דבר מלך זה ייקרא דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה), 1937.

"דבר המלך משנת 1931" פירושו, דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה), 1931;

(2) חוק הפירושים (הבריטי) יחול על פירושו של דבר מלך זה כשם שהוא חל על פירוש חוק של הפרלמנט.

(3) כדי למנוע ספקות מכריזים בזה כי כל איזכור של ישראל בדבר מלך זה או בדבר המלך משנת 1931, או בדבר המלך משנת 1936, כולל גם איזכור של מימי החוף הסמוכים לארץ.

(2) בלי לפגוע בכללותן של הסמכויות הנתונות בסעיף קטן דלעיל, הרי תוכלנה תקנות לענין הגנה:

(א) לקבוע הוראות לעצירתם של אנשים בישראל או לגירושם והוצאתם ממנה;

(ב) להתיר -

(I ) נטילת כל נכס או מפעל או קבלת פיקוח עליו מטעם הממשלה;

(II ) רכישת כל נכס מטעם הממשלה;

(III ) כל עבודה בכל קרקע, לרבות הריסה, סתירה או עקירה של כל נכס;

(ג) להתיר את הכניסה לכל בית או החיפוש בו;

(ד) לתקן כל חוק, להפסיק את תקפו של כל חוק ולהטיל כל חוק, בין בשינויים ובין בלא שינויים;

(ה) לקבוע הוראות בענין הטלת כל מס שייקבע עפ"י כל תקנות לצורך מתן כל רשיון, רשות, תעודה או מסמך לצורך התקנות;

(ו) לקבוע הוראות לענין תשלום כל פיצוי ושכר לאנשים שנפגעו ע"י התקנות;

(ז) לקבוע הוראות -

(I ) לתפישתם של אנשים העוברים על התקנות;

(II ) לשפיטתם של אנשים כאלה ע"י בתי המשפט האזרחיים (לרבות בתי משפט בעלי שיפוט תכוף);

(III ) לשפיטתם של אנשים שעברו עבירות עפ"י התקנות לענין הגנה, ע"י אותם בתי המשפט הצבאיים שיתכוננו עפ"י התקנות לענין הגנה, בין שעברו את העבירות לפני שיתכוננו בתי משפט אלה ובין שעברו עליהן לאחר שנתכוננו, וכן לשפיטתם של אנשים שעברו עבירות עפ"י כל חוק אחר לאחר אותו תאריך, ע"י בתי משפט צבאיים אלה;

(IV ) להטלת העונשין שייקבעו, ע"י כל בית משפט אזרחי או כל בית משפט צבאי שיתכונן כאמור לעיל; אם העבירה היא עבירה על תקנות ההגנה - עפ"י תקנות ההגנה, ואילו אם העבירה היא עבירה אחרת - עפ"י החוק הנוהג באותה שעה;

(V ) לענין הטלת קנסות על כל חבר אנשים או התאגדויות, והחרמת רכוש והשמדתו בתור אמצעי עונשין, בין שאפשר לזהות את העבריינים האמיתיים ובין שאי-אפשר לזהותם;

(VI ) לענין הפרוצדורה והנוהג של בתי המשפט הצבאיים האמורים;

(VII ) לענין ערעורים על פסקי דין או צווים של בתי

משפט באיים, או לקבוע כי אין להגיש ערעור עליהם; וכן

(VIII ) כי פסק-דין, צווים וההליכים של בתי-משפט צבאיים לא יהרהרו אחריהם לא בפקודת בית משפט ולא בדרך אחרת, ולא יוטל כל ספק בהם בכל צורה שהיא לא ע"י בית משפט ולא בפני כל בית משפט, אלא בדרך כל ערעור כפי שייקבע ע"י תקנות הגנה.

(3) תקנות לענין הגנה תוכלנה לקבוע הוראות המקנות את הסמכויות לאותם רשויות, או בני אדם, או סוגים של בני אדם שיפורשו בתקנות ליתן צווים, ולהתקין תקנות וחוקי עזר לכל מטרה שמותר להתקין לשמה תקנות אלה לפי דבר מלך זה, והן תוכלנה לכלול אותן הוראות נוספות או הוראות לואי שהנציב העליון ימצא שהן נחוצות או רצויות לצורך התקנות.

(4) תקנה לענין הגנה או לכל צו, תקנה או חוק-עזר שניתנו בהתאם לתקנה כזאת יהא להם תוקף למרות כל סתירה לכך הכלולה בכל חוק; וכל הוראה של חוק שתהא סותרת כל תקנה לענין הגנה או כל דבר מלך, תקנה או חוק-עזר כזה לא יהא להם תוקף, עד לשעור אותה סתירה, כל עוד התקנה, הצו או חוק-העזר יישארו בתקפם, בין שאותה הוראה תוקנה, שונתה או הופסק תוקף פעולתה לפי סעיף זה, ובין שלא תוקנה, לא שונתה ולא הופסק תוקף פעולתה לפי סעיף זה.

לממשלה בהתאם לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922, וכל דבר מלך המתקן דבר מלך, או משנה אותו באופן אחר, ולא לגרוע מהן.