"מדד של חודש" - כמשמעותו בחוק התיאומים;

"הוצאות הפקה בישראל" - הוצאות הפקת סרט שהוצאו בישראל לרכישת שירותים ונכסים בישראל, למעט הוצאות שעל פי טיבן אסורות בניכוי לפי סעיפים 31 ו-32(1), (2) ו-(4) עד (13) לפקודה ולמעט הוצאות לרכישת זכויות במקרקעין והוצאות לרכישת נכס בר-פחת כמשמעותו בסעיף 88 לפקודה ולמעט הוצאות לרכישת שירותים אישיים בישראל מאדם שהכנסתו לא נתחייבה במס בישראל או ששר האוצר הפעיל לגביה סמכותו לפי סעיף 16א לפקודה ולרבות הוצאות הפקת סרט מחוץ לישראל המותרות בניכוי לפי סעיף 17 לפקודה בסכום שלא יעלה על 15% מהוצאות ההפקה בישראל;

(ב) הניכוי למשקיע שהוראות פרק ב' לחוק התיאומים חלות בקביעת הכנסתו, לפי תקנה 3, בשנת מס פלונית, לא יעלה על הנמוך מבין האמור בפסקאות (1) ו-(2) להלן:

(1) (א) חלקו היחסי של המשקיע מסך כל ההשקעות בהון השותפות בשנת המס כשהן מתואמות ממועד ההשקעה ועד תום שנת המס בה הושקעו; לענין זה יראו הכנסות אחרות והכנסות ממכירה מוקדמת, שהובאו בחשבון בקביעת ההכנסה החייבת של המשקיעים בשנת מס פלונית והושקעו מחדש, כהשקעות נוספות בהון השותפות שבוצעו ביום האחרון של אותה שנת מס;

(ב) בשנים שלאחר השנה הראשונה לפעילות השותפות ייחשב כיתרת ההשקעה בהון השותפות לתחילת שנת המס סכום יתרת ההשקעה המתואמת שחושב לתום שנת המס הקודמת, בניכוי הסכומים שהותרו בניכוי על פי תקנה 3, וסכומים שחלה עליהם תקנת משנה (ד), בשנת המס הקודמת.

(2) סכום שהוצא לרכישת היחידות או סכום שהוצא לרכישת זכויות בשותפות אשר אינן נסחרות בבורסה, לפי הענין, כשהם מתואמים על פי שיעור עליית המדד מהחודש שבו נרכשו ועד לתום שנת המס הפלונית (להלן - ההשקעה המתואמת).

מההשקעה המתואמת יופחתו הסכומים שהותרו לו בניכוי בשנות מס קודמות לפי תקנה 3, וכן הסכומים שתקנת משנה (ד) חלה עליהם, וכן יופחתו הסכומים ששולמו על ידי השותפות לו או לאחר לפרעון חובותיו של המשקיע, בין במישרין ובין בדרך ניכוי במקור או תשלום מקדמה שיוחסו למשקיע, ויוספו הסכומים שנכללו בהכנסתו בשנות מס קודמות בגין אותן יחידות או זכויות, לפי הענין; הסכומים שיופחתו או יוספו כאמור יהיו מתואמים מתום שנת המס אליה הם מתייחסים ועד לתום שנת המס הפלונית.

(ג) הניכוי למשקיע שהוראות פרק ב' לחוק התיאומים אינן חלות עליו, יחושב כאמור בתקנת משנה (ב) כשהוא מוכפל לענין התרת הניכוי בלבד, במדד אמצע תקופת החזקתו ביחידה ומחולק במדד של חודש תום שנת המס.

(ד) הוצאות הפקת סרט שהוצאו בידי השותפות, בשנת מס פלונית, והמותרות בניכוי לפי סעיף 17 לפקודה, שלא הותרו בניכוי על פי תקנה 3 לרבות יתרת הניכוי הנוסף כמשמעותה בתקנה 5(ב) שלא יוחס להוצאות הפקה בישראל על פי התקנה האמורה, יותרו בניכוי למשקיע, לפי חלקו בהכנסות השותפות, רק כנגד הכנסותיו מהסרט העולות על סכום הכנסה בגובה ההוצאות שהותרו מכוח תקנה 3(א).

(ה) (1) סכומים המותרים בניכוי על פי תקנת משנה (ד) יותרו בניכוי כשהם מתואמים לפי שיעור עליית המדד מתום השנה שאליה הם מתייחסים, ועד לתום השנה שבה יותרו לניכוי.

(2) נישום שהוראות פרק ב' לחוק התיאומים אינן חלות בקביעת הכנסתו יוכפל הסכום האמור בפסקה (1) במדד אמצע תקופת החזקתו ביחידה ויחולק במדד של חודש תום שנת המס.

(ו) בחישוב רווח ההון בשל מכירת יחידה או זכות בשותפות, יופחתו מהמחיר המקורי של המשקיע הסכומים שהותרו למשקיע בניכוי והמסים שנוכו במקור מהכנסות השותפות ושיוחסו למשקיע, ויוספו הסכומים שנכללו בהכנסתו ושלא חולקו לו בפועל, והכל כשהסכומים האמורים מוכפלים במדד של חודש הרכישה ומחולקים במדד של החודש האחרון של תום שנת המס אליה מתייחסים.

(4) השותפות ניהלה בשנת המס ספרים קבילים בשיטת החשבונאות הכפולה, והכנסתה נקבעה על פי הוראות פרק ב' לחוק התיאומים;

(5) כל הכנסות המשקיע מהסרט נתחייבו כהכנסה שהופקה בישראל.

(ב) הוראות סעיף 3(1)(ו) בתוספת א' לחוק התיאומים לא יחולו בגין סכום שהותר בניכוי על פי תקנות אלה.