תאריך תצוגה: 20/06/1984
הקליקו על כותרת הסעיף
1. פרשנות
1א. המס על סכומים שרואים אותם כהכנסה מעסק
פרק ב': שיטת שימור ההון של נישום זכאי
2. מכלול שיטת שימור ההון
3. ניכוי לשמירת ההון
4. ניכוי בשל פחת על נכסים מוגנים
5. הדין לענין תיסוף ההון
6. ניכוי מיוחד
7. תיאום הפסדים
8. חישוב ריווח ההון והשבח
פרק ג': הוראות מיוחדות לשימור ההון בענפים מסויימים
9. שמירת הוראות
10. הוראות לגבי מוסד כספי
11. הוראות מיוחדות לגבי בנק למשכנתאות שנקבעה לו שיטת פריסה להפרשי הצמדה
12. הוראות לגבי חברות ביטוח
13. הוראות לגבי נכסים מסויימים המשמשים להשכרה
14. דין מקרקעין שהכנסה ממכירתם היא לפי סעיף 2(1) לפקודה
14א. הדין במכירת נכסים מוגנים מסויימים
פרק ד': הוראות מיוחדות לפי ניהול הפנקסים
15. שיטת שימור חלקית למנהלי פנקסים בשיטה חד-צדדית
16. החייבים לנהל בשיטה הכפולה ואינם מנהלים כדין
17. אי ניהול פנקסים או אי ביסוס הדו"ח עליהם
פרק ה': דין הכנסות מסויימות
18. מכירה קצרת מועד של נכס הון
19. זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה
20. דינו של סכום שינוי ערכם של ניירות ערך נסחרים בלתי מוגנים
21. הוראות לענין ניכוי ריבית במקרים מיוחדים
22. סייג להחלת החוק לגבי עסק ביהלומים
23. זכותה של חברה תעשייתית בהשקעת חוץ לבחור בהחלת חוק זה
24. הדין לגבי מספר עסקים, שותפויות וכו'
25. דין יתרות בעת פירוק ואצל יחיד שחדל להיות נישום זכאי
26. תיאום לפי שער החליפין
פרק ו': הוראות כלליות
27. מניעת כפל פחת
28. ניכוי ריבית למי שאינו נישום לענין חוק זה
29. דו"ח התאמה
30. תחולת הפקודה וחוק מס שבח
31. הוראות בדבר ניהול פנקסים
32. ביצוע ותקנות
33. תחולה
34. הוראות מעבר לגבי תום התחולה
35. תחולת הוראות חוקים בעת תחולתו של חוק זה
36. פרסום
3.
4.

חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ"ב-1982 1

1.   
(1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), או בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק מס שבח), לפי הענין, זולת אם יש בחוק זה הוראה מפורשת אחרת;
(2) "חוק לעידוד השקעות" - חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 או חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, לפי הענין;
(3) "חוק עידוד התעשיה" - חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969;
(4) "חוק לעידוד השכרת דירות" - חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"א-1981;
(5) "חוק השקעות משותפות" - חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ"א-1961;
(7) "שנת מס" - לרבות תקופת שומה מיוחדת;
(8) "הכנסה חייבת" - לרבות שבח מקרקעין;
(9) "נישום לענין חוק זה" -
(א) חבר-בני-אדם או שותפות כמשמעותה בסעיף 24(ב), למעט -
(1) קרן להשקעות בנאמנות על פי חוק להשקעות משותפות;
(2) חבר בני-אדם שחל עליו סעיף 9(2) לפקודה;
(3) חברה שביום הקובע נתקיימו בה כל אלה: כל מניותיה אינן נסחרות בבורסה, כל מניותיה הן בבעלותם של יחידים, כל נכסיה - למעט מזומנים ופקדונות במוסד כספי - הם ניירות ערך, אם היא אינה תובעת ניכוי ריבית וביקשה בכתב מפקיד השומה, תוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה שלא יראוה כנישום לענין חוק זה - לגבי כל שנת מס שבה נתקיימו כל התנאים האמורים בכל ימות אותה שנה ושבה כל הכנסותיה הן הכנסות לפי סעיף 2(4) לפקודה וריווח הון ממכירת ניירות ערך;
(4) חברה שביום הקובע היתה חברה ציבורית להשקעות כמשמעותה בצו מס הכנסה (דיבידנד מהכנסה מועדפת), התשכ"ד-1963, וחבר-בני-אדם אינו שולט בה, מרבית נכסיה הם ניירות ערך והיא אינה תובעת הוצאות ריבית, אם הודיעה על כך בכתב לפקיד השומה תוך 60 ימים מיום פרסום חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (תיקון), התשמ"ג-1983, לגבי כל שנת מס שבה נתקיימו כל התנאים האמורים בכל ימות אותה שנה;
לענין זה -
"שליטה" - החזקה, במישרין או בעקיפין, ב-10%
לפחות מאחת מהזכויות בחברה כאמור בהגדרת שליטה שבסעיף 25 לפקודה;
"חבר-בני-אדם" - למעט חברה ציבורית להשקעות כאמור שמרבית נכסיה הם ניירות ערך ואינה תובעת הוצאות ריבית;
(5) חברה תושבת חוץ, למעט חברה תושבת האזור, שאין לה הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה או שאינה חייבת בהגשת דו"ח על פי סעיף 131 לפקודה;
(ב) יחיד שיש לו הכנסה מעסק;
(10) "עסק" - לרבות משלח יד;
(11) "נישום זכאי" - נישום לענין חוק זה, המנהל את פנקסיו בשיטה הכפולה החייב להגיש דו"ח על פי סעיף 131 לפקודה והדו"ח שלו מבוסס עליהם למעט -
(1) יחיד או שותפות של יחידים הרשאים לנהל פנקסיהם בשיטה חד-צדדית והם מנהלים אותם בשיטה הכפולה שביקשו מפקיד השומה לפני תום 60 ימים מיום פרסום חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (תיקון מס' 3), התשמ"ד-1984, או מיום שהחלו לנהל את פנקסיהם כאמור, לפי המאוחר, שלא להיחשב נישום זכאי; ביקשו כאמור, יחולו הוראות אלה:
(א) הם ייחשבו לענין חוק זה כמי שמנהלים פנקסיהם בשיטה חד-צדדית;
(ב) הם לא יוכלו לחזור בהם בתקופת תחולתו של חוק זה, כל עוד הם רשאים לנהל את פנקסיהם בשיטה חד-צדדית;
(2) חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, שפעילותה היא החזקת מקרקעין וכל רכושה הוא מקרקעין, מזומנים ופקדונות במוסד כספי;
(12) "ריבית" - לרבות הפרשי הצמדה;
(13) "הון עצמי" - הפריטים הכלולים בתוספת הראשונה על סייגיה, בתוספת כל סכום שנקבע לגביו בחוק זה שיש להוסיפו להון העצמי ובהפחתת כל סכום שנקבע לגביו בחוק זה שיש
להפחיתו ממנו, והכל לפי הרשום בפנקסי העסק זולת אם נקבע במפורש אחרת;
(14) "נכסים מוגנים" - הפריטים הכלולים בתוספת השניה, וכל נכס שנקבע לגביו בחוק זה שיראוהו כנכס מוגן (גם הוא להלן בפסקה זו - פריט), והכל לפי הרישום בפנקסי העסק זולת אם נקבע במפורש אחרת, למעט כל פריט כאמור שנרכש ונמכר באותה שנת מס ושאיננו השקעה בהון שותפות, פקדון במטבע חוץ, פקדון בקופת גמל, פקדון על פי תכנית חסכון שהיא מילווה מועדף או ניירות ערך כאמור בסעיף 20(ה);
(15) "נכסים בלתי מוגנים" - נכסים שאינם נכסים מוגנים;
(15א) "מקרקעין" - זכות בעלות במקרקעין או זכות חכירה במקרקעין לתקופה העולה על 10 שנים וכן זכות לקבל זכויות כאמור, והכל בין כשהמקרקעין בארץ ובין כשהם בחוץ לארץ; ולענין זה יראו כתקופת החכירה את התקופה המרבית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או מכוח זכות ברירה הנתונה לחוכר או לקרובו בהסכם;
(15ב) "ניירות ערך" - תעודות המונפקות על ידי חברה או אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או זכות השתתפות בהם או תביעה כספית מהם, ולרבות תעודת השתתפות של קרן להשקעות משותפות בנאמנות ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך וכן תעודות המונפקות על ידי המדינה או מדינת חוץ או על פי חוק והמקנות זכות לתביעה כספית מהן, והכל בין שהן מונפקות בסדרות ובין שלא בסדרות;
(16) "ניירות ערך נסחרים בלתי מוגנים" - ניירות ערך הנסחרים בבורסה - לרבות נייר ערך חוץ מוכר כמשמעותו בפסקאות (2) ו-(3) להגדרת נייר ערך חוץ מוכר שבסעיף 5(ב) להיתר הפיקוח על המטבע, התשל"ח-1978 - ותעודות השתתפות כמשמעותן בחוק השקעות משותפות, למעט איגרות חוב בידי מוסדות כספיים אשר ההשקעה בהן ניתנה להפחתה מחובת הנזילות על תכניות חסכון, על פי הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), התשל"א-1971 ובלבד שלא נקבע לגביהם בחוק זה שייחשבו כנכס מוגן;
(17) "בורסה" - בורסה לניירות ערך שאושרה לענין חוק השקעות משותפות וכן בורסה לניירות ערך במדינת חוץ שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
(18) "מניות" - לרבות פרמיות על מניות;
(18א) "זכות לניירות ערך נסחרים" - זכות שמעניקה חברה, לבעלי ניירות ערך נסחרים, לרכישת ניירות ערך נסחרים אחרים;
(18ב) "אופציה" - נייר ערך שהנפיקה חברה, המעניק זכות לרכישת ניירות ערך בתקופה ובתנאים שקבעה החברה בעת הנפקתו, למעט נייר ערך הניתן להמרה;
(19) "תוספת להון העצמי" -
(א) סכומים שנתקבלו במהלך שנת המס ממימושם באותה שנת מס של נכסים מוגנים המפורטים להלן, שנרכשו לפני תחילת שנת המס, לאחר הפחתת ההוצאות שהוצאו בקשר למימושם במהלך שנת המס:
(1) ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה לרבות מילוות חובה ומניות כאמור בסעיף 20(ג)(2);
(2) מקרקעין שהריווח ממכירתם בידי הנישום אינו חייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודה;
(3) כלי רכב, כלי שיט וכלי טיס וכן נכסים המשמשים להשכרה שחל לגביהם סעיף 13(2);
(4) מוניטין, דמי מפתח ודמי פינוי;
(5) סכום מס יתר שהוחזר לנישום שהוא חבר-בני-אדם שאינו חייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודה בשל ריבית, בתוספת סכום הריבית שנתקבלה בשלו ואשר הצטברה מתחילת שנס המס 1983;
(א1) סכומים שנתקבלו במהלך שנת המס ממימושם, באותה שנת מס, של נכסים מוגנים כמפורט בסעיף קטן (א) שלא נרשמו בספרי העסק או שלא נרשמו כפריט שהוא נכס מוגן אך הובאו בחשבון לענין הגריעה מההון העצמי;
(ב) סכומים שנתקבלו במהלך שנת המס ממימושם באותה שנת מס של נכסים מוגנים המפורטים להלן:
(1) השקעה בהון השותפות;
(2) פקדונות במטבע חוץ, פקדונות בקופות גמל ופקדונות על פי תכניות חסכון שהם מילוות מועדפים;
(ג) הגדלת הון:
(1) בחברה - כל תמורה שקיבלה בעד אופציות, איגרות חוב או שטרי הון שהנפיקה ושהם בגדר הון עצמי, וכל תמורה שקיבלה בעד מניות שהוקצו עד המועד החוקי להגשת הדו"ח או עד מועד מאוחר יותר שהתיר הנציב לחברה, אם הוכח להנחת דעתו שיש לכך סיבה מוצדקת, וכן בעד איגרות חוב או שטרי הון הניתנים להמרה במניות שאינם בגדר הון עצמי, והומרו במניות, לפי מחיר העלות בתוספת הריבית שנצברה עליהם עד תום שנת המס הקודמת ולא שולמה, ובלבד שנרשמה כהוצאה בספרי החברה ובחברה שהיא אגודה שיתופית - גם תמורה שקיבלה כהשתתפות החברים בהון האגודה; היתה התמורה שקיבלה החברה נכס הון שהוא נכס בלתי מוגן, כאשר על מכירתו לחברה חלות הוראות סעיף 95 לפקודה, יראו כתמורה לענין פרט זה סכום השווה ליתרת המחיר המקורי של הנכס כפי שנקבעה לענין הסעיף האמור;
(2) ביחיד ובשותפות - הגדלת הון עצמי בכל דרך שהיא, למעט דרך שיערוך נכסים ולמעט מתוך רווחים שנצברו במשך השנה;
(ד) מענק בשל נכס מוגן שהוצאות לרכישתו הובאו בחשבון לענין הגריעה מההון העצמי באותה שנת מס שהעניקו, במישרין או בעקיפין, המדינה או המוסדות הלאומיים ו-25% מסכום המענק בשל מבנה תעשיה שהוצאות הבניה שבו לא נגרעו מההון באותה שנה על פי פסקה (20)(א)(2);
(ה) לענין חישוב התוספת להון העצמי, יצורפו הסכומים שבפסקאות משנה (א) עד (ד) וכן סכומים שרואים אותם כתוספת להון העצמי מכוח הוראות אחרות בחוק זה שנתקבלו בכל אחד מחדשי שנת המס כשהם מוכפלים כך:
(1) בשנת המס 1982 - במספר החדשים שמתום החודש שבו נתקבלו ועד תום שנת המס ומחולקים במספר החדשים שבתקופת הדו"ח לאותה שנה;
(2) החל בשנת המס 1983 - בשיעור עליית המדד מתום החודש שבו נתקבלו ועד תום שנת המס ומחולקים בשיעור עליית המדד שבתקופת הדו"ח;
(ו) לענין הגדרה זו, "סכום שנתקבל" - חלק התמורה שנתקבל בפועל וכן חלק התמורה שלא נתקבל בפועל אך הוצמד במלואו למדד או לשער החליפין או שהוא נושא ריבית בשיעור שאינו נמוך משיעור הריבית שנקבע לענין סעיף 19;
(20) "גריעה מההון העצמי" -
(א) סכומים שהוצאו במהלך שנת המס להשקעה בנכסים מוגנים המפורטים להלן שלא נמכרו במהלך שנת המס ובנכס שטרם החל לשמש בייצור הכנסה או בקרקע שטרם החלו לבנות עליה, שהריווח ממכירתה אינו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה בידי הרוכש - לגבי התקופה שקדמה לקבלת החזקה בקרקע - סכומים שהוצאו או שולמו, כפי שעולה מפנקסי העסק:
(1) ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה לרבות מילוות חובה. לענין חישוב הגריעה על פי פסקת משנה (ז), לגבי מניות שאינן נסחרות בבורסה, יראו את הסכום שהוצא לרכישתן כאילו הוצא בתחילת החודש שלאחר רכישתן;
(2) מקרקעין, כולל מקרקעין שהריווח ממכירתם, בידי הנישום, חייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודה למעט:
(א) הוצאות לבניית בנין להשכרה לתעשיה - בהתאם לתכנית שאושרה על פי חוק לעידוד השקעות, באזור פיתוח א' כמשמעותו לענין החוק האמור, שהוציאה חברה שעיסוקה העיקרי הוא בניית בניני תעשיה להשכרה באזור כאמור; ההוצאות לבניית בניינים כאמור ייראו, לענין חישוב ריווח ההון והשבח, כאילו נגרעו בתחילת שנת המס שלאחר השנה שבה הוצאו ואת יום הגריעה יראו כיום הרכישה;
(ב) הוצאות לבניית בנין להשכרה שחל לגביו חוק
לעידוד השכרת דירות, שהוצאו במשך שתי שנות המס החל בשנה שבה הוצאו לראשונה הוצאות הבנייה; ואולם אם הנכס הושכר במהלך שנת המס, ההוצאות שהוצאו באותה שנה עד יום ההשכרה ייגרעו במועד ההשכרה; ההוצאות לבניית בנין כאמור ייראו, לענין הוראות סעיף 4 ולענין חישוב ריווח ההון והשבח, כאילו נגרעו בתחילת שנת המס שלאחר השנה שבה הוצאו או ביום ההשכרה, לפי הענין, ואת יום הגריעה יראו כיום הרכישה;
(3) כלי רכב, כלי שיט וכלי טיס;
(4) מוניטין, דמי מפתח ודמי פינוי;
(5) מס ששילם ביתר, בשל שנות מס קודמות, נישום שהוא חבר-בני-אדם שאינו חייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודה בשל ריבית, כשהיתר הוא ביחס למס המגיע על פי שומה לפי סעיף 145(א)(1) לפקודה או על פי שומה או צו שביום הגשת הדו"ח לשנת המס שבה שולם היתר לא היו ניתנים עוד להשגה או לערעור, לפי הענין;
(א1) המחיר המקורי לענין קביעת ההכנסה החייבת, של נכסים מוגנים כמפורט בפסקת משנה (א) שנרכשו בשנת המס ולא נרשמו בפנקסי העסק או שלא נרשמו כפריט שהוא נכס מוגן;
(ב) סכומים שהוצאו במהלך שנת המס להשקעה בנכסים מוגנים המפורטים להלן:
(1) השקעה בהון השותפות;
(2) פקדונות במטבע חוץ, פקדונות בקופות גמל ופקדונות על פי תכניות חסכון שהם מילוות מועדפים;
(ג) דיבידנד, לרבות דיבידנד שחולק מתוך רווחי חברה משפחתית ולרבות רווחים שחילקה אגודה שיתופית, ובאגודה שעל פי סעיף 62 לפקודה דינה כדין שותפות - גם לרבות המס ששילמה האגודה, ששולם במהלך שנת המס למעט דיבידנד שחולק מתוך דיבידנד שנתקבל באותה שנת מס;
(ד) סכום ששולם לחבר בחבר-בני-אדם בשל חלוקת הנכסים בעקבות פירוקו;
(ה) סכום מס החל בשל מימוש נכס מוגן כשהתמורה ממכירתו מהווה תוספת להון העצמי; לענין חישוב הגריעה על פי פסקת משנה (ז) יראו את המס החל כאמור כאילו שולם מתחילת החודש שלאחר מימוש הנכס המוגן;
(ו) הקטנת הון עצמי בכל דרך שהיא;
(ז) לענין חישוב הגריעה מההון העצמי יצורפו הסכומים שבפסקאות משנה (א) עד (ו) וכן סכומים שרואים אותם כגריעה מההון העצמי מכוח הוראות אחרות בחוק זה שהוצאו או שולמו בכל אחד מחדשי שנת המס כשהם מוכפלים כך:
(1) בשנת המס 1982 - במספר החדשים שמתחילת החודש שבו הוצאו או שולמו ועד תום שנת המס ומחולקים במספר החדשים שבתקופת הדו"ח לאותה שנה;
(2) החל בשנת המס 1983 - בשיעור עליית המדד מתחילת החודש שבו הוצאו או שולמו ועד תום שנת המס ומחולקים בשיעור עליית המדד שבתקופת הדו"ח;
(ח) לענין הגדרה זו, "סכום שהוצא" - התמורה גם אם טרם שולמה, ואולם -
(1) במקרקעין שעיקר התמורה בשלהם ניתנה בהוצאות בניה או בשיעור מתמורת מכירת בנין שייבנה - הסכום שהוצא הוא שווי המכירה של הזכות במקרקעין לגבי המקרקעין האמורים לענין מס רכישה על פי חוק מס שבח, כשהוא מתואם, לענין חישוב הגריעה, על אף האמור בפסקת משנה (ז), לשיעור עליית המדד מיום הרכישה כפי שנקבע לענין מס רכישה ועד היום הראשון של המחצית השניה של שנת המס שלאחר שנת המס שבה הוצאו הוצאות הבנייה הראשונות על אותם מקרקעין; היום האמור ייחשב כיום הגריעה והסכום שנגרע ייראה לענין סעיף 14(א)(1) כסכום שהוצא לרכישת המגרש;
(2) בקבלת מניות כתמורה במכירת נכס הון שהוא נכס בלתי מוגן שחל עליה סעיף 95 לפקודה - הסכום שהוצא הוא יתרת המחיר המקורי של הנכס;
(3) לענין מילווה שלום הגליל - הסכום שהוצא הוא 40% מהסכום ששולם.
(21) "מרכיבים חיוביים" - ההון העצמי, כשהוא בסכום חיובי, והתוספת להון העצמי;
(22) "מרכיבים שליליים" - ההון העצמי, כשהוא בסכום שלילי, הנכסים המוגנים והגריעה מההון העצמי;
(23) "שחיקת הון עצמי" - הסכום שבו עולה סך כל המרכיבים החיוביים על סך כל המרכיבים השליליים;
(24) "ניכוי לשמירת ההון" - סכום השווה לשחיקת ההון העצמי כפול בשיעור עליית המדד בשנת המס שבה נוצרה שחיקת ההון;
(24א) "יתרת ניכוי לשמירת ההון" - ניכוי לשמירת ההון וניכוי מועבר כמשמעותו בסעיף 3(ד), שלא הותרו בניכוי עד מועד פלוני;
(25) "תיסוף הון" - הסכום שבו עולה סך כל המרכיבים השליליים על סך כל המרכיבים החיוביים;
(26) "סכום מוסף" - סכום השווה לתיסוף ההון כפול בשיעור עליית המדד בשנת המס שבה נוצר תיסוף ההון;
(26א) "יתרת סכום מוסף" - סכום מוסף וסכום מוסף מועבר כמשמעותו בסעיף 5(ב), שלא קוזזו ולא הפכו להכנסה מעסק עד מועד פלוני;
(27) "מילווה חובה" - כל עוד אינם נסחרים בבורסה, ולרבות מילווה מרצון על פי חוק מילווה מלחמה ומימון רכש, התשל"ד-1973;
(28) "הוצאות מימון" - הוצאות הריבית המותרות בניכוי על פי כל דין, בניכוי ההכנסות מריבית החייבות במס על פי כל דין;
(29) "פחת" - כמשמעותו בסעיף 21 לפקודה, לרבות כל סכום
שהופחת מהכנסה כשהוא מחושב כשיעור מהמחיר המקורי של הנכס, ולמעט תוספת פחת, ניכוי התחלתי וניכוי נוסף על פי כל דין;
(30) "נכס הון" - נכס שעל מכירתו חל חלק ה' לפקודה או חוק מס שבח;
(31) "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(32) "שיעור עליית המדד" , בתקופה פלונית - ההפרש שבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - מדד יסודי) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תום התקופה, מחולק במדד היסודי;
(33) "סכום מתואם" , שלא לענין הכנסה מתואמת - סכום כלשהו בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד;
(34) "שער חליפין" - השער היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שקבע בנק ישראל לאחרונה לפני מועד פלוני, או שער החליפין של הדולר שחל במועד פלוני, לפי הענין;
(35) "מוסד כספי" -
(א) כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, למעט מבטח;
(ב) מי שההכנסה מריבית בידיו היא הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה ועיקר הכנסתו היא הכנסה כאמור;
(36) "מבטח" - כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981;
(37) "בנק למשכנתאות" - בעל רשיון בנק למשכנתאות לפי חוק הבנקאות (רישוי), שעיקר עסקיו מתן הלוואות לרוכשי דירות או לבוני דירות;
(38) "בנק למימון השקעות" - בעל רשיון בנק למימון השקעות לפי חוק הבנקאות (רישוי);
(38א) "חברה למימון השקעות ענפיות" - חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שעיקר
מקורות המימון שלה הוא במישרין מתקציב המדינה ועיקר פעילותה מתן הלוואות למפעלים מאושרים על פי חוק לעידוד השקעות;
(39) "היום הקובע" - יום תחילת שנת המס 1982;
(40) "בנין" - בין אם הוא גמור ובין אם לאו, לרבות חלק מבנין;
(41) "המוסדות הלאומיים" - הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
(42) "כלי רכב" -
(א) רכב מנועי שהוא רכב עבודה, למעט מלגזות הרמה, שאינו משמש לבעלו בהשגת הכנסה מחקלאות, ואם הוא בבעלות תאגיד קיבוצי - אינו משמש לחברי התאגיד האמור בהשגת הכנסה מחקלאות, וכן אינו משמש לבעלו בהשגת הכנסה מבניית בנינים, ממכרות או ממחצבים;
(ב) רכב ציבורי;
(ג) רכב מסחרי שלא הוגדר כרכב פרטי על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשל"ה-1975 (להלן - תקנות ניכוי הוצאות רכב), לרבות רכב פרטי המשמש ללימוד נהיגה שיראוהו לענין חוק זה כרכב מסחרי;
(ד) רכב פרטי כמשמעותו בתקנות ניכוי הוצאות רכב;
לענין הגדרה זו -
(1) פרט לסייגים האמורים בפסקאות (ג) ו-(ד) - כל סוגי כלי הרכב - כמשמעותם בפקודת התעבורה;
(2) לגבי כל סוגי כלי הרכב - לרבות הנגרר על ידי כלי הרכב;
1א.   
2.   
3.   
(3) כשהוא חברה שאינה גוף כאמור בפסקה (1) ומוסד כספי או מבטח שולט בה - 50% מהכנסתה המתואמת; לענין זה, "שליטה" - כמשמעותה בסעיף 25 לפקודה, גם אם היא מתקיימת רק באחד מימות השנה;
(4) כשהוא חברה שמרבית נכסיה ניירות ערך, שאין לה הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, למעט הכנסה לפי סעיפים 5 ו-20 והיא אינה תובעת הוצאות ריבית, וחבר-בני-אדם - שאינו חברה משפחתית כאמור בסעיף 64א לפקודה שנתקיימו לגביה כל התנאים האמורים - אינו שולט בה, אם ביקשה כך מפקיד השומה עם הגשת דו"ח התיאום האינפלציוני - 100% מהכנסתה המתואמת, לגבי כל שנת מס שבה נתקיימו כל התנאים האמורים בכל ימות אותה שנה; לענין זה, "שליטה" - החזקה, במישרין או בעקיפין, ב-10% לפחות מאחת מהזכויות בחברה, כאמור בהגדרת שליטה שבסעיף 25 לפקודה;
(5) כשהוא כל אדם אחר - 50% מהכנסתו המתואמת, ואולם אם היתה לו בשנת המס הכנסה משינוי ערך, כאמור בסעיף 20, של איגרות חוב נסחרות בורסה שהונפקו בידי המדינה או בערבותה או של תעודות השתתפות של קרן להשקעות משותפות בנאמנות, שעל פי התשקיף שהוציאה לציבור התחייבה להשקיע לפחות 75% מנכסיה באיגרות חוב של המדינה ומילאה את התחייבותה האמורה - לא
יעלה הניכוי לשמירת ההון באותה שנה על הצירוף של שני סכומים אלה:
(א) סכום שינוי הערך של איגרות החוב ותעודות ההשתתפות כאמור;
(ב) סכום השווה ל-50% מהכנסתו המתואמת לאחר שהופחת ממנה הסכום של שינוי הערך כאמור בפסקת משנה (א).ולענין פסקה זו יראו השקעה של קרן השקעות משותפות בנאמנות בניירות ערך נושא ההסכמים בין מדינת ישראל לבין מספר חברות כאמור בהודעות בדבר הסדרים לרכישת ניירות ערך בנקאיים שפורסמו בילקוט הפרסומים 2971 מיום ט"ז בחשון התשמ"ד (23 באוקטובר 1983), שנעשתה לאחר יום חתימת ההסכמים האמורים, כהשקעה באיגרות חוב של המדינה, ובלבד ששיעור ההשקעה של הקרן באיגרות חוב נסחרות בבורסה שהונפקו בידי המדינה או בערבותה לא יפחת מ-50% מנכסי הקרן;
(ג) אם הכנסתו המתואמת לאחר קיזוז הפסדים של נישום זכאי שהוא חבר-בני-אדם, כללה הכנסות שחלים עליהן שיעורי מס שונים, ינוכה מכל אחד מסוגי ההכנסות האמורים חלק יחסי מהניכוי שהותר על פי סעיף זה ועל פי סעיף 6, כיחס של כל אחד מהם לכלל ההכנסה המתואמת לאחר קיזוז ההפסדים.
(ד) סכום הניכוי לשמירת ההון שאינו ניתן לניכוי בשנת מס אחת יועבר לשנים הבאות בזו אחר זו כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד בשנת המס שאליה הועבר (להלן - ניכוי מועבר) ויחולו לגביו הוראות אלה:
(1) היה לנישום תיסוף הון בשנה שאליה הועבר הניכוי המועבר, יקוזז הסכום המוסף מהניכוי המועבר ואם נותרה יתרת ניכוי שלא קוזזה, היא תיחשב כניכוי מועבר ויחולו לגביו הוראות פסקאות משנה (2) ו-(3) והניכוי לשמירת ההון לענין הפסקה האמורה ייחשב כאפס;
(2) היתה לנישום שחיקת הון עצמי בשנה שאליה הועבר הניכוי המועבר, יותר הניכוי המועבר לניכוי, ובלבד שסכום
הניכוי המועבר בתוספת סכום הניכוי לשמירת ההון שהותר בניכוי על פי סעיף קטן (ב) שינוכה בשנת מס אחת לא יעלה על הנמוך מבין שני אלה:
(א) ההכנסה המתואמת בניכוי ההפסדים הניתנים לקיזוז;
(ב) סכום השווה לתקרת הניכוי על פי סעיף קטן (ב) או הסכום שהותר בניכוי לפי סעיף קטן (ב) בתוספת שליש מהניכוי המועבר, לפי הגבוה שביניהם;
(3) סכום ניכוי מועבר שלא הותר בניכוי בשנת מס, יועבר לשנים הבאות בזו אחר זו, כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד בשנת המס שאליה הועבר ויראוהו לענין סעיף זה כניכוי מועבר;
(4) על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3), נישום שחל עליו סעיף קטן (ב)(5) אשר במשך תקופה של שלוש שנים רצופות לא ניתן לו בכל אחת מהשנים לנכות את מלוא הניכוי לשמירת ההון, יותר לו בשנה השלישית לנכות את מלוא הניכוי המועבר לשנת המס האמורה ובלבד שלא יותר בניכוי החלק מסכום הניכוי המועבר שביחד עם חלק הניכוי לשמירת ההון לאותה שנה, המותר בניכוי, עולה על ההכנסה המתואמת בניכוי ההפסדים הניתנים לקיזוז.
4.   
5.   
(ד) הסכומים האינפלציוניים לפי חלק ה' לפקודה או לפי פרק חמישי לחוק מס שבח והסכום האינפלציוני על פי סעיף 8 - שיראו אותם, עד גובה הסכום שיקוזז, כריווח הון ריאלי או כשבח ריאלי, לפי הענין; הוראה זו לא תחול על מכירת נכס הון שיום הרכישה שלו לענין חישוב המס החל עליה הוא לפני שנת המס 1961;
(ה) יתרת הפסדים הניתנים לקיזוז שנוצרו בשנת המס לאחר הקיזוז כאמור בפסקאות משנה (ב) עד (ד);
(2) היתרה לאחר קיזוזים כאמור בפסקה (1) עד לגובה סכום הכנסה פטורה מנכסים מוגנים, תחוייב במס, כאילו היתה הכנסה מעסק, בין שההכנסה הפטורה מדווחת בעת המימוש ובין שהיא מדווחת על בסיס צבירה;
(3) היתה לנישום יתרת סכום מוסף לאחר הקיזוז על פי פסקאות (1) ו-(2), רשאי הוא להוסיפה, כולה או חלקה, להכנסתו החייבת, ויראו סכום שהוסף כאמור כהכנסה מעסק.
(ב) הסכום המוסף, כולו או חלקו, שלא הוסף להכנסה ולא קוזז כאמור בסעיף קטן (א), יועבר לשנים הבאות בזו אחר זו כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד בשנה שאליה הועבר (להלן - הסכום המוסף המועבר) ויחולו לגביו ההוראות שלהלן:
(1) היתה לנישום שחיקת הון עצמי, בשנת שאליה הועבר הסכום המוסף המועבר, יופחת מהסכום המוסף המועבר הניכוי לשמירת ההון ואם נותרה יתרת סכום מוסף שלא קוזזה היא תיחשב כסכום המוסף המועבר ויחולו לגביה הוראות פסקת משנה (2), והסכום המוסף לענין הפסקה האמורה ייחשב כאפס;
(2) היה לנישום תיסוף הון, בשנה שאליה הועבר הסכום המוסף, יקוזז תחילה הסכום המוסף כאמור בסעיף קטן (א) ולאחריו הסכום המוסף המועבר, ואם נותרה יתרת סכום מוסף מועבר שלא קוזזה יהא דינה כך:
(א) קוזז חלק מהסכום המוסף המועבר בשיעור של פחות משליש ממנו - יראו את הסכום בגובה הסכום המשלים את החלק שקוזז עד לשליש מהסכום המוסף המועבר, כהכנסה מעסק;
(ב) לא קוזז סכום מוסף מועבר, יראו שליש ממנו כהכנסה מעסק.
(ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), לגבי נישום שבמשך שלוש שנים רצופות לא ניתן לו בכל אחת מהשנים לקזז את מלוא הסכום המוסף שנוצר באותה שנה, יראו בשנה השלישית את כל הסכום המוסף המועבר לאותה שנת מס, כהכנסה מעסק.
(ד) הוראות פסקאות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו לגבי נישום שהוא בעל בנין בשלבי הקמתו כשהבנין מיועד לשמש כבית מלון ואין לנישום הכנסה מעסק ולא הכנסה לפי סעיף 20 מניירות ערך שאינם איגרות חוב או תעודות השתתפות בקרנות להשקעות משותפות בנאמנות כאמור בסעיף 3(ב)(5); לענין זה, "בית מלון" - כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתי מלון), התשכ"ז-1967, שהנישום קיבל לגביו אישור כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), התשכ"ז-1967.
(ג) יתרת סכום מוסף מועבר שלאחר הקיזוז והפיכת חלק ממנו להכנסה מעסק, על פי סעיף זה, תועבר לשנים הבאות בזו אחר זו כשהיא מתואמת לפי שיעור עליית המדד בשנת המס שאליה הועברה, ויראוה לענין סעיף קטן (ב) כסכום מוסף מועבר.
(ד) חברה שאילולא היתה לה הכנסה כאמור בפסקאות משנה (א), (ב) ו-(ד) של סעיף קטן (ב)(2) היתה בגדר חברה תעשייתית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה, תמשיך להיות בגדר חברה תעשייתית, וחברה כאמור בסעיף 49 לחוק האמור שהיתה זכאית להטבות על פיו תמשיך להיות זכאית להטבות, גם כשיש לה הכנסה כאמור.
6.   
7.   
8.   
(ב) בכפוף לחלק ה' לפקודה, או לחוק מס שבח במכירת נכס הון בר-פחת שהוא נכס מוגן של נישום זכאי שאיננו רכב פרטי או בנין שחל עליו חוק לעידוד השכרת דירות, יקוזז ההפסד הריאלי כנגד הסכום המוסף או הסכום המוסף המועבר, ויתרה שלאחר קיזוז כאמור יראוה כהפסד מעסק המתחלק בחלקים שווים ליתרת תקופת הפחת שהיתה נשארת לנישום אילולא נמכר הנכס - אך לא ליותר מחמש שנים, כשכל חלק מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה שמתום שנת המס של המכירה עד תום שנת המס שאליה הועבר; לענין זה, "הפסד ריאלי" - הסכום שבו נמוך ריווח ההון או השבח מסכום השווה ליתרת המחיר המקורי או ליתרת שווי הרכישה של הנכס, לפי הענין, למעט מחצית הוצאות ההחזקה שלא הותרו בניכוי ולמעט יתרת הוצאות השבחה, כפול בשיעור עליית המדד מהיום הקובע או מיום הרכישה, לפי המאוחר, ועד ליום המכירה, בתוספת יתרת הוצאות כל השבחה כפול בשיעור עליית המדד מהיום הקובע או מיום גמר ההשבחה, לפי המאוחר, ועד ליום המכירה. מכירה שיש בה הפסד הון, יראוה לענין זה כמכירה בריווח הון ששיעורו הוא אפס.
(ג) על אף האמור בחלק ה' לפקודה או בחוק מס שבח, במכירת נכס הון מוגן, יראו כל הוצאה על חשבון רכישה שנעשתה בתקופת תחולתו של חוק זה, בידי נישום זכאי, כהשבחה שנעשתה במועד שבו הובאה ההוצאה בחשבון לענין הגריעה מההון העצמי.
(ד) במכירת נכס הון מוגן בר-פחת שנרכש לפני היום הקובע, בידי נישום זכאי, שבכל אחת משלוש השנים שקדמו ליום הקובע לא תבע הוצאות ריבית כלשהי בשיעור העולה על 2% מהכנסתו החייבת ולא זקף ריבית כאמור לעלות הנכס - יופחת מריווח ההון הריאלי, סכום הפחת שניתן לניכוי לפני היום הקובע כפול בשיעור עליית המדד בתקופה שממחצית התקופה שבה נצבר הפחת האמור ועד היום הקובע, ובלבד שהסכום שיופחת לא יעלה על סכום הריווח; את הסכום האמור יראו כסכום אינפלציוני והמס על סכום זה יהיה בשיעור של 10%.
(ה) לענין סעיף זה יראו רכב עבודה כאמור בסעיף 1(42) שנרכש לפני תחילת שנת המס 1983, כאילו נרכש בתחילת שנת המס האמורה, ובחישוב ריווח ההון יופחת מריווח ההון הריאלי סכום אינפלציוני מתואם ליום הקובע כמשמעותו בסעיף קטן (א).
9.   
10.   
(ג) איגרות חוב שאינן נסחרות בבורסה ואינן מילוות חובה;
(ד) מניות שליטה כאמור בסעיף 20(ג).
(9) לענין סעיף זה, בכל מקום שבו מדובר בהכנסה שהדיווח עליה הוא בזמן המימוש או בהכנסה המדווחת על בסיס צבירה - הכוונה לדיווח כאמור שהיו נוהגים על פיו אילולא הוראות חוק זה.
(10) מהכנסתו המתואמת של מוסד כספי לענין סעיפים 3 ו-6 יופחתו הסכומים המפורטים להלן שהוצאו בשנת המס, ואשר אינם מותרים בניכוי, כשהם מוכפלים ב-100 ומחולקים ב-35:
(א) סכומי ריבית על גרעונות בנזילות שנקבעו מכוח
הסמכות על פי סעיף 51 לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954 (להלן - חוק בנק ישראל);
(ב) סכומי קנס על חריגה מתקרות האשראי שהוטלו מכוח הסמכות על פי סעיף 53 לחוק בנק ישראל;
(ג) סכומים ששולמו בשל חריגות כאמור בצו הבנקאות (ערבויות והתחייבויות אחרות על חשבון לקוחות), התשל"ה-1975.
11.   
12.   
13.   
(1) נכסים שהם כלי רכב פרטיים כהגדרתם בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשל"ה-1975, ואין זכות לרכישתם הכרוכה בהשכרתם, יראום כנכס בלתי מוגן ואת הריווח ממכירתם יראו כהכנסה מעסק;
(2) נכסים אחרים המשמשים להשכרה יראום כנכסים מוגנים ויחולו לגביהם הוראות אלה:
(א) סכום שהוצא, כהגדרתו בסעיף 1(20)(ח), לרכישת נכסים כאמור, במהלך שנת המס, והנכסים לא נמכרו במהלך אותה שנת מס, יהיה גריעה מההון העצמי, ואולם לענין חישוב הגריעה על סעיף 1(20)(ז) יראו סכום שהוצא כאמור כאילו הוצא בתחילת החודש שבו הוצא ויום תחילת השימוש בייצור ההכנסה לא יהיה לפני המועד האמור.
(ב) על ההכנסה ממכירתם יחולו הוראות חלק ה' לפקודה או חוק מס שבח, בכפוף להוראות חוק זה, ובלבד שלגבי נכס שנרכש לאחר היום הקובע יראו את יום הגריעה כיום הרכישה.
14.   
(ג) על אף האמור בסעיף 85(ד) לפקודה, בנין שהפך ממלאי עסקי לבנין להשכרה כמשמעותו בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות, יראוהו כנמכר בסכום העלות בתוספת סכומי הוצאות הבניה בכל אחת משנות המס שבהן הוצאות הבניה היו נכס בלתי מוגן, כשהן מוכפלות בשיעור עליית המדד מאמצע שנת המס שבה הוצאו עד תחילת שנת המס שבה היו לנכס מוגן; הסכום המתווסף לעלות המכירה, יראוהו כהכנסה מעסק בשנת המס שבה הפך הבנין ממלאי עסקי לבנין להשכרה כאמור.
(ד) מתן אישור לבנין כבנין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות, יראוהו כהפיכת הבנין לנכס מוגן בתחילת שנת המס שבה ניתן האישור.
14א.   
15.   
16.   
17.   
18.   
19. 2
זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה

[תיקונים: התשמ"ג (מס' 2), התשמ"ד (מס' 4)]
(א) מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה שנתן הלוואה, שלא לשם מטרתו הציבורית, לנישום זכאי, בריבית בשיעור נמוך מ-100%, או משיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיה חייב במס בשיעור של 61% על ההפרש שבין סכום הריבית המשתלם על ההלוואה בתקופת ההלוואה, בשנת המס, לבין סכום הריבית המתחייב על פי השיעור של 100% לשנה או השיעור האחר שנקבע כאמור באותה תקופה, וישלם את המס תוך 30 ימים מתום שנת המס, ואולם רשאי הנציב לפטור מהמס כאמור מוסדות סעד בשל הלוואות שנתנו ושהן בבחינת גמילות חסדים.
(ב) (1) נישום לענין חוק זה שנתן הלוואה שאינה צמודה במלואה למדד או לשער החליפין, ושנרשמה בספרי העסק, יראו את ההפרש שבין סכום הריבית שנכלל בהכנסתו בשל אותה הלוואה בשנת מס פלונית, לבין סכום הריבית שהיה מתחייב, על פי שיעור ריבית שנתית של 100%, או שיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לתקופת ההלוואה, בשנת המס, כהכנסתו לפי סעיף 2(4) לפקודה. בפסקה זו, "שער חליפין", גם לגבי מרק גרמני, לירה שטרלינג, פרנק שווייצרי, ין יפאני, דולר קנדי, גולדן הולנדי, דולר אוסטרלי וכל מטבע חוץ אחר שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
(2) הוראת פסקה (1) לא תחול על הלוואות אלה:
(א) יתרת חשבון עובר ושב או פקדון לזמן קצוב במוסד כספי;
(ב) הלוואה שסעיף 3(ט) לפקודה חל עליה;
(ג) הלוואה מוכוונת;
(ד) אשראי מוכוון;
(ה) הלוואה שהיא בגדר נכס מוגן;
(ו) הלוואה למדינה.
(3) לענין סעיף קטן זה -
"הלוואה" - לרבות חוב המגיע לנישום ולרבות יתרת חוב לתום שנת המס הקודמת בשל מימוש נכסים מוגנים, אך למעט כל אחד מאלה: חוב, בשל מס כלשהו, ששלטונות המס חייבים לנישום, חובות של לקוחות וספקים תושבי ישראל או האזור בשל סחורות ושירותים, תשלומים לרכישת נכסי הון בלתי מוגנים, ותשלומים על חשבון רכישת נכסים מוגנים שהובאו בחשבון לענין גריעה מההון העצמי;
"הלוואה מוכוונת" - הלוואה לאדם מסויים או לסוג מסויים של בני-אדם או למטרה מסויימת שניתנה במישרין או בעקיפין כנגד פקדון שהפקידה המדינה או הסוכנות היהודית לארץ ישראל ובהתאם להוראות המפקידה;
"אשראי מוכוון" - אשראי לפי סעיף 8 להוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), התשל"א-1971, או אשראי לגביו קבע בנק ישראל את שיעור הריבית ללקוח לפי סעיף 43 לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954.
20.   
(1) במכירה שחייבים בשלה בדיווח לבורסה או בהיטל על פי חוק למימון מבצע שלום הגליל, התשמ"ב-1982 ((להלן - ההיטל) - היום שקדם ליום שבו נתקבל בבורסה הדיווח שחייבים בו על פי סעיף 144 לתקנון הבורסה או יום העסקים השלישי שלפני היום שבו הועבר לפקיד השומה ההיטל בשל מכירתו לרוכש, לפי המוקדם, זולת אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהעסקה בוצעה במועד אחר;
(2) בהעברה מחשבונו הפרטי של יחיד לעסקו או להיפך - היום שבו קיבל מבצע רישום ההעברה את ההוראה לכך.
(ב) אם התמורה במכירת ניירות ערך במהלך השנה היתה נמוכה מ-90% ממחיר הבורסה יראו 90% ממחיר הבורסה כתמורה, ואם הסכום שהוצא לרכישת ניירות ערך במהלך השנה היה גבוה ממחיר הבורסה יראו את מחיר הבורסה כעלות הקניה שלהם;
(ג) (1) נוצר הפרש בין סכום העלות שנרשם בספרי העסק לבין סכום עלות הקניה שנקבע על פי סעיף זה, בעסקה שחלה עליה פסקת משנה (א),
ייחשב הפרש זה כגריעה מההון העצמי מתחילת החודש שבו נרכשו ניירות הערך, זולת אם שוכנע פקיד השומה שהמחיר לא הושפע מהעדר תום לב או מקיום יחסים מיוחדים;
(2) הפרש שחלה עליו פסקת משנה זו, בידי חברה שרכשה את ניירות הערך מחבר בה, יראוהו לענין הפקודה, כדיבידנד ששולם לחבר.
(2) בשנת המס 1982 תיקרא פסקה (1), לגבי מי שיש לו תקופת שומה מיוחדת, כאילו כתוב בה "31 במרס 1982" במקום "בסוף שנת המס הקודמת", ו"בתקופה שמ-1 באפריל 1982 עד תום שנת המס 1982" במקום "במהלך שנת המס";
(3) לענין סעיף קטן זה, "סכום הערך הכולל" - לרבות ערכן של מניות הטבה המגיעות לנישום וטרם הוקצו לו עד תום שנת המס - לפי מחיר הבורסה של מניות מסוג זהה, וזכויות לניירות ערך נסחרים - לפי ערכן ביום המסחר הראשון שלהן.
"מחיר הבורסה" - המחיר שנקבע בתום המסחר במועד לחישוב השינוי בערכם של ניירות הערך או בתום המסחר ביום האחרון לפני המועד האמור שבו בוצעו עסקאות באותם ניירות ערך בבורסה, ובלבד שאם סבור פקיד השומה שהמחיר האמור הושפע שלא בתום לב מעסקאות בין אנשים שיש ביניהם יחסים מיוחדים, רשאי הוא להתעלם מהשינוי במחיר הנובע מעסקאות אלה ולקבוע את המחיר.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי מניות שהן אחת מאלה:
(1) מניות שליטה בחברה;
לענין זה -
"מניות שליטה בחברה" -
(א) מניות נסחרות בבורסה, המוחזקות בתחילת שנס המס בידי הנישום או חברות נשלטות שלו והמקנות לנישום ביחד עם החברות הנשלטות שלו 10% לפחות מזכויות ההצבעה בחברה, או - אם היו מוחזקות בידיהם
במשך השנתיים שקדמו ליום הקובע - 5% מזכויות ההצבעה בחברה;
ובלבד שהנישום או החברה הנשלטת ביקשו בכתב מפקיד השומה תוך 60 ימים מתחילת שנת המס, ולגבי שנת המס 1982 - עד יום 26 באוקטובר 1982, שיראו אותן כנכס מוגן לענין חוק זה;
(ב) מניות נסחרות בבורסה שהיו מוחזקות, ביום הקובע, בידי נישום זכאי או בידי חברה נשלטת שלו שאינם מוסדות כספיים והן עדיין בידיהם ביום 1 במרס 1984, וביחד הן מקנות להם, בין לבדן ובין ביחד עם מניות שאינן נסחרות, 25% לפחות מזכויות ההצבעה בחברה, ייחשבו כמניות שליטה בתחילת כל שנת מס שהיו בידי בעליהן, החל מהיום הקובע, גם כשלא ביקש שיראו אותן כנכס מוגן; בהגדרה זו,
"מוסד כספי" -
(א) חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;
(ב) מוסד כספי כמשמעותו בצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977;
"חברה נשלטת" של נישום - חברה שהנישום מחזיק במישרין או בעקיפין ב-50% לפחות מזכויות ההצבעה בה;
(2) מניות שנרשמו בבורסה לפני יום 1 באפריל 1982, והמס על רישומן על פי סעיף 101 לפקודה טרם שולם ביום האמור, וכן מניות הטבה שנתקבלו בשלהן, שיראו אותן כנכס מוגן.
(3) מניות שנרשמו בבורסה ועל פי תשקיף נאסרה מכירתן במשך תקופה של שנתיים לפחות והנישום ביקש, תוך 20 ימים מיום הרישום, שיראו אותן כנכס מוגן; ביקש כאמור, יחולו לגביהן ההוראות החלות על מניות שליטה על פי סעיף קטן (ד).
(ד) נישום שבבעלותו מניות שליטה בחברה או מניות או אופציות,

והכל כשנרכשו מכוחן של מניות שליטה בחברה, יחולו לגביהן ההוראות שלהלן:
(1) מניות שליטה בחברה ומניות הטבה שקיבל בשלהן, יהיו נכס מוגן בכל תקופת תחולתו של חוק זה, כל עוד הן בידיו;
(2) מניות ואופציות שנרכשו במהלך שנת המס בדרך של ניצול זכויות לניירות ערך נסחרים כשהזכות הוענקה לנישום מכוח מניות כאמור בפסקה (1) ולא נמכרו בשנה שבה נרכשו, יהיו נכס מוגן בכל תקופת תחולתו של חוק זה כל עוד הן בידיו וסכומים שהוציא לרכישתן ייראו כגריעה מההון העצמי;
(3) מניות שנרכשו במהלך שנת המס על ידי מימוש אופציות שרכש הנישום בדרך של ניצול זכויות כאמור בפסקה (2), יהיו נכס מוגן בכל תקופת תחולתו של חוק זה, כל עוד הן בידיו וסכומים שהוציא לרכישתן ייראו כגריעה מההון העצמי;
(4) סכומים שקיבל הנישום ממכירתן של מניות או אופציות כאמור בפסקאות (1) עד (3), במהלך שנת המס, לא ייחשבו כתוספת להון העצמי; לענין זה, אם היו לנישום בעת מכירתן של מניות או אופציות כאמור, מניות נוספות או אופציות מאותו סוג אך הן בידיו נכס בלתי מוגן, יראו אותן כאילו הן הנמכרות ראשונות.
(5) על אף האמור בפסקה (4), נישום שמכר מניות שליטה או ניירות ערך שהונפקו בשלהן ואינו חייב בשל מכירתם במס לפי סעיף 2(1) לפקודה, ואם מניות כאמור אינן מניות שחלה עליהן פסקה (ב) להגדרת מניות שליטה שבסעיף קטן (ג) - רק לאחר שהחזיק בהן במשך תקופה של שלוש שנים לפחות, רשאי לבקש תוך 30 ימים מיום המכירה שתמורת המכירה תהיה תוספת להון העצמי, בתנאי שהריווח ממכירתן יחוייב במס בשיעור של 10% ממנו בנוסף למס שהוא חייב בו, והמס האמור שולם לא יאוחר מיום הגשת הבקשה; הריווח האמור ייראה כסכום אינפלציוני.
(ד1) נישום זכאי שרכש במהלך שנת המס מניות נסחרות בבורסה,

שלא נמכרו במהלך שנת המס והרכישה היתה במועד אחד ומחירן היה 70% לפחות ממחיר הבורסה באותו מועד, יראו את המניות כמניות שליטה בחברה אם נתקיימה אחת משתי אלה:
(1) המניות מקנות לו 25% לפחות מזכויות ההצבעה בחברה;
(2) המניות מקנות לו 15% לפחות מזכויות ההצבעה בחברה וכשהן מצטרפות למניות בחברה המצויות כבר בידו הן מקנות לו 50% לפחות מזכויות ההצבעה בחברה;

ובלבד שביקש כך מפקיד השומה תוך 20 ימים מיום הרכישה; ביקש כאמור, יראו סכומים שהוציא לרכישת המניות כגריעה מההון העצמי בתחילת החודש שבו בוצעה הרכישה.
(ד2) נישום זכאי שבמהלך שנת המס רכש במועד אחד מניות נסחרות בבורסה המקנות לו 10% לפחות מזכויות ההצבעה בחברה במחיר שאינו פחות מ-90% ממחיר הבורסה באותו מועד, או שהיו לו מניות המקנות 10% לפחות מזכויות ההצבעה בחברה בעת רישומו בבורסה במהלך שנת המס - יראו את המניות כמניות שליטה בחברה אם ביקש זאת מפקיד השומה תוך 20 ימים מיום הרכישה או הרישום; לגבי מניות שנרכשו כאמור תחושב הגריעה מההון העצמי על פי סעיף 1(20)(ז); ביקש הנישום שיראו את המניות האמורות כמניות שליטה ומכר אותן או ניירות ערך שנרכשו מכוחן לפני שחלפו שנתיים מיום הרכישה או הרישום, יראו את התמורה ממכירתם כהכנסה מעסק, ובלבד שאם היה לנישום הפסד ממכירתם הוא לא יותר בקיזוז; לענין זה, אם היו לנישום מניות או ניירות ערך נוספים מאותו סוג אך הם בידו נכס בלתי מוגן, יראו אותם כאילו הם נמכרו ראשונים.
(ה) נישום זכאי שיש לו תקופת שומה מיוחדת לשנת המס 1982, וההכנסה ממכירת ניירות הערך לא היתה בידיו בגדר הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, אילולא הוראות סעיף זה, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א) בשנת המס האמורה בשינויים אלה:
(1) ניירות ערך ייראו כנכס מוגן לפי הסכום הרשום במאזן לתחילת שנת המס 1982, ובתקופה שבין תחילת rתקופת השומה המיוחדת ועד יום 31 במרס 1982, ייראו סכומים שהוצאו לרכישת ניירות ערך, כגריעה מההון העצמי מתחילת החודש שבו נרכשו וסכומים שקיבל ממימוש
ניירות ערך כאמור, בניכוי המס החל עליהם, ייראו כתוספת להון העצמי מתום החודש שבו מומשו;
(2) ניירות ערך שלא נמכרו עד יום 31 במרס 1982 יראו אותם כאילו נמכרו ביום האמור במחירי הבורסה, ויראו את ערכם בניכוי המס שהיה חל עליהם בהתאם, כתוספת להון העצמי ביום האמור; סכום המס האמור ישולם בעת מימושם; החל מיום 1 באפריל 1982 יראו את ניירות הערך האמורים כנכס בלתי מוגן בסכום השווה למחיר הבורסה שלהם ביום 31 במרס 1982.
(ו) נישום זכאי שההכנסה ממכירת ניירות ערך היתה בידיו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה אילולא הוראות סעיף זה, שאינו מוסד כספי או מבטח, וביום 31 במרס 1982 היו ברשותו ניירות ערך נסחרים בלתי מוגנים שטרם מומשו עד תום שנת המס 1982, יופחת מההון העצמי שלו לשנת המס 1983 סכום המס שהיה חל על הריווח אילו נמכרו ביום 31 במרס 1982 במחירי הבורסה; המס האמור ישולם בעת מימוש ניירות הערך.
(ז) נייר ערך שנרשם בבורסה וחדל להיות נכס מוגן יראו את ערכו כתוספת להון העצמי של נישום זכאי, מתום החודש שבו נרשם בבורסה, לפי ערכו כפי שנקבע לענין חישוב המס על פי סעיף 101 לפקודה, בניכוי המס שהיה חל בשל הרישום האמור אילו בחר לשלמו ביום הרישום, והערך האמור ייראה גם כעלות הקניה לענין סעיף קטן (ב); ולענין חברה תעשייתית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה וחברה כאמור בסעיף 49 לחוק האמור, שעל רישום מניותיהן בבורסה לא חל פטור על פי חוק עידוד התעשיה - בניכוי המס שיחול ביום שבו תיווצר החבות בתשלומו;
(ח) נישום זכאי שההכנסה ממכירת ניירות ערך לא היתה בידיו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה אילולא הוראות סעיף זה, ואין לו תקופת שומה מיוחדת לשנת המס 1982 וביום 31 במרס 1982 היו לו ניירות ערך הנסחרים בחוץ-לארץ, יופחת מההון העצמי שלו לשנת המס האמורה סכום המס שהיה חל על הריווח שהיה נקבע אילו נמכרו ניירות הערך האמורים ביום 31 במרס 1982 במחירי הבורסה; המס האמור ישולם בעת מימוש ניירות הערך.
(ט) מההון העצמי לתחילת כל שנת מס החל בשנת המס שלאחר

השנה שבה הופחת סכום מס כאמור בסעיפים קטנים (ה) עד (ח), יופחת סכום המס המתייחס לאותם ניירות ערך כאמור שטרם מומשו עד לתום שנת המס הקודמת ואינם נכס מוגן בשנת המס.
(י) ניירות ערך שחל עליהם הסדר לרכישת ניירות ערך בנקאיים שפורסם בילקוט הפרסומים 2971 מיום ט"ז בחשון התשמ"ד (23 באוקטובר 1983), שחסם נישום זכאי בפקדון למשמרת על פי תנאי ההסדר האמור, יחולו לגביהם הוראות אלה:
(1) יראו אותם, לענין סעיף קטן (ב), כאילו נמכרו ביום ל' בתשרי התשמ"ד (6 באוקטובר 1983), לפי מחירי הבורסה ביום האמור;
(2) סכום התמורה כאמור בפסקה (1) ייחשב כהשקעה בנכס מוגן שנעשתה ביום כ"ה בחשון התשמ"ד (1 בנובמבר 1983) וייגרע מההון העצמי מאותו יום.
(יא) מוסד כספי, תאגיד החזקה בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), מבטח או חברה נשלטת בידי כל אחד מהם שיש לו ניירות ערך שחל עליהם הסדר כאמור בסעיף קטן (י), ורשם את ניירות הערך בספריו כפי שנהוג לרשום איגרות חוב שההכנסה מהן מדווחת על בסיס צבירה, ייחשב השינוי בערכם, על אף האמור בסעיף קטן (ב), לפי הערך הכולל שלהם כפי שהוא רשום בספרים בתום שנת המס ולא לפי מחירי הבורסה;
לענין זה, "חברה נשלטת" - חברה שנישום כאמור מחזיק ב-25% לפחות מזכויות ההצבעה בה, במישרין או בעקיפין.
21.   
22.   
23.   
24.   
(3) הניכוי לשמירת ההון או הסכום המוסף, לפי הענין, המגיעים לשותפות - ייוחסו לשותפים לפי חלקו של כל שותף בשותפות ויראו את השותף כנישום זכאי לגבי ההכנסה שמקורה בשותפות הזכאית למכלול שיטת שימור ההון;
(4) ההכנסה או ההפסד של השותפות יובאו בחשבון לענין קביעת הכנסתו המתואמת של השותף לפי סעיף 3(א);
(5) השקעת השותף בשותפות יראוה כנכס מוגן בעסקו שותפות תקופות דיווח שונות, קפו לחשבון השקעת השותף בשותפות כגריעה מההון העצמי של השותף או
כתוספת להון העצמי שלו, מתום תקופת הדיווח של השותפות; לענין זה ולענין סעיף 1(19) ו-(20), יראו את סך כל חשבונותיו של שותף בשותפות, לרבות סכומים כאמור, כהשקעה בהון השותפות;
(6) היו לשותפות ולשותף תקופות דיווח שונות, יתואמו הניכוי לשמירת ההון והסכום המוסף, המיוחסים לשותפים על פי פסקה (3), לפי שיעור עליית המדד בתקופה שמתום תקופת הדיווח של השותפות ועד תום תקופת הדיווח של השותף, וההכנסה המשוערת של השותף בשותפות בתקופת התיאום האמורה תיכלל בהכנסתו החייבת של השותף ותופחת מחלקו בהכנסה של השותפות בשנה שלאחריה;

הוראות סעיף קטן זה יחולו על אגודה שיתופית שתבעה על פי סעיף 62 לפקודה שדינה יהיה כדין שותפות.
(ג) בחברה קולטת או בחברה חדשה כמשמעותן בסעיף 28 לחוק עידוד התעשיה, יראו את יתרות סכומי הניכוי לשמירת ההון או הסכום המוסף של החברות המעבירות, בעת המיזוג, כאילו נוצרו בחברה הקולטת או החדשה בשנה שבה נעשה המיזוג, ואם היו לחלק מהחברות המתמזגות יתרות ניכוי ולחלקן היו יתרות סכום מוסף, הן יקוזזו אלה כנגד אלה.
(ד) לגבי מפעל קבע בארץ של נישום זכאי שהוא חבר-בני-אדם, תושב חוץ, יופעל מכלול שיטת שימור ההון על יסוד הפנקסים של המפעל בישראל, ויחולו הוראות אלה:
(1) מפעל הקבע ייחשב כחבר-בני-אדם;
(2) שינויים בהון העצמי כהגדרתו בסעיף 6 לחלק הון עצמי שבתוספת הראשונה, במהלך שנת המס, למעט הגדלת הון דרך שיערוך ולמעט רווחים שנצברו במהלך שנת המס, ייחשבו כתוספת או כגריעה מההון העצמי, לפי הענין, ובלבד שאם פנקסי אותו מפעל קבע אינם הבסיס היחיד לדיווח על הכנסתו של תושב החוץ בישראל, לא יופעל לגביו מכלול שיטת שימור ההון.
(ה) לגבי מפעל קבע בחוץ לארץ של נישום זכאי שהוא תושב ישראל, ופנקסי המפעל המנוהלים במטבע חוץ לא נכללו בדו"חות הכספיים שלו לענין חישוב ההכנסה החייבת כשהם מבוטאים במטבע

ישראלי, יופעל מכלול שיטת שימור ההון רק לגבי ההכנסות שמקורן בארץ, והשקעתו של הנישום במפעלו האמור, לפי הסכום הכולל של היתרות הגבוהות ביותר בכל אחד מחדשי שנת המס, מחולק במספר החדשים שבתקופת הדו"ח, יראוה, לענין הפעלת השיטה לגבי הכנסותיו בארץ, כנכס מוגן, זולת אם הנישום התחייב במס על הפרשי השער בשל השקעתו כאמור.
(ו) נישום לענין חברה משפחתית שהוא נישום זכאי לא יכלול בהכנסתו המתואמת כאמור בסעיף 3(א) את הכנסת החברה המשפחתית, ואם היתה לחברה יתרת הפסדים הניתנים לקיזוז הם יתואמו בידי הנישום על פי הוראות סעיף 7.
25.   
26.   
27.   
(1) יהיו לנכסים שלהלן, בתקופת תחולתו של חוק זה, שיעורי הפחת כמפורט לצידם:
הפריט
 
 
א.
מבני תעשיה ובתי מלון
6%
ב.
מבנה אחר, למעט מבנה המשמש בחקלאות
4%
ג.
ציוד לקבלני בנין
20%
ד.
כלי רכב שפסקאות (3), (4) ו-(5) אינן חלות עליו
20%
ה.
ציוד חקלאי וחממה
20%
ו.
כלי שיט שלא חל עליו חוק עידוד התעשיה
10%
(2) מבנה הכלול בפריט ב שבפסקה (1) והוא בשטח שנקבעה לגביו הנחה ממס לפי סעיף 11 לפקודה וההנחה אינה חלה לגביו - יותר לו כפל הפחת שהוא זכאי לו לפי הפריט האמור.
(3) למשאית או אוטובוס חדשים שיובאו בתקופת תחולתו של חוק זה ולרכב עבודה חדש שנרכש בשנת המס 1983 או אחריה, יהיו שיעורי הפחת כלהלן:
(א)
בשנה הראשונה
30%
(ב)
בכל אחת משלוש השנים שלאחריה
20%
(ג)
בשנה החמישית
10%
(4) למשאית או אוטובוס חדשים המורכבים בישראל, שהערך המוסף בייצורם הוא 20% לפחות והם נרכשו בתקופת תחולתו של חוק זה, יהיו שיעורי הפחת כלהלן:
(א) בשנה הראשונה
35%
(ב) בשנה השניה
25%
(ג) בכל אחת מהשנים השלישית והרביעית
15%
(ד) בשנה החמישית
10%
(5) למשאית או אוטובוס שנרכשו לפני היום הקובע שיעור הפחת בשנת המס 1982 יהיה 25% ובלבד שהפחת שמותר בניכוי לא יעלה על יתרת המחיר המקורי.
28.   
29.   
30.   
הפקודה וחוק מס שבח יחולו, לפי הענין ובשינויים המחוייבים, בכל הנוגע לביצוע חוק זה כאילו היה חלק מהם.
31.   
32.   
(3) לגבי נישום שהוא בעל משק חקלאי המנהל את פנקסיו בשיטה החד-צדדית - כללים להגנה בפני שחיקה אינפלציונית של סכומים שמקורם בהונו העצמי ושהשקיע בנטיעות או במלאי עסקי של בעלי חיים במשקו.
33.   
34.   
35.   
והכל בתנאי שתוך 90 ימים מיום פרסום חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (תיקון מס' 3), התשמ"ד-1984, ימציא לפקיד השומה דו"ח המפרט את המילוות המועדפים שהיו לו ביום 31 במרס 1982 ולגבי שנות המס החל בשנת המס 1982 ימציא לפקיד השומה, יחד עם הדו"ח על פי סעיף 131, דו"ח המפרט את המילוות שהיו לו בתחילת שנת המס ואת השינויים שחלו בהם במהלך שנת המס; הדו"חות האמורים יוגשו על גבי טופס שקבע הנציב;
(2) לענין סעיף 24(ג) לפקודה, בהעברת נכס הון בר-פחת מנישום זכאי, יופחת מהמחיר המקורי גם כל סכום שהופחת מריווח ההון הריאלי על פי סעיף 8 לחוק זה;
(3) הוראות סעיף 90 לפקודה וסעיף 48 לחוק מס שבח לא יחולו;
(4) סעיף 91 לפקודה ייקרא כאילו בסופו בא סעיף קטן (ח) כלהלן:
(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ו), במכירת מוניטין בידי נישום לענין חוק זה כמשמעותו בחוק המיסוי בתנאי אינפלציה, יהיה הסכום האינפלציוני בשל חלק המוניטין שלא שולם בעדו, הסכום כאמור בפסקה (2) להגדרת סכום אינפלציוני שנצבר עד היום הקובע כמשמעותו בחוק האמור והמס על ריווח ההון לא יעלה על 35% ממנו.
36.   
3.   4.   
תוספת ראשונה
(ב) קרנות הון שמקורן ברווחים, בפרמיות על מניות או במענקים שהעניקו במישרין או בעקיפין המדינה או המוסדות הלאומיים וסכום נוסף של 25% מהסכומים של מענקים כאמור שהוענקו בשל נכסים בלתי מוגנים בני-פחת, לאחר פרסומו של חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (תקון מס' 3), התשמ"ד-1984 ((להלן - תיקון מס' 3) וכן מענקים שהעניקו עד תום שנת המס 1982 למטרותיהם הציבוריות, מוסדות ציבור כמשמעותם בסעיף 9(2) לפקודה וקרנות הון שמקורן בשיערוך נכסים;
(ג) תקבולים על חשבון מניות שאינם נושאים ריבית, אשר עד המועד החוקי להגשת הדו"ח הוקצה כנגדם הון מניות נפרע, או עד מועד מאוחר יותר שהתיר הנציב, אם הוכח להנחת דעתו שיש לכך סיבה מוצדקת, ובאגודה שיתופית - תקבולים כאמור אשר עד תום שנת המס הפכום להון האגודה;
(ד) אופציות שהנפיקה החברה וכן שטרי הון ואיגרות חוב הניתנים להמרה למניות בחברה שהנפיקה אותה חברה, אם הריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30%;
(ה) שטרי הון ואיגרות חוב שהנפיקה החברה שאינם נסחרים
בבורסה ואינם ניתנים להמרה למניות ונתקיימו בהם כל אלה:
(1) מועדי הפרעון של הקרן, כולה או חלקה, אינם לפני תום שנתיים מיום הנפקתן;
(2) הם אינם ניתנים לפדיון מוקדם ותנאיהם אינם ניתנים לשינוי;
(3) הריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30%.
(ו) בשנת המס 1982 - הלוואה ללא ריבית שנתקבלה מאת בעל מניות של החברה שהוא יחיד או מאת חברה קשורה ועמדה ללא תנועה במשך כל שנת המס; "חברה קשורה" לענין זה - חברה שהיא או חברה שקיבלה את ההלוואה, מחזיקה לפחות 25% מזכויות ההצבעה בחברה האחרת במרבית ימות שנת המס, ובלבד ששתי החברות הגישו לפקיד השומה, לפני תחילת שנת המס או תוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה, לפי המאוחר, בקשה שההלוואה תיחשב כהון עצמי לגבי החברה המקבלת וכנכס מוגן למי שנתן את ההלוואה. כן יראו כחברות קשורות קיבוץ ותאגיד קיבוצי כהגדרתו בתקנות מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (הון עצמי ונכסים מוגנים בקיבוץ), התשמ"ג-1983;
(ז) הלוואה מהמדינה, מרשות מקומית או מהמוסדות הלאומיים, שניתנה לתקופה של יותר מ-20 שנים בריבית שנתית ששיעורה נמוך מ-30% (להלן - הלוואת מדינה) לשימושו של מקבל ההלוואה, ובלבד שהלוואה כאמור שניתנה על מנת לתיתה לאדם מסויים או לסוג מסויים של בני-אדם או למטרה מסויימת, הכל בהתאם להוראות המלווה, יראוה כהון עצמי רק בידיו של מי שקיבל אותה לשימושו, בהתאם להוראות כאמור;
(ח) רווחים ועודפים, מענקים שהעניקו המדינה או המוסדות הלאומיים וסכום נוסף של 25% מסכומים של מענקים כאמור שהוענקו בשל נכסים בלתי מוגנים בני-פחת לאחר פרסומו של תיקון מס' 3, מענקים שהעניקו עד תום שנת המס 1982, למטרותיהם הציבוריות, מוסדות ציבור כמשמעותם
בסעיף 9(2) לפקודה שטרם הפכו להון ודמי השתתפות של אדם אחר במימון מחקר כאמור בסעיף 20א לפקודה;
(ט) עתודה להשוואת מסים, ואם סכום מס נרשם מראש לחובה (להלן - מס נדחה) בניכוי אותו סכום; עתודה כאמור יכול שתהיה בסכום חיובי ויכול שתהיה בסכום שלילי;
(י) עודף סכום העתודה לפיצויים על סכום היעודה לפיצויים, לרבות הרווחים שנצברו על היעודה; העודף כאמור יכול שיהיה בסכום חיובי ויכול שיהיה בסכום שלילי;
(יא) יתרת הפרשות בשל חובות עסקיים אבודים שלא הותרה בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת, וכן יתרות הוצאות כאמור בסעיף 18(א) ו-(ה) לפקודה ובשל הפרשי שער לתושב חוץ כאמור בסעיף 17(1) לפקודה, שלא הותרו בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת;
(יב) דיבידנד המוצע לחלוקה.
(2) הפסדים כפי שהם רשומים במאזן החברה לתום שנת המס הקודמת, ובאגודה שיתופית - גם סכומים שהוחזרו לחברים כפי שהם רשומים במאזן לתום שנת המס הקודמת ולא הופחתו מההון, הקרנות והעודפים.

2. בקיבוץ ובמושב שיתופי וכו':
כפי שיקבע שר האוצר בתקנות.

3. בשותפות :
(1) סך כל יתרות החשבונות האישיים לזכות השותפים על פי מאזן השותפות לתום שנת המס הקודמת בניכוי ערך ממוצע שנתי של משיכות השותפים, יתרה שלילית וכן יתרה לחובת פקיד השומה שלא נרשמה לחובת חשבונות השותפים בתום שנת המס הקודמת ייראו כהון עצמי שלילי. לעניין זה, תשלומים על חשבון מס הכנסה של שותפים, לרבות ריבית וקנסות, ולמעט סכום שנוכה במקור מדיבידנד שקיבלה השותפות ומס שנגרע לפי סעיף 1(20)(ה), כשהם נרשמו בספרי השותפות, יהיו בגדר משיכות השותפים.
(2) מענקים שהעניקו המדינה או המוסדות הלאומיים והלוואות מדינה על פי מאזן השותפות לתום שנת המס הקודמת.

4. ביחיד :
(1) יתרת החשבון לזכותו של בעל העסק על פי מאזן העסק לתום שנת המס הקודמת, בניכוי ערך ממוצע שנתי של משיכות אישיות, יתרה שלילית וכן יתרה לחובת פקיד השומה שלא נרשמה לחובת חשבונות בעל העסק בתום שנת המס הקודמת שייראו כהון עצמי שלילי. לענין זה, כל תשלום על חשבון מס הכנסה, לרבות ריבית וקנסות ולמעט סכום שנוכה במקור מדיבידנד שקיבל בעל העסק ומס שנגרע לפי סעיף 1(20)(ה) כשהוא נרשם בספרי העסק, יהיה בגדר משיכה אישית.
(2) מענקים שהעניקו המדינה או המוסדות הלאומיים והלוואות מדינה על פי מאזן העסק לתום שנת המס הקודמת.

5. לענין שותפות ויחיד :
לענין סעיפים 3 ו-4 -
"משיכות" - לרבות יתרות מזומנים בספר הקופה בסכום העולה על 10,000 שקלים במשך תקופה רצופה שאיננה קצרה מ-5 ימים, ויובאו בחשבון לענין זה היתרות הגבוהות ביותר שבכל אחד מחדשי השנה;
"ערך ממוצע שנתי של משיכות" - סך כל היתרות בשנת המס, לחובת בעל העסק או השותפים, הגבוהות ביותר בכל אחד מחדשי השנה, מחולק במספר החדשים שבתקופת הדו"ח לאותה שנה, למעט יתרות שהיו בתחילת שנת המס והובאו בחשבון לקביעת ההון העצמי ולמעט משינויים שחלו ביתרות בתוך שנת המס, והובאו בחשבון לענין הגדלת ההון העצמי או הקטנתו ולמעט זיכויים בחשבון בעל העסק או חשבונות השותפים, לפי הענין, שמקורם בריווח השנתי שנוצר במהלך שנת המס;

6. במפעל קבע של חבר-בני-אדם תושב חוץ סך כל יתרות החשבון לזכותו של חבר-בני-אדם תושב חוץ, על פי מאזן מפעל הקבע לתום שנת המס הקודמת; יתרה בחובה תיחשב כהון עצמי שלילי.
סייגים לקביעת ההון העצמי

1. בתחילת כל שנת מס יופחתו מההון העצמי הסכומים המפורטים להלן שנכללו בו:
(1) כל סכום שמקורו בהשתתפותו של אדם אחר במימון מחקר כאמור בסעיף 20א לפקודה, למעט מענק שנתנה המדינה, כל עוד לא נרשם כהוצאה והופחת מההון;
(2) כל סכום או עודף אינפלציוני שנצבר לפני היום הקובע אך לא לפני שנת המס 1977, בניכוי המס ששולם בשלו, שנתקבל ממכירת נכס הון שהמוכר שכר אותו מחדש;

2. בתחילת כל שנת מס ייווספו להון העצמי או ייגרעו ממנו, לפי הענין, סכומים כמפורט להלן, הכל כפי שנרשם בפנקסי העסק או הדו"חות של הנישום על פי סעיף 131 לפקודה:
(1) ייווסף הסכום שבו עולה ערכם של ניירות ערך סחירים בלתי מוגנים שבשנת המס לא היו לנכס מוגן לפי מחירי הבורסה בתום שנת המס הקודמת, על הערך שלהם כפי שהוא רשום במאזן העסק באותו מועד; תוצאה שלילית תיגרע מההון העצמי ואולם בשנת המס 1982 לא יחול סייג זה לגבי מי שיש לו תקופת שומה מיוחדת או שהוא מוסד כספי או מבטח או שההכנסה ממימוש ניירות ערך היתה בידיו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה אילולא הוראות סעיף 20 לחוק זה;
(2) ייגרע הסכום שבו עולה ערכם של נכסים בלתי מוגנים בני פחת כפי שהוא רשום במאזן העסק לתום שנת המס הקודמת על יתרת המחיר המקורי של כלל הנכסים הבלתי מוגנים בני-פחת, הניתנת להפחתה באותו מועד, לענין קביעת הכנסתו החייבת; תוצאה שלילית תיווסף להון העצמי;
(2א) ייגרע המחיר המקורי של נכסים בלתי מוגנים בני-פחת ושל נכסים מוגנים ששכר או השכיר הנישום ואינם רשומים בפנקסי העסק, אם הותרו לניכוי בשלהם הוצאות ריבית או פחת;
(2ב) תיווסף העלות של נכסים בלתי מוגנים בני-פחת ושל נכסים
מוגנים ששכר הנישום, הרשומים בספרי העסק, אם לא הותרו לניכוי בשלהם הוצאות ריבית או פחת;
(2ג) ייגרע כל סכום שהוסף להון העצמי כשההוספה היא לערכו של נכס בלתי מוגן שאיננו בר-פחת והסכום שהוסף אינו הכנסה פטורה ולא נכלל כהכנסה לענין קביעת ההכנסה החייבת עד תום שנת המס הקודמת, ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום כאמור שנקבע לגביו בפרק ג' לחוק זה כי יופחת מההון העצמי ועל התוספת שלפי סעיפים 2(1) או 2(3) לסייגים אלה;
(2ד) ייגרע מההון העצמי כל סכום שהיווה גריעה מההון העצמי על פי סעיף 1(20)(א) או (ב) או סעיף 20(ד1) בשנות מס קודמות ולא נרשם כנכס בפנקסי העסק עד תום שנת המס הקודמת; הוראה זו לא תחול על סכומים ששולמו כמילווה שלום הגליל;
(2ה) ייגרע מההון העצמי ההפרש שבין הסכום שהוצא, כמשמעותו בסעיף 1(20)(ח), לפני היום הקובע, להשקעה בנכסים מוגנים המפורטים בסעיף 1(20)(א) ו-(ב) לבין הסכום הרשום במאזן העסק לתום שנת המס 1981 ולא נרשם עד תום שנת המס הקודמת כנכס בפנקסי העסק;
(3) ייגרע סכום שנרשם כהכנסה בספרי העסק, למעט סכום שהוסף לערכו של נכס מוגן או שהוא הכנסה פטורה, ולא נכלל כהכנסה לענין קביעת ההכנסה החייבת ולמעט סכום ריווח ההון ממכירת נכס בלתי מוגן שלא התחייב במס בשל הוראות סעיף 96 לפקודה עד תום שנת המס הקודמת כתוצאה משיטת הדיווח או מכל סיבה אחרת, ובלבד שהוראה זו לא תחול על הכנסה כאמור שנקבע לגביה בפרק ג' לחוק זה כי תופחת מההון העצמי. לענין זה, "הכנסה בפנקסי העסק" - לרבות כל סכום שנרשם כהכנסה למרות שאינו הכנסה לפי סעיף 1 לפקודה;
(3א) בחבר-בני-אדם יופחת ההפרש שבין סכום המס המתחייב על פי שומותיו, החל משומתו לשנת המס 1980 עד לשומתו לשנת המס הקודמת, לבין סכום ההפרשות למסים שנרשמו בפנקסי העסק כהוצאה והופחתו מההון העצמי בשנים האמורות, ויחולו לגבי ההפרש האמור הוראות פסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן
ואילו הפרש שלילי הנובע משומות לשנות המס החל בשנת המס 1982 ייווסף להון העצמי:
(א) ייווסף לו אותו חלק מההפרשה למס שנרשמה בפנקסי העסק, שהגדיל את העתודה להשוואת מסים או שהקטין את סכום המס הנדחה;
(ב) ייגרע ממנו אותו סכום שהקטין את ההפרשה למס שנרשמה בפנקסי העסק, שהקטין את העתודה להשוואת מסים או שהגדיל את סכום המס הנדחה;
(ג) ייווסף לו סכום המס החל על דיבידנד שחולק ונכלל בהפרשה למס בפנקסי העסק;
(ד) ייווסף לו סכום מס שנוסף לשומה לפי סעיף 145(א)(1) לפקודה מכוח שומה שנעשתה בשנת המס 1980 או לאחריה והמתייחסת לשנות המס שעד שנת 1979; סכומי מס שהופחתו בשומה כאמור, ייגרעו מההפרש האמור;
(3ב) יווסף להון העצמי הפרש שלילי כמשמעותו בפסקה (3א) ובכפוף לפסקאות (א) עד (ד) שבה, הנובע משומה לשנת המס 1981, בגובה סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו בשל הניכוי על פי חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"ב-1982, ובלבד שההפרש האמור עולה על סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו כאמור;
(3ג) לענין פסקאות (3א) ו-(3ב) -
"שומה" - שומה לפי סעיף 145(א)(1) לפקודה או שומה או צו לשנים האמורות, שביום הגשת הדו"ח לשנת המס שלגביה מוגש הדו"ח לא היו ניתנים עוד להשגה או לערעור;
"הפרשה למס" - הפרשה למס הכנסה ולמס שבח, למעט ריבית וקנסות בשל חוב מס;
(4) לענין קביעת ההון העצמי החל משנת המס 1983, יחולו הוראות שלהלן בקשר לפעולות שנעשו לאחר היום הקובע:
(א) ייגרע סכום ההוצאות שלא נרשם כהוצאה בפנקסי העסק עד תום שנת המס הקודמת והותר בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת למעט הוצאות פחת והוצאות שנזקפו
בפנקסי העסק לערכם של נכסים מוגנים או לערכם של נכסים בלתי מוגנים בני-פחת; הוראה זו לא תחול על הניכויים על פי חוק זה ועל הוצאות לרכישת ביטוחי חיים בידי מבטח שחלה עליהן הוראת סעיף 12(1)(א);
(ב) ייווסף סכום שנרשם בפנקסים כהוצאה, אך לא הוצא בפועל ולא הותר בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת עד תום שנת המס הקודמת, למעט כל אחד מאלה: הוצאות ריבית שקוזז כנגדה סכום מוסף, הוצאות פחת ניכוי או הפחתה של aאות שהוראות סעיף 1(1)(י) ו-(יא) לחלק הון עצמי מתייחסות אליהן;
(ג) ייווסף סכום ההכנסות שחוייבו במס ולא נרשמו בפנקסי העסק כהכנסה עד תום שנת המס הקודמת למעט הכנסות המתחייבות במס מכוח חוק זה;
(ד) ייווסף סכום שסעיף 2(4)(ב) לסייגים אלה אינו דן בו, שנרשם בספרי העסק כהוצאה או נזקף לערכו של נכס מוגן ולא הותר בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת עד תום שנת המס הקודמת לפי הוראות סעיף 18(ד) לפקודה פחות הסכום המותר בניכוי לפי סעיף 21 לחוק זה.

מי שהתחיל את עסקו בתוך שנת המס יראו את ההון העצמי שלו לתום שנת המס הקודמת כאילו הוא אפס ויחולו לגביו ההוראות המתייחסות לתוספת להון העצמי ולגריעה מההון העצמי.

הסייגים לקביעת ההון העצמי שבסעיפים 1 עד 3 יחולו רק בהעדר הוראה מפורשת אחרת בחוק זה לגבי אותו מקרה.
תוספת שניה
 
מנחם בגין
יורם ארידור
 
ראש הממשלה
שר האוצר
יצחק נבון
 
 
נשיא המדינה
 
 
[1.] ראה הוראות שעה לענין חוק זה בחוק מס הכנסה (תיאומיס בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 (בעמודים 10621 ואילך).1.ס"ח 1061, התשמ"ב (26.8.1982), עמ' 234.
תיקונים:ס"ח 1064, התשמ"ב (17.9.1982), עמ' 282;
ס"ח 1066, התשמ"ג (16.11.1982), עמ' 4;
ס"ח 1081, התשמ"ג (19.4.1983), עמ' 82 [התשמ"ג (מס' 2)];
ס"ח 1103, התשמ"ד (17.1.1984), עמ' 41 (ראה הוראות תחולה ומעבר);
ס"ח 1113, התשמ"ד (30.3.1984), עמ' 98 [התשמ"ד (מס' 2)];
ס"ח 1115, התשמ"ד (4.4.1984), עמ' 112 [התשמ"ד (מס' 3)] (ראה הוראות תחולה ומעבר);
ס"ח 1119, התשמ"ד (20.6.1984), עמ' 163 [התשמ"ד (מס' 4)].
[2.] עפ"י ק"ת 4607, התשמ"ד (25.3.1984), עמ' 1114: - שיעור הריבית לענין סעיף 19(א) ו-(ב) לחוק יהיה כמפורט להלן:
(1) בשנת המס 1983 לגבי התקופה המתחילה ביום כ"ד בתשרי התשמ"ד (1 באוקטובר 1983) - 170%;
(2) משנת המס 1984 ואילך - 90% משיעור עליית המדד בשנת המס.

מפת מסמך

פרק א': פרשנות
1. פרשנות
1א. המס על סכומים שרואים אותם כהכנסה מעסק
פרק ב': שיטת שימור ההון של נישום זכאי
2. מכלול שיטת שימור ההון
3. ניכוי לשמירת ההון
4. ניכוי בשל פחת על נכסים מוגנים
5. הדין לענין תיסוף ההון
6. ניכוי מיוחד
7. תיאום הפסדים
8. חישוב ריווח ההון והשבח
פרק ג': הוראות מיוחדות לשימור ההון בענפים מסויימים
9. שמירת הוראות
10. הוראות לגבי מוסד כספי
11. הוראות מיוחדות לגבי בנק למשכנתאות שנקבעה לו שיטת פריסה להפרשי הצמדה
12. הוראות לגבי חברות ביטוח
13. הוראות לגבי נכסים מסויימים המשמשים להשכרה
14. דין מקרקעין שהכנסה ממכירתם היא לפי סעיף 2(1) לפקודה
14א. הדין במכירת נכסים מוגנים מסויימים
פרק ד': הוראות מיוחדות לפי ניהול הפנקסים
15. שיטת שימור חלקית למנהלי פנקסים בשיטה חד-צדדית
16. החייבים לנהל בשיטה הכפולה ואינם מנהלים כדין
17. אי ניהול פנקסים או אי ביסוס הדו"ח עליהם
פרק ה': דין הכנסות מסויימות
18. מכירה קצרת מועד של נכס הון
19. זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה
20. דינו של סכום שינוי ערכם של ניירות ערך נסחרים בלתי מוגנים
21. הוראות לענין ניכוי ריבית במקרים מיוחדים
22. סייג להחלת החוק לגבי עסק ביהלומים
23. זכותה של חברה תעשייתית בהשקעת חוץ לבחור בהחלת חוק זה
24. הדין לגבי מספר עסקים, שותפויות וכו'
25. דין יתרות בעת פירוק ואצל יחיד שחדל להיות נישום זכאי
26. תיאום לפי שער החליפין
פרק ו': הוראות כלליות
27. מניעת כפל פחת
28. ניכוי ריבית למי שאינו נישום לענין חוק זה
29. דו"ח התאמה
30. תחולת הפקודה וחוק מס שבח
31. הוראות בדבר ניהול פנקסים
32. ביצוע ותקנות
33. תחולה
34. הוראות מעבר לגבי תום התחולה
35. תחולת הוראות חוקים בעת תחולתו של חוק זה
36. פרסום
3.
4.
תוספת שניה