
(2) שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי פרק זה או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית.
(3) הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור יחולו הוראות אלה:
(א) רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי המחוזית כמשמעותה בסעיף 12 לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי המחוזית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי פרק זה, ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם בסעיף 145(ד)(1) ולגבותם; גבתה רשות הרישוי המחוזית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי המחוזית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי סעיף 265(17) בלבד.
(ב) כללה הבקשה להיתר בנייה של 80 יחידות דיור לפחות, רשאי המבקש לפנות למוסד הרישוי הארצי כהגדרתו בסעיף 158ס, לפי העניין, לשם מתן ההיתר במקום מוסד הרישוי המקומי או רשות הרישוי המחוזית, ולעניין זה יהיו נתונות למוסד הרישוי הארצי הסמכויות הנתונות לפי פסקה זו לרשות הרישוי המחוזית, ויחולו לגביו ההוראות החלות לגביה לפי פסקה זו, לפי העניין ובשינויים המחויבים.
(א1) (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה בסעיף 6ב(ב), לפי פרק זה רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן באותו סעיף או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה;
(2) חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה בסעיף 6ב(ב) רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה באותו סעיף, לפי פרק זה בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה, ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן באותו סעיף או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
(3) חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי סעיף 6ב(ג), בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה.
(א2) הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור בסעיף 145ב(ב)(2) רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע.
(א3) לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות סעיף 145(ד)(2), רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור בסעיף 145(ד)(1); קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית.
(ב) (1) משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר.
(2) על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, "היתר" - למעט היתר שנתן מורשה להיתר .
(3) (נמחקה).
(ג) ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו.
(ד) החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין.
153.   
154.   
155.   
156.   
157   
157א. 30
הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון

[תיקונים: התשמ"א (מס' 6), התשמ"ו, התשנ"א (מס' 3), התשנ"ה (מס' 4), התשס"א (מס' 2א), התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התש"ף (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ב (מס' 2)]
(א) בסעיף זה -
"החברה" - חברת החשמל לישראל בע"מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע"מ, לפי הענין;
"המנהל" - מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון;
"הרשות המאשרת" - יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי סעיף 18 יחד עם מהנדס הועדה המקומית;
"ספק" - רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי חוק המים, התשי"ט-1959 או חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן - חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין.
(ב) (1) לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה;
(2) לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת;
(ג) לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת;
(ד) (1) לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת;
(2) לא יספק ספק מים לבנין - שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) - אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
(ה) (1) הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד) אם ניתן היתר לפי סעיף 145 לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין;
(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן;
(3) על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו–(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין.
(ה1) רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר.
(ה2) (בוטל).
(ה3) ניתן היתר לפי פרק זה בלי ששולמו החיובים כמשמעותם בסעיף 145(ד)(1) ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו–(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ–15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה.
(ה4) נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו–(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות.
(ו) ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה.
(ז) הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ו) או סעיף קטן (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה.
(ח)31 (1) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה - מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה:
(א) הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור בסעיף 83א1 המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה - תכנית מוצעת);
(ב) התקיים אחד מאלה:
(1) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק;
(2) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז;
(3) מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת.
(1א) שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם.
(1ב) ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה:
(א) מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה:
(1) מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה;
(2) המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך;
(3) (א) המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם בסעיף 145(ד)(1), שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד.
(ב) לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור.
(ג) ערבות בנקאית כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ד) הערבות הבנקאית תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה;
(ב) ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין.
(1ג) ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה.
(2) ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המועצת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו.
157ב.   
(ב)32 נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור בסעיף 157ג לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע.
(ג) מהנדס הוועדה המקומית תחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לו הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי סעיף 145(א1) מאת גורם מאשר או בהיתר.
(ג1) על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי פרק ה'4, הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור בסעיף 158מח(2)(ב), וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו בסעיף 158מז, ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה.
(ג2) המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור בסעיף 158מח(2)(ב) לא תצורף הודעה כאמור.
(ד) על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי סעיף 261(ה) או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי סעיף 261(ה1) לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות הסעיף האמור ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה.
(ה) על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה.
157ג.   
158.   
158א.   
(ב) בכל בנין רב-קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב-קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור.
(ג) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב-קומות לענין סעיף זה.
(ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב-קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת.
(ה) לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור.
(ו) (1) בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה - מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור.
(2) בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי העניין, אחד מאלה -
(א) מעלית נגישה;
(ב) התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה;
(ג) פיר למעלית.
(3) האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות פרק ה'1א, וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות פרק ה'1א.
(4) בסעיף זה -
"אגף" - חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
"בנין נגיש" - אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן - הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים.
(5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים.
158א1.   
158א2.   
158א3.   
158ב.   
158ב1.   
158ג.   
(ד) הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 ((להלן בפרק זה - עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי סעיף 158ה, אם ההוראה לא תקויים.
(ה) מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר.
158ד.   
158ה.   
158ו.   
158ו1.   
"מקום ציבורי" - מקום מהמקומות המפורטים בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
"מקום ציבורי חדש" - מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי;
"תקן ישראלי" - תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953.
(ב) לכל מונח בפרק זה שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
(ג) מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי פרק זה, וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
(ד) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת -
(1) יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר -
(א) הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת המעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב);
(ב) הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש;
(2) רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה - התאמת נגישות שעלותה גבוהה) - אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים.
(ה) (1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה -
(א) ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה אישר זאת;
(ב) הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
(ג) לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר- עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסייה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות;
(ד) לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים - היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו.
(2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין;
(3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב;
(4) מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור;
(5) קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור;
(6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה;
(7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 152 עד 155, בשינויים המחויבים.
(ו) הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי -
(1) מקום ציבורי חדש שעתיד להיות מופעל בידי רשות ציבורית;
(2) חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה;
(3) מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו' בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
(4) מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז).
(ז) (1) במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה - מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי פרק זה.
(2) בלי לגרוע מהוראות לפי פרק ה'1, שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד -
(א) התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי;
(ב) התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים;
(ג) הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה;
(ד) כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים.
(ח) הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין-
(1) מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה;
(2) כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו.
(ט) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
(י) תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו–(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006).
158ו2.   
(ג) שר הפנים,33 בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת -
(1) דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה;
(2) מעלית, ככל שהותקנה;
(3) פתחי הגישה לדירות המגורים;
(4) אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה;
(5) חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין;
(6) שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מתקנים.
(ד) בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה:
(1) היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין;
(2) היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
(3) היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע.
(ה) (1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד).
(2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
(3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב.
(4) מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
(5) קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא יתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
(6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
(7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 152 עד 155, בשינויים המחויבים.
(ו) (בוטל).
(ז) תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006).
158ו3.   
(2) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטייה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים, אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטייה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטייה כאמור משום הפרה של ההוראות שלפי פרק זה.
(ג) בסעיף זה -
"היתר" - כמשמעותו בסעיף 145;
"אישור" - כמשמעותו בסעיף 157א;
"תעודת גמר" - כמשמעותה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.
158ו4.   
החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בעניין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר.
158ז - 158יב. 34
סימן א': הקמת מכון בקרה ותפקידיו
158יג.   
158יד.   
158טו.   
(6) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים.
(ב) לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין.
(ג) (1) מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין.
(2) מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין.
(ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי חוק החברות הממשלתיות כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר.
(2) הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר.
(3) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו–(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה.
158טו1.   
(ב)35 על אף האמור בסעיפים 158טו(א)(1)(ד) ו-158כא(א), בתקופה שמיום פרסומו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 122), התשע"ח-2018 (בסעיף קטן זה - יום תחילתו של תיקון מס' 122), עד יום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024), יחולו הוראות אלה:
(1) שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים בסעיף 158כא;
(2) ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי בסעיף 158כא, ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות סעיפים 145(ב3), 157ב(ב), 158יח(ב), 158כג(א) או 261(ה)(3א), לפי העניין, ככל שהם בתוקף;
(3) הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו - המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת
בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום התחילתו של תיקון מס' 122, יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור.
(ג) שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים.
158טו1א. 36
מתן רישיון להפעלת מכון בקרה בהעדר בקר מורשה - הוראת שעה

[תיקון התשפ"ד (מס' 10)
על אף האמור בסעיפים 158טו(א)(1)(ד) ו-158כא(א), רשאי שר הפנים לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה אף אם לא פועל בשירותו בקר מורשה לעניין גורם מאשר המנוי בסעיף 158כא(א)(2).
158טז.   
158יז.   
סימן ב': בקרים
158יח.   
(ב)37 לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה.
(ב1)38 בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו או בהתייעצות עימם, וקבע השר האמור או העובד האמור, במסגרת המידע להיתר, תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור או התייעצות, יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות כאמור, יראו כאילו ניתן האישור או קוימה ההתייעצות; לעניין זה, "מידע להיתר" - כהגדרתו בסעיף 145(א1)(2).
(ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
158יט.   
(א) הרשמים כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים ובחוק ההנדסאים והטכנאים ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים.
(ב) בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי סעיף 158כ, והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו.
(ג) על בקר יחולו הוראות חוק המהנדסים והאדריכלים לעניין האתיקה ועונשין או הוראות פרק ז' לחוק ההנדסאים והטכנאים, בשינויים המחויבים, ולפי העניין.
158כ.   
סימן ג': בקרים מורשים
158כא.   
(ב) שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין חוק גנים לאומיים ולעניין חוק העתיקות, התשל"ח-1978.
158כב.   
158כג. 39
סמכויות בקרים מורשים

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התשע"ח (מס' 5), התש"ף (מס' 2)]
(א) על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה.
(ג) קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר.
(ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
(ה) השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם (בפרק זה - הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל מינהל התכנון.
(ו) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור בסעיף 145(א1).
(ז) בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור בסעיף 145(א1) או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
(ח) לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור בסעיף 145(א1) או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
(ט) על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה;
(2) לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר;
(3) אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור.
סימן ד': דרכי העבודה של מכון בקרה
158כד.   
158כה.   
158כו.   
158כז.   
158כח.   
158כט.   
סימן ה': דיווח, פיקוח וביקורת
158ל.   
158לא.   
ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התש"ף (מס' 2)]
(א) (1) שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה.
(2) לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה.
(ב) לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות פרק זה, רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים.
(ג) לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) -
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(3) להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
(ד) מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה.
(ה) לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים.
158לא1.   
סימן ו': עיצום כספי
158לב.   
158לג.   
158לד.   
158לה.   
158לו.   
158לז.   
158לח.   
158לט.   
158מ.   
158מא.   
158מב.   
158מג.   
158מד.   
158מה.   
158מו.   
158מז.   
158מח.   
158מט.   
158נ.   
158נא.   
(6) על ההפרש לתשלום ייווספו הפרשי הצמדה וריבית, כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית;
(7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו סעיפים 15 ו-16 לתוספת השלישית;
(8) הוראות סעיפים 13א ו-14 לתוספת השלישית יחולו על שומת הוועדה המקומית.
(ח) חובת תשלום אגרת היתר לפי סעיף 265(17) לא תחול על היתר לפי סעיף זה.
158נב.   
158נג.   
158נד.   
158נה.   
158נו. 41
תחולה אזורית

[תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ג (מס' 2)]
(א) רשות מקומית רשאית לקבוע כי הוראות פרק זה לא יחולו בתחומה או בחלק ממנו.
(ב) החליטה רשות מקומית כי הוראות פרק זה לא יחולו בתחומה או בחלק ממנו כאמור בסעיף קטן (א), תפרסם הודעה בדבר החלטתה ברשומות, בעיתון, באתר האינטרנט שלה ובמשרדי הרשות המקומית.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלו הוראות פרק זה בתחומי רשות מקומית ונמסר למורשה להיתר מידע למורשה להיתר בהתאם להוראות פרק זה, יהיה המורשה להיתר רשאי לתת היתר בהתאם להוראות פרק זה בתקופת תוקפו של המידע למורשה להיתר כאמור, גם אם החליטה הרשות המקומית כי הוראות פרק זה לא יחולו בתחומה.
(ד) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר.
158נז.   
158נח.   
158נט.   
158נט1.   

[תיקון התשפ"ג (מס' 2)]
158ס.   
158סא.   
158סב.   
(6) על ההפרש לתשלום ייווספו הפרשי הצמדה וריבית, כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית;
(7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו סעיפים 15 ו-16 לתוספת השלישית;
(8) הוראות סעיפים 13א ו-14 לתוספת השלישית יחולו על שומת הוועדה המקומית.
158סג.   
158סד.   
המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים

[תיקון התשפ"ג (מס' 2)]
(א) (1) עד ליום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי סעיף 158סג;
(2) מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; בפרק זה, "המנהלים" - יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון;
(3) מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי סעיף 158סג, יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר.
(ב) המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי סעיף 158סג בעניינה של רשות רישוי מקומית.
(ג) המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה:
(1) הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר;
(2) ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א);
(3) שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר;
(4) בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים - נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור;
(5) שיעור המקרים של אי-מסירת מידע לפי סעיף 158מט למורשה להיתר במועד שנקבע.
(ד) החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א).
159.   
160.   
161.   
162.   
163.   
164.   
165.   
166.   
167.   
168.   
169.   
170.   
171.   
172.   
173.   
174.   
175.   
(ב) היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו בחוק החשמל, התשי"ד-1954, של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם - יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר.
(ג) היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
(ד) החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק.
(ה) הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות.
(ו) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
(ז) בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א).
(ח) על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה-עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית.
(ט) עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים.
(י) הוראות סימן ט' לפרק ג' לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי.
(יא) כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם.
(יב) "הוראת שינוי" , בסעיף זה - לרבות הוראה בדבר -
(1) איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה;
(2) איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו.
176.   
177.   
177א.   
178.   
179.   
180.   
181.   
182.   
183.   
184.   
185.   
186.   
187.   
188.   
(2) תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו.
189.   
190.   
(א) במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר הפנים או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה:
(1) סעיף 20 לפקודה האמורה יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר באותו סעיף על "רבע" יבוא "ארבע עשיריות"; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש;
(2) שר הפנים בהסכמת שר האוצר רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה;
(3) לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים;
(4) לענין סעיף 12 לפקודה האמורה יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין - היום הששים לאחר המועד האמור;
(5) הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת;
(6) סעיפים 5א, 7ב, 14(1א) ו–(1ב), 14א עד 14ד ו–21 לפקודה האמורה לא יחולו;
(7) סעיף 9א לפקודה האמורה יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע.
(ב) הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.
191.   
192.   
193.   
194.   
195.   
196.   
196א.   
197.   
197א.   
התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי

[תיקונים: התשע"ז (מס' 4), התש"ף (מס' 2)]
(א) (1) מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי סעיף 197, בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה.
(2) מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט"ו בכסלו התשע"ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה - המועד הקובע).
(ב) הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת.
(ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות.
198.   
(ה1) (1) המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן:
(א) כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים - 837 שקלים חדשים;
(ב) כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים - 1,675 שקלים חדשים;
שר הפנים44 , באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה;
(2) ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה.
(3) הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(4) החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר - רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים;
(5) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן;
(6) החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל;
(ו) (1) דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
(2) היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה - שמאי מייעץ).
(3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
(4) הוראות לפי פרק ט'1 יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו.
(ז) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.
(ח) שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות סעיף 14א(א) לתוספת השלישית, והוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) של אותו סעיף יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור.
199.   
200.   
(ב)45 לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, או שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2).
(ג)45 הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה), התשפ"ד-2023, או לאחריו (בסעיף זה - תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה:
(1) התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון;
(2) מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים.
201.   
202.   
202א.   
202ב.   
(ב) מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית.
202ג.   
202ד.   
202ה.   
202ו.   
202ז.   
202ח.   
(א) שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין, למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה:
(1) העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר;
(2) העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;
(3) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה.
(ב) הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו.
202ט.   
(ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי.
202י.   
202יא.   
202יב.   
(ב) בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969; ואולם, סמכויות הוועדה, כהגדרתה בסעיף 11 לחוק האמור, כפי שנקבעו בחוק האמור, יהיו נתונות לוועדה המייעצת.
202יג.   
סימן א': הגדרות
203.   
סימן ב': סמכויות פיקוח ואכיפה
204.   
205.   
206.   
(3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(4) להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה:
(א) בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו;
(ב) ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום.
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח -
(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים (2) ו–(3) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;
(2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
(3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים;
(4) להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
(ג) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים.
(ד) אין בסמכויות מפקח לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר.
207.   
סימן ג': סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון
208.   
209.   
"חוק להסדרת הביטחון" - חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;
"מערכת הביטחון" - כל אחד מאלה:
(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
(2) צבא הגנה לישראל;
(3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר;
(5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
(6) שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה בסעיף 159 שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין פרק ו' כאמור באותו סעיף;
"מפקח" - מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי סעיף 205, ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות סעיף 213 או 214 - מי שהוסמך למפקח לפי הוראות אותם סעיפים, לפי העניין;
"נוהל עבודה" - נוהל שנקבע לפי סעיף 212;
"קצין בכיר" - קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;
"קצין מוסמך" -
(1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו–(6) להגדרה "מערכת הביטחון" , למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון;
(2) לעניין צבא הגנה לישראל - ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;
(3) לעניין שירות הביטחון הכללי - ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;
(4) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - קצין מוסמך כמשמעותו בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון;
(5) לעניין משטרת ישראל - קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;
(6) לעניין שירות בתי הסוהר - קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;
(7) לעניין הרשות להגנה על עדים - מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;
"השר הממונה" -
(1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו–(6) להגדרה "מערכת הביטחון" - שר הביטחון;
(2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה "מערכת הביטחון" - ראש הממשלה;
(3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה "מערכת הביטחון" - השר לביטחון הפנים.
210.   
211.   
212.   
213.   
214.   
215.   
(ב) בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה - יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
(ג) לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי סימן זה בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב).
סימן ד': אכיפה מינהלית
216.   
217.   
218.   
(ב) על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות סעיפים 57א(ב) עד ), 57ב ו-57ד עד 57ז לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות פרק זה:
(1) בכל מקום -
(א) אחרי "רכב" יקראו "או ציוד מכני הנדסי";
(ב) אחרי "ברכב" יקראו "או בציוד המכני ההנדסי";
(ג) אחרי "הרכב" יקראו "או הציוד המכני ההנדסי";
(ד) אחרי "שהרכב" יקראו "או שהציוד המכני ההנדסי";
(2) לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי אותם סעיפים, הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957, ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב - לרשם האמור בלבד;
(3) הסמכות הנתונה באותם סעיפים לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;
(4) תקנות לפי סעיפים 57א(ב)(2) ו-57ו(א) יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.
(ג) בסעיף זה -
"ציוד מכני הנדסי" - ציוד כהגדרתו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957;
"רכב" - כמשמעותו בפקודת התעבורה.
219.   
220.   
221.   
222.   
223.   
224.   
225.   
226.   
227.   
228.   
229.   
230.   
231.   
232.   
233.   
סימן ה': צווים שיפוטיים
234.   
235.   
236.   
237.   
238.   
239.   
240.   
241.   
סימן ו': עונשין
242.   
"קנס נוסף על עבירה נמשכת" - כל אחד מאלה:
(1) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים - כפל הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין;
(2) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים - מחצית הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
243.   
(1) מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה "תשתיות לאומיות";
(2) מקרקעין המצויים בסביבה החופית;
(3) מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי התוספת הראשונה;
(4) מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער;
(5) מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים.
(ב) המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וכן קנס לפי סעיף 245.
(ג) בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה:
(1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור;
(2) בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור - ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
(3) בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
(4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
(5) מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו;
(6) האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה;
(7) הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו.
(ד) העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי פרק זה או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי סעיף 245.
(ה) העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי פרק זה או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי סעיף 245.
(ו) נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם:
(1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש;
(2) מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור - ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
(3) בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
(4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
(5) מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו.
(ז) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
244.   
(ב) העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי פרק זה או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי סעיף 245.
245.   
246.   
247.   
248.   
249.   
250.   
251.   
251א.   
(1) נותן היתר בניגוד להוראות סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6) או סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5);
(2) נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות סעיף 157ב(ג1);
(3) נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות סעיף 158נג(א).
(ב) עבירות לפי סעיף 251א(א) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.
252.   
253.   
254.   
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה .
(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
254א.   
סימן ז': אמצעי אכיפה נוספים
254ב.   
254ג.   
254ד.   
254ה.   
254ו.   
254ז.   
סימן ח': עיכוב ביצוע צווים
254ח.   
254ט.   
סימן ט': חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים
254י.   
סימן י': רישום בפנקסי המקרקעין
254יא.   
סימן י"א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה
254יב.   
254יג.   
254יד.   
סימן י"ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה
254טו.   
דיווח על פעולות אכיפה

[תיקון התשע"ז (מס' 5)]
(א) (1) יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון;
(2) על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים;
(3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה.
(ב) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ-30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח.
254טז.   
(א) ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017, ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין.
(ב) סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו.
(ד) בסעיף זה, "סקר עבירות בנייה" - סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור.
סימן י"ג: סדרי דין והוראות שונות
254יז.   
254יח.   
255.   
255א-255ו.   
255ז.   
"שטר הזכיון" - שטר הזכיון שבתוספת לחוק הזכיון;
"בעל הזכיון" - כהגדרתו בשטר הזכיון ולרבות בעל זכיון משנה;
"בעל זכיון משנה" - מי שהוענק לו זכיון משנה על פי סעיף 5 לשטר הזכיון;
"ים המלח" - כהגדר תו בשטר הזכיון;
"קרקעות חכורות" ו"קרקעות שמורות" - כהגדרתן בשטר הזכיון ועל פי גבולותיהן ביום התחילה;
"שטח הזכיון" - כהגדרתו בחוק הוראות השעה;
"יום התחילה" - ט"ו באדר א' התשנ"ה (15 בפברואר 1995).
255ח.   
255ט.   
255י.   
255יא.   
255יב.   
255יג.   
255יד.   
255טו.   
255טז.   
255יז.   
255יח.   
255יט.   
255כ.   
255כא.   
255כב.   
255כג.   
256.   
256א.   
257.   
257א.   
258.   
259.   
260.   
261. 46
דרכים ותשתיות

[תיקונים: התשנ"ד, התשנ"ה (מס' 4), התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2)], התשע"ז (מס' 2), (מס' 3), התשע"ז (מס' 5), התשע"ח (מס' 6), התש"ף (מס' 2), התשפ"ב (מס' 4), התשפ"ג (מס' 2) , התשפ"ד (מס' 8)]
(א) תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה להגישה לוועדה המחוזית. עשה כן - יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי.
(ב) הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור בסעיף 62, ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון46 או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, וסעיף 110 יחול בשינויים המחויבים לפי הענין.
(ד) התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת–קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar ), אינן טעונות היתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביהן כל אלה:
(1) הן מבוצעות בידי אחד מאלה:
(א) המדינה;
(ב) רשות שהוקמה לפי דין;
(ג) גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין;
(ד) גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה;
(ה) חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות;
(ו) רשות מקומית;
(ז) תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות;
(ח) לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי - בעל רישיון חלוקה כהגדרתו בחוק האמור;
(ט) לעניין הקמת רשת כהגדרתה בסעיף 17א לחוק התקשורת, למעט הקמת רשת בבית משותף לפי סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור - ספק מורשה כהגדרתו בסעיף 17א לחוק האמור;
(י) גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו;
(2) הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי סעיפים 25 או 25א לחוק משק הגז הטבעי או אישור בהליך מהיר כהגדרתו בחוק האמור; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור בסעיף 145(ח), כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן;
(3) ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר;
(4) עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים.
(ה) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) ובסעיף 145, הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021, תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי סעיף 145 לחוק זה;
(2) בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון47 והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
(3) תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה;
(3א)48 לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי סימן ג' בפרק ה'3; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות;
(4) לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות;
(5) נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת;
(6) קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות פרק י' ככל שהן חלות על המדינה;
(7) על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה;
(8) שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים.
(ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) ובסעיף 145, הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים.
(ו) (בוטל).
(ז) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה).
262.   
263.   
(ד) חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א).
264.   
265.   
(9)49 דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי פרק י' להריסת מבנים או חלק מהם;
(10) בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות;
(11) התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם;
(12) בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם, ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
(13) בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה;
(14) ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה;
(15) הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור;
(16) כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור בפרק ז';
(17) שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר. תקנות לפי פסקה זו יותקנו בידי שר הפנים;
(17א) שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
(17ב) שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי פרק ב' סימן ב'1, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
(17ג) סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה;
(18) דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית;
(19) דרכי הביצוע של תכניות;
(20) שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור;
(21) דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי סעיף 70 ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין;
(22) הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות;
(22א) טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה;
(22ב) הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר, הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי סעיף 89א לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי הסעיף האמור;
(23) מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר;
(24) בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים;
(25) הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני-מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה;
(26) דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים;
(27) הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה;
(28) הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה;
(29) גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה;
(30) הוראות בדבר ביצוע התוספת השלישית, לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו בתוספת השלישית;
(31) כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות;
(31א) תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן;
(32) כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה;
(33) הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו בסעיף 202ב(א), לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות סעיף 149 לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
(34) הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם בסעיף 83ג, וכן תקופת תקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי פקודת היערות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
(35) הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה.
265א.   
266.   
266א.   
266ב.   
266ב. 50
פטור למכונה לאיסוף מכלי משקה

[תיקונים: התש"ס (מס' 4), התשע"ד (מס' 2)]
(בוטל).
266ג.   
266ג1.   
"מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" ו "בעל רישיון" - כהגדרתם בסעיף 202ב(א).
(ב) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה - מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה - העבודה), פטורה מהיתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
(1) העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי אותה פקודה;
(2) ניתן אישור הממונה כהגדרתו בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק האמור וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
(3) בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
(4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
(5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;
(6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
(7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
(8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון - לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין 50 - סנטימטרים מבסיס התורן;
(9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו–(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
(ג) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
(ד) בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים - יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים - יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
(ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
(ו) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018.
266ג2.   
"גג בניין" - כהגדרתו בסעיף 27א לחוק התקשורת, לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין;
"חוק הקרינה" - חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006;
"מהנדס מבנים" - מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים;
"מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" - כהגדרתו בסעיף 202ב, לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים;
"הממונה על הקרינה" - ממונה כהגדרתו בחוק הקרינה;
"נכס גובל" - מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
"ציוד נלווה" - ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
"עצם קיים" - עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר.
266ג3.   
266ג4.   
(9) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות סעיף 145ד לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
(10) התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין:
(א) אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין -
(1) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
(2) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5. מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון - השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים;
(3) לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין;
(ב) אם המיתקן הוקם על עצם קיים - הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע.
(ב) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה - ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה:
(1) הצהרת בעל הרישיון -
(א) כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א);
(ב) כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור בסעיף 266ג3;
(2) אישורים כאמור בפסקאות (5) ו–(7) שבסעיף קטן (א);
(3) אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה;
(4) מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה;
(5) כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות סעיף 202ב;
(ג) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4).
(ד) בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן.
(ה) הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש.
266ג5.   
266ג6.   
266ג7.   
(2) ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק הקרינה וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
(3) בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
(4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
(5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו;
(6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
(7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
(8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון - לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין - 0.5 מטר מבסיס התורן;
(9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו–(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
(ב) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2).
(ג) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים - יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים - יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
(ד) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
(ה) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021.
266ד.   
266ה.   
266ו.   
(4) בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה;
(5) השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים.
(ב) לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
(1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
(2) לא יוקם במתחם יישוב חדש;
(3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
(4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
(5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
(ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
(ד) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 266ה(ג) עד (ה), בשינויים המחויבים.
(ה) (1) ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר.
(2) לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית.
(ו) נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה:
(1) לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה - התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה;
(2) לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
(3) התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
(4) התוכנית נכנסה לתוקף.
(ז) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה.
(ח) פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור.
(ט) מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה.
(י) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א).
(יא) בסעיף זה -
"אזור התחולה" - מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
"מיתקן תשתית מקומי" - אחד או יותר מאלה:
(1) מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל;
(2) מיתקן פוטו-וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה;
(3) מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם;
(4) מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו בחוק התקשורת או להספקת שידורים כהגדרתם בסעיף 13ב לחוק האמור;
"המצב הביטחוני המיוחד" - המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
"צורכי ציבור" - שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד;
"שטח המיועד לבינוי" - שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב;
"שטח צמוד ליישוב" - שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי;
"התקופה הקובעת" - תקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023.
267.   
268.   
269. 51
אצילת סמכויות

[תיקונים: התשע"ה, התש"ף (מס' 2)]
שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים.
269א.   
270.   
271.   
272.   
273.   
274.   
275.   
276.   
277.   
277א.   
277ב.   
277ג.   
277ד.   
277ה.   
277ו.   
277ז.   
התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי סעיף 3 לאותה פקודה, לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית-מיתאר מחוזית שאושרה על פי פרק ג'.
278.   
279.   
280.   
על אף האמור בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, התש"ט-1949, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת.
1.   הועדה   

[תיקון התשנ"ה (מס' 4)]
2.   הרכב הועדה   

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 4), התשס"ג (מס' 2), התשס"ט (מס' 3), התשע"ה, התש"ף (מס' 2), התשפ"ד (מס' 5)]
אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
(א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
(ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
(12) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;
(13) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות.
(ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
3.   יושב ראש הועדה   

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשע"ה]
4.   הנוהל   

[תיקון התשמ"ח (מס' 2)]
5.   הכרזה על קרקע חקלאית   

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשע"ד (מס' 2)]
6.   הגבלת אישור תכנית   

[תיקונים: התשס"ו (מס' 2), התשע"ד (מס' 2), התשפ"ג (מס' 2)]
7.   הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית   

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 4), התשע"ד (מס' 2)]
8.   הגבלות על קביעת מפעלים   

[תיקון התשמ"ח (מס' 2)]
9.   תכנית הטעונה אישור הועדה   

[תיקונים: התשס"ו (מס' 2), התשפ"ד (מס' 5)]
10.   בדיקת תכניות קיימות   

[תיקון התשמ"ח (מס' 2)]
11.   הגבלת השימוש בסמכויות הועדה   

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 4)]
11א.   תכנית לדרכים   

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 4)]
12.   ועדת ערר   

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 4)]
13.   סדרי הדין בועדת ערר   

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 4), התשע"ה, התש"ף (מס' 2)]
14.   דין המדינה   

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשנ"ה (מס' 4)]
15.   שמירת דינים וסמכויות אחרות   

[תיקון התשמ"ח (מס' 2)]
16.   הוראות מעבר   

[תיקון התשמ"ח (מס' 2)]
1.   הגדרות   

[תיקונים: התשס"ד (מס' 3), התשס"ח (מס' 2), (מס' 6)]
(3) לעניין ים כנרת - יום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008;
"קו החוף" ו "תחום חוף הים" - כהגדרתם בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004;
"תיקון 69" - חוק זה כנוסחו לפי סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004.
2.   הועדה לשמירת הסביבה החופית   

[תיקון התשס"ד (מס' 3)]
3.   הרכב הועדה   

[תיקונים: התשס"ד (מס' 3), התשס"ט (מס' 3), התשע"ה, התשע"ח, התש"ף (מס' 2), התשפ"ד (מס' 5)]
(11) שלושה נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים;
(12) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002, שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה;
(13) שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית;
(14) נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית.
(ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
(ג) (בוטל).
(ד) לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת.
4.   סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה   

[תיקונים: התשס"ד (מס' 3), התשס"ח (מס' 2), (מס' 6), התשע"ו (מס' 4)]
(ו)52 (בוטל).
5.   סייג למתן היתרים   

[תיקון התשס"ד (מס' 3)]
6.   תכנית הטעונה אישור הועדה   

[תיקונים: התשס"ד (מס' 3), התשע"ה, התש"ף (מס' 2)]
7.   סמכויות הועדה   

[תיקון התשס"ד (מס' 3)]
8.   ערר   

[תיקון התשס"ד (מס' 3)]
9.   סמכויות המועצה הארצית בערר   

[תיקון התשס"ד (מס' 3)]
10.   שמירת דינים וסמכויות   

[תיקון התשס"ד (מס' 3)]
11.   הוראת מעבר   

[תיקונים: התשס"ד (מס' 3), התשס"ח (מס' 2), (מס' 6)]
12.   סייג לתחולה   

[תיקון התשס"ח (מס' 6)]
13.   אי-תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות   

[תיקון התשפ"ג (מס' 2)]
1.   פרשנות   

[תיקונים: התשמ"א (מס' 7), התשמ"ג, התשמ"ד, התשמ"ו (מס' 2), התשמ"ח (מס' 3), התשנ"א, התשס"ה (מס' 5), התשע"ז (מס' 2), התשע"ח (מס' 9), התשפ"ב (מס' 5), התשפ"ד]
"מימוש זכויות" , במקרקעין - אחת מאלה:
(1) קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה;
(2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה ואולם לא יראו בהתחלת שימוש מכוח אישור לשינוי שימוש לפי סעיף 145ה כמימוש זכויות;
(3) העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו או העברה על פי פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, העברה של זכויות במקרקעין בין בני זוג אגב פירוד, בין שהיא בין בני הזוג ובין שהיא מהם לילדיהם; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961; בפסקה זו, "פירוד" - כל אחת מאלה:
(א) התרת נישואין כהגדרתה בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973;
(ב) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית המשפט או בית הדין על פי בקשה לפי סעיף לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה להעברת זכויות במקרקעין ביניהם;
"קרוב" - בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, אח ובני זוגם;
"שומה סופית" - שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה;
"שמאי מקרקעין" - כמשמעותו בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001;
"תכנית" - תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולמעט תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה בסעיף 64(ב) לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
(ב) (בוטל).
2.   חבות בהיטל השבחה   

(תיקון התשמ"ג)
3.   שיעור ההיטל   
3א. 54שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי   

(תיקון התשפ"ב)
3א. 54 (א) על אף האמור בסעיף 3, החל מהמועד הקובע, שיעור ההיטל שיחול במקרקעין למגורים בשל אישורה של תכנית פינוי ובינוי (בסעיף זה - היטל בתכנית פינוי ובינוי) הוא רבע ההשבחה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
(1) רשות מקומית רשאית, עד למועד הקובע, לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים שגבולותיהם ייקבעו בהחלטה, ולקבוע כי תחול באזור מסוים חובת תשלום היטל בתכנית פינוי ובינוי ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, והכול בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד קביעתה ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע;
(2) בתום כל חמש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה - מועד הקביעה מחדש) רשאית רשות מקומית לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים ולקבוע שיעורי היטל כאמור בפסקה (1); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה.
(ג) רשות מקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ב) 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטה כאמור.
(ד) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב) וכן הודעה לפי סעיף קטן (ג), יפורסמו ברשומות ובעיתון.
(ה) בסעיף זה -
"אזור" - שטח שגודלו לא יפחת מ-30 דונם;
"המועד הקובע" - יום ל' בניסן התשפ"ב (1 במאי 2022);
"תכנית פינוי ובינוי" - תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו בסעיף 62א(א2);
"תכנית שהוגשה" - לפי הוראות סעיף 83א1.
4.   שומת ההשבחה   

[תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשע"ח (מס' 9), התשפ"ב (מס' 5), התשפ"ד (מס' 8)]
(ד) נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי סעיף 19, בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין זה, "פטור מתשלום ההיטל לפי סעיף 19" - למעט לפי הוראות סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף;
(5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שוויים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה;
(5א) במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תמ"א 70, כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021 (בסעיף זה - תמ"א 70), תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה בסעיף 64(ב) לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל תמ"א 70, התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה בסעיף 64(ב) לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה.
(6) הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי פרק ח' לחוק זה, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין;
(7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי;
(8) שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי.
5.   לוח שומה   
6.   הצגת הלוח והודעת שומה   

[תיקונים: התשמ"ג, התשס"ה (מס' 5), התשע"ה, התש"ף (מס' 2), התשפ"ה]
7.   מועד תשלום ההיטל   

(תיקון התשמ"ג)
8.   ערובות להבטחת תשלום   

(תיקון התשע"ה)
9.   הצמדה   

(תיקון התשמ"ג)
10.   הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל   

[תיקונים: התשע"ה, התשע"ז (מס' 2), התשפ"ג (מס' 2)]
(ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין.
(ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי תוספת זו.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ–25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ–40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%.
11.   שותפים במקרקעין   

[תיקון התשע"ח (מס' 9)]
12.   חלוקת ההיטל   

(תיקון התשמ"ג)
12א.   
13.   יעוד ההיטל   

[תיקונים: התשנ"א, התשע"ב (מס' 2), התשע"ה, התש"ף (מס' 2)]
(א) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו בסעיף 213א לפקודת העיריות, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור;
(ב) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ד) שר הפנים, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה.
(ה) בסעיף זה -
"אשראי", "גירעון מצטבר", "גירעון שוטף" ו "הדוח המבוקר" - כהגדרתם בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
"השקעה בחינוך" - הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית;
"יתרת ההכנסות" - סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת;
"מוסד חינוך" - כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי"ג-1953;
"שנת כספים" - השנה המתחילה ב–1 בינואר של כל שנה;
"תכנית השלמה" ו "תכנית נוספת" - כמשמעותן בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953;
"תלמיד" - מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949.
13א.   שיעור החיוב בהיטל   

[תיקונים: התשס"ח (מס' 7), התשפ"ה]
14.   שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור   

[תיקונים: התשמ"ג, התשס"ה (מס' 5), התשס"ח (מס' 7), התשפ"ה]
14א.   מסירת מידע   

[תיקונים: התשמ"ג, התשמ"ו (מס' 2), התשס"ח (מס' 7)]
14א. (א) המנהל כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי תוספת זו, ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס.
(ב) לא יגלה שמאי מקרקעין שמאי מכריע או שמאי מייעץ כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע תוספת זו; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר 6 חדשים.
(ג) האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר.
15.   הצמדה   
15. על תשלום ההיטל יחול חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן - חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה בחוק ההצמדהחוק ההצמדה ואת ההיטל כאילו היה כלול בתוספת לחוק האמור.
16.   הפחתת תשלומי פיגורים   

[תיקון התשס"ח (מס' 7)]
16. בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה, בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה, כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת.
17.   החזר היטל   
18.   גביה   

[תיקון התשע"ז (מס' 2)]
19.   פטור מהיטל   

[תיקונים: התשמ"ג, התשמ"ו, התשמ"ח (מס' 2), התשס"א, התשס"א (מס' 2), התשס"ה (מס' 3), התשס"ו (מס' 2), התשס"ז (מס' 3), התשס"ח (מס' 3), התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התשע"ו (מס' 6), התשע"ז (מס' 2), (מס' 4), התש"ף (מס' 2), התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ב (מס' 5), התשפ"ג, התשפ"ד, התשפ"ד (מס' 3)]
(4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
(5) השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה. אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור;
(6) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י"ב בטבת התש"י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר;
(7) השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור בסעיף 151(ב1);
(8) השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, "דרך ציבורית" - דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו;
(9) (א) השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק האמור, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה;
(ב) השבחה במקרקעין בשל תוכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון כאמור בפסקת משנה (א); פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי החלק מההשבחה שמקורו בהוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון;
(ג) פסקאות משנה (א) ו–(ב) יחולו גם לעניין שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2);
(10) השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן:
(א) תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38) ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל-2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2);
(ב) תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק ההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א); הוראות פסקה זו יחולו אף אם פקעה תכנית החיזוק (תמ"א 38) ובלבד שהוחלט על הפקדת התכנית המפורטת כאמור לפני תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022;
(ג) תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו;
(10א) (א) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה כאמור בסימן ד' לפרק ג', יחול היטל בשיעור רבע ההשבחה; שיעור ההיטל כאמור יחול לגבי כלל ההשבחה הנובעת מתכנית כאמור גם אם היא נובעת מעניינים נוספים המפורטים בסעיף 62א(א) או (א1), שנכללו במסגרת אותה תכנית;
(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), במגרש אחר כמשמעותו בסעיף 70ג(א)(1) או בסעיף 70ה(א)(1), לפי העניין, היטל בשיעור רבע ההשבחה יחול רק על חלק ההשבחה ששיעורו שווה ליחס שבין שטחי הבנייה שנוספו למגרש האחר לפי סעיפים אלה ובין כלל השטח הכולל המותר לבנייה שנוסף למגרש האחר מכוח אותה תכנית, ועל יתרת ההשבחה יחול היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
(ג) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו בסעיף 70א, מכוח תכנית לפי סעיף 62א(ה1) או תכנית שאישר מוסד תכנון אחר, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור רבע ההשבחה; ואולם שיעור ההיטל לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה חל עליו שיעור ההיטל האמור בפסקת משנה (א) אילו ניתן היתר לפי תכנית כאמור בפסקת משנה (א), ועל יתרת ההשבחה ישולם היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
(ד) על אף האמור בפסקת משנה (ג), על תכנית מפורטת כאמור בפסקה (10)(ב) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022, יחולו הוראות אותה פסקה;
(ה) הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית במתחם פינוי ובינוי;
(11)55 השבחה במקרקעין בשל הקמת מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגית שמש לאנרגיה חשמלית (בפסקה זו - מיתקן פוטו-וולטאי) שמתקיימים בה כל אלה:
(א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין;
(ב) מתקיים אחד מאלה:
(1) החשמל המיוצר במיתקן הפוטו-וולטאי מיועד לשימוש העצמי של המשתמשים בבניין; לעניין זה, "שימוש עצמי" - לרבות הזרמת עודפים של כמות חשמל שלא נצרכה, לרשת החשמל כהגדרתה בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, בתמורה להפחתת מחירה של אותה כמות ממחיר כמות החשמל המסופקת לבניין, לפי התקשרות עם מי שעוסק כדין בחלוקה, הספקה או הולכה של חשמל, והכול בהתאם לאמות המידה והתעריפים הנקבעים על ידי רשות החשמל לפי החוק האמור;
(2) הבניין שעליו מותקן המיתקן הפוטו-וולטאי אינו מיועד לייצור אנרגיה ושטח המיתקן אינו עולה על 7,000 מטרים רבועים;
(12)56 השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי כהגדרתו בפסקה (11), על גבי מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים או על הדפנות החיצוניות של המאגר או הבריכה כאמור;
(13) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי כהגדרתו בפסקה (11) שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם נמצאים כבשים (רמפות) או סוללות עד למפגש הדרכים;
(ב) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על גבי מיגון אקוסטי או קיר תמך;
(ג) הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה.
(ב1)57 (נמחק).
(ב2) (1) על אף האמור בפסקה (10)(א), בפסקה (10א)(א), (ב) ו–(ג) של סעיף קטן (ב), רשות מקומית רשאית לקבוע, לעניין היתרים הניתנים בתחומה, כי לא תחול חובת תשלום היטל על החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו רבע ההשבחה כאמור בסיפה של אותה פסקה, או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו שמינית ההשבחה ורשאית היא לקבוע לגבי החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו מחצית ההשבחה לפי פסקה (10א)(ג), כי לא תחול עליו חובת תשלום היטל או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו רבע ההשבחה או שמינית ההשבחה;
(2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, והיא תחול על כל תחום הרשות המקומית או חלק ממנו, כפי שנקבע בהחלטה;
(3) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה, אלא אם כן אישר שר הפנים שינוי של החלטה כאמור במועד מוקדם יותר, לבקשת הרשות המקומית.
(ב3) מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין, שמתקיימים בה כל התנאים האמורים באותו סעיף, שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב), לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין תוספת זו ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה -
"קשיש" - כהגדרתו בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין.
(ג) (1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת;
(2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפיסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, "גמר הבניה" - כמשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961.
(ג1) לענין סעיף זה, "מקרקעין למגורים" ו "דירת מגורים" - לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ"ר.
(ד) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות -
(1) הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך סעיף 11 לפקודת מס הכנסה;
(2) סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל;
(3) הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על-פי אישור מאת מוסד תכנון.
20.   הארכת מועדים   

[תיקונים: התשס"ה (מס' 5), התשס"ח (מס' 7), התשע"ה, התש"ף (מס' 2)]
21.   הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל   

[תיקונים: התשמ"ו (מס' 2), התשנ"ט]
21. לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור בתוספת זו, במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 18), התשמ"א-1981.
1.   הגדרות   

(תיקון התשנ"א)
2.   תכנית לשימור   

(תיקון התשנ"א)
3.   תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים   

[תיקונים: התשנ"א, התשע"ה, התש"ף (מס' 2)]
4.   הוראות בשלב הביניים   

(תיקון התשנ"א)
5.   הודעה   

(תיקון התשנ"א)
6.   שינויים על פי תכנית   

(תיקון התשנ"א)
7.   שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור   

(תיקון התשנ"א)
8.   העדר מקור כספי למימון לפיצויים   

(תיקון התשנ"א)
9.   פטור ממסים   

[תיקונים: התשנ"א, התשפ"ד (מס' 3)]
9. (א) נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור בסעיף 197, ולפי הוראות סעיף 200(א) לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938 (להלן - הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג); זכאי לפטור לפי הפקודהפקודה הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע.
(ב) היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו.
(ג) מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור.
10.   ועדה לשימור   

(תיקון התשנ"א)
11.   הזמנת משתתפים   

(תיקון התשנ"א)
12.   רשימת אתרים לשימור   

(תיקון התשנ"א)
13.   תפקידי ועדה לשימור   

(תיקון התשנ"א)
14.   עבודות אחזקה   

(תיקון התשנ"א)
(ב) היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר, התשל"ב-1972 ((להלן - דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 70 לחוק האמור.
(ג) בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין.
(ד) לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג).
(ה) לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות בסעיף 257 לחוק.
15.   הפקעה ופיצויים   

[תיקונים: התשנ"א, התש"ע (מס' 2)]
(ה) לא נקבעו הוראות מיוחדות בתוספת זו, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה.
16.   ערר   

[תיקונים: התשנ"א, התש"ס (מס' 2)]
17.   שמירת דינים   

(תיקון התשנ"א)
1.   הגדרות   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3), התש"ף (מס' 2), התשפ"ב]
"בן המקום" - מי שמלאו לו 18 שנים, ומענו הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות, הוא בתחומה של הרשות המקומית שבתחומה חלה תכנית הכוללת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת או בתחום היישוב שהתכנית חלה בו, לפי העניין, ובלבד שהומצא לכך אישור ממרשם האוכלוסין;
"בן משפחה" - בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, ילד, הורה, הורי הורה או אח, וכן בן זוג של כל אחד מאלה ומי שסמוך על שולחנו של אותו אדם;
"גוף מוסדי" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
"דיור בהישג יד" - אחד מאלה:
(1) השכרה במחיר מופחת;
(2) השכרה לטווח ארוך;
"הסכם שכירות" - הסכם להשכרת יחידת דיור בין הבעלים של יחידת דיור ובין שוכר בדיור בהישג יד;
"השכרה במחיר מופחת" - השכרה לזכאים של יחידת דיור למגורים במחיר מופחת לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, והסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול לפחות שני תנאים אלה:
(1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופת השכירות, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות של חמש שנים במצטבר, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות או שחלפו שלוש שנים מיום שאותו אדם שכר את יחידת הדיור והוא חדל להיות זכאי;
(2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
"השכרה לטווח ארוך" - השכרה של יחידת דיור למגורים לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, ואשר הסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול ארבעה תנאים אלה לפחות:
(1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות שיחד עם תקופת השכירות הראשונה כאמור לא יפחתו מעשר שנים במצטבר, והכול אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות;
(2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עיתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
(3) דמי השכירות ומנגנון לעדכון דמי השכירות, לכל תקופת השכירות, לרבות תקופת השכירות הנוספת כאמור בפסקה (1); התנאים שייקבעו בהסכם לעניין זה יהיו בהתאם להוראות סעיף 5(א)(1), (2) ו–(3);
(4) השוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות, ובלבד שמסר הודעה על כך לבעלים של יחידת הדיור, באופן שנקבע בהסכם, 90 ימים לפני תום שנת השכירות האמורה לפחות, או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם;
"זכאי" - מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו לפי החלטת הממשלה מספר 203 (דר/13) שעניינה הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת, מיום כ"ב בתמוז התשע"ה (9 ביולי 2015), כפי שתעודכן מעת לעת, ולעניין יחיד כמשמעותו בהחלטה האמורה - יראו אותו כמי שעומד בתנאי הסף הנוגע לגיל גם אם מלאו לו 26 שנים;
(2) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר בתקנות לפי סעיף 15(ב);
"זכות" , בדיור בהישג יד או במגרש שתיבנה בו יחידת דיור בהישג יד - בעלות, שכירות, ובכלל זה חכירה לדורות או זכות לקבל אחת מהזכויות האמורות;
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מועד רכישת זכות בדיור בהישג יד" -
(1) לעניין זכות בעלות או חכירה לדורות - מועד עריכת ההסכם לרכישת הזכות כאמור;
(2) לעניין זכות שכירות שאינה חכירה לדורות - מועד עריכת הסכם השכירות או מועד קבלת החזקה בדיור בהישג יד, לפי המוקדם;
"המנהל" - מי שהשר מינה לפי סעיף 9;
"מחיר מופחת" - דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות סעיף 5(א)(1א) או (1ב);
"רכוש משותף" - כמשמעותו בחוק המקרקעין;
"שוכר" - מי ששוכר יחידת דיור על פי הסכם שכירות לדיור בהישג יד ולמעט מי שהוא קרובו של בעלים של יחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעלים של יחידת דיור כאמור;
"תכנית" - תכנית הכוללת הוראות מפורטות;
"תקופת העמדה לשכירות" - תקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור הושכרה בהשכרה לטווח ארוך או בהשכרה במחיר מופחת, לפי העניין;
"תקופת השכירות" - תקופה של שנה אחת לפחות;
"תקרת דמי השכירות המופחתים" - המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של 4.5 עד 5 חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת דמי השכירות המופחתים לפי סעיף 5(א)(1א), כשהוא מוכפל ב-1.1;
"השר" - שר הבינוי והשיכון 58 .
2.   שימוש בדיור בהישג יד   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3), (מס' 6)]
(ד) מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע כי 25% מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), ולעניין יישוב באזור עדיפות לאומית - 30%, יהיו בני המקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, "אזור עדיפות לאומית" - אזור עדיפות לאומית שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009.
3.   הגבלה על בעלות   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3)]
4.   חובת ניהול ואחזקה תקינה   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3)]
5.   דמי השכירות   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3)]
(ג) השר, רשאי לקבוע דמי שכירות מרביים ליחידת דיור שהיא דיור בהישג יד.
(ד) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.
5א.   פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת   

[תיקון התשע"ח (מס' 3)]
6.   רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3)]
(ב) נרשמה הערה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3), לא תירשם הערה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין, אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
(ג) בסעיף זה, "עסקה" - למעט משכנתה לטובת גוף מוסדי והעברת שכירות רשומה.
7.   רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3)]
8.   מחיקת הערות וביטול הצורך באישור   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3)]
9.   מינוי המנהל   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3), התש"ף (מס' 2), התשפ"ב]
10.   חובת דיווח   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3), (מס' 6)]
11.   סמכויות פיקוח   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3)]
12.   ניהול רישום   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3), התש"ף (מס' 2), התשפ"ב]
13.   בירור פניות ציבור   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3), התש"ף (מס' 2), התשפ"ב]
14.   הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התשע"ח (מס' 3)]
15.   ביצוע ותקנות   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ח (מס' 3), התשפ"ב]
15א.   עונשין   

[תיקון התשע"ח (מס' 3)]
15ב.   סעדים על הפרת הוראות   

[תיקון התשע"ח (מס' 3)]
16.   תחולת התוספת   

[תיקונים: התשע"ד (מס' 2), התשע"ז (מס' 7), התשע"ח (מס' 3)]
[1.] ס"ח 467, התשכ"ה (12.8.1965), עמ' 307 (XIV) (התשכ"ו 2) (התש"ל 31).
תיקונים:ס"ח 488, התשכ"ז (22.12.1966), עמ' 10;
ס"ח 562, התשכ"ט (11.7.1969), עמ' 172;
ס"ח 570, התשכ"ט (25.7.1969), עמ' 223 [התשכ"ט (מס' 2)];
ס"ח 710, התשל"ג (27.7.1973), עמ' 231;
ס"ח 818, התשל"ו (7.7.1976), עמ' 233;
ס"ח 822, התשל"ו (29.7.1976), עמ' 253 [התשל"ו (מס' 2) ו-(מס' 3)];
ס"ח 873, התשל"ח (9.11.1977), עמ' 15;
ס"ח 906, התשל"ח (4.8.1978), עמ' 180 [התשל"ח (מס' 2)];
ס"ח 915, התשל"ט (16.11.1978), עמ' 14;
ס"ח 955, התש"ם (9.1.1980), עמ' 42;
ס"ח 988, התשמ"א (11.11.1980), עמ' 14;
ס"ח 993, התשמ"א (15.12.1980), עמ' 46 [התשמ"א (מס' 2)];
ס"ח 1005, התשמ"א (12.2.1981), עמ' 107-112 [התשמ"א (מס' 3) עד (מס' 6)];
ס"ח 1018, התשמ"א (8.4.1981), עמ' 184 [התשמ"א (מס' 7)];
ס"ח 1060, התשמ"ב (22.8.1982), עמ' 229;
ס"ח 1071, התשמ"ג (4.1.1983), עמ' 25;
ס"ח 1118, התשמ"ד (7.6.1984), עמ' 146;
ס"ח 1172, התשמ"ו (12.3.1986), עמ' 129 ו-130;
ס"ח 1176, התשמ"ו (16.4.1986), עמ' 150 [התשמ"ו (מס' 2)];
ס"ח 1233, התשמ"ח (1988.1.1988), עמ' 20;
ס"ח 1259, התשמ"ח (27.7.1988), עמ' 144 [התשמ"ח (מס' 2)];
ס"ח 1266, התשמ"ט (8.2.1989), עמ' 7;
ס"ח 1275, התשמ"ט (30.5.1989), עמ' 56 [תיקון התשמ"ט (מס' 2)];
ס"ח 1313, התש"ן (4.4.1990), עמ' 123;
ס"ח 1323, התש"ן (20.7.1990), עמ' 168 [התש"ן (מס' 2)];
ס"ח 1359, התשנ"א (21.6.1991), עמ' 164;
ס"ח 1366, התשנ"א (31.7.1991), עמ' 213 [התשנ"א (מס' 2)];
ס"ח 1368, התשנ"א (22.8.1991), עמ' 220 [התשנ"א (מס' 3)];
ס"ח 1370, התשנ"ב (31.10.1991), עמ' 7;
ס"ח 1391, התשנ"ב (25.3.1992), עמ' 159 [התשנ"ב (מס' 2)];
ס"ח 1406, התשנ"ג (7.1.1993), עמ' 21;
ס"ח 1456, התשנ"ד (22.3.1994), עמ' 98;
ס"ח 1459, התשנ"ד (24.3.1994), עמ' 123 [התשנ"ד (מס' 2)];
ס"ח 1471, התשנ"ד (8.7.1994), עמ' 242 [התשנ"ד (מס' 3)];
ס"ח 1496, התשנ"ה (28.12.1994), עמ' 55 (ת"ט בס"ח 1625, התשנ"ז, עמ' 167);
ס"ח 1505, התשנ"ה (15.2.1995), עמ' 128 [התשנ"ה (מס' 2)];
ס"ח 1529, התשנ"ה (30.6.1995), עמ' 338 [התשנ"ה (מס' 3)];
ס"ח 1544, התשנ"ה (24.8.1995), עמ' 450 [התשנ"ה (מס' 4)] (ת"ט בס"ח 1625, התשנ"ז, עמ' 167);
ס"ח 1567, התשנ"ו (29.2.1996), עמ' 110 (ת"ט בס"ח התשנ"ו, עמ' 387);
ס"ח 1645, התשנ"ח (15.1.1998), עמ' 91;
ס"ח 1678, התשנ"ח (29.7.1998), עמ' 290 [התשנ"ח (מס' 2)];
ס"ח 1704, התשנ"ט (15.2.1999), עמ' 93;
ס"ח 1724, התש"ס (10.1.2000), עמ' 72. הצ"ח 2824, התש"ס, עמ' 68;
ס"ח 1739, התש"ס (11.6.2000), עמ' 192 [התש"ס (מס' 2)]. הצ"ח 2821, התש"ס, עמ' 2;
ס"ח 1743, התש"ס (29.6.2000), עמ' 219 [התש"ס (מס' 3)]. הצ"ח 2869, התש"ס, עמ' 362;
ס"ח 1751, התש"ס (13.8.2000), עמ' 277 [התש"ס (מס' 4)]. הצ"ח 2892, התש"ס, עמ' 464;
ס"ח 1761, התשס"א (14.12.2000), עמ' 44. הצ"ח 2917, התש"ס, עמ' 726;
ס"ח 1786, התשס"א (4.4.2001), עמ' 238 [התשס"א (מס' 2)]. הצ"ח 2990, התשס"א, עמ' 582 (שני תיקונים);
ס"ח 1802, התשס"א (31.7.2001), עמ' 489 [התשס"א (מס' 2א)]. הצ"ח 2823, התש"ס, עמ' 20;
ס"ח 1805, התשס"א (7.8.2001), עמ' 519 [התשס"א (מס' 3)]. הצ"ח 2957, התשס"א, עמ' 365;
ס"ח 1807, התשס"א (9.8.2001), עמ' 560 [התשס"א (מס' 4)]. הצ"ח 2945, התשס"א, עמ' 184;
ס"ח 1820, התשס"ב (3.1.2002), עמ' 83. הצ"ח 3011, התשס"א, עמ' 676;
ס"ח 1829, התשס"ב (12.2.2002), עמ' 132 [התשס"ב (מס' 2)]. הצ"ח 3059, התשס"ב, עמ' 180;
ס"ח 1831, התשס"ב (17.2.2002), עמ' 157 [התשס"ב (מס' 3)]. הצ"ח 3043, התשס"ב, עמ' 16, הצ"ח 3065, התשס"ב, עמ' 205, הצ"ח 3072, התשס"ב, עמ' 224;
ס"ח 1836, התשס"ב (21.3.2002), עמ' 206 [התשס"ב (מס' 4)]. הצ"ח 3082, התשס"ב, עמ' 288;
ס"ח 1849, התשס"ב (13.6.2002), עמ' 427 [התשס"ב (מס' 5)]. הצ"ח 3097, התשס"ב, עמ' 399;
ס"ח 1859, התשס"ב (24.7.2002), עמ' 490 [התשס"ב (מס' 6)]. הצ"ח 3057, התשס"ב, עמ' 166;
ס"ח 1873, התשס"ג (19.11.2002), עמ' 56. הצ"ח 3162, התשס"ב, עמ' 850;
ס"ח 1879, התשס"ג (25.11.2002), עמ' 118 [התשס"ג (מס' 2)]. הצ"ח 3168, התשס"ב, עמ' 874. ת"ט בס"ח 1883, התשס"ג, עמ' 208;
ס"ח 1882, התשס"ג (29.12.2002), עמ' 192 [התשס"ג (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 4, התשס"ג, עמ' 18;
ס"ח 1892, התשס"ג (1.6.2003), עמ' 496 [התשס"ג (מס' 4)]. הצ"ח - ממשלה 25, התשס"ג, עמ' 262;
ס"ח 1920, התשס"ד (18.1.2004), עמ' 70. הצ"ח - ממשלה 64, התשס"ד, עמ' 52;
ס"ח 1955, התשס"ד (10.8.2004), עמ' 503 [התשס"ד (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 109, התשס"ד, עמ' 511;
ס"ח 1958, התשס"ד (15.8.2004), עמ' 546 [התשס"ד (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 51, התשס"ג, עמ' 604;
ס"ח 1976, התשס"ה (26.1.2005), עמ' 105. הצ"ח - ממשלה 64, התשס"ד, עמ' 77;
ס"ח 1994, התשס"ה (3.4.2005), עמ' 276 [התשס"ה (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 64, התשס"ה, עמ' 72;
ס"ח 1995, התשס"ה (7.4.2005), עמ' 323 [התשס"ה (מס' 3)]. הצ"ח 2951, התשס"א, עמ' 326;
ס"ח 2011, התשס"ה (5.7.2005), עמ' 660 [התשס"ה (מס' 4)]. הצ"ח - כנסת 68, התשס"ה, עמ' 99;
ס"ח 2020, התשס"ה (8.8.2005), עמ' 747 [התשס"ה (מס' 5)]. הצ"ח - ממשלה 77, התשס"ד, עמ' 298;
ס"ח 2046, התשס"ו (1.1.2006), עמ' 166. הצ"ח - ממשלה 184, התשס"ה, עמ' 894;
ס"ח 2057, התשס"ו (15.6.2006), עמ' 325 ו–359 [התשס"ו (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 236, התשס"ו, עמ' 298;
ס"ח 2077, התשס"ז (11.1.2007), עמ' 82. הצ"ח - ממשלה 260, התשס"ז, עמ' 16;
ס"ח 2089, התשס"ז (27.3.2007), עמ' 155 [התשס"ז (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 109, התשס"ו, עמ' 114;
ס"ח 2105, התשס"ז (26.7.2007), עמ' 412 [התשס"ז (מס' 3)]. הצ"ח - כנסת 151, התשס"ז, עמ' 180;
ס"ח 2113, התשס"ח (15.10.2007), עמ' 8. הצ"ח - כנסת 136, התשס"ז, עמ' 90;
ס"ח 2114, התשס"ח (24.10.2007), עמ' 17 [התשס"ח (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 146, התשס"ז, עמ' 154;
ס"ח 2120, התשס"ח (29.11.2007), עמ' 62 [התשס"ח (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 327, התשס"ז, עמ' 904 (הוראת שעה ל–3 שנים. ראו בדינים, כרך 43, עמ' 20564ג);
ס"ח 2133, התשס"ח (10.2.2008), עמ' 196 [התשס"ח (מס' 4)]. הצ"ח - ממשלה 335, התשס"ח, עמ' 16 ועמ' 147;
ס"ח 2145, התשס"ח (3.4.2008), עמ' 411 [התשס"ח (מס' 5)]. הצ"ח - כנסת 201, התשס"ח, עמ' 147;
ס"ח 2148, התשס"ח (10.4.2008), עמ' 462 [התשס"ח (מס' 6)]. הצ"ח - ממשלה 335, התשס"ח, עמ' 16 ועמ' 92.
ס"ח 2165, התשס"ח (10.7.2008), עמ' 632 [התשס"ח (מס' 7)]. הצ"ח - ממשלה 369, התשס"ח, עמ' 416;
ס"ח 2174, התשס"ח (31.7.2008), עמ' 784 [התשס"ח (מס' 7א)]. הצ"ח - כנסת 111, התשס"א, עמ' 126 והצ"ח - כנסת 210, התשס"ח, עמ' 209;
ס"ח 2175, התשס"ח (5.8.2008), עמ' 798 [התשס"ח (מס' 8)]. הצ"ח - כנסת 233, התשס"ח, 323;
ס"ח 2179, התשס"ח (7.8.2008), עמ' 840 [התשס"ח (מס' 9)]. הצ"ח - ממשלה 378, התשס"ח, עמ' 512;
ס"ח 2190, התשס"ט (16.11.2008), עמ' 82 (שני תיקונים). הצ"ח - כנסת 232, התשס"ח, עמ' 314 (התיקון הראשון) והצ"ח - כנסת 261, התשס"ט, עמ' 34 (התיקון השני);
ס"ח 2203, התשס"ט (23.7.2009), עמ' 216 [התשס"ט (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348;
ס"ח 2209, התשס"ט (10.8.2009), עמ' 330 [התשס"ט (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348 ועמ' 514;
ס"ח 2212, התש"ע (22.10.2009), עמ' 232. הצ"ח - ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348 ועמ' 596 [תיקון לתיקון התשס"ו (מס' 2)];
ס"ח 2228, התש"ע (15.2.2010), עמ' 366 [התש"ע (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 237, התשס"ו, עמ' 414;
ס"ח 2233, התש"ע (16.3.2010), עמ' 415 [התש"ע (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348 ו-589;
ס"ח 2236, התש"ע (23.3.2010), עמ' 450 [התש"ע (מס' 4)]. הצ"ח - כנסת 305, התש"ע, עמ' 100;
ס"ח 2245, התש"ע (30.6.2010), עמ' 555 [התש"ע (מס' 5)]. הצ"ח - כנסת 316, התש"ע, עמ' 150;
ס"ח 2271, התשע"א (6.1.2011), עמ' 186. הצ"ח - ממשלה 541, התשע"א, עמ' 6 (ת"ט בס"ח 2320, התשע"ב, עמ' 19);
ס"ח 2285, התשע"א (28.3.2011), עמ' 669 [התשע"א (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 564, התשע"א, עמ' 464;
ס"ח 2364, התשע"ב (20.6.2012), עמ' 458. הצ"ח - כנסת 459, התשע"ב, עמ' 165;
ס"ח 2369, התשע"ב (17.7.2012), עמ' 511 [התשע"ב (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 452, התשע"ב, עמ' 135;
ס"ח 2381, התשע"ב (8.8.2012), עמ' 741 [התשע"ב (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 672, התשע"ב, עמ' 600;
ס"ח 2424, התשע"ד (26.12.2013), עמ' 207. הצ"ח - ממשלה 771, התשע"ג, עמ' 948;
ס"ח 2450, התשע"ד (7.4.2014), עמ' 474 [התשע"ד (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 793, התשע"ג, עמ' 1194;
ס"ח 2464, התשע"ד (6.8.2014), עמ' 667 [התשע"ד (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 877, התשע"ד, עמ' 840;
ס"ח 2497, התשע"ה (8.3.2015), עמ' 212. הצ"ח - ממשלה 938, התשע"ה, עמ' 856. ראו גם העברת סמכויות משלימה משר הפנים לשר האוצר בי"פ 7086, התשע"ה, עמ' 7720 והחזרתה לשר הפנים בתיקון התש"ף (מס' 2)];
ס"ח 2510, התשע"ו (30.11.2015), עמ' 39 (שני תיקונים). הצ"ח - ממשלה 951, התשע"ה, עמ' 1352;
ק"ת 7587, התשע"ו (24.12.2015), עמ' 351 [התשע"ו (מס' 2)];
ס"ח 2520, התשע"ו (31.12.2015), עמ' 328 [התשע"ו (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 983, התשע"ו, עמ' 274;
ס"ח 2544, התשע"ו (6.4.2016), עמ' 691 [התשע"ו (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 974, התשע"ו, עמ' 198;
ס"ח 2572, התשע"ו (7.8.2016), עמ' 1146 [התשע"ו (מס' 4)]. הצ"ח - ממשלה 1018, התשע"ו, עמ' 512;
ס"ח 2572, התשע"ו (7.8.2016), עמ' 1149 [התשע"ו (מס' 5)]. הצ"ח - כנסת 650, התשע"ו, עמ' 152;
ס"ח 2581, התשע"ו (21.8.2016), עמ' 1244 [התשע"ו (מס' 6)]. הצ"ח - ממשלה 931, התשע"ה, עמ' 768 (ת"ט בס"ח 2595, התשע"ז, עמ' 328);
ק"ת 7723, התשע"ז (1.11.2016), עמ' 50;
ס"ח 2591, התשע"ז (29.12.2016), עמ' 80, 156 ו–160 [התשע"ז (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1083, התשע"ז, עמ' 184;
ס"ח 2613, התשע"ז (20.3.2017), עמ' 489 [התשע"ז (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 1083, התשע"ז, עמ' 551;
ס"ח 2626, התשע"ז (3.4.2017), עמ' 584 [התשע"ז (מס' 4)]. הצ"ח - ממשלה 1119, התשע"ז, עמ' 938;
ס"ח 2635, התשע"ז (25.4.2017), עמ' 884 [התשע"ז (מס' 5)]. הצ"ח - ממשלה 1074, התשע"ו, עמ' 1426;
ס"ח 2660, התשע"ז (7.8.2017), עמ' 1152 [התשע"ז (מס' 6)]. הצ"ח - כנסת 673, התשע"ז, עמ' 48;
ס"ח 2661, התשע"ז (7.8.2017), עמ' 1170 [התשע"ז (מס' 7)]. הצ"ח - ממשלה 1057, התשע"ו, עמ' 1122;
ס"ח 2675, התשע"ח (28.12.2017), עמ' 74. הצ"ח - ממשלה 1148, התשע"ח, עמ' 1218;
ק"ת 7917, התשע"ח (1.1.2018), עמ' 732 [התשע"ח (מס' 2)];
ס"ח 2688, התשע"ח (7.2.2018), עמ' 142 [התשע"ח (מס' 3)]. הצ"ח - כנסת 728, התשע"ז, עמ' 260;
ס"ח 2694, התשע"ח (22.2.2018), עמ' 193 [התשע"ח (מס' 4)]. הצ"ח - כנסת 748, התשע"ח, עמ' 56;
ס"ח 2700, התשע"ח (12.3.2018), עמ' 244 [התשע"ח (מס' 5)]. הצ"ח - ממשלה 1148, התשע"ז, עמ' 1218;
ס"ח 2712, התשע"ח (22.3.2018), עמ' 494 ו–497 [התשע"ח (מס' 6)]. הצ"ח - ממשלה 1196, התשע"ח, עמ' 420;
ס"ח 2732, התשע"ח (16.7.2018), עמ' 749 [התשע"ח (מס' 7)]. הצ"ח - כנסת 792, התשע"ח, עמ' 214 (כולל תיקון לתיקון התשע"ו);
ס"ח 2733, התשע"ח (18.7.2018), עמ' 754 [התשע"ח (מס' 8)]. הצ"ח - כנסת 727, התשע"ז, עמ' 256 (ראו הוראות תחולה ומעבר בסעיפים 3-2 לתיקון);
ס"ח 2736, התשע"ח (24.7.2018), עמ' 831 [התשע"ח (מס' 9)]. הצ"ח - כנסת 789, התשע"ח, עמ' 206;
ס"ח 2764, התשע"ט (19.12.2018), עמ' 81. הצ"ח - ממשלה 1275, התשע"ט, עמ' 172;
ס"ח 2789, התש"ף (12.12.2019), עמ' 12. הצ"ח - כנסת 839, התש"ף, עמ' 5;
י"פ 8896, התש"ף (3.6.2020), עמ' 6344 [התש"ף (מס' 2)] (תיקון זה מפקיע למעשה את תוקפו של תיקון התשע"ה);
ס"ח 2808, התש"ף (17.6.2020), עמ' 106 [התש"ף (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 1323, התש"ף, עמ' 272;
ס"ח 2873, התשפ"א (2.12.2020), עמ' 126. הצ"ח - ממשלה 1347, התש"ף, עמ' 580;
ס"ח 2888, התשפ"א (27.12.2020), עמ' 248 [התשפ"א (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1377, התשפ"א, עמ' 96;
ס"ח 2933, התשפ"ב (18.11.2021), עמ' 150, 165, 170, 188, 192, 197, 224, 234, 240. הצ"ח - ממשלה 1443, התשפ"א, עמ' 840;
ס"ח 2948, התשפ"ב (5.1.2022), עמ' 674 [התשפ"ב (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 875, התשפ"ב, עמ' 6;
ס"ח 2951, התשפ"ב (6.1.2022), עמ' 692 [התשפ"ב (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 1457, התשפ"ב, עמ' 108;
ס"ח 2985, התשפ"ב (4.7.2022), עמ' 963 [התשפ"ב (מס' 4)]. הצ"ח - ממשלה 1404, התשפ"א, עמ' 394;
ס"ח 3004, התשפ"ב (10.7.2022), עמ' 1062 [התשפ"ב (מס' 5)]. הצ"ח - ממשלה 1464, התשפ"ב, עמ' 158;
ס"ח 3045, התשפ"ג (31.5.2023), עמ' 159. הצ"ח - ממשלה 1612, התשפ"ג, עמ' 866;
ס"ח 3046, התשפ"ג (6.6.2023), עמ' 192, 197, 208 ו–284 [התשפ"ג (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1612, התשפ"ג, עמ' 354;
ס"ח 3061, התשפ"ג (13.7.2023), עמ' 538 [התשפ"ג (מס' 3)]. הצ"ח - כנסת 956, התשפ"ג, עמ' 76;
ס"ח 3103, התשפ"ד (7.11.2023), עמ' 60. הצ"ח - כנסת 976, התשפ"ג, עמ' 146;
ס"ח 3116, התשפ"ד (16.11.2023), עמ' 137 [התשפ"ד (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1673, התשפ"ד, עמ' 116;
ס"ח 3123, התשפ"ד (30.11.2023), עמ' 256 [התשפ"ד (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 1681, התשפ"ד, עמ' 234;
ס"ח 3126, התשפ"ד (10.12.2023), עמ' 270 [התשפ"ד (מס' 4)]. הצ"ח - ממשלה 1681, התשפ"ד, עמ' 234;
ס"ח 3182, התשפ"ד (19.3.2024), עמ' 624 [התשפ"ד (מס' 5)]. הצ"ח - ממשלה 1606, התשפ"ג, עמ' 164;
ס"ח 3182, התשפ"ד (19.3.2024), עמ' 626 [התשפ"ד (מס' 6)]. הצ"ח - ממשלה 1609, התשפ"ג, עמ' 174;
ס"ח 3251, התשפ"ד (18.7.2024), עמ' 1090 [התשפ"ד (מס' 7)]. הצ"ח - כנסת 1026, התשפ"ד, עמ' 200;
ס"ח 3277, התשפ"ד (4.8.2024), עמ' 1322 [התשפ"ד (מס' 8)]. הצ"ח - ממשלה 1443, התשפ"א, עמ' 1188;
ס"ח 3279, התשפ"ד (7.8.2024), עמ' 1368 [התשפ"ד (מס' 9)]. הצ"ח - ממשלה 1612, התשפ"ג, עמ' 678;
ס"ח 3281, התשפ"ד (8.8.2024), עמ' 1380 [התשפ"ד (מס' 10)]. הצ"ח - ממשלה 1768, התשפ"ד, עמ' 1134;
ס"ח 3303, התשפ"ה (7.11.2024), עמ' 24. הצ"ח - כנסת 1057, התשפ"ד, עמ' 320;
ס"ח 3308, התשפ"ה (13.11.2024), עמ' 38 [התשפ"ה (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 1062, התשפ"ה, עמ' 4;
ס"ח 3328, התשפ"ה (9.12.2024), עמ' 110 [התשפ"ה (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 1803, התשפ"ה, עמ' 38.
[2.] תוקפו של סעיף 11א3 מיום 7.8.2016 ולמשך שלוש שנים, ועל כן הושמט כאן (הארכת התוקף - בתיקון התשע"ח (מס' 8)).
[3.] עפ"י תיקון התשפ"ד (מס' 2), בתקופה של 6 חודשים מיום 7.10.23 בסעיף 18(ז)(2), במקום "שניים" יבוא "אחד", המילה "כאחד" - לא תיקרא, ובמקום "שבעה" יבוא "14".
[4.] סמכות השר לפי סעיף 24(ד) הואצלה לכל ממונה על המחוז, במחוזו (י"פ 5873, התשס"ט, עמ' 600).
[5.] סעיף קטן 33(ג) חל מיום 6.1.22 ועד תום 27 חודשים מתאריך זה.
[6.] סעיף 33א בטל החל ביום 21.1.17. עם זאת, נקבע כי הליכים לעניין מתן צו הכרזה, הארכתו או חידושו לפי סעיף 33א ערב ביטולו שטרם הסתיימו, יראו אותם כהליכים או כבקשות שהתקיימו לפי סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, והטיפול בהם יימשך לפי הוראות סעיף זה.
[7.] סעיף קטן 34(ד) חל מיום 6.1.22 ועד תום 27 חודשים מתאריך זה.
[8.] סעיף קטן 36(ג) חל מיום 6.1.22 ועד תום 27 חודשים מתאריך זה.
[9.] עפ"י תיקון התשע"ו, תקופת תוקפו של סעיף 51א היא בתקופה שמיום 1.12.15 ועד 31.12.18.
[10.] תוקפו של סעיף קטן 62א(א1)(3)(א1) מיום 7.8.2016 ולמשך שנתיים ועל כן הושמט כאן.
[11.] שר האוצר אצל סמכותו על פי סעיף זה למנהל מס שבח מקרקעין (י"פ 4435, התשנ"ו, עמ' 4362).
[12.] עפ"י תיקון התשפ"ד (מס' 2), בתקופה של 6 חודשים מיום 7.10.23 בסעיף 86א(ב)(2), במקום "שניים" יבוא "אחד", במקום "רשאים" יבוא "רשאי" ובמקום "שבעה" יבוא "14".
[13.] ראו הודעה על העברת סמכויות עפ"י סעיף 99 לחוק בי"פ 6162, התשע"א, עמ' 1158, ובי"פ 6609, התשע"ג, עמ' 5336.
[14.] סמכויות השר עפ"י סעיף 109, בנוגע לתוכניות מיתאר 5053 ו-5053א הועברו לשר העבודה והרווחה (י"פ 4469, התשנ"ז, עמ' 1010). בנוסף, אצל השר את סמכותו עפ"י סעיף 109 בכל הנוגע לתכניות בסמכות ועדה מחוזית - למנהלת מינהל התכנון ובכל הנוגע לתכניות בסמכות ועדה מקומית - לכל אחד מיושבי הראש של הועדות המחוזיות לגבי המחוז שבו הוא מכהן (י"פ 7146, התשע"ו, עמ' 1178).
[15.] תחילת תוקפו של ס"ק 112(א1) ביום 1.9.2023.
[16.] תוכנית בתחום מגרש תלת–ממדי הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת. תשריט לפי פרק ד' לחוק לעניין מגרש תלת–ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב) לחוק, ובתוכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת–ממדי, אינו טעון הסכמה של ועדה מחוזית.
[17.] תיקונים: התשל"ח (מס' 2), התשמ"א (מס' 6א), התשמ"ח (מס' 2), התשנ"א (מס' 3), התשנ"ג, התשנ"ה (מס' 4), התשע"ד, התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז (מס' 5), התשע"ח (מס' 6), התש"ף (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ג (מס' 2).
[18.] תחילת תוקפו של ס"ק 145(ב)(2) ביום 1.1.23.
[19.] תחילת תוקפו של ס"ק 145(ב3) נקבע במקור [תיקון התשע"ד (מס' 2)] ליום 1.1.16 ונדחה ליום 1.4.18 [תיקון התשע"ז והתשע"ח (מס' 2)]. תחילתו לגבי בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש נדחתה ליום 1.1.22 [תיקון התשע"ח (מס' 5)] ותחילתו לגבי בקשות להיתרים שאין עניינן הקמת בנין מגורים חדש נדחתה ליום 1.7.24 (ק"ת 8311, התש"ף, עמ' 288 וק"ת 11018, התשפ"ד עמ' 1038). ראו גם הוראת תחולה, מעבר ודיווח לכנסת בסעיף 83(יד) לתיקון התשע"ד (מס' 2) כפי שתוקנו בתיקון התשע"ח (מס' 5) והתש"ף (מס' 3).
[20.] הסיפא לס"ק 145ב(א)(2), החל במילים "ואולם לעניין בקשה להיתר" חלה במשך שנתיים החל ביום 30.11.23. עוד נקבע כי על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, לפי סעיף 145ב לחוק, שנקלטה בתקופת הוראת השעה הנ"ל, יחולו הוראות הסעיף האמור כנוסחו בתקופת הוראת השעה אף אם בתום תקופת הוראת השעה טרם הסתיימה הקמת המרחב המוגן כאמור [תיקון התשפ"ד (מס' 3)].
[21.] תחילת של סעיף 145ב1 ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 145ב1(ב) לחוק, ובלבד שיותקנו בתוך שלושה חודשים מיום 30.11.23.
[22.] הסיפא לס"ק 145ג(א)(3), החל במילים "ואולם לעניין עבודות" חלה במשך שנתיים החל ביום 30.11.23. עוד נקבע כי על עבודות להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, לפי סעיף 145ג שביצוען החל בתקופת הוראת השעה הנ"ל, יחולו הוראות הסעיף האמור כנוסחו בתקופת הוראת השעה אף אם בתום תקופת הוראת השעה טרם הסתיימו העבודות [תיקון התשפ"ד (מס' 3)].
[23.] תחילת של סעיף 145ג1 ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 145ב1(ב) לחוק, ובלבד שיותקנו בתוך שלושה חודשים מיום 30.11.23.
[24.] ס"ק 147(ב)-(ז) ייקראו כחלק מסעיף 147 בתקופה שמיום 1.1.2011 ועד יום 1.1.2016. ראו גם תקנות התכנון והבניה (הגדרת תכנית למגורים ודירה קטנה לפי סעיף 147(ב)) (הוראת שעה), התשע"ג-2013.
[25.] תוקפם של ס"ק 147(ח) ו–(ט), החל ביום 7.8.2016 וכלה ביום 1.8.2021.
[26.] ס"ק 147(י) חל למשך 5 שנים מיום 7.11.17 [תיקון התשע"ז (מס' 6)].
[27.] תוקפו של סעיף קטן 151(ב3) החל ביום 31.12.15 וכלה ביום 1.1.2020 [תיקון התשע"ו (מס' 2)], ולכן הושמט כאן.
[28.] עפ"י תיקון התשע"ו, תקופת תוקפו של סעיף 151א היא בתקופה שמיום 1.12.15 ועד יום 31.12.2020, ועל כן הושמט כאן.
[29.] עפ"י תיקון התשפ"ד (מס' 2), ס"ק 157(ג) עד (ח) חלים בתקופה של שנה מיום 16.11.23 (להלן - תקופת הוראת השעה). עוד נקבע כי על בקשה להיתר שהועברה לוועדת הערר בתקופת הוראת השעה, ימשיכו לחול הוראות אלה גם לאחר תום תקופת הוראת השעה.
[30.] לענין סעיף 157א, ראו צו לגבי מכון לטיהור שפכים בערערה בנגב (ק"ת 6440, התשס"ו, עמ' 128), לגבי תחנת שאיבה לביוב בערערה בנגב (ק"ת 6472, התשס"ו, עמ' 644) ולגבי שטח מאגר לכיש - קולחי לכיש עציון (ק"ת 6671, התשס"ח, עמ' 878). כמו כן - ראו צו בדבר אי תחולת סעיף 157א לגבי מבנים המיועדים למגורים, התואמים תוכנית מסוימת המפורטת בצו והמצויים בתחום השיפוט של ג'ת (ק"ת 7729, התשע"ז, עמ' 164).
[31.] עפ"י תיקון התשפ"ב (מס' 2): צווים שניתנו לפי הוראות סעיף 157א(ח) לחוק, כנוסחו ערב תחילתו של תיקון התשפ"ב (מס' 2) (5.1.22), ימשיכו לעמוד בתוקפם גם אחרי תחילתו של חוק זה כל עוד לא בוטלו על ידי שר הפנים.
[32.] תחילת תוקפו של ס"ק 157ב(ב) נקבע במקור [תיקון התשע"ד (מס' 2)] ליום 1.1.16 ונדחה ליום 1.4.18 [תיקון התשע"ז והתשע"ח (מס' 2)]. תחילתו לגבי בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש נדחתה ליום 1.1.22 [תיקון התשע"ח (מס' 5)] ותחילתו לגבי בקשות להיתרים שאין עניינן הקמת בנין מגורים חדש נדחתה ליום 1.7.24 (ק"ת 8311, התש"ף, עמ' 288 וק"ת 11018, התשפ"ד עמ' 1038). ראו גם הוראת תחולה, מעבר ודיווח לכנסת בסעיף 83(יד) לתיקון התשע"ד (מס' 2) כפי שתוקנו בתיקון התשע"ח (מס' 5) והתש"ף (מס' 3).
[33.] עפ"י תיקון התש"ף (מס' 2) - שר הפנים יפעיל את סמכותו להתקנת תקנות לפי סעיף 158ו2 בהסכמת שר האוצר. לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
[34.] החל ביום 1.1.16 בטל פרק ה'2 (סעיפים 158ז - 158יב).
[35.] התקופה האמורה בס"ק 158טו1(ב) נקבעה במקור ל–31.12.23 ונדחתה לתאריך האמור בק"ת 11018, התשפ"ד, עמ' 1038.
[36.] סעיף 158טו1א חל בתקופה שמיום 30.6.24 עד יום 31.12.25 [תיקון התשפ"ד (מס' 10)].
[37.] תחילת תוקפו של ס"ק 158יח(ב) נקבע במקור [תיקון התשע"ד (מס' 2)] ליום 1.1.16 ונדחה ליום 1.4.18 [תיקון התשע"ז והתשע"ח (מס' 2)]. תחילתו לגבי בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש נדחתה ליום 1.1.22 [תיקון התשע"ח (מס' 5)] ותחילתו לגבי בקשות להיתרים שאין עניינן הקמת בנין מגורים חדש נדחתה ליום 1.7.24 (ק"ת 8311, התש"ף, עמ' 288 וק"ת 11018, התשפ"ד עמ' 1038). ראו גם הוראת תחולה, מעבר ודיווח לכנסת בסעיף 83(יד) לתיקון התשע"ד (מס' 2) כפי שתוקנו בתיקון התשע"ח (מס' 5) והתש"ף (מס' 3).
[38.] ס"ק 158יח(ב1) חל בתקופה שמיום 30.6.24 עד יום 31.12.25 [תיקון התשפ"ד (מס' 10)].
[39.] תחילת תוקפו של סעיף 158כג(א) נקבע במקור [תיקון התשע"ד (מס' 2)] ליום 1.1.16 ונדחה ליום 1.4.18 [תיקון התשע"ז והתשע"ח (מס' 2)]. תחילתו לגבי בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש נדחתה ליום 1.1.22 [תיקון התשע"ח (מס' 5)] ותחילתו לגבי בקשות להיתרים שאין עניינן הקמת בנין מגורים חדש נדחתה ליום 1.7.24 (ק"ת 8311, התש"ף, עמ' 288 וק"ת 11018, התשפ"ד עמ' 1038). ראו גם הוראת תחולה, מעבר ודיווח לכנסת בסעיף 83(יד) לתיקון התשע"ד (מס' 2) כפי שתוקנו בתיקון התשע"ח (מס' 5) והתש"ף (מס' 3).
[40.] תחילת תוקפו של פרק ה'4 (סעיפים 158מז - 158נט) עם התקנת תקנות לפי סעיף 158נט. בתיקון התשפ"ב נקבע כי תקנות ראשונות יותקנו עד ליום 30.6.22.
[41.] עפ"י תיקון התשפ"ג (מס' 2), החל ביום 1.7.24, בסעיף 158נו:
(א)במקום כותרת השוליים יבוא "פרסום היתרים";
(ב)סעיפים קטנים (א) עד (ג) - בטלים;
(ג)בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיף זה" יבוא "בפרק זה";
[42.] תחילת תוקפו של פרק ה'5 (סעיפים 158ס - 158סד) ביום 1.7.2024.
[43.] שר הפנים אישר מטרות ציבוריות כדלקמן: מחסני חירום של רשות מקומית (י"פ 2479, התשל"ט, עמ' 191); תחנות מוניות (י"פ 2519, התשל"ט, עמ' 1098); בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י"פ 2842, התשמ"ב, עמ' 2631); תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש (י"פ 2949, התשמ"ג, עמ' 2597); שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י"פ 3870, התשנ"א, עמ' 2247); בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י"פ 4424, התשנ"ו, עמ' 3869).
[44.] עפ"י תיקון התש"ף (מס' 2) - שר הפנים יפעיל את סמכותו לפי סעיף 198(ה1)(1) בהסכמת שר האוצר.
[45.] עפ"י תיקון התשפ"ד (מס' 3): הוראות סעיף 200(ב) ו–(ג) לחוק, יחולו על תוכנית כאמור באותו סעיף, שמתקיים לגביה אחד מאלה: (1) היא הופקדה ביום 30.11.23 (להלן - יום התחילה) או לאחריו; לעניין פסקה זו יראו הליך לפי סעיף 106(ב) לחוק העיקרי כהפקדה; (2) היא תוכנית מיתאר ארצית שאושרה ביום התחילה או לאחריו.
[46.] סמכויות שר הבינוי והשיכון עפ"י סעיף זה הועברו לשר לתשתיות הלאומיות (י"פ 4448, התשנ"ז, עמ' 162), וממנו לשר התחבורה (י"פ 4820, התש"ס, עמ' 1088).
[47.] סמכויות שר הבינוי והשיכון עפ"י סעיף זה הועברו לשר לתשתיות הלאומיות (י"פ 4448, התשנ"ז, עמ' 162), וממנו לשר התחבורה (י"פ 4820, התש"ס, עמ' 1088).
[48.] תחילת תוקפו של ס"ק 261(ה)(3א) נקבע במקור [תיקון התשע"ד (מס' 2)] ליום 1.1.16 ונדחה ליום 1.4.18 [תיקון התשע"ז והתשע"ח (מס' 2)]. תחילתו לגבי בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש נדחתה ליום 1.1.22 [תיקון התשע"ח (מס' 5)] ותחילתו לגבי בקשות להיתרים שאין עניינן הקמת בנין מגורים חדש נדחתה ליום 1.7.24 (ק"ת 8311, התש"ף, עמ' 288 וק"ת 11018, התשפ"ד עמ' 1038). ראו גם הוראת תחולה, מעבר ודיווח לכנסת בסעיף 83(יד) לתיקון התשע"ד (מס' 2) כפי שתוקנו בתיקון התשע"ח (מס' 5) והתש"ף (מס' 3).
[49.] סמכויות שר האוצר לפי ס"ק 265(9) אשר הועברו אליו בתיקון התשע"ה, נותרו בידיו גם לאחר החזרת רוב סמכויות השר בחוק זה לשר הפנים בתיקון התש"ף (מס' 2).
[50.] סעיף 266ב שכותרתו: "פטור למכונה לאיסוף מכלי משקה" הוסף במספר זה על אף קיומו כבר של סעיף במספר זהה.
[51.] סמכות השר בנוגע לתוכניות בתחום מחוז ירושלים אשר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים החליטה לאשרן עד יום 18.6.1996 - הועברו לשר העבודה והרווחה (י"פ 4469, התשנ"ז, עמ' 1010). בהודעה בי"פ 4405, התשנ"ו, עמ' 3072, אצל שר הפנים למנכ"ל משרד הפנים את כל סמכויותיו למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי. בי"פ 5838, התשס"ח, עמ' 4289 הוחרגה מאצילת הסמכות הכללית הנ"ל גם הסמכות לפי סעיף 109 לחוק.
[52.] תוקפו של סעיף 4(ו) לתוספת השניה, מיום 7.8.2016 ולמשך שנתיים.
[53.] סמכויות שר התשתיות הלאומיות עפ"י ס' 12 לתוספת השניה, הועברו לשר משאבי המים (י"פ 8912, התש"ף, עמ' 6524).
[54.] הוראות סעיף 3א לתוספת השלישית יחולו גם על תכנית פינוי ובינוי שאושרה לפני המועד הקובע או שהוגשה לפני מועד הקביעה, והכול בכפוף להוראות אלה: (1) ניתן צו לגבי המתחם שחלה בו התכנית לפי סעיף 19(ב)(2) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה כנוסחו ערב יום 18.11.21 - יחול האמור בצו; (2) לא ניתן צו כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה: (א) קבעה הרשות המקומית חלוקה לאזורים כאמור בסעיף 3א(ב)(1) לתוספת השלישית בחוק התכנון והבנייה - תחול קביעתה לגבי התכנית, אולם בעת הקביעה הרשות המקומית רשאית לקבוע כי במקרקעין למגורים בתחום תכנית פינוי ובינוי שאושרה לפני יום הפרסום תחול חובת תשלום היטל ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה, ובלבד ששיעור ההיטל שתקבע כאמור לא יפחת משיעור ההיטל שנקבע לאזור שבתחומו חלה התכנית; (ב) לא קבעה הרשות המקומית חלוקה לאזורים כאמור בפסקת משנה (א), רשאית הרשות המקומית, עד למועד הקובע, לקבוע לגבי מקרקעין בתחום תכנית פינוי ובינוי שאושרה לפני יום הפרסום כי תחול חובת תשלום היטל ששיעורו מחצית ההשבחה; (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו–(2), מומשו זכויות במקרקעין שחלה עליהם תכנית פינוי ובינוי או ששולם היטל בשל תכנית פינוי ובינוי, לפני המועד הקובע או מועד הקביעה, לפי המוקדם, יחולו לעניין אותו מימוש או אותו התשלום כאמור הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה כנוסחה לפני 18.11.21; לעניין זה - "המועד הקובע" ו"תכנית פינוי ובינוי" - כהגדרתם בסעיף 3א(ה) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה; "מועד הקביעה" - כמשמעותו בסעיף 3א(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.
[55.] פסקת משנה 19(ב)(11) חלה מיום 1.1.17 ועד יום 31.12.25 [תיקון התשע"ז (מס' 2), התשע"ח (מס' 6) והתשפ"א].
[56.] פסקת משנה 19(ב)(12) חלה עד יום 31.12.25 [תיקון התשע"ז (מס' 2)] כפי שתוקן והוארך בתיקון התשפ"א והתשפ"א (מס' 2)].
[57.] תוקפה של פסקת משנה 19(ב1) לתוספת השלישית חל למשך 3 שנים מיום 29.11.2007 (ס"ח 2120, התשס"ח, עמ' 62) ועל כן נמחק.
[58.] סמכות שר האוצר הועברה לשר הבינוי והשיכון [תיקון התש"ף (מס' 2)].
[59.] במקור התוספת הוספה בלי "תוכן".

מפת מסמך

פרק א': פרשנות
1. הגדרות
1א. פרסום בעתון
1ב. חובת פרסום הודעות באינטרנט
1ג. אתר אינטרנט
פרק ב': מוסדות תכנון
סימן א': המועצה הארצית
2. מועצה ארצית
3. פרסום ברשומות
4. מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר
5. מזכיר המועצה הארצית ויועציה
6. ועדות משנה
סימן א'1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות
6א. ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות
6ב. תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה
6ג. ועדות משנה ותוקף החלטותיהן
6ד. ועדת משנה להשגות
6ה. יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים
6ו. מסירת החלטות הועדה לתשתיות
סימן ב': ועדה מחוזית
7. ועדה מחוזית
8. מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים
9. תקופת כהונה
10. מהנדס מקומי בועדה מחוזית
11. ועדת משנה להתנגדויות
11א. ועדת משנה לעררים
11א1. ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים
11א2. ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים
11א ועדת משנה לעניין תשתית תיירות
.3 ועדת משנה לעניין תשתית תיירות
11א4. ועדת משנה להתחדשות עירונית
11א5. ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות
11ב. ועדות משנה אחרות
11ג. משלוח ההחלטות של ועדות המשנה
11ד. החלטה פגומה - דיון במליאת הועדה
11ה. דין החלטת ועדת משנה
12. מרחב תכנון מחוזי
סימן ב'1: ועדת ערר
12א. ועדת ערר?
סימן ב'1: ועדת ערר
12ב. סמכויות ועדת הערר?
12ג. הקמת ועדות ערר נוספות
12ד. סדרי דין
12ה. הוצאות ועדת ערר
סימן ב'2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה
12ו. ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה
12ז. סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה
12ח. תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה
סימן ג: ועדה מקומית
13. מרחב תכנון מקומי
14. תכנו ופרסומו של צו תכנון
15. תחילתו של צו תכנון
16. שינוי מרחב תכנון
17. ועדה מקומית
18. ועדה ברשות מקומית אחת
19. ועדה במספר רשויות מקומיות
20. מהנדס ומזכיר הועדה המקומית
20א. מבקר הוועדה המקומית
20ב. יועץ משפטי של ועדה מקומית
21. תקפות כהונתו של חבר הועדה המקומית
22. פרסום ברשומות
24. תקציב
25. גביית האגרות
26. הקניית מקרקעין
27. ביצוע החוק על-ידי הועדה המקומית
28. כפיית ביצוע על-ידי הועדה המחוזית
28א. ועדה ממונה
28ב. העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית
29א. אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית
30. רשות רישוי
31. המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה
31א. הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת
31ב. מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית
31ג. יחידת בקרה על ועדות מקומיות
31ד. הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות
סימן ד': ועדה מיוחדת
32. מרחב תכנון מיוחד
33. תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד
33א. הכרזה על מתחם פינוי ובינוי
34. ועדה מיוחדת והרכבה
35. מזכיר הועדה
36. הסמכויות והתפקידים
סימן ה': ועדה משותפת
37. הקמת ועדות משותפות
38. הרכבן של ועדות משותפות
39. סמכויות הועדה המשותפת
40. פרסום ברשומות
סימן ו': הוראות כלליות
41. מקום פנוי במוסד
41א. מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון
42. מנין חוקי
43. דעות שקולות בהצבעה
44. סדרי הדיון והעבודה
44א. היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון
44ב. חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום
44ג. חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר
44ד. בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה
45. התפטרות חבר
46. שמירת סוד
47. ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים
47א. הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון
48. מתן היתר או אישור שלא כדין
48א. ממלא מקום לחבר מוסד תכנון
48ב. אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו
48ג. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון
48ד. חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו
48ה. תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה
48ו. דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון
פרק ג': תכניות
סימן א': תכנית מיתאר ארצית
49. הוראות תכנית מיתאר ארצית
50. תכנית חלקית
51. עריכת התכנית
51א. דיווח לכנסת - הוראת שעה
52. מסירת העתק לועדות המחוזיות
53. אישור תכנית
53א. אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות
54. פרסום
סימן ב': תכנית מיתאר מחוזית
55. מטרות התכנית
56. עריכת התכנית
57. הוראות התכנית
58. הוראות המועצה הארצית
59. סמכויות של ממונה לביצוע
סימן ג': תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת
61. מטרות התכנית
61א. תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית
61ב. הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת
62. תכנית בסמכות ועדה מחוזית
62א. תכנית בסמכות ועדה מקומית
62א1. תכנית כוללנית
62א2. תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות התוספת השישית חלות עליה
62ב. בדיקה תכנונית מוקדמת
63. הוראות בתכנית מיתאר מקומית
63א. מעונות לחוסים
63ב. הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים
63ג. דיור בהישג יד
64. חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו
69. הוראות תכנית מפורטת
70. התאמת מגרשים
סימן ד': תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה
70א. הגדרות - סימן ד'
70ב. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש
70ג. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר
70ד. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק
70ה. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר
70ו. קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר
70ז. תנאים להפקדה
70ח. סייג לתחולה
70ט. דחיית תכנית
סימן ה': תכנית מיוחדת
71. תכנית מיוחדת
72. אישור תכנית מיתאר מיוחדת
73. התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת
74. ערר על החלטות אחרות
75. דין תכנית מיוחדת
76. תקנות
סימן ה'1: תכנית לשימור אתרים
76א. תכנית לשימור אתרים
סימן ה'2: תכנית לתשתית לאומית
76ב. תכנית לתשתית לאומית
76ב1. הוראות מיוחדות לעניין תשתית תיירות
76ג. הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית
76ג1. הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית
סימן ה'3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה
76ד. הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר
סימן ו': הוראות כלליות לתכניות
77. הודעה על הכנת תוכנית
78. היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים
79. פטור מתשלומי חובה
80. תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה
81. ייזום תכניות לבטיחות הטיסה
82. ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה
83. תשריט
83א. מסמכי לוואי לתכנית
83א1. מועד הגשת תכנית
83ב. עריכת תסקיר השפעה על הסביבה
83ג. שמירה על עצים בוגרים
84. שלבי ביצוע
85. הפקדה
86. שינויים לפני הפקדה
86א. הפקדת תכנית מצומצמת
88. מקום ההפקדה
89. הודעה על הפקדת תכנית
89א. פרסום ומסירה של הודעת הפקדה
90. הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית
91. הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה
92. תוכן הודעת ההפקדה
93. הודעות על הפקדה מיוחדת
94. הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה
95. מניעת טענות
96. עיון בתכנית
96א. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט
97. הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת
97א. היתר על-פי תכנית שהופקדה
98. הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית
99. מקומות קדושים והיסטוריים ובתי-קברות
100. התנגדות
101. התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה
102. המועד להגשת התנגדות
103. מקום הגשת התנגדות
103א. הנמקת התנגדות
104. עיון בהתנגדויות
105. המחליטים בהתנגדות
106. דיון והכרעה בהתנגדות
107. שמיעת התנגדויות בפומבי
107א. מינוי חוקר
108. הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות
109. סמכויות השר
109א. מועדים לסיום הטיפול בתכנית
110. ערר בפני המועצה הארצית
111. ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית
112. ערר בפני ועדת הערר
116. סמכויות מוסד תכנון בערר
117. פרסום אישור תכנית ודחייתה
118. שמירת תכנית שאושרה ופורסמה
119. תחילתה של תכנית
119א. חובת מסירת מידע
119א1. העברת הדיון למוסד תכנון אחר
סימן ו'1: תכנון דרכים ומסילות ברזל
119ב. הוראות מיוחדות לדרכים
119ג. תסקיר השפעה על הסביבה
119ד. פיצויים
סימן ו'2: מיתקני גז טבעי
119ה. מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד
119ו. רישוי מיתקני גז
119ז. ועדת המשנה לתכניות עבודה
סימן ז': חלוקה חדשה
120. הגדרה
121. איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה
122. חלוקה שלא בהסכמה
123. רישום הערה בפנקסי המקרקעין
124. תחילה
125. רשום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית
126. השפעת חלוקה חדשה על שעבודים
127. איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים
128. הבטחת הזכויות של בעל משכנתה
סימן ח': סולם העדיפויות של תכניות
129. תכנית מיתאר מקומית
130. תכנית מיתאר מחוזית
131. תכנית המיתאר הארצית
132. תקנות לפי החוק
סימן ט': ביטול תכניות, שינוין והתלייתן
133. סמכות מוסד תכנון
134. סמכות הועדה המחוזית
136. פרק ד': חלוקה ואיחוד של קרקעות
137. תשריט חלוקת קרקע
138. פרטי התשריט
138א. תשריט הכולל מגרש תלת-ממדי
140. ערר על תשריט חלוקה
141. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין
142. שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע
143. הגבלה על חלוקת קרקע
144. איחוד
פרק ה': רישוי
145. עבודות טעונות היתר
145א. הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר
145א1. היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר
145ב. רישוי בדרך מקוצרת
145ב1. הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת
145ג. פטור מהיתר
145ג1. הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן
145ד. הנחיות מרחביות
145ה. אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר
146. שימוש חורג
147. הקלות
147א. היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים - הוראת שעה
147ב. הקלה לפיצול דירות
148. שימוש חורג והקלה בתנאים
149. תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות
151. סטיה ניכרת
151א. שימוש חורג ביחידת דיור - הוראת שעה
151ב. היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים
152. ערר והשגה
153. סדרי הערר
155. זכויות לפי דינים אחרים
156. הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית
157 מועד להכרעה בבקשות
157א. הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון
157ב. אישור תחילת עבודה
157ג. בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה
158א. חובת התקנת מעליות וגנרטורים
158א1. הצמדת מקומות חניה
158א2. בתי שימוש המיועדים לנשים
158א3. התניית היתר בהתקנת מקומות חניה
פרק ה'1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים
158ב. הגדרות
158ב1. תחולת הפרק
158ג. סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים
158ד. ערעור
158ה. ביטול רשיון עסק
158ו. מתן היתר לבנין ציבורי
פרק ה'1א: נגישות לאנשים עם מוגבלות
158ו1. נגישות מקום ציבורי חדש
158ו2. שטח משותף בבנין מגורים חדש
158ו3. אישור מורשה נגישות
158ו4. תוקף היתר - מוסד חינוך
פרק ה'2: רישוי בדרך מקוצרת34
פרק ה'3: מכוני בקרה
סימן א': הקמת מכון בקרה ותפקידיו
158יג. הגדרות - פרק ה'3
158יד. הקמת מכון בקרה ותפקידיו
158טו. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו
158טו1. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש - הוראת שעה
158טו1א. מתן רישיון להפעלת מכון בקרה בהעדר בקר מורשה - הוראת שעה
158טז. רישיון, תנאיו והארכת תוקפו
158יז. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו
סימן ב': בקרים
158יח. בקרים במכון בקרה
158יט. רישום בקרים
158כ. תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו
סימן ג': בקרים מורשים
158כא. העסקת בקר מורשה במכון בקרה
158כב. כשירות בקרים מורשים והסמכתם
158כג. סמכויות בקרים מורשים
סימן ד': דרכי העבודה של מכון בקרה
158כד. הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה
158כה. פעילותו של מכון בקרה
158כו. אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה
158כז. החלת דינים על עובדי מכון בקרה
158כח. מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה
158כט. קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה
סימן ה': דיווח, פיקוח וביקורת
158ל. חובת דיווח של מכון בקרה
158לא. ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים
158לא1. האחראי על מכוני הבקרה - מינויו וסמכויותיו
סימן ו': עיצום כספי
158לב. עיצום כספי
158לג. הודעה על כוונת חיוב
158לד. זכות טיעון
158לה. החלטת הממונה על דרישת תשלום
158לו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
158לז. סכומים מופחתים
158לח. סכום מעודכן של העיצום הכספי
158לט. המועד לתשלום העיצום הכספי
158מ. הפרשי הצמדה וריבית
158מא. גבייה
158מב. עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר
158מג. שמירת אחריות פלילית
158מד. ערעור על דרישת תשלום
158מה. פרסום
158מו. שינוי התוספת השביעית
פרק ה'4: רישוי באמצעות מורשה להיתר40
158מז. הגדרות - פרק ה' 4
158מח. תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר
158מט. הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר
158נ. הגשת בקשה להיתר וקליטתה
158נא. תשלום חיובים למתן היתר
158נב. מתן היתר
158נג. תעודת גמר
158נד. חובות אמון, פיקוח ודיווח
158נה. ניגוד עניינים
158נו. תחולה אזורית
158נז. ערר על היתר
158נח. החלפת מורשה להיתר
158נט. תקנות לפי פרק זה
158נט1. דיווח לכנסת - הוראת שעה
פרק ה'5: מוסד רישוי ארצי42
158ס. הגדרות - פרק ה'5
158סא. רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי - מינוי, סמכויות והגשת בקשות
158סב. תשלום חיובים למתן היתר
158סג. הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית
158סד. המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים
פרק ו': מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה
159. הגדרות
160. סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה
161. התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות
162. המנין החוקי
163. ענייני טיסה אזרחית
164. קרקעות חקלאיות
165. תחולת פרק ז'
166. ועדת ערר
167. דיון בערר בהרכב של שלושה
168. היושב ראש
170. סודיות הדיונים
171. סדר הדיון
172. פטור
173. תקנות
174. מניעת מכשולי טיסה
175. הוראת שינוי
176. פיצויים
177. התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני
177א. הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר
פרק ז': שימוש חורג
178. תקופת מקסימום לחריגה
179. פרסום הרשימה ואישורה
180. מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים
181. התקופה המרבית לחריגה
182. אישור התקופה המרבית
183. הפסקת החריגה בתום התקופה המירבית
184. הפסקת החריגה לפני תום התקופה המירבית
185. אי-ביצוע ההפסקה לפני המועד
186. ביצוע על ידי הועדה המקומית
187. שיכון חלוף
פרק ח': הפקעות
188. מטרת ההפקעה
189. סמכות הועדה המקומית
190. ביצוע ההפקעה
191. חילופי קרקע
192. הסכם אינו היתר לחריגה
193. דין רכוש שהופקע
194. שיכון חלוף
195. דין מקרקעין שנרכשו בתמורה
196. שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום
פרק ח'1: היטל השבחה
196א. היטל השבחה
פרק ט': פיצויים
197. תביעת פיצויים
197א. התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי
198. תביעה לפיצויים
200. פטור מתשלום פיצויים
201. אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית
202. פיצויים על הפסקת חריגה
202א. פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז
202ב. כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית
פרק ט'1: רשימת שמאים מכריעים
202ג. רשימת שמאים מכריעים
202ד. הוועדה המייעצת
202ה. כשירות לכהונה כשמאי מכריע
202ו. פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים
202ז. איסור ניגוד עניינים
202ח. ייחוד פעולת שמאי מכריע
202ט. מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים
202י. העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר
202יא. עונשין
202יב. החלת הוראות על שמאי מכריע
202יג. תקנות לעניין שמאי מכריע
פרק י': פיקוח, אכיפה ועונשין
סימן א': הגדרות
203. הגדרות - פרק י'
סימן ב': סמכויות פיקוח ואכיפה
204. מנהל היחידה הארצית לאכיפה
205. הסמכת מפקחים
206. סמכויות מפקחים
207. חובת הזדהות
סימן ג': סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון
208. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון
209. הגדרות - סימן ג'
210. הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון
211. סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון - הוראות מיוחדות
212. נוהל עבודה
213. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי
214. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד
215. נהלים ראשונים
סימן ד': אכיפה מינהלית
216. צו מינהלי להפסקת עבודה
217. צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה
218. איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי
219. צו מינהלי להפסקת שימוש
220. צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש
221. צו הריסה מינהלי
222. ביצוע צו הריסה מינהלי
223. תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין
224. בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי
225. חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי
226. המצאת צו מינהלי
227. הודעה על מתן צו מינהלי
228. בקשה לביטול צו מינהלי
229. תנאים לביטול צו מינהלי
230. שמירת אחריות פלילית
231. פיצויים
232. אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה
233. סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
סימן ה': צווים שיפוטיים
234. צו שיפוטי למניעת פעולות
235. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות
236. צו הפסקה שיפוטי
237. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי
238. בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי
239. צו הריסה בלא הליך פלילי
240. בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי
241. שמירת אחריות פלילית
סימן ו': עונשין
242. הגדרות - סימן ו'
243. עבודה אסורה ושימוש אסור
244. עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית
245. קנסות נוספים
246. אי-קיום צו
247. עבירה לפי פרק ה'1
248. הפרעה במילוי תפקיד
249. מסירת ידיעה כוזבת או מטעה
250. בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון
251. מתן אישור או היתר שלא כדין
251א. עבירות של מורשה להיתר
252. הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו
253. ביצוע עבירות על ידי תאגיד
254. אחריות נושא משרה בתאגיד
254א. תשלום קנסות
סימן ז': אמצעי אכיפה נוספים
254ב. צווים במסגרת גזר דין
254ג. ביצוע צו
254ד. מועד ביצוע צו
254ה. סמכויות ביצוע צו
254ו. תשלום הוצאות ביצוע צו
254ז. תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים
סימן ח': עיכוב ביצוע צווים
254ח. עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור
254ט. בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי
סימן ט': חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים
254י. חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים
סימן י': רישום בפנקסי המקרקעין
254יא. רישום הערות בפנקסי המקרקעין
סימן י"א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה
254יב. הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה
254יג. העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים
254יד. נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית
סימן י"ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה
254טו. דיווח על פעולות אכיפה
254טז. סקר עבירות בנייה
סימן י"ג: סדרי דין והוראות שונות
254יז. סמכות לדרוש מידע או מסמכים
254יח. ניהול הליכים בידי תובע
255. סדרי דין
פרק י'1: עתירות בעניני תכנון ובניה
פרק י'2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע"מ
255ז. הגדרות
255ח. סייג להחלת הוראות
255ט. סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות
255י. מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח
255יא. סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות
255יב. אי תחולת פרקים ח1 ו-ט
255יג. הוראות לענין קבלת היתר
פרק י'3: הוראות לעניין נכסי פעילות
255יד. הגדרות
255טו. הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות
255טז. אישור תשריט
255יז. הגשת תכנית ראשונה
255יח. בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה
255יט. היתר למימוש תכנית שאושרה
255כ. ערר
255כא. פיצויים והיטל השבחה
255כב. רציפות
255כג. רשות הרישוי
פרק י"א: שונות
256. בוררות
256א. אגרה השנויה במחלוקת
257. כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה
257א. מינוי מפקחים
258. ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט
259. תחולה על המדינה בדרך כלל
260. עדיפות בדיון בבקשות המדינה
261. דרכים ותשתיות
262. ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז
263. עסקאות ועובדים בוועדה מקומית לפי סעיף 19
264. סמכויות הממשלה
265. ביצוע ותקנות
265א. הצמדת תשלומים מסויימים
266. פטור באזורים כפריים
266א. פטור לצלחת קליטה לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין
266ב. קובלנה
266ב. פטור למכונה לאיסוף מכלי משקה
266ג. פטור למיתקן גישה אלחוטית
266ג1. פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית - הוראת שעה
266ג2. הגדרות - סעיפים 266ג3 עד 266ג7
266ג3. ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה
266ג4. פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית
266ג5. פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית
266ג6. פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית
266ג7. פטור להחלפת תורן וחיזוקו - הוראת שעה
266ד. אגרה מופחתת - חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית
266ה. פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז
266ו. פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם - הוראת שעה - חרבות ברזל
267. בניה לפי מיפרטים
268. תקנות סדרי דין
269. אצילת סמכויות
פרק י"ב: ביטולים והוראות מעבר
269א. הגדרות
270. ביטול
271. שטח תכנון כמרחב תכנון
272. ענינים תלויים ועומדים
273. אישור תקנות ותכניות קיימות
274. אישרור
275. המשך בהליכים
276. ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק
277. הפסקת שימוש חורג
277א. התנגדות לתכנית ממלכתית
277ב. זכות עיון
277ג. סמכויות השרים
277ד. עריכה מחדש של תכנית ממלכתית
277ה. אישור התכנית
277ו. פטור מהיתר
277ז. דרכים
278. פרשנות
279. תחילה
280. פרסום
התוספת הראשונה
1. הועדה
2. הרכב הועדה
3. יושב ראש הועדה
4. הנוהל
5. הכרזה על קרקע חקלאית
6. הגבלת אישור תכנית
7. הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית
8. הגבלות על קביעת מפעלים
9. תכנית הטעונה אישור הועדה
10. בדיקת תכניות קיימות
11. הגבלת השימוש בסמכויות הועדה
11א. תכנית לדרכים
12. ועדת ערר
13. סדרי הדין בועדת ערר
14. דין המדינה
15. שמירת דינים וסמכויות אחרות
16. הוראות מעבר
התוספת השניה
1. הגדרות
2. הועדה לשמירת הסביבה החופית
3. הרכב הועדה
4. סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה
5. סייג למתן היתרים
6. תכנית הטעונה אישור הועדה
7. סמכויות הועדה
8. ערר
9. סמכויות המועצה הארצית בערר
10. שמירת דינים וסמכויות
11. הוראת מעבר
12. סייג לתחולה
13. אי-תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות
תוספת שלישית
1. פרשנות
2. חבות בהיטל השבחה
3. שיעור ההיטל
3א. שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי
4. שומת ההשבחה
5. לוח שומה
6. הצגת הלוח והודעת שומה
7. מועד תשלום ההיטל
8. ערובות להבטחת תשלום
9. הצמדה
10. הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל
11. שותפים במקרקעין
12. חלוקת ההיטל
13. יעוד ההיטל
13א. שיעור החיוב בהיטל
14. שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור
14א. מסירת מידע
15. הצמדה
16. הפחתת תשלומי פיגורים
17. החזר היטל
18. גביה
19. פטור מהיטל
20. הארכת מועדים
21. הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל
תוספת רביעית
1. הגדרות
2. תכנית לשימור
3. תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים
4. הוראות בשלב הביניים
5. הודעה
6. שינויים על פי תכנית
7. שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור
8. העדר מקור כספי למימון לפיצויים
9. פטור ממסים
10. ועדה לשימור
11. הזמנת משתתפים
12. רשימת אתרים לשימור
13. תפקידי ועדה לשימור
14. עבודות אחזקה
15. הפקעה ופיצויים
16. ערר
17. שמירת דינים
תוספת חמישית
תוספת שישית
פרק א': הגדרות ופרשנות
1. הגדרות
פרק ב': דיור בהישג יד
2. שימוש בדיור בהישג יד
3. הגבלה על בעלות
4. חובת ניהול ואחזקה תקינה
5. דמי השכירות
5א. פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת
פרק ג': העברת זכויות ורישום בפנקסי המקרקעין
6. רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות
7. רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות
8. מחיקת הערות וביטול הצורך באישור
פרק ד': פיקוח על דיור בהישג יד
9. מינוי המנהל
10. חובת דיווח
11. סמכויות פיקוח
12. ניהול רישום
13. בירור פניות ציבור
פרק ה': עיצום כספי
14. הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד
פרק ו': הוראות שונות
15. ביצוע ותקנות
15א. עונשין
15ב. סעדים על הפרת הוראות
16. תחולת התוספת
תוספת שביעית59
חלק א'
חלק ב'
תוספת שמינית