(2) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים;

(3) ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל;

(4) ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם;

(5) לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כשרונותיהם השונים, להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות, והכל למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות;

(6) לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית, ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי;

(7) לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים;

(8) להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעוררת את השונה והתומכת בו;

(9) לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל;

(10) לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח;

(11) להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסיה הערבית ושל קבוצות אוכלוסיה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל;

(12) לחנך להכרה בקדושת החיים ולהנחיל תודעת בטיחות וזהירות, לרבות בטיחות בדרכים;

(13) לחנך לשירות משמעותי בצבא הגנה לישראל או לשירות לאומי-אזרח כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014.

(ב) השר יקבע כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של אדם או של גוף שאינו חלק ממערכת החינוך (בסעיף קטן זה - גורם חיצוני) שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי המפורטות בסעיף קטן (א), וכן כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של גורם חיצוני הפועל באופן יזום לנקיטת הליכים משפטיים או מדיניים מחוץ לישראל נגד חיילי צבא הגנה לישראל בשל פעולה שביצעו במסגרת תפקידם או נגד מדינת ישראל.

"מוסד חינוך" - מוסד חינוך מוכר כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, לרבות כיתות י"א וי"ב במוסד שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969;

(א) בלי לגרוע מסמכויות הנתונות לשר לפי סעיף 11, השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי להורות על אי-מתן תמיכה זמנית או קבועה בתקציב, כולו או חלקו, של מוסד חינוך מוכר לא רשמי, אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם; בחוק זה, "ארגון טרור" ו"מעשה טרור" - כהגדרתם בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בחוק זה - חוק המאבק בטרור).

(ב) החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תתקבל לאחר התייעצות עם מנהל המחוז המפקח על מוסד החינוך, והכול כפי שיקבע השר.

(ג) השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לא יפעיל את הסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע למוסד החינוך על הכוונה להפסיק את התמיכה ונתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר, בנסיבות מיוחדות ובאישור הממשלה, להאריך את תקופת כהונתם של חברי המועצה לחינוך ממלכתי דתי בשנה נוספת.

(א) העובד עשה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בפומבי כמשמעותו בסעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור, פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עימו, לנוכח החומרה המיוחדת בהיותו עובד הוראה, ובכלל זה עבודתו עם קטינים או חסרי ישע;

(ב) העובד הורשע בעבירת ביטחון חמורה או בעבירת טרור כהגדרתן בחוק המאבק בטרור;

(ג) העובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, ובלבד שגורמי הביטחון החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך; בפסקת משנה זו, "גורמי הביטחון" - שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.

(2) פוטר עובד הוראה לפי הוראות פסקה (1)(ב), תהיה המדינה, על אף הוראות כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, פטורה ממתן הודעה מוקדמת על פיטורים; העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, זולת אם בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הפיטורים היו בנסיבות מיוחדות, שאינן מצדיקות מתן פיצויי פיטורים, כולם או חלקם.

(ב) (1) לא יפטר המנהל הכללי עובד לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(2) המנהל הכללי של משרד החינוך לא יפעיל את הסמכות הנתונה לו לפי סעיף קטן (א1)(1) אלא לאחר שהודיע לעובד ולנציב שירות המדינה כי בכוונתו לבחון את פיטוריו של העובד לפי הוראות אותה פסקה ונתן להם ולכל גורם בעל זיקה לעובד הזדמנות להתייחס, בתוך שבעה ימים, לכוונה לפטר את העובד; המנהל הכללי יקיים שימוע לעובד בתוך חמישה ימים ממועד קבלתן של התייחסויות כאמור; החלטה לגבי הפיטורים תתקבל בתום חמשת הימים האמורים.

(ג) עובד הוראה הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפטרו כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), רשאי לערור עליה לפני שר החינוך בתוך 21 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

(4) אם עומד התלמיד ללמוד בכיתה ט' עד י"ב - באופן שקבע השר בתקנות; הוראות כאמור לענין רישום לחניכות לפי חוק החניכות, התשי"ג-1953, יותקנו בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה4 .