פקודה זו תיקרא פקודת העיריות (אספקת מים), 1936.

"מועצת העיריה" פירושה מועצה של עיריה כמשמעותה בפקודת העיריות, 1934, שעליה הוטל אותו חלק של הפקודה שבו בא מונח זה, עפ"י הוראות סעיף 29 לפקודה ו"תחום עיריה" פירושו תחומה של כל עיריה כזו;

באישורו של הממונה על המחוז רשאית מועצת העיריה, ואם נתבקשה לכך ע"י שר הפנים - חייבת היא, להתקין לתחומה או לכל חלק הימנו הספקת מים מאיכות הגונה ובכמות מספקת לצרכי הציבור והיחיד ולשם כך הרשות בידה לעשות את המעשים דלקמן, בכפוף להוראות פקודת העיריות, 1934, בענין התקשרות בחוזים ע"י המועצה:

(א) לבנות ולהחזיק מפעלי-מים, לחפור בארות ולעשות כל פעולות נחוצות אחרות, וכן

(ב) לקבל כל מפעלי-מים בחכירה או בשכירות או לקנות כל מפעלי-מים, בין בתחומה ובין מחוצה לו, וכל הזכויות, הסמכויות והזכויות המיוחדות אשר לחברת-מים, וכן

(ג) להתקשר בחוזה עם כל אדם לשם הספקת מים.

מועצת עיריה המספיקה מים בתחומה היא תהיינה לה לשם מתיחת צינורות-מים ראשיים כל אותן הסמכויות אשר יש לה בענין מתיחת צינורות-שופכין, בין בתחומה היא ובין מחוצה לו, כאמור בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962, וכן תהיה כפופה לאותן ההגבלות החלות עליה בענין מתיחת צינורות-שופכין.

הבאר, הגיגית, הבור או המשאבה הם ציבוריים - מאת כל אדם שטוענים נגדו כי הוא מעוניין בהם, לתקנם במשך תקופה מסויימת, והיה אם אותו בעל או אותו אדם לא יתקן את הפגם במשך אותו זמן, רשאית אותה מועצה לבקש משופט של בית משפט שלום 3 צו לתיקון הפגם, ואותו שופט יזמין את הבעל או האדם, והרשות בידו לדחות את הבקשה או ליתן צו הגוזר לסגור לחלוטין או באופן ארעי את הבאר, הגיגית, הבור או המשאבה או להשתמש במים רק לצרכים מסויימים בלבד, או ליתן צו אחר שיראה צורך בו כדי למנוע היזק לבריאותם של האנשים השותים את המים.

(2) מי שניתן נגדו צו עפ"י סעיף זה ולא קיימו, הרשות בידי השופט של בית משפט השלום עפ"י בקשת מועצת העיריה ליפות את כוחה לעשות את כל הדרוש לביצועו של הצו וכל הוצאות שהוציאה תוכל לגבותן מן האיש שהצו ערוך אליו, כפי שנקבע בסעיף 13 לפקודה כאילו היו פיגורי-תשלום של ארנונות.

מים שהוספקו עפ"י הוראות חלק זה של הפקודה צריך להספיקם, בכפוף להוראות פקודת העיריות, 1934, ולחוקי-העזר שיותקנו על פיה.

כל המוצא את עצמו מקופח ע"י הודעה, צו או דרישה שניתנו ע"י מועצת עיריה או מטעמה, עפ"י סעיף 20 לפקודה זו, הרשות בידו בתוך עשרים ואחד יום מיום ההודעה, הצו או הדרישה או במשך זמן ארוך יותר ששר הפנים יקבענו, לערער עליהם בפני שר הפנים, והחלטתו תהיה החלטה סופית (סה"ח 376 התשכ"ב, ע' 102).

שר הפנים רשאי להכריז באותה צורה כי פקודה זו או חלק הימנה לא יוסיפו לחול על עיריה, ומשציווה כך, לא תוסיף פקודה זו או חלק הימנה לחול על אותה עיריה.

פקודה זו לא תחול על כל עיריה אלא בהתאם להוראותיה.