(1) הוגש המסמך לביול תוך 30 יום לאחר המועד שנקבע לביולו - רבע מסכום המס החל עליו, ואם בוייל בחסר - רבע מסכום החסר, ובלבד שדמי-הפיגורים לא יפחתו מלירה אחת;

(2) הוגש המסמך לביול כעבור 30 יום לאחר המועד שנקבע לביולו - מחצית מסכום המס החל עליו, ואם בוייל בחסר - מחצית מסכום החסר, ובלבד שדמי-הפיגורים לא יפחתו מ-5 לירות;

(3) היה המסמך מבוייל בשיעור ובמועד שנקבעו בחוק זה או על פיו, אך לא בדרך שנקבע - שמינית מסכום המס החל עליו, ובלבד שדמי-הפיגורים לא יפחתו מלירה אחת.

(ב) הוגש המסמך לביול ללא ציון תאריך החתימה עליו, יראוהו כמסמך שהוגש לביול כעבור 30 יום מהמועד שנקבע לביולו.

(ג) רשאי המנהל לוותר על תשלום דמי-הפיגורים, כולם או מקצתם, אם נוכח שהיתה סיבה סבירה לאי-ביול המסמך כדין.

(ד) אדם שביקש לבייל מסמך לפי סעיף זה, רשאי לבקש מהמנהל שישום את המס המוטל על המסמך כאמור בסעיף 12, והמסמך יבוייל לפי השומה בתוספת דמי-הפיגורים שנקבעו לפי סעיף זה.

(ה) מסמך שבוייל לפי סעיף זה דינו כדין מסמך שבוייל כדין, אך ביול כאמור לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חוק זה או לפי חוק אחר.

(ב) מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף-קטן (א) שלא בוייל כדין, החייב בביולו יהא חייב בתשלום המס החל עליו בתוספת דמי-פיגורים בשיעורים המפורטים בסעיף 14, ופקודת המסים (גבייה), למעט סעיף 12 שבה, תחול על גביית המס ודמי-הפיגורים מבלי לפגוע בזכות להגיש תביעה אזרחית על תשלום המס ודמי-הפיגורים.

(ג) שולמו המס ודמי-הפיגורים כאמור בסעיף-קטן (ב), יצויין על המסמך, על פי דרישת המחזיק בו, כי בוייל כדין.

(ד) מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף-קטן (א) שנתפס כשאינו מבוייל כדין, יראוהו כאילו הוגש לביול ביום התפיסה.

חוק זה לא יחול על מסמכים שנחתמו ובויילו כדין לפי פקודת מס הבולים, או שהוגשו לחוות-דעתם של הממונים על מס-בולים לפי סעיף 13 לאותה פקודה, לפני תחילתו של חוק זה, או שנחתמו לפני תחילתו של חוק זה ויהיו פטורים ממס לפי אותה פקודה.

(א) הסעיפים הבאים מפקודת מס הבולים -

17(2);

21 עד 66;

68 עד 72;

75, 75א;

(ב) התוספת לפקודת מס הבולים, למעט -

הכותרת והסיפא לפרט 23 המתחילה במלים "אם המניות הן המניות בחברה";

פרט 32(3ב);

הכותרת לפרט 37 ופריט (ג) שבו;

פרט 38.

(ג) תקנה 9 לתקנות ההגנה (כספים), 1941.

(ד) סעיף 15 לחוק בול-בטחון (תיקון והארכת תקופת ההיטל), התשי"ח-1958.

"אגודה שיתופית חקלאית" - אגודה שיתופית שסווגה כך בידי רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות;

"תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות, למעט חברת שירותים משותפים, וכן תאגיד שהואגד במדינת חוץ והנתון לפיקוח שלטונותיה, אשר אילו ניהל את עסקיו בישראל היה חייב ברישיון על פי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

(ג) הסכם בין רשות מקומית לבין המדינה או לבין רשות מקומית אחרת או לבין רשות ניקוז כמשמעותה בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957.

(ד) שטר זכיון של מדינת ישראל או העברתו של שטר זכיון כאמור.

(ה) הסכם בין מוסד מיישב לבין אדם המתיישב על קרקע בנוגע לתנאי התיישבותו.

(ו) הסכם מטעם חבר לאגודה שיתופית לנהוג לפי תקנות האגודה ולפי הסכמים בענין שיווקים שנעשו על ידי האגודה.

(ז) הסכם במסגרת תכנית חסכון להבטחת שכר לימוד לפי חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), התשט"ז-1956.

(ח) הסכם לפתיחת חשבון במוסד בנקאי.

(ט) מסמך המקנה זכות או המעיד על זכות לנסיעה בשירות הסעה ציבורי.

(י) הסכם על תשלום פיצויים עבור נכס שנרכש לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953, או פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.

(יא) הסכם בענין רכישת מקרקעין או שכירותם אשר אחד הצדדים להסכם הוא נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת-חוץ, אלא אם מדינת החוץ אינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל.

(יב) הסכם בין המדינה לבין תובע לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, שבו מתחייב התובע להחזיר לאוצר המדינה תשלום על חשבון הגימלה לפי אותו חוק, כולו או מקצתו, אם יקבל פיצוי או גימלה על נכותו מכל מקור אחר.

(יג) הסכם לביטוח התמורה המגיעה מעסקת סחר-חוץ.

(יד) מסמך כאמור בסעיף 2 לתוספת א' הבא רק כדי להפחית מערך הנשוא או התמורה הנקובים במסמך אחר, שבוייל כדין.

(טו) הסכם פשרה שנעשה בין צדדים מתדיינים בבית משפט או בבית דין, וקיבל תוקף של פסק דין שבו צוינו, בין היתר, מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם.

(טז) מסמך שיש בו התחייבות לשמור על ידיעות או מסמכים ולא למסרם לאחר, לצורך הוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977, או חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ופקודות המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל - שניתן למשרד הבטחון או לצבא-הגנה לישראל.

(יז) הסדר בכתב, בין החייב לבין הזוכה, כמשמעותם בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, שניתן לגביו צו של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 69 לחוק האמור, ובלבד שצויינו בו, בין היתר, מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם.

(יח) טופס החוזה שבידי רשות מקומית לשכירת מקרקעין כשהיא השוכרת.

(יט) שטר בוררין.

(כ) הסכם למתן הלוואה לחברה עתירת השקעות חוץ למטרת מימון תכנית מאושרת, ובלבד שההסכם אושר לענין זה בידי מנהל מרכז ההשקעות או מי שהוא הסמיך. בסעיף קטן זה, "חברה עתירת השקעות חוץ" , "תכנית מאושרת" ו "מנהל מרכז ההשקעות" - כמשמעותם בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.

(כא) הסכם כמשמעותו בסעיף 2 לתוספת א' המתייחס כולו או חלקו למכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין שחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, חל עליהם, לגבי אותו חלק מערך הנשוא המתייחס למקרקעין.

(כא1) 5 (1) הסכם למכירת זכות ביחידה, ובתנאי שהומצא לגבי ההסכם אישור של מנהל מס שבח או פקיד השומה, לפי הענין (להלן - הגורם המוסמך), כי מכירת הזכות פטורה ממסים לפי פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - חוק מיסוי מקרקעין), לגבי אותו חלק מערך ההסכם שאינו עולה על תקרת השווי; למונחים המופיעים בסעיף זה תהא המשמעות הנודעת להם בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין;

(2) הוראות סעיף 49כט לחוק מיסוי מקרקעין יחולו לענין סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(כב) הסכם בו שוכר אדם את כל הקיבולת של כלי טיס לשם מכירתה לאחרים או לשימוש עצמי, אך ורק לשם הטסתה של קבוצת תיירים לישראל.

(כג) הסכם לקבלת הלוואה לדיור בידי זכאי משרד הבינוי והשיכון על פי תעודת זכאות של המשרד האמור.

(כד) הסכם בין חברה שנקלעה לקשיים כספיים בדבר הסדר חובותיה לבין נושיה, שאושר על ידי המנהל.

(כה) (1) הסכם המסגרת שנחתם בין איחוד הפדרציות היהודיות של ארצות הברית של אמריקה, הסוכנות ומוסדות בנקאיים בישראל בקשר למתן ערבות להלוואות בין מוסדות בנקאיים לבין עולים, על פי הפניה של הסוכנות היהודית או של ההסתדרות הציונית, לרבות הסכמי המחאה שנעשו לטובת איחוד הפדרציות או הסוכנות היהודית בענין הלוואות כאמור; בתוספת זו -

(2) הסכם שנערך בין איחוד הפדרציות היהודיות של ארצות הברית של אמריקה לבין מדינת ישראל להפקדת כספים בקשר להסכם המסגרת כאמור בפסקה (1).

(כו) התחייבות הניתנת על ידי עמותת "תלמוד תורה" לתאגיד "מרכז החינוך העצמאי" להבטחת השימוש שייעשה בכספי תמיכה המוענקים מתקציב המדינה.

(כז) הסכם למכירת נכסים או השכרתם לחברה אורזת, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

(כח) (נמחק).

(כט) הסכם לניהול וגביה שנערך בין מלווה לבין חברה אורזת או נאמן, המתייחס אך ורק לתפעול וניהול של נכסים שנמכרו על ידי מלווה, ובלבד שרואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

(ל) הסכם שנערך בין חברה אורזת לבין מלווה בדבר מתן אשראי לחברה אורזת לשם מימון רכישת נכסים או שכירתם, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

(לא) הסכם שנערך בין חברה המנפיקה איגרות חוב לבין חברה שעיסוקה דירוג ניירות ערך לשם קביעת דירוג איגרות החוב האמורות, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; לענין זה, "איגרת חוב" - איגרת חוב המגובה בנכסים ואיגרת חוב העומדת בתנאי סעיף 5(ט).

(לב) הסכם חיתום שנערך בקשר להנפקת איגרות חוב, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; לענין זה, "איגרת חוב" - איגרת חוב המגובה בנכסים ואיגרת חוב העומדת בתנאי סעיף 5(ט).

(ב) שטר חוב לפקודת מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, אם המוסד הבנקאי אישר על גבי השטר כי הוא ניתן להבטיח החזרת כספים המשתלמים על ידי בנק מהקרן למימון היצוא או מהקרן למימון היבוא לשם יצוא.

(ג) שטר חוב שניתן מאת אגודה שיתופית חקלאית או שניתן לה מאת חבר מחבריה.

(ד) שטר חליפין, שניתן כאמור בסעיף קטן (ג).

(ה) שטר חוב שניתן מאת רשות מקומית.

(ו) שטר חוב לפקודת החברה השראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, אם החברה האמורה אישרה שהשטר ניתן כבטוחה לערבות כאמור בסעיף 7(יא) לתוספת זו.

(ז) שטר חוב או שטר חליפין לפקודת מוסד בנקאי, אם הבנק אישר שהשטר ניתן כבטוחה להסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.

(ב) איגרת חוב כאמור בסעיף 5(ב) לתוספת א' שהוצאה בידי אגודה שיתופית חקלאית.

(ג) העברת איגרת חוב של חברה שאינה חברה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות.

(ד) העברת איגרת חוב של רשות מקומית.

(ה) איגרת חוב שהוצאה כערובה נוספת למשכנתה על אניה.

(ו) (נמחק).

(ז) איגרת חוב שהוצאה כערובה להסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.

(ח) איגרת חוב מגובה בנכסים שמנפיקה חברה אורזת.

(ט) הנפקת איגרת חוב כחלק מסדרה, אם הומצא לגביה אישור הבורסה, כי היא נרשמה למסחר בה, או אם הונפקה למשקיע מוסדי; לענין זה -

(2) הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן - הממונה על שוק ההון) - לגבי -

(ז) מסמך שענינו רישום הערת אזהרה על נכסי החברה האורזת לטובת מחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים או לטובת הנאמן שנתמנה להם, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; בסעיף קטן זה, "נאמן" - כמשמעותו בפרק ה1 לחוק ניירות ערך.

(ז) ערבות כאמור בסעיף 57(א) לפקודת השטרות, שניתנה על פני שטר שבוייל כדין כשהשטר הוא שטר חליפין או שטר חוב.

(ח) התחייבות של יצואן לבנק ישראל להבטחת הפרשי ריבית על אשראי מכוון שניתן לו מקרנות למימון היצוא.

(ט) התחייבות הניתנת מאת מעביד, לשירות התעסוקה, על תשלום משכורת ותשלומים אחרים בעד עובדים תושבי יהודה והשומרון, חבל עזה, רמת הגולן, סיני ודרום סיני.

(י) התחייבות הניתנת לבנק ישראל להחזרת תעודות מילווה, שהוצהר עליהן כי אבדו, אם יימצאו.

(יא) ערבות הניתנת מאת החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ למוסד בנקאי כבטוחה לפרעון אשראי שנותן המוסד הבנקאי מקרן למימון היצוא או מקרן למימון היבוא לשם היצוא על-פי היתר בנק ישראל.

(יב) התחייבות או ערבות שנתן חייל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לצה"ל או למשרד הבטחון עקב מילוי תפקידו.

(יג) התחייבות או ערבות הניתנים לפי הוראות כל דין.

(יד) ערובה להבטחת הלוואה כאמור בסעיף 2(כ).

(טו) (נמחק).

(טז) התחייבויות או ערבויות להבטחת הסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.

(יז) בטוחות שניתנו לחברה אורזת לשם הבטחת תשלום תזרים המזומנים הנובע מן הנכסים שרכשה או שכרה החברה האורזת, או בטוחות שנתנה החברה האורזת לצורך הבטחת פירעון התשלומים שעליה לפרוע למחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים שהנפיקה החברה האורזת, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

(יח) התחייבות תאגיד בנקאי שבו הופקדה מלוא תמורת הנפקת איגרות חוב בהתאם לתקנה 51(ב) לתקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף, מבנהו וצורתו), התשכ"ט1969-, למלא את תנאי התשלום כמצוין באיגרות החוב, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.

(ב) מסמך נוסף כאמור בסעיף 9 לתוספת א', אם הוא חב בסכום המס שחב בו המסמך העיקרי או פחות ממנו.

10. (א) שטר נאמנות בדבר הנפקת איגרות חוב הפטורות ממס על פי הוראות חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ובלבד שהפטור לפי סעיף זה יחול עד כדי סכום המס שהיה חל על כל אותן איגרות חוב לולא היו פטורות ממס וכל עוד הן פטורות.

(ב) שטר נאמנות או הסכם נאמנות שנערך בין חברה אורזת לבין הנאמן לבין מחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; בפסקה זו, "נאמן" - כמשמעותו בפרק ה1 לחוק ניירות ערך.

(ג) הסכם נאמנות שנערך בין חברה אורזת לבין נאמן שלפיו הבטוחות להלוואות מוחזקות בידו בנאמנות לטובת החברה האורזת; בפסקה זו, "נאמן" - כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979.

(ד) שטר נאמנות בדבר הנפקת איגרות חוב ובלבד שאיגרות החוב בוילו כדין בהתאם להוראות סעיף 5 לתוספת א' ושהפטור לפי סעיף זה יחול עד לסכום המס ששולם בגין איגרות החוב.

(ה) שטר נאמנות בדבר הנפקת איגרות חוב העומדות בתנאי סעיף 5(ט), ובלבד שיונפק אישור לקיום תנאי זה; לגבי הנפקת איגרות חוב בבורסה - אישור רשות ניירות ערך, ולגבי הנפקת איגרות חוב שלא בבורסה למשקיע מוסדי - אישור עורך דין או רואה חשבון.

11. (א) העברת מניה של חברה שאינה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות.

(ב) דו"ח על הקצאת מניות תמורת איגרות חוב באותה חברה, אם איגרות החוב היו מבויילות כדין בהתאם להוראות סעיף 5 לתוספת א' ובלבד שהפטור לפי סעיף זה יחול עד לסכום המס ששולם בגין איגרות החוב.

(ג) שטר מניה למוכ"ז שהוצא במקום שטר מניה על שם אם הוצא שטר המניה על שם עקב המרת איגרת חוב למוכ"ז של אותה חברה, שבוייל כדין.

(ד) דו"ח על הקצאת מניות, או שטר העברת מניות, אם נתקיימו בהם כל אלה:

(1) החברה שהקצתה את המניות היא חברה שאינה פרטית, כמשמעותה בפקודת החברות;

(2) שם החברה אינו נושא את המלים "בערבון מוגבל" בתוקף הרשאה שניתנה כאמור בסעיף 23 לאותה פקודה;

(3) נקבע בתקנותיה של החברה כי זכות ההשתתפות באסיפותיה או זכות ההצבעה בהן נתונה לבעלים הרשומים של מניות היסוד בלבד;

(4) מדינת ישראל היא הבעלים הרשום של מעל למחצית מסך כל מניות היסוד;

(5) נקבע בתזכיר ההתאגדות כי החברה לא תשלם דיבידנדה, וכן נקבע בו כי אם החברה תפורק, יועבר רכוש החברה למדינת ישראל או לפקודתה.

(ה) דו"ח על הקצאת מניות של החברה שניתן לה זכיון או זכיון משנה לפי חוק זכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968.

(ו) דו"ח על הקצאת מניות בידי חברה עתירת השקעות חוץ כנגד הון שאושר בתכנית מאושרת.

בסעיף קטן זה, "חברה עתירת השקעות חוץ" ו "תכנית מאושרת" - כמשמעותן בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.

(ז) דו"ח על הקצאת מניות על שם תמורת מניות למוכ"ז של אותה חברה ללא כל תוספת בתמורה, אם המניות למוכ"ז היו מבוילות כדין.

(ח) דו"ח על הקצאת מניות הטבה אם נתקיימו כל אלה:

(1) החברה המקצה הינה מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, אשר חלות עליו תקנות איזור סחר חופשי באילת (קביעת מקום באיזור אילת), התשמ"ח-1987 ((להלן - החברה);

(2) הקצאת מניות ההטבה נעשתה רק מתוך פרמיה ששולמה בעד מניות החברה שבגינה הוציאה החברה לפני ההקצאה האמורה דו"ח על הקצאת מניות בפרמיה אשר בויל כדין (להלן - הדו"ח בפרמיה);

(3) הקצאת מניות ההטבה בידי החברה הינה לאותם בעלי מניות שהיו בעלי מניותיה בעת הוצאת הדו"ח בפרמיה;

(4) סכום המס שהיה חל על דו"ח הקצאת מניות הטבה אלמלא הוראות סעיף זה אינו עולה על סכום מס הבולים ששולם על הדו"ח בפרמיה שממנה הוקצו מניות ההטבה הכלולות בדו"ח נשוא הפטור שבסעיף זה;

(5) רואה חשבון מוסמך של החברה אישר את קיום פסקאות (1) עד (4).

(ט) דו"ח על הקצאת מניות הטבה, שהקצתה אי.די.בי. חברה לאחזקות בע"מ בשנת 1992 וכן דו"חות על הקצאת מניות הטבה, שהוציאו בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ ובנק המזרחי המאוחד בע"מ עד יום י"א בתמוז התשנ"ג (30 ביוני 1993) וכל מסמך אחר הכרוך באותה הקצאה ובלבד שההקצאה אושרה בידי שר האוצר או בידי חברת נכסים מ"י בע"מ.

(י) הסכם חיתום, הסכם נאמנות, הסכם המשכון והשעבוד של מניות בהון המוצא של אי.די.בי. חברה לאחזקות בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ (להלן - החברות), לרבות מניות הטבה שיחולקו בגינן, כל הזכויות בגין מניות כאמור, כל הזכויות בחשבון שבו יופקדו המניות וכל מסמך אחר הכרוך בהם, שנערכו בקשר לביצוע הצעות מכר על פי הוראת הממשלה של מניות החברות ושל אופציות לרכישת מניות כאמור.

(יא) דו"חות על הקצאת מניות הטבה שהוצאו בשנים 1996, 1998 או 1999 על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק המזרחי המאוחד בע"מ ובנק איגוד לישראל בע"מ, וכל מסמך אחר הכרוך בהקצאות האמורות, ובלבד שההקצאות אושרו בידי שר האוצר או בידי חברת נכסים מ.י. בע"מ.

(יב) הסכם חיתום, הסכם נאמנות וכל מסמך אחר שהמדינה צד לו, בקשר לביצוע הצעות מכר על פי הוראת הממשלה של מניות בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק המזרחי המאוחד בע"מ ובנק איגוד לישראל בע"מ, ושל אופציות לרכישת מניות כאמור.

(יג) דו"ח על הקצאת מניות הטבה שהוצא על ידי מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, וכל מסמך אחר שהממונה על שוק ההון, אישר שהוא כרוך בו ובלבד שהפטור לא יחול לגבי סכום המס המתייחס לשיעור הגבוה מהיחס המזכה; בסעיף קטן זה, "יחס מזכה" - יחס שהממונה על שוק ההון אישר שאינו עולה על 50% בין ההון הבסיסי להון הראשוני כמשמעותם בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ"ח-1988.

13. מסמך שאושר לענין סעיף זה בידי פקיד השומה, כקשור במישרין לשינוי מבנה העומד בתנאי חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), והכל אם שינוי המבנה כבר בוצע, או אם הוגשה לגביו בקשה לאישור מוקדם על פי סעיף 103ט לפקודה או על פי סעיף 105ח לפקודה05ח לפקודה, לפי הענין, ובתנאי שאם לא בוצע שינוי המבנה תוך זמן סביר מיום הגשת הבקשה לא יחול הפטור.

(ז) מורשה לחתום חתימת היסב על שטר חוב בשם מוסד בנקאי או מוסד כספי, כמשמעותם בחוק בנק ישראל9 , התשי"ד-1954, אף אם תוקף חתימתו מותנה בחתימת מורשה אחר, וכן כל עובד בנק שהוסמך לבייל מסמכים ובלבד שהמסמך המקורי -

(1) בויל בסימן ובמכונה של אותו מוסד או בסימן בלבד של אותו מוסד, אם ניתן לכך היתר מאת המנהל בהתאם לתקנות מס הבולים על מסמכים (ביול בסימן), התשכ"ח-1967, ותקנות מס הבולים על מסמכים (סימנים שונים שישמשו בבולים), התשכ"ז-1967, או

(2) בויל כדין רק בבול דבק ואותו מוסד חתום על המסמך או קיבל את המסמך מלקוחו במהלך העסקים הרגיל.

(ב) מכתב אשראי שניתן בישראל המרשה למשוך מחוץ לישראל המחאות שיהיו נפרעות בישראל.

(ג) מסמך המעביר לערב לחוב שפרע לפי ערבותו את הערובות של החייב הנמצאות בידי הנושא.

(ד) ערובה שניתנה כבטחון למילווה לפי פקודת המילוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון), 1935.

(ה) מסמך המעיד על העברת נכס למדינה בדרך חובה.

(ו) שטר מטען.

(ז) מסמך שיש בו ויתור על נכס הנמצא מחוץ לישראל לטובת אדם שמקום מושבו במקום הימצאו של הנכס, אם הוכח, להנחת דעתו של המנהל, שאין ביכולתו של המוותר לממש את זכויותיו באותו נכס.

(ח) שטר הטעון רישום בפנקסי מקרקעין.

(ט) מסמך שמדינת ישראל התחייבה, בהסכם בינה לבין מדינת חוץ, לפטור אותו ממס.

(י) מסמך שענינו הקמת המפעל כמשמעותו בחוק זכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968, או מילווה או אשראי שמקבל בעל הזכיון או בעל זכיון המשנה לפי החוק האמור או בעל רשיון של בעל הזכיון או כל חברה אחרת שבעל הזכיון קבע אותה ושר האוצר אישר אותה לענין סעיף 22 לתוספת א' לחוק האמור, או החברה שהוכח להנחת דעתו של שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך שהיא בשליטת אחד מהם או יותר, או שענינו בטוחה למילווה או לאשראי כאמור, ובלבד ששר האוצר או מי שהסמיך לכך אישר את המסמך לענין סעיף קטן זה.

(יא) מסמך שנחתם בין מפקד אזור יהודה והשומרון (להלן - האזור) או מי שהוא הסמיכו לכך ובאין אדם אחר שמקום מושבו באזור והמתייחס לנכס או לדבר אחר שבאזור או למעשה שנעשה או עומד להיעשות באזור ובלבד שהמסמך מבוייל כדין לפי המשפט החל באזור.

(יב) (1) מסמך שנחתם לאחר יום י"ז בניסן התשל"ב (1 באפריל 1972) ועניינו כאחד ייסוד בנק כמשמעותו בפקודת הבנקאות, 1941, והקמת החברה בעלת המניות, כמשמעותה בסעיף 107(5) לפקודת החברות, של בנק כאמור;

(2) הסכם מיזוג שנחתם בין הבנק כאמור בפסקה (1) לבין בנק אחר או הסכם לרכישת נכסי בנק והתחייבויותיו עבור הבנק כאמור, ובצירוף הסכמי הלוואי;

(3) דו"ח על הקצאת מניות או מניות שנתחייבו לרכוש עם החתימה על התזכיר של הבנק והחברה כאמור בפסקה (1).

(יג) מסמך הקשור עם ביצוע חוק רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים), התש"ם-1980, שאושר לענין סעיף קטן זה בידי ראש מינהל הביצוע שמונה על-פי סעיף 10 לחוק האמור.

(יד) הרשאה לבא-כוח להשתתף באסיפה כללית של בעלי דירות בבית משותף.

"חברה ממשלתית" ו "חברה בהפרטה" - כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

23. מסמך הקשור במישרין לביטול תאגיד שהוקם על פי חוק (להלן - התאגיד), ולהקמה של חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, במקומו ((להלן - החברה) ובלבד שהנמהל, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר כי התקיימו כל אלה:

(1) החברה או התאגיד הוא צד למסמך;

(2) המסמך קשור במישרין לביטולו של התאגיד ולהקמתה של החברה במקומו.