"הסכם שכר" - הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובדיו;

(2) תאגיד מרכז החינוך העצמאי יתוקצב על בסיס תקציבו האחרון לפני תחילתו של חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"ב-1992.

(3) יישמרו אופיו ומעמדו של החינוך החרדי בתאגידים האמורים בסעיף קטן ט(2) ו-(3).

(ב) ראה שר האוצר כי גוף הוציא הוצאה שהיא במהותה אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - הוצאה שאינה נתמכת), רשאי הוא, בהסכמת השר הממונה על סעיף התקציב שלפיו מתוקצב או נתמך אותו גוף, לאחר ששמע את הגוף, להפחית מהסכומים שיש להעבירם מתקציב המדינה לאותו גוף לפי כל דין:

(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(2) הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור;

(3) תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;

(4) ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל;

(5) מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.

(ג) הפחתה לפי סעיף קטן (ב) לא תעלה על פי שלושה מההוצאה שאינה נתמכת.

(ד) (1) שר האוצר יקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (ב), לאחר קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי למשרד האוצר בדבר התקיימות האמור באותו סעיף קטן, ולאחר שהועברה אליו המלצת צוות מקצועי לגבי היקף ההוצאה שאינה נתמכת, השלכות ההפחתה על הגוף או על גורמים אחרים הקשורים בו וסכום ההפחתה הראוי בהתחשב בכלל נסיבות העניין.

(2) בסעיף קטן זה, "צוות מקצועי" - צוות שמינה שר האוצר שחברים בו עובד משרד המשפטים, לפי הצעת שר המשפטים, עובד משרד האוצר ועובד המשרד שהשר שלו ממונה על סעיף התקציב שלפיו מתוקצב או נתמך הגוף, לפי הצעת השר האמור.

(ג) סעיף זה לא יחול על ערבות שניתנה לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, התש"יח-1958 או חוק הערבויות לסחר חוץ התשי"ט-1959, ועל מילווה, הלוואה או פקדון שהמדינה התחייבה לגביהם על פי חוק מילווה, חוק איגרות מדינת ישראל, חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956, או חוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, ועל הסכם שכר שהמדינה התחייבה לגביו על פי חוק; שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לפטור מהוראות סעיף זה התחייבויות מסויימות אחרות.

. (א) הסכום האמור בסעיף 18(ב) לחוק הפחתת הגירעון ומגבלת ההוצאה (בסעיף זה - הסכום הנוסף), ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב "רזרבה כללית" ויוקצה באופן ששלהלן לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד:

(1) לגבי סכום שעד מחצית הסכום הנוסף - שר האוצר רשאי, בהודעה לוועדה, להעביר כל סכום מתוך הסכום האמור לסעיפי תקציב אחרים שנקבעו בחוק התקציב השנתי לשנת 2022 לצורך השימוש בו;

(2) לגבי סכום שמעל מחצית הסכום הנוסף ועד לסכום הנוסף, יחולו הוראות פסקה (1), אולם שר האוצר לא יתיר שימוש בסכום האמור אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:

(א) ניתנה הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020;

(ב) נמסרה לוועדה הודעת שר הבריאות, שר האוצר וראש הממשלה, שקיימת החמרה ברמת התחלואה הנגרמת מהתפשטות נגיף הקורונה שנשקפת ממנה פגיעה משמעותית לבריאות הציבור.

(ב) שר האוצר ידווח לוועדה אחת לחודש על אופן הוצאת הסכום הנוסף;

. (א) על אף האמור בסעיף 13, סכום עודף שנותר באחד מסעיפי התקציב בחוק התקציב לשנת 2019, יראו אותו כאילו התווסף, לצורך התחייבויות שהתחייבה הממשלה במהלך שנת הכספים 2020, לתכנית פעולה מפורטת שהוגשה בהתאם לסעיף 3ב(א1)(2) לחוק-יסוד: משק המדינה, כנוסחו בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), במועד הגשת תכנית הפעולה המפורטת (בסעיף זה - תכנית הפעולה המפורטת); שר האוצר יגיש לוועדה הודעה בדבר גובה הסכום שהתווסף לתכנית הפעולה המפורטת כאמור.

(ב) נותר סכום עודף באחד מסעיפי תכנית הפעולה המפורטת בצירוף הסכום האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהודעה לוועדה, להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים 2021.

"חברה ממשלתית" - כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, לרבות חברת בת ממשלתית וחברה מעורבת כמשמעותן בחוק האמור;

(2) מבצע עבודה או פעולה שחוזה לעשייתם טעון אישור על פי 3 כל דין, כשאישור כאמור לא ניתן;

(3) מעסיק עובדים במספר משרות החורג משיא כוח האדם שלו או במשרות שאין עליהן הקצבה בתקציבו המאושר;

(4) לווה כספים כשהדבר טעון אישור על פי כל דין, כשאישור כאמור לא ניתן;

(ב) צעדים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיכללו:

(1) הוראה להפסיק את העבודה או הפעולה;

(2) הוראה להפסיק את העסקתם של עובדים המועסקים בחריגה מהתקציב או משיא כוח האדם כאמור בסעיף קטן (א)(3);

(ג) ראה שר האוצר כי חריגות שחרג תאגיד מתקציבו או משיא כוח האדם שלו לא תוקנו, רשאי הוא להפחית את סכום החריגה מסכומים שיש להעבירם מאוצר המדינה לפי כל דין, או מסכום המענק או השתתפות שהתאגיד היה מקבל מהממשלה אלמלא החריגה.

(ד) הוראות סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ג) לא יחולו על חריגה בתשלום גימלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, או לפי חיקוק אחר.

(ב) תאגיד יערוך מדי שנה דוחות כספיים לפי הוראות סעיף זה.

(ג) מועצת תאגיד תמנה רואה חשבון מבקר שיבקר את הדוחות הכספיים שהתאגיד חייב בהגשתם לפי סעיף זה, ויחווה את דעתו עליהם.

(ד) מועצת התאגיד תדאג מדי שנה לעריכת הדוחות הכספיים ותהא אחראית על אישורם.

(ה) הדוחות הכספיים ייערכו בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים; החשב הכללי במשרד האוצר, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להורות לתאגיד מסוים על התקינה החשבונאית המתאימה שלפיה הוא נדרש לערוך את דוחותיו הכספיים.

(ו) הדוחות הכספיים המאושרים כאמור בסעיף קטן (ד), יוגשו לשר הנוגע בדבר ולחשב הכללי במשרד האוצר, לא יאוחר מיום 31 במרס בכל שנה, לגבי השנה הקודמת; על אף האמור, החשב הכללי רשאי לקבוע לתאגיד, בשנה מסוימת, מועד מאוחר יותר להגשת דוחותיו הכספיים, אך לא יאוחר מיום 31 במאי באותה שנה, אם שוכנע כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ז) (1) חלק החשב הכללי במשרד האוצר על דרך הצגת הפרטים בדוחות הכספיים או סבר כי נפל פגם בהליך עריכתם או בהליך הבקרה הפנימית עליהם, והמחלוקת או הפגם היו מהותיים, רשאי הוא להורות לתאגיד לקיים דיון בעניין זה במועצת התאגיד, לאחר שהודיע על כך לשר הנוגע בדבר.

(2) החליטה מועצת התאגיד, לאחר שקיימה דיון בהתאם להוראת החשב הכללי במשרד האוצר כאמור בפסקה (1), שלא לקבל את עמדתו, יגלה התאגיד את דבר קיומה של המחלוקת בדוחותיו הכספיים; החשב הכללי רשאי לפרסם הודעה על פרטי המחלוקת באתר האינטרנט שלו.

(ח) מועצת התאגיד תפרסם את הדוחות הכספיים באתר האינטרנט של התאגיד, 60 ימים לאחר מועד הגשתם כאמור בסעיף קטן (ו), אלא אם כן הורה החשב הכללי במשרד האוצר לתאגיד לפרסמם במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מתום השנה העוקבת לשנה שלגביה נערכו הדוחות הכספיים; החשב הכללי יפרסם את הדוחות הכספיים באתר האינטרנט של משרד האוצר.

(ט) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לעניין דוחות כספיים החלות על תאגיד מכוח החוק שלפיו הוקם, ולא לגרוע מהן; ואולם הייתה בחוק שלפיו הוקם התאגיד הוראה לעניין הגוף המאשר את הדוחות הכספיים בתאגיד, לעניין מועד הגשתם או לעניין רואה חשבון מבקר, תחול על אותו תאגיד ההוראה שבחוק שלפיו הוקם והמועד להגשת הדוח הכספי לחשב הכללי במשרד האוצר יהיה מועד ההגשה הקבוע בחוק שלפיו הוקם התאגיד.

(י) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים והשר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לפטור תאגיד מתחולת הוראות המקנות לחשב הכללי במשרד האוצר סמכויות כלפיו כאמור בסעיפים קטנים (ה), (ז) ו–(ח), כולן או חלקן, אם ראה כי החלת ההוראות האמורות על התאגיד עלולה לפגוע במילוי תפקידיו הציבוריים בשל מאפייניו הייחודיים.

(יא) הוראות סעיף זה לא יחולו על המוסד לביטוח לאומי.

(א) גוף מתוקצב או גוף נתמך, לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או מגימלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר. ואולם רשאי שר האוצר, באישור הועדה, לפטור מהוראות סעיף זה, חברה מעורבת כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה, לרבות הנפקתן לציבור או למשקיעים, מחייבים זאת, ונחה דעתו שלא תהיה למתן הפטור ולשינויים שיונהגו בעקבותיו, השפעה בלתי רצויה על מדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי; הפטור יכנס לתוקפו עם ביצוע המכירה או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

(ב) על אף האמור בכל דין, כל הסכם או הסדר בטל במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א).

(ג) ראה שר האוצר כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא קיים את הוראות סעיף קטן (א) רשאי הוא להפחית סכום השווה לסכום ששולם עקב כך מן הסכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה לפי כל דין, ורשאי הוא להפסיק או להפחית כל מענק או השתתפות שהגוף היה מקבל מהממשלה אלמלא החריגה, כל עוד מבצע הגוף תשלומים בניגוד להוראות סעיף זה.

(ד) (1) לענין סעיף 22(א)(6) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, יראו דירקטור שהסכים ביודעין על שינויים או הטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), כדירקטור שאינו ממלא תפקידו כראוי.

(2) לענין סעיף 42(א)(2) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, יראו הסכמה של מנהל כללי לשינויים או להטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עילה מספקת לממשלה להעבירו מכהונתו.

(1) להודיע לצדדים להסכם או להסדר כי החליט לבדוק אותו, וכי קיים חשש שההסכם או ההסדר בטל, כאמור בסעיף 29(ב), במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף 29(א) (להלן - הסכם בבדיקה);

(2) ליתן לצדדים להסכם בבדיקה, לאחר ההודעה כאמור בפסקה (1), ולמשך תקופה שלא תעלה על חודש ימים, הזדמנות להביא את טענותיהם בכתב וכן כל מידע כתוב שימצאו לנכון.

(ב) ראה שר האוצר, על יסוד ראיות שבפניו, לרבות הטיעונים והמידע שהביאו הצדדים לפניו, כי ההסכם שבבדיקה נוגד לכאורה את הוראות סעיף 29(א) וכי נחוצה תקופה לבדיקתו רשאי הוא -

(1) לקבוע תקופה, שלא תעלה על 4 חודשים מיום סיום התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א)(2), לבדיקת ההסכם בבדיקה (להלן - תקופת בדיקה); בנסיבות המצדיקות זאת רשאי שר האוצר להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2) ואת תקופת הבדיקה, לצורך השלמת הבדיקה;

(2) להורות על גובה התשלום המותר בשל ההטבות הכספיות הקשורות לעבודה, כמשמעותן בסעיף 29, לפי ההסכם בבדיקה, שרשאי הגוף הנתמך או המתוקצב לשלם בתקופת הבדיקה (להלן -התשלום המותר);

(3) לקבוע, על אף האמור בכל דין, הוראות בדבר הסדרי הפקדה של תשלומים מעבר לגובה התשלום המותר ואשר בהם התחייב גוף מתוקצב או גוף נתמך על פי ההסכם בבדיקה, וכן לקבוע דרכים לשמירת ערכם של הסכומים שהופקדו למשך תקופת הבדיקה;

(4) הוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לא יחולו על תשלום שכר, שהוא מעבר לתשלום המותר בתקופת הבדיקה.

(א) הסכם או הסדר ששר האוצר ראה לגביו כי הוא נוגד את הוראות סעיף 29(א) וכי חלות עליו הוראות סעיף 29(ב), לא יחולו עליו הוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

(ב) שר האוצר 6 רשאי לפעול לגבי הסכם או הסדר כאמור בסעיף קטן (א) גם לפי כל אחד מאלה:

(1) להודיע לצדדים להסכם על בטלות ההסכם או ההסדר כאמור בסעיף 29(ב) (להלן - ההסכם הנוגד), ועל החובה של הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך להפסיק לאלתר כל הטבה כספית הקשורה לעבודה שמקורה בהסכם הנוגד;

(2) בהתחשב במדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי, במידת החריגה של ההסכם הנוגד מן הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה, ומטעמים שבצדק -

(א) לקבוע מהו ההסכם או ההסדר אשר יכול לחול על הצדדים במקום ההסכם הנוגד, לרבות בדרך של אישור הוראה מהוראות ההסכם הנוגד;

(ב) לקבוע הוראות אשר יחולו על הגוף המתוקצב או הנתמך אשר הינו צד להסכם הנוגד, בדבר חובתו לתבוע השבה של הטבה שהוענקה על פי ההסכם הנוגד, היקפה של ההשבה ומועדיה; פעולה לפי פסקה זו תינקט לאחר שניתנה לצדדים להסכם הנוגד הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ואולם אם צד הביא את טענותיו לפי סעיף 29א(א)(2) תינתן לו הזדמנות להוסיף עליהן בלבד;

(3) להורות על העברת הכספים שהופקדו לפי סעיף 29א(ב)(3) לגוף המתוקצב או הנתמך, או לעובד, לפי הענין, ובהתאם להודעתו.

(ב) זכות כאמור בסעיף זה אינה ניתנת לעיקול.

(ב) שר הבריאות, באישור שר האוצר ובהתייעצות עם נציב שירות המדינה, יקבע כללים לפעולת תאגיד בריאות; בכללים כאמור רשאי שר הבריאות לקבוע, בין השאר, כי הוראות מחוק זה, הוראות חוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992, וכן הוראות מחוקים, מתקנות ומהוראות פנימיות אחרות החלות על המדינה או על עובדיה - יחולו לגבי כלל תאגידי הבריאות ועובדיהם או לגבי סוגים או מי מהם, בשינויים המחויבים.

"הקצבות לפיתוח" - הקצבות שמעבירים המדינה או מפעל הפיס לרשות מקומית, המיועדות לעבודות פיתוח, למעט הקצבות כהגדרתן בסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס-2000;

(ב) רשות מקומית לא תשתמש בהקצבה לפיתוח אלא למטרה שלשמה נועדה.

(ג) (1) על אף האמור בסעיף 213א לפקודת העיריות, ובסעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות, רשות מקומית תנהל את אלה:

(א) ההקצבות לפיתוח שהעבירה המדינה בחשבון בנק נפרד שייפתח בתאגיד בנקאי, המיועד אך ורק למטרה זו (בסעיף זה - חשבון הפיתוח מהקצבות המדינה);

(ב) ההקצבות לפיתוח שהעביר מפעל הפיס בחשבון בנק נפרד שייפתח בתאגיד בנקאי, המיועד אך ורק למטרה זו (בסעיף זה - חשבון הפיתוח מהקצבות הפיס);

(2) בחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה ובחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס יופקדו כספי ההקצבות לפיתוח בלבד, והם ישמשו את הרשות המקומית רק למטרות שלשמן יועדו ההקצבות; חשבונות הפיתוח האמורים ינוהלו באופן שיאפשר מעקב אחרי תקבוליהם מכל מקור וההוצאות אשר הוצאו למטרות השונות.

(ד) המדינה לא תעביר לרשות מקומית הקצבות לפיתוח, אלא במישרין לחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה שנפתח לפי הוראות סעיף זה והמנוהל לפיהן.

(ה) המדינה רשאית שלא להעביר הקצבות לפיתוח לרשות מקומית שאינה פועלת על פי הוראות סעיף זה.

(ו)8 הכספים שבחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה ובחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס לא יהיו ניתנים לשעבוד או להמחאה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(1) השעבוד או ההמחאה נעשו לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם לעבודות פיתוח;

(2) לצורך מימון אותה עבודת פיתוח הועברה הקצבה לפיתוח לחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה או לחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס, לפי העניין, של הרשות המקומית;

(3) השעבוד או ההמחאה הם להבטחת סכום כסף שאינו עולה על ההקצבה לפיתוח שהועברה כאמור בפסקה (2).

(ז) (1) הכספים שבחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה ובחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס לא יהיו ניתנים לעיקול, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(א) העיקול הוטל על ידי מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם לעבודות פיתוח בשל אי–תשלום כספים בעד אותן עבודות פיתוח;

(ב) עבודות הפיתוח בוצעו על פי הסכם שבין הרשות המקומית לבין מטיל העיקול, ובהתאם לדרישות המדינה או מפעל הפיס, לפי העניין;

(ג) המדינה או מפעל הפיס, לפי העניין, אישרו, לאחר ביצוען, כי עבודות הפיתוח בוצעו;

(ד) לצורך מימון אותה עבודת פיתוח הועברה הקצבה לפיתוח לחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה או לחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס, לפי העניין, של הרשות המקומית.

(2) העיקול על כספים בחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה או בחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס, לפי העניין, על פי הוראות פסקה (1) לא יוטל על כספים שסכומם עולה על ההקצבה לפיתוח שהועברה כאמור בפסקה (1)(ד).

(ח) בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין בהוראות סעיף זה כדי להטיל על המדינה חובה לתקצב כספים בסכום כלשהו בסעיפי תקציב הפיתוח שבחוק התקציב השנתי, לרשויות מקומיות ככלל או לרשות מקומית מסוימת, או להעביר כספים כלשהם לרשות מקומית מסוימת, לרבות בשל קיומו של חוב קודם של הרשות המקומית שלא נפרע.

(ט) מי שעשה שימוש בהקצבות לפיתוח בניגוד להוראות סעיף זה או הורה לאחר לעשות שימוש כאמור, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

(2) סכומים שהרשות המקומית חייבת בתשלומם לפי דין לתאגיד שהוקם בחוק או על פיו, המספק שירותים לציבור לפי דין, לרבות מועצה דתית כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 ((להלן - מועצה דתית), שאינם עולים על הסכום הנדרש לכיסוי ההוצאות ההכרחיות של התאגיד לצורך אספקת השירותים כאמור, בתקופה הראשונה או בתקופה השניה לפי הענין, בתוספת הסכום הנדרש לתשלום שכר לעובריו ולתשלום קצבה חודשית המשולמת מקופתו לעובדיו שיצאו לגמלאות או לשאיריהם, עד לגובה השכר הממוצע, כאמור בסעיף 31ח(ד)(3) בגין התקופה הראשונה או בגין התקופה השניה, לפי הענין;

(ה) בתום כל חודש מחודשי התקופה הראשונה והתקופה השניה יבדוק גזבר הרשות המקומית בהבראה האם נותרו בחשבון המיוחד כספים שאינם נחוצים לצורך תשלומים על פי סעיף קטן (ד) (בפרק זה - כספים עודפים); נותרו כספים עודפים כאמור, יורה לתאגיד הבנקאי, להעבירם לחשבון הרשות המקומית בהבראה שנפתח לפי סעיף 193 לפקודת העיריות, סעיף 181 לצו המועצות המקומיות (א) התשי"א-1950, וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, לפי הענין.

(ג) בתחילת התקופה השניה, יודיע גזבר הרשות המקומית בהבראה לתאגיד הבנקאי מהו גובה הסכום האמור בסעיף קטן (א), ואם החליט בית המשפט על הגדלת הסכום לפי הוראות סעיף קטן (ב) - יודיע על כך הגזבר לתאגיד הבנקאי מיד עם קבלת ההחלטה; הודיע הגזבר כאמור, יפקיד התאגיד הבנקאי את הכנסות הרשות המקומית בהבראה שיתקבלו בתקופה השניה, בחשבון המיוחד, וזאת עד גובה הסכום שעליו נמסרה לו הודעה; כל סכום מעבר לסכום האמור יופקד על ידי התאגיד הבנקאי בחשבון אחר של הרשות המקומית בהבראה שנפתח לפי הוראות סעיף 193 לפקודת העיריות, סעיף 181 לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950, או סעיף 77 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, לפי הענין, כפי שהורה לו גזבר הרשות המקומית.

מי שעשה שימוש בכספי הבראה או בהכנסות רשות מקומית בהבראה, בניגוד להוראות סעיפים 31ז, 31ח או 31ט, או שעשה שימוש בהכנסות רשות מקומית בקשיים בניגוד להוראות סעיף 31יד, או שהורה לאחר לעשות שימוש כאמור, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ח) בתום שלושים ימים ממועד פתיחת חשבון ההוצאות הדחופות ועם סיום תקופת תחולתן של הוראות סעיף זה על הרשות המקומית בקשיים, יבדוק גזבר הרשות המקומית בקשיים, אם נותרו בחשבון ההוצאות הדחופות כספים עודפים; נותרו כספים כאמור, יורה לתאגיד הבנקאי להעבירם לחשבון אחר של הרשות המקומית בקשיים שנפתח לפי הוראות סעיף 193 לפקודת העיריות, סעיף 181 לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950, או סעיף 77 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, לפי הענין.

(ב) הכנסות המועצה הדתית שיתקבלו במהלך 60 ימים שתחילתם במועד פתיחת החשבון לשעה יופקדו בחשבון זה (להלן - תקופת ההעברה); לענין זה, "הכנסות המועצה הדתית" - הכספים המועברים למועצה הדתית על ידי הממשלה והרשויות המקומיות לפי סעיף 11 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, וכן כל תקבול אחר המתקבל בידיה.

(ג) הכספים שבחשבון לשעה ישמשו לאלה בלבד:

(1) תשלום שכר לעובדי המועצה הדתית ותשלום קצבה חודשית המשולמת מקופת המועצה הרתית לעובדיה שיצאו לגמלאות או לשאיריהם, ובלבד שלא ישולמו שכר או קצבה חודשיים העולים על השכר הממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2) תשלום הוצאות המועצה הדתית למים, לחשמל, לסולר ולדלק ;

(ד) הכספים שבחשבון לשעה לא יהיו ניתנים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, במהלך תקופת ההעברה, ועיקול שהוטל לפני תקופה זו, אף אם הוטל לפני תחילתו של תיקון מס' 31, לא יחול על כספים אלו.

(ה) במהלך תקופת ההעברה לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצר, שהומחה או שהוטל לפני תקופת ההעברה, אף אם נוצר, הומחה או הוטל לפני תחילתו של תיקון מס' 31, וזאת בנוגע לכספים שבחשבון לשעה.

(ו) אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בתוקפם של שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצר, שהומחה או שהוטל כדין לפני תקופת ההעברה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע מהמועצה הדתית להשתמש בכספי החשבון לשעה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ז) מי שעשה שימוש בכספים שבחשבון לשעה בניגוד להוראות סעיף זה, או שהורה לאחר לעשות שימוש כאמור, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על מועצה דתית אשר שילמה את מלוא השכר המגיע לרוב עובדיה בעד 6 החודשים הקודמים לתחילתו של תיקון מס' 31, וכן שילמה את מלוא הקצבה המגיעה לרוב עובדיה שיצאו לגמלאות או לשאיריהם אשר זכאים לקצבה מקופתה, בעד התקופה האמורה; לענין סעיף זה, "עובד" - לרבות נושא משרה.

"חוק המשמעת" - חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1962;

(ג) נמסר לפי סעיף זה מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, יחולו עליו הוראות החוק האמור.

(ד) לא יגלה אדם כל מידע שנמסר לפי סעיף זה ושהגיע אליו בתוקף תפקידו אלא לצורך ביצוע עבודתו ובקשר לחוק זה או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי.

"מעסיק בפועל" ו "קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - חוק העסקת עובדים);

(ה) ראה שר האוצר כי גופים לא קיימו הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי הוא לעכב סכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה, לרבות לפי כל דין.

(ו) גופים ידווחו לממונה על קיום הליך בערכאה שיפוטית או בפני בורר בענין תנאי העסקה של עובד בגוף כאמור; דיווח כאמור יהיה בכתב ותוך 7 ימים מיום שנודע לגוף על פתיחת הליך כאמור.

(ז) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), למעט סעיף קטן (ג)(4), יחולו לגבי כוחות הביטחון, בשינויים המחויבים כפי שיחליט הממונה ובכלל זה לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בביטחון הציבור, בהתייעצות עם ראש הגוף, לפי העניין.

(ח) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור הוועדה.

סעיף 35 בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות);

סעיף 33 בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (להלן - חוק הגמלאות למשרתי קבע);

סעיף 7 בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002 (להלן - חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים).

(3) בסעיף זה -

למען הסר ספק, פרסום מידע על ידי הממונה על השכר בדבר תנאי העסקה של עובדים ובעלי תפקידים בגופים כהגדרתם בסעיף 33א(ד) וכן בגופים כאמור בסעיף 33א(ז), שנמסרו לו לפי חוק זה, לא יהווה הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

(5) חתם או התיימר לייצג את המדינה או התחייב בשמה לגבי עסקה שמדובר בה בסעיפים 4 או 5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, ללא הרשאה לפי סעיף 6 לאותו חוק, או שלא בהתאם להרשאה.

(ב) עובד המדינה שנתן הוראה לבצע פעולה כאמור בסעיף קטן (א) או אישר עשיית פעולה כאמור, אשם בעבירת משמעת.

(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בשינויים המחוייבים, גם לגבי פעולה כאמור בהם מעבר למנת המימון שנקבעה לפי סעיף 9.

(א) מוקם בזה בית דין למשמעת לשיפוט עובדי המדינה ועובדי גופים מתוקצבים ונתמכים בשל עבירות משמעת לפי פרק זה; לענין זה יחולו הוראות חוק המשמעת והתקנות לפיו בשינויים ובתיאומים שיקבע שר המשפטים בתקנות, ורשאי הוא לקבוע בהן הוראות מיוחדות לסוגים של עובדים; לא יהיה שיפוט משמעתי בשל עבירות משמעת לפי פרק זה אלא לפי סעיף זה.

(ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף זה ובסעיף 32 לחוק המשמעת, מוסמכים אלה להגיש לתובע קובלנה בשל עבירת משמעת לפי פרק זה:

(1) לגבי עובד המדינה - השר הממונה;

(2) לגבי עובד רשות מקומית - שר הפנים;

(3) לגבי עובד בנק ישראל - הממשלה;

(4) לגבי עובד גוף מתוקצב אחר או גוף נתמך - שר האוצר והשר הנוגע בדבר.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), יינתן פטור מכל תשלום בעבור דמי חכירה הנגבים לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, למבנה או לחלק ממבנה, ששימושו העיקרי דרך קבע הוא לתפילה של הציבור, והוא אחד מאלה:

(1) בית כנסת;

(2) ח'ילווה;

(3) כנסיה;

(4) מסגד.

(ה)9 על אף האמור בסעיף קטן (ג), יינתן פטור מכל תשלום בעבור דמי חכירה שנתיים למי שמחזיק כדין במקרקעי ישראל באזור קו עימות; בסעיף זה -

"חוק הפחתת הגירעון ומגבלת ההוצאה" - חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992;

(1) בשנת הכספים שלאחר שנת התקציב - 99% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;

(2) בשנת הכספים שלאחר השנה האמורה בפסקה (1) - 98% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;

(3) בשנת הכספים שלאחר השנה האמורה בפסקה (2) - 98% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;

(ה) הוצאה שהוציא המוסד לביטוח לאומי בעקבות הוראה לתשלום כאמור בסעיף 127פא1(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, תיחשב, לענין סעיף 25(ד), כגימלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי, וסעיפים קטנים (א)(2), (ב) ו-(ד) לא יחולו על הוצאה כאמור.

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה רשאי החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוסמך על ידו כאמור בסעיף קטן (א), לגבות את החוב כאמור באותו סעיף קטן (א) לפי הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס.

(ד) בסעיף זה -

"הדוח המבוקר" - הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות סעיף 216(א) לפקודת העיריות וסעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות, לפי הענין;

"חברה מוגבלת בערבות " - חברה מוגבלת בערבות אשר שר או ראש רשות מקומית ממנה לה חבר, ושר האוצר קבע לגביה בהודעה ברשומות כי הוראות פרק זה יחולו עליה ;

"לווה " - גוף נתמך, חברה מוגבלת בערבות ותאגיד נשלט בידי גוף נתמך;

"תאגיד בנקאי " - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 ;

"תאגיד נשלט בידי רשות מקומית " - תאגיד שרשות מקומית מחזיקה במחצית או יותר מכוח ההצבעה או בזכות למנות מחצית או יותר ממספר הדירקטורים שלו ובתאגיד שאיננו חברה - בזכות למנות מחצית או יותר ממספר מנהליו או בכוח לכוון את פעילותו בדרך כלשהי .

(3) אושרה לרשות המקומית תכנית הבראה לפי סעיף 140ד לפקודת העיריות או לפי סעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות, לפי הענין - כל עוד תכנית ההבראה עומדת בתוקפה;

(4) יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, עולה על חמישים אחוזים משיעור הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(5) יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית, למעט הלוואת שעה, שמועד פרעונה חל בתוך תקופה שאינה עולה על שנה, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, עולה על שמונה אחוזים משיעור הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(6) תנאים נוספים שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסוגים של רשויות מקומיות או של תאגידים נשלטים בידי רשויות מקומיות.

(ב) בסעיף קטן (ג) -

(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשות מקומית שמתקיימים לגביה כל התנאים המפורטים להלן וכן על תאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיימים לגבי הרשות המקומית שהוא נשלט בידיה כל התנאים המפורטים להלן:

(1) שעור הגירעון המצטבר המיוחד של הרשות המקומית אינו עולה על חמישה עשר אחוזים;

(2) היחס שבין ההכנסות העצמיות של הרשות המקומית לבין כלל הכנסותיה המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר עולה על שישים וחמישה אחוזים;

(3) יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, אינה עולה על שישים וחמישה אחוזים מסכום הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(4) יתרת האשראי, שקיבלה הרשות המקומית, למעט הלוואת שעה, שמועד פרעונו חל בתוך תקופה שאינה עולה על שנה, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, אינה עולה על חמישה עשר אחוזים משיעור הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית.

(ד) רשות מקומית שלא מתקיים לגביה אחד או יותר מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן (א) ותאגיד נשלט בידי רשות מקומית שלא מתקיים לגביו אחד או יותר מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן (א), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ג) ותאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיים לגביה האמור בסעיף קטן (ג), לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, מנותן אשראי, אשראי שאינו מיועד למטרה מהמטרות המפורטות להלן, אלא על פי היתר לפי סעיף 46(ב):

(1) תכנון, הקמה, רכישה, שיפוץ או הרחבה של תשתית מבנה ציבור ושטחים ציבוריים או רכישה והצטיידות של מערכות מיחשוב לצרכי גבייה, תיכנון, פיקוח ובקרה;

(2) כיסוי או צמצום הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(3) מטרות נוספות שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, דרך כלל או לסוגים של רשויות מקומיות או של תאגידים נשלטים בידי רשויות מקומיות.

(ה) נותן אשראי לא ייתן אשראי לרשות מקומית שמתקיים לגביה תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א) ולא מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ג) או לתאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיים לגבי הרשות המקומית שהוא נשלט בידיה תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א), ולא מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ג), וכן לא ייתן לרשות מקומית או לתאגיד נשלט בידי רשות מקומית אשראי המיועד למטרה שאינה מהמטרות המפורטות בסעיף קטן (ד), אלא אם כן ניתן לרשות המקומית או לתאגיד הנשלט בידי הרשות המקומית, לפי הענין, היתר לפי סעיף 46(ב).

(ב) מי ששר הפנים ושר האוצר12 הסמיכו לכך, רשאי לתת היתר לקבלת אשראי לרשות מקומית או לתאגיד הנשלט בידי רשות מקומית.

(ג) היתר יכול שיהיה כללי, לסוג אשראי, לסוג של לווים, של רשויות מקומיות או של תאגידים נשלטים בידי רשויות מקומיות או ללווה מסויים, לרשות מקומית מסוימת או תאגיד מסוים הנשלט בידי רשות מקומית; בהיתר ייקבע סכום האשראי המרבי וניתן להתנותו בתנאים.

"חוק–היסוד" - חוק-יסוד: משק המדינה.

(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 45 לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954.

(א) כספים שהופקדו בתאגיד הבנקאי בתכנית חסכון שאושרה לפי חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956;

(ב) כספים שהפקידו קופות גמל בתאגיד הבנקאי; בפסקת משנה זו, קופת גמל - כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;

(ג) מקור אחר שקבע שר האוצר לענין זה באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(א) לעניין תכנית התקציב התלת-שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2021 בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב כך:

""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" -

(3) בשנת 2024 - 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית" .

(ב) לעניין תכנית התקציב התלת-שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2022 בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב כך: