חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968 1 |
1. (תיקון התשס"ד) בחוק זה - (תיקון התשס"ד) |
2. יושב-ראש הכנסת רשאי לתת כל הוראה ולנקוט כל אמצעי הנראים לו דרושים לקיום הסדר והבטחון במשכן הכנסת וברחבה. |
3. (תיקונים:התשמ"ז, התשנ"ו, התשע"ו) (א) יושב-ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם הסגנים, רשאי לקבוע שטחים בתוך משכן הכנסת והרחבה שהכניסה אליהם מותרת ושטחים האסורים בכניסה. (ב) אדם רשאי להיכנס לשטח במשכן הכנסת או ברחבה שהכניסה אליו נאסרה לפי סעיף-קטן (א) אם יש בידו היתר שניתן מאת יושב-ראש הכנסת או מטעמו, ויושב-ראש הכנסת רשאי לתת היתרים מסוגים שונים, בין כלליים ובין מיוחדים. (ג) יושב ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לענין היתרים לפי סעיף קטן (ב) רשאי להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש ההיתר לגבי עבירות לפי - (1) פרק ז', סימנים א', א'1, ב', ז' וט' לפרק ח', סימן ג' לפרק ט' וסימנים א', ד', ה', ז' ו-ח' לפרק י' של חוק העונשין, התשל"ז-1977; (2) תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; (3) פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948; (4) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954; (5) חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור. |
4. לא ייכנס אדם לאולם ישיבות המליאה בשעות עבודתה אלא על פי היתר מיוחד מאת יושב-ראש הכנסת או מטעמו, ובהתאם להוראות ההיתר. |
5. (תיקון התשס"ד) לא יכניס אדם חפץ אסור ולא יחזיקנו בתוך משכן הכנסת או ברחבה אלא בהיתר מאת יושב-ראש הכנסת. |
9. (תיקונים:התשנ"ה, התשס"ד) (א) קצין הכנסת יפקד על הסדרנים ואנשי משמר הכנסת. (ב) (בוטל). |
10. (תיקון התשנ"ה) סדרן או איש משמר הכנסת רשאים להורות לכל אדם לעשות מעשה או להימנע מעשותו כדי למלא אחר הוראות חוק זה או הוראות שניתנו לפיו. |
11. (תיקון התשנ"ה) סדרן או איש משמר הכנסת רשאים להרחיק ממשכן הכנסת ומהרחבה כל אדם שנכנס, או מתכוון להיכנס, למשכן הכנסת או לרחבה ללא היתר. |
12ב. (תיקון התשס"ד) היה לאיש משמר הכנסת או לסדרן יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה במשכן הכנסת או ברחבה, או כי הוא עומד לעבור בהם עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, או את שלום הציבור, את הסדר הציבורי, או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו לתחנת המשטרה או למסור אותו לידי שוטר; על עיכוב כאמור יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים), בשינויים המחויבים. |
14א. (תיקון התשס"ד) המוסמך לערוך חיפוש רשאי לדרוש שחפץ אסור יופקד במקום שיורה עליו, כל עוד נושאו נמצא במשכן הכנסת או ברחבה. |
15. (תיקון התשנ"ה) סדרן או איש משמר הכנסת יהיו רשאים להשתמש בכוח במידה הדרושה למילוי תפקידיהם. |
16. (תיקונים: התשנ"ה, התשס"ד, התשס"ו) התוקף אדם מוסמך כשהוא ממלא תפקידו כדין או המפריע לאדם מוסמך במילוי תפקידו או מכשילו בכך, רואים אותו כאילו עשה כאמור כלפי שוטר (כמשמעותו בפקודת המשטרה), ויחול עליו החוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), התשי"ב-1952. (תיקונים: התשנ"ה, התשס"ד, התשס"ו) |
16א. (תיקון התשנ"ט) בפרק זה - |
16ב. (תיקון התשנ"ט) קצין הכנסת, או מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך, רשאי לקבוע את הסדרי התנועה והחניה ברחבת הכנסת לפי פקודת התעבורה, ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לפי הפקודה האמורה למפקח על התעבורה, לקצין משטרה ולרשויות התימרור. |
16ד. (תיקון התשנ"ט) (א) קצין הכנסת, או איש משמר הכנסת שקצין הכנסת הסמיכו לפי סעיף 16ג שיש לו יסוד להניח כי אדם פלוני עבר ברחבת הכנסת עבירת תעבורה ברכב מנועי שהיא עבירה של ברירת משפט, רשאי למסור לו הודעת תשלום קנס. (ב) דין הודעת תשלום קנס שנמסרה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), כדין הודעת תשלום קנס שנמסרה על ידי שוטר והוראות לפי סעיפים 228 עד 230 לחוק סדר הדין הפלילי יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים. |
16ה. (תיקון התשנ"ט) (א) קצין הכנסת רשאי להורות על גרירתו או על העברתו של רכב מנועי, העומד ברחבת הכנסת במקום שהעמדתו אסורה, או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי התנועה או בטיחותה, או שההרחקה דרושה לשם הסדרת התנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור ברחבת הכנסת. (ב) גרירת הרכב או העברתו תיעשה על ידי איש משמר הכנסת או על ידי גורר מורשה, למקום אחר, בין בתחום רחבת הכנסת ובין מחוצה לה; הגרירה או ההעברה תיעשה תוך נקיטת אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב. (ג) הוראות סעיף 70א(ד), (ו) ו-(ז) לפקודת התעבורה יחולו, בשינויים המחויבים, על גרירת רכב או על העברתו לפי סעיף זה. |
16ו. (תיקון התשנ"ט) לענין פרק זה, דין כל מקום בתחום רחבת הכנסת שבו יכול לנוע רכב מנועי, כדין "דרך" כהגדרתה בפקודת התעבורה. |
17. (תיקון התשנ"ה) קבלת אנשי משמר הכנסת לשירות ותנאי שירותם יהיו כקבלת שוטרים לשירות וכתנאי שירותם, בתיאומים שקבע יושב-ראש הכנסת. |
18. (תיקון התשנ"ה) חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, לא יחול על העבדתם של אנשי משמר הכנסת. |
19. 2 (תיקונים: התשנ"ה, התשס"ד, התשס"ו, התשע"א, התשע"ב) לענין חובת משמעת ושיפוט משמעתי דין איש משמר הכנסת כדין שוטר לפי חוק המשטרה, התשס"ו-2006 (בסעיף זה - חוק המשטרה) ובפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (בסעיף זה - פקודת המשטרה), אולם סמכויות שר המשטרה יהיו נתונות ליושב-ראש הכנסת וסמכויות המפקח הכללי - לקצין הכנסת, והכל בשינויים המחוייבים לפי הענין ובתיאומים שיקבע יושב ראש הכנסת וכן בשינויים אלה בחוק המשטרה ולעניין פסקה (10) - בפקודת המשטרה: (1) בסעיף 1, בהגדרה "קצין שיפוט בכיר", במקום "ניצב משנה" יבוא "סגן גונן"; (2) בסעיף 27, במקום "קצין משטרה שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל," יבוא "קצין שיפוט בכיר או עורך דין אחר שאינו עובד הלשכה המשפטית של הכנסת,"; (3) בסעיף 42, במקום "המפקח הכללי" יבוא "יושב ראש הכנסת"; (4) במקום האמור בסעיף 43 יבוא "יושב ראש הכנסת ימנה נשיא לבית הדין למשמעת שהוא עורך דין עובד הלשכה המשפטית של הכנסת."; (5) בסעיף 44 - (א) בסעיף קטן (א), במקום "שהם קציני משטרה בכירים, מהם שניים לפחות משפטנים" יבוא "שהם עורך דין שהוא עובד הלשכה המשפטית של הכנסת ושני קציני שיפוט בכירים"; (ב) בסעיף קטן (ב) - (1) במקום האמור בפסקה (1) יבוא "עורך דין שהוא עובד הלשכה המשפטית של הכנסת וקצין שיפוט בכיר"; (2) בפסקה (2), המילים "בהסכמת שר המשפטים" - יימחקו; (6) לענין סעיף 55, היועץ המשפטי לכנסת יהיה נשיא בית הדין לערעורים; (7) לענין סעיף 56, הרכב מותב בית הדין לערעורים יהיה נשיא בית הדין, קצין הכנסת ועורך דין שהוא עובד הכנסת או גמלאי הכנסת; (8) בסעיף 67(א), ברישה, במקום "שקבע המפקח הכללי" יבוא "שקבע קצין הכנסת, בהסכמת המפקח הכללי"; (9) בסעיף 71(ב), במקום "לקרן הכללית של משטרת ישראל" יבוא "לקרן התרבות של משמר הכנסת"; |
21. (תיקונים: התשנ"ה, התשע"ז, התשפ"ד) (א) אירעה לאיש משמר הכנסת פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום, יהיה דין איש משמר הכנסת, לעניין חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981, כדין שוטר ודין בני משפחתו לרבות ארוסתו כהגדרתה בסעיף 35ב(א) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 של איש משמר הכנסת שנפטר כדין בני משפחתו ודין ארוסתו של שוטר שנפטר, בשינויים המחויבים לפי העניין ובתיאומים שקבע יושב ראש הכנסת, וסמכות הניתנת בחוק האמור לשר הפנים תהיה נתונה ליושב ראש הכנסת. (ב) אירעה לאיש משמר הכנסת, תוך כדי השירות ועקב השירות, פגיעה שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה פגיעת איבה, יחולו לעניין זה הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי וכן יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו-295ב לחוק האמור. |
22. (תיקון התשנ"ה) |
24. ואלה דינם מאסר שנה: (1) העובר על הוראות סעיף 6; (2) המשתתף באסיפה או בתהלוכה במשכן הכנסת או ברחבה בניגוד לסעיף 7(ב). |
26. לא תוגש תביעה פלילית נגד אדם בשל עבירה על חוק זה, ולא יהא היועץ המשפטי לממשלה רשאי לצוות על הפסקת הליכים שנפתחו - אלא על דעת יושב-ראש הכנסת. |
28. דין הסדרנים, בין שנתקבלו לשירות לפני תחילת חוק זה ובין לאחר מכן, לענין קבלה לשירות ותנאי שירות, לרבות הזכות לגימלה ולענין חובת משמעת ושיפוט משמעתי, כדין עובדי המדינה. |
29. בזמן ישיבות הכנסת בהעדר יושב-ראש הכנסת ימלא יושב-ראש הישיבה את מקום יושב ראש הכנסת לענין חוק זה. |
29א. (תיקון התשל"ז) יושב-ראש הכנסת יכול להרשות, בתנאים שיקבע, לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת לנהל פעולותיה, כולן או מקצתן, במשכן הכנסת וברחבתו. |
29ב. 3 (בוטל). |
30. (תיקון התשנ"ה) (א) יושב-ראש הכנסת רשאי לאצול בכתב לסגן יושב-ראש הכנסת את סמכויותיו לפי סעיפים 3(ב), 4, 6 ו-7 אם דרך כלל ואם לענין מסויים ואם לשעה. (ב) (בוטל). |
31. יושב-ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישורה של ועדת הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. |
32. חוק חסינות בניני הכנסת, התשי"ב-1952 - בטל. |