(2) דבר דואר ששלח חבר הכנסת למי שמוחזק במאסר או במעצר או מכתב שנשלח לחבר הכנסת ממי שמוחזק במאסר או במעצר ינהגו בהם בכפוף להוראות סעיף 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; לענין פסקה זו, "דבר דואר" - מכתב, גלויה, דבר דפוס או כל מסמך אחר ששלח חבר הכנסת למי שמוחזק במאסר או במעצר באמצעות שירותי הדואר.

(ג) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי שופט של בית המשפט העליון להתיר, בצו, חיפוש אצל חבר הכנסת, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה לפי סימנים ב' או ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעונשה עשר שנות מאסר או יותר, והחיפוש הכרחי למניעתה או לחקירתה של עבירה כאמור.

(2) חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן זה ייעשו לפי הוראות כל דין, וככל האפשר, תוך פגיעה מצומצמת בפעילותו של חבר הכנסת.

(3) בקשה לצו חיפוש כאמור בפסקה (1) תוגש בכתב על ידי ראש רשות ביטחון או קצין משטרה מוסמך כמשמעותם בסעיף 2א, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה.

(4) הבקשה תידון במעמד צד אחד בלבד, ויחולו הוראות סעיף 2א(ד) לעניין התייצבות מטעם המבקש; הדיון בבקשה יתקיים בדלתיים סגורות.

(5) לבקשה יצורפו העתקים מבקשות קודמות הנוגעות לאותו חבר כנסת באותו תיק חקירה, אם הוגשו, וכן החלטות בית המשפט בבקשות אלה.

(6) היועץ המשפטי לממשלה יודיע ליושב ראש הכנסת על מתן צו חיפוש לפי סעיף קטן זה.

(7) ניירות ומסמכים, וכן חומר מחשב, מחשב ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, שנתפסו לפי סעיף קטן זה, יוכנסו לחבילה מיד עם תפיסתם; החבילה תיסגר ותימסר בלא דיחוי לשופט שנתן את צו החיפוש, ובהעדרו - לשופט אחר של בית המשפט העליון; לעניין זה, "חבילה" - מעטפה או כלי קיבול אחר.

(8) (א) שופט כאמור בפסקה (7) יבחן את החומר שנתפס; מצא השופט כי חומר שנתפס נוגע לעבירה שבשלה ניתן צו החיפוש או עשוי להביא למניעתה של עבירה כאמור, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש הצו; לעניין כל חומר אחר - יורה השופט על השבתו לחבר הכנסת שאצלו נערך החיפוש.

(ב) לא יורה שופט על העברת חומר למבקש הצו כאמור בפסקת משנה (א), אלא לאחר שנתן לחבר הכנסת הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; דיון לפי פסקה זו יתקיים בדלתיים סגורות.

(9) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 6 לחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.

(2) נתבקש לכך בכתב מאת קצין משטרה מוסמך, כשהעבירה היא עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה או עבירה של עסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, או קשר לעבור אחת העבירות האמורות, והאזנת הסתר הכרחית למניעתה או לחקירתה של העבירה.

(ג) בקשה להיתר להאזנת סתר לפי סעיף קטן (ב) תוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(ד) הבקשה תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה או ראש מחלקה בשירות הביטחון הכללי ומעלה שיקבע ראש השירות, לפי הענין.

(ה) בהיתר יתוארו שמו ופרטי זהותו של חבר הכנסת אשר האזנה לשיחותיו הותרה, וכן זהות הקו או המתקן המשמשים או המיועדים לשמש לקליטה, להעברה או לשידור של בזק, ואשר האזנה אליהם הותרה, ומקום השיחות או סוגן, הכל אם הם ידועים מראש; כן יפורטו דרכי ההאזנה שהותרו.

(ו) בהיתר תפורש תקופת תוקפו; התקופה לא תעלה על שלושה חדשים מיום נתינת ההיתר; ההיתר ניתן לחידוש מפעם לפעם, לפי בקשה שהוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(ז) התיר שופט האזנת סתר, רשאי הוא להתיר גם כניסה למקום לצורך התקנת אמצעים הנדרשים להאזנה, פירוקם או סילוקם; פרטי המקום שאליו הותרה הכניסה יפורטו בהיתר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 6 לחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.

(ח) ניתן היתר להאזנת סתר לפי סעיף קטן (ב)(2), תהיה ההאזנה על דרך של הקלטה בלבד, אלא אם כן הורה השופט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על דרך אחרת, שתפורט בצו; חומר ההקלטה יועבר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר, באופן שייקבע לענין זה לפי סעיף 9א(ג) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (בחוק זה - חוק האזנת סתר).

(ט) השופט שנתן את ההיתר לפי סעיף קטן (ב)(2), ובהעדרו שופט אחר של בית המשפט העליון, רשאי להאזין להקלטה או להורות על עריכת תמליל ולעיין בו במעמד מבקש ההיתר.

(י) מצא השופט כי חומר הקלטה שההאזנה אליו הותרה בסעיף קטן (ב)(2) כולל חומר הנוגע לעבירה שבשלה ניתן ההיתר, לעבירה אחרת מסוג פשע, או חומר העשוי להביא למניעתה של עבירה כאמור, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש ההיתר, בדרך שתיקבע לענין זה לפי סעיף 9א(ה) לחוק האזנת סתר; מצא השופט כי חומר ההקלטה אינו כולל חומר חקירה כאמור - יורה על הגבלת הגישה לחומר.

(יא) לכל מונח בסעיף זה תהא המשמעות שיש לו בחוק האזנת סתר.

(יב) תקנות לפי סעיף זה יותקנו כאמור בסעיף 15 לחוק האזנת סתר, ואולם הן יותקנו באישור ועדת הכנסת במקום באישור ועדות הכנסת המנויות בו.

(1) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(2) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק;

(3) עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

(ב) לא ביקש חבר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א)(3) וחלפה התקופה כאמור בו, או שחזר בו מן הבקשה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת או שהודיע להם בכתב לפני חלוף התקופה האמורה שאין בכוונתו לבקש חסינות, או שהכנסת דחתה את בקשתו לפי סעיף 13(א) או שוועדת הכנסת החליטה כאמור בסעיף 13(ג1), רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום לבית המשפט, ודינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם.

(ג) קבעה הכנסת כי תהיה לחבר הכנסת חסינות כאמור בסעיף זה, לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה בתקופת כהונתה של אותה כנסת הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת בשל אותה אשמה אלא אם כן חל שינוי בנסיבות.

(ד) סעיף זה לא יחול בענין כתב אישום שהוגש בטרם היה אדם לחבר הכנסת.

(א) חבר הכנסת פטור מחובת שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, ומכל חובת-שירות לפי חוק אחר, אם לא החליטה הכנסת החלטה אחרת בימי-מלחמה.

(ב) אין חבר הכנסת פטור מחובת שירות-מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; אולם הסידורים בדבר המועד למילוי חובה זו ייקבעו על ידי ועדת הכנסת, בהתייעצות עם שר הבטחון או עם בא-כוחו.

"חבר הכנסת" - למעט שר וסגן שר, ולמעט חבר הכנסת שהממשלה קבעה שיאובטח על ידי שירות הביטחון הכללי בהתאם לסעיף 7(ב)(2) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002;

(ב) לצורך שמירה על ביטחונם של חברי הכנסת ובכפוף לתקציב שנקבע לכך -

(1) קצין הכנסת רשאי להטיל על איש משמר מאבטח לבצע פעולות אבטחה מאושרות בישראל או באזור, במקום שבו מצוי חבר הכנסת;

(2) קצין הכנסת רשאי להורות על אספקת אמצעי מיגון לחבר הכנסת הזכאי לפעולות אבטחה מאושרות;

(3) קצין הכנסת רשאי לתת תעודת הרשאה לעובד הכנסת לשאת כלי יריה של הכנסת ובלבד שהעובד הסכים לכך;

לא תינתן תעודת הרשאה כאמור, אלא אם כן התקיימו לגבי העובד כל אלה:

(א) הוא עבר, להנחת דעתו של קצין הכנסת, הכשרה מתאימה בשימוש בכלי היריה האמור והפעיל אותו במטווח;

(ב) רופא הכנסת אישר כי הוא כשיר מבחינה רפואית לשאת כלי יריה;

(ג) נתמלאו לגביו ההוראות האמורות בסעיף 11ב לחוק כלי היריה, התש"ט-1949, בשינויים המחויבים;

(4) אין באמור בפסקה (1) כדי למנוע מקצין הכנסת לבצע את פעולות האבטחה המאושרות כאמור בה, באמצעות מאבטחים או שומרים שיאושרו על ידי הקצין המוסמך בדרך האמורה בחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק הסדרת הביטחון); למאבטחים או לשומרים כאמור יהיו אותן הסמכויות הנתונות למאבטח או לשומר על פי חוק הסדרת הביטחוןחוק הסדרת הביטחון, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "ממונה ביטחון" יקראו "קצין הכנסת".

(ג) (1) לא יבוצעו פעולות אבטחה מאושרות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), אלא לאחר שקצין מוסמך הודיע בכתב לקצין הכנסת כי עקב איומים המתייחסים לחבר הכנסת הנוגע בדבר יש צורך באבטחתו; בהודעה כאמור תפורט מהות פעולות האבטחה או אמצעי המיגון, לפי הענין; לצורך מתן ההודעה בהקשר לביצוע פעולות אבטחה באזור, יעמיד צבא הגנה לישראל לרשות הקצין המוסמך כל מידע שברשותו, הנוגע לענין, וזאת על פי נהלים שייקבעו בין הצבא לבין משטרת ישראל.

(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על פעולות אבטחה במשכן הכנסת, ברחבתו ובמתחם נוסף.

(ד) קצין הכנסת רשאי לבקש דיון חוזר במהותן של פעולות האבטחה שפורטו בהודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) בפני ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל או סגנו.

(ה) לשם ביצוע פעולות אבטחה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יהיו לאיש משמר מאבטח, נוסף על הסמכויות הנתונות לו לפי חוק משכן הכנסת, סמכויות לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, וכן הסמכויות לפי חיקוקים אלה:

(1) סעיפים 2 ו–3 לחוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), התשכ"ט-1969;

(2) סעיפים 23(ב), 67 ו–68 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996;

(3) סעיפים 22(א) ו–25(4) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

(ו) איש משמר מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא אם כן בידו תעודה חתומה בידי קצין הכנסת המאשרת את מינויו והוא יציגה על פי דרישה; תוקפה של תעודת המינוי יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום הינתנה וכל עוד מקבל התעודה משמש בתפקידו.

(ז) סופקו לחבר הכנסת אמצעי מיגון והוא חדל לכהן בכנסת, או קבע הקצין המוסמך בהודעה בכתב שהצורך באמצעי מיגון אינו קיים עוד, יחזיר חבר הכנסת, על פי דרישת יושב ראש הכנסת, את אמצעי המיגון שסופקו לו, כולם או חלקם, ובלבד שהם בגדר מחוברים הניתנים להפרדה כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.

(ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותם על פי כל דין של משטרת ישראל, צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי.

(ט) יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, וכן רשאי הוא, בהסכמת המפקח הכללי של משטרת ישראל, לקבוע את הנהלים הדרושים לענין תיאום שיתוף פעולה והעברת מידע בין קצין הכנסת לבין משטרת ישראל, עדכון הודעות הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ג), דרכי בקרה על אופן ביצוע פעולות האבטחה, הפקת לקחים ודרכי יישומם, וכל ענין אחר שיש להסדירו לפי סעיף זה.

(ב) בסעיף זה, "גוף ציבורי" - גוף מהגופים המנויים בתוספת.

(5) שלילת שכר ותשלומים אחרים עבור תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שלילת שכר ותשלומים אחרים לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בשל כל הפרה של הוראה אחרת של סעיף 13א. לענין זה, "תשלומים אחרים" - תשלומים על פי פרק ט' לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, ותשלומים מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969.

(6)4 שלילת שכר בעד תקופה או חלק מתקופה, שלא תעלה על שבועיים, שבה הורחק חבר הכנסת לפי פסקה (4), אם מצאה, מנימוקים שיירשמו, שהתקיימו נסיבות מיוחדות של הפרה חמורה של כללי האתיקה מצד חבר הכנסת; ואולם, ועדת האתיקה לא תורה על שלילת שכר לפי פסקה זו לראשונה מחבר הכנסת אלא בהחלטה פה אחד של כל חבריה;

(7)4 שלילת שכר בסכום שאינו עולה על 5,000 שקלים חדשים אם הטילה על חבר הכנסת עיצום מהעיצומים המפורטים בסעיף קטן זה בשל הפרת כלל מכללי האתיקה וקבעה כי -

(א) בהפרת הכלל כאמור גרם חבר הכנסת לנזק לרכוש הכנסת במשכן הכנסת בכוונה לגרום לנזק כאמור, או צפה כאפשרות סבירה את קרות הנזק;

(ב) שווי הנזק, כולו או חלקו, ינוכה משכרו של חבר הכנסת בדרך שתקבע.

(ד1) (בוטל).

(ה) (בוטל).

(ה1) הפעילה ועדת האתיקה את סמכותה לפי הוראות סעיף קטן (ד) כלפי חבר הכנסת, והמשיך חבר הכנסת לעבור על הוראות סעיף קטן (א), רשאית הועדה לשוב ולדון בענינו ולהפעיל את סמכותה לפי סעיף זה, ובלבד שמסרה לו הודעה על כך, מראש.

(ו) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ד)(1) עד (3א), או במקומו, רשאית ועדת האתיקה לפרסם את החלטתה, כולה או חלקה, בדרך שתורה, בציון שמו של חבר הכנסת או בלא ציון שמו; החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (ד)(3ב) עד (5) - תפרסם את החלטתה בציון שמו של חבר הכנסת.

(ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שחדל להיות חבר הכנסת. ואולם לענין סעיף קטן (א)(1א) יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה מי שחדל מהיות חבר הכנסת אם טרם חלפה שנה מהמועד שבו חייב היה להגיש את הצהרת ההון.

(א) ועדת הכנסת רשאית להתקין כללי אתיקה לחברי הכנסת; כללי האתיקה שהתקינה ועדת הכנסת לפני תחילתו של חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 5), התשמ"ח-1988, ייראו כאילו הותקנו מכוח סעיף זה, ככל שאינם סותרים את האמור בסעיפים 13א עד 13ד.

(ב) בכללי האתיקה רשאית ועדת הכנסת לקבוע, בין השאר, כי לועדת האתיקה של חברי הכנסת תהא הסמכות לדון את מי שחדל מהיות חבר הכנסת, אם הפר כלל מכללי האתיקה לחברי הכנסת, ובלבד שהקובלנה הוגשה נגדו בעת שהיה חבר הכנסת, והועדה סבורה כי יש בבירור הקובלנה ענין לציבור.