אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 1 |
| 1. |
| 2. |
| 3. |
| 3א. |
| 4. |
| 5. |
| 6. |
| 6א. |
| 7. (א1)2 (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מתן תעודת הכשר ושירותי השגחה לשם מתן תעודת הכשר יינתנו לפי הוראות חוק איסור הונאה בכשרות, ולא ייגבו בעדם אגרות כאמור בסעיף קטן (ב). (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מסמכותה של מועצה דתית מוסמכת לגבות תשלום עבור מתן תעודת הכשר ושירותי השגחה לפי חוק איסור הונאה בכשרות. (3) בסעיף קטן זה - (ב) המועצה תגבה אגרות עבור שירותי הדת שהיא מספקת, בהתאם לתקנות שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר. |
| 7א. |
| 7ב. |
| 7ג. (ג) נודע לרואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, על פעולות של המועצה שיש בהן משום סטיה מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, או מהוראות חוק התקציב השנתי, ידווח על כך לראש המועצה ולשר לעניני דתות; קיבל ראש המועצה מידע כאמור בסעיף קטן זה, יזמן בהקדם ישיבת מועצה לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה. (ד) (1) על פי הצעת רואה החשבון בפעולתו לפי סעיף זה, יפסול השר כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהרשה את התשלום הבלתי-חוקי; כן יחייב השר כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו, או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא. (2) השר רשאי, לפי שיקול דעתו, אם נתבקש לכך על ידי האדם שחויב, ועל אף היות הפסילה או החיוב נכונים וחוקיים, לבטל או להקטין את הפסילה ואת החיוב, אם ראה שלפי נסיבות המקרה ראוי לעשות כן. (3) השר יודיע את החלטתו בכתב לאדם אשר חויב כאמור, וכן יפרט את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב; ההודעה תישלח במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה, והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה. (ה) חויב אדם כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הוא בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב מהשר לעניני דתות לבטל או להפחית את החיוב; השר יודיע את החלטתו הסופית למבקש ולמועצה, לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו בעל-פה או בכתב, לפי רצון המבקש. (ו) האדם שלחובתו נזקפה, בהחלטה סופית של השר, הוצאה כאמור בסעיף קטן (ד), יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), זולת אם בתוך הזמן האמור הגיש בקשה לבית משפט לביטול ההודעה; במקרה זה לא יפרע את החיוב אלא אם כן בית המשפט החליט על כך. |
| 7ד. |
| 8. |
| 9. |
| 10. |
| 10א. |
| 10ב. |
| 11. |
| 11א. (א) סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות ייקבע, בכל שנת כספים, בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - חוק התקציב השנתי). (ב) סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כל מועצה ומועצה, בכל שנת כספים, יהיה הסכום שיתקבל מחלוקת סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות, כאמור בסעיף קטן (א), ביניהן, על פי אמות מידה שוויוניות שתקבע הממשלה (להלן - סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה); השר יפרסם ברשומות את אמות המידה האמורות. (ג) סכום ההשתתפות של רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, בכל שנת כספים, יהיה שווה לסכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של אותה מועצה, באותה שנת כספים, כשהוא מוכפל ב–1.5 (להלן - סכום ההשתתפות הרגיל של הרשות המקומית). |
| 11א1. 3 (תיקון התשפ"ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף 11א(ג), מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בכל שנת כספים יופרש סכום של 5% אשר ישמש רזרבה לכיסוי הוצאות כמפורט בסעיף 11ג1 (להלן - סכום הרזרבה), אף אם נקבע לפי סעיף 11ב סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה; השר רשאי לקבוע בצו כי בשנת כספים מסוימת לא יופרש סכום כאמור או שיופרש סכום בשיעור נמוך יותר. |
| 11ב. (א) על אף האמור בסעיף 11א, השר, שר הפנים ושר האוצר (להלן - השרים) רשאים לשנות בהחלטה שהתקבלה ברוב דעות השרים, ובכללם שר האוצר, על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו לגבי כל שנת כספים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות, כולן או חלקן, לסכום אחר (להלן - סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה), ובלבד שההחלטה תינתן בתוך 90 ימים מיום תחילתה של כל שנת כספים או מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, לפי המאוחר, והכל בכפוף לתנאים אלה: (1) השינוי לא יביא לחריגה מסכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות, באותה שנת כספים, כאמור בסעיף 11א(א); (2) השינוי לא יביא לשינוי סכום ההשתתפות הכולל המתקבל מחיבור סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של מועצה עם סכום ההשתתפות הרגיל של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של אותה מועצה (להלן - סכום ההשתתפות הרגיל הכולל); (3) סכום ההשתתפות המיוחד של רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, שיחושב לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת מסכום השווה ל–25% ולא יעלה על סכום השווה ל–75% מסכום ההשתתפות הרגיל הכולל. (4)4 (נמחקה). (ב) החליטו השרים לפי סעיף קטן (א) על סכום השתתפות מיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של מועצה, יהיה סכום ההשתתפות של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצאת המועצה, בהוצאות התקציב שלה, הסכום המתקבל מההפרש שבין סכום ההשתתפות הרגיל הכולל לבין סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה (להלן - סכום ההשתתפות המיוחד של הרשות המקומית). (ג) החלטת השרים לפי סעיף קטן (א) תתקבל לאחר קבלת המלצות לעניין זה מאת צוות מקצועי הכולל את נציג כל אחד מהשרים, מבין עובדי משרדיהם, ותוקפה וכן תוקפן של אמות המידה כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לשנת כספים אחת בלבד. (ד) סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות, במהלך 90 הימים כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה לפי סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הממשלה כפי שחל בשנת הכספים הקודמת. |
| 11ג. |
| 11ג1. |
| 11ד. |
| 11ה. (ב) שונה, במהלך שנת הכספים, סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות, הקבוע בחוק התקציב השנתי כאמור בסעיף 11א(א), יחולו לעניין סכום ההשתתפות המעודכן של הרשויות המקומיות בהוצאות התקציב של המועצות הנמצאות בתחום שיפוטן, הוראות אלה: (1) שונה סכום השתתפות הממשלה כאמור בשל הסכמי שכר קיבוציים הנוגעים למועצות, יעודכן סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשויות המקומיות, כך שיישמר יחס ההשתתפות הרגיל או יחס ההשתתפות המיוחד, לפי העניין; (2) שונה סכום השתתפות הממשלה כאמור שלא בשל הסכמי שכר קיבוציים כאמור בפסקה (1), יחליטו השרים בתוך 60 ימים מיום שינוי הסכום כאמור, בהחלטה שתתקבל כאמור בסעיף 11ב(א), על פי אמות מידה שוויוניות שיקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת, אם יעודכן סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשויות המקומיות; החליטו השרים על עדכון הסכום, יקבעו גם את שיעורי העדכון, ובלבד שסכום ההשתתפות המעודכן של הרשויות המקומיות לא יהיה גבוה מסכום ההשתתפות שהיה חל לגביהן אילו עודכן לפי יחס ההשתתפות הרגיל או יחס ההשתתפות המיוחד, לפי העניין; החלטה לפי פסקה זו תתקבל לאחר שניתנה הזדמנות לנציגי הרשויות המקומית והמועצות הנוגעות בדבר להשמיע את עמדתם בתוך 14 ימים מהיום שבו התבקשו לעשות כן. (ב1) (1) שונה סכום ההשתתפות של הממשלה כאמור בסעיף קטן (ב) לפני שחולק סכום הרזרבה בהתאם לסעיף 11ג1, יחולו הוראות אלה: (א) עלה סכום ההשתתפות של הממשלה - יחולק סכום הרזרבה בהתאם לסכום ההשתתפות של הממשלה לפני השינוי; (ב) הופחת סכום ההשתתפות של הממשלה - יחושב סכום הרזרבה בהתאם לסכום המעודכן, ויחולו הוראות סעיף 11א1 בשינויים המחויבים. (2) שונה סכום ההשתתפות של הממשלה כאמור בסעיף קטן (ב) אחרי שחולק סכום הרזרבה לפי סעיף 11ג1, לא יבוצע שינוי בסכום הרזרבה שחולק. (ג) השר יפרסם ברשומות את סכומי ההשתתפות המעודכנים של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות התקציב של המועצות, כאמור בסעיף קטן (ב) בהפחתת סכום הרזרבה ואת סכום הרזרבה מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה; כמו כן יודיע השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לכל ראש רשות מקומית ולכל ראש מועצה, על סכומי ההשתתפות האמורים הנוגעים אליהם. (ד) פורסמה הודעה ברשומות על עדכון סכום ההשתתפות של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ג), תעביר הרשות המקומית למועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, ביום החמישי בכל חודש, החל בחודש שלאחר הפרסום, את סכום השתתפותה החודשי המעודכן בהוצאות התקציב של המועצה; לעניין זה, (ה) אין בשינוי סכום ההשתתפות של הממשלה כאמור בסעיף קטן (ב), בהחלטת השרים לפי פסקה (2) של אותו סעיף קטן או באי–קבלת החלטה כאמור, כדי להטיל על הממשלה חובה כלשהי כלפי הרשויות המקומיות, המועצות, עובדיהן או כל גורם אחר. |
| 11ו. |
| 11ז. |
| 11ט. |
| 11י. |
| 12. |
| 12א. |
| 13. (א) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה (להלן - ארגון העובדים) ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להורות כי הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, והתקנות על פיו, יחולו, כולן או מקצתן, על עובדי המועצות, בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה; שינויים אלה יפורטו בהוראה; הוראה לפי סעיף קטן זה יכול שתחול אף לגבי מי שנתקבל לעבודה לפני נתינתה ונמצא בשירות המועצה ביום תחילת ההוראה. (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להורות כי הוראות חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, והתקנות על פיו, יחולו, כולן או מקצתן על עובדי המועצות ועל שאיריהם בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה; שינויים אלה יפורטו בהוראה; הוראה לפי סעיף קטן זה יכול שתחול אף לגבי מי שפרש לפני נתינתה. (ג) הממשלה לאחר התייעצות עם ארגון העובדים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאית להורות כי הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, והתקנות על פיו, יחולו, כולן או מקצתן, על עובדי המועצות, בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה, ובלבד שבבואו למנות את חברי בית הדין, כאמור בסעיף 3 לאותו חוק, יתייעץ שר המשפטים עם השר במקום עם שר האוצר; השינויים יפורטו בהוראה. (ד) הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות, ויחולו על כלל המועצות. |
| 14. " (תיקונים: התשל"ח, התשמ"א, התשס"ג, התשס"ח, התשע"א) (א) על ראש מועצה וסגניו יחול חוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז-1977, בשינויים אלה: (1) סעיף 1 ייקרא כאילו נאמר בו כך: 1. בחוק זה - (2) בסעיף 2, במקום "מקופת הרשות המקומית" קרי "מקופת המועצה הדתית"; (3) בסעיף 3(4), במקום הסיפה המתחילה במלים "וכן מותר לצרף" קרי "וכן מותר לצרף תקופות כהונה, שירות ועבודה בשכר ברשות, במדינה או באחד ממוסדותיה או מפעליה, ברשות מקומית או במוסדות ציבור אחרים שייקבעו וכן כיושב-ראש של ועד קהילה או כנשיא או כיושב-ראש של חבר בני-אדם, מואגד או בלתי מואגד, שלדעת השר מילא תפקידי רשות בתחומה של הרשות לפני הקמתה, והכל בתנאים שייקבעו"; (4) סעיף 3(7) לא יחול; (5) בסעיף 5, במקום "מהרשות המקומית" קרי "מהרשות"; (6) בסעיף 5א(א), במקום "לרשות המקומית" קרי "לרשות"; (7) בסעיף 5א(ג), במקום "הרשות המקומית" קרי "הרשות"; (8) בסעיף 5ג(א), במקום "רשות מקומית" ו"הרשות המקומית" קרי "רשות" ו"הרשות"; (9) בסעיף 5ג(ב), במקום "לרשות המקומית" ו"הרשות המקומית" פעמיים, קרי "לרשות" ו"הרשות" פעמיים; (10) בסעיף 5ג(ג), במקום "הרשות המקומית" פעמיים קרי "הרשות" פעמיים; (11) סעיף 8 לא יחול; (12) סמכויות שר הפנים שלפי סעיף 9 יהיו בידי השר. (ב) על מספר סגני ראשי מועצות דתיות בשכר, יחולו ההגבלות שבסעיף 15א1 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, בשינויים המחויבים, ובלבד שמספר הסגנים בשכר בכל מועצה דתית לא יעלה על מספר הסגנים כאמור אשר כיהנו באותה מועצה דתית ביום כ"א באדר ב' התשס"ג (25 במרס 2003). |
| 14א. (ז) הוראות סעיף זה לענין רכישת חלקת קבר בחיים יחולו לגבי בתי עלמין פעילים בלבד; השר, בהתאם להמלצות המוסד לביטוח לאומי ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה5 של הכנסת, יקבע רשימת בתי עלמין סגורים, כולם או חלקם, לגביהם לא יחולו הוראות חוק זה, ויפרסמה ברשומות. לענין סעיף קטן זה, (ח) נפטר אדם והשאיר אחריו בני משפחה, לא תקבור החברה קדישא נפטרים אחרים בשתי חלקות צמודות במשך 90 ימים מיום קבורת הנפטר; בסעיף זה - (ט) (1) פנה בן משפחה, של נפטר בתוך 45 יום מיום קבורת הנפטר, בבקשה לרכוש חלקה צמודה בעבור עצמו, תדון החברה קדישא בבקשתו בתוך 21 ימים מיום הפניה ותודיע למבקש על החלטתה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה. (2) לא הוגשה פניה כאמור בתוך 45 ימים רשאית החברה קדישא לקבורה בחלקה הצמודה לכל נפטר. (3) הוגשו בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר בקשות בני משפחתו לרכישת חלקה צמודה, ולא היו די חלקות צמודות לכל הפונים, תהיה לבן זוגו של הנפטר זכות קדימה על כל בני המשפחה ולאחריו להורי הנפטר; השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה5 של הכנסת, הוראות בענין זכות קדימה בין בנים ובנות, אחים ואחיות של הנפטר. (י) רכש אדם חלקת קבר בחייו וחזר בו יחזירו לחברת קדישא או למועצה הדתית, לפי הענין, והחברה או המועצה כאמור תחזיר לו את כספו בצרוף הפרשי הצמדה מיום הרכישה ועד יום החזרת חלקת הקבר כאמור בהתאם למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (יא) השר יגיש דין וחשבון בכתב על הפיקוח והאכיפה של הוראות סעיף זה, תוך פירוט לגבי גופי הקבורה השונים; הדין וחשבון כאמור יוגש לועדת הפנים ואיכות הסביבה5 של הכנסת, אחת לשנה, ולא יאוחר מ-30 ביוני של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדין וחשבון. (יב) בסעיף זה ובסעיפים 14א1 עד 14א5 - |
| 14א1. 6 (תיקונים: התשס"א, התשס"ח, התשע"ב) (א) השר יקים ועדה שתדון במתן הנחות מהתעריפים המפורטים בתוספת הראשונה, ובלבד ששיעור ההנחה המירבי לכל חלקת קבר בחיים לא יעלה על 30%; אמות המידה למתן ההנחות יקבעו על ידי השר באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ויפורסמו ברשומות בתוך חצי שנה מיום פרסומו של חוק זה. (ב) מספר חברי הוועדה, הרכבה וסדרי עבודתה יקבעו על ידי השר. |
| 14א2. 6 (תיקונים: התשס"א, התשס"ח, התשס"ט, התשע"ב) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לגבי בית עלמין מסוים או באופן כללי, באופן זמני או באופן קבוע, סכום לרכישת חלקת קבר בחיים השונה מהתעריף המפורט בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה, לפי העניין בשל שינויים בעלויות חלקת קבר ורשאי הוא לקבוע כאמור לגבי תעריפים המפורטים בחלק ב' בתוספת הראשונה גם בהתחשב בשינויים בעלויות חלקת קבר בקבורה רוויה לפי סוגיה; בקביעה כאמור רשאי השר להורות על העברת פרט הכלול בחלק א' בתוספת הראשונה לחלק ב' שבה; הודעה על שינוי כאמור תפורסם ברשומות. |
| 14א3. |
| 14א4. (א1) על אף האמור בכל דין, הותרה גביית תשלום נוסף על דמי הקבורה, לפי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, כמשמעותם באותו סעיף, לא יגבה אדם בקשר לקבורה של נפטר בבית העלמין האזורי ברקת תשלום כאמור בסכום העולה על הסכום הנקוב בתוספת השנייה בהתאם לסוג חלקת הקבר. (ב) אדם המנהל בית עלמין או העוסק במכירת חלקות קבר בחיים יגלה לכל אדם המבקש לרכוש חלקת קבר בחיים, בכתב, טרם הרכישה, כל פרט מהותי בנוגע לרכישת חלקת קבר כאמור, לרבות הסכום שיש לשלם בעד חלקת הקבר, הנחות שלהן זכאי הרוכש ואפשרויות רכישת חלקות קבר בבית העלמין; מידע כאמור שאינו נוגע לרוכש מסוים, יוצג במקום בולט לעין במשרדיו של אותו אדם, בשפות עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית. (ג) הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, יחולו על מכירה לפי סעיף זה; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות החוק האמור. |
| 14א5. (ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד), או 14א4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, (ג) נעברה עבירה לפי סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד), או 14א4 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. |
| 14א7. |
| 14א8. |
| 14א10. (1) מעביר נפטר ובעת העברתו או בעת ההתקשרות בהסכם להעברתו מוכר, מציע למכירה או משווק בדרך אחרת מוצר או שירות הקשורים בפטירה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א); (2) עוסק בהעברת נפטרים, שאינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, המתקשר בהסכם עם אדם לשם העברת נפטר לקבורה, ולא מודיע לאדם שעמו הוא מתקשר בטרם ההתקשרות כי הוא זכאי לקבל שירות זה בלא תשלום מגוף שהוא בעל רישיון לעסוק בקבורה, בניגוד להוראות סעיף קטן (ג). (ו) בלי לגרוע מהוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981-, מי שעוסק בהעברת נפטרים לא יתקשר בהסכם עם קרוב של נפטר לשם העברת הנפטר תוך הפעלת לחץ על הקרוב, הטרדתו או ניצול מצוקה של הקרוב הקשורה בפטירה. (ז) מצא בית המשפט כי מי שעוסק בהעברת נפטרים התקשר עם קרוב של נפטר בהסכם לשם העברת הנפטר והפר ביודעין את הוראת סעיף קטן (ו), רשאי הוא לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים. (ח) אין בהוראות סעיף קטן (ז) כדי לגרוע מזכותו של אדם לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה. |
| 14ב. 7 (תיקונים: התשנ"ה, התשס"ח) (א) השר, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע כללים למתן שירותים הקשורים להלוויה, לקבורה ולמשפחות אבלות וכן תעריפים לשירותים כאמור ולהקמת מצבות, והכל בכפוף לתנאים ולמבחנים שנקבעו לעניינים האמורים, על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968. (ב) השר יפקח על אופן מתן השירותים ועל התעריפים כאמור בסעיף קטן (א). |
| 14ג. (ב) רב עיר לא יקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתו בעד טקסי נישואין שערך. (ג) רב שהוא עובד מועצה דתית או רשות מקומית, למעט רב עיר, ובכלל זה רב אזורי, רב יישוב ורב שכונה, לא יקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתו בעד טקסי נישואין שערך לבני זוג שנרשמו לנישואין במועצה הדתית או ברשות המקומית שהוא עובד שלה, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות לפי סעיף קטן (ד) ובכפוף לתנאים שנקבעו בהן. (ד) השר, בהתייעצות עם נשיא מועצת הרבנות הראשית ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה שיחולו לגבי עריכת טקסי נישואין בידי רבנים כאמור בסעיף קטן (ג): (1) מספר טקסי הנישואין שיערכו רבנים ואת תחום עריכתם, שבעדם לא יקבלו כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתם; (2) התשלום המרבי שרבנים רשאים לקבל בעד עריכת טקסי נישואין מעבר למכסה שנקבעה לפי פסקה (1); תקנות לפי פסקה זו ייקבעו גם בהסכמת שר האוצר; (3) רישום ודיווח על טקסי הנישואין שערכו רבנים לפי המכסה שנקבעה לפי פסקה (1) ומעבר לה, ועל התמורה שקיבלו. (ה) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג), רב כאמור באותו סעיף קטן, אינו רשאי לקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתו בעד טקסי נישואין, אלא לאחר שהתמלאו כל אלה: (1) הרב קיבל היתר לעבודה פרטית לפי הוראות כל דין או הוראות מינהל לעניין עבודה פרטית של עובד מועצה דתית או רשות מקומית; (2) הרב השלים את המכסה שנקבעה לפי סעיף קטן (ד)(1); (3) קוימו ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ד)(2) ו–(3). (ו) מידע בעניין זכויות בני זוג שנרשמו לנישואין, ובכלל זה זכותם לשירותי עריכת טקס נישואין בלא מתן תמורה או טובת הנאה אחרת לרב עורך הנישואין, יוצג במקום בולט במקום פתיחת תיק הנישואין, בשפות עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית. (ז) (1) קיבל רב תמורה או טובת הנאה אחרת בעד טקס נישואין שערך בניגוד להוראות סעיף זה, יהווה הדבר עבירת משמעת לפי הדין המשמעתי החל עליו. (2) הגוף המוסמך לנקוט כלפי רב אמצעי משמעת לפי הדין המשמעתי החל עליו, יהיה רשאי, נוסף על כל אמצעי משמעת אחר, להפקיע את משכורתו החודשית של הרב בסכום שיקבע אשר לא יעלה על פי שלושה מהתמורה שקיבל הרב בעד עריכת טקסי הנישואין בניגוד להוראות סעיף זה, ובלבד שהסכום שיופקע כאמור מדי חודש ממשכורתו של הרב לא יעלה על החלק השישי ממנה. (3) בסעיף קטן זה, |
| 14ד. |
| 15. |
(תיקונים: התשס"ט, התשע"ב) (סעיפים 14א(ב) עד (ד), 14א1(א), 14א2, 14א4, 14א6, 14א7) חלק א' שם החברה קדישא והתעריף (בשקלים חדשים) בירושלים למעט בחלקות הקבורה של חברה קדישא גחש"א קהילת ירושלים ובחלקות הקבורה של החברה קדישא אחידה לעדת הספרדים ובני עדות המזרח בירושלים - 13,265; באשקלון - 7,153; באשדוד - 5,271; באופקים - 4,198; באבן יהודה - 3,744; באור עקיבא - 3,744; באילת - 4,198; באריאל - 4,198; בבאר שבע - 7,291; בבאר יעקב - 3,417; בבית דגן - 3,417; בבית שאן - 4,198; בבית שמש - 5,708; בבנימינה - 3,417; בבני עייש - 3,417; בגבעת עדה - 3,417; בגדרה - 4,198; בגן יבנה - 3,417; בדימונה - 4,198; בהרצליה - 13,265; בהוד השרון - 3,556; בזכרון יעקב - 3,417; בחדרה - 7,670; בחצור הגלילית - 4,198; בטירת הכרמל - 4,198; בטבריה - 7,208; ביבנאל - 4,198; ביקנעם - 4,198; ביבנה - 8,470; ביהוד - 4,430; בכפר סבא - 11,424; בכפר חסידים - 4,612; בכפר יונה - 3,500; בכפר תבור - 3,417; בכרמיאל - 4,198; בלוד - 6,799; במגדל העמק - 4,198; במודיעין - 4,198; במזכרת בתיה - 3,417; במטולה - 4,198; במנחמיה - 3,417; במעלות - 4,198; במצפה רמון - 4,271; במיתר - 3,417; בנהריה - 3,511; בנס ציונה - 8,306; בנצרת עילית - 7,095; בנשר - 3,559; בנתיבות - 3,417; בנתניה - 8,531; בסביון - 3,417; בעומר - 3,417; בעפולה - 3,886; בעכו - 5,051; בערד - 4,198; בעתלית - 3,744; בפרדס חנה - 3,332; בפתח תקוה - 7,788; בפרדסיה - 3,744; בצפת - 7,198; בקרית מוצקין - 4,554; בקרית אתא - 5,205; בקדימה - 3,661; בקיסריה - 3,417; בקרית ארבע - 3,417; בקרית טבעון - 3,387; בקרית עקרון - 3,417; בקרית ביאליק - 4,612; בקרית גת - 3,354; בקרית ים - 4,612; בקרית מלאכי - 3,417; בקרית שמונה - 4,198; ברמלה - 6,800; בראש העין - 3,833; ברעננה - 12,500; ברחובות - 9,950; ברחובות-מרמורק-שעריים - 9,950; בראש פינה - 3,417; ברמת השרון - 4,198; ברמת ישי - 3,417; בראשון לציון למעט בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש"א ראשון לציון והמרכז - 11,455; בשדרות - 4,198; בשלומי - 4,198; בשבי ציון - 3,417; בתל מונד - 4,198; חברות הקדישא במועצות האזוריות ובהתיישבות אשר אינן מפורטות לעיל - 4,583; קבורה באמצעות מועצות דתיות שאינן חברה קדישא - 4,583. חלק ב' שם החברה קדישא והתעריף (בשקלים חדשים) בירושלים בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש"א קהילת ירושלים ובחלקות הקבורה של החברה קדישא אחידה לעדת הספרדים ובני עדות המזרח בירושלים - 12,668; בתל אביב - 12,668; בחיפה - 12,668; בתל רגב - 12,668; בראשון לציון בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש"א ראשון לציון והמרכז - 17,275.56 שקלים חדשים. |