"אירוע חומרים מסוכנים" — כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (בחוק זה — חוק חומרים מסוכנים);

(4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שנקבעו לעניין זה לפי חוק שירות המדינה (מינויים).

(2) הוא הועבר מתפקידו או פוטר לפי חוק שירות המדינה (משמעת);

(3) השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה, החליט לבטל את מינויו לאחר שהוכח להנחת דעתו אחד מאלה:

(א) הוא אינו ממלא את תפקידיו כראוי;

(ב) נבצר ממנו, דרך קבע או לתקופה העולה על שישה חודשים, למלא את תפקידו;

(ג) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציב;

(ד) הוא הושעה מתפקידו בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (משמעת), לתקופה העולה על שישה חודשים.

(ב) מסר הנציב כתב התפטרות כאמור בסעיף קטן (א)(1), תפקע כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת כתב ההתפטרות, זולת אם הסכים השר למועד מוקדם יותר.

תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות בעניין מינוי הנציב, הפסקת כהונתו או השעייתו לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לעניין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

(ב) (1) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), וכן הוראות חוק זה.

(2) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הנציב ובפיקוחו.

(ג) על אף האמור בכל דין, השר, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות מאלה החלות בשירות המדינה, לעניין ארגון וניהול כוח אדם ברשות, כולן או חלקן, לרבות בעניין קבלת כבאים לרשות ומינוים, ובכלל זה תקנות הקובעות דין שונה מזה שנקבע בחוק שירות המדינה (מינויים).

(ד) תקנות לפי סעיף קטן (ג) יכול שיקבעו גם הוראות לעניין כשירותם של עובדי הרשות וכללים ומבחנים תקופתיים של אלה.

(ה) על עובדי הרשות יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה, וכן הוראות לפי חוק שירותי הכבאות כל עוד הן עומדות בתוקפן בהתאם להוראות סעיף 147(ג).

חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב-1972, יחול גם על כבאים ומתנדבים, בשינויים אלה: בכל מקום בחוק האמור, במקום "המפכ"ל" יקראו "הנציב", במקום "שוטר" יקראו "כבאי" או "מתנדב" לפי העניין, במקום "פקודות קבע" יקראו "הוראות הרשות" ובמקום "המשטרה" יקראו הרשות הארצית לכבאות והצלה" ואולם לעניין סעיף 11א לחוק האמור, במקום "שוטר" יקראו "עובד הרשות".

(א) על מתנדב לא יחול חוק שירות המדינה (משמעת), ויחול עליו דין משמעתי בהתאם להוראות לפי חוק שירותי הכבאות, כל עוד הן עומדות בתוקפן לפי הוראות סעיף 147(ג).

(ב) מפקד יחידה שהוא כבאי יהיה מוסמך להעמיד לדין משמעתי מתנדב בעבירה שנקבעה לפי חוק שירותי הכבאות כאמור בסעיף קטן (א), ולהטיל עליו עונש של התראה, נזיפה, הגבלת התנדבותו או הפסקתה בלבד.

(ב) בפסקה זו, "קצין משטרה" ו"קצין צה"ל" — כהגדרתם בסעיף 90א לפקודת המשטרה.

(2) לדרוש מכל אדם הנמצא באזור האירוע או מאדם שיש למי מהם יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידיו; בפסקה זו, "מסמך" — לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של חומר, מכל חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן;

(4) לערוך חיפוש במקום בלא צו שופט, אם יש לו יסוד סביר להניח שבאותו מקום יש חומרים מסוכנים, ולתפוס חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן, והכל, ככל הדרוש להצלת חיי אדם או רכוש או לצמצום היקף אירוע חומרים מסוכנים או תוצאותיו; חומר שנתפס כאמור יוחזר במידת האפשר ובהקדם האפשרי לאחר תום אירוע חומרים מסוכנים ולמי שממנו נתפס.

(ב) לא יפעיל עובד הרשות סמכויות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן —

(1) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה הנציב;

(2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

(ג) בסעיף זה, "ממונה במשרד להגנת הסביבה" — ממונה כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים.

(2) אסיפה או תהלוכה כהגדרתן בסעיף 83 לפקודת המשטרה, וכן משמרת מחאה או הפגנה, בעניינים בעלי אופי מדיני או ציבורי, למעט תשלום הנדרש בעבור הקצאה נוספת של כבאים וציוד לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה עקב כוונתם של המארגנים להשתמש באמצעים שיש בהם, לדעת הקצין המוסמך, סכנה ממשית להתפרצות דליקה.

(ה) ניתן צו מיוחד לגבי עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, שיש בו כדי לחרוג מאחד המפורטים להלן, יחולו הוראות סעיף 7 לאותו חוק, בשינויים המחויבים:

(1) תנאי הרישיון;

(2) תנאי המפרט האחיד שנקבע לפי סעיף 7ג1(א) לחוק האמור.

(ו) בסעיף זה, "אמצעים" — כל אחד מהמפורטים בסעיף 42(א)(1) עד (5).

(ד) תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) לא יחולו על מי שמפיק או מספק מים על פי רישיון לפי סעיף 23 לחוק המים; ואולם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב רשאית, בהסכמת השר, לקבוע כללים בעניינים אלה, לבקשת השר או ביוזמתה.

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם הפיקוח; בפסקה זו, "מסמך" — לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3) לערוך בדיקות, מדידות או ליטול דגימות של חומרים או ציוד, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) להיכנס בכל עת סבירה לכל נכס.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) —

(1) לא ייכנס מפקח לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד;

(2) מפקח רשאי להיכנס לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד לשם בדיקת אמצעי בטיחות אש והצלה המותקן במקום, בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס (בסימן זה — המחזיק), ורשאי המחזיק לבקש כי יתואם עמו מועד כניסה אחר לנכס.

(ג) (1) מצא מפקח כי קוימו ההוראות לפי חוק זה בנכס וכי שולמה אגרת בטיחות, ייתן לאחראי אישור על קיום ההוראות (בחוק זה — אישור בטיחות).

(2) השר יקבע הוראות לעניין תקופת תוקפו של אישור בטיחות, ויכול שיקבע תקופות שונות לפי סוגי הנכס, סוגי אמצעי בטיחות אש והצלה או לפי כל סוג אחר שיקבע.

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לחקירה; בסעיף זה, "מסמך" — לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות של חומרים, למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) להיכנס לנכס, ובלבד שלא ייכנס, בלא הסכמה, לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים והמשמש למגורים בלבד, אם חלפו 12 שעות מכיבוי דליקה בו, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד;

(5) לתפוס כל חפץ או מסמך הדרוש לחקירה (בפסקה זו — חפץ); על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות אלה:

(א) חוקר הדליקות יערוך רשימה של החפצים שנתפסו לפי פסקה זו, ובכלל זה יפרט את מקום תפיסתם, מועד תפיסתם והאדם שממנו נתפסו ככל שניתן לזהותו;

(ב) נתפס מסמך, יאפשר חוקר הדליקות לבקשת בעל המסמך או מי שממנו נתפס המסמך, להעתיק את המסמך, ואולם רשאי חוקר הדליקות לדחות את העתקת המסמך לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה;

(ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), על תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, הכוללת חדירה לחומר כאמור, יחולו הוראות סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים, ועל העתקת חפץ שהוא חומר מחשב יחולו הוראות סעיף 32א לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות למשטרה ולקצין משטרה באותו סעיף יהיו נתונות לחוקר הדליקות; בפסקת משנה זו, "מחשב" ו"חומר מחשב" — למעט מחשב המותקן באמצעי בטיחות והצלה או נלווה אליו, ואינו משמש למטרה אחרת, וכן חומר מחשב שנתפס ממחשב כאמור;

(ד) חפץ שנתפס יוחזר לאחר הגשת דין וחשבון בכתב כאמור בסעיף 64, אלא אם כן הורה מפקד המחוז אחרת, בשל נחיצותו של החפץ לצורכי חקירת הדליקה; היה החפץ דרוש לצורך הליך משפטי, לא יוחזר עד לסיום ההליך המשפטי, זולת אם הורה בית משפט אחרת;

(ה) התעורר ספק למי להחזיר חפץ שנתפס לפי פסקה זו, יכריע בדבר בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ, לבקשת חוקר דליקות או אדם התובע זכות בחפץ.

"קצין שיפוט בכיר" — כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(ב) חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם, ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גורמים ברשות הכבאות וההצלה שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבעו לפי החוק האמור, ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו.

(ג) חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר.

(א) העושה אחת מאלה, דינו — מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1) לא הקים צוות כיבוי והצלה מפעלי או צוות כיבוי לשטחים פתוחים, בניגוד להוראה שנתן לו הנציב בצו לפי סעיף 31 או 32;

(2) בניגוד לתקנות לפי סעיף 42 —

(א) לא התקין אמצעי בטיחות אש והצלה בנכס או לא החזיקם במצב תקין, לא תרגל את השימוש בהם או לא בדק את תקינותם בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(1) או לא פעל לקבלת אישור בטיחות בניגוד לתקנות לפי סעיפים 42(א)(1) ו–48(ג);

(ב) לא קיים הוראות בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה לגבי אופן החזקתם של נכסים, לרבות תחזוקת יערות וחורשים, והכל בניגוד לתקנות לפי סעיפים 42(א)(2);

(ג) לא קיים כללי התנהגות שעניינם בטיחות אש והצלה בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(3);

(ד) לא העסיק ממונה בטיחות אש והצלה בעסק, במוסד או בארגון בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(4) או העסיקו בניגוד לדרישות שנקבעו בתקנות כאמור;

(ה) לא ערך פעולות הדרכה ותרגול בנושאי בטיחות אש והצלה בעסק, במוסד או בארגון בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(5) או ערך פעולות כאמור בניגוד לדרישות שנקבעו בתקנות כאמור;

(3) לא נקט אמצעים בעניין בטיחות אש והצלה בניגוד לצו מיוחד שנתן לו הנציב לפי סעיף 43;

(4) לא קיים הוראות בטיחות אש והצלה ביערות וחורשים, ובשטחים המפורטים בסעיף 42(ב)(1)(א) עד (ג) בניגוד לכללים שקבע הנציב לפי סעיף 44;

(5) הפר חובת אספקת מים לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה, לא התקין צנרת ומיתקנים לאספקת מים או הפר חובת אספקת מים לברזי כיבוי, והכל בניגוד להוראות התקנות לפי סעיף 46.

(ב) היתה העבירה שנעברה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופה שנקבעה בדרישה לתיקון ליקויים שנמסרה על ידי מפקח לפי סעיף 50 או בצו מיוחד שהוציא הנציב לפי סעיף 43.

(ג) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו — כפל הקנס הקבוע לעבירה.

מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי שניתן לפי סעיף 51 או צו הפסקה שיפוטי שניתן לפי סעיף 58, דינו — מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וכן קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת ההפרה אחרי המצאת הצו.

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 76 או למניעת עבירה של הפרת צו הפסקה מינהלי לפי סעיף 79 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו — קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" — מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 76 או הופר צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף 79 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

"התאמה ביטחונית" — כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002;

"מיטלטלין" — כהגדרתם בחוק המיטלטלין, התשל"א-1971;

"תקופת המעבר" — התקופה שבין יום תחילתו של חוק זה לבין יום כינון הרשות .

(1) לעניין איגוד ערים — כל נכסי האיגוד וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו לאיגוד ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות סעיפים 105 ו–107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות), ולרבות תשלומי חובה שהטיל איגוד הערים כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;

(2) לעניין רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות — כל נכסי הרשות המקומית ששימשו את המחלקה לשירותי כבאות, וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות של הרשות המקומית בקשר עם המחלקה לשירותי כבאות ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות סעיפים 105 ו–107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות), ולרבות תשלומי חובה שהטילה הרשות המקומית כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;

(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו–(2), היה נכס מנכסי איגוד ערים או רשות מקומית, זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין (בסעיף זה — נכס מקרקעין) לא יוקנה הנכס למדינה, אלא לאחר שקבע הממונה על הנכסים את רשימת נכסי המקרקעין של איגוד ערים או של הרשות המקומית שיוקנו למדינה (בפרק זה — רשימת הממונה) בתוך 30 ימים מיום כינון הרשות, ונתן לאיגוד הערים או לרשות המקומית הודעה על הכוונה להכלילו ברשימה 15 ימים קודם קביעתו; הממונה על הנכסים רשאי לתקן את הרשימה בהתאם להוראות לפי סעיף 114;

(4) ראתה רשות מקומית כי נכס הנכלל ברשימת הממונה לא שימש את שירותי הכבאות, רשאית היא לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שנקבעה רשימת הממונה בבקשה שלא להכליל את הנכס ברשימת הממונה, ושר האוצר יכריע בעניין לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה;

(5) ראה שר האוצר כי נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות משמש גם לשימושים שאינם נוגעים למילוי תפקידי שירותי הכבאות, רשאי הוא להורות בצו על הקניית אותו חלק מהנכס למדינה; ציווה כאמור, יהיה חלק הנכס לקניין המדינה לפי פרק זה; רשות מקומית רשאית לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שניתן צו כאמור, בבקשה שלא לכלול את הנכס בצו; אין בהגשת בקשה לשר האוצר לפי פסקה זו כדי לעכב הקניית החזקה למדינה;

(6) (א) על אף האמור בפסקאות (1) ו–(2), בתקופה שעד ליום כינון הרשות, רשאית רשות מקומית, משיקולים תכנוניים, להגיש לממונה על הנכסים הצעה להקנות למדינה נכס מקרקעין חלף נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות שלאותה הרשות זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם (בפסקה זו — נכס חלופי), ובלבד שהנכס החלופי יהיה דומה בתכונותיו, לרבות בשטחו, במבנים ובציוד הנמצאים בו, בייעודו ובשימושי הקרקע האפשריים בו, לפי כל דין, לנכס איגוד הערים או לנכס המחלקה לשירותי כבאות אשר במקומם הוא מוצע.

(ב) הצעת הרשות המקומית לפי פסקה זו תכלול את פרטי הנכס החלופי, תהיה מנומקת, ויפורטו בה השיקולים התכנוניים העומדים בבסיסה.

(ג) הממונה על הנכסים יחליט אם לקבל את הצעת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם הנציב; קיבל הממונה על הנכסים את הצעת הרשות המקומית יהיה הנכס החלופי לקניין המדינה ביום כינון הרשות.

(ב) הממונה על הנכסים רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר מיום כינון הרשות להקניית נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות למדינה, אם יהיה בכך לשרת את כינון הרשות; נקבע כאמור והיה הנכס נכס מקרקעין, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(3), בשינויים המחויבים.

(ג) (1) ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות למכור נכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), או להפסיק לעשות בו שימוש, תציע המדינה לרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא הנכס לרוכשו במחיר שיקבע השמאי הממשלתי הראשי, או בהתאם להערכת שווי עדכנית שתתבצע לפי ייעוד הקרקע כפי שהיה ביום כינון הרשות; סירבה הרשות המקומית להצעה, בתוך 30 ימים ממועד ההצעה, תהיה המדינה רשאית למכור את הנכס או לעשות בו שימוש לפי שיקול דעתה; לעניין זה, יראו העדר תשובה כסירוב.

(2) על אף האמור בפסקה (1), ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות להפסיק לעשות שימוש בנכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), מטעמים ביטחוניים, לרבות מטעמים שעניינם ביטחון המדינה וביטחון הציבור, וכן טעמי חירום והצלה, תהיה המדינה רשאית לעשות בנכס שימוש לפי שיקול דעתה.

"הקצבה" — כמשמעותה בסעיף 31ב לחוק יסודות התקציב;

"מענק" — מענק איזון ממשרד הפנים לפי חוק תקציב שנתי, מענק הבירה לפי חוק תקציב שנתי או מענק ממשרד הפנים שמקבלת רשות מקומית המדורגת באשכול 1 של מדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; לעניין זה, "חוק תקציב שנתי" — כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.

(ב) הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יועברו בשלושה תשלומים שווים בחודשים פברואר, יוני ואוקטובר; ואולם המועד הראשון לתשלום יהיה בתום חודשיים מיום כינון הרשות.

(ג) לעניין סימן זה, יקבע שר האוצר בצו, שיפורסם ברשומות, את העניינים האלה:

(1) ההשתתפות של הרשויות המקומיות בתקציב איגודי הערים;

(2) תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית.

(ד) קביעת צווים לפי סעיף קטן (ד), תיעשה על פי נתונים בדבר השתתפות רשויות מקומיות בתקציב איגוד ערים או בדבר תקציב מחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית, בשנת 2011.

(ה) (1) על אף האמור בסעיף 36, ביקשה רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות כי רשות הכבאות וההצלה תקצה כבאים וציוד לאירוע המתקיים מטעמה בחמש השנים שמיום כינון הרשות, יופחת מהתשלום בעד ההקצאה כאמור סכום בשיעור כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין; בסעיף קטן זה, "אירוע" — אירוע עירוני שדומה באופיו לאירוע כאמור בסעיף 37(1), או אירוע כאמור בסעיף 37(2) לעניין התשלום שנדרש כאמור באותו סעיף.

(2) תשלום כאמור בפסקה (1) לא יופחת אלא בעד מספר אירועים שאינו עולה על מספר האירועים שהתקיימו בשנת 2010 מטעם אותה רשות מקומית.

(5) רשות מקומית החולקת על שומת מקרקעין כאמור בפסקה (2), תהיה רשאית לפנות לוועדת ההשגות שהוקמה לפי סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943; על הגשת השגה ועל סדרי הדין יחולו הוראות לפי הפקודה האמורה, בשינויים המחויבים; החלטת ועדת ההשגות, כאמור בפסקה זו, ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים;

(6) חלקה של רשות מקומית שהיתה חברה באיגוד ערים בשווי המקרקעין, ובשווי ההתחייבויות וכלי הרכב, יחושב לפי חלקה בסכום ההשתתפות של הרשויות המקומיות החברות באיגוד, בתקציב האיגוד בשנת 2011;

(7) עלה שווי המקרקעין וכלי הרכב על שווי ההתחייבויות כאמור בפסקה (4), יעמוד ההפרש לזכותה של הרשות המקומית; עלה שווי ההתחייבויות על שווי המקרקעין והרכבים, יעמוד ההפרש לחובתה של הרשות המקומית;

(8) הממונה על הנכסים יודיע לרשות המקומית, בתוך 90 ימים מיום שהעביר את פרטי הבקשה שהגישה לפי סעיף זה לשמאי הממשלתי ולחשב הכללי, מהו הסכום העומד לזכותה או לחובתה ויצרף להודעתו את הפרטים של כל נכסי המקרקעין, ההתחייבויות וכלי הרכב העומדים בבסיס החישוב;

(9) רשות מקומית רשאית להגיש לממונה על הנכסים את הערותיה, בתוך 90 ימים מיום שנמסרה לה הודעת הממונה;

(10) הממונה על הנכסים ייתן את החלטתו הסופית בתוך 90 ימים מיום שנמסרו לו הערות הרשות המקומית;

(11) הסכומים המגיעים לרשות המקומית מהמדינה או מהרשות המקומית למדינה, ישולמו, לפי העניין, בתשלומים שווים מדי שנה בשנה, במשך חמש שנים;

(12) רשות מקומית שהגישה בקשה לפי סעיף זה, תישא בעלויות עריכת השומה או החישוב על ידי השמאי הממשלתי או החשב הכללי.

(ד) לעניין סעיף זה, "כלי רכב" —

(2) לא מועברות לרשות המקומית הקצבות כאמור בפסקה (1), או לא כיסו סכומי ההקצבות שהופחתו לפי אותה פסקה את הסכום שעל הרשות המקומית להעביר לפי פרק זה, יודיע על כך החשב הכללי או נציגו לממונה על המחוז במשרד הפנים, והוא יפעיל את סמכותו לפי סעיף 141 לפקודת העיריות, או לפי סעיף 36 לפקודת המועצות המקומיות, לשם הבטחת מילוי חובותיה של הרשות המקומית.

(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדרכי גבייה אחרות הנתונות למדינה לפי כל דין.

(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

(ג) מונה אדם בלא אישור כאמור בסעיף זה — בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהיה זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור כאמור בסעיף זה, וכי לא ניתן אישור כאמור.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על העסקת עובדים בידי רשות מקומית לצורכי כבאות והצלה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "חשב מלווה" יקראו "נציג החשב הכללי".

(1) מועצת איגוד ערים, כמשמעותה בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 (בסעיף זה — מועצת האיגוד), יושב ראש מועצת האיגוד, מי שסמכויות יושב ראש מועצת האיגוד הואצלו לו, ועובד האיגוד, לא יעשו עסקה במקרקעין, ולא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם האיגוד, לרבות לעניין תנאי העסקה כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה, אם מונה; בסעיף זה, "התחייבות כספית" — לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, במתן הנחה מתשלומי חובה המגיעים לאיגוד, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;

(2) התחייבות כספית מטעם האיגוד לא תחייב את האיגוד אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי כל דין, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לאיגוד חשב מלווה וכי זו תחייב את האיגוד רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור — בטלה;

(3) לא יתמנה אדם לעובד האיגוד אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור — בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהיה זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור של החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;

(4) הוראות סעיף זה יחולו גם על התחייבויות כספיות ועל עסקאות במקרקעין של רשות מקומית בקשר לשירותי כבאות והצלה או בנוגע לעניין מענייניה של מחלקה לשירותי כבאות ונכסיה וכן על מינוי אדם על ידי רשות מקומית למחלקה לשירותי כבאות והכל בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "חשב מלווה" יקראו "נציג החשב הכללי".

תקציב רשות הכבאות וההצלה ייקבע בתחום פעולה נפרד, בסעיף תקציב המשרד לביטחון הפנים בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" — כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום בעד פעילות הרשות באירוע כבאות והצלה הנובע מפגיעת איבה או מהתקפה יועבר לרשות מקרן הפיצויים כמשמעותה בסעיף 2א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961; בסעיף קטן זה —

"התקפה" — כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

(ג) על גביית אגרות לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה).

(ד) השר ימנה בכל מחוז ועדת הנחות, שתפקידה לדון בבקשות להנחה בתשלום אגרות בעד פעולות הרשות באירוע כבאות והצלה או למתן פטור מתשלום אגרות כאמור.

(ה) חברי ועדת ההנחות הם:

(1) מפקד המחוז או מי מטעמו;

(2) היועץ המשפטי של המחוז;

(3) מנהל המחוז במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או מי מטעמו.

(ו) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע אמות מידה למתן הנחה או פטור, כאמור בסעיף קטן (ד), בין היתר לעניין מצבו הכלכלי של מגיש הבקשה, הנזק שנגרם לרכושו באירוע כבאות והצלה והשימושים שלו.

"עניין אישי" — לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של בעל עניין בו, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, וכן של קרוב של בעל עניין כאמור;

(א) תוקם ועדה מייעצת לאסדרה (בסעיף זה - הוועדה), שתפקידה לייעץ לשר ולנציב בעניינים הנוגעים לאסדרה בתחום בטיחות אש, לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, ולהציע להם הצעות לתיקון הנחיות מקצועיות כהגדרתן בסעיף 126ב, תקנות לפי סעיף 126ה, או תקנות לפי סעיף 9 לחוק רישוי עסקים, לפי העניין.

(ב) הרכבה של הוועדה יהיה:

(1) יושב ראש הרשות כהגדרתו בחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, או עובד הרשות האמורה שימנה היושב ראש;

(2) עובד הרשות שימנה הנציב, בעל ידע וניסיון בתחום בטיחות אש;

(3) עובד המשרד לביטחון הפנים שימנה השר, בעל ידע וניסיון בהערכת השפעת אסדרה או בעל ידע בתחום בטיחות אש;

(4) עובד משרד הכלכלה והתעשייה שימנה שר הכלכלה והתעשייה, בעל ידע בתחום התקינה;

(5) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן;

(6) נציג הציבור שימנה שר הפנים, בעל ניסיון כראש רשות מקומית או כמנהל כללי של רשות מקומית.

(ג) מי שמוסמך למנות חבר בוועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר; המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הוועדה וממלאי מקומם.

(ד) המניין החוקי לישיבות הוועדה הוא שלושה חברים ובהם היושב ראש.

(ה) הוועדה תקבל את החלטותיה ברוב דעות הנוכחים בישיבה; נחלקו דעות חברי הוועדה, יכריע בדבר היושב ראש.

(ו) קיום הוועדה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בה הרכב החברים הדרוש לצורך המניין החוקי בישיבותיה לפי סעיף קטן (ד).

(ז) הוראות סעיף 126(ג) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, על חבר הוועדה שהוא נציג הציבור.

(ח) הוועדה רשאית להיעזר ביועצים ובמומחים שיש בהם כדי לסייע, לפי שיקול דעתה, לגיבוש עמדתה, ורשאית היא לזמן לדיוני הוועדה את כל מי שיכול, לדעתה, לסייע לה בגיבוש עמדתה.

(ט) לשם גיבוש חוות דעתה לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, יגישו השר או הנציב, לפי העניין, לוועדה, את המסמכים ששימשו אותם לשם גיבוש התקנות או ההנחיות המקצועיות, לפי העניין, לרבות ניתוח מקצועי לגבי האופן שבו האסדרה המבוקשת תסייע לבטיחות אש, השוואה בין-לאומית לגבי האסדרה הנהוגה בקרב מדינות מפותחות בעולם ודוח שבוחן את עלות האסדרה המבוקשת אל מול התועלת שבאסדרה המבוקשת בין השאר בהתאם לדוח הערכת השפעות אסדרה (Regulatory Impact Assessment ).

(י) הוועדה תתכנס לא יאוחר משבועיים מהיום שבו נדרשה לתת את חוות דעתה לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, ותחליט באותו עניין בתוך 60 ימים מיום שקיבלה את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ט).

(יא) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

(ד) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), לא יקבע הנציב הוראה כאמור בסעיף קטן (א) בעניין שבו הותקנו תקנות לפי חוק התכנון והבנייה, אלא אם כן בתקופה שמיום התקנת תקנות כאמור חל שינוי נסיבות משמעותי המצדיק זאת, ולאחר התייעצות עם מנהל מינהל התכנון, כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, אשר ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום הפנייה אליו.

(ה) הוראות הנציב שניתנו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (ד) יפורסמו ברשומות, וכן יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות באופן בולט לעין, במיקום שייועד להוראות הנציב ובאופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן; השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הוראות הנציב.

(1) תחילתם של סעיפים 43(ה)(2) ו–145 ביום תחילתו של חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 27), התשע"א-2010;

(2) תחילתו של סעיף 130(2), שישה חודשים מיום כינון הרשות.

(א) תקנות שהותקנו לפי חוק שירותי הכבאות כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף עד להתקנת תקנות חדשות לפי חוק זה בעניינים המוסדרים בהן, אלא אם כן בוטלו או שונו קודם לכן בידי השר:

(1) תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזאונים), התשמ"ז-1986;

(2) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי), התשל"ב-1971;

(3) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים), התשל"ב-1972;

(4) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), התשל"ב-1972;

(5) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר), התשל"ב-1972;

(6) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג), התש"ל-1969;

(7) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה), התשל"ב-1972;

(8) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מלון), התשל"ב-1972;

(9) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים), התשל"ב-1972;

(10) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשייה או מלאכה), התשל"ב-1972;

(11) תקנות שירותי הכבאות (אספקת מים וברזי כיבוי), התשל"א-1971;

(12) תקנות שירותי הכבאות (מינוי והעסקה של כבאים), התשכ"ט-1969;

(13) תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים-מתנדבים), התשמ"ו-1986;

(14) תקנות 2 ו–3 לתקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), התשל"ו-1976;

(15) תקנות שירותי הכבאות (העסקת כבאים במשמרות), התשמ"א-1981;

(16) תקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים), התשל"ה-1975.

(ב) תקנות שהותקנו לפי חוק שירותי הכבאות כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף עד ליום כינון הרשות, אלא אם כן בוטלו או שונו קודם לכן בידי השר:

(1) תקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), התשל"ו-1976, למעט תקנות 2 ו–3 לתקנות האמורות;

(2) תקנות שירותי הכבאות (הסדרים ותנאים לעזרה הדדית), התשכ"ב-1962;

(3) תקנות שירותי הכבאות (חקירת דליקה וגורמיה), התשל"ב-1972;

(4) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי), התשכ"ה-1964;

(5) תקנות שירותי הכבאות (סמכויות מפקד שירותי הכבאות), התשל"ט-1978;

(6) תקנות שירותי הכבאות (סמכויות מפקח כבאות ראשי), התשל"ב-1972;

(7) תקנות שירותי הכבאות (פעולות משותפות), התשכ"א-1960.

(ג) תקנות והוראות שנקבעו לפי חוק שירותי הכבאות כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף כל עוד לא בוטלו בידי השר:

(1) תקנות שירותי הכבאות (משמעת), התש"ם-1980;

(2) הוראות שירותי הכבאות (משמעת), התשמ"א-1980.

(ד) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג)(2), נהלים שקבע מפקד כבאות ראשי לפי חוק שירותי כבאות, יעמדו בתוקפם עד לקביעת נהלים על ידי הנציב לפי חוק זה.

(ה) סמכות הנתונה לרשות כבאות בתקנות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו–(ג) נתונה לרשות הכבאות וההצלה, והנציב יקבע את בעל הסמכות; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

(ו) בטלו תקנות המפורטות בסעיף קטן (ב) עקב החלפתן בהוראות מכוח חוק זה, יפרסם על כך השר הודעה ברשומות.

(ב) עד המועד הקובע השר יתקין תקנות לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, לפי העניין, אשר יבואו במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית; לעניין הוראות כאמור שנוגעות לתכנון ובנייה, שר הפנים יתקין עד המועד הקובע תקנות מכוח סמכותו לפי סעיפים 158א(ב) ו–(ג) ו-265 לחוק התכנון והבנייה.

(ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד הקובע בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנה.

(ד) לא התקין השר או שר הפנים, לפי העניין, תקנות כאמור בסעיף קטן (ב) עד המועד הקובע או עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (ג), יפקע תוקפן של ההוראות המנויות בתוספת השלישית, אלא אם כן בוטלו קודם לכן.

(א) עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב) בעניין עסקים טעוני רישוי, עסק טעון רישוי שביום כ"ד באב התשפ"א (2 באוגוסט 2021) היה לגביו אישור תקף מאת נותן האישור לעניין סעיף 1(א)(7) לחוק רישוי עסקים, אשר לא יבצע שינוי ייעוד או שימוש כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה שיש לו השפעה משמעותית על בטיחות האש בעסק, לא יידרש ליישום תנאים נוספים מעבר לאלה שנדרשו ממנו בעת קבלת האישור האמור.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) גורם מוסמך ארצי כהגדרתו בסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים, רשאי להורות לעסק מסוים כאמור בסעיף קטן (א) לעמוד בתנאים נוספים בשל סיכון משמעותי שהתגלה בעסק; הוראה כאמור תימסר לבעל העסק בצירוף הנימוקים לקביעתה;

(2) הנציב רשאי לקבוע כי יישום תנאים נוספים כאמור נדרש ביחס לסוגי עסקים, מנימוקים מיוחדים, ולאחר שיידע על כך את הוועדה המייעצת לאסדרה.