תאריך תצוגה: 26/03/1991
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
פרק שני: ייצור משקאות משכרים וטלטולם
2. רשיון ייצור
3. אגרת רשיון ובלו
4. רשיון מיוחד
5. תנאים למתן רשיון יצרן
6. רישום וסימון
7. איסור הכניסה
8. ספרים ומאזנים
9. מאזניים, משקולות, מידות ומונים
10. חמרים ותהליכים שיש להשתמש בהם
11. אין להוציא משקאות אלא בכמות מסויימת
12. אין לסלק משקאות מחצריו או לחצריו של יצרן אלא בהיתר
13. אין מסלקים אלא אחרי מתן ערובה
פרק שלישי: תשלום הבלו ופטור מבלו
14. זמן תשלום הבלו
15. סמכות לדחות תשלום הבלו
16. תוספת פיגורים וריבית
17. אומדן הבלו כשנתגלתה מזקקה בלי רשיון
18. אומדן הבלו כשהוצאו משקאות בלי היתר
19. רשות לשנות אומדן
20. ערעור על אומדן בלו
21. שיעור הבלו באומדן
22. האחריות הפלילית שמורה
23. ויתור על בלו והחזרת בלו
24. פטור מטעם קיום דיני התורה
25. פטור מיוחד
פרק רביעי: מכירת משקאות משכרים
26. יצרן רשאי למכור בחצריו בסיטונות
27. רשיון סיטונאי ורשיון קמעונאי
28. רשיון קמעונאי ליצרן
29. רשיון אקראי
30. אגרת רשיון
31. סמכות לפטור מחובת רשיון
32. רישום חצריו של סיטונאי או קמעונאי וסימונם
33. מכירה ללא רשיון
34. הצגת רשיון
35. היתרים יצורפו למשקאות
36. חובה לבטל את ההיתר
37. חובה לנהל חשבונות ולשמרם
38. קנס על שימוש מטעה בשם בירה
39. השימוש בשם של משקה משכר
40. הגבלת מכירת משקאות משכרים לאחר תקופת החסנה
41. איסור לרכול במשקאות
פרק חמישי: הוראות כלליות
42. תנאים לרשיון
43. התליית רשיון, צמצומו וביטולו
44. תפיסתם וחילוטם של משקאות, כלים וחמרים שנעברה בהם עבירה
45. הסמכות לגבות קנסות
46. סמכות להיכנס
47. עונשים על סילוק משקאות שלא כדין
48. אחריותם של מנהלים ופקידים
49. המנהל רשאי לכפר עבירה
50. פרס על גילוי עבירה
51. תקנות
52. תקנה שלא נקבע לה עונש
53. סמכות לשנות אגרות
54. הפחת דמי רשיון באזורים מסויימים
55. זיהוי משקאות משכרים
56. אצילת סמכות המנהל
תוספת ראשונה ותוספת שניה 3

פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש] 1

 
1.   
הגדרות

(תיקונים: התשכ"ז, התשנ"א)
בפקודה זו -
"משקאות משכרים" - כהילים, ערק, ברנדי, יין, בירה, שכר-פירות ושאר משקאות, מותססים או כוהליים, שנמצא בהם בזמן מן הזמנים, לפי בדיקת דוגמה מהם, יותר מ-2% כוהל; ואולם ההגבלה של 2% כוהל אין כוחה יפה לפטור מן הבלו שלפי פקודה זו כל משקה מותסס או כוהלי שיוצר בחצריו של יצרן שבהם מיוצרים גם משקאות חבי-בלו, אלא אם הותר הדבר על ידי שר האוצר לגבי יצרנים שעסקו בייצור משקאות משכרים לפני יום י"ט בכטלו התשי"ט (1 בדצמבר 1958);
"חצרים" - כל בנין או מקום המשמש לייצורם, להחסנתם או למכירתם של משקאות משכרים ושיש עליו רשמון;
"מזקקה" - לרבות כל חלק ממנה וכל מכשיר שאפשר להשתמש בו לזיקוקם או לייצורם של כהילים;
"מכירה" - לרבות כל העברה שלא דרך מתנה;
"יצרן" מי שמייצר משקאות משכרים;
"סיטונאי" - מי שמוכר לאדם אחר בבת-אחת משקאות משכרים בכמות העולה על תשעה ליטר או על תריסר בקבוקים המקובלים כשל ליטר אחד;
"קמעונאי" - מי שמוכר משקאות משכרים לצרכן בלבד;
"מנהל" - מנהל אגף המכס והבלו, לרבות כל פקיד הממלא את מקומו;
"פקיד" - פקיד אגף המכס והבלו, או פקיד-מחוז שהמנהל הרשהו לשמש פקיד באגף האמור;
"רשימון" - הצהרה, לפי הטופס שנקבע, נתונה מאת יצרן, סיטונאי או קמעונאי, על כוונתו לעסוק בעסק שעליו הוגש הרשימון ועל החצרים והכלים שהוא מתכוון להשתמש בהם בקשר לעסקו;
"היתר" - היתר שניתן מאת המנהל או מאת הפקיד שהרשהו המנהל כראוי, לרבות תעודה שניתנה מאת יצרן או סיטונאי בהרשאת המנהל או לפי הוראותיו;
"רשיון" - רשיון שניתן מאת המנהל או מאת פקיד שהרשהו המנהל כראוי.

(תיקונים: התשכ"ז, התשנ"א)
2.   
רשיון ייצור
(א) לא תהא לאדם מזקקה, לא יחזיקנה ולא ישתמש בה, ולא יעסוק בעסקי יצרן, אלא אם יש בידו רשיון לפי פקודה זו בטופס שנקבע ונתן ערובה, בדרך שנקבעה, למילוי התחייבויותיו כראוי.

דינו - מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.
3.   
אגרת רשיון ובלו
על ייצור משקאות משכרים יוטלו וייגבו -
4.   
רשיון מיוחד
(א) המנהל רשאי ליתן רשיון מיוחד בלי תשלום אגרה -

הרשיון, דינו - מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות, ונוסף על כך ישלם כפל הבלו שעל כמות המשקאות שנעברה בהם העבירה, ומי שנמצאו ברשותו משקאות משכרים כאמור, דינו - מאסר שנה אחת או קנס 3,000 לירות.
5.   
תנאים למתן רשיון יצרן
(א) המבקש רשיון יצרן יגיש למנהל תעודה בטופס שנקבע, חתומה בידי המפקח הכללי של המשטרה או בשמו ובידי המנהל הכללי של משרד הבריאות או בשמו, האומרת כי המבקש ראוי וכשר לעסוק בעסקי יצרן וכי החצרים שעליהם נדרש הרשיון הם בהתאם להוראות כל חוק בדבר הסדר מלאכות ותעשיות.
6.   
רישום וסימון
(א) כל יצרן חייב להגיש רשימון על החצרים ועל הכלים שהוא מתכוון להשתמש בהם בעסקו, להביא לידי סימונם של הכלים ולהצטייד בחישוקים ובמהדקים, הכל כפי שנקבע, או כפי שאושר על ידי המנהל.
7.   
איסור הכניסה

(תיקון התשכ"ז)
(א) שום אדם, זולת היצרן והעובדים אצלו והפקיד, לא ייכנס ולא תהא לו גישה לחצריו של יצרן שלא ברשות הפקיד.
8.   
ספרים ומאזנים

(תיקון התשכ"ז)
(א) חייב יצרן לנהל בחצריו ספר-מלאי וספר-אספקה ופנקסים לפי טפסים שנקבעו בין בדרך כלל ובין לסוג פלוני של יצרנים בהם ירשום את כמותם של החמרים שהשתמש בהם ואת כל המשקאות המשכרים שייצר והוציא וכל פרט אחר שרישומו נדרש; הספרים יהיו פתוחים בכל עת לעיונו של פקיד ורשאי הפקיד לרשום בהם רשומות או להעתיק מהם נסחים.
9.   
מאזניים, משקולות, מידות ומונים
(א) יצרן חייב להצטייד במאזניים, במשקלות, במידות במונים שנקבעו, לקיימם ולסייע לשימוש בהם כפי שידרוש הפקיד.
10.   
חמרים ותהליכים שיש להשתמש בהם
רשאי המנהל לקבוע את החמרים שיש להשתמש בהם בייצור משקאות משכרים ורשאי הוא לאסור את השימוש בכל חומר או עצם העלול להרע לבריאותו של הצרכן או לעניניו של אוצר המדינה; בכפוף לאמור רשאי יצרן ליתן משקאות משכרים בכלים, לפטמם, לזככם או לעשות בהם כל פעולה אחרת שאושרה על ידי המנהל.
11.   
אין להוציא משקאות אלא בכמות מסויימת
לא יוצאו משקאות משכרים מחצריו של יצרן בכמות פחותה מתשעה ליטר או מתריסר בקבוקים המקובלים כשל ליטר אחד ממין משקה אחד ובזמן אחד.
12.   
אין לסלק משקאות מחצריו או לחצריו של יצרן אלא בהיתר

(תיקון התשכ"ז)
(א) לא יקובלו משקאות משכרים לחצריו של יצרן ולא יובלו לשם ולא יוצאו משם, אלא אם יש עמם היתר שבו נרשמו הפרטים כפי שהורה המנהל.
13.   
אין מסלקים אלא אחרי מתן ערובה
(א) לפני שמסלקים משקאות משכרים מחצריו של יצרן לשם יצוא, יתן היצואן או סוכנו את הערובה שידרוש המנהל, ובתנאים שנקבעו, כי המשקאות יוצאו; ורשאי המנהל לדרוש מאת היצואן שיראה לו, תוך תקופה מפורשת, תעודה המעידה כי המשקאות שיוצאו הגיעו למקומם כראוי; לא הראה היצואן תעודה כזאת, ישלם כפל הבלו על המשקאות שסולקו.
14.   
זמן תשלום הבלו
שומת הבלו תהיה בשעת הייצור כפי שנקבע על פי פקודה זו, וחובה לשלמו לפני שסולקו המשקאות המשכרים מחצריו של היצרן לצריכה בארץ.
15.   
סמכות לדחות תשלום הבלו
המנהל רשאי, במקרים הנראים לו ובתנאים הנראים לו, להרשות הוצאת משקאות משכרים מחצריו של היצרן לפני תשלום הבלו המשתלם על אותם המשקאות, ולדחות את מועד תשלום הבלו או להרשות את תשלומו לשיעורין, בין בערובה ובין שלא בערובה, ובלבד שסכום הבלו הנדחה לא יעלה לגבי יצרן יחיד על סכום ששר האוצר יקבע בצו והדחיה לא תינתן לתקופה העולה על ששה חדשים מיום הוצאת המשקאות

המשכרים מחצריו של היצרן; סכום שתשלומו נדחה תיווסף עליו ריבית 2 בשיעור החוקי המכסימלי שנקבע על פי חוק הריבית, התשי"ז-1957, והוראות כל דין בדבר גביית הבלו יחולו על גביית הריבית כאילו היתה חלק מהבלו, אלא שהמנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להקטין את הריבית עד כדי 6%.
16.   
תוספת פיגורים וריבית
לא שולם הבלו במועד שנועד לתשלומו או במועד הנדחה -
(2) תיווסף תוספת-פיגורים של 20% מסכום הבלו, או ריבית על סכום הבלו לכל תקופת הפיגור בשיעור החוקי המכסימלי שנקבע לפי חוק הריבית, התשי"ז-1957, הכל לפי הסכום הגדול יותר, והוראות כל דין בדבר גביית הבלו יחולו על גביית התוספת או הריבית כאילו היו חלק מהבלו, אלא שהמנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להקטין את תוספת הפיגורים או הריבית.
17.   
אומדן הבלו כשנתגלתה מזקקה בלי רשיון
נתגלתה מזקקה שיוצרו בה משקאות משכרים ללא רשיון לפי סעיף 2, רשאי המנהל לאמוד, לפי מיטב שפיטתו, את כמות המשקאות המשכרים שאפשר היה לייצר באותה מזקקה, אילו הופעלה במלוא כושר ייצורה ששה חדשים תמימים לפני גילוי הייצור 12 שעות ביום ואילו השתמשו בייצור בכל הכלים שנמצאו בה וייצרו משקאות מן הסוגים שנתגלו במזקקה סימנים לייצורם, בעל המזקקה או - אם הבעל אינו ידוע - כל אדם הנאשם בעבירה לפי סעיף 2(ב) או 46(ג) בקשר לאותה מזקקה - יהיה אחראי לתשלום הבלו כאמור בסעיף 16, על כמות המשקאות שנאמדה על ידי המנהל.
18.   
אומדן הבלו כשהוצאו משקאות בלי היתר
הוצאו משקאות משכרים בלי היתר לפי סעיף 12 מחצריו של יצרן בעל רשיון לפי סעיף 2, רשאי המנהל לאמוד, לפי מיטב שפיטתו, את כמות המשקאות שאפשר היה לייצר באותם חצרים, אילו הופעלו במלוא כושר ייצורם, ששה חדשים תמימים לפני גילוי הוצאת המשקאות המשכרים, 12 שעות ביום והשתמשו בייצור בכל הכלים שנמצאו בחצרים סימנים לייצורם; היצרן יהא חייב לשלם את הבלו כאמור בסעיף 16, על

כמות המשקאות המשכרים שנאמדה על ידי המנהל, פחות הבלו ששילם על ייצור משקאות משכרים באותם חצרים בתקופת האומדן.
19.   
רשות לשנות אומדן
המנהל רשאי לערוך אומדן שונה מזה שניתן לפי הסעיפים 17 או 18, אם הוכח, להנחת-דעתו, כי הייצור נמשך תקופה שונה מן הנקוב בסעיפים האמורים, או כי ייצרו משקאות מסוגים שונים או בכמויות שונות מאלה ששימשו יסוד לאומדן המנהל; ערך המנהל אומדן לפי סעיף זה, לא יוכל עוד לערוך אומדן לפי הסעיפים 17 או 18; ערך המנהל אומדן לפי הסעיפים 17 או 18, לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף זה כדי להגדיל אומדן שערך כאמור אלא לאחר שנתן ליצרן הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.
20.   
ערעור על אומדן בלו
המערער על אומדן המנהל לפי הסעיפים 17, 18 או 19, רשאי, תוך חודש ימים מקבלת הודעת המנהל על האומדן, לערער לפני בית-משפט מחוזי. בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את האומדן, ובמקרה שהמערער הוכיח את כמות המשקאות המשכרים שייצר ואת סוגיהם או הוכיח שלא ייצר משקאות משכרים שלא שולם עליהם בלו - להפחית את האומדן.
21.   
שיעור הבלו באומדן
המנהל רשאי לדרוש תשלום הבלו לפי הסעיפים 15-20 בסכום הגבוה ביותר שניתן לגבותו ביום מן הימים שבין המועד שנועד לתשלומו או המועד הנדחה, לפי המקרה, לבין יום תשלומו למעשה.
22.   
האחריות הפלילית שמורה
הוראות הסעיפים 16-21 אינן באות לגרוע מאחריותו הפלילית של אדם, הן לפי פקודה זו והן לפי דין אחר.
23.   
ויתור על בלו והחזרת בלו
(א) משקאות משכרים שהוטל או ששולם עליהם בלו ונשמדו בדליקה מקרית או מחמת כל אונס אחר, או שנעשו פסולים לצריכה בעודם בחצריו של היצרן, רשאי המנהל לוותר על הבלו שהוטל עליהם, או להחזיר את הבלו ששולם עליהם, אם הוכח - להנחת-דעתו, כי המשקאות נשמדו או נעשו פסולים כאמור.

עליהם בניכוי 10%, או אם הוחזרו ועובדו שנית, רשאי הוא להרשות את שיווקם ללא תשלום בלו נוסף או בתשלום בלו מופחת.
24.   
פטור מטעם קיום דיני התורה
לא ייגבה בלו על יין אם הוכח, להנחת-דעתו של המנהל, כי נשפך, או הושמד, לפני הוצאתו מחצריו של יצרן, לשם קיום דיני התורה.
25.   
פטור מיוחד
(א) שר האוצר רשאי, בצו, לפטור מבלו, כולו או מקצתו, משקאות משכרים הנמכרים או המועברים בדרך אחרת למפוטרים בתוספת לחוק המכס, הבלו ומס-הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז-1957.
26.   
יצרן רשאי למכור בחצריו בסיטונות
רשיון יצרן מרשה ליצרן למכור, בחצריו הרשויים, משקאות משכרים מתוצרת עצמו, ובלבד שהכמות הנמכרת לא תהא פחותה מן הכמות שמותר למכרה ברשיון סיטונאי.
27.   
רשיון סיטונאי ורשיון קמעונאי
(א) לא ימכור אדם ולא יציג או יחזיק למכירה כל משקה משכר, ולא יחסין משקאות משכרים המיועדים למכירה, אלא אם כן יש בידו רשיון סיטונאי או קמעונאי, לפי הענין, שניתן לפי פקודה זו, או שהוא רשאי לעשות כן לפי סעיף 26; אולם לא יידרש רשיון כאמור למכירת משקאות משכרים, על ידי מוסד המספק משקאות משכרים לצבא-הגנה לישראל ולכוחות המשטרה אם אושר למטרה זו על ידי שר האוצר.

אלא למי שכבר השיג רשיון לפי אותה פקודה; אולם מי שיש לו רשיון-רוקח על חצרים שאין מוכרים בהם משקאות משכרים זולת יינות-מרפא, לא יידרש להשיג על אותם חצרים רשיון לפי אותה פקודה.
28.   
רשיון קמעונאי ליצרן
מי ששבידו רשיון יצרן, לא יינתן לו רשיון קמעונאי על חצרים המצויים בתוך תחום חמש מאות מטר מן החצרים שבהם הוא רשוי לייצר.
29.   
רשיון אקראי
מי שבידו רשיון קמעונאי, מותר ליתן לו רשיון אקראי למכור בקמעונות משקאות משכרים בבנין, בסוכה, באוהל או במקום אחר לא יותר מחמישה ימים, אם השיג את ההיתר שנקבע בסעיף 19 לפקודת מכירת משקאות משכרים, 1935.
30.   
אגרת רשיון
(א) האגרה השנתית בעד רשיון סיטונאי:
לירות
בתחום עיריה
50
במקומות אחרים
25
(ב) האגרה השנתית בעד רשיון קמעונאי:
 
בתחום עיריה
5
במקומות אחרים
2.500
31.   
סמכות לפטור מחובת רשיון

(תיקון התש"ל)
על אף האמור בסעיפים 27 עד 30 רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים למכירת משקאות משכרים בסיטונות או בקמעונות או להעמדתם למכירה ללא רשיון, ואם עשה כן רשאי הוא להורות כי הוראות סעיפים 32 ו-37, כולן או מקצתן, לא יחולו, אם דרך כלל ואם על סוגים מסויימים של סיטונאים או קמעונאים.
32.   
רישום חצריו של סיטונאי או קמעונאי וסימונם
כל סיטונאי וכל קמעונאי חייבים להגיש רשימון, בדרך שנקבעה, על הבית, מבני-העזר, המרתפים, החדרים ושאר המקומות שנועדו לשמש לעסקם ולהביא לידי סימונם בדרך שאושרה על ידי המנהל; השתמש אדם באחד מאלה להחסנת משקאות משכרים או למכירתם ולא הגיש עליהם רשימון או לא הביא לידי סימונם כאמור, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 1,000 לירות.
33.   
מכירה ללא רשיון
(א) המוכר משקאות משכרים או מחזיקם למכירה או מחסין משקאות משכרים המיועדים למכירה ואין בידו רשיון תקף לפי פקודה

זו, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 2,000 לירות. אין הוראה זו באה לגרוע מהוראות סעיף 31.
34.   
הצגת רשיון
מי שבידו רשיון חייב להציגו בכל עת במקום בולט שבחצריו; העובר על סעיף זה, דינו - קנס מאה לירות.
35.   
היתרים יצורפו למשקאות
(א) שום משקאות משכרים לא יתקבלו ולא יובלו לחצריהם של סיטונאי או של קמעונאי ולא יוצאו מחצריו של סיטונאי אלא אם מצורף אליהם היתר בטופס שנקבע לכמות המשקאות ולמינם, אולם רשאי שר האוצר להרשות תנועת משקאות משכרים כאמור ללא היתר לגבי סוג מסויים של סוחרים או קמעונאים או לגבי סוגים של משקאות משכרים.
36.   
חובה לבטל את ההיתר
כל סיטונאי וכל קמעונאי שקיבל משקאות משכרים חייב מיד לבטל, בדרך שנקבעה, את ההיתר המצורף למשקאות, ולמסור את ההיתר כשהוא מבוטל כאמור לידי הפקיד המבקר את חצריו לראשונה אחרי קבלת המשקאות, ואם לא עשה כן, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 1,000 לירות.
37.   
חובה לנהל חשבונות ולשמרם
(א) כל סיטונאי וכל קמעונאי חייב לשמור בחצריו, בדרך שנקבעה, שלוש שנים לפחות, חשבון של המשקאות המשכרים שקיבל, וכל סיטונאי חייב לשמור כאמור גם חשבון של המשקאות המשכרים שמכר; החשבון יהא פתוח בכל עת לעיונו של הפקיד, והרשות בידי הפקיד לרשום בו כל רשומה ולהעתיק ממנו כל נסח.

עיון נמצא, כי מלאי המשקאות המשכרים שבחצריו עודף על הכמות שהיתה צריכה להיות ברשותו לפי החשבון - גם תשלום כפל הבלו על העודף.
38.   
קנס על שימוש מטעה בשם בירה

(תיקונים: התשי"ט, התשנ"א)
(א) חומר שיש בו 2% כוהל, או פחות מזה, לא יכנהו אדם לצרכי מכירת החומר - בהודעה, במודעה, בתווית, או בכל צורת פרסום אחרת - בשם או במלים שיש בהם כדי לרמז כי החומר הוא בירה או תחליף של בירה, או משהו בדומה לבירה או לאחד ממיניה, ולא ימכור אדם ולא יניח למכור, ולא יחזיק למכירה, כל חומר כאמור שכינוהו כך; אלא שהשם "ג'ינג'ר ביר" או "ג'ינג'ר אייל" לא יהא כשלעצמו, נחשב כבא לרמז כאמור.
39.   
השימוש בשם של משקה משכר
(א) לא יכנה אדם משקה שהוא מוכר או מציג או מחזיק למכירה בשמם של אחד המשקאות המשכרים המוגדרים בסעיף 1, אם המשקה המכונה כך אינו מיוצר בהתאם להגדרת אותו שם בסעיף 1, או אם אינו מיוצר בהתאם להוראות שנתן המנהל על פי פקודה זו לגבי ייצור משקה המכונה באותו שם.
40.   
הגבלת מכירת משקאות משכרים לאחר תקופת החסנה
(א) המנהל רשאי, בצו, לאסור הוצאת משקה משכר פלוני או סוג מסויים ממנו מחצריו של יצרן לשם צריכה, אם לא נשתמר כפי שקבע המנהל ולתקופה שקבע; ואם קבע כך, לא ימכור אדם אותו משקה משכר לשם צריכה אלא אם נשתמר כפי שנקבע.
41.   
איסור לרכול במשקאות
כל הרוכל במשקאות משכרים, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 1,000 לירות.
42.   
תנאים לרשיון
(א) כל רשיון יהא אישי ומיוחד למחזיק בו, ואין כוחו יפה אלא לחצרים שנזכרו בו.
43.   
התליית רשיון, צמצומו וביטולו
(א) רשאי המנהל להתלות, לצמצם או לבטל רשיון שניתן לפי פקודה זו אם שוכנע שיצרן, סיטונאי או קמעונאי עבר על הוראה מהוראות הפקודה; המנהל לא ישתמש בסמכות זו אלא לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.
44.   
תפיסתם וחילוטם של משקאות, כלים וחמרים שנעברה בהם עבירה
(א) הורשע אדם לפי פקודה זו, יחולטו המשקאות המשכרים שנמצאו ברשותו וכל כלי וחומר שנמצאו ברשותו ושימשו לייצורם של המשקאות.

הקרובים ביותר; חולט החפץ מותר למכרו או להשמידו בדרך שנקבעה.
45.   
הסמכות לגבות קנסות
כל קנס שהוטל על פי פקודה זו יכול שייגבה בדרך שגובין חוב המגיע על פי פסק-דין במשפט אזרחי.
46.   
סמכות להיכנס

(תיקון התשי"ט)
(א) רשאי פקיד להיכנס בכל עת לחצרים רשויים וליטול כל מד, מידה, דוגמה או חשבון של משקאות משכרים, או חמרים המשמשים לייצורם, אשר ימצא שם, כדי למנוע או לגלות עבירה על הוראות פקודה זו; אלא שאם ברשיונם של חצרים רשויים של יצרן או של סיטונאי נאמר במפורש, כי חלק מהן ישמש לייצורו או למכירתו של יין לצרכי דת, תהא זכות ליטול מד, מידה או דוגמה של משקאות או של חמרים מסורה רק לפקיד שהורשה לכך בכתב מאת המנהל; וכל אדם הנמנע או המסרב, בעצמו או על ידי מי שפועל לפי הוראותיו או בהסכמתו, להכניס פקיד כשהוא ממלא תפקידו כאמור, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 2,000 לירות.
47.   
עונשים על סילוק משקאות שלא כדין

(תיקון התשי"ט)
(א) רשאי פקיד לעצור אדם החשוד בהובלתם או בסילוקם של משקאות משכרים בניגוד לפקודה זו, ואם היו ביניהם משקאות ממין אחד בכמות העולה על תשעה ליטר או על תריסר בקבוקים המקובלים כשל ליטר אחד, רשאי הוא לדרוש מן האדם שיראה לו היתר לסילוקם של אותם המשקאות.
48.   
אחריותם של מנהלים ופקידים
נעברה עבירה על פקודה זו על ידי חבר בני-אדם, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי של אותו חבר, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות פקודה זו.
49.   
המנהל רשאי לכפר עבירה
(א) אדם שעבר על הוראת פקודה זו, או שיש יסוד סביר להניח שעבר עליה, רשאי המנהל לכפר על העבירה על ידי שיקבל מן האדם כופר כסף שלא יעלה על הקנס המכסימלי שנקבע לאותה עבירה בפקודה זו.
50.   
פרס על גילוי עבירה
הממשלה רשאית לצוות על תשלום פרס כראות עיניה, בעד גילוי עבירה על פקודה זו, למי שביצע את התפיסה או מסר את הידיעות שהביאו לגילוי העבירה.
51.   
תקנות

(תיקון התשכ"ז)
הממשלה רשאית להתקין תקנות בכל אחד מן הענינים האלה:
52.   
תקנה שלא נקבע לה עונש

(תיקון התשי"ט)
העובר על תקנה שלא נקבע לה עונש בפקודה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 2,000 לירות.
53.   
סמכות לשנות אגרות
שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את האגרות הקבועות בסעיף 30 ובתוספות לפקודה זו.
54.   
הפחת דמי רשיון באזורים מסויימים
שר האוצר רשאי, בצו, שיפורסם ברשומות, להפחית לגבי אזורים מסויימים את אגרות הרשיון הקבועות בסעיף 30 ובתוספת הראשונה לפקודה זו.
55.   
זיהוי משקאות משכרים
(א) שר האוצר רשאי לקבוע סימני-זיהוי למשקאות משכרים בבקבוקים ובכלים אחרים ולהתקין תקנות על דרכי הסימון וזמנו.
56.   
אצילת סמכות המנהל
תוספת ראשונה ותוספת שניה 3
המנהל רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו ומתפקידיו לפי פקודה זו, אם בדרך כלל ואם לענין מסויים או לאזור או למקום מסויים, למעט הסמכויות שאצל לו שר האוצר והסמכות לפי סעיף 43(א).
תוספת ראשונה ותוספת שניה 3
פנחס רוזן
שר המשפטים
[1.] דמ"י 4, התשי"ט (15.7.1959), עמ' 74 (141); הפקודה המקורית פורסמה חא"י, כרך ג', פרק ע"א, ותוקנה: ע"ר, תוס' 1, 1937, מס' 660, 690 ו-711; 1941, מס' 1082; 1943, מס' 1250; 1946, מס' 1485; ע"ר 40, תוס' א', התש"ט, עמ' 40; ס"ח התשי"ט, מס' 271 ו-289, עמ' 56, 192;
הנוסח החדש תוקן: ס"ח 505, התשכ"ז (7.8.1967), עמ' 104; ס"ח 578, התש"ל (24.12.1969), עמ' 8.
תיקון:ס"ח 1350, התשנ"א (26.3.1991), עמ' 119.
[2.] שיעור הריבית הוא 24% לשנה. ראה צו הריבית (שינוי שיעורים), התשל"ו-1976.
[3.] התוספות הוחלפו על ידי צוים של שר האוצר.

מפת מסמך

פרק ראשון: פרשנות
1. הגדרות
פרק שני: ייצור משקאות משכרים וטלטולם
2. רשיון ייצור
3. אגרת רשיון ובלו
4. רשיון מיוחד
5. תנאים למתן רשיון יצרן
6. רישום וסימון
7. איסור הכניסה
8. ספרים ומאזנים
9. מאזניים, משקולות, מידות ומונים
10. חמרים ותהליכים שיש להשתמש בהם
11. אין להוציא משקאות אלא בכמות מסויימת
12. אין לסלק משקאות מחצריו או לחצריו של יצרן אלא בהיתר
13. אין מסלקים אלא אחרי מתן ערובה
פרק שלישי: תשלום הבלו ופטור מבלו
14. זמן תשלום הבלו
15. סמכות לדחות תשלום הבלו
16. תוספת פיגורים וריבית
17. אומדן הבלו כשנתגלתה מזקקה בלי רשיון
18. אומדן הבלו כשהוצאו משקאות בלי היתר
19. רשות לשנות אומדן
20. ערעור על אומדן בלו
21. שיעור הבלו באומדן
22. האחריות הפלילית שמורה
23. ויתור על בלו והחזרת בלו
24. פטור מטעם קיום דיני התורה
25. פטור מיוחד
פרק רביעי: מכירת משקאות משכרים
26. יצרן רשאי למכור בחצריו בסיטונות
27. רשיון סיטונאי ורשיון קמעונאי
28. רשיון קמעונאי ליצרן
29. רשיון אקראי
30. אגרת רשיון
31. סמכות לפטור מחובת רשיון
32. רישום חצריו של סיטונאי או קמעונאי וסימונם
33. מכירה ללא רשיון
34. הצגת רשיון
35. היתרים יצורפו למשקאות
36. חובה לבטל את ההיתר
37. חובה לנהל חשבונות ולשמרם
38. קנס על שימוש מטעה בשם בירה
39. השימוש בשם של משקה משכר
40. הגבלת מכירת משקאות משכרים לאחר תקופת החסנה
41. איסור לרכול במשקאות
פרק חמישי: הוראות כלליות
42. תנאים לרשיון
43. התליית רשיון, צמצומו וביטולו
44. תפיסתם וחילוטם של משקאות, כלים וחמרים שנעברה בהם עבירה
45. הסמכות לגבות קנסות
46. סמכות להיכנס
47. עונשים על סילוק משקאות שלא כדין
48. אחריותם של מנהלים ופקידים
49. המנהל רשאי לכפר עבירה
50. פרס על גילוי עבירה
51. תקנות
52. תקנה שלא נקבע לה עונש
53. סמכות לשנות אגרות
54. הפחת דמי רשיון באזורים מסויימים
55. זיהוי משקאות משכרים
56. אצילת סמכות המנהל
תוספת ראשונה ותוספת שניה 3