"חוקי השיקום" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום ;

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.

(ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

(א) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי פרק זה, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, "פגיעה" - מחלה, החמרת מחלה או חבלה.

(ב) כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

(א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי סעיפים 13 או 27 ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות סעיפים 5 עד 8 יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(א1) במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון -

(1) תקופות שעל פי סעיף 18(א) ו–(ב) אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;

(2) תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;

(3) תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;

(4) תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודות הצבא כנפקד או כעריק.

(ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי סעיף 6 ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

(ג) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון 3 ; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.

(ד) המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.

(ה) 3 מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.

(ו) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.

(ז) תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.

(ח) סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

(ב) (1) חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959, לפי המוקדם.

(2) זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.

(3) סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.

(ג) בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994.

(ד) שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה -

(1) כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה "יום האבחון";

(2) הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977, או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

(3) הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז' לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ג) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

(ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודות הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

(4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (בחוק זה - פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);

(5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;

(6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי סעיף 22 ב, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו–(5).

(ב) שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

(ב) (1) יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מששה חודשים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן - יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.

(3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" - קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

(ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

(ד) דינו של יוצא-צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא-צבא המשרת במשמר הגבול והוראות סעיפים 24, 25 ו-26, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.

(ב) (1) יוצא צבא שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לפני הקצין שהודיע לו על כך, או לפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מארבעה חודשים מיום שהודע לו על הצבתו או שלושה חודשים מיום הצבתו בפועל, לפי המאוחר מביניהם, ומשעשה כן - יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.

(3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" - קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

(ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר ייקבע בידי שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(ד) הוראות סעיפים 24 ו–26 יחולו לגבי יוצא צבא המשרת ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר, בשינויים המחויבים.

(ה) השר לביטחון הפנים ימסור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיווח שנתי על מספר יוצאי הצבא המוצבים בכל יחידה של שירות בתי הסוהר לפי הוראות סעיף זה ועל התפקידים שבהם הם משרתים והמשימות שהם מבצעים.

(ב) דינו של יוצא צבא המשרת כאמור הוא כדין סוהר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם -

(1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 80(ג)(2) בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 82, 83, 86 ו–87 בפקודה האמורה;

(2) שכרו יהיה כשכרו של יוצא צבא המשרת שירות סדיר.

(א) כל עוד יוצא-צבא משרת בהתאם לצו לפי סעיף 24(א), לא יראוהו לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.

(ב) דינו של יוצא-צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם -

(1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11, 12, 13 ו-18 עד 20 וכן הפרק הרביעי לפקודה האמורה;

(2) שכרו יהיה כשכרו של יוצא-צבא המשרת שירות סדיר.

(ג) שר הבטחון 8 רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא-צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא-הצבא את הסכמתו לכך.

(ד) שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.

(ה) שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא–צבא.

(ו) שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

"חוק שירות לאומי-אזרחי" - חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014;

(א) מי ששירת בשירות לאומי-אזרחי כאמור בסעיף 26ז וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.

(ב) הופסק השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות סעיף 26ז(ב).

(א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של החוק האמור בי"ג באב התשע"ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי-אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.

(ב) בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.

(ג) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.

(ד) מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי-אזרחי.

(ה) בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי-אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי-אזרחי.

(ו) בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי-אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 26יב לעניין שילוב בתעסוקה.

(א) מי ששירת בשירות לאומי-אזרחי כאמור בסעיף 26ט וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.

(ב) הופסק השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות סעיף 26ז(ב).

(ב) מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.

(ג) מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.

(ד) לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.

(ה) בסעיף זה -

(ב) הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי (בסעיף זה - גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.

(ג) לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו -

(1) יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;

(2) יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי-אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי-ביטחוני ושירות אזרחי-חברתי שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי-אזרחי (בפרק זה - השר הממונה);

(3) יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו–(2) (בסעיף זה - יעד שנתי כולל).

(ג1) בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב–שנתיות שגיבש הצוות לפי סעיף 26טו2.

(ד) בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף 26כ(ב) עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי סעיף 26ה(ד) או 26ט(ו).

(ה) יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ–3,300 מתגייסים לשירות.

(ו) עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, "לוחם" - כהגדרתו בפקודות הצבא.

הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015 (בפרק זה - תיקון מס' 21), צוות בין–משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:

(1) ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה מספר 430 מיום י"ז באלול התשס"ו (10 בספטמבר 2006);

(2) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(3) המנהל הכללי של משרד הכלכלה;

(4) המנהל הכללי של משרד החינוך;

(5) המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי-אזרחי;

(6) נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;

(7) נציג היועץ המשפטי לממשלה.

(4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);

(5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;

(6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי פרק זה, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו–(5).

(א) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

(ב) (בוטל).

(1) לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;

(2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;

(3) לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

(ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.

(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.

(ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

(ב) קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות חוק שירות המילואים; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.

(ג) (1) על אף האמור בחוק שירות המילואים, חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה-31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.

(2) הוראות סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.

(3) בסעיף קטן זה -

(ד) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:

(1) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו–(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;

(2) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;

(3) מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי סעיף 36, למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם - מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;

(4) החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;

(5) מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי סעיף 38, ומתוכם - מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;

(6) מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה -

(1) הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;

(2) הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;

(3) הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;

(4) לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי סעיף 37(א).

(ב) ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.

(ג) שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.

(ד) מי שחל עליו צו דחיה לפי סעיף 36(3), סעיף 22ב או פרק ג'1 ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו, ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד - תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

(א) מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:

(1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;

(2) היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;

(3) היא אינה נוסעת בשבת -

תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.

(ב) חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור בסעיף 20, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.

(ב) היה לפוקד יסוד ממשי להניח כי מיועדת לשירות ביטחון שקיבלה פטור לפי סעיף 40(א) נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה בהתאם לאותו סעיף, במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור בסעיף 20, לפי המאוחר, רשאי הוא להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור, ובלבד שמסר על כך הודעה למיועדת לשירות ביטחון.

(1) כוונתו להגיש בקשה לביטול הפטור בצירוף פירוט העובדות, הנימוקים והמסמכים שעליהם מבוססת הבקשה;

(2) זכותה של המיועדת לשירות ביטחון שלא להתייצב לפניו, זכותה להתייצב לפניו ולטעון את טענותיה לעניין זה אם תרצה בכך, בעצמה או בלוויית מי מטעמה, וזכותה לשלוח את טיעוניה בכתב, והכל בתוך 30 ימים מיום שקיבלה את ההודעה;

(3) זכותה להשמיע את טענותיה לפני הוועדה, בעצמה או בלוויית מי מטעמה, אם יגיש הפוקד בקשה לביטול הפטור לוועדה.

(ב) שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה המשותפת, יקבע הוראות לעניין הרכב הוועדה וסדרי הדין בה; בכל עניין של סדרי דין וראיות שאין לגביו הוראה לפי חוק זה או בחיקוק אחר תפעל הוועדה בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.

(ב) הוועדה תחליט בבקשה, בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה למיועדת לשירות ביטחון הודעת הפוקד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה; הוועדה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למתן החלטתה, לתקופה אחת נוספת בלבד שלא תעלה על שלושים ימים.

(ג) החלטת הוועדה תהיה מנומקת ותומצא למיועדת לשירות ביטחון.

(ד) הוראות סעיף 55(ה)(1) ו–(2) יחולו על המצאה לפי סעיף זה.

(א) מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי סעיף 40(ב) או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי סעיף 46 או על עבירה לפי סעיף 239 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בשל תצהיר לפי סעיף 40(א) - בטל מעיקרו הפטור לפי סעיף 40א.

(ב) הזמן שעבר מיום הפטור לפי סעיף 40(א) עד למועד מסירת הודעה לפי סעיף 40(ב) או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות שבסעיף 20.

(ב) (בוטל).

(ב1) היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.

(ג)-(ד) (בוטלו).

(ה) שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.

(ו) (בוטל).

(ב) דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שהוא רופא מורשה.

(ג) לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.

(ד) מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.

(ה) סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).

"פקודות הצבא" - כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(א) שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.

(ב) מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן-משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.

(ג) בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין -

(1) כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;

(2) התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

(ג) העובר על הוראות סעיף 44א, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(3) להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

(ב) מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.

(ג) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

(ד) בפרק זה, "ישיבה" - ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן בסעיפים 22א, 22ב או 26ב, בהתאמה.

(ב) לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת רשם מאגרי המידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (בפרק זה - חוק הגנת הפרטיות).

(ג) בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף אם אינה בגדר מידע כאמור, ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

(ב) משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף אם אינה בגדר מידע כאמור.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות.

(ב) לענין סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969, יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי סעיף 39(ג), לועדת ערר שמונתה לפי סעיף 39(ד) ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי סעיף 53, בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.