(3) מי שנמצא במאסר, במעצר או בהגליה בשל סיבה מהסיבות האמורות בפסקאות (1) ו-(2), או שהוא נאסר, נעצר או הוגלה כאמור ונעלמו עקבותיו וחלפו ששה חדשים מיום מעצרו, והכל אם חוק השבות, התש"י-1950, היה חל עליו;

(ב) מי שנעשה לנכה בשל היותו במעצר או בהגליה בגלל סיבה מהסיבות המפורטות בפסקאות (1) ו-(2) שבהגדרת "אסיר ציון" ודרגת נכותו אינה פחותה מ-25%, יוכר כאסיר ציון לפי אחת הפסקאות האמורות אף אם היה במעצר או בהגליה תקופה קצרה מששה חדשים.

(ד) על ערר לפי סעיף זה ועל ועדת הערר יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 (להלן — חוק בתי דין מנהליים), למעט סעיף 45 לחוק האמור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: תקנות לפי סעיף 54 לחוק האמור, לעניין ערר לפי סעיף זה וועדת הערר, יותקנו גם בהתייעצות עם השר לקליטת העלייה, ובמקום "ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת" יקראו "ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת".

(א) החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק בית הדין לעבודה); פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה, אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו.

(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת ערעורים על החלטות של הועדה הרפואית לעררים לפני בית הדין לעבודה.

אסיר ציון שהוכר כנכה ישולמו לו, כל עוד הוא נכה, תגמולים בשיעורים שנקבעו לפי סעיף 4א לחוק נכי המלחמה בנאצים ((להלן - התגמול העיקרי), ובלבד שדרגת נכותו אינה פחותה -

(1) מ-10% - לגבי מי שהוכר כאסיר ציון לפי פסקה (1) או (4) בהגדרת "אסיר ציון";

(2) מ-25% - לגבי מי שהוכר כאסיר ציון לפי פסקה (2) שבהגדרה האמורה.

(3) מי שהיה במאסר, במעצר או בהגליה בשל סיבה מהסיבות האמורות בהגדרת "אסיר ציון", ובית משפט הצהיר לאחר קום המדינה על מותו לפי חוק הצהרות מוות, התשל"ח-1978.

(א) לבן זוג שהוא זכאי קודם - בסכום השווה לגמלה להבטחת הכנסה לפי התוספת הרביעית בחוק הבטחת הכנסה, בהתאם להרכב משפחתו, ואם עמו ילדים - בסכום שנקבע בפרטים 7 או 8 בתוספת האמורה, לפי הענין; לענין זה, "זכאי קודם" - מי שהתקיימו בו כל אלה:

(ב) לבן זוג שאינו זכאי קודם כהגדרתו בפסקת משנה (א) - בסכום השווה לגמלה להבטחת הכנסה לפי הטור המתאים בתוספת השניה בחוק הבטחת הכנסה, בהתאם לנתוניו האישיים;

(2) אם הכנסת בן הזוג עולה על ההכנסה המרבית - בסכום התגמול כאמור בפסקה (1), בניכוי ההכנסה הנוספת, ובלבד שהתגמול לא יפחת מסכום השווה לקיצבה לפי סעיף 252 לחוק הביטוח;

(3) אם לילדים אין הורה הנמצא בארץ - בסכום השווה לגימלה הניתנת לילדים לפי חוק הבטחת הכנסה.

(ב) שוחרר אסיר ציון, ישולם התגמול לפי סעיף זה עד תום 12 חדשים מיום השחרור, ואם עלה לישראל תוך 12 החדשים האמורים - יימשך תשלום התגמול לבן זוגו ולילדיו ששה חדשים מיום עלייתו לישראל.

(ג) אסיר ציון הזכאי לתגמול לפי חוק זה, ינוכה מהתגמול המגיע לו סכום התגמול ששולם לבן זוגו ולילדיו בעד התקופה שלאחר עלייתו לישראל, אך לא ינוכה סכום העולה על התגמול המגיע לו בעד אותה תקופה.

(ד) (בוטל).

(1) לא ישולם מענק לפי הוראות בסעיף קטן (א)(1) לילדיו ולאלמנתו של אסיר ציון, אם שולם בשל פטירתו מענק לפי סעיף 310 לחוק הביטוח או לפי סעיף 15 לחוק הבטחת הכנסה;

(2) לא ישולם תגמול לאלמנה שחזרה ונישאה, מיום שנישאה כאמור.

(ד) לענין תשלומים לפי סעיף זה, דין אלמן כדין אלמנה.

אסיר ציון שהוכר כנכה, זכאי אחת לשנה נוסף על התגמולים לפי חוק זה, גם למענק הטבות בסכום השווה ל-18% מהשכר הממוצע המחושב לפי סעיף 2 לחוק הביטוח; מענק ההטבות ישולם בחודש אוגוסט של כל שנה; בסעיף זה, "מענק הטבות" - תשלום שניתן לאסיר ציון שהוכר כנכה כהשתתפות בהוצאות כאמור בתקנות שהתקין שר האוצר לפי סעיף 27 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954.

(2) בתכוף להגשת התביעה לקבלת תגמול כאמור בפסקה (1), השתלמה לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בעד תקופה של שישה חודשים לפחות.

(א) אסיר ציון זכאי להנחה בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות כאמור בסעיף 8(ז)(3) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

(ב) בסעיף זה, "אסיר ציון" - אסיר ציון כהגדרתו בסעיף 17ג(ג), שהוא אזרח ותיק כמשמעותו בחוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989.

(ג) שולם בשל פטירתו של אסיר ציון לילדיו או לאלמנתו מענק לפי סעיף 310 לחוק הביטוח או לפי סעיף 15 לחוק הבטחת הכנסה, יופחת סכום המענק ששולם כאמור מסכום המענק המשתלם לפי סעיף זה.

לבית דין אזורי, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה לפי חוק זה, למעט בעניינים שבסמכותה של ועדת הערר כאמור בסעיף 4 או בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים כאמור בסעיף 4א.