(2) כל הקונה תוצרת-יער כשהוא יודע, או כשיש לו יסוד להאמין שאותה תוצרת-יער לוקחה מאזור השמור ליער בניגוד להוראות פקודה זו, יאשם בעבירה ויהא צפוי לאותם העונשין שנקבעו בסעיף-קטן (1).
(3) כל המסרב לסייע בכיבוי-דליקה באזור שמור ליער, כדרוש בסעיף
9, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ארבעה-עשר יום או לקנס כאמור בסעיף
61(א)(1) ל
חוק העונשין או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יוכלו לשלול ממנו את זכותו באזור המיוחד ליער למשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת.
(4) נמצאו בקר באזור השמור ליער כשלא ניתן ביחס אליהן רשיון עפ"י סעיף 11, או כשלא היו נתונות להשגחת רועה, או שמציאותן באזור השמור ליער היא בניגוד לתנאי הרשיון, יאשם בעל הבקר בעבירה ויהא צפוי לקנס של חמישים פרוטה לכל ראש-בקר ונוסף על כך יהא אפשר לצוות עליו לשלם תשלומי-נזק ככל שיורה בית-המשפט.
(5) פרצה דליקה באזור השמור ליער והוכח שהיא פרצה מחמת רשלנותו של איזה רועה, יאשם הרועה בעבירה ויהא צפוי למאסר שלושה חדשים או לקנס כאמור בסעיף
61(א)(1) ל
חוק העונשין או לשני העונשין כאחד; ויהא אפשר לצוות על אנשי הכפר או על אנשי השבט או על האנשים שהעבידו את הרועה, הכל לפי הענין, לשלם אותם תשלומי-נזק בעד ההיזק שנגרם ע"י האש, ככל אשר יורה בית-המשפט.
(6) כל הנכנס שלא כדין לגבולו של אזור יער סגור, וכל הרועה בו בקר או נותן לבקר לרעות בו לאחר התפרסם הצו שעפ"י סעיף 13, ולאחר הדבקת הצו עפ"י אותו הסעיף, כשהדבקת הצו נחוצה, יאשם בעבירה ויהא צפוי לעונשים שנקבעו בסעיף-קטן (1).
(7) הכורת אילן מוגן או עץ בוגר או מעתיקו שלא עפ"י רשיון שניתן ע"י פקיד-יערות, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף
61(א)(2) ל
חוק העונשין.
(7א) המוביל אילן מוגן או עץ בוגר או חלק מהם שלא על פי רישיון כאמור בסעיף
15(א), דינו — קנס כאמור בסעיף
61(א)(1) ל
חוק העונשין.
(8) (בוטל).
(9) כל המרשה מתוך רשלנות לבהמות לגרום נזק לאילן, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר חמישה-עשר יום או לקנס כאמור בסעיף
61(א)(1) ל
חוק העונשין או לשני העונשין כאחד, ויהא אפשר לצוות על בעל הבהמות לשלם אותם תשלומי-נזק בעד ההיזק שנגרם ככל אשר יורה בית-המשפט, ואם היו הבהמות שייכות לבעלים שונים יהא אפשר לצוות על כל הבעלים, כולם כאחד וכל אחד ואחד מהם בפני עצמו, לשלם תשלומי-נזק בעד ההיזק שנגרם ע"י אותן בהמות.
(10) כל העובר על תקנה שהתקינוה עפ"י פקודה זאת, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס של מאה לירה או לשני העונשין כאחד.
(11) העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (1), (4), (5) או (7) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף
61(א)(4) ל
חוק העונשין.
(12) (א) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (1), (4), (5), (7) או (11), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
(ב) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה.
(ג) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 ל
חוק העונשין.
