5. 2 (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו - (1) זיכוי ממס בעד פקדון, שהופקד בדרך ובתנאים שנקבעו בצו למטרת חסכון, השקעה או ביטוח חיים ואינו ניתן להעברה; הזיכוי יינתן בשנת המס שבה הופקד הפקדון ולא יעלה על 20% מסכום הפקדון או על סך המס שהיה חייב בו המפקיד אותה שנה אילולא הזיכוי, הכל לפי הסכום הקטן יותר;
"פקדון" - לענין פיסקה זו - לרבות פקדון שהופקד בשיעורים כפי שנקבע בצו, ואת כל השיעורים שהופקדו כאמור יראו כאילו היו מופקדים כל אותה תקופה שהיה מופקד השיעור הראשון;
(2) הנחה או פטור ממס על הכנסה מריבית או על הכנסה אחרת, שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, המשתלמת על פקדון כאמור בפיסקה (1);
(3) פטור ממס על הכנסה מריבית על איגרות-חוב, חוץ מן המס שחבר-בני-אדם חייב לנכותו לפי סעיף 161(א) לפקודה, ובלבד שהפטור לא יינתן אלא לגבי איגרות-חוב שיש בהוצאתן, לדעת שר האוצר, ענין של טובת הכלל.לענין זה,
"ריבית" - לרבות דמי נכיון כהגדרתם בסעיף 9(13ב) לפקודה, שאינם פטורים ממס לפי הסעיף האמור; (4) פטור ממס על הכנסת המפקיד מריבית על פקדון הניתן להעברה, שהופקד לתקופה של שלוש שנים לפחות, בדרך ובתנאים שנקבעו בצו, לאחר שהנפקד ינכה ממנה בשעת התשלום מס בשיעור שנקבע לגבי ריבית על איגרות חוב לפי סעיף
161(א) ל
פקודה; דין ניכוי כאמור כדין ניכוי לפי סעיף
161 ל
פקודה, כאילו היתה הריבית ריבית על תעודת-חוב.
(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר התנאים להפקדת פקדון וניהולו לענין סעיף קטן (א).
(ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי שר האוצר ליתן צו כאמור בפיסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (א), אף ללא אישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי פקדון שהופקד ומתנהל בהתאם לתקנות.