"גן לאומי" - שטח המשמש או המיועד לשמש לצורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים שיש להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית, טבעית או נופית וכיוצא באלה, בין שנשאר בטבעו ובין שהותקן לשמש מטרות אלה ואשר שר הפנים2 הכריז עליו, בהתאם להוראות סעיף 22, שהוא גן לאומי;

"שמורת טבע" - שטח שבו נשמרים חי, צומח, דומם, קרקע, מערות, מים או נוף, שיש בהם ענין מדעי או חינוכי, מפני שינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם, ואשר שר הפנים2 הכריז עליו, בהתאם להוראות סעיף 22, שהוא שמורת טבע;

"אתר לאומי" - מבנה או קבוצת מבנים או חלק מהם לרבות סביבתם הקרובה שהם בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות הישוב בארץ, ואשר שר הפנים הכריז עליהם בהתאם להוראות סעיף 38 שהם אתר לאומי;

"אתר הנצחה" - אתר להנצחת לוחמי צבא-הגנה-לישראל ומערכות הבטחון, שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל, להנצחת לוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל ולהנצחת חללי פגיעות איבה, שהוכרז כאתר הנצחה;

"אתר הנצחה ממלכתי" - אתר הנצחה להנצחת מערכות ישראל בעלות משמעות מיוחדת בתולדות העם או המדינה שהוכרז לפי הוראות סעיף 45;

"אתר הנצחה חילי" - אתר הנצחה להנצחת לוחמים שנפלו במערכות ישראל, לפי חילות, או עוצבות בעלות ייחוד ושהוכרז לפי הוראות סעיף 45;

"אתר הנצחה מקומי" - אתר הנצחה להנצחת לוחמים שנפלו או חללי פגיעות איבה, שאינו אתר הנצחה ממלכתי ואינו אתר הנצחה חילי ושהוכרז לפי סעיף 47;

"אתר עתיקות" - כמשמעותו בחוק העתיקות, התשל"ח-1978 (להלן - חוק העתיקות);

"ועדת משנה מקצועית-מדעית" - כמשמעותה בסעיף 14(ג)(1);

(7) ארבעה נציגי ציבור ובהם נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;

(8) יושב ראש מליאת הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ונציג נוסף שתמנה מליאת הרשות מבין חבריה.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ימנה לה, מבין חבריה, יושב ראש.

(ג) המועצה תייעץ -

(1) לשר הפנים ולשר, לכל אחד בתחום סמכותו - בכל הנוגע לביצועו של חוק זה;

(2) למוסדות התכנון ולרשויות המקומיות - בדבר ייעוד שטחים לגנים לאומיים, לשמורות טבע ולאתרים לאומיים;

(3) לרשות - בענינים שבתחום תפקידיה.

הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן - חוק מבקר המדינה).

(א2) חלקו של התקציב השנתי שימומן מתוך תקציב המדינה, בהתאם להוראת סעיף קטן (א1), ייקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), קיבלה הרשות הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עזבונות, מתנות ומענקים מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי, תהא הרשות רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר; קיבלה הרשות כספים מגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1), (2), (4) ו-(5) לחוק מבקר המדינה, מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי, תהא רשאית הרשות לשלם ולהתחייב כאמור, אם ההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר וניתנה על כך הודעה לשר ולשר האוצר.

(3) ארבעה נציגי ציבור, והם: נציג הקרן הקיימת לישראל, נציג החברה להגנת הטבע, נציג ציבור שיש לו ענין בתחומי פעילות הרשות ונציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;

(4) נציג מרכז השלטון המקומי בישראל או נציג ארגון המועצות האזוריות בישראל, כפי שיוסכם ביניהם; לא הגיעו לידי הסכמה, ימנה שר הפנים נציג מביניהם;

(ב) השר, לאחר התייעצות עם המליאה, ימנה לה, מבין חבריה, יושב ראש.

(ג) תקופת כהונתו של חבר מליאה תהיה 4 שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות.

(ב) לא יכריז שר הפנים על שטח כגן לאומי או כשמורת טבע, אלא לאחר שנתקיימו כל אלה:

(1) אושרה תכנית המייעדת את השטח כגן לאומי או כשמורת טבע;

(2) ניתנה הזדמנות למועצה ולכל רשות מקומית שבתחומה נמצא שטח המיועד להיכלל בגן הלאומי או בשמורת הטבע, לחוות את דעתן בדבר ייעודו של השטח כגן לאומי או כשמורת טבע; ובלבד שחוות דעת לפי פסקה זו תוגש תוך שישים ימים מיום שהובאה לידיעת המועצה או הרשות המקומית כאמור, הכוונה להכריז על השטח כגן לאומי או כשמורת טבע;

(3) לגבי מקום קדוש כמשמעותו בדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (המקומות הקדושים), 1924 - התייעץ עם שר הדתות והובטח מילוי הוראות דבר המלך האמור;

(4) לגבי אתר עתיקות - הובטח מילוי דרישותיו של שר החינוך התרבות והספורט להגנת האתר מפני פגיעה בו;

(5) לגבי שטח המיועד להיות גן לאומי או שמורת טבע, שנכלל בו שטח צבאי או שטח אחר שהוא לדעת שר הבטחון בעל חשיבות בטחונית, או הודיע שר הבטחון לשר הפנים כי בקרבתו של השטח המיועד כאמור נמצא שטח צבאי - הובטח לגביו מילוי דרישותיו של שר הבטחון.

(ג) הכרזה על שטח כגן לאומי או כשמורת טבע טעונה פרסום ברשומות.

(ד) הוראות אלה יחולו גם על הכרזה הבאה להגדיל שטחו של גן לאומי או שטחה של שמורת טבע.

(ב) פעולה על פי חוק העתיקות, בשטח כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה בהתייעצות בין הרשות לבין רשות העתיקות.

(ב) לא יבטל שר הפנים הכרזתו של שטח, כולו או חלקו, כגן לאומי או כשמורת טבע, אלא בהסכמת השר, המועצה וכל רשות מקומית שבתחומה נמצא שטח הנכלל בגן הלאומי או בשמורת הטבע ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

(ג) ביטול הכרזה על שטח כגן לאומי או כשמורת טבע, כולו או חלקו, טעון פרסום ברשומות.

(א) לא תאושר תכנית בשטח שמורת טבע או גן לאומי ולא תיעשה בו כל פעולה הטעונה היתר לפי חוק התכנון, או כל פעולה אחרת שנקבעה בתקנות לפי חוק זה, למעט חפירת הצלה, אלא על פי היתר שניתן על ידי הרשות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה לקבלת היתר לפי חוק התכנון.

(ב) הרשות רשאית להתנות היתר כאמור בסעיף קטן (א), בהשבת מצב שמורת הטבע או הגן הלאומי לקדמותם, או בתשלום הוצאות לשם השבה כאמור וכן בהוצאות סבירות לתיקון פגיעה בייעודו של השטח כשמורת טבע או כגן לאומי או לצמצומה; לענין סעיף קטן זה, "הוצאות" - לרבות הוצאות סבירות לתכנון ופיקוח על ביצוע פעולות כאמור, ובמידה שפיקוח כאמור נדרש.

(ג) בסעיף זה, "חפירת הצלה" - כל פעולה דחופה המבוצעת על ידי רשות העתיקות או על פי הנחיותיה, ושלפי אישור בכתב של מנהל רשות העתיקות היא נובעת מצורך חיוני ודחוף להציל עתיקות או למנוע פגיעה בהן.

(ד) לא יבצע אדם פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בשמורת טבע או בגן לאומי, אלא בהיתר בכתב מאת המנהל; לענין זה, "פגיעה" - לרבות השמדה, השחתה, הריסה, שבירה, חבלה, כתיבה, ציור או חריטה במקרקעין, הצבת שלט, גרימת נזק לבעל חיים או הטרדתו, רעייה, כריתה, קטיפה, נטילה, שינוי צורה או תנוחה טבעית של חי, צומח או דומם, או הפרעה לריבוים ולהמשך התפתחותם הטבעי, שינוי של פני הקרקע, כולל חפירה, הקמת מבנה או מיתקן, או הכנסת חומר זר, וכן השלכת פסולת או השארתה.

"רשות עירונית" - כהגדרתה בחוק התכנון;

(ב) על אף האמור בכל דין, תכנית בתחום גן לאומי יכול שתהיה תכנית המייעדת קרקע למגורים, לרבות השימושים הנלווים לשכונת מגורים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) הגן הלאומי נמצא בתחום רשות עירונית;

(2) במועד הגשת התכנית למוסד התכנון קיימת שכונת מגורים בתחום הגן הלאומי;

(3) שכונת המגורים היתה קיימת בשטח הגן הלאומי במועד אישור התכנית שבה יועד השטח לגן לאומי;

(4) השטח המיועד למגורים, לרבות השימושים הנלווים לשכונת המגורים הוא בתחום שכונת המגורים שהיתה קיימת ביום כ"ג בחשוון התשע"ט (1 בנובמבר 2018);

(5) הגן הלאומי משמש להנצחת ערכים ארכאולוגיים הנמצאים בחלקם בתת-הקרקע מתחת לשכונת המגורים;

(6) בתכנית ניתן משקל הולם לשמירה על הערכים ההיסטוריים, הטבעיים, הנופיים והארכאולוגיים שבגן הלאומי ולהנגשתו של הגן הלאומי לציבור;

(7) התכנית חלה על כל שטח שכונת המגורים ושטחה מסומן לפי התכנית המאושרת החלה על שכונת המגורים ביום כ"ג בחשוון התשע"ט (1 בנובמבר 2018), כשטח שמור לחפירות ארכאולוגיות.

(ג) תכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שתכלול שימושים נוספים שאינם למגורים, ובלבד שמתקיימות ההוראות לפי חוק זה לעניין שימושים כאמור.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד התכנון הדן בתכנית רשאי להתאים את הגבולות המדויקים של התכנית לצרכים התכנוניים, ובלבד שלא יהיה בכך שינוי מהותי בגבולות שכונת המגורים.

(ה) תכנית כאמור בסעיף קטן (ב) תוגש למוסד התכנון המוסמך, באישור הרשות וכן באישור השר לאחר שקבע, בהתייעצות עם המועצה, כי גריעת שטח שכונת המגורים, כולו או חלקו, תפגע מהותית בתכלית הגן הלאומי.

(ו) לא תופקד תכנית כאמור בסעיף קטן (ב) לפי חוק התכנון אלא באישור הרשות ולא תאושר אלא באישור שר האוצר6 , השר, הרשות, רשות העתיקות והרשות העירונית; החלטה כאמור תינתן בתוך 60 ימים מיום שהתכנית הועברה לגורמים האמורים.

(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(7), אושרה תכנית לפי הוראות סעיף זה החלה על כל שטח שכונת המגורים באותו סעיף קטן (בסעיף זה - התכנית המאושרת), אפשר יהיה להגיש תכנית החלה רק על חלק משטח שכונת המגורים אם היא אינה כוללת שינויים מהותיים מהתכנית המאושרת, ובלבד שהתקיימו שאר הוראות סעיף זה.

(ח) הוראות לפי חוק זה החלות על גן לאומי ימשיכו לחול בתחום התכנית גם לאחר אישור תכנית כאמור בסעיף זה, ואין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהן או מסמכויות הרשות הנתונות לה מכוחן.

(2) לא יכריז השר על ערך טבע שהוא עתיקה כמשמעותה בחוק העתיקות, כעל ערך טבע מוגן, אלא לאחר התייעצות עם המנהל כמשמעותו בחוק האמור.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר ערך טבע מוגן, הסדרת השמירה עליו, עידוד רבייתו, החזקתו וההגנה עליו, בין דרך כלל ובין לאזור, למקום או לעונה.

(ג) לא יפגע אדם בערך טבע מוגן, אלא בהיתר כללי או מיוחד מאת המנהל.

(ד) לא יסחר אדם בערך טבע מוגן, אלא על פי היתר כללי או מיוחד מאת המנהל, ולא יחזיק אדם בערך טבע מוגן, אלא על פי היתר כאמור או אם רכש את ערך הטבע מבעל היתר סחר באותו ערך טבע.

(ה) בסעיף זה -

"נהיגה", "רכב" - כהגדרתם בחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997;

"ערך מוגן" - כל אחד מאלה:

(1) ערך טבע מוגן;

(2) דיונות חול, טבלאות גידוד ומסלע, מערות, מצוקים טבעיים ואזורי שפך של נחלים;

(3) תופעות גאולוגיות הקשורות למקור מים, לרבות השקעת מלח;

(4) אזורי מחיה ורבייה של החי והצומח;

(5) אתרי עתיקות ועתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות;

(6) אמצעים ומיתקנים מלאכותיים להגנה על ערך מוגן המנוי בפסקאות (1) עד (5);

"תחום מוגן" - תחום שקבע השר לפי סעיף 36ב.

(א) לשם הגנה על ערך מוגן רשאי השר להורות בצו על קביעת שטח במקור מים או שטח המיועד לגן לאומי או לשמורת טבע בתכנית שהופקדה או אושרה לפי חוק התכנון, כתחום מוגן, למעט שטחים שהם דרכים שהוסדרו לפי חיקוק וחניונים.

(ב) קביעת שטחים כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעת לתחום נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, תיעשה בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

(ג) שטח שנקבע כתחום מוגן יסומן בידי המנהל באופן שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם לנהוג ברכב בתחום מוגן לאחת מהמטרות המנויות בסעיף 4א(א) לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 (בחוק זה - חוק שמירת הסביבה החופית).

(3) בית המשפט נתן צו הקפאת הליכים, כמשמעותו בסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ"ט-1999, בעניינו של בעל ההיתר.

(ד) בעל היתר לניהול אתר לאומי אינו זכאי לפיצוי כלשהו בשל ביטול, הגבלה או התניה של ההיתר, לפי סעיף זה.

(א) תקציב ההוצאות לאחזקה ולשיפוץ של אתרי הנצחה ממלכתיים ואתרי הנצחה חיליים ייקבע בחוק התקציב בסעיף נפרד, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ולא יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יעודכן ב-16 לפברואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה -

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 49, רשאי שר הביטחון בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר הפנים לאשר תקציב לאחזקת אתרי הנצחה מקומיים, מהתקציב שאושר לפי סעיף קטן (א).

(א2) על אף הוראות סעיף קטן (א), בכל אחת משנות התקציב המפורטות להלן תקציב ההוצאות לאחזקה ולשיפוץ של אתרי הנצחה ממלכתיים ואתרי הנצחה חיליים לא יפחת מהסכומים הנקובים לצדן -

(1) ב-2004 - מחמישה מיליון שקלים חדשים;

(2) ב-2005 - מחמישה מיליון שקלים חדשים;

(3) ב-2006 - משבעה מיליון וחצי שקלים חדשים.

(ב) האחריות לאחזקתו של אתר הנצחה ממלכתי היא על המדינה, באמצעות משרד הבטחון.

(ב) האחריות לאחזקתם של אתרי הנצחה ממלכתיים ואתרי הנצחה חיליים היא על המדינה באמצעות משרד הביטחון.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקציב ההוצאות כאמור באותו סעיף קטן, יכול שייועד גם לפעילות הנצחת נופלים שתיערך באתרים האמורים באותו סעיף קטן בידי המדינה או בידי רשות מקומית או תאגיד שקיבלו היתר כאמור בסעיף 46א.

(ב2) קיבלו רשות מקומית או תאגיד היתר לאחזקה של אתר הנצחה ממלכתי או אתר הנצחה חילי לפי סעיף 6א, יעביר להם משרד הביטחון תקציב שנתי 6 שייקבע מתוך סכום התקציב הקבוע בסעיף קטן (א).

(ג) (בוטל).

(א) על אתר הנצחה ואתר הנצחה ממלכתי שהוכרזו ככאלה לפני תחילתו של חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק הגנים התשנ"ב), ימשיכו לחול הוראות חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק הגנים התשכ"ג).

(ב) על אתר הנצחה כאמור בסעיף קטן (א), אשר הוקם לפני תחילתו של חוק הגנים התשנ"ב, יחולו הוראות חוק הגנים התשכ"ג בכל הנוגע לאחזקתו והמדינה לא תישא בהוצאות להקמתו.

(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בשמורת טבע או בגן לאומי מתבצעת פעולה הטעונה רישוי או היתר לפי כל דין, למעט לפי חוק התכנון, ללא רישוי או היתר כנדרש או בניגוד להם, רשאי הוא להוציא צו הפסקה מינהלי, למי שאחראי לביצוע הפעולה או למי שבא מטעמו, ולהורות לו להפסיק מיד את הפעולה (להלן - צו הפסקה מינהלי).

(ב) לענין עבודת בניה המתבצעת בשמורת טבע או בגן לאומי בלי היתר לפי חוק התכנון או בניגוד לתנאי היתר, רשאי המנהל לפעול בהתאם לסמכויות המוקנות לו בסעיף 233 לחוק התכנון.

(ג) לא יוציא המנהל צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שעברו 10 ימים מהיום שבו הוא הודיע לרשות המוסמכת הנוגעת בדבר לפי כל דין לענין הרישוי או ההיתר, על כוונתו להוציא צו הפסקה מינהלי, והרשות לא נקטה צעדים ממשיים על פי סמכויותיה להפסקת הפעולה.

(א) הוראות סעיפים 21 ו-22 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, יחולו, בשינויים המחויבים, על צו הפסקת פגיעה, על צו מניעת פגיעה ועל צו הפסקה מינהלי.

(ב) הוראות סעיפים 54 ו-55 לא יחולו על חפירת הצלה כהגדרתה בסעיף 30(ג).

(ב1) (1) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין):

(א) פוגע בסימון של שטח בתחום מוגן שנעשה לפי סעיף 36ב(ג);

(ב) נוהג ברכב בתחום מוגן בניגוד לסעיף 36ג, ובלבד שהוא סומן כאמור בסעיף 36ב(ג).

(2) העובר עבירה לפי פסקה (1) וגורם בכך לפגיעה בערך מוגן, דינו -מאסר שישה חודשים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין זה, "פגיעה" - כהגדרתה בסעיף 330(ה).

(3) עבירה לפי סעיף קטן זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(4) על עבירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 27 ו–27ב לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.

(ג) מי שאינו מקיים צו לפי סעיפים 54 או 55, דינו - מאסר שנתיים.

(ד) מי שהקים אנדרטה בניגוד לסעיף 52(א), דינו - מאסר שישה חודשים.

(ה) העובר על תקנות לפי סעיף 9, לענין אגרות כניסה ושירותים, או לפי סעיף 36, דינו - קנס.

(ו) היתה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או מאסר נוסף של שבעה ימים, לכל יום שבו נמשכת העבירה, וזאת מן היום שבו קיבל הנאשם הודעה בכתב מהרשות על ביצוע אותה עבירה או מיום הרשעתו בדין, הכל לפי המועד המוקדם יותר.

(ז) לבית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב1) יהיו הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיף 11 לחוק שמירת הסביבה החופית.

(א) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירה לפי חוק זה כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי), לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.

(ב) על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי השר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, או בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.

(א) הסמכויות המסורות לשוטר לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה - הפקודה), ולפי סעיפים 23(א)(1), (2), (3) ו-(ב), 67, 69 ו-71(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - חוק סמכויות אכיפה - מעצרים), והסמכויות המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), יהיו גם לפקח לגבי עבירות על חוק זה ועל התקנות והכללים לפיו, והוראות החיקוקים האמורים יחולו על מעצר, חיפוש, תפיסת חפצים וחקירה הנערכים על ידיו, כאילו נערכו בידי שוטר או קצין משטרה, לפי הענין.

(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) -

(1) תהיה לפקח, שהוסמך במיוחד לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הסמכות של שוטר לפי סעיף 15 לחוק סמכויות אכיפה - מעצרים, וכן הסמכות לבקש משופט צו חיפוש ולערוך חיפוש כאמור בסעיפים 23 ו-24 לפקודה;

(2) תהיה לפקח סמכות חיפוש ללא צו שופט, על גופו של אדם, בכליו, בכלי רכב, בכלי שיט, בכלי טיס ובמקום אחר שאינו משמש למגורים, אם יש לו חשד סביר שאדם עבר לפניו או זה מקרוב עבירה של החזקת ערך טבע מוגן שלא כדין או עבירה של החזקת ערך טבע שלא כדין שנלקח משמורת טבע.

(ג) הוראות סעיפים 33 עד 42 לפקודה יחולו גם על תפיסת חפצים על ידי פקח, מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (א), וכל מקום בהוראות אלה שבו נאמר "שוטר", "קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו" ו"משטרה", ייקרא כאילו נאמר בו "פקח", "המנהל" או "הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים", לפי הענין.

(ד) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ג), פקח שתפס ערך טבע שבחזקת אדם שלא כדין, רשאי להחזירו לטבע, או להשמידו אם ערך הטבע אינו חי או אם אין סיכוי להמשך התפתחותו הטבעית.

(ד1) לעניין עבירה על סעיף 57(ב1), יהיו לפקח גם הסמכויות הנתונות למפקח לפי סעיף 12(ה) לחוק שמירת הסביבה החופית, בשינויים המחויבים.

(ה) האמור בסעיף זה לא יחול על פקח הממלא תפקיד שהוטל עליו מכוח סעיף 60.

(א) לענין הוראות סעיפים 3 ו-4 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952, דין הרשות כדין המדינה.

(ב) הרשות תהיה פטורה מארנונה, המוטלת בקשר למקרקעין שהוכרזו כגן לאומי, שמורת טבע או אתר לאומי; ואולם פטור כאמור לא יחול לגבי מבנים בתחומי גן לאומי שמורת טבע או אתר לאומי, אם הם משמשים למטרות מסחריות ושירותים, זולת שירותים הניתנים לקהל ללא תשלום מיוחד; לענין זה לא יראו אגרת כניסה לאתר כתשלום מיוחד.

(1) חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, למעט סעיפים 19 עד 30, בשינויים האלה:

(א) בכל מקום שבו נאמר "השר" יבוא "השר לאיכות הסביבה";

(ב) בכל מקום שבו נאמר "המנהל הכללי" יבוא "המנהל";

(ג) בכל מקום שבו מדובר בעובד המדינה, אף עובד הרשות במשמע;

(ד) בכל מקום שבו מדובר באוצר המדינה יראו כאילו נאמר "קופת הרשות";

(2) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979.

חוק זה אינו בא לפגוע בהוראות חוק העתיקות וחוק התכנון.

חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992 - בטל.

בפרק זה, "רשות הגנים הלאומיים" ו "רשות שמורות הטבע" - כהגדרתם בחוק הגנים התשנ"ב.

רואים את המועצה להנצחה שהוקמה על פי חוק הגנים התשנ"ב, כאילו מונתה לפי חוק זה.

כל סמכות או זכות הנתונים לפי כל חיקוק לרשות שמורות הטבע או לרשות הגנים הלאומיים, למנהל רשות שמורות הטבע או למנהל רשות הגנים הלאומיים, או למועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, כמשמעותם בחוק הגנים התשנ"ב, וכל חובה המוטלת עליהם, נתונים או מוטלים, לפי הענין, מיום תחילתו של חוק זה, לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, למנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ולמועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, כמשמעותם לפי חוק זה, בהתאמה.

(2) עבירה על תקנות או כללים, שנקבעו לפי סעיף 71 לחוק הגנים התשנ"ב, או לפי סעיף 66 לחוק זה, או על תנאי מתנאי רשיון או היתר שניתנו לפיהם;

(3) אי קיום צו לפי סעיפים 54 או 55 לחוק זה.