אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964 1 בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945 הסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, והסעיפים 5, 15 ו-43 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, אני מתקין תקנות אלה: |
| 1. |
| 2. |
| 3. |
| 4. |
| 4א. |
| 5. |
| 6. |
| 7. |
| 8. |
| 9. |
| 10. |
| 11. |
| 12. |
| 13. |
| 14. |
| 15. |
| 16. |
| 17. |
| 18. |
| 19. |
| 20. |
| 21. |
| 22. |
| 23. |
| 24. |
| 25. 2 [תיקונים: התשכ"ט (מס' 2), (מס' 4), התשע"ב] בעד שחיטת כל בהמה בבית-המטבחיים הנמצא בפיקוח רופא וטרינר שמונה בהתאם להוראות תקנה 19 או תקנה 20 ישלם האחראי לבית-המטבחיים אגרה בשיעור של 29 ש"ח לראש. |
| 26. |
| 27. |
| 28. |
| 29. |
| 30. |
| 31. |
| 32. (ב) לא יישחט בבית המטבחיים בקר אשר לא סומן בתווית סימון, או אינו מלווה בתעודת רישום, בהתאם לתקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו-1976, אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו. (ג) נשחט בקר אשר לא סומן או אינו מלווה בתעודת רישום כאמור בתקנת משנה (א) רשאי רופא וטרינר לעכב את הבשר עד לקבלת הוראות מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו. (ד) לא יישחטו בבית-מטבחיים גמלים אשר לא סומנו בהתאם לתקנות מחלות בעלי-חיים (סימון גמלים), התשכ"ב-1962, אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו. (ה) רופא וטרינר יסיר תווית סימון מכל בהמה שחוטה ויעבירנה ללשכה הוטרינרית האיזורית. (ו) רופא וטרינר יטביע חותם בית המטבחיים בתעודת רישום בקר, במשבצת שנועדה לכך, ויחזירנה ללשכה הוטרינרית האיזורית. |
| 33 |
| 34. |
| 35. |
| 36. |
| 37. |
| 38. |
| 39. |
| 40. |
| 41. |
| 42. |
| 43. |
| 44. |
| 45. |
| 46. |
| 47. |
| 48. |
| 49. |
| 50. |
| 51. |
| 52. |
| 53. |
| 54. |
| 55. |
| 56. |
| 57. |
| 57א. |
| 57א 4 (תיקון התשמ"ד) (א) בכל בית מטבחיים יוקם בית קירור שנפחו מתאים לשיעור השחיטה היומית של בית המטבחיים בהתאם לתכנית ולמפרטים שאישר מנהל השירותים הוטרינריים. (ב) בתוך בית קירור יותקן תא הקפאה בגודל מתאים שבו תשרור בכל עת טמפרטורה שלא תעלה על 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. |
| 58. |
| 59. 5 (תיקונים: התשכ"ח, התשס"ו) (א) לא יכין אדם חבילת בשר בבית מטבחיים ולא ימכור אדם חבילת בשר שהוכנה בבית מטבחיים אלא אם כן הוא בית מטבחיים תעשייתי כמשמעותו בתקנה 75 ולפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים (להלן - היתר להכנת חבילת בשר). (ב) מנהל השירותים הוטרינריים יוציא היתר להכנת חבילת-בשר אם הוכח לו כי ההכנה תבוצע בתנאים אלה: (1) מבנה מיוחד נועד לשמש רק לפירוק-בשר (להלן - המבנה); (2) קירות המבנה מצופים חרסינה עד לגובה שני מטרים לפחות; (3) המבנה מצוייד במערכת מיזוג-אוויר המחזיקה בו טמפרטורה שאינה עולה על 14 מעלות צלזיוס מעל לאפס; (4) המבנה מצוייד בחדר-קירור מיוחד להחזקת הבשר המפורק מעצמות כשהטמפרטורה שבו אינה עולה על 2 מעלות צלזיוס מעל לאפס; (5) המבנה מצוייד בחדר הקפאה מהירה להקפאת הבשר עד לטמפרטורה פנימית של לפחות 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס; (6) המבנה מצוייד בחדר החסנת בשר קפוא בו הטמפרטורה לא תעלה על 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס; (7) המבנה מצוייד בשולחנות, מיכלים, אצטבאות, מדפים, עגלות-יד וכלי-עבודה ממתכת בלתי-מחלידה או מחומר תברואתי אחר; (8) חדרי המבנה מצויידים במד-חום ורשם-טמפרטורה אוטומטיים, הפועלים במצב תקין. (ג) היתר להכנת חבילת-בשר יינתן לתקופה של שנה אחת. (ד) רשאי מנהל השירותים הוטרינריים לבטל או להתלות היתר להכנת חבילת-בשר אם נוכח כי הכנת חבילת-בשר אינה מבוצעת בהתאם להוראות תקנות אלה. (ה) על חבילת בשר טחון מצונן, יחולו, נוסף על האמור בתקנה זו, הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975, או צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל"ו-1975 ((להלן - צווי הפיקוח), לפי הענין. |
| 60. 5 (תיקונים: התשכ"ח, התשס"ו) (א) לא יכין אדם חבילת בשר בבית מטבחיים אלא במבנה שהטמפרטורה בו אינה עולה על 14 מעלות צלזיוס מעל לאפס, ואולם על חבילת בשר טחון מצונן יחולו הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין. (ב) בשר שפורק, בותר לבתרים ולא נארז בחבילות יוחסן, מיד לאחר שבוצעו בו פעולות הפירוק והביתור, לא יותר מאשר 24 שעות בחדר-קירור שהטמפרטורה שבו אינה עולה על 2 מעלות צלזיוס מעל לאפס. (ג) חבילת בשר, למעט חבילת בשר טחון מצונן שקוימו לגביה הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין, וחבילת בשר מצונן, יוקפאו בחדר הקפאה מהירה מיד לאחר אריזתן, לטמפרטורה שלא תעלה על המפורט להלן: (1) חבילת בשר טחון קפוא - 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס; (2) חבילת בשר קפוא שאינו טחון - 12 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. |
| 61. |
| 62. |
| 63. |
| 64. |
| 65. |
| 66. |
| 67. |
| 68. |
| 69. |
| 70. |
| 71. |
| 72. |
| 72א. |
| 73. 7 [תיקונים: התשל"ו (מס' 3), התש"ם, התשס"ו] (א) בעד בדיקת-משנה לבשר גולמי שתבוצע בו בהתאם להוראות תקנה 68 תגבה רשות מקומית אגרה בשיעור של 0.26 ש"ח לכל קילוגרם. (ב) בעד בדיקת-משנה לבשר קפוא שתבוצע בו בהתאם להוראות תקנה 70 תגבה רשות מקומית אגרה בשיעור של 0.12 ש"ח לכל קילוגרם בשר. |
| 74. |
| 75. |
| 76. |
| 77. |
| 78. |
| 79. (א) על אף האמור בתקנה 30, מותר לשחוט בהמה מחוץ לבית-מטבחיים אם אישר רופא וטרינר כמשמעותו בפקודת הרופאים הוטרינרים, כי - (1) הבהמה חלתה ולא היה סיפק להעבירה בחיים לשחיטה בבית מטבחיים; או (2) הבהמה נפגעה בתאונה ולא היה סיפק להעבירה בחיים לשחיטה בבית-מטבחיים. (ב) לא נמצא רופא וטרינר בקרבת מקום אירוע תאונה לבהמה, רשאי שוטר, רופא או ראש הרשות המקומית שבתחומה אירעה התאונה או מזכיר הרשות המקומית כאמור לתת האישור לפי תקנת-משנה (א)(2). (ג) בהמה שנשחטה לפי הוראות תקנת-משנה (א) תיבדק לפני העברתה לבית-מטבחיים על-ידי רופא וטרינר אשר יתן בידי מחזיק הבהמה לאחר בדיקתו תעודה בנוסח שאישר מנהל השירותים הוטרינריים (להלן - בסעיף זה - התעודה); הוראות תקנה 66(ב) יחולו על התעודה, בשינויים המחוייבים. הרופא הוטרינר ישלח בדואר רשום העתק התעודה אל הרופא הוטרינר הממשלתי אשר לתחום-שיפוטו נשלחה הבהמה. (ד) הבעל של בהמה שנשחטה לפי הוראות תקנת-משנה (א) חייב להעבירה לבית-מטבחיים שיורה עליו הרופא הוטרינר שנתן את התעודה. את הגופה יש להעביר בנפרד מהקיבה, המעיים ושלפוחית השתן. (ה) הרופא הוטרינר אשר לתחום-שיפוטו הועברה בהמה שנשחטה לפי תקנת-משנה (א) יעשה את כל אלה: (1) יבצע מיד עם קבלת הגופה את בדיקת הבשר; (2) יטול דוגמאות מהבשר וישלחן לבדיקה במכון הוטרינרי בהתאם להוראות שבתוספת השמינית; (3) יחסין את הבשר בחדרי-קירור בתחום בית המטבחיים על חשבון בעליו; (4) יקבע אם הבשר ראוי למכירה או פסול לפי בדיקתו ולפי מימצאי הבדיקה המעבדתית; (5) יטביע חותם על הבשר בהתאם להוראות תקנה 54. (ו)8 בעד בדיקת בשר במכון הוטרינרי לפי תקנה זו ישלם בעל הבשר אגרה בשיעורים אלה: בעד ארנבת, חזיר, כבש או עז - 225 ש"ח; בעד כל בהמה אחרת - 225 ש"ח. |
| 80. |
| 81. |
| 82. |
| 83. |
| 84. |
|
(כא) ריח או טעם של דגים, של שתן, של רפואות, ריח מיני - שלא נעלמים 24 שעות לאחר השחיטה ובהבחנת-בישול; (1)9 לא יותר שימוש בבשר אלא אם כן הגופה הוחזקה עד לשימוש בתא הקפאה של בית הקירור 240 שעות לפחות בקור של 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס; (2) הלב, הסרעפת, הושט והלשון ייפסלו למאכל אם נמצא באחד מהם שני ציסטים לפחות; (3) ראש הבהמה ייפסל אם נמצאו בכל אחד מהחתכים שבוצעו בו יותר מציסטה אחת. 4א. נתגלתה מחלת זניבן הכיס בכבשים ועזים (Cysticercus bovis) - אם המימצא הוא באיברים פנימיים בלבד יש להחרים את האיברים הנגועים; אם המימצא הוא בשרירים - אם בצורה קלה יש לחתוך ולהחרים את החלקים הנגועים; אם בצורה קשה (יותר מציסטה אחת ברוב החתכים) יש להחרים את כל הגופה. 5. נתגלה בבהמה מחלת הפה והטלפיים תהיה פסלות חלקית וייפסלו הטלפיים, הרגליים, הראש, הקיבות והמעיים, הושט, קנה-האויר, הריאות והלב. במקרים מיוחדים אפשר להתיר השימוש בראש וברגליים בתנאי שיעברו טיפול בהתאם להוראות מפורשות מאת מנהל השירותים הוטרינריים. 6. נתגלתה בבהמה מחלת תולעת התרמיל (Echinococcus) - ייפסלו האיברים הנגועים, בשלמותם או בחלקם, לפי היקף הפגיעה. הגופה תותר לשימוש. 7. נתגלתה בבהמה מחלת דופית הכבד - (Distomatosis) אם הטפילים נמצאו רק בצינורות-המרה הגדולים, יש לקלף הרקמה ולהוציאם והכבד יותר לשימוש. במקרה והטפילים פלשו גם לצינורות-המרה הדקיקים או אם חל שינוי דגנרטיבי או מוגלתי ברקמה, יש לפסול את כל הכבד. 8. באקטינומיקוזיס ואקטינובצילוזיס (Actinomycosis, Actinobacillosis) תהיה פסלות חלקית, ייפסלו החלקים: ראש, לשון, קיבה, ריאה, או כבד אם הם נגועים. לגבי אזור הראש שהוא הנפגע תכופות, ייפסל כל הראש והלסתות הנגועות. אם רק הלסתות נגועות, תותר הלשון לשימוש בתנאי שבלוטות הלשד לא נפגעו. אם רק הלשון נגועה, היא תיפסל יחד עם בלוטות הלשד והראש יותר לשימוש. 9. נפגעה הבהמה במחלת נזלת ממאירה בבקר (Coryza Gangraenosa Bovum) פרט למקרה של תחלואה כללית וניוון, יש לפסול רק את הראש והריאות. 10. נתגלתה בבהמה מחלת פרטוברקולוזיס (מחלת ז'ונס) (Paratuberculosis) במקרים והרזון המוגבר טרם הופיע, יש לפסול את המעיים וקרומי-הבטן בלבד והבשר יותר לשימוש. 11. נתגלתה בבהמה מחלת לפטוספירוזיס (Leptospirosis) בשלבים שטרם הופיעו שינויים פתולוגיים בולטים בגופה וגם הצהבת, יש לפסול רק הכליות והמוח. 12. נתגלתה בבהמה מחלת דלקת-פרקים (Arthritis) - במקרים של דלקת-פרקיםמוגלתית - (1) דלקת בשני פרקים או יותר - פסלות שלמה; (2) דלקת בפרק אחד בלבד - פסלות שלמה בבהמות שטרם נגמלו, וכן בבהמות מבוגרות כשהפגע מלווה חום גבוה; (3) דלקת רק בפרק אחד בבהמות מבוגרות וללא חום - פסלות של החלק הנוגע, בתנאי מפורש שמימצא הבדיקה המעבדתית הוא שלילי. 13. נתגלתה בבהמה מחלת הפלה מידבקת (Brucellosis) - לפסול את הרחם וגם העטין בבהמות נגועות. 14. נתגלתה בבהמה שבר בעצם (Fractura) - (1) במקרה של שבר פתוח מלווה זיהום אזורי - פסלות שלמה אלא אם כן הבדיקה במעבדה היא שלילית לאילוח כללי; (2) במקרה של שבר פשוט, שבר טרי או שבר במצב הגדלה - פסלות של מקום השבר והריקמה הגובלת. 15. נתגלתה בבהמה נחלת דלקת-כבד כרונית (Cirrhosis) - במקרים קלים ייפסל החלק הנגוע של האיבר ובמקרים אחרים יש לפסול את כל הכבד. 16. במקרים של גילוי מחלות שלא פורטו בסעיפים 2 עד 15 יש לפסול את הגופה או החלק הנגוע ממנה, או האיבר הנגוע של הגופה או החלק הנגוע של האיבר, וכן את האזור הגובל, הכל לפי היקף התחלואה והפגיעה. 17. נתגלתה הינגעות בזבוב חרר האף בכבשים יש לפסול את הראש (Oestrus Ovis). 18. התגלתה הינגעות ב-Coenurus Cerebralis בכבשים יש לפסול את המוח. 19. נתגלתה בבשר הבהמה שארית ביולוגית מעל הרמה המרבית - תהא הפסלות שלמה; נתגלתה שארית כאמור רק בכבד או בכליה - תהא הפסלות חלקית. |